על הטבעת „ויליאם פרי“ ו„לוזיטניה“ – 20 במאי 1915

אמריקה וגרמניה.

לפני שבועות אחדים הטביעה אנית־המרוץ-העוזרת הגרמנית „פרינץ איטל פרידריך“ את אנית-המפרשים האמריקנית „ויליאם פרי“.

לרגלי זה מסר ציר ארצות-הברית שבברלין למזכיר־הממלכה בוזרת-החצון הגרמנית תזכיר מיוחד, שבו דרש, עפ"י פקודת ממשלת אמריקה, לפרע סכום של 227,095 דולר, בעד מחיר אנית המפרשים הנ"ל, שבעליה הם נתינים אמריקנים, ושהיתה טעונה חטים. הציר דרש ג"כ שישלמו לבעלי-האניה את תשלומי-הנזק וגם פצוי הגון.

בתשובה על התזכיר הזה השיב מזכיר-הממלכה הגרמני שאנית-המרוץ „פרינץ איטל פרידריך“ לא עשתה מעשה היוצא מגדר חקי-המלחמה. האניה האמריקנית „ויליאם פרי“ היתה משוטטת בחופי אנגליה ותמכה בכחות-הים הבריטים. החטה שהיתה באניה נחשבה כסחורת-מלחמה אסורה ולכן היתה הרשות ביד מפקד האניה הגרמנית לחשב את אנית־המפרשים האמריקנית כאניה אויבת. האניה „פרינץ איטל פרידריך“ הכרחה ג"כ להטביע את האניה האמריקנית, מפני שאי אפשר היה לה להוביל אותה לחוף גרמני. מזכיר-הממלכה הנ"ל מוסיף שהממשלה הגרמנית תעשה מחקרה מיוחדה לברר אם החטה שנשלחה ע"י האניה האמריקנית נועדה לאנגליה עצמה או למדינה ניוטרלית אחרת ואז יקבלו בעלי העניה הנטבעת פצוי ותשלומי-נזק.

 תשובת אמריקה ע"ז עוד לא נתקבלה.

* * *

טביעת "לוזיטניה". ציור. המקור: ויקישיתוף

לפי ידיעה תלגרפית שהגיעה בשבוע זה מאת הסוכנות העותמנית הכללית, הטביעה תחתית גרמנית את האניה האמריקנית „לוזיטניה“. אומרים כי ממשלת אמריקה הגישה מחאה נמרצה לפני הוזרה הגרמנית נגד המעשה הזה. ואולם, לפי סוכנות „וולף“, השיבה גרמניה על המחאה הזאת תשובה נמרצה, שבה בררה באותות ובמופתים חותכים כי האניה האמריקנית הנ"ל הובילה כלי-נשק וסחורות אסורות לממשלה לוחמת. מה שהוא נגד חוקי הניוטרליות שבה מחזיקה ממשלת ארצות-הברית.

הערה – האניה „לוזיטניה“ של החברה האמריקנית „קונרד ליניה“, היא בעלת 31,550 טון, ומהירותה – 52 קשרים. בתוכה היו 5400 תיבות מלאות כלי־נשק וכמות גדולה של חמרי־מלחמה אסורים. מספר אנשי האניה הזאת הוא 2160; מהם נצולו רק 605 נפשות. 45 חללים המישו מתוך המים.


"החרות", שנה שביעית, מס' 88, 20 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

סער נורא בחוף הונקון – 28 בספטמבר 1906

מקרוב ומרחוק.

[…]

רוח סועה וסער. בחוף הונקון אשר לאנגליא בחינא התחולל סער נורא, אשר עקר גלים ענקיים מן הים וירימם כעמודי מים סובבים ויעש חרבן גדול באניות אשר על הים. את האניות הרים וישליכם העירה ורסיסיהן מלאו את  הרחובות ויחסמו את הדרך. כה נשברו יותר מארבעים אניות ובהן אניות מלחמה אנגליות וצרפתיות. חמשת אלפי בני אדם, רובם חינאים, ירדו במצולות או נהרגו תחת משואות האניות. הנזק עולה מיליון כתר.

שרידי אה"מ "פניקס" שנטרפה בנמל הונג קונג בטייפון של שנת 1906. מקור: ויקישיתוף.

"המצפה" (קרקוב), שנה שלישית, מס' 39, 28 בספטמבר 1906, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Hong Kong Typhoon of 1906 in wikimedia commons

הספינה „מלך בלגיה“ צללה בתהומות ים – 28 באוקטובר 1914

על הים.

עוד ספינה גרמנית לרכוש עותומניה.

לפי דברי העתון „אוריינט“ הורם דגל עותומניה על הספינה הגרמנית „גינירלי“ שמצאה לה מפלט לפני חדש ימים בחוף קושטא.

ספינה מטורפת בים.

תלגרם מבטום מודיע כי הספינה הרוסית הנסיכה אייזשן, בלכתה מאולדינבורג, פגשה אצל טריביזונדה בספינה „מלך בלגיה“ בנשאה עליה דגל אנגלי והיתה מטורפת בים. הספינה הרוסית הספיקה אך להציל את מלחיה ומאה ושבעה נוסעיה והספינה „מלך בלגיה“ ויתר הנוסעים עם כל חפציה צללה בתהומות-ים.“


"החרות", שנה שביעית, מס' 22, 28 באוקטובר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אניות הקיטור "קליימאר" ו"קאראלאיאנוס" – 1890

חדשות שונות

[…]

אניות הקיטור הבריטיות קליימאר אשר הלכה מנארפאלק באמעריקא לליפערפאל, וקאראלאיאנוס, בלכתה מאיקויק להתעלה, פגעו אשה ברעותה ותשברנה שתיהן ותרדנה במצולות ים, לאושר האנשים אשר נמצאו עליהן עברה בעת ההיא על מקום האסון, אנית הקיטור הבריטית קוינסמארע, בלכתה מבאלטימאר לליפערפאל, ותעמוד, ומלחיה וחובליה ירדו הימה באניות קטנות, והצילו את כל הנוסעים וחובלי ומלחי שתי האניות הנשברות ויעלום אל האניה קוינסמאר אשר הביאתם לליפערפאל.


"חבצלת" שנה עשרים, מס' 21, 14 במרץ 1890, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור "מארס" – 1888

קאנסטאנטינאפיל.

[…]

אסון קרה על תעלת הבאספארוס בימים האלה, אנית הקטור מארס אשר לחברת הללאיד אוסטריא אונגארן, באה ביום השנים עשר לירח אוגוסט בבוקר מגאלאטץ ווארנא להעיר הבירה, ובבאה אל התעלה סמוך לטעראפהיא (אחד מגרשי העיר הבירה) פגעה בה אנית קטור רוססית קאסטראווא ותך אותה מכה רבה מאד ומים רבים באו אל האניה מארס, בפרצות אשר פרצה בה האניה קאסטראוא, ותגדל המהומה בין העוברים והמלחים אשר באניה מארס ואשר מספרם עלה ליותר ממאתים נפש. בעמל רב מאד הצליח לרב החובל להציל את כל הנפשות אשר נמצאו באניתו, (לבד אחד מציתי האש בהמכונה אשר נמצא מת, כי התפוצצה המכונה ותמיתהו) ולהורידן באניות קטנות אל החוף, והאניה מארס ירדה מצולות עם כל הסחורה אשר נמצאה בה. האניה מארס היתה אחת אניות הקטור היותר מפוארות אשר לחברת הללאיד, והנזק אשר הוסב להחברה באבדן האניה הזאת רב מאד.


"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 41, 24 באוגוסט 1888, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור האשכנזית "אוריפוס" – 1893

חדשות שונות.

אנית קטור בריטית רומילייא, פגעה ביום הי"ד לירח הזה, בלכתה מאזמיר לקאנסטאנטנאפיל, באנית קטור אשכנזית אוריפוס אשר הלכה מקאנסטאנטינאפיל להמבורג, ותך בה מכה רבה למאד, עד אשר ירדה למצולות ים במשך תשעה רגעים. שלשה ושלשים אנשים נמצאו על האניה אוריפוס, וכולם נצולו והובאו קאנסטאנטינאפילה על האניה רומיליא, אשר הושחתה ונשברה אמנם גם היא, אך לא כהאניה האשכנזית ותעצר כח להגיע עד חוף קאנסטאנטינאפיל.

אש יצאה מבית התבשיל אשר באנית הקטור דון יואן בלכתה מהאנג קאנג לשאנגהאי ותאכל את האניה כולה. רוב העוברים בה כיניזים ואייראפים נצולו באניות קטנות, ואך מאתים נפשות לא מצאו מקום באניות הקטנות ונשרפו או נטבעו בים.


"חבצלת", שנה עשרים ושלוש, מס' 47, 8 בספטמבר 1898, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניות על חופי סאמאָאַ – 1889

תלגרמות

ברלין 19 (31) מאֶרץ. במכה"ע רייכסאנצייגער נדפסה אתמול הודעה מטעם הממשלה על אדות פרטי האסון באניות הצבא בחיל המצב על חופי איי סמאָאַ: האניה „עבער“ ירדה מצולה עם כל אנשיה ורק תשעה אנשים נמלטו; מאניה „אדלער“ נטבעו עשרים איש; האניה „אלגא“ נמלטה. לפי החשבון נטבעו תשעים וחמשה איש.

ברלין 19 (31 אֶרץ). (תלג' לקור' פאראנ'). ביום האסון 17 מאֶרץ, על חופי סאמאָאַ, נטבעו לבד מאניות אשכנז גם אניות אמריקה וכל אניות המסחר אשר עמדו על יד החוף. מספר האנשים אשר  טבעו בים עולה 150, ומהם 90 בני אשכנז. לפי הידיעות האחרונות טבעו 120 אניות-משוט אשכנזיות והנזק עולה ½3 מיליון מארק.


"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 67, 1 באפריל 1889, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

הקורבטה הגרמנית "אולגה", שניזוקה קשות בסופת הציקלון. מקור: ויקישיתוף.

טלגרמות

[…]

לונדון. – למלאכות רייטער מודיעים מאויקלאנד מיום 30 מארץ: „לפי הידיעות אשר באו זה עתה מאיי סאמאָאַ, היה שם רוח סער גדול; האניות האשכנזית „אַדלער“, „עבער“ ו„אָלגאַ“, גם שלש אניות אמיריקניות ירדו מצולה. ארבעה פקידים וארבעים וששה מלחים אמיריקנים, גם 9 פקידים ושמונים ושבעה מלחים אשכנזים טבעו בים.

פאריז. – שתי אניות בעלגיות אשר עברו בין אָססטענדע ובין דובר התנגשו אשה ברעותה. האניה “Comptesse de Flandre„ נשברה וארבעה עשרה מלחים ירדו מצולה. הנוסע האחד אשר נצול היה הפרינץ יורם נאפאָלעאָן.

ברלין. – לרגלי הסערות אשר שלטו ביום 17 וביום 18 מארץ, נשברו שתי האניות „עבער“ ו„אדלער“. האניה „אָלגאַ“ נשקעה בחול ואנשיה נמלטו מסכנה. תשעים איש מאנשי שתי האניות טבעו בים.


"המליץ", שנה עשרים ותשע, מס' 66, 1 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חדשות

[…]

(יורדי הים באניות) האניה הבעלגאנית הנקראה בשם (גרעפין פ. פלאנדערן) אשר עזבה חוף אסטענדע ביום 29 מערץ העבר בבוקר עבות נפגשה בלב ים עם האניה (פרינצעססין הענריעטטע) דבר הפגיעה הסבה רעה גדולה כי האניה הראשונה נשברה לרסיסים ואם ברוב כח נסתה האניה השנית לחוש לעזרתה מעט אשר הי' לאל ידה להציל ורב החובל (קאפיטען) שמונה מלחים (מאטראזין) וחמש עשרה מהנוסעים מצאו שמה קברם גם הפרינץ יעראמע נאפאלעאן אשר הי' ג"כ מהנוסעים על האניה הזאת נפל לתוך המים אך שלישו אשר נשען על ידו הבאראן ברונעט קפץ אחריו ועל כפיו נשאהו עד אשר באו אנשי הספינה לעזרתם גם על האי סאמאָא התחולל ביום 16 טען העבר סער ים חזק מאוד ושלושה אניות מלחמה אשכנזית ושלשה אמעריקאנית עם ערך שני מאות מאנשי החיל נטבעו במצולות המים גם הרבה אניות מסחר שנמצאו שמה סבלו נזק גדול הקיסר ווילהעלם נעצב מאוד בשמעו את השמועה הנוראה וישלח לקרא את הגראף מאלטקע ויתר רבי החיל לייעץ עמהם על אודת אנשי אשכנז אשר נשארו כעת בלי מגן ומחסה בין הפראים על האי סאמאָאַ.


"מחזיקי הדת", שנה אחת עשרה, מס' 13, 3 באפריל 1889, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ספינת התותחים Eber והסיירת Adler. איור בכתב העת הגרמני Die Gartenlaube, שנה 1889. מקור: ויקישיתוף.

על המדינות בו יאמר.

עוד ממשלות אשכנז אנגליה ואמעריקא נושאות ונותנות על דבר איי סאמאא ומבקשות להן מוצא שתוכלנה להגן כל אחת על עניניה שם מבלי שתגרום רעה לרעותה, והנה שואת פתאום באה ורוח סועה וסער הוריד מצולה הרה מאניותיהן ואנשים למאות אבדו חייהם. לשמועה כי באה מאיי סאמאא, כי שלש אניות המלחמה אשר לממשלת אשכנז שמה נפוצו כמוץ לפני רוח וטבעו במים וכמאה אנשים מצאו קרם בנבכי תהומות נמס כל לב באשכנז ולא קם עוד כל רוח בעם. אסון סאמאא נגע לא רק באשכנז בלבד, כי אם גם באניות אמעריקא, אשר גם מהן טבעו שלש במספר, אבל מלבד שמספר הנפשות האובדות מהאשכנזים רב מהאמעריקאנים, הנה גדולה מבוכת האשכנזים במדה יותר נפרזה, יען כי הם עוד לא שבעו נחת עד כה מכל מעשיהם בארצות רחוקות ועינם עוד לא ראתה בטוב מושבותם מעבר לים, מראשית דרכם בים ונתיבתם במים עזים ילכו רק מדחי אל דחי והוה ושבר באו עליהם כתומם, עד כי האסון האחרון הגדיל והחרים הון רב ונפשות אדם. הייטיבו עתה האשכנזים הנלהבים דרכיהם ולא יוסיפו עוד להשליך חכה במים עזים, ואם אחרי כל השגגות והזדונות והאסונות תודה הממשלה ותאמר שהתיצבה על דרך לא טוב בנשאה עיניה אל ארצות רחוקות ולא העלתה בידה אלא חרס? על השאלות האלה ישיבו לנו מעשי ממשלת אשכנז בימים יבואו, וכעת עוד כל העם נבוכים ובוכים למשפחותם וגם הממשלה נרעשה ונפעמה מאד.


"המגיד", שנה שלושים ושלוש, מס' 14, 4 באפריל 1889, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

משׂא סאמאָאַ

 זכרון האסון אשר קרה ביום 17 לחדש העבר בים הודו על חוף אַסיאַ לא יסוף מלב כל תבל כלה, כי תהום אל תהום קרא וכל משבריו יחד התמלאו לבלוע אניות ויושביהן, וכל יושבי האי סאַמאָא ראו נפלאות ה' ומעשהו על הים כמו יתן קולו קול עז לאמור: לא לאשכנז ובריטאניה מעוז הים לא אמעריקה שרתי במים רבים, כי לה' המושל באיים ושבילו במים רבים, שלש אניות מלחמה עמוסות בכלי תותח רבים אמעריקאנים, שלש אניות כאלה לממשלת אשכנז, מלבד אניות סוחר שמונה, ונפשות מאה ושלשים ירדו במצולות. הן לא חדש הוא כי יבוא רוח קדים וירוממו גלי הים והאניות תחוגנה כשכור עדי תשברנה, אולם פה נשתנה סדר הטבע, כי לא בלב ים אך על החוף בא הקץ לכל הכבודה ההיא. וכבר קרו סערות נוראות בים ההוא מבלי להרע מאומה לאניות בלכתן במים אדירים אלה, ואלה האניות אשר עגנו בחוף הים לחסות מזרם ומרוח  סועה מצאו קבריהן ויעלו בתוהו ויאבדו. אמנם יותר נפלא המקרה כי אניות ענגלאנד אשר כמו כן עמדו על החוף נמלטו משוד הזעף ותצאנה בשלום בעוד כי אניות אשכנז ואמעריקה החדשות ומוכנות בטוב טעם לא יכלו המלט מתוך המהפכה. רבים אומרי כי האנגלים יותר מלומדים לדעת להלוך נגד רוחות הים ובראות החובלים כי רוח הסער הולך וחזק מהרו לנוס מן החוף ותבואנה בלב ים אשר מהאשכנזים והאמעריקאנים נעלם רז זה, אבל הידיעות האחרונות מודיעות כי גם אלה האחרונות עשו כמעשה האנגלים, ואך החלו לעזוב את שפת הים טבעו במצולות וכל חכמת המלחים התבלעה כל אלה האניות האשכנזיות היו חדשות בניות מעשת ברזל ומכונות היותר חזקות כפי ההמצאות החדשות, ומגמת פניהן היתה ללכת ארצה סאַמאָאַ לכבוש את יושבי האי המתפרצים נגד ילידי אשכנז, ואניות אמעריקא כבירות מהן לימים וגם לא הוכנו באופן היותר טוב וחדש, ובכל זאת מאניות אמעריקה  נאבדו אך שלשים איש ומאניות אשכנז הטבעו חמשה שרי צבא ותשעים אנשי הצבא, ואין איש יודע הסבה מדוע רב נזק אניות אשכנז מאניות אמעריקא אשר היו בה אנשי צבא יתר הרבה מאשר על אניות אשכנז; ממשלת אשכנז סבלה בזה נזק רב, מלבד אשר מעשיה בסאַמאָא עד כה לא עשו פרי משמח לב ואחרי רוב הוצאות וקרבן נפש אדם לא הועילה במעט או ברב לבני אשכנז המתגוררים באי סאמאָא מפני רוח ילידי הארץ המתהלכים נגדם בחמת קרי, עוד נזק כפלים הביא עליה האסון הזה אשר הסב לה לשלוח אניות חדשות ולהחל מעשיה מחדש, ועדי תבואנה האניות החדשות אשר גמרה לשלוח, תקדים ממשלת אמעריקה הקרובה שמה ממנה, ותעמוד לשטן לה בדרכה ותאמץ את רוח ילידי הארץ לבל תפול עליהם אימת אשכנז. – ביום 6 לח"ז נקרא האסון הזה בבית ועד המדינה מפי סגן הממשלה, ובדברים מעוררים אבל הודיע כי חובה על הממשלה לדאוג בעד בתי האומללים שנטבעו בים, וכן רואה עליה לחובה לשלוח אניות מלחמה אחרות, באשר גם אמעריקה מהרה לשלוח חיל אניות מחדש.


"קול מחזיקי הדת", שנה חמישית, מס' 14, 11 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „ריטמו“ – 1875

קאנסטאנטינאפיל

מכה"ע אשר בהעיר הבירה יודיעו מהאסון הנורא אשר קרה במים האלה שמה, אנית הקיטור  אשר להממשלה הנקראת בשם „ריטמו“, נועדה להוביל את השר פוטייאריס ביי, (הנפקד לציר תוגרמה בחצר מך היוונים), אל אטהען, ויהי בעזבה את החוף ללכת אל דרכה עוד לא הרחיקה ללכת ויודיעו המלחים לרב החובל כי נפרץ פרץ בהאניה והמים הבאים על ידו לתוכה הולכים הלוך ורב. רב החובל חתר בכל עוז לקרב את האניה אל היבשה, אך עמלו לשוא היה, וממול להיכל המלך אשר בג'יראגאן עמדה האניה מלכת ותחל לטבוע בים. הוד השולטאן יר"ה ישב בהיכלו ומאת החלונות הנשקפים אל הים ראה את אסון האניה ויפקוד על רואי פניו למהר לשלוח עזר להאומללים האלה. חיש מהרו מלחי ההיכל ויבאו באניות קטנות אל האניוה „ריטמו“, ויצליח בידם להציל את כל האנשים אשר היו בה, וחמשה רגעים אחרי כן טבעה האניה וכל אשר בה במצולות. באניה הזאת נמצאו סחורות רבות ויקרות אשר הובלו אטהענה, ומחיר כלי בית פוטיאריס ביי לבד עלו לסך חמשים אלף לירע טורקי. רב החובל הובא אל בית הכלא ולפני השופטים הוגש משפטו. הוד השולטאן יר"ה פקד על השר המופקד על חיל הים לחגור שארית כחו להוציא את האניה ממקום בה נטבעה (כי לא עמוק מאד הוא המקום הזה, ותורני האניה  יראו עוד ממעל להבאספהארוס).

הסולטן הטורקי אבדילאזיז, 1861-1876. המקור: ויקישיתוף

"חבצלת", שנה חמישית, מס' 13, 8 בינואר 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מקרים נוראים – 1875

חדשות שונות.

(מקרים נוראים). אניה אחת אשכנזית הנקראת בשם: „דייטשלאנד“ עברה אורחות ים מענגלאנד לאמעריקא עם מאה וחמשים נוסעים, מלבד החובלים והמלחים בקרבה. ויהי אך שמה לדרך פעמיה לא רחוק מעיר הארוויך עמד סער גדול ויטול את האניה על אחד מאיי החול אשר שם ותשבר. רבים מהנוסעים עזבוה וישבו באניות קטנות, אך לא עלתה בידם לחתור אל היבשה וירדו במצולה. הנשארים באניה, אחרי שנמלאה במים על כל גדותיה עלו על החבלים הרבים ויתפשו בהם, וככה היו תלוים בין השמים והמים שלשים שעות רצופות. רבים מהם ברפות ידיהם נפלו ונטבעו, ורק שלשים נפש מכל המחנה נמלטו בעזרת אניה אשר עברה שם אחרי שלשים שעות והיתה נפשם להם לשלל. הנמלטים הודיעו כי אניות רבות עברו דרך שם וראו צרתם ולא שעו לצעקתם וענים והצל לא הצילו. ממשלת אשכנז דרשה מאת ממשלת ענגלאנד לעשות חקירה ודרישה בעין  זה. –

מקרה אחר נורא מאד קרה בימים האלה בעיר ברעמערהאפען באשכנז על החוף שם. אניה אחת עמדה הכן לנסוע משם לאמעריקא. רבים מהנוסעים כבר ירדו להאניה, ורבים עוד עמדו על החוף להפרד מאוהביהם וקרוביהם הרבים שבאו ללותם. רב החובל כבר נתן האות הראשון להנוסעים העומדים עוד על החוף לבא לתוכה, והנה באו עגלות אחדות  טעונות משא הנועד ג"כ להאניה. ויהי בעוד הפועלים עושים הנה והנה לקחת המשאות מהעגלות להביאם להאניה, פתאום נתבקעה תבה אחת שהיתה מלאה חומר „דינאמיט“ העלול להתבקע כאבק שריפה. תוצאות הדבר הי' נורא ואיום מאד. דחיקת האויר היתה נוראה כ"כ עד כי התפוצצו החלונות מהבתים שעמדו הרחק מהמקום מאד. רבים מאנשי העיר שעמדו שם צפופים נתפוצצו ממש לחלקים קטנים. חלקי הגויות השלכו למעלה בגובה שלשים רגל, ככדורים הנשלכים מקני רובה גדולים. ששים נפש אבדו חייהם כרגע ומספר הנפצעים גדול מאד. גם על האניות הסבה דחיקת האויר נזק גדול. רבים מאנשיהן נהרגו ונפצעו גם עליהן. בתוך העיר היה היגון איום מאד, כי כמעט רוב הנהרגים והפצועים היו מיושביה. פקידי העיר עשו חקירה ודרישה לדעת מי עשה התועבה להביא להאניה חומרים מתבקעים, אשר עפ"י החוק לא יתקבלו באנית נוסעים, ויודע כי אחד מהנוסעים עשה זאת בערמה ויכחש כי לוקח אתו חומר כזה. אך הנוסע ההוא עקבותיו לא נודעו עד היום.


"המגיד", שנה תשע עשרה, מס' 50, 29 בדצמבר 1875, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האסון הרובץ לפתחם של יורדי הים – 1869

אש בלב ים!

הרבה שלוחים למקום! המלח ורב החובל וכל יורדי הים באניות ידעו את האסון הרובץ לפתחם, אבל רק את הבא בדרך הטבע. יפחדו מרוח סער פן יבא והאניה תהיה סוערה לא נוחמה וירדו הם וכל אשר להם למצולות ים. ובכן כלם יתפללו שלא יהיו למשיסה לרוח ומים, אבל מאש לא יפחדו מאומה והרעיון הזה לא יעלה על לבם, והנה זה מקרוב דבר חדש שמענו. והיא הודעה מעיר Quenstowen כי נשרף צי אדיר בלב ים והנזק עולה 130.218 ליטרות שטערלינג. האנשים ההיו באניה אשר באש נשפטה, מלטו את נפשם אל אניות הקטנות אשר שם הלכו, אבל כל יגיעם אכלה אש על גבי מים.

פ. בל.


"עברי אנכי", שנה חמישית, מס' 33, 28 במאי 1869, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.