מאכל האורחים העשירים העוברים באניות – 1906

קאנסטאנטינאפיל.

[…]

שני אניות קטור גדולות „מאלטקע“, ו„מאריא טהערעזיע“ באו בימים האלה לעיר הבירה ועליהן שבע מאות אורחים עשירים בני בריטניא, אמעריקא ואשכנז, העוברים באניות האלה ימים וארצות רבות להתענג על מראיהן, והם לפי הנראה אוכלים ושותים כבני אדם… ביום השני אחרי באו האניות לעיר הבירה, ירדו מפקחיהן העירה ויקנו: שבע אלפים אקע בשר, שמנה מאות תרנגולי הודו אלפים ושמנה מאות תרנגולות, תשע מאות צפורי ציד, חמשה אלפים וחמש מאות יונים אלף שלש מאות וחמשים אקע דגים, שמנה עשר אלף בצים, אלף אקע קאפע, שלשים אלף אקע כפור, אלף ראשי ירק, חמשה אלפים וחמש מאות תפוחי זהב, חמש מאות לשונות בקר, אלפים אקע לחם, ואלף אקע חלב.


"חבצלת", שנה שלושים ושלוש, מס' 18, 6 במרץ 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הקיטור "טוררין" – 1894

אנית הקטור טוררין אשר לחברה הצרפתית טראנסאטלאנטיק השולחת אניותיה לאמעריקא, אשר נבנתה זה מקרוב והחלה לעבוד עבודתה, היא האניה היותר גדולה באניות סוחר אשר לחברות שונות בזמן הזה. ארכה מאה שבעה וחמשים מעטטער ורחבה שבעה עשר מעטטער, בה שתי מכונות אשר לכל אחת מהן כח שלשה עשר אלף סוסים, ומרוץ לכתה הממוצע הוא אחד ועשרים מיל לשעה, אך בשעת הדחק תוכל להחיש לכתה עד ארבעים מיל לשעה. במחלקה הראשונה אשר באניה הזאת שלשים מעונים למשפחות עם מרחצאות לכל מעון, עוד שמנה חדרים מפוארים מאד, שמנה חדרים ושתי מטות בכל א', ארבעה חדרים ושלשה מטות בכל א' וארבעה במטה אחת. במחלקה השניה, ארבעה ועשרים חדרים בשלש מטות, וא' ועשרים חדרים בשתי מטות, חדר האוכל גדול ונהדר למאד ויכיל מאה ושבעים אורחים.


"חבצלת", שנה עשרים וארבע, מס' 26, 30 במרץ 1894, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כל העוברים באנית הקיטור „אנקאריא“ ניצולו – 1886

חדשות שונות.

[…]

מברעמען מודיעים למכה"ע האייראפים כי אנית הקטור אנכאריא אשר עזבה ביום הששה עשר לירח סעפטעמבער את חוף העיר גלאסגאו ללכת לנואיארק, ועליה כארבע מאות עוברי אורח, נעלמה ועקבותיה לא נודעו. לפי הנראה קרה אסון, אך לא נודע עוד המקום איה.

* * *

אמעריקא.

[…]

אנית הקטור אנקאריא אשר הודענו כי עזבה בשמנה עשר לירח סעפטעמבער את גלאסגאו ועליה כשבע מאות נוסעים, ועקבותיה לא נודעו, נמצאה עתה בסאן דשאנס. המכונה אשר בה נשברה ארבעה ימים אחרי עזבה את חוף גלאסגאו, ותפרש נס ותלך בכח הרוח כעשרים יום עד אשר הגיעה לסט. דשאנס עם כל הנוסעים לבד שנים אשר מתו בימי המסע וגויותיהם הושלכו הימה, אחד המתים היה יהודי פולאני אשר הלך להאחז באמעריקא.

* * *

אמעריקא.

[…]

כל העוברים באניות הקטור אנקאריא, אשר נשברה נצולו, והובאו לנואיארק בששה ועשרים לירח אקטאבער על אנית הקטור עטהיאפיא.


"חבצלת", שנה שבע עשרה, מס' 2-3, 5 בנובמבר 1886, עמ' 8; מס' 4, 19 בנובמבר 1886, עמ' 6; מס' 6, 3 בדצמבר 1886, עמ' 5. העתקים דיגיטליים באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

"קאיזר וילהלם" הצטיינה במהירות לכתה – 1904

אוניית הנוסעים "קייזר וילהלם" בין 1890 ל-1900. המקור: ויקישיתוף

מהמבורג מודיעים, כי אנית הקטור „קאיזר וילהלם“ ההולכת בין אמריקא ואירופא, הצטיינה במהירות לכתה יתר מכל האניות האחרות. היא יצאה מאמריקא ביום 14 יוני (למספר חו"ל) ותבוא לאנגליא ביום 20, ובכן עברה מרחק 3113 מיל בששה ימים וי"א שעות ונ"ח מינוטין. מהירות לכתה בשעה הגיעה עד 23,58 קשרים. בה נמצאו 1590 נוסעים.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 139, 30 ביוני 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„מונגוליה“ בין הרי הקרח – 1909

אוניית הקיטור "מונגוליה". ציור מאת Fred Pansing. מקור: ויקישיתוף.

חדשות אחרונות

בין הרי הקרח

סנט-ג'ון (הארץ החדשה): הספינה האנגלית הגדולה „מונגוליה“ פגשה בהרי הקרח ותבוא במצור שני ימים רצופים. חוששים פן רוח סערה תנתץ את הספינה על הקרח הקשה. חמש מאות הנוסעים בספינה הזאת, יצטרכו להנצל באופנים שונים. ספינה אחרת נקראה לעזרת ה„מונגוליה“, על ידי תלגרם בלי חוטים.

שעה אחרונה: ה„מונגוליה“ הצליחה להחלץ מתוך הרי הקרח ותגיע לנמל ספיר.


"הצבי", שנה עשרים וחמש, מס' 180, 25 במאי 1909, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ביקור אנית הנוסעים „פוּרסט ביסמארק“ ביפו – 1896

איור על תפריט לארוחת ערב מהודרת באונייה „פוּרסט ביסמארק“, 1897. המקור: ויקישיתוף

יפו.

אנית הקיטור הפרוסית אשר תסבב את כדור הארץ בכל שנה ואשר שם „ביסמארק“ נקרא עליה, השליכה עוגנה בעשרים לחודש בבוקר על חוף ים יפו. ומחזה מרהיבת עין נראתה על פני הים; עיר גדולה בנויה על פלגי מים בנבכי מצולה, גם השמש יצא מחופתו להוסיף לוית חן על העיר הזאת ועל האניה, וכאש מתלקחת בתוך המים נראה מרחוק להקת מנגנים עמדו על חוף האניה וינגנו את שיר השחר אשר לחיל הים. כל זאת לקחה את לב כל נפש אדם ויכספו לראות את המחזה היקרה הזאת מקרוב, על כן רבים מעם הארץ ירדו הימה בצינות ובדוברות לעלות על האניה הנפלאה לחזות את כל יקרה וחסנה בעד הכפר אשר ישית עליהם רב האניה, גם רבים מאחב"י לא יכלו למשול ברוחם לבלי לתור אחרי עיניה, ויהיו גם הם בתוך הבאים לבקר את האניה, ומי אשר לא יכל להפיק מאוי לבו בעשרים לחודש ואחד ועשרים בו קרא לשבת עונג ביום המנוחה קים את המצוה לברך „שככה לו בעולמו“ וצינות ואניות שיט למאות סביב שתו על האניה ביום השבת, עד כי האורחים הלא קרואים האלה ונפלו לטורח על אנשי האניה במשובתם הרבה, זה מטפס ועלה וזה מטפס וירד על כן התקצף אחד מהפקידים ויזרוק על העם מים לא טהורים… ובין המון המבקרים היו גם נכבדי עם כמו המתורגמן להציר הצרפתי, בן ציר האנגלי, ורעם האדון מ'. והמים הזידונים עברו גם על ראשם מידי המשחית אשר לא הבחין בין טוב לרע, ויודיעו לרב החובל, ויצו על המלח לבקש סליחה מאת האורחים, ואחרי כן הדיח אותו ממשמרתו.

י. ראזינצווייג.


"חבצלת", שנה עשרים ושש, מס' 24, 13 במרץ 1896, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Fürst Bismarck

אומלל היהודי בביתו ואומלל גם בצאתו – 1900

בחוץ לארצנו:

נוי־ארק. – בסט. דזשאנס נוי פאלאנד נתקבלה זה לא כבר ידיעה מוזרה כדברים האלה: „היום באה הלום אנית הקיטור „מאנטפארט“, האניה נעצרה מפאת פריעת סדרים אשר הסבו לה אלף יהודים של רו"פ אשר נסעו עליה על מכסה האניה, וזה הדבר: האניה „מאנטפארט“ עזבה רק כשבוע ימים את חוף ליברפול ללכת אל מאנטרעאל ותוביל עמדה הרבה נודדים של יהודי רו"פ אשר נסעו לאמעריקא הצפונית-מערבית. בדרך עת חלקו להם בפעם הראשונה נתחי בשר של טרפה השליכו כולם את הבשר אל הים, ויבקשו מרב החובל לתת להם רק דגים מלוחים וביצים וכהנה, אך בענות להם רב החובל, כי לא ישיגו מאומה מכל אלה הדברים, חרה אפם בו וישתערו כולם אל החנות אשר כל מיני המזון של האניה מונחים שם ויקחו בחזקה מכל אשר בא בידם. הבשר של טרפה אשר מצאו שם השליכו על הארץ ויפסעו ברגליהם. לרב החובל ויתר פקידי האניה אשר נסו להפריעם ממעשיהם התקוממו ג"כ כולם כאחד ויעופפו על ראשיהם סכינים ויחלקו להם גם מכות ומהלומות ביד נדיבה וכל עמל אלה הראשונים להשתיק אותם מזעפם עלה בתוהו, יען כי גם איש את שפת רעהו לא יכלו להבין, ויאלצו לסגת אחור וגם לעצור את מהלך האניה. באחרונה אמנם עלתה ביד רב החובל להבינם כי בסט. דזשאָנס ישיג בעבורם ד"מ אז רפתה חמתם ויחדלו מהפרעות, וגם את הבשר אשר בתחלה פסעו ברגליהם הרימו מעל הארץ ובעצמם שטפו ודחו אותו.

המקרה הזה כשהוא לעצמו הנהו מקרה ככל המקרים שבעולם, אפס יען כי רוב אחינו בביתם לא ידעו תהלוכות הנסיעה בים ואת תלאות הנודדים לכן עוררני המקרה הזה לספר לכם מעט מהתהלוכות האלה, ולתאר להם בקצרה אגב אורחא גם מעט מסדר המסע לאמעריקא.

אומלל היהודי בביתו ואומלל גם הוא בצאתו! כאשר אך יעזוב היהודי את ביתו לשום לדרך פעמיו כן יחיל לסבול צרות ותלאות מרבה להכיל. ראשית יפגוש לו על דרכו את תלאות הגבול אשר כל עט סופר מהיר לא ילאה לתארן, וכל אשר השכיל הסופר מ. מאנאסאָוויץ לתאר בספורו (החיה שבאדם“ בהמליץ) ברוב כשרון את גלגולי הנוסעים על הגבול עוד לא תאר אף במקצת הצרות וההרפתקאות והגלגולים אשר יפגוש הנודד בארץ אשכנז, אשכנז בכלל מבטת בעין רעה מאד אל כל הנודדים היהודים; באשר אך יבוא הנודד אל אחת מערי אשכנז אשר על הגבול עליו להכנס מיד אל הקאָנטראָל סטאציאָן ושם הוא נבדק כבר בשבע בדיקות מכף רגלו עד קדקדו. די לשערות אחדות אם נפלו מראש הנודד להשיבו אל מקום אשר בא משם מהחשש שהוא מוכה שחין, וכל כופר לא יועיל ביום ההעברה ההוא. מבית הקאָנטראָל סטאַציאָן כבר לא יניחו לו עוד לצאת לחפשי, וגם כרטיס של נסיעה על מסילת הברזל לא יוכל להשיג מבלעדי האגענטים והסרסורים של בעלי חברות האניות, זולתי אם יחפוץ לנסוע במחלקה השניה כי אז ימכרו לו כרטיס של נסיעה, אבל מי מהנודדים יוכל לנסוע במחלקה שניה אשר מחיר הכרטיס שמה עולה בכפלים? הנודדים נשלחים אל ערי החופים במרכבות מיוחדות אשר נועדו לזה, ובאלה המרכבות מכניסים שם מספר אנשים אשר לא רק לשבת יקצר המקום כי אם גם לעמוד ועומדים שם צפופים כדגים בחבית. החבילות וצרורי הנוסעים טוענים ג"כ אל המרכבות האלה. נקל לכל איש לשער כמו את הדוחק והלחץ השוררים שם ביום ומה גם בלילה עת אשר השינה תפיל חבלי תרדמה על עיני הנחלאים והמודכאים האלה. לצאת מעט על מפשעת המרכבה לנשום אויר צח ג"כ מן הנמנע הוא, יען כי פקידי המסע יסגרו אחריהם את הדלת בצאתם ורק על התחנות יפתחוה. בברלין מקום אשר על כל הנוסעים אל איזה חוף שהוא – לעבור שם, ואשר שם עליהם לבוא למרכבות אחרות עומד ג"כ על יד מסילת הברזל בית גדול מיוחד רק לנודדים, ושמה מכניסים את כל הנודדים לבדוק אותם עוד הפעם ולחכות עד בוא המסע. אל הבית הזה יכנסו כל הנודדים הבאים בכל מסילות הברזל באשכנז ולצאת מהבית ההוא לא יתנו אף לאחד מהם. מברלין ישולחו הנודדים במרכבות ג"כ כמו שתארתי למעלה, ויש אשר מספר הנוסעים עוד ירב שם מאשר בתחלה לרגלי מספרם הרב אשר יאוספו שם מכל המקומות. וכה יובילום אל מחוז חפצם אל ערי החוף. בערי החופים ג"כ מכניסים אותם אל בית נודדים מיוחד הבנוי לזה, כמו שתארתיו במכתבי מהאמבורג בהמליץ No. 112, ושם ג"כ אין מניחים להם לצאת לחפשי מעט העירה. יש הרבה מן הנוסעים אשר לא הכינו להם צידה כראוי על דרכם, ואמרו לקנות באשכנז, והנה לבסוף מן הנמנע הוא להם להשיג ולקנות דבר מה, כי מה יעשה האדם הנכלא?

בבית הנודדים אמנם יש חנות של חברות האניות אבל מי יוכל לקנות שם בעת אשר בעד כל דבר צריכים לשלם ביוקר וגם לא הכל נמצא שם? לבעלי חברות האניות מעט עוד המחיר הגדול אשר יקחו בעד כרטיסי האניה, ויאמרו גם לקחת את הפרוטה האחרונה מכיס הנודד אשר גם לא אצל הכל מצויה היא. בבית הנודדים כבר יחכו הנוסעים עד צאת האניה בכליון עינים, ותחת אשר בביתם אולי חשו מעט מורך לב ורטט מפני הים הגדול הנה שם ילכו בשמחה רבה אל האניה בבוא תורם ולא יחתו כלל. המסע באניה איננו איום ונורא כ"כ כמו שמתארים להם הרבה אנשים בביתם והתלאה היותר גדולה היא רק מחלת הים אשר תדכא כמעט את רוב הנוסעים. אחרי נסיעה של שלשה או ארבעה ימים כאשר תבוא האניה בתוך מי הים ההומים והרוגשים אז תחל לנוע מעט, והאנשים יחוגו כשכורים, זה גונח מסבוב ראש, וזה מקיא, והכל מתעבים כל אכל. אולם מהחל הזה אין כל סכנה נשקפת להנוסעים כי רק מחלה עוברת היא אחרי ימים אחדים, וקשה יותר היא המחלה הבאה אחרי חלי הים, הלא היא כוסף האוכל ואין מה. הצידה אשר יקח לו כל אחד מביתו מתקלקלת בדרכו אחרי רוב טלטול עד בואו אל האניה ובמה יוכל למלא את דרישת הקיבה? אמנם מבשלים שם על האניה בכל יום נזידים וגם בשר ונותנים לכל אחד ואחד חלקו, אבל האם יוכל היהודי לאכול בשר טרפה אחרי אשר עוד חוקי היהדות מלאים כל בתי נפשו, ועוד לא עבר זמן ועידן מאז עזב את ביתו? כן יבש כחרס לבו כל היום ולא ימצא מעט במה להשיב את נפשו, ותחת אשר אינם יהודים אוכלים ושותים ושמחים וחוגגים הנה היהודי, יושב שחוח דואג ונאנח על מצבו בחיים ומצב משפחתו אשר עזב אותה לאנחות, ומתמרמר גם על חייו של שעה אשר אין לו במה להשקיט את רעבונו. ובולמוס זו של אכילה אוחזת כמעט את כל היהודים הנוסעים תחת מכסה האניה, כי גם לחם לשובע לא ינתן להם. בימי הנסיעה הראשונים עוד ינתן לחם בחצי פֿונט בבוקר גם כנ"ל בערב, ואחרי כן כבר יחדלו מתת לחם ויחלקו תחתיו שתי חלות קטנות ליום, ונקל לשער מאד את השובע אשר יוכלו למצוא באוכל זה. אולם אם רע ומר לאנשים גדולים לסבול זלעפות רעב, הנה קשה ביותר לראות איך ילדים קטנים שואלים ומבקשים אוכל ואין נותן להם. כותב הטורים האלה ראה את המחזה המעציב הזה עין בעין איך הילדים הקטנים הקיפו את אמותיהם בבכי ויללות לתת להם אוכל והאמות הרחמניות לא יכלו לעשות להם מאומה כי אם רק לבכות ולהוריד דמעות ג"כ, עד אשר התעודדתי ואספתי את כל האמות עם הילדים הבוכים והצגתים לפני פקיד האניה, וברוב השתדלות ודין ודברים עלתה בידי להשיג למענם הפעם פרוסות אחדות של לחם. לתאר כמו את התלאות והמכאובים אשר יסבלו הנודדים היהודים באשר הנם יהודים על האניות מעניני אוכל עמל הוא בעיני מאד, אך זאת אוכל להגיד ברור כי לוא ידעו אחינו בכל הארצות היושבים בביתם מהתלאות האלו כי אז על נכון לא שקטו במכונם והשתדלו להיטיב את המצב הזה.

להוציא לפעולות את הטבת המצב הזה להנודדים נקל הוא מאד אם רק יתעוררו אחינו לדבר הזה לבלתי עבור עליו בשתיקה. ראשית יוכלו לעשות חוזה עם אחת מחברות האניות כי יערכו למען היהודים הנוסעים חדר בישול מיוחד אשר יהודי ממונה ישגיח עליו ואז יסעו כל היהודים על האניות של החברה הזאת. ושנית אדמה כי גם כל בעלי האניות לא יסרבו בדבר הזה אם אך ידרשו זאת מידם, כי רוב הכנסותיהם מנוסעים יבואו להם מידי היהודים אשר ישלמו להם גם בעד כל מחסוריהם על האניה, ומדוע לא יכינו הכל שיוכל היהודי ג"כ להשיג מחסוריו? כמעט אין כל אניה של נוסעים אשר לא יסעו בה אלף יהודים או יותר, ומחיר כרטיס הוא 130 מארק אשר זה בכסף רוסיא ששים רו"כ, ובעסק כזה העולה לששים או לשבעים אלף רו"כ בכל פעם מכסף היהודים כמדומה לי שיכלו לדרוש מהם את הדרוש. אך דא עקא כי אין מתעורר לדבר הזה, והנוסעים המתפטרים מתלאותיהם האלו ישכחו מיד כי אחריהם יבואו עוד נוסעים אשר יסבלו ג"כ כמוהם. בכלל אחשוב לנחוץ להזכיר את רבנינו החובה הזאת לבל יחשו בדבר, כי גורל כמה אלפי ורבבות מישראל תלוי בזה. כמה עמלים הם ומשתדלים לאסוף כסף ולהכין מאכלי כשר בעד אנשי הצבא מבני ישראל למען לא יאכלו טרפה, ופה הרבה אנשים מבני ישראל חפשיים אנוסים לאכול בשר טרפה בעד כספם הטוב, לא מזדון לבם רק מפני נפשם היבשה או לסבול רעב, והאומנם אין לזה כל תקנה? התעוררו נא ובואו בדברים עם מורשי חברת יק"א בפטרבורג, אשר החליטו זה כמה לדאוג ג"כ לטובת הנודדים.

האמיגראציא של היהודים לאמעריקא הולכת ומתגדלת מיום אל יום ומחדש לחדש. זה עתה נתפרסמה ספירת היהודים אשר נכנסו בחדש יולי זה והנה 7,582 יהודים נכנסו מהארצות האלה: מרוסיא 4,267 , מרומניה 1,168 , מאוסטריה 2,045 , מאשכנז 43, מאיטליא 20, מאנגליה 15, מהאָלאנד 10, מתוגרמה 9, משוועדן 4, מצרפת 1.

מכל אלה הנודדים נשארו בנויאָרק 5,383 והמותר נתפשטו בערים אחרות.

דובער גרויסער.


"המליץ", שנה ארבעים, מס' 179, 23 באוגוסט 1900, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מערכה על פני מים רבים – 1889

על ארץ רבה.

[…]

– (מערכה על פני מים רבים). מכה"ע מודיעים כי האשכנזים נמנו וגמרו לבנות אנית-קיטור גדולה ואדירה אשר תלך למסעה על פני הנהרות הגדולים, ובתוכה תהיה שכית חמדת כל תוצאות ארץ אשכנז, מכל ענפי המסחר וחרשת המלאכה, להראותן בדרך מסעה לעמים אחרים ויושבי מדינות הים. אנית הקיטור הזאת תסור בדרכה אל כל חופי הנהרות הגדולים שבתבל, למען הרחיב את נטישות המסחר ותוצאות בתי חרשת המעשה שבארץ אשכנז ולתת להם מהלכים בכל שוקי המסחר בתבל. האניה הזאת תקרא בשם „הקיסר ווילהעלם“.

אוניית הנוסעים SS Kaiser Wilhelm II, לימים SS Hohenzollern II. מקור: ויקישיתוף

* * *

על ארץ רבה

(מערכה עשויה לטלטל) המסחר וחרשת המעשה אשר יעלו כפורחת בארץ אשכנז ימריצו את האשכנזים לבקש להם מדי פעם בפעם שוקי מסחר חדשים בארצות אחרות להוציא שמה את סחורותיהם לממכר. בימים האחרונים רחש לבם דבר חדש, לבנות אניה גדולה ולערוך בה מערכה כוללת לכל סחורות אשכנז ולהביא את המערכה המטלטלת הזאת אל חפי הימים בכל ארצות תבל להראות טיב סחורותיהן ולרכוש להם קונים בכל מקום. המחשבה הזאת קרוב לצאת לפעולת ידים.

האניה החדשה הזאת תקרא בשם „קיסר ווילהעלם“ ומדתה תגדל ממדת כל האניות שבעולם. ארך האניה או תיבת נח זאת יהיה 570 רגל, רחבה 70 רגל וקומתה 45 רגל. תחתים שנים ושלישים תעשה התבה. חומר הבנין יהיה ברזל עשת טהור והיתה בטוחה כי לא יקרנה אסון בדרכה. עשר לשכות גדולות עם יציעות על גביהן תהיינה לתבה זו מיוחדות לעניני המערכה, לבד מלשכות אחרות למושב האורחים, חדרי משכב, בתי מאכל ומשתה, בתי מקרא, חנויות לממכר כל מיני סחורות. בכל אלה יאיר מאור איליקטרי והאויר יהיה ממוזג תמיד בעזרת מכונות מיוחדות לזה. האניה תמהר מרוצתה יותר מכלל האניות שבעולם.

אחת לשנתים ימים תצא האניה מאשכנז וסבבה בארצות תבל ותתמהמה אצל כל עיר זמן שיספיק יושביה ולכל יושבי הגליל לבוא ולראות את המערכה. הערים אשר תעמוד האניה על חפיהן הן קאָפענהאגען, קראָנשטאדט, שטאקהאלם, גאטענבורג, לונדון, אמשטרדם, ראטערדדאם, אנטווערפען, באסטאן, נויארק, פילאדעלפיא, באלטימארע, בוענאס-איירעס, וולאפארעזא, סאן פראנציסקא, יאקאהאמא, נאגאסאקי, כלכותא, מעלבורן, קונסטנטינופול, אדעססא, אתונא, רומא, ליזאבון ובכלל כל ערי החפים הגדולות.

הוצאות בנין התבה הגדולה הזאת תעלינה ע"פ החשבון לסך חמשה מיליון מארק, ואגודת הקבלנים החפצה להוציא את החפץ לפעולות, תקוה כי לא יבצר מאתה למצא מוצא לכסף זה, יען כי הרבה טובה צפונה בתקנה זאת לתועלת המסחר וחרשת המעשה באשכנז, ועל יכן ישתתפו רבים במצוה זו לטובתם ולהנאתם. נוסף על התועלת תהיה האניה הזאת לכלי חפץ להאנשים הרוצים לתור את כל התבל כלו, כי תנעם להם הנסיעה באניה זו, וסבבו בכל ארצות תבל במשך שנתים ימים.


"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 250, 28 בנובמבר 1889, עמ' 3; שנה שבע עשרה, מס' 175, 15 באוגוסט 1890, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.טלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תשעה ימים לאמעריקא בנאָרדדייטשן לאָיד – 1888

תשעה ימים לאמעריקא!

בשבטי ישראל אודיע נאמנה כי נפקדתי להיות סוכן (אַגענט) בבראדי בגאליציה אשר על גבול רוסיא

להנאָרדדייטשען לאָיד בּבּרעמען,

Norddeutscher Lloyd in Bremen

למכור שיפפסקאַרטען לאנשי רוסיא ההולכים לאמעריקא דרך פה.

אניות־הקיטור מהנאָרדדייטשען לאָיד הנה המובחרות והמשובחות מכל האניות, היינו שהולכות במהירות גדולה מאוד, בנויות עפ"י המצאות החדשות, טובות וחזקות ומפוארות. לאלה עוברי ימים העניים ההולכים על

„צווישׁענדעק“

יש מקום רחב־ידים, נוח לבריאת־הגוף ומאכלים בריאים. המקחים ממוצעים. מיום בואם לברעמען עד ירדם האניה ימצאו הנוסעים מקום ללון באכסניא טובה ולחם ומזון כּשׁר חנם אין כּסף. גם בלעכגעשירר ומאַטראַצען הנצרכים לדרך יקבלו חנם.

כל ההולכים לברעמען עם השיפפסקארטען שלי ימצאו אצלי גם אייזענבאַהנקארטען לכל המקומות באמעריקא, אשר יעלה מחירן פחות מהמקח הקצוב אצל הבאַהנען.

ביחוד הנני לעורר את אוזן הנוסעים, כי הפאַססאַשירע אשר יבואו לגבול אשכנו עם השיפפסקארטען אשר לקחו מדי, חפשים המה מהראוֹת סך ארבּע מאוֹת מארק לגלגוֹלת, אשר הוקצב מטעם הממשלה באשכנז לאניות מארץ אחרת. – כל הרוצה לנסוע מרוססיא לאמעריקא יפנה איפוא אלי:

N. Margulies, Brody

בית-מסחר שטרות וקאָממיססיע של תבואה, אַגענט מהנאָרדדייטשען לאָיד עפ"י רשיון הממשלה בעסטרייך.


"עברי אנכי", שנה עשרים וחמש, מס' 3, 19 באוקטובר 1888, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.