חנוכת האניה „קווין מרי“ – 27 בספטמבר 1934

"קווין מרי" בבנייתה, בסביבות 1934. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת האניה „קווין מרי“

גלאזגו, 26 (סטא"ר). על אף הגשם והרוח החזקה באו לגלאזגו אלפי אורחים להיות נוכחים בחגיגת חנוכת האניה „קווין מרי“. זהו המקרה הראשון בדברי ימי אנגליה, שמלכה מורידה למים אניה מסחרית.

המלך והמלכה יצאו מארמון באלמוראל בשעה תשע בבוקר. אנשי קלייד, שעברו עליהם שנים קשות, מחכים היום בשמחה להודעת המלך בדבר תכנית חברות „קונראד“ „ווייט סטאר“ לבנות אניה שניה כזו באותו המקום.

אלפים שוטרים השגיחו על התנועה הגדולה. הבמה בשביל המלך, המלכה והנסיך מאואלס סודרה בצורה של ספון רב החובל ועליה הועמדו שלשה כסאות מצופים זהב. בשביל הפועלים הוקמה במה מיוחדת. ששה מזקני הפועלים, העובדים יותר מחמשים שנה בבנין האניות, הוצגו לפני משפחת המלך. בתשובה לנאום הברכה של נשיא חברת קונראד בייטס ענה המלך בנאום, שבו ציין, שהים עם הסערות שלו אינו נותן לאדם לרסן אותו אבל בכל זאת עשה האדם במשך השנים האחרונות הרבה כדי ללחום בו בהצלחה. עברו פחות ממאה שנים מיום ששמואל קונראד הקים את השרות הראשונה של אניות עץ להובלת הדואר מעבר לים האטלנטי והמלך שמח, כי בעזרת ממשלתו אפשר היה לגמור את הבנין של האניה הענקית והוא מקווה, שיהיה לה ערך חשוב בתחית המסחר הבינלאומי. קונראד בנה את האניות שלו בשביל חבור הדואר בין שני העמים הגדולים, המדברים אנגלית, ואניה ענקית זו תביא אנשים רבים מאמריקה לאנגליה וחזרה כדי שילמדו להבין יותר איש את רעהו.

מעט אנשים נשארו בחיים שזוכרים את השיחות בילדותם על הפלא הגדול של אניה בת 1150 טון וכיום מורידים ענק כזה לים. להלן הודה המלך לכל אלה שטפלו בעבודה.

המלך סיים, שהוא שולח את האניה ללב ים בבשורת ידידות לכל האומות.

אחרי נאום המלך לחצה המלכה כפתור ראשון, ששחרר בקבוק יין שנשבר בקשת האניה והכריזה, שהיא מאושרת לקרוא את האניה בשם „קווין מרי“ (המלכה מארי). הלחץ על כפתור חשמלי שני שחרר את האניה מעבותיה, והלחץ על הכפתור השלישי הפעיל את המכונות ההידרווליות והאניה ירדה לתוך המים לקול תרועת רבע מיליון איש, שנאספו על שפת הים לראות במחזה.

כל הטקס נמסר בראדיו מכל תחנות אנגליה לתחנות הקיסרות.

נאום המלך, דברי המלכה, נגינת ההימנון ותרועות הקהל נשמעו בבהירות רבה.

האניה היא בת 75 אלף טון והמניעים שלה מפתחים כח של 200.000 סוס.


"הארץ", שנה י"ז, מס' 4617, 27 בספטמבר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הטיול הגרמנית „דרזדן“ טבעה – 21 ביוני 1934

אוניית הנוסעים "דרזדן", בוקנפיורד, נורבגיה. מקור: ויקישיתוף.

אנית־טיול גרמנית טבעה

טיול־שמחה הושבת

טבועים ופצועים

מאוסלו (נורבגיה) מטלגרפים:

21 ביוני. – אלף גרמנים חוגגים, שישבו אמש עליזים על סיפון אנית הטיול „דריזדן“, בעלת 14000 טון, ואכלו ארוחת־הצהרים, נרעשו ונבהלו כשהאניה נתקפה בנחשול חזק והתנגשה בערפל בסלע ה„פיורד“ (רצועת־ים צרה בין סלעים גבוהים) בוקן. האניה נטתה הצדה והחלה לשקוע במהירות. רב החובל ביקש עזרה באלחוט והשתדל למשוך את האניה לעבר החוף. חמשים יארד מאי קארמוי הורדו סירות ההצלה. שתי הסירות הראשונות נהפכו. ארבע נשים טבעו ושנים עשר איש נפצעו. מאה איש קפצו אל הים ואחדים מהם הגיעו אל החוף בשחיה. אחרים הוצאו מהמים. את שאר הנוסעים אספו אניות הצלה שהגיעו למקום.

רוב הנוסעים באניה הם חברי „חזית העבודה“ הגרמנית.

כנראה, זהו אחד הטיולים שממשלת הנאצים מסדרת לפועלים, הנאמנים לה.


"דבר", מס' 2769, 21 ביוני 1934 (תוספת ערב), עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „ירושלים“ של לויד טריאסטינו – 21 במרץ 1934

משרדי חברת לויד טריאסטינו בטריאסטה, 1905. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת האניה „ירושלים“ במסעה הראשון לארץ ישראל

נאמו: ה' גרינבוים, ה' אלמליח בשם הועד הלאומי, הרב הורביץ בשם „אגודת ישראל“, עורך „מראת אל שארק“ ועוד.

לחגיגת החנוכה של האניה האיטלקית „ירושלים“, שנערכה ביום ב' על ידי חברת „לויד טריאסטינו“ בחיפה לכבוד מסעה הראשון של האניה לארץ ישראל, באו כששים מוזמנים ב"כ המוסדות העליונים של הישוב, ב"כ מוסדות צבוריים מקומיים, ב"כ העדה האיטלקית חיפה, כמה מפקידי הממשלה הגבוהים ועתונאים יהודים וערבים.

בין הבאים ה"ה בן גוריון וגרינבוים מהנהלת הסוכנות, ה' אלמליח מהנהלת הועד הלאומי, הרב יונתן הורביץ וה' פרוש מראשי „אגודת ישראל“, הקולוניל קיש, פקיד המחוז ה' בינה, מהנדס העיריה ה' ווטסון, רופא הצבא המאיור רוברטסון, השופט הרכבי, יו"ר לשהמ"ס ה' נתנזון, מנהל המח. הסאניטארית של העיריה ה' אוקו, מנהל ביה"ח האיטלקי ד"ר קוסטירו, מנהלה הראשי של ח' לויד טריאסטינו ה' קאזאטי, ועוד.

מן העתונות באו ב"כ העתונים היומיים העבריים בחיפה וכעשרים עתונאים מירושלים ותל אביב, בהם גם כמה מב"כ עתוני חוץ לארץ, שהוזמנו ע"י החברה לבוא לחיפה. מהעתונות הערבית באו עורך „מראת אל שארק“, ה' בולוס שיחאדי וב"כ ה„פלשתין“ בחיפה.

מפקידות הנהלת הסוכנות נוכחו המזכיר הכללי מר איזנברג, מזכיר מח' העליה ה' ברלס ומנהל לשכת העליה בחיפה ה' דוסטרובסקי וסגנו מר יקותיאלי. מושל המחוז ה' קוטרוטש שהוזמן התנצל, כי לא יכול לבוא מחמת היותו טרוד במסעי הנסיכה מרי במחוז הצפון.

בשעה שבע ושלשים הוזמנו האורחים לסעודה באולם המחלקה הראשונה (למהדרין ניתנו מאכלים כשרים). בראש האולם ישבו חבר הנהלת הסוכנות ה' גרינבוים, רב החובל של האניה ה' סאבולדללי, הקולוניל קיש וה' בן גוריון, ומנהל הח' ה' קאזאטי.

נאום ה' גרינבוים

בתום הסעודה פתח ה' גרינבוים את פרשת הנאומים: רואה אני חובה נעימה לעצמי, אומר הנואם, להרים את הכוס לאנית הנוסעים הראשונה בעולם כולו, הנושאת את השם הקדוש והנערץ „ירושלים“ ואני מברך את החברה שבנתה אותה, שתוביל לא"י עולים רבים מאד. ברכתי זו היא כפולה הן לטובתה של החברה האיטלקית והן לטובתנו משום שהאינטרסים שלנו עולים בד בבד וכחברה אנו מעונינים, שמספר העולים ילך ויגדל. אם יגדל המספר יוטב לחברה וירבה גם מספר היהודים הנכנסים לארץ. אני שותה לחיי ח' „לויד טריאסטינו“ ולחיי האניה „ירושלים“.

נאום רב החובל

רב החובל ה' פבודללי מודה במלים קצרות באיטלקית על הברכה והוא מברך שעם הכנס האניה „ירושלים“, שיש לו הכבוד הגדול להיות מפקדה לשרות טריאסט-ארץ ישראל תגדל גם תנועת המסחר והנוסעים בין איטליה וא"י, והקשרים בין שתי הארצות ילכו ויתחזקו.

נאום עורך „מראת אל שארק“

ה' בולוס שיחאדי, עורך „מראת אל שארק“, מדבר ערבית. הוא אומר, שעד עתה היו בני המזרח זוכרים את איטליה עפ"י האישים הגדולים שנתנה רומא העתיקה, ציצרון, יוליוס קיסר, אבגוסטוס קיסר, על פי אמני ימי הבינים רפאל, מיכאל אנג'ילו ועוד. בשנים האחרונות כשהיו הוגים על איטליה היו מרבים בכבוד וברתת על המדינאי הגדול מוסוליני שהראה לעולם כולו כיצד יש למשול על מדינה אדירה. כיום אם נדבר על איטליה נזכיר את מפעלה החדש של ח' „לויד טריאסטינו“, שהתקינה את האניה היפה הזאת עם האור הרב השופע באולמיה והקרויה בשם הקדוש „ירושלים“. על כך ביחוד יהיו תושבי הארץ אסירי תודה לחברה.

ה' שיחאדי ממשיך באמרו, כי כעורך עתון הוא רגיל לדבר על פוליטיקה, אך הלילה יצטמצם בצד האנושי שבדבר. עדים אנו לכך, שבחגיגה יפה זו יושבים תחת קורת גג אחד בני כל האומות: ערבים (אף כי יודע אני כי אנו מעטים כאן), יהודים ואיטלקים, ועל זה בלבד חייבים אנו להכיר תודה לעורכי האגודה, כי הרי האנשים הם קודם לכל אחים. הנואם מסיים בברכה לחברת האניה על עבודתה המועילה והחשובה במזרח כולו ובא"י. נאומו עשה רושם כביר על כל הנוכחים.

נאום הרב הורביץ

הרב יונתן הורביץ מברך בשם „אגודת ישראל“ את האניה „ירושלים“ לחנוכתה ומציע לשלוח בשם המסובים טלגרמה של ברכה להנהלת הח' בטריאסט על הסדרים היפים, שהנהיגה באניה זו ועל היחס האדיב של פקידי אניותיה לעולים.

הקולוניל קיש (באנגלית) כב"כ המסחר מצטרף לברכותיו של רב החובלים לנסיעה הראשונה של אניתו הנקראת מעתה בשמה החדש.

נאום ה' א. אלמליח

אחרון לנואמים ה' א. אלמליח. בשם הנהלת הועד הלאומי הוא מברך (בעברית) את „לויד טריאסטינו“, ומטעים, כי ליהודים יש קשרים רבים עם איטליה. די להזכיר את שמותיהם של המשוררים הגדולים ממשפחת לוצאנו רמח"ל ושד"ל והמיניסטר הגדול לוצאטו, שהיה אחד מגדולי הפוליטיקה האיטלקית בזמנו. איטליה היא אחת הממשלות שהיהודים אינם מרגישים עצמם בה בגלות, חיים בחופש גמור ועובדים שכם אחד להרמת קרן המדינה. היתה לי ההזדמנות, ממשיך הנואם, להיות בטריפולי וראיתי את ההבדל הגדול בין מצב היהודים במדינה זו בימי טורקיה ומצבם כיום. עובדא היא, כי תחת שלטון איטליה הם מרגישים עצמם בני חורין כאזרחי מדינה נאורה. והנה באה ח' לויד טריאסטינו ועשתה מעשה נאה, בתתה אחת מספינותיה שם המזכיר לנו את עברנו ועתידנו גם יחד.

האניה „ירושלים“ בת 12550 טונות ויש בה רק שתי מחלקות א' וג'. היא יכולה להוביל בבת אחת 450 נוסעים. רואי האוניה מתרשמים ביחוד מתאי המחלקה השלישית שהותקנו יפה. האניה „ירושלים“ נקראה קודם בשם „קראקוביה“ והיתה מהלכת בקו טריאסט-בומבין (הודו). במסעה הראשון הביאה האניה כמה מאות נוסעים לנמלי חיפה ויפו.


"הארץ", שנה י"ז, מס' 4461, 21 במרץ 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Cracovia (1920). 1934 renamed Gerusalemme, 1943 seized by Britain and used as hospital ship, 1946 returned to Italy, 1952 scrapped

SS Carcovia in Shipsnostalgia.com

אוניית פאר בחוף יפו – 2 ביולי 1931

עוללות יפו ות"א

„המלון הלבן“ בים יפו

ביום ב' הגיעה יפו בפעם הראשונה האניה „אגזטר“ של חברת „אמריקן אקספורט ליין“ אשר סוכניה ביפו הם ה"ה מ. דיזנגוף ושות'. לפי הזמנת מנהל הסוכנות מר ארסון עלו לאניה לשם בקור מוזמנים רבים מת"א ויפו. – מראה האניה היה ממש הפתעה למבקרים, כבר על מדרגות העץ הנוצצות מורגש ההידור והרושם הטוב הולך וגובר כשעוברים במסדרונות המכוסים ורצופים בטבלאות טרגוליט לבנות, וכשנכנסים לאולם התכלת של האכילה, לטרקלין הנגינה והרדיו המפואר, ולאולם העשון הירוק. מיוחדים במינם הם תאי האניה הדומים בכל פרטיהם לחדרים של מלונים ממדרגה ראשונה, בכל חדר ישנן מטות מרווחות, ארונות קיר, ארונות לילה, אמבטיה ותא לשמוש. ישנם חדרים המחוברים למרפסות מיוחדות באופן שנוסעיהם יכולים לבלות לבדם באויר הים הנושב. מה שמחזק במבקר את הרושם כי הנו כאלו נמצא במלון ימי הוא המטבח החשמלי אשר הודות לסדורו אינם מרגישים לא באניה וגם לא במטבח עצמו את החם והריח המיוחדים מטבחי האניות הרגילות.

קפיטן האניה, מר קוני, קבל את האורחים בחביבות רבה, הראה להם את כל השכלולים החדישים שהוכנסו באניה, אשר בגינה נגמר רק לפני כחדשים ונסיעתה הראשונה היתה לא"י. הוא ספר כי השרות הזה של נוסעים ממחלקה ראשונה נקבעה לפני זמן קצר. מלבד האניה הזאת תעבודנה בשירות עוד שלש אניות-אחיות הדומות בהחלט ל„אקזטור“ ושמותיהן אקסקליבור, אגזוקורדה, ואקסקמביון, אשר בנינה נשלם לפני חודש ימים.

בכל שבועיים תגיע אחת מהאניות האלה, והנסיעה תארך תשעה עשר יום כי מהירות הנסיעה שהן יכולות לפתח הוא עצום.

אחרי הביאורים בלו האורחים בטרקלין הנגינה המפואר ונתכבדו במגדנות ובעסיס מתוצרת „רמת גן“. צוין כי האניה הזאת הנה הראשונה שהחלה להשתמש לצרכיה בתוצרת א"י אשר נקנתה מחברת „תנובה“ (ביצים, דבש, וירקות). ולפי התכנית יקנו להבא גם בשביל יתר האניות, את התוצרת המקומית הטריה.


"דאר היום", שנה שלוש-עשרה, מס' 224, 2 ביולי 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ההתחרות בבנין ענקי-ים  – 28 בפברואר 1929

טעינת דברי דואר באוניית הנוסעים והדואר הגרמנית "Bremen", שנות השלושים. ציור מאת Helmut Benno Schaub. מקור: ויקישיתוף.

ההתחרות בבנין ענקי-ים

ההתחרות בין חברות האניות המשמשות להובלת נוסעים בין אירופה ואמריקה הצפונית הולכת וחזקה.ענקיהים הנבנים כעת עולים על כל הריקורדים שהגיעו אליהם האניות המהלכות כיום הזה על פני האוקינוס האטלנטי.

מיום הבנות האניות „מאבריטניה“ ו„לוזיטאניה“ עברה הבכורה בים לידי חברת האניות האנגלית „קונרארד ליין“. אולם בשנים האחרונות החלו אמריקה, צרפת, גרמניה ואיטליה [לבנות] להן אניות ענקיות „לנצח את כל הריקורדים“.

שתי האניות הגרמניות, בנות 46 אלף טון כל אחת, „ברימן“ ו„אירופה“, השייכות לחברה „דויטשר ללויד“ הוחל בנינן בשנה שעברה בחופי ברימן והאמבורג ובעוד חדשים מספר יגמר. תכנית המבנה של האניות האלו נשמרת בסוד כמוס, על כל פנים ידוע, כי עשויות הן למהירות שלמעלה מ-27 מיל לשעה. חברות האניות האיטלקיות מעמידות אף הן את מיטב אניותיהן לשרות הקוים ההולכים לצפון הים האטלנטי.

החברה „לויד סולאנדו“ הזמינה אניה חדשה בת 35,000 טון עם מהירות של 27 מיל לשעה בשביל הקו גינואה–ניו-יורק. החברה „נאביגאצונה גיניראלה“ בונה אניה אשר נפחה 45,000 טון ומהירותה 27 מיל לשעה.

החברה הצרפתית הטובה ביותר לשרות בים האטלנטי הודיעה על החלטתה לבנות אניה אשר תעלה על הענק „איל די פראנס“. גדלה יהיה לא פחות מ-50,000 טון ומהירותה למעלה מ-27 מיל לשעה.

חברות האניות האנגליות עוקבות בתשומת לב מרובה את ההתחרות האורבת להן ומתכנות אף הן מצדן תכניות סתר. לורד קילזון, נשיא חברת „יונייטד סטאר ליין“ הודיע, כי אניתו החדשה בת 60,000 טון (האניה הכי גדולה שבעולם) „סופר אולימפיק“ תונע ע"י מנוע חשמלי. השיטה החדשה הזאת של מנוע חשמלי מוכרחה לתת תוצאות מצוינות והתאמת השיטה הזאת לאניות ענקיות כאלו היא מאורע כביר ערך.

אך יותר מכולם רבות ההכנות בחברת „קונארד ליין“ המתימרת לשמור על הבכורה אשר רכשה לה. המכונות אשר באניתה החדשה, ההולכת ונבנית, תהיינה החזקות שבעולם ותתנה אפשרות למהירות של 28 מיל לשעה. האניה תלך בין שירבורג לניו-יורק (דרך למעלה מ-3200 מיל) במשך 4 ימים ו-18 שעות. הריקורד בנידון זה שייך עד היום ל„מאבריטאניה“ שעברה דרך זו במשך 5 ימים ושעה אחת ו-49 דקות.

בהתחרות זו לא נעדר גם מקומן של ארצות הברית, אלא שפרטי המבנה של אניותיהן טרם נודעו ברבים.

זאב הים


"דבר", שנה רביעית, מס' 1145, 28 בפברואר 1929, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חברת „אמריקן פלשתין ליין“ פשטה רגל – ספטמבר 1925

טלגרמות

[…]

פשיטת רגל של אמריקן פלשתין ליין?

ניו־יורק, 18. חברת אמריקן פלשתין ליין, בעלת האניה פרזידנט ארתור הוכרזה לפושטת רגל. נמנה אפוטרופוס לסדר את ענין החובות. (סטא)

הערה: המערכת פנתה בשאלה לבא כוח החברה בתל־אביב, מיור ג'ון, ותשובתו היתה, כי הוא עומד בקשר טלגרפי תדיר עם הנהלת החברה בניו־יורק, ואולם אין לו כל ידיעה על איזה משבר כלשהו.


"דבר", שנה ראשונה, מס' 91, 15 בספטמבר 1925, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חברת האניות היהודית

כשעברה האניה הגדולה „פרזידנט ארטהור“ לידי חברת האניות היהודית האמריקאית „אמריקן-פלשתין-ליין“, עורר הדבר שמחה בכל תפוצות ישראל. ביחוד שמחה על כך ארץ-ישראל, שראתה בזה את „הסנונית הראשונה“ של הצי העברי לעתיד לבוא. הרבה התרוממות-רוח הוסיף בואה של אניה זו, שדגל עברי התנופף עליה, בפעם הראשונה ביום פתיחת האוניברסיטה העברית על הר-הצופים. ועל-כן גרמה הידיעה שנתפרסמה לפני זמן-מה ע"ד פשיטת-הרגל של חברת האניה, צער רב. בזה מובאים פרטים על תולדותיה של חברת האניות ועל מצבה עכשיו, כפי שנמסרו ע"י נשיא החברה השופט יעקב שטראהל באספת בעלי המניות בניו-יורק.

חברת-האניות היהודית האמריקאית נוסדה לפני שנה בהון של שלש מאות אלף דולר. האידיאה של חברת-אניות יהודית נתקבלה בחוגי כל הצבור היהודי בחדוה ובהתפעלות. במשך זמן קצר חתמו על כל המניות. הנדבן היהודי הזקן, נתן שטרויס, רצה לקנות מניות בסכום חמשים אלף דולר והשיג רק על מחצית מן הסכום הזה. עשירים אחרים לא יכלו להשיג כלום.

פקידי החברה ומנהליה עבדו במסירות נפש, ואולם מתוך שלא היו מנוסים בענין נסתבך עסק האניה. מנהלה הראשון של החברה היה בטוח, שאפשר לקנות אניה מאת הנהלת האניות הממשלתית בששים אלף דולר. תקונה וסדורה היה צריך לעלות לפי חשבונם לכל היותר במאה אלף דולר. בתנאים כאלה מספיק היה ההון של החברה להנהלת העסק. להלן התברר, שמומחה זה לא ידע בעצמו בדיוק את הסכום הדרוש לקנית אניה ולסדורה. האניה „פרזידנט ארטהור“ עלתה אמנם רק כששים אלף דולר, אבל תקונה וסדורה עלו כשלש מאות אלף דולר.

עמדו על הדבר שמאה וחמשים אלף הדולרים שהכניסו המניות של החברה אינן מספיקות להנהלת העסק כבר לאחר שנתפרסם דבר הפלגתה הראשונה של האניה. מתחרים ושונאים הפיצו שמועות כוזבות, שהאניה לא תפליג לעולם מחוף ניו-יורק. וכל ידיעה על דחית הנסיעה הראשונה לשם הגדלת הון החברה – היה מכניס בלבול בכל הענין. החלט איפוא, שהאניה תפליג קודם לארץ-ישראל ואחרי כן יגדילו את הון החברה.

מיד לאחר הנסיעה הראשונה החליטו המנהלים לשנות את חוקת החברה ולהגדיל את הון המניות משלש מאות אלף עד מיליון דולר. ואולם בשל עונת הקיץ, שהעשירים עוזבים בה את העיר, לא יכלה החברה ליצור את ההון הדרוש.

לכך נוספו עוד קושיים שונים המונחים על דרך כל חברה חדשה. בחירת רב החובלים ופקידי האניה הראשונים לא היתה מוצלחת. את כולם פטרו ומנו אחרים במקומם. דמי „הפצויים“ שהחברה הוציאה בשל חוסר-נסיון הגדילו את הגרעונות עוד יותר. הגיעו הדברים לידי כך, שבשעת הנסיעה האחרונה של האניה לניו-יורק היתה החברה חייבת לעובדי החברה כעשרים וששת אלפים דולר כמשכורת. המנהלים הוכרחו להוציא את הכסף הזה מכיסם, כדי לשמור על שמה הטוב של האניה היהודית הראשונה בין עובדיה.

בינתים התחילו אחדים מבעלי החובות לתבוע את המגיע להם. היתה סכנה שמא יגיעו הדברים לבית-המשפט ולמכירה פומבית ולביטולה של חברת האניות. כדי להציל את המצב באו פקידי החברה לידי הסכם עם בעלי-החובות לפנות לשופט ארצות-הברית שיקבע פקיד ממונה על עסקי החברה. על פקיד זה היה לקחת בידים בשם החברה את הנהלת העסק ולעשות את הכל כדי למנוע בעד פשיטת רגל וכך סודר הדבר. שופט ארצות-הברית קבע את בנו של העורך-דין היהודי הידוע ושופט בית המשפט העליון גרינבוים, בתור הפקיד הממונה על העסק, וממונה זה יחד עם העורך-דין שלו עוזרים עכשיו למנהלי החברה כדי לארגן מחדש את החברה לשמור על כספיהם של בעלי-מניות ובעלי החובות ולמנוע את חילול שמו של מוסד לאומי.

השופט שטראל ספר על נסיעתו באירופה. הוא נוכח לדעת, שחברת האניות היהודית יכולה לעשות עסקים מצוינים במינם, אם רק תהי מבוססת על בסיס מסחרי בריא. הוא הראה כמו-כן על הקמוצים שאפשר לעשות כתוצאה מן הנסיון עד עכשיו. הנסיון הראה כמו-כן שיש צורך לחברה לכל-הפחות בשתי אניות כדי שתנועת המסע בין ניו-יורק ובין ארץ ישראל תהי מסודרת ומדויקת יותר.

העורך-דין של הממונה ספר לבעלי המניות, שה„אמריקן פלסטין ליין“ הכניסה בעסק זה חצי מיליון דולר. מאה  וחמשים אלף מכספי-בעלי המניות והשאר מכספי הלואה. מן הסכום הזה תקנה את האניה, שחברה לבנין אניות נכונה לקבל אותה בחשבון של ארבע מאות אלף דולר, בתוך סכום שני מיליון דולר שהיא דורשת בעד שתי אניות חדשות וגדולות אחרות. את הסכום של שש-ערה מאות אלף דולר תשלם החברה במשך עשר שנים, מאה וששים אלף דולר לשנה.

לדעת העורך-דין דרוש חצי מיליון דולר לחברת המניות כדי לקנות את שתי האניות החדשות ולהגדיל את העסק. נותני הקרדיטים מאמינים בעתידה של החברה, והם נכונים לקבל את המניות שלה כפי שוין בסכום המגיע להם. ולא עוד אלא שפירמה נוצרית אחת נכונה להשתתף במאה אלף דולר ויותר על חשבון חצי מיליון הדולר הדרוש, בתנאי שבעלי המניות יכניסו מחדש לכל-הפחות מאה אלף דולר.

אחרי הדברים האלה הוחלט להחתים את בעלי המניות על מניות חדשות. ע"פ התכנית האמורה, יהיו לה לחברה זו שתי אניות, שכל אחת תוכל להוביל שבע מאות וחמשים נוסעים וששת אלפים טון משא. האניה „פרזידנט ארטהור“ מובילה ארבע מאות וחמשים נוסעים וארבעת אלפים טון משא. ההחתמה על המניות החלה כבר והיא נמשכת. בעל-מניות אחד חתם באותו מעמד על מניות בסכום עשרת אלפים דולר.


"הארץ", שנה שמינית, מס' 1887, 1 בנובמבר 1925, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

בעולם היהודי

[…]

מי אשם בהפסקת שרות אמריקה-א"י?

שרות האניות היהודית „אמריקן פלסטיין ליין“ ששמחו עליה כל כך בהוסדה, מודיעה עכשו מהו הגורם העקרי להפסקת שרותה.

כידוע היתה האניה „פרזידנט ארתור“ לא מן החדשות ביותר וכבר אחרי נסיעתה הראשונה היו מכרחים לתקן אותה. חברה אמריקנית קבלה עליה לתקן את האניה בשכר 130,000 דולר, והיא אומנם תקנה אותה וקבלה את שכרה. אבל בתקון זה הקטינו את מהירות מהלכה של ה„פרזידנט ארתור“, וזהו מה שגרם להפסקת השרות הזאת.


"דאר היום", שנה שמינית, מס' 92, 8 בינואר 1926, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„פרזידנט ארתור“ עוגנת בפעם השלישית בחופנו – אוגוסט 1925

ביפו ובתל אביב

[…]

נשף רקודים

לכבוד רב החובל והאופיצרים של האניה היהודית „פרזידנט ארתור“ יהיה הערב נשף רקודים בגנת הגג „השרון“. הנשף יהיה בפטרנותו של ראש העיריה מ. דיזנגוף.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1821, 12 באוגוסט 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

פרסומת בעיתון "דבר", 2 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

„פרזידנט ארתור“

זאת הפעם השלישית שבחופינו עוגנת האניה „פרזידנט ארתור“ עם דגלנו הלאומי בתרנה. אין חלקנו עם המזלזלים בכבוד דגלנו, אבל חושבים שעל  ידי הרמת דגל לאומי בלבד מעל למפעל חסר תוכן אין מוסיפים למפעל תוכן וערך. ב„פרזידנט ארתור“ תלינו תקוות והן נתבדו. זה כמעט שלש שנים שאנו מתחבטים בשאלת החדירה אל מקצוע המלחות. חשבנו שדבר שבתנו על חוף הים הגדול והרוחים שהמונינו מכניסים לחבורות שונות ע"י הגירתם יחייב מצד אחד את עסקנינו להתענין בשאלה ומצד שני את החברות השונות להעסיק את פועלינו באניותיהם. חשבנו, שההנהלה הציונית שאליה פנתה לא אחת ולא שתים „אגודת המים“ בבקשה לסייע לאגודת המלחים בשאיפתה, תעשה משהו בענינינו, ביחוד אחרי מכתב־תשובתה שבו  דובר מתוך אהדה על נושא כבוש המלחות. חשבנו וטעינו… במכתב תשובתה של ההנהלה הציונית נסתם הגולל, והעסקנים האחרים שאליהם פנתה „אגודת המים“ גם בתשובה לא כבדוה. כל ההתאמצות לבקוע את החומה הסתומה של ענף המלחות עלתה בתוהו.

עם הופעת החברה „אמריקן-פלשתין ליין“ נתחדשו התקוות. בו בזמן שעסקנים רשמיים נאמו נאומים לכבוד בוא האניה אלינו, באו מלחים וטירונים עברים והציעו את שריריהם לעבודה: אלה רצו לעבוד ואלה רצו להתמחות במקצוע. הם לא פקפקו אף רגע שחברה הנושאת עליה את שם ארצנו ואניה שדגלנו הלאומי עליה יזקקו גם לעובדים מאותה ארץ שבשמה הם דוגלים. אבל… הוברר שלמלצרות עברית הקצו מקום חשוב מאד באניה „פרזידנט ארתור“, אבל למלחים, מכוננים, למסיקים, בכלל לבעלי מקצוע במדה זעומה מאד לא הועילו המכתבים, התזכירים, המשלחות.

האניה „פרזידנט ארתור“ באה וחזרה, באה  ושבה, ועכשיו היא עוגנת בפעם השלישית בחופינו. לא שמענו שהחברה „אמריקן-פלשתין ליין“, אשר בדרך כלל אינה חסה על צבעים ורקלמות כדי להבליט את לאומיותה, לא תתענין בשאלה של העסקת עובדים ארצישראליים עברים באניתה. לעומת זאת יודעים אנחנו שמעט המומחים העברים אשר באורח פלא למדו את מקצוע המלחות, וביניהם שני רבי-חובל בעלי השכלה מקצועית ונסיון מסוים, עובדים במקצוע לא להם, בכבישים, ביבוש בצות, בבנאות וכו' וכו'.

כאלה הם מפעלינו „הלאומיים“ וכזה הוא גורל בעלי המקצוע המעטים שיש לנו…

אב. ראובני.


"דבר", שנה ראשונה, גליון ס"ד , 14 באוגוסט 1925, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

פרסומת בעיתון "הארץ", 10 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות מן הגולה

[…]

אניה יהודית שניה „ד"ר הרצל“

ה' יעקב שטראל, מנהל חברת האניות האמריקנית-ארץ-ישראלית אמריקן פלשתין לין, הודיע שחברת האניות היהודית (אשר לה שייכת גם האניה „פרזידנט ארתור“) תכניס לבנק סכום גדול לפקדון בעד האניה „מאונט קלעי“, שהחברה עומדת לקנות ולשנות את שמה ל„ד"ר הרצל“.

„מאונט קלעי“ שייכת לחברת-אניות אמריקנית והיא אניה יפה שנבנתה בגרמניה. היא מכילה מאה וחמשים נוסעים במחלקה ראשונה ושבע מאות מן המחלקה השניה.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1825, 17 באוגוסט 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„פרזידנט ארתור“ בחיפה – מרץ-אפריל 1925

מפרץ חיפה וחוף חיפה, 1920-1900. ספריית הקונגרס האמריקאי. העתק: ויקישיתוף.

ידיעות אחרונות

[…]

האניה היהודית בחיפה

האניה פרזידנט ארטור הגיעה היום בשעה אחת עשרה וחצי. קהל גדול התאסף על החוף, ובאי-כח המוסדות והחברות נסעו לאניה לקבל את פני האורחים. כשנגשה הסירה אל האניה נגנה תזמרת האניה את „התקוה“. האניה עמדה בבת-גלים כעשרה רגעים.

כשלש מאות נוסעים באו באניה הזו, מהם 126 נוסעים היום ברכבת מיוחדת לירושלם, והשאר נשארים בחיפה.


"דאר היום", שנה שביעית, מס' 147, 31 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ברכות ל„פרזידנט ארטור“

ברכת הרה"ג קוק

שפעת שלום כגלי הים, לאניתנו היקרה „זבולון“ ונוסעיה הנכבדים, שואפי זיו ארץ חמדה, המצפים לבנין עם ד" עליה, בהוד ותפארת, שלום וברכה!

אחים יקרי ערך, לבי המה בדברי מרוב שמחת גיל, על ההופעה הראשונה אשר הואיל צור ישראל להראותנו בימינו אלה, ימי התחיה, וצפיית הישועה לבנין עם הקודש על אדמת קדשו.

אשריכם אחים חברים, שזכיתם להיות הראשונים בין הנוסעים על האניה היקרה, אנית ישראל הראשונה אשר שמה לה לחק לפלס נתיב דרך ים, לחבר בזרועות עולם אחים פזורים אל חיק ארץ מחמדם.

תהא נא ברכת ד" עליכם, ומעשי ידיכם יכונן ברב תעצומות, ואניתנו זאת תהיה הראשונה לברכת עולמים לעם ד", אשר הובעה ע"י משיחו, ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו.

מוקירכם ומברככם מהר הקודש מירושלם.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק

* * *

„אגודת המים הגישה לראש העיריה ה' דיזינגוף תזכיר ובו היא, בתור אגודה הפועלת בתחומי תל-אביב, מבקשת אותו לסייע לה בכח השפעתו בדבר קבלת ספנים ופועלים עברים ארצישראליים לאניה „פרזידנט ארתור“ של החברה „אמריקן-פלשטין ליין“.

* * *

ברכת אגודת המים לאניה

לבוא האניה „פרזידנט ארתור“ לא"י שלחה „אגודת המים“ ברכה זאת:

אגודתנו המאחדת את הספנים והפועלים השואפים לעבודה במקצועות הספנות מקדמת בברכה חמה את האניה „פרזידנט ארתור“. ידעו להסיק את המסקנה ההגיונית מנפנוף הדגל העברי וישתפו גם ספנים ופועלים עברים בעבודותיה: בזה תסיע להתפתחות הספנות בארצנו הקרובה ללבכם.


"דאר היום", שנה שביעית, מס' 153, 7 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ביפו ובתל־אביב

„פרזידנט ארטהור“

נתבקשנו לפרסם דברים אלה:

מתוך שביעת רצון מיוחדת, מביעים אנחנו, הנוסעים הראשונים של האניה היהודית הראשונה „פרזידנט ארטהור“ את תודתנו העמוקה לחברת „אמריקן פלשתין ליין“ בעד כל העונג החומרי והרוחני ששבעה נפשנו בכל משך ימי נסיעתנו באניה הנזכרת.

בעד הנסיעה המענינת הזאת בדרך לציון חייבים אנחנו תודה וברכה להנהלת האניה ולספניה ומלחיה. ומתוך קורת רוח מיוחדת מודים אנחנו גם בעד השרות המצוינה והמדויקה.

ויהי רצון שתזכה חברה זו להרחיב את חוג פעולת לטובת העברת גאולים מן הגולה לארץ ישראל. (על החתום כמה עשרות נוסעים).


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1716, 7 באפריל 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ב„פרזידנט ארטור“

אל הקהל בארץ הקדושה!

האניה היהודית-האמריקאית פרזידנט ארטהור בהפליגה לניו-יורק עם נוסעיה שכל כך שמחו על הכנסת האורחים שלכם, מודים לכם בזה בעד ידידותכם ובטוחים אנו שגם אתם תבינו את הרוח החמרי אשר הארץ הרויחה מהנוסעים האלה.

אנו מבטיחים לקהל של א"י, בלי הבדל דת וגזע, שהחברה אמריקן פלשתין ליין, אינק., בעלי האניה פרזידנט ארטהור, תשתדל להגדיל את מספר אניותיה והנוסעים בהן לטובת יושבי הארץ הקדושה. הם ישתדלו יותר עבור הגדלת החבור בין ארץ-ישראל ואמריקה בנוגע למסחר ותעשיה.

אם אחד מכם יש לו הצעות איך להשיג את הטובה החמרית בשביל א"י, הננו מבקשים אותו להציע זאת בכתב למנהל הראשי של חברתנו במזרח הקרוב מר א. ז. לוין אפשטין, 103 רחוב אלנבי, תל אביב, והוא ימהר לשלחן לחברה לנויורק שתעין בהן.

בכבוד רב

אמריקן פלשתין ליין, אינק.
בשם המנהל הראשי
ח. אפשטין

* * *

לכבוד הרב הראשי אברהם הכהן קוק,

לבקשתך, שיספיקו אכל כשר למלחים היהודים על  האניה האמריקנית יהודית פרזידנט ארטהור, שמתי לב בעיון רב.

מלוי בקשתך זו יגרם להוצאה מרובה וקשיים רבים. אנוכי בתור דירקטור-מנהל של אמריקן פלשתין ליין והמנהל הכללי של שרות האניות, החלטתי למלא בקשתך זו, ובטוח אני שהפרזידנט שלנו השופט יעקב ש. שטראהל ובעלי המניות, יאשרו את החלטתי.

בכבוד רב
ח. אפשטין


"דאר היום", שנה שביעית, מס' 161, 19 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

שבוע החג בירושלם

[…]

אורחי „פרזידנט-ארטור“

זוהר מיוחד ניתן לחג הזה ע"י הנוסעים היהודים של האניה היהודית „פרזידנט ארטהור“. אלה  חשבו את עצמם למשפחה מיוחדת בין יתר האורחים. היו להם נשפים ואספות לדון על עניניהם המיוחדים. רובם של אלה כבר עזבו את הארץ וחלק מהם נשאר עוד בארץ ומחכה לבא האניה בפעם השניה.

בכלל היה מענין להפגש עם נוסעי האניה היהודית ולשמוע מפיהם את פרטי הנסיעה הנהדרה הזאת, את חגיגת חנוך בית-הכנסת של האניה,  הכנסת ספר-תורה לביהכנ"ס מנדבת יהודי אחד מאמריקה, המאכלים הטובים והכשרים שהעניקום ביד רחבה במשך כל ימי הנסיעה, תפלה בצבור שלש פעמים ביום, את עריכת השלחנות ביחוד בימי השבת עם „זמירות“ ושירים עבריים שונים. ולא פחות מכל  מענין היה לשמוע את הפרטים בדבר ה„בר-מינן“ שהיה להם על האניה, ואשר אלמלי קרה המקרה הזה באניה אחרת בלתי-יהודית היתה גופתו מושלכת בלי ספק הימה. ויפה העיר הרב אשינסקי מפיטסבורג, מנוסעי האניה, בהספד שערך על הנפטר הזה, בתוך האניה, כי המקרה הזה מראה שלא נכון הוא הפתגם ההמוני הידוע „טוב למות בין יהודים ולחיות בין גויים“, כי מי שחי עם גויים אפשר לו גם למות ביניהם ולא יזכה אף לבא לקבר ישראל.

בכלל אפשר לומר שנוסעי  האניה היהודית הרגישו טעם מיוחד בנסיעתם מה שלא הרגיש בודאי עד היום שום יהודי אחר בנסיעה על הים.

אכן זו היתה נסיעה הסתורית במלא המובן.


"דאר היום", שנה שביעית, מס' 161, 19 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„פרזידנט ארתור“, האניה היהודית הראשונה – פברואר-מרץ 1925

פרסומת בעיתון "הארץ", 6 בפברואר 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה היהודית הראשונה

מנויורק כותבים: מתוך התלהבות שאין דוגמתה של רבבות אנשים ונשים, המכסים את כל עין האניה מקצה עד קצה, התעמלה האניה, „פרזידנט ארטור“ להפליג בים בכל הדר יפעתה הנעלה. מתרוממים דגלים יהודיים מראש האניה ולעומתם מתנופפים דגלים כאלה ואין מספר מהחוף. כקול רעם בגלגל מרעימה שירת „התקוה“ על החוף והד קולה ישמע מעל מכסה האניה, ההולכת ומחליקה על פני המים לאורך הנהר הודזון; היא מתחילה למהר את דרך הלוכה אל אשדות הים. שם כבר עומדים ומצפים לבואה המונים חדשים. מצבת-השחרור האמריקאית כמו מרכינה בראשה לאות פרידת שלום לאניה, המפליגה לארץ הדרור תחת שמים אחרים ולעם אחר, ואז מתחילה האניה לרוץ דרכה אל הארץ המקווה, לפנת געגועיו של עם נודד ומעונה…

עורכי חג-הפרידה ראו מראש בבאות, ולכן נתנו להכנס לתוך האניה רק לאותם האנשים, שקבלו הזמנה או קנו כרטיסי כניסה. אבל המשטרה הנויורקית בכל נסיונותיה המרובים לא עצרה כח להתיצב בפני ההמונים העצומים, שנקבצו ובאו לראות בהפלגת „אניתנו“ הראשונה עם עולים ותיירים לארץ ישראל. אלפי אנשים נהרו מרחובות היהודים הליטאים בנויורק בהתלהבות ליטאית-יהודית. מן הצורך היה להביא עוד שלש פלוגות של שוטרי הפוליציה, אך – לשוא! גם אלו פניהם כוסו בזיעה מרוב הדחק והם נאלצו להניח מקום. מלחי האניה, שכבר הסכינו במראות כאלו בזמן המלחמה, גם הם עמדו כמשתוממים.

ומה הפלא? הן זוהי ה„אניה היהודית“, ה„אניה שלנו“! באיזו חמימות מלאה אהבה ורוך, נשמע הלחש הזה מפה לאוזן בין הבאים על החוף! באיזה רגש עדין מתבוננים הליטאים הללו אל האניה לכל פרטיה, בכל פנותיה וזויותיה, ומה מאושרים הם לראות, שאותה „האניה שלנו“ אינה נופלת כלל מכל האניות הגדולות והיפות המתנשאות על חוף הים האמריקאי!

הלחץ והדחק ירב רגע רגע. הנוסעים אינם יכולים להכנס אל האניה; המלוים, שהביאו אתם זרי-פרחים, עומדים נכלמים, כי הפרחים התפזרו לכל עבר ונפלו הימה. אבל סוף-סוף גם הם מרגישים עצמם מאושרים, כי הלא זוהי תולדת ההתלהבות, והיא הלא בעקב האהבה היהודית באה והלא זהו עיקרו של דבר.

אפשר כבר תפליג האניה? הלא כבר הגיעה השעה האחת-עשרה, שבה נקבע זמן צאתה! אבל חדלו לכם! אלמלי הפליגה האניה בשעה המיועדת, הלא היה בזה משום „חוקת הגוים“ וכן לא יעשה. כאורח גוברין יהודאין עלינו לאַחר עת-צאתנו לפחות לשעה שלמה.

על האניה העמדה בינתים בימה ועוברים לפניה היהודים הנודעים לכולנו: מר דוד ילין, הרב מרגלית, רבי זילברמן, רבי די-סול-פול, נשיא החברה השופט שטראהל ורבי יוסף רוזנבלאט. מתחילים הנאומים. הם מבארים את ערכה של ההופעה הנוכחית. הרב מרגליות מברך בקול רם „שהחיינו“ ומפיות אלפי אנשים נשמע כקו רעם אביר „אמן“! נשמע ההימנון האמריקאי ולעומתו תענה „התקוה“. מתחיל מנגן רבי יוסילע' שלנו, החזן החביב לכל, הוא משורר „שם במקום ארזים“ ו„הביתה“. – אלו היו באמת רגעים קדושים.

בין המפליגים לעלות לא"י נמצאים מר וויטנברג, נשיאה של החברה הגליצאית, הרב פישמן, מר גדליה בובליק, אפרים קפלן, פרופיסר פרי בתור בא כחה של האוניברסיטה במניטובה, מר נתן שטרויס ואשתו נכנסים אחרונים.

„האניה שלנו“ ששמה היה בתחלה „הנסיכה אליסה“ והיא היתה מובילה שני אלפים איש, מתוקנה כעת בתור אניה של נוסעים רמי המעלה, ולכן תוביל רק 550 איש. היא נערכה ברוב פאר והדר ודרכה תעשה בזמן הכי קצר, משום שבכל המעבר תעצר רק לשעה קלה ליד ניאפול.

היא מיועדה להוביל טוריסטים ועולים מאמריקה לא"י וביחוד להגדיל את המסחר בין אמריקה וארץ-ישראל.

זוהי באמת „אניתנו“!


"היום" (ורשה), שנה ראשונה, מס' 77, 31 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הנוסעים הגרמנית "Princess Alice", לימים "פרזידנט ארתור" בנמל סֶבּוּ בפיליפינים, 1916-1914. מקור: ויקישיתוף.

ביפו ובתל אביב

[…]

דאר מאמריקה ע"י האניה העברית

האניה „פרזידנט ארטור“ חתמה חוזה עם ממשלת אמריקה להובלת הדואר מאמריקה לא"י בזמן נסיעת האניה.


"דאר היום", שנה שביעית, מס' 129, 9 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

– – – –

ידיעות על ידי הטלפון

חיפה.

[…]

– הסוכנות המקומית של „אמריקן ליין“ מודיעה, שהאניה „פרזידנט ארטור“ התאחרה בדרכה מסבות טכניות ותבוא ביום ג' הבא.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1702, 22 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

– – – – –

ידיעות אחרונות

[…]

„פרזידנט ארתור“ והערבים

ה„ירמוק“ החיפואי כותב: נודע לנו, שהספנים הערבים יחרימו את האניה היהודית „פרזידנט ארטור“ משום שהם מרוגזים על ענין הבית הלאומי ליהודים.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1710, 31 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.