האניה האיטלקית „אוזוניה“ עלתה באש – 18 ו־20 בינואר 1935

אוניית הנוסעים האיטלקית ss Ausonia, מילנו, 1934. מקור: ויקישיתוף.

אניה איטלקית עלתה באש

הנוסעים הא"יים מודיעים שכלם בריאים ושלמים

אלכסנדריה (טלפונית ל„דבר“). באניה האיטלקית „אוזוניה“ שהפליגה מחיפה לאירופה התפוצץ דוד ברגע שנכנסה לנמל אלכסנדריה הבוקר ב־8.40. ההתפוצצות גרמה לפאניקה בין הנוסעים. בעזרת אניות המלחמה העוגנות בקרבת המקום, סודרה תיכף פעולת הצלה. הצליחו להוריד את כל הנוסעים והדואר. עד עכשיו הודיעו על 6 הרוגים ועשרות פצועים, כולם מחבר עובדי האניה. אנית בית החולים האנגלי קיבלה את הפצועים.

הא"יים הנוסעים באניה מבקשים להודיע כי כולם בריאים. העבירום לאניה „פילונה“, המפליגה היום לניאפול.

„אוזוניה“ עודנה בוערת. האש אחזה בכל אגפיה. למרות התאמצותם של מכבי האש, שנזעקו כולם, ועזרת האניות האנגליות, חושבים את האניה לאבודה. בשעה 12 הורידו כל אניות המלחמה העוגנות בנמל את דגליהן לאות השתתפות באבל ותקעו בחצוצרות לכבוד המתים.


"דבר", שנה אחת עשרה, מס' קי"ז (תוספת ערב), 18 בינואר 1935, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

אחרי עלות אוזוניה באש

הידיעה על הדליקה באניה „אוזוניה“ של „לויד טריסטינו“ (שנמסרה בתוספת־הערב מיום ו') – המצורפת לגליון זה – ממודיענו המיוחד באלכסנדריה) עוררה ענין רב בארץ, כי באניה נסעו כמה יהודים מא"י שיש להם כאן הורים וקרובים. אחדים מהם קיבלו אתמול טלגרמות, המאשרות את ידיעת סופרנו, כי איש מהנוסעים האיי"ם לא ניזוק. רובם הפלגו ב„פילזנה“. קרוביהם של הנוסעים היו שרויים בדאגה, כיון שהטלגרמות שלהם נמסרו באיחור מפני השבת.

אמש הודיע לנו סופרנו בקאהיר ידיעה זו:

חק מהמלחים של האניה האיטלקית „אוזוניה“ ו־23 נוסעים הפליגו לאיטליה באניה „פילזנה“. במקום „אוזוניה“ נוסעת היום „קארנארו“. סכומי הביטח של „אוזוניה“ עולים לחצי מיליון לא"י. המבטחם הם בעיקר אנגלים.


"דבר", שנה אחת עשרה, מס' קי"ח, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

אניה איטלקית הוחרבה ע"י אש-התפוצצות במימי אלכסנדריה

האניה האיטלקית הגדולה „אוזוניה“, שהגיעה שלשום בשעה 7 בבוקר מחיפה לנמל אלכסנדריה פנתה למזח של לויד טרייסטינו לשם בקורת סאניטארית ומשטרתית, כשפתאום אירעו בה שתי התפוצצויות איומות, שהחרידו ברעמן האדיר את כל תושבי אלכסנדריה, והטילו בהלת־מות בקרב נוסעי האניה.

נראה הדבר, שההתפוצצות אירעה בתאי ההסקה של האניה, כי מיד עלו עמודי עשן מחדרי המכונות ועטפו את כל האניה וסביבותיה.

נסיונות הכבוי
כל הנסיונות של מלחים לכבות את הדלקה בעזרת משאבות־האניה – עלו בתוהו. אניות המלחמה הבריטיות העוגנות במימי אלכסנדריה ומשאבות הכבוי של הנמל הציפו גם הם את האניה בסילוני מים אדירים, אך האשר הוסיפה בכל זאת להתפשט, והקיפה גם את גשרת האניה העליונה, שבערה כלפיד. כל סביבות הנמל מלאו עשן רב.

הצלת הנוסעים והמלחים
כשנתברר, שאין להציל את האניה, נעשו צעדים להצלת הנוסעים והמלחים. אניות המלחמה האנגליות הורידו כ50 סירות, שאליהן נמלטו כל נוסעי האניה – 31 במספר וכל מלחיה, שמספרם היה 250.

היו גם קרבנות. איש אחד נתפחם לגמרי ואי אפשר להכירו. אחדים נפצעו קשה והועברו לטפול לאנית החולים „מיין“.

לפי ידיעות יותר מאוחרות מתו בהתפוצצות ובדלקה של האניה „אוזוניה“ מלחים אחדים ועשרות ומלחים ונוסעים נפצעו.

הנוסעים הארצישראלים הודיעו טלפונית שאף אחד מהם לא נפגע באסון.

האניה „אוזוניה“ היתה אחת האניות היותר גדולות ומהודרות של צי־המסחר האיטלקי, וקבלתה היתה 15.000 טונות. כל האניות העוגנות בנמל אלכסנדריה הורידו את דגליהן עד לחצי התורן לאות השתתפותן באבלו של הצי האיטלקי על אבדן „אוזוניה“.


"דאר היום", שנה י"ח, גליון י"ז, 20 באוקטובר 1935, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

האניה האיטלקית „אזוניה“ עלתה באש באלכסנדריה

כל הנוסעים ניצלו. – 7 פועלים נהרגו, 7 נפצעו. – הצי הבריטי עזר בהצלה.

ביום ששי היה מועד בואה של האניה האיטלקית „אוזוניה“ מנמל בירות דרך נמל חיפה לאלכסנדריה בדרכה לאיטליה. היא היתה צריכה לעגון לד הרציף המיוחד של „לויד טריסטינו“ בשעה שמונה וחצי בבוקר. היא הגיעה לקרבת הנמל בשבע בבוקר ועגנה במקום המחלקה לבקורת רפואית. הד"ר מטעם משרד הבריאות עלה אליה לשם בקורת רפואית. בו בזמן נגש אליה בסירה קצין המשטרה וחכה על ידה עד שתגמר הבקורת הרפואית, כדי לעלות ולבקר את הפספורטים. אך התחיל הרופא בעבודתו נשמעה התפוצצות חזקה, שזעזעה את האניה קשה ועוררה בהלה בין הנוסעים. ממקום ההתפוצצות עלה עשן. הרופא ופקידיו ירדו ממנה מיד וקראו לעזרה להציל את הנוסעים. רגעים אחר כך יצאו הנוסעים מתאיהם ונתאספו על ספון האניה. במקרה עגנו אניות אחדות של הצי הבריטי בקרבת „אוזוניה“ בזמן המקרה, מפקדי הצי נתנו הוראות מהירות לשלוח סירות הצלה אליה ולהעביר את הנוסעים לנמל. כן הובהלה פלוגת מכבי האש של העיריה, הנהלת הנמל, חברת „לויד טריסטינו“, הקונסוליה האיטלקית והמשטרה. 15 רגעים אחר כך נתאספו מסביב לאניה הבוערת סירות הצי, מכבי אש ועוד.

מתברר שההתפוצצות היתה בצנורות הגאז, והאש אחזה בדוד ובמחסן המאזוט. האש פרצה ראשית כל ממרכזה ואחר כך נתפשטה לחלק האחורי. תימרות עשן עבות שעלו ממנה נראו ממרחקים.

בנוגע לנוסעים מתברר שהיו בה 53, מהם 31 לאלכסנדריה, 22 לאירופה. כל הנוסעים ירדו לסירות הצי הבריטי והועברו לחוף. האש והחמרים הנשרפים לכלכו את בגדי רוב הנוסעים. הנוסעים לאירופה הועברו באניה „פילזנה“ האיטלקית שעגנה בנמל ונסיעתם לא נתעכבה. ספני האניה ופועליה נפגעו יותר. 14 ממסיקי הדודים והמכונאים נפגעו קשה. שבעה מהם מתו. הפצועים הועברו לאנית הצי המשמשת בית חולים. למקום המקרה באו מפקדי הצי, חוקרים, הקונסול האיטלקי ועוד. מכבי האש נלחמו באש ללא הועיל. האניה הורחקה מן הנמל בעזרת אנשי הצי הבריטי. כבוי האש נמשך עד שעה מאוחרת וספק הוא אם יוכלו להצילה. הועמדו שוטרים מסביבה לשמור עליה ולאחוז באמצעים הנחוצים להציל מה שאפשר יהיה. עד עכשיו אין ידוע על ידי מה נגרמה ההתפוצצות בצנורות הגאז. השופט החוקר של הקונסוליה האיטלקית החל בחקירה.

ידיעה יותר מאוחרת אומרת, שארבעה מן הפועלים ב„אוזוניה“ שנפצעו והועברו לבית החולים מתו. מלחי האניה ורב החובל ירדו ממנה בשעה אחת בצהרים לאחר שמציאותם בה נעשתה למסוכנת. חמש מכונות כבוי עסקו בכבוי מרחוק ולא יכלו להתקרב אליה. החלק הקדמי של האניה התחיל לצלול והחלק האחורי מבצבץ. הכבאים עבדו כל הלילה.

הקונסוליה האיטלקית הזמינה את רב החובל של האניה ושמונה קצינים שלה וחוקרת אותם.

האניה „אוזוניה“ מובטחה בלונדון בחברות רבות, מהן חברת „לויד“. אומרים שהיא מובטחה בסך של מיליון לירות. באניה לא היה מטען ולא דואר. היא עגנה בנמל חיפה רק שלשת רבעי שעה וקבלה פקודה לצאת מיד לאלכסנדריה.

האניה „אוזוניה“ היא אחת האניות הגדולות והמפוארות של ים התיכון. היא ואחותה „אספיריה“ נוסעות בקו איטליה–אלכסנדריה–בירות. רב החובלים הנוכחי של „אוזוניה“ הוא ה' באליני. עובדים בה 240 איש. היא נבנתה בבתי המלאכה של אכסאלדו באיטליה בשנת 1928. ארכה 54 רגל ורחבה 66 רגל וגבהה 31 רגל. החלק הנמצא בים הוא 18 רגל. היא בעלת 12.995 טונות. כוח מניעיה 3280 סוס. מכונותיה מונעים במאזוט. „אוזוניה“ היא בעלת חמש קומות ובה אולמים מפוארים והיא מרוהטת בהדור רב.

חושבים שיצטרכו להטביע אותה.

*

סופרנו מחיפה מודיע:

נודע לנו, כי במקום האניה „אוזוניה“ השרופה תוכנס לשרות המהיר שבין טריאסט, מצרים וארץ־ישראל האניה „קונטה־וורדה“ בת שמונה עשר אלף טון. עשרים ושלשת הנוסעים שעלו לאניה בחיפה הועברו מיד עם התחלת השרפה לאניה „פילזנה“ של אותה החברה, שעגנה באותו יום בנמל אלכסנדריה.


"הארץ", שנה י"ח, מס' 4942, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

„אוזוניה“ עלתה באש

קאהיר.
„אוזוניה“, האניה הנהדרה של הצי־המסחרי האיטלקי עלתה אתמול באש בדרכה לאלכסנדריה.

בבוקר יום השישי הגיעה האניה מחיפה למיכס, לשם סידור הענינים הפורמליים וטרם שהיא הספיקה לעגן ע"י גשר לויד טריסטינו באלכסנדריה נשמעו לפתע פתאום שתי התפוצצויות רועמות שטילטלו את האניה הנה והנה והעלו מהומה בין הנוסעים.

עמוד של אש ועשן עלה עד לגשר הגבוה של האניה הבוערת.

המלחים – לעבודה
המלחים נתבלבלו ונגשו מיד לעבודת ההצלה וכיבוי השריפה האיומה, שהרסה את הכל לעיניהם.

ספינות המלחמה האנגליות חשות לעזרה
בספינות המלחמה האנגליות, העוגנות באלכסנדריה ראו המלחים את האסון המתרחש על פני הים וחיש מהר הפליגו לעזרה. אולם בינתים הפכה האניה ללפיד בוער, וכל העזרה של הכבאים בספינות האנגליות לא הצליחה להציל את האניה. כל סביבות הנמל היו מלאות עשן.

הרושם באלכסנדריה
הרושם באלכסנדריה היה כביר. רבים חשבו, שהעיר הורעשה ע"י האיטלקים, והשקטים יותר ראו בכך תרגילים של האניות העוגנות.

אולם לא עלה על דעת מישהו שקול ההתפוצצות באה בעקב השריפה באניה, שהיא המפוארת ביותר בקו חיפה־אלכסנדריה טריסט.

הידיעה הנכונה פשטה בן רגע בעיר. כולם מהרו להתלבש ורצו לנמל. עשרות אלפים התקהלו בקרבת הנמל.

הצלת הנוסעים
לנוכח המצב המסוכן שלחו קברניטי־האניות „שרופשייר“, ו„אליאנט“, „קין אליזבט“, ו„רבנג'“ כ־50 סירות הצלה, כדי לקבל את 31 הנוסעים ו־250 אנשי חבר העובדים.

בעזרת העובדים הורדו הנוסעים והמלחים לסירות ההצלה והבהלה נשתתקה מעט מעט.

הקרבנות
עד עכשיו נמנו: מת אחד, ושני פצעים קשים מבין חבר העובדים. הפצועים הועברו לאנית־בית החולים האנגלית „מאין“.

כ"כ נפצע קשה ונמצא בסכנת מות הד"ר פולו רוקו, שעלה לאניה לסדר את עניני הקרנטינה.

רב החובל של „האוזוניה„
אי אפשר שלא לציין את התנהגותם הנפלאה של רב החובל בלני וקציניו. במצב הבהלה הם עברו בין הנוסעים וניחמו אותם בדברי נחמה, שאירעה רק הפרעה קטנה במכונות, ובזה מנעו בעד פניקה באניה.

היטביעו את האניה
כעת נראית האניה כאי בוער בין גלי הים. השלטונות המקומיים והקונסולט האיטלקי חוקרים את סיבות השריפה.

עדיין לא הוחלט אם יטביעו את האניה הדבר הזה תלוי בדעת המומחים שנגשו לעבודתם.

„אוזוניה“ – ארמון שט
„אוזוניה“ היה ארמון שט, במלואו מובן המלה, והאניה הנהדרה ביותר בים־התיכון.

היא נבנתה ב־1918 בג'יניבה, כאחות ל„אספריה“.

היא היתה בת 13.900 טונות.

ב„אוזוניה“ היה מקום ל־220 נוסעים במחלקה הראשונה 112 במחלקה שניה, במחלקה טוריסטית ו־60 במחלקה שלישית.

הריהוט והסידורים הפנימיים בסגנון מזרחי שמו את האניה לארמון של יופי ופאר.

כעת נשארו רק אדים עשנים בין גלי הים.


"הירדן", שנה ב', מס' 518, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

השריפה באנית הנוסעים האיטלקית „אוזוניה“ – 30 באוקטובר 1935

אוניית הנוסעים האיטלקית ss Ausonia, מילנו, 1934. מקור: ויקישיתוף.

על גב „אוזונה“ הבוערת

משה וולמן, אחד מנוסעי האניה האיטלקית „אוזוינה“ שנשרפה בנמל אלכסנדריה, כותב אלינו מפלורנץ:

הפלגנו מחיפה. האניה הגדולה, היפה, בזה לגלים המכים מכל עבר, ומתקדמת ישר למטרתה – לאלכסנדריה.

הנוסעים מעטים; פחות מ־40 איש, כולם יהודים, רובם נוסעי המחלקה הטוריסטית, המדברים ביניהם 70 לשון – תחירים חוזרים מהארץ, סוחרים, יהודי גרמני, טוב לב ושמנמן ותהילת א"י אינה פוסקת מפיו, מספר סטודנטים הנוסעים לחו"ל, שליח תנועת העבודה הנוסע לפולין, ועוד.

הלילה היה חם. לפנות בוקר קמו הנוסעים להשקיף על נמל אלכסנדריה, המתקרב ובא אליהם. והפעם לא רק אנו הנוסעים סקרנים, גם המלחים האיטלקים רוצים להזין את עיניהם במראה אניות המלחמה הבריטיות העוגנות בנמל. אניות אויבות כמעט שהפכו כעבור שעה לאניות הצלה. ההצלה היתה במישרים ובעקיפין, כי אנשי המשמרת שגמרו את עבודת הלילה שלהם ליד המכונות, לא שכבו היום כדרכם תמיד לנוח בחדרם שנמצא בדיוק מעל לדוודים, אלא עלו על הסיפון להסתכל באניות הבריטיות – וכך ניצלו ממות בטוח; אך אותן אניות המלחמה הגישו אח"כ גם עזרה מהירה.

האניה נכנסה בשקט ובבטחה דרך שובר הגלים הראשי. אנשי המחלקה הטוריסטית גמרו זה עתה את אכילתם, והתווכחו על גודל הנמל. הנוסעת האמריקנית היחידה של המחלקה הראשונה הספיקה לפתוח את מזוודתה ולסדר את ששת זוגות הנעלים שלה זה ליד זה.

את הנמל ראיתי זולא הפעם הראשונה, על כן שלחתי את עיני לענינים צדדיים לגמרי, עקבתי אחרי סירת המשטרה המצרית שקרבה לספינתנו, הבטתי בפניו השזופים של הקצין הלבוש לבן וחובש תרבוש אדום לראשו והוא קושר בזריזות את הסירה למדרגות האניה.

ופתאום – בום! קול נפץ, והמון חתיכות מפוחמות, אבק ועשן עפו באויר. סירת המשטרה נתקה בן רגע מהאניה והתרחקה קצת, פנים מבוהלים שאלו: מה קרה? הקול לא היה בעצם גדול,כי התפוצצות קרתה בחלק התחתון של האניה והאויר נחנק ברובו, כי נסגרו הדלתות. היושבים אל השולחן שמעוהו יותר מאתנו – כי הכלים נפלו מעליהם, האולמות והפרוזדורים נתמלאו אבק עשן.

איש לא שיער את רצינות המצב בתחילה. מלצר המחלקה התחיל לעסוק בשקט בניקוי השולחנות משיירי הכלים, טאטאו את הרצפות, הנוסעים התלחשו ביניהם והסתכלו לצדדים. והנה צעקת „הצילו!“ עולה מאחד החלונות הנמוכים. הורד סולם, והמלח הצועק הועלה דרך חלון תאו אל הסיפון. לחץ הגאזים של ההתפוצצות סגר את דלת התא שלו והוא נשאר כלוא בתוך התא.

במשך הרגעים שעברו לאחר ההתפוצצות – ראינו מה ערכם של סדר ומשמעת במקרים אלה.

אניתנו היתה מוקפת בן רגע בסירות מוטור שבאו מאניות המלחמה הבריטיות. קצינים אחדים מהם באו בדברים עם קציני אוזוּניה. סימני מורז נשלחו בידים לכל הספינות הבריטיות, ומספר מלחים עם מסכות גז ירדו למקום ההתפוצצות. כעבור רגע נקבעה הדיאגנוזה:

דוד התפוצץ, האש אחזה ברזרבואר הנפט, – ואין כל אפשרות לעצור בעד התפשטותה. מלחים עם כויות איומות בכל הגוף הורדו בסדינים לסירה, צעקות אימים, פנים מעוותים מכאב. והסירה טסה לאנית הצלב האדום העומדת בנמל.

הנסיון לכלוא את האש ע"י סגירת השער של מדור המכונות ולחנוק אותה ע"י חוסר חמצן – נכשל. המכונה של „אוזוניה“ לא עבדה בפחם אלא בנפט, והגאזים המרובים הנוצרים ע"י בערת הנפט יצרו לחץ כזה שבריח הברזל העבה נשרף כפיסת נייר, – והאש הוסיפה להתפשט.

12 רגע אחר ההתפוצצות, בעוד אנו תוהים ובלתי בטוחים במהלך הענינים – ניתנה הפקודה: על הנוסעים לאסוף את חפציהם ולהימצא בן רגע על הסיפון ליד המדרגות. הפקודה ניתנה באיטלקית ותורגמה תוך כדי ריצה לעברית, גרמנית, אידיש, אנגלית, – והנוסעים רצים איש לעברו… אני רץ דרך פרוזדור מלא עשן דק, ומגיע לתא.

כעת מתחילה הריצה עם שתי המזוודות על המדרגות ובפרוזדורים. – אחד המלצרים שרואה אותי מתאמץ לעלות במדרגות המשופעות עם מזוודתי הכבדה – מגיש לי „עזרה מוסרית“. „הירגע“, „הירגע“, הוא קורא לי.

נוכחתי שאלה האומרים, כי האדם נהפך ברגעי סכנה לחיה – לא תמיד צודקים: מלחים רצים לתוך התאים, ומצילים חפצי נוסעים, בידי אחד מהם אני רואה הפיז'מה שלי שהפקדתי על המיטה, מזוודותיה של נוסעת המחלקה הראשונה נסגרות, ומועלות למעלה בידי מלחים, למרות שמחלקה זו קרובה למרכז האניה.

היו אנשים בין עובדי האניה שאיבדו את רוב חפציהם הם, אבל הצילו את חפצי הנוסעים.

הורידו אותנו לסירה בריטית. קצין אדיב מודיע לנו שיובילונו לאנית המלחמה, ואח"כ לחוף, אבל עלינו להישאר עד שנקבל הוראות נוספות.

ולעת עתה נודע לנו: 3 מלחים אָבדו במקום ההתפוצצות, 2 מהפצועים כבר מתו.

והסירה שלנו בכ"ז אינה מתרחקת יותר מדי מהאניה הבוערת. אנו נמצאים במרחק של 100 מ' בערך ממנה, ומסתכלים באש האוחזת בכל פעם בחלק נוסף ממנה. הנה המחלקה הראשונה כבר בוערת, – חבל על אותם האולמות היפים שכ"כ נהנינו אתמול למראיהם.

מכבי האש העירוניים עובדים: זרמי מים מעכבים בעד התפשטות השריפה על החלק האחורי של האניה, המלחים מטפסים לשם, וכעבור רגע פורצים גם משם זרמי מים בכיוון אל האש, אל אותו המקום שבו ישנו רק הלילה.

ועוברת בך ההרגשה: לו קרתה ההתפוצצות לפני מספר שעות, בחושך, בלב־הים, האם הייתי עומד עתה באותו שקט על גב הסירה ומצלם את האניה הבוערת? האם היו מספיקים אנשי האניה להוריד את הסירות לפני שהאש היתה אוחזת במכסה? והאם בכלל אפשר היה להשתלט על המצב בחשכת הלילה בלי חשמל (הקשר ניתק רגעים מספר אחר ההתפוצצות), ובתוך הפאניקה? ועכשיו אנו עומדים על הסירה ומסתכלים. שליח תנועת העבודה עומד על ידי וכל גופו הארוך אומר התרגשות והוא מוכיח לי שעלי לצלם ולשוב ולצלם את האניה הבוערת מכל צד, ובכל אפשרות. אני נכנע ומצלם. הבחורה ההונגרית הבלונדית שקציני ה. מ. נשאוה על ידים לסירה, אינה שוכחת תוך ההתרגשות גם להתפדר ולצבוע את שפתיה, ויש לך רגע הרושם שאך טיול הוא, טיול „שמח“, שיצאת מהעיר לחזות במראה מרהיב של אניה בוערת – ולא קבוצת ניצולים שהיו עלולים אולי להיצלות.

סוף סוף, כעבור כשעה אולי, ניתנו הוראות, והסירה שלנו, לאחר שסובבה את האניה מכל צד, פנתה לחוף. כאן הוכנסנו תחת משמר לתוך משרד הלויד־טריסטינו.

כעבור זמן קצר העבירונו לאניה „פילזנה“ שעמדה ע"י הרציף, ונתעכבה למעננו, כעבור שעות מספר הגיעו גם חפצינו. הפלגנו לניאפול.

וכשנכנסנו לאכול לאולם הקטן של המחלקה הטוריסטית של „פילזנה“ – ואנו מקורבים יותר בגלל המאורע המשותף – נושא אחד היה לשיחה מרובת הלשונות – יפיה של „אוזוניה“ ותיאור המאורע.

אספנו כסף בשביל זר על קברם של המלחים שנספו (שמספרם הגיע בינתיים ל־7) ושלחנו 3 טלגרמות: השתתפות בצער ללויד טריסטינו, תודה לצי הבריטי באלכסנדריה ותודה למלחי ה„אוזוניה“ (עם השתתפות בצער על מות חבריהם).

לניאפולי הגענו באיחור של 8 שעות.


"דבר" שנה אחת עשרה, מס' 3183, 30 באוקטובר 1935, עמ' 7 (תוספת ערב). העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה „קושצ'ושקו“ הגיעה לחיפה / 23 באוקטובר 1935

אוניית הנוסעים הפולנית SS Kosciuszko. מקור: ויקישיתוף.

חיפה

[…]

האניה „קושציושקו“

באניה הפולנית החדשה „קושציושקו“ הגיעו שלשום לנמל חיפה קרוב ל-550 תירים, עולים וחוזרים. אתמול אחה"צ הפליגה האניה מנמל חיפה.

[…]

החגיגה על האניה „קושציושקו“ בחיפה

בליל ב' נערכה על גבי האניה הפולנית „קושציושקו“ לכבוד ראשית שרותה בקו פולניה–ארץ ישראל סעודת ערב חגיגית שהוזמנו אליה למעלה מ150 מטעם סוכנות האניות פולניה–א"י שבראשה עומד מר מ. דיזינגוף.

לכבוד המאורע קושטה האניה בדגלי צבעונין מבחוץ ובדגלי בריטניה, ציון ופולניה מבפנים.

נוכחו בחגיגה: מושל מחוז הצפון, מר קיטרוטש, שבא בלוית רעיתו ובנו האורח, ראש עירית חיפה, מר חסן שוקרי, סגן ראש העיריה מר שבתאי לוי, פקיד המחוז מר בינה, חברי העיריה היהודים הא' ד. הכהן וארצשטין, סגן יו"ר ועד קהלה מר בר רב האי, הקונסול  הפולני הכללי בירושלים מר קורניקובסקי, בשם הסוכנות – מר י. גרינבוים, מלשכת העליה של הסוכנות – הא' ברלס, דוסטרובסקי, יקותיאלי וחת, מנהלי בנקים בחיפה הא' נתנזון, כץ ואחרים, מנהל פ.ק.או. בתל-אביב מר פייק, מנהל הללויד טרייסטינו בחיפה מר קזאטי, כל הקונסולים, סוכני האניות, פקידי ממשלה גבוהים ועתונאים. רבים באו מת"א ומירושלים להשתתף בחגיגה.

לאחר סעודת הערב, שנמשכה כשלש שעות, ברך מנהל סוכנות האניות הפולנית המקומית, מר גרץ, את האורחים והביע בשם מר דיזנגוף את צערו על שלא יוכל להשתתף בחגיגה זו. הוא עצמו תרגם את דבריו לאנגלית. אחריו דבר הקונסול הפולני הכללי, מר קורנוקובסקי, על ערך הידוק הקשרים המסחריים בין א"י ופולניה ועל הוספת האניה „קושציושקו“ בקו זה לרגלי התפתחותם והתקדמותם של יחסי המסחר בין שתי הארצות הללו בזמן האחרון. מושל המחוז, מר קיטרוטש, שתבל את דבריו בהומור קל, נגע אף הוא מתוך קורת־רוח בשאלת יחסי המסחר בין א"י לפולניה, המתפתחים והולכים ואחל הצלחה לאניה החדשה. הנואם הזכיר את האסון שאירע לפני ימים מספר לאניה „אוזוניה“ של הלויד טרייסטינו והנאספים עמדו דום במשך רגעי מספר לזכר קרבנות האסון. לאחרונה דבר מר י. גרינבוים, שהזכיר את מלחמת השחרור בפולניה ואת הגבור קושציושקו שעל שמו נקראת האניה, אשר עליה הוטל עתה התפקיד של פיתוח ושפור היחסים הכלכליים והמסחריים בין א"י המחודשת לפולניה המשוחררת. רב החובלים הודה לנואמים ולאורחים. בהפסקות שבין נואם לנואם ניגנה התזמורת את ההימנונים הבריטי, הפולני והעברי. אחרי זה בילה הקהל ברקודים עד שעה 3 אחרי חצות.


"הבֹקר", מס' 11, 23 באוקטובר 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „גליל“ של לויד טרייסטינו – 7 במרץ 1935

חיפה

לחנוכת האניה „גליל“

אתמול אחה"צ בקרו באי־כח העתונות היומית העברית בחיפה, ע"פ הזמנת המנהל הראשי של „לויד טריסטינו“ מר קזאטי בחיפה, על ספון האניה „גליל“ לרגלי חנוכתה בקשר עם שנוי שמה. העתונאים נתקבלו ע"י רב־החובל מר אומברטו שטיינדר.

בשיחה שנמשכה כשעה וחצי ספר רב החובל פרטים מענינים מתולדותיו במשך 41 שנות מסעיו באניות והזמין את העתונאים לחגיגת חתונת בנו בכורו, פקיד בחברת לויד טריסטינו בחיפה שתהיה בעוד 4 שבועות על האניה „גליל“.

במשך השיחה הודגשה יחסי הגומלין שבין איטליה לא"י.

האניה „גליל“ היא בת 12.800 טון ובין 160 עובדיה נמצאים 10 יהודים.

– לבואה של האניה „רקס“ לחיפה הוזמנו ע"י החברה „ללויד טריסטינה“ כ־100 איש למסבה על כוס טי ביום ב' ב־4 אחה"צ.


"דאר היום", שנה י"ז, מס' 149, 7 במרץ 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נשף באניה „פלשתינה“ – 19 במרץ 1935

חיפה

[…]

נשף באניה

ביום ה' נערך נשף באל על האניה „פלשתינה“ של חברת „ללויד טרייסטינו“. הנשף נערך לכבוד עשר שנות קיומו של הקו טרייס–א"י ולרגל נסיעת הבכורה של אניה זו בין טרייסט לחופי א"י. שם האניה היה קודם „אמזוניה“ ושטה לאמריקה. בזמן האחרון החלה חברת ללויד טרייסטינו להעביר לקו זה את אניותיה הגדולות והמסודרות בקו זה שהוא כיום,

 בעקב העליה היהודית המפותחת, המכניס ביותר.

הנשף נערך ביד רחבה מאוד עם מזנון כשר מיוחד. המוזמנים היו רובם יהודים ובחלקם – תושבי המושבה האיטלקית בחיפה. בין המוזמנים הרבה עתונאים גם מחוץ לחיפה. הקהל בילה בשתיה, באכילה ובריקודים עד שעה מאוחרת בלילה. סידורים לנשף נעשו ע"י מר ומרת קסאטי, מנהלי ללויד טרייסטינו בחיפה.


"דבר", שנה עשירית, מס' 2996, 19 במרץ 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ה„רקס“ לרגלי הכרמל – 13 במרץ 1935

גרם המדרגות במחלקה הראשונה של אוניית הנוסעים המפוארת Rex. מקור: ויקישיתוף.

ה„רקס“ לרגלי הכרמל

בקוצר רוח חכו כולם לקראת בואה של אנית ענק זו, ועוד יותר השתוקקו לראות במו עיניהם את האניה הזאת שהיא עולם מלא. ובאמת הפך יום בואה של ה„רקס“ למפרץ חיפה ליום חג לחברת שבאו מכל קצות הארץ לאניה זו [השיבוש במקור].

בשעה שלש וחצי התאספו כל המוזמנים, ובאי כח העתונים מכל הארץ על רציף הנמל בחיפה, והפליגו לאניה. החג הורגש עוד יותר על גבי האניה עצמה. דגלי כל הארצות התנוססו וביניהם – הדגל הלאומי העברי בצבע תכלת לבן שהתנופף לימין הדגל של חברת לויד-טרייסטינו.

לאחר שהיה קצרה באניה נפגשו המוזמנים עם מנהל החברה בתל אביב מר הוכדורף, שקבל אותם בחביבות רבה ואמר להם שעליהם להרגיש את עצמם כמו בביתם. אח"כ הועלו הנוכחים במעלית לקומה השביעית מתוך 13 הקומות שבאניה.

קומה זו המכילה בתוכה את אולמי השעשועים של המחלקה הראשונה, היא כאילו עולם קסמים. הברק הנוצץ מכל הרהיטים, התזמרות, וכו', השרו מצב רוח מרומם על המסובים.

בשעה ארבע הופיע על האניה המושל מר קית-רוטש, וסגנו מר ביילי, ראש עירית חיפה חסן שוקרי, ועוד נכבדים מלווים ע"י קפיטן אחד. אלה הצטרפו למוזמנים והלכו יחד לבקר את האניה.

על כל צעד ושעל יש הפתעה והמצאה חדשה, החל מתחנת הרדיו, ששם נדפס גם עתון האניה בארבע שפות (באותה שעה קבלנו את הידיעות האחרונות מהמרד ביון), ועד לחדר הקפיטן עם הסידורים החדישים ביותר המיוחדים לאניה זו, ועד הסיפון עם ברכות השחיה הרחבות, אולמי הספורט והאולמים למשחקי הילדים, בית החולים הגדול והנהדר.

ממעל התנוסס הסרט הכחול באורך של 50 מטר, שהאניה קבלה עבור מהירותה הגדולה, וכך הנחילה מפלה לאניה הגרמנית „ברמן“.

בבוא הערב הודלקו האורות והמוזמנים חזרו לחוף כשהם מוקסמים „מעולם הדמיון“ הזה, שנדמה כי רק על הבד אפשר לראות כדוגמתו.

קרני האור של האניה הגדולה „רקס“ לותה את החוזרים בדרכם עד תל אביב.

בתל אביב, – נראתה האניה באופק והוכרה מיד בשפע האורות שלה שהאירו את כל העיר. קהל רב התאסף על יד חוף הים והסתכל בהנאה במראה המרהיב הזה.


"הירדן", שנה ראשונה, מס' 257, 13 במרץ 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

באניה „איטליה“ שהביאה עולים אירע אסון – 29 במרץ 1934

אנית „ירושלים“

– הלויד טרייסטינו החליף את שם האניה „קרקוביה“ בשם „ירושלים“.

– באניה „איטליה“ שהביאה מאות עולים לא"י אירע אסון. ליד נמל לרנקה אשר בקפריסין נפל אחד המנופים, בו במקום נהרגה העולה מליטא שרה חיות ופצעה שתים מהנוסעות. הפצועים הובלו לבית־החולים בלרנקה. גופת הצעירה הובאה לקברות בתל־אביב. בלי פומביות, מפני האסון הנ"ל שקרה באניה „איטליה“, נערכו ביום ב' הפתיחה הרשמית של סניף הלויד טריאסטינו בתל־אביב ופגישת העתונאים עם רב החובל של אניה זו ה' אומברטו שטיינדלר, ליובל הפעם המאה לבואו לארץ. למסבה באה קבוצות עתונאים ומספר מוזמנים, בתוכם הקונסול האיטלקי ביפו, מנהל חברת לויד טריאסטינו ה' קאזאטי, הרב עוזיאל ועוד. ה' דיזנגוף פתח בדברי אזכרה קצרים לחלוצה שנספתה על האניה ובברכות לפצועים ואחר כך מסר לידי מנהל הסניף התל אביבי ה' הוכדורף בשביל רב החובל ה' שטיינדלר אלבום שיר השירים בשם העיר תל אביב לאות הוקרה וידידות בהזדמנות נסיעתו המאה לארץ והביאו עולים הנה. ה' דיזנגוף הביע את משאלתו שהיא בודאי משאלת הישוב כולו שחברת לויד טריאסטינו תמנה את ה' שטיינדלר לרב־החובל של האניה „תל אביב“ (לפנים „מרטה וואשינגטון“. הוא הביע את צערו, שאין באפשרותו לברך ברכה אישית את חתן היובל על עזרתו הרבה שהגיש תמיד לעולים לא"י ועל השרות הטוב של החברה.

בהשתדלות המנהלים קאזאטי והוכברג עלו ב"כ עתונים שונים על האניה „איטליה“ לסיירה ולברך את רב החובל ליובלו. ה' שטיינדלר היה במצב מדוכא מאד ולא יכול לעצור את דמעותיו: „עשרות שנים אני מוביל עולים לארץ ישראל ולא אירעה להם כל תאונה, רק ביום חגיגת יובלי פגע בי כה קשה הגורל האכזרי, במה אוכל להתנחם?“ ה' וולמן ניחם את ה' שטיינדלר וציין, שהיישוב היהודי יודע להעריך את מפעלו הממושך, –הבאת רבבות עולים בריאים ושלמים.

ה' מוחמד עטיה עתונאי ערבי אמר שאם ה' שטיינדלר לא נכנס לסבכים הפוליטיים השוררים בארץ זו, הרי הידידות עצמה מחייבת לברכו, ובפרט שה' שטיינדלר שייך לגזע השמי, גזע כולנו.

רב החובל הודה בהתרגשות לעתונאים, ביקש להבין לרוחו אחרי המקרה האיום ביום חגו, עמד על חובתו בתור איטלקי ויהודי והבטיח להמשיך בקו זה גם להבא.


"העולם", שנה עשרים ושתיים, גיליון י"ג–י"ד, 29 במרץ 1934, עמ' 14. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „קווין מרי“ – 27 בספטמבר 1934

"קווין מרי" בבנייתה, בסביבות 1934. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת האניה „קווין מרי“

גלאזגו, 26 (סטא"ר). על אף הגשם והרוח החזקה באו לגלאזגו אלפי אורחים להיות נוכחים בחגיגת חנוכת האניה „קווין מרי“. זהו המקרה הראשון בדברי ימי אנגליה, שמלכה מורידה למים אניה מסחרית.

המלך והמלכה יצאו מארמון באלמוראל בשעה תשע בבוקר. אנשי קלייד, שעברו עליהם שנים קשות, מחכים היום בשמחה להודעת המלך בדבר תכנית חברות „קונראד“ „ווייט סטאר“ לבנות אניה שניה כזו באותו המקום.

אלפים שוטרים השגיחו על התנועה הגדולה. הבמה בשביל המלך, המלכה והנסיך מאואלס סודרה בצורה של ספון רב החובל ועליה הועמדו שלשה כסאות מצופים זהב. בשביל הפועלים הוקמה במה מיוחדת. ששה מזקני הפועלים, העובדים יותר מחמשים שנה בבנין האניות, הוצגו לפני משפחת המלך. בתשובה לנאום הברכה של נשיא חברת קונראד בייטס ענה המלך בנאום, שבו ציין, שהים עם הסערות שלו אינו נותן לאדם לרסן אותו אבל בכל זאת עשה האדם במשך השנים האחרונות הרבה כדי ללחום בו בהצלחה. עברו פחות ממאה שנים מיום ששמואל קונראד הקים את השרות הראשונה של אניות עץ להובלת הדואר מעבר לים האטלנטי והמלך שמח, כי בעזרת ממשלתו אפשר היה לגמור את הבנין של האניה הענקית והוא מקווה, שיהיה לה ערך חשוב בתחית המסחר הבינלאומי. קונראד בנה את האניות שלו בשביל חבור הדואר בין שני העמים הגדולים, המדברים אנגלית, ואניה ענקית זו תביא אנשים רבים מאמריקה לאנגליה וחזרה כדי שילמדו להבין יותר איש את רעהו.

מעט אנשים נשארו בחיים שזוכרים את השיחות בילדותם על הפלא הגדול של אניה בת 1150 טון וכיום מורידים ענק כזה לים. להלן הודה המלך לכל אלה שטפלו בעבודה.

המלך סיים, שהוא שולח את האניה ללב ים בבשורת ידידות לכל האומות.

אחרי נאום המלך לחצה המלכה כפתור ראשון, ששחרר בקבוק יין שנשבר בקשת האניה והכריזה, שהיא מאושרת לקרוא את האניה בשם „קווין מרי“ (המלכה מארי). הלחץ על כפתור חשמלי שני שחרר את האניה מעבותיה, והלחץ על הכפתור השלישי הפעיל את המכונות ההידרווליות והאניה ירדה לתוך המים לקול תרועת רבע מיליון איש, שנאספו על שפת הים לראות במחזה.

כל הטקס נמסר בראדיו מכל תחנות אנגליה לתחנות הקיסרות.

נאום המלך, דברי המלכה, נגינת ההימנון ותרועות הקהל נשמעו בבהירות רבה.

האניה היא בת 75 אלף טון והמניעים שלה מפתחים כח של 200.000 סוס.


"הארץ", שנה י"ז, מס' 4617, 27 בספטמבר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הטיול הגרמנית „דרזדן“ טבעה – 21 ביוני 1934

אוניית הנוסעים "דרזדן", בוקנפיורד, נורבגיה. מקור: ויקישיתוף.

אנית־טיול גרמנית טבעה

טיול־שמחה הושבת

טבועים ופצועים

מאוסלו (נורבגיה) מטלגרפים:

21 ביוני. – אלף גרמנים חוגגים, שישבו אמש עליזים על סיפון אנית הטיול „דריזדן“, בעלת 14000 טון, ואכלו ארוחת־הצהרים, נרעשו ונבהלו כשהאניה נתקפה בנחשול חזק והתנגשה בערפל בסלע ה„פיורד“ (רצועת־ים צרה בין סלעים גבוהים) בוקן. האניה נטתה הצדה והחלה לשקוע במהירות. רב החובל ביקש עזרה באלחוט והשתדל למשוך את האניה לעבר החוף. חמשים יארד מאי קארמוי הורדו סירות ההצלה. שתי הסירות הראשונות נהפכו. ארבע נשים טבעו ושנים עשר איש נפצעו. מאה איש קפצו אל הים ואחדים מהם הגיעו אל החוף בשחיה. אחרים הוצאו מהמים. את שאר הנוסעים אספו אניות הצלה שהגיעו למקום.

רוב הנוסעים באניה הם חברי „חזית העבודה“ הגרמנית.

כנראה, זהו אחד הטיולים שממשלת הנאצים מסדרת לפועלים, הנאמנים לה.


"דבר", מס' 2769, 21 ביוני 1934 (תוספת ערב), עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „ירושלים“ של לויד טריאסטינו – 21 במרץ 1934

משרדי חברת לויד טריאסטינו בטריאסטה, 1905. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת האניה „ירושלים“ במסעה הראשון לארץ ישראל

נאמו: ה' גרינבוים, ה' אלמליח בשם הועד הלאומי, הרב הורביץ בשם „אגודת ישראל“, עורך „מראת אל שארק“ ועוד.

לחגיגת החנוכה של האניה האיטלקית „ירושלים“, שנערכה ביום ב' על ידי חברת „לויד טריאסטינו“ בחיפה לכבוד מסעה הראשון של האניה לארץ ישראל, באו כששים מוזמנים ב"כ המוסדות העליונים של הישוב, ב"כ מוסדות צבוריים מקומיים, ב"כ העדה האיטלקית חיפה, כמה מפקידי הממשלה הגבוהים ועתונאים יהודים וערבים.

בין הבאים ה"ה בן גוריון וגרינבוים מהנהלת הסוכנות, ה' אלמליח מהנהלת הועד הלאומי, הרב יונתן הורביץ וה' פרוש מראשי „אגודת ישראל“, הקולוניל קיש, פקיד המחוז ה' בינה, מהנדס העיריה ה' ווטסון, רופא הצבא המאיור רוברטסון, השופט הרכבי, יו"ר לשהמ"ס ה' נתנזון, מנהל המח. הסאניטארית של העיריה ה' אוקו, מנהל ביה"ח האיטלקי ד"ר קוסטירו, מנהלה הראשי של ח' לויד טריאסטינו ה' קאזאטי, ועוד.

מן העתונות באו ב"כ העתונים היומיים העבריים בחיפה וכעשרים עתונאים מירושלים ותל אביב, בהם גם כמה מב"כ עתוני חוץ לארץ, שהוזמנו ע"י החברה לבוא לחיפה. מהעתונות הערבית באו עורך „מראת אל שארק“, ה' בולוס שיחאדי וב"כ ה„פלשתין“ בחיפה.

מפקידות הנהלת הסוכנות נוכחו המזכיר הכללי מר איזנברג, מזכיר מח' העליה ה' ברלס ומנהל לשכת העליה בחיפה ה' דוסטרובסקי וסגנו מר יקותיאלי. מושל המחוז ה' קוטרוטש שהוזמן התנצל, כי לא יכול לבוא מחמת היותו טרוד במסעי הנסיכה מרי במחוז הצפון.

בשעה שבע ושלשים הוזמנו האורחים לסעודה באולם המחלקה הראשונה (למהדרין ניתנו מאכלים כשרים). בראש האולם ישבו חבר הנהלת הסוכנות ה' גרינבוים, רב החובל של האניה ה' סאבולדללי, הקולוניל קיש וה' בן גוריון, ומנהל הח' ה' קאזאטי.

נאום ה' גרינבוים

בתום הסעודה פתח ה' גרינבוים את פרשת הנאומים: רואה אני חובה נעימה לעצמי, אומר הנואם, להרים את הכוס לאנית הנוסעים הראשונה בעולם כולו, הנושאת את השם הקדוש והנערץ „ירושלים“ ואני מברך את החברה שבנתה אותה, שתוביל לא"י עולים רבים מאד. ברכתי זו היא כפולה הן לטובתה של החברה האיטלקית והן לטובתנו משום שהאינטרסים שלנו עולים בד בבד וכחברה אנו מעונינים, שמספר העולים ילך ויגדל. אם יגדל המספר יוטב לחברה וירבה גם מספר היהודים הנכנסים לארץ. אני שותה לחיי ח' „לויד טריאסטינו“ ולחיי האניה „ירושלים“.

נאום רב החובל

רב החובל ה' פבודללי מודה במלים קצרות באיטלקית על הברכה והוא מברך שעם הכנס האניה „ירושלים“, שיש לו הכבוד הגדול להיות מפקדה לשרות טריאסט-ארץ ישראל תגדל גם תנועת המסחר והנוסעים בין איטליה וא"י, והקשרים בין שתי הארצות ילכו ויתחזקו.

נאום עורך „מראת אל שארק“

ה' בולוס שיחאדי, עורך „מראת אל שארק“, מדבר ערבית. הוא אומר, שעד עתה היו בני המזרח זוכרים את איטליה עפ"י האישים הגדולים שנתנה רומא העתיקה, ציצרון, יוליוס קיסר, אבגוסטוס קיסר, על פי אמני ימי הבינים רפאל, מיכאל אנג'ילו ועוד. בשנים האחרונות כשהיו הוגים על איטליה היו מרבים בכבוד וברתת על המדינאי הגדול מוסוליני שהראה לעולם כולו כיצד יש למשול על מדינה אדירה. כיום אם נדבר על איטליה נזכיר את מפעלה החדש של ח' „לויד טריאסטינו“, שהתקינה את האניה היפה הזאת עם האור הרב השופע באולמיה והקרויה בשם הקדוש „ירושלים“. על כך ביחוד יהיו תושבי הארץ אסירי תודה לחברה.

ה' שיחאדי ממשיך באמרו, כי כעורך עתון הוא רגיל לדבר על פוליטיקה, אך הלילה יצטמצם בצד האנושי שבדבר. עדים אנו לכך, שבחגיגה יפה זו יושבים תחת קורת גג אחד בני כל האומות: ערבים (אף כי יודע אני כי אנו מעטים כאן), יהודים ואיטלקים, ועל זה בלבד חייבים אנו להכיר תודה לעורכי האגודה, כי הרי האנשים הם קודם לכל אחים. הנואם מסיים בברכה לחברת האניה על עבודתה המועילה והחשובה במזרח כולו ובא"י. נאומו עשה רושם כביר על כל הנוכחים.

נאום הרב הורביץ

הרב יונתן הורביץ מברך בשם „אגודת ישראל“ את האניה „ירושלים“ לחנוכתה ומציע לשלוח בשם המסובים טלגרמה של ברכה להנהלת הח' בטריאסט על הסדרים היפים, שהנהיגה באניה זו ועל היחס האדיב של פקידי אניותיה לעולים.

הקולוניל קיש (באנגלית) כב"כ המסחר מצטרף לברכותיו של רב החובלים לנסיעה הראשונה של אניתו הנקראת מעתה בשמה החדש.

נאום ה' א. אלמליח

אחרון לנואמים ה' א. אלמליח. בשם הנהלת הועד הלאומי הוא מברך (בעברית) את „לויד טריאסטינו“, ומטעים, כי ליהודים יש קשרים רבים עם איטליה. די להזכיר את שמותיהם של המשוררים הגדולים ממשפחת לוצאנו רמח"ל ושד"ל והמיניסטר הגדול לוצאטו, שהיה אחד מגדולי הפוליטיקה האיטלקית בזמנו. איטליה היא אחת הממשלות שהיהודים אינם מרגישים עצמם בה בגלות, חיים בחופש גמור ועובדים שכם אחד להרמת קרן המדינה. היתה לי ההזדמנות, ממשיך הנואם, להיות בטריפולי וראיתי את ההבדל הגדול בין מצב היהודים במדינה זו בימי טורקיה ומצבם כיום. עובדא היא, כי תחת שלטון איטליה הם מרגישים עצמם בני חורין כאזרחי מדינה נאורה. והנה באה ח' לויד טריאסטינו ועשתה מעשה נאה, בתתה אחת מספינותיה שם המזכיר לנו את עברנו ועתידנו גם יחד.

האניה „ירושלים“ בת 12550 טונות ויש בה רק שתי מחלקות א' וג'. היא יכולה להוביל בבת אחת 450 נוסעים. רואי האוניה מתרשמים ביחוד מתאי המחלקה השלישית שהותקנו יפה. האניה „ירושלים“ נקראה קודם בשם „קראקוביה“ והיתה מהלכת בקו טריאסט-בומבין (הודו). במסעה הראשון הביאה האניה כמה מאות נוסעים לנמלי חיפה ויפו.


"הארץ", שנה י"ז, מס' 4461, 21 במרץ 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Cracovia (1920). 1934 renamed Gerusalemme, 1943 seized by Britain and used as hospital ship, 1946 returned to Italy, 1952 scrapped

SS Carcovia in Shipsnostalgia.com