ששת הניצולים מוסרים פרטים על האסון. – השנים נחנקו תחת שקים שנפלו עליהם בשעת שנתם בליל האסון
אתמול בשעה 4 אחה"צ הגיעה לנמל חיפה, באיחור זמן לרגל סערת הים, האניה „עתיד“ עם גופותיהם של גיאורג ארליך בן 24 וגדעון רוזנטל בן 16, קרבנות הספינה „רחף“ של חברת „נחשון“ שנופצה בליל ה' שעבר אל סלעי קפריסין, כפי שהודענו בזמנו.
שני הארונות הועברו מאנית „עתיד“ לתוך משרדי חברת „נחשון“ שבבנין „פרדס“. הארונות הועמדו על אנדרטה באמצע החדר שקושט סרטים שחורים ועל אחת הקירות – תמונת הספינה „רחף“ שנופצה בגלי הים.
משני צדי הארונות שכוסו בבד שחור ודגל תכלת לבן ועליהם זרי פרחים – ניצב משמר כבוד ממלחי הפלוגות הימיות.
הלויתם של הקרבנות תצא הבוקר בשעה 9 מבנין „פרדס“.
באניה „עתיד“ הגיעו גם חמשה עובדי הספינה „רחף“ והקברניט ישראל לסקוב, מחיפה, שניצלו מן האסון. בסה"כ היו בספינה בשעת האסון 9 עובדים, מהם נספו שלשה. המכונאי היוני הנוצרי שנהרג – נקבר בלרנקה.
ששת אנשי הספינה, העייפים מטלטולי הדרך ומזועזעים מגודל האסון, מהרו עם רדתם מעל האניה לבתיהם. הם הספיקו רק למסור לחבריהם הקרובים את הפרטים המעטים הבאים:
סופת הציקלון השיגה את ספינתם כחטף בנסעה על פני הים, לא רחוק מחופי לרנקה ביום ד' בערב. הגלים דחפוה לחוף בטרם הספיקו המלחים לאסוף את המפרשים והיא נופצה אל סלעי החוף. באותו הרגע הציף גל ענקי את הספינה כולה ואנשיה נסחפו ונפלו הימה.
שלשת הקרבנות נחנקו מתחת לכובד משאם של השקים (שהיוו את מטען הספינה), אשר נפלו עליהם בשעת שנתם בליל האסון על קרקע הספינה. גופותיהם נסחפו ע"י הזרם.
שאר אנשי הספינה שהיו על הסיפון – קפצו המימה ונאחזו בקרשים ובתרני הספינה וכך ניצלו מטביעה.
*
גיאורג ארליך היה חבר פלוגת הים במפרץ חיפה וגדעון רוזנטל היה חניך ביה"ס „חוגים“ בחיפה, קודם למד בביה"ס העממי בחיפה.
*
בשם הועד הפועל של ה„הסתדרות“ הגיע לחיפה להשתתף בלויה ה' דב הוז.
"הבֹּקר", שנה ה', מס' 960, 3 בינואר 1939, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ראו גם: "בשלושים לחללי „רחף“ – "דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4152, 2 בפברואר 1939 עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
„רחף“ הפליגה ביום ה' בערב מנמל פאמאגוסטה בקפריסין ללרנקה לאחר שנעשו בה תקונים ע"י המכונאי התורכי שריף ריזה. לשמונת אנשי „רחף“ הצטרף גם המכונאי התורכי שרצה לנסוע רק ללרנקה. בדרך היבשה אפשר להגיע מפאמאגוסטה ללרנקה במשך שעה וחצי, אולם בים צריכים לעבור את ה„קאפּ גריקו“ ולזאת דרושות 10–12 שעות. כאשר יצאה „רחף“ מפאמאגוסטה היה הים סוער, אולם לא היה יסוד לחששות מיוחדים. על יורדי הים להיות מוכנים לנסוע בים כזה וגם אנשי „רחף“ לא נרתעו. רב החובל ישראל לסקוב, אדם שאינו יודע להחניף ולהפריז, מהלל את עבודת אנשיו והתנהגותם. בחצות, בהגיע הספינה אל ה„קאפ גריקו“, גברה הסערה מאוד. רב החובל אחז בכל אמצעי הזהירות הדרושים, אולם הספינה נכנסה לתוך ציקלון שהרים אותה, סובבה וזרקה לתוך הסלעים. רב החובל הרגיש מיד בסכנה ופקד חיש מהר על כל אנשיו להתרכז סביבו במקום שנראה לו כבטוח ביותר. העובדים נשמעו לפקודתו. גלי הים בגובה בלתי רגיל הסתערו על הספינה וטלטלו אותה כוח איום והעובדים מיהרו אל מפקדם. המכונאי התורכי שריף ריזה וגיאורג (גרשון) ארליך, שהיו רחוקים מהמקום שבו עמד רב החובל לא הצליחו להגיע אליו והם נפלו ראשונה לקרבן לגלי הים הסוערים. אחד העובדים שלא יכול בעצמו להגיע עד למקום המסומן, לקח אותו רב החובל על כתפיו והביאו לשם. גדעון רוזנטל עמד יחד עם שאר חבריו ליד רב החובל, אולם אליו הגיע גל שנתן לו מכה איומה וגרף אותו לתוך הים, מבלי שחבריו ירגישו בזאת באותו רגע. כל זה קרה בין דקות אחדות ובמהירות שאין לתארה במלים. הגלים לא חדלו להסתער על „רחף“, גם לאחר שנזרקה אל החוף. כל פעם נשבר ונופץ חלק אחר של הספינה וכאשר עזבו אותה העובדים נשבר גם התורן וחייהם היו בסכנה. בצאתם מהספינה השבורה פקד רב החובל מיד את אנשיו וכאשר נוכח כי חסרים שלושה מהם, חזר לבדו אל שרידי האניה לחפשם, אולם לא מצאם.
על תוקף הציקלון מעידות עוד שלש אניות־משא שנפלו לו קרבן. שתים טבעו והשלישית נזרקה אל החוף. כן מספר חבר שהיה שם במקום, כי מכונה במשקל של 20 טון בערך שעמדה על החוף נזרקה ע"י הגלים והסערה לתוך הים ומכונה של „סולל בונה“, בעלת משקל של 90 טון, שהיתה בעומק של 9 מטר בתוך הים, נזרקה ע"י הגלים אל החוף. מנהל הנמל בלרנקה, הנמצא במקום זה עשר שנים, אמר, כי בימיו עוד לא היתה סערה כזו במקום זה.
על אף הסערה האיומה שהתחוללה גם אחר כך, חיפשו אנשי „רחף“ כל הלילה את חבריהם, אולם לשוא. למחרת בבוקר נמצאו הגויות ע"י דייגים ליד החוף של לרנקה. גם שרידי „רחף“ נזרקו אל החוף בקרבת המקום.
"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4127, 4 בינואר 1938, 4 בינואר 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
על האסון הנורא שקרה את הספינה העברית „רחף“ ליד חופי קפריסין נודעו הפרטים הבאים:
ביום ד' ב־4 אחרי הצהרים יצאה הספינה מנמל קפריסין בדרכה לבירות. כשנמצאה במרחק כמה מילין מן החוף בא כחתף ציקלון שנשב בכוח עצום ובמהירות רה מצד מזרח. הספנים הורידו את המפרשים והסתפקו במנוע של הספינה. אולם הסערה טלטלה את הספינה שנופצה אל קירות הסלעים. המלחים נלחמו בשארית כוחותיהם נגד המות ושלושה מהם, שני המלחים היהודים הצעירים, גדעון רוזנטאל בן 16, וגיאורג אהרליך בן 24 וגם המכונן היוני שנשכר לספינה לפני זמן קצר, קפחו את חייהם. השאר הצליחו בעזרת סירה להגיע שלמים לחוף. ביום ו' יצאה ספינה מחברת „נחשון“ לקפריסין כדי להעביר את שתי הגופות לחיפה.
„רחף“ היא האניה העברית השניה שאבדה לספנותנו הצעירה. הראשונה „הר כרמל“, שנשרפה כידוע בחופי רומניה.
הספינה „רחף“ שייכת משנת 1937 לחברת „נחשון“. היא נרכשה בעזרת המחלקה הימית של הסוכנות היהודית ועלתה בכמה אלפים לא"י. בית קיבולה 200 טונות והיתה מצוידת במנוע של 120 כוחות סוס וגם במפרשים. כשנרכשה עבדה בשירות חופי סוריה וארץ ישראל. בקיץ 1938 עברה לקו מצרים־קפריסין. עשה נסיעה אחת גם לאי כריתים והובילה מטען גפרית ממחצבי עזה. בזמן האחרון עבדה בקו סוריה–קפריסין בהעברת משאות.
כרב חובל וכמדריך של ספנים עברים עבד בה רב החובל רוזנטאל מאנית „תל אביב“. הוא גם חנך את בנו גדעון חנוך ימי, ובנו עבר לעבוד בספינה „רחף“ לפני כמה חדשים. אחרי רב החובל רוזנטאל עבר הפיקוד של האניה לעוזרו הראשי ה' י. לאסקוב. באניה עבדו 8 אנשם. היא שמשה להכשרת ספנים עברים. גיאורג אהרליך היה עולה מגרמניה.
"הצֹפה", שנה שלישית, מס' 307, 1 בינואר 1939, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ראו גם: "בשלושים לחללי „רחף“ – "דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4152, 2 בפברואר 1939 עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית המפרשים „רחף“ של חברת „נחשון“, שהיתה מהלכת בין ארץ־ישראל והארצות השכנות נופצה בליל ה' (אתמול בלילה) על יד חופי קפריסין בשעת סערה. בתוצאת האסון טבעו שלשה מעובדי האניה: גדעון רוזנטאל בן 16, בנו של רב החובל, וגיאורג האֶרליך, בן 24 – שניהם מחיפה, ומלח יוני מקפריסין שנמצא באניה. שאר עובדי האניה ניצלו. גויות הנטבעים נמצאו והועברו ללארנאקה ויובאו לקבורה לחיפה.
"הארץ", שנה כ"א, מס' 5908, 30 בדצמבר 1938, עמ'. 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
*
„רחף“ נשברהאל הסלעים ליד קפריסין
גדעון רוזנטל גיאורג ארליך טבעו
האניה „רחף“ נתקלה אור ליום ה' ליד קפריסין בסלעים כתוצאה מסופת ציקלון והאניה נשברה. גדעון רוזנטל, בן 16, בנו של רב החובלים באניה „תל־אביב“ לשעבר, וגיאורג ארליך כבן 24, שניהם מחיפה ויוני נוצרי מקפריסין טבעו וגופותיהם הוצאו מתוך הגלים הזועפים.
גופות שני הצעירים היהודים הובאו ללרנקה ומשם יובאו לחיפה לקבורה. שמו של היוני שטבע טרם נודע.
האניה „רחף“ היתה שייכת לחברת „נחשון“ שע"י הסתדרות העובדים הכללית.
האניה „רחף“ כבר פעם הדאיגה את הישוב בהפליגה לאי כריתים לפני כ־¾ שנה ובמשך שבועות לא נתקבל ממנה שום ידיעה.
"הבֹקר", שנה ד', מס' 956, 30 בדצמבר 1938, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית הנוסעים האיטלקית ss Ausonia, מילנו, 1934. מקור: ויקישיתוף.
אניה איטלקית עלתה באש
הנוסעים הא"יים מודיעים שכלם בריאים ושלמים
אלכסנדריה (טלפונית ל„דבר“). באניה האיטלקית „אוזוניה“ שהפליגה מחיפה לאירופה התפוצץ דוד ברגע שנכנסה לנמל אלכסנדריה הבוקר ב־8.40. ההתפוצצות גרמה לפאניקה בין הנוסעים. בעזרת אניות המלחמה העוגנות בקרבת המקום, סודרה תיכף פעולת הצלה. הצליחו להוריד את כל הנוסעים והדואר. עד עכשיו הודיעו על 6 הרוגים ועשרות פצועים, כולם מחבר עובדי האניה. אנית בית החולים האנגלי קיבלה את הפצועים.
הא"יים הנוסעים באניה מבקשים להודיע כי כולם בריאים. העבירום לאניה „פילונה“, המפליגה היום לניאפול.
„אוזוניה“ עודנה בוערת. האש אחזה בכל אגפיה. למרות התאמצותם של מכבי האש, שנזעקו כולם, ועזרת האניות האנגליות, חושבים את האניה לאבודה. בשעה 12 הורידו כל אניות המלחמה העוגנות בנמל את דגליהן לאות השתתפות באבל ותקעו בחצוצרות לכבוד המתים.
"דבר", שנה אחת עשרה, מס' קי"ז (תוספת ערב), 18 בינואר 1935, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
אחרי עלות אוזוניה באש
הידיעה על הדליקה באניה „אוזוניה“ של „לויד טריסטינו“ (שנמסרה בתוספת־הערב מיום ו') – המצורפת לגליון זה – ממודיענו המיוחד באלכסנדריה) עוררה ענין רב בארץ, כי באניה נסעו כמה יהודים מא"י שיש להם כאן הורים וקרובים. אחדים מהם קיבלו אתמול טלגרמות, המאשרות את ידיעת סופרנו, כי איש מהנוסעים האיי"ם לא ניזוק. רובם הפלגו ב„פילזנה“. קרוביהם של הנוסעים היו שרויים בדאגה, כיון שהטלגרמות שלהם נמסרו באיחור מפני השבת.
אמש הודיע לנו סופרנו בקאהיר ידיעה זו:
חק מהמלחים של האניה האיטלקית „אוזוניה“ ו־23 נוסעים הפליגו לאיטליה באניה „פילזנה“. במקום „אוזוניה“ נוסעת היום „קארנארו“. סכומי הביטח של „אוזוניה“ עולים לחצי מיליון לא"י. המבטחם הם בעיקר אנגלים.
"דבר", שנה אחת עשרה, מס' קי"ח, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האניה האיטלקית הגדולה „אוזוניה“, שהגיעה שלשום בשעה 7 בבוקר מחיפה לנמל אלכסנדריה פנתה למזח של לויד טרייסטינו לשם בקורת סאניטארית ומשטרתית, כשפתאום אירעו בה שתי התפוצצויות איומות, שהחרידו ברעמן האדיר את כל תושבי אלכסנדריה, והטילו בהלת־מות בקרב נוסעי האניה.
נראה הדבר, שההתפוצצות אירעה בתאי ההסקה של האניה, כי מיד עלו עמודי עשן מחדרי המכונות ועטפו את כל האניה וסביבותיה.
נסיונות הכבוי כל הנסיונות של מלחים לכבות את הדלקה בעזרת משאבות־האניה – עלו בתוהו. אניות המלחמה הבריטיות העוגנות במימי אלכסנדריה ומשאבות הכבוי של הנמל הציפו גם הם את האניה בסילוני מים אדירים, אך האשר הוסיפה בכל זאת להתפשט, והקיפה גם את גשרת האניה העליונה, שבערה כלפיד. כל סביבות הנמל מלאו עשן רב.
הצלת הנוסעים והמלחים כשנתברר, שאין להציל את האניה, נעשו צעדים להצלת הנוסעים והמלחים. אניות המלחמה האנגליות הורידו כ50 סירות, שאליהן נמלטו כל נוסעי האניה – 31 במספר וכל מלחיה, שמספרם היה 250.
היו גם קרבנות. איש אחד נתפחם לגמרי ואי אפשר להכירו. אחדים נפצעו קשה והועברו לטפול לאנית החולים „מיין“.
לפי ידיעות יותר מאוחרות מתו בהתפוצצות ובדלקה של האניה „אוזוניה“ מלחים אחדים ועשרות ומלחים ונוסעים נפצעו.
הנוסעים הארצישראלים הודיעו טלפונית שאף אחד מהם לא נפגע באסון.
האניה „אוזוניה“ היתה אחת האניות היותר גדולות ומהודרות של צי־המסחר האיטלקי, וקבלתה היתה 15.000 טונות. כל האניות העוגנות בנמל אלכסנדריה הורידו את דגליהן עד לחצי התורן לאות השתתפותן באבלו של הצי האיטלקי על אבדן „אוזוניה“.
"דאר היום", שנה י"ח, גליון י"ז, 20 באוקטובר 1935, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
האניה האיטלקית „אזוניה“ עלתה באש באלכסנדריה
כל הנוסעים ניצלו. – 7 פועלים נהרגו, 7 נפצעו. – הצי הבריטי עזר בהצלה.
ביום ששי היה מועד בואה של האניה האיטלקית „אוזוניה“ מנמל בירות דרך נמל חיפה לאלכסנדריה בדרכה לאיטליה. היא היתה צריכה לעגון לד הרציף המיוחד של „לויד טריסטינו“ בשעה שמונה וחצי בבוקר. היא הגיעה לקרבת הנמל בשבע בבוקר ועגנה במקום המחלקה לבקורת רפואית. הד"ר מטעם משרד הבריאות עלה אליה לשם בקורת רפואית. בו בזמן נגש אליה בסירה קצין המשטרה וחכה על ידה עד שתגמר הבקורת הרפואית, כדי לעלות ולבקר את הפספורטים. אך התחיל הרופא בעבודתו נשמעה התפוצצות חזקה, שזעזעה את האניה קשה ועוררה בהלה בין הנוסעים. ממקום ההתפוצצות עלה עשן. הרופא ופקידיו ירדו ממנה מיד וקראו לעזרה להציל את הנוסעים. רגעים אחר כך יצאו הנוסעים מתאיהם ונתאספו על ספון האניה. במקרה עגנו אניות אחדות של הצי הבריטי בקרבת „אוזוניה“ בזמן המקרה, מפקדי הצי נתנו הוראות מהירות לשלוח סירות הצלה אליה ולהעביר את הנוסעים לנמל. כן הובהלה פלוגת מכבי האש של העיריה, הנהלת הנמל, חברת „לויד טריסטינו“, הקונסוליה האיטלקית והמשטרה. 15 רגעים אחר כך נתאספו מסביב לאניה הבוערת סירות הצי, מכבי אש ועוד.
מתברר שההתפוצצות היתה בצנורות הגאז, והאש אחזה בדוד ובמחסן המאזוט. האש פרצה ראשית כל ממרכזה ואחר כך נתפשטה לחלק האחורי. תימרות עשן עבות שעלו ממנה נראו ממרחקים.
בנוגע לנוסעים מתברר שהיו בה 53, מהם 31 לאלכסנדריה, 22 לאירופה. כל הנוסעים ירדו לסירות הצי הבריטי והועברו לחוף. האש והחמרים הנשרפים לכלכו את בגדי רוב הנוסעים. הנוסעים לאירופה הועברו באניה „פילזנה“ האיטלקית שעגנה בנמל ונסיעתם לא נתעכבה. ספני האניה ופועליה נפגעו יותר. 14 ממסיקי הדודים והמכונאים נפגעו קשה. שבעה מהם מתו. הפצועים הועברו לאנית הצי המשמשת בית חולים. למקום המקרה באו מפקדי הצי, חוקרים, הקונסול האיטלקי ועוד. מכבי האש נלחמו באש ללא הועיל. האניה הורחקה מן הנמל בעזרת אנשי הצי הבריטי. כבוי האש נמשך עד שעה מאוחרת וספק הוא אם יוכלו להצילה. הועמדו שוטרים מסביבה לשמור עליה ולאחוז באמצעים הנחוצים להציל מה שאפשר יהיה. עד עכשיו אין ידוע על ידי מה נגרמה ההתפוצצות בצנורות הגאז. השופט החוקר של הקונסוליה האיטלקית החל בחקירה.
ידיעה יותר מאוחרת אומרת, שארבעה מן הפועלים ב„אוזוניה“ שנפצעו והועברו לבית החולים מתו. מלחי האניה ורב החובל ירדו ממנה בשעה אחת בצהרים לאחר שמציאותם בה נעשתה למסוכנת. חמש מכונות כבוי עסקו בכבוי מרחוק ולא יכלו להתקרב אליה. החלק הקדמי של האניה התחיל לצלול והחלק האחורי מבצבץ. הכבאים עבדו כל הלילה.
הקונסוליה האיטלקית הזמינה את רב החובל של האניה ושמונה קצינים שלה וחוקרת אותם.
האניה „אוזוניה“ מובטחה בלונדון בחברות רבות, מהן חברת „לויד“. אומרים שהיא מובטחה בסך של מיליון לירות. באניה לא היה מטען ולא דואר. היא עגנה בנמל חיפה רק שלשת רבעי שעה וקבלה פקודה לצאת מיד לאלכסנדריה.
האניה „אוזוניה“ היא אחת האניות הגדולות והמפוארות של ים התיכון. היא ואחותה „אספיריה“ נוסעות בקו איטליה–אלכסנדריה–בירות. רב החובלים הנוכחי של „אוזוניה“ הוא ה' באליני. עובדים בה 240 איש. היא נבנתה בבתי המלאכה של אכסאלדו באיטליה בשנת 1928. ארכה 54 רגל ורחבה 66 רגל וגבהה 31 רגל. החלק הנמצא בים הוא 18 רגל. היא בעלת 12.995 טונות. כוח מניעיה 3280 סוס. מכונותיה מונעים במאזוט. „אוזוניה“ היא בעלת חמש קומות ובה אולמים מפוארים והיא מרוהטת בהדור רב.
חושבים שיצטרכו להטביע אותה.
*
סופרנו מחיפה מודיע:
נודע לנו, כי במקום האניה „אוזוניה“ השרופה תוכנס לשרות המהיר שבין טריאסט, מצרים וארץ־ישראל האניה „קונטה־וורדה“ בת שמונה עשר אלף טון. עשרים ושלשת הנוסעים שעלו לאניה בחיפה הועברו מיד עם התחלת השרפה לאניה „פילזנה“ של אותה החברה, שעגנה באותו יום בנמל אלכסנדריה.
"הארץ", שנה י"ח, מס' 4942, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
„אוזוניה“ עלתה באש
קאהיר. „אוזוניה“, האניה הנהדרה של הצי־המסחרי האיטלקי עלתה אתמול באש בדרכה לאלכסנדריה.
בבוקר יום השישי הגיעה האניה מחיפה למיכס, לשם סידור הענינים הפורמליים וטרם שהיא הספיקה לעגן ע"י גשר לויד טריסטינו באלכסנדריה נשמעו לפתע פתאום שתי התפוצצויות רועמות שטילטלו את האניה הנה והנה והעלו מהומה בין הנוסעים.
עמוד של אש ועשן עלה עד לגשר הגבוה של האניה הבוערת.
המלחים – לעבודה המלחים נתבלבלו ונגשו מיד לעבודת ההצלה וכיבוי השריפה האיומה, שהרסה את הכל לעיניהם.
ספינות המלחמה האנגליות חשות לעזרה בספינות המלחמה האנגליות, העוגנות באלכסנדריה ראו המלחים את האסון המתרחש על פני הים וחיש מהר הפליגו לעזרה. אולם בינתים הפכה האניה ללפיד בוער, וכל העזרה של הכבאים בספינות האנגליות לא הצליחה להציל את האניה. כל סביבות הנמל היו מלאות עשן.
הרושם באלכסנדריה הרושם באלכסנדריה היה כביר. רבים חשבו, שהעיר הורעשה ע"י האיטלקים, והשקטים יותר ראו בכך תרגילים של האניות העוגנות.
אולם לא עלה על דעת מישהו שקול ההתפוצצות באה בעקב השריפה באניה, שהיא המפוארת ביותר בקו חיפה־אלכסנדריה טריסט.
הידיעה הנכונה פשטה בן רגע בעיר. כולם מהרו להתלבש ורצו לנמל. עשרות אלפים התקהלו בקרבת הנמל.
הצלת הנוסעים לנוכח המצב המסוכן שלחו קברניטי־האניות „שרופשייר“, ו„אליאנט“, „קין אליזבט“, ו„רבנג'“ כ־50 סירות הצלה, כדי לקבל את 31 הנוסעים ו־250 אנשי חבר העובדים.
בעזרת העובדים הורדו הנוסעים והמלחים לסירות ההצלה והבהלה נשתתקה מעט מעט.
הקרבנות עד עכשיו נמנו: מת אחד, ושני פצעים קשים מבין חבר העובדים. הפצועים הועברו לאנית־בית החולים האנגלית „מאין“.
כ"כ נפצע קשה ונמצא בסכנת מות הד"ר פולו רוקו, שעלה לאניה לסדר את עניני הקרנטינה.
רב החובל של „האוזוניה„ אי אפשר שלא לציין את התנהגותם הנפלאה של רב החובל בלני וקציניו. במצב הבהלה הם עברו בין הנוסעים וניחמו אותם בדברי נחמה, שאירעה רק הפרעה קטנה במכונות, ובזה מנעו בעד פניקה באניה.
היטביעו את האניה כעת נראית האניה כאי בוער בין גלי הים. השלטונות המקומיים והקונסולט האיטלקי חוקרים את סיבות השריפה.
עדיין לא הוחלט אם יטביעו את האניה הדבר הזה תלוי בדעת המומחים שנגשו לעבודתם.
„אוזוניה“ – ארמון שט „אוזוניה“ היה ארמון שט, במלואו מובן המלה, והאניה הנהדרה ביותר בים־התיכון.
היא נבנתה ב־1918 בג'יניבה, כאחות ל„אספריה“.
היא היתה בת 13.900 טונות.
ב„אוזוניה“ היה מקום ל־220 נוסעים במחלקה הראשונה 112 במחלקה שניה, במחלקה טוריסטית ו־60 במחלקה שלישית.
הריהוט והסידורים הפנימיים בסגנון מזרחי שמו את האניה לארמון של יופי ופאר.
כעת נשארו רק אדים עשנים בין גלי הים.
"הירדן", שנה ב', מס' 518, 20 באוקטובר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הנוסעים מעטים; פחות מ־40 איש, כולם יהודים, רובם נוסעי המחלקה הטוריסטית, המדברים ביניהם 70 לשון – תחירים חוזרים מהארץ, סוחרים, יהודי גרמני, טוב לב ושמנמן ותהילת א"י אינה פוסקת מפיו, מספר סטודנטים הנוסעים לחו"ל, שליח תנועת העבודה הנוסע לפולין, ועוד.
הלילה היה חם. לפנות בוקר קמו הנוסעים להשקיף על נמל אלכסנדריה, המתקרב ובא אליהם. והפעם לא רק אנו הנוסעים סקרנים, גם המלחים האיטלקים רוצים להזין את עיניהם במראה אניות המלחמה הבריטיות העוגנות בנמל. אניות אויבות כמעט שהפכו כעבור שעה לאניות הצלה. ההצלה היתה במישרים ובעקיפין, כי אנשי המשמרת שגמרו את עבודת הלילה שלהם ליד המכונות, לא שכבו היום כדרכם תמיד לנוח בחדרם שנמצא בדיוק מעל לדוודים, אלא עלו על הסיפון להסתכל באניות הבריטיות – וכך ניצלו ממות בטוח; אך אותן אניות המלחמה הגישו אח"כ גם עזרה מהירה.
האניה נכנסה בשקט ובבטחה דרך שובר הגלים הראשי. אנשי המחלקה הטוריסטית גמרו זה עתה את אכילתם, והתווכחו על גודל הנמל. הנוסעת האמריקנית היחידה של המחלקה הראשונה הספיקה לפתוח את מזוודתה ולסדר את ששת זוגות הנעלים שלה זה ליד זה.
את הנמל ראיתי זולא הפעם הראשונה, על כן שלחתי את עיני לענינים צדדיים לגמרי, עקבתי אחרי סירת המשטרה המצרית שקרבה לספינתנו, הבטתי בפניו השזופים של הקצין הלבוש לבן וחובש תרבוש אדום לראשו והוא קושר בזריזות את הסירה למדרגות האניה.
ופתאום – בום! קול נפץ, והמון חתיכות מפוחמות, אבק ועשן עפו באויר. סירת המשטרה נתקה בן רגע מהאניה והתרחקה קצת, פנים מבוהלים שאלו: מה קרה? הקול לא היה בעצם גדול,כי התפוצצות קרתה בחלק התחתון של האניה והאויר נחנק ברובו, כי נסגרו הדלתות. היושבים אל השולחן שמעוהו יותר מאתנו – כי הכלים נפלו מעליהם, האולמות והפרוזדורים נתמלאו אבק עשן.
איש לא שיער את רצינות המצב בתחילה. מלצר המחלקה התחיל לעסוק בשקט בניקוי השולחנות משיירי הכלים, טאטאו את הרצפות, הנוסעים התלחשו ביניהם והסתכלו לצדדים. והנה צעקת „הצילו!“ עולה מאחד החלונות הנמוכים. הורד סולם, והמלח הצועק הועלה דרך חלון תאו אל הסיפון. לחץ הגאזים של ההתפוצצות סגר את דלת התא שלו והוא נשאר כלוא בתוך התא.
במשך הרגעים שעברו לאחר ההתפוצצות – ראינו מה ערכם של סדר ומשמעת במקרים אלה.
אניתנו היתה מוקפת בן רגע בסירות מוטור שבאו מאניות המלחמה הבריטיות. קצינים אחדים מהם באו בדברים עם קציני אוזוּניה. סימני מורז נשלחו בידים לכל הספינות הבריטיות, ומספר מלחים עם מסכות גז ירדו למקום ההתפוצצות. כעבור רגע נקבעה הדיאגנוזה:
דוד התפוצץ, האש אחזה ברזרבואר הנפט, – ואין כל אפשרות לעצור בעד התפשטותה. מלחים עם כויות איומות בכל הגוף הורדו בסדינים לסירה, צעקות אימים, פנים מעוותים מכאב. והסירה טסה לאנית הצלב האדום העומדת בנמל.
הנסיון לכלוא את האש ע"י סגירת השער של מדור המכונות ולחנוק אותה ע"י חוסר חמצן – נכשל. המכונה של „אוזוניה“ לא עבדה בפחם אלא בנפט, והגאזים המרובים הנוצרים ע"י בערת הנפט יצרו לחץ כזה שבריח הברזל העבה נשרף כפיסת נייר, – והאש הוסיפה להתפשט.
12 רגע אחר ההתפוצצות, בעוד אנו תוהים ובלתי בטוחים במהלך הענינים – ניתנה הפקודה: על הנוסעים לאסוף את חפציהם ולהימצא בן רגע על הסיפון ליד המדרגות. הפקודה ניתנה באיטלקית ותורגמה תוך כדי ריצה לעברית, גרמנית, אידיש, אנגלית, – והנוסעים רצים איש לעברו… אני רץ דרך פרוזדור מלא עשן דק, ומגיע לתא.
כעת מתחילה הריצה עם שתי המזוודות על המדרגות ובפרוזדורים. – אחד המלצרים שרואה אותי מתאמץ לעלות במדרגות המשופעות עם מזוודתי הכבדה – מגיש לי „עזרה מוסרית“. „הירגע“, „הירגע“, הוא קורא לי.
נוכחתי שאלה האומרים, כי האדם נהפך ברגעי סכנה לחיה – לא תמיד צודקים: מלחים רצים לתוך התאים, ומצילים חפצי נוסעים, בידי אחד מהם אני רואה הפיז'מה שלי שהפקדתי על המיטה, מזוודותיה של נוסעת המחלקה הראשונה נסגרות, ומועלות למעלה בידי מלחים, למרות שמחלקה זו קרובה למרכז האניה.
היו אנשים בין עובדי האניה שאיבדו את רוב חפציהם הם, אבל הצילו את חפצי הנוסעים.
הורידו אותנו לסירה בריטית. קצין אדיב מודיע לנו שיובילונו לאנית המלחמה, ואח"כ לחוף, אבל עלינו להישאר עד שנקבל הוראות נוספות.
ולעת עתה נודע לנו: 3 מלחים אָבדו במקום ההתפוצצות, 2 מהפצועים כבר מתו.
והסירה שלנו בכ"ז אינה מתרחקת יותר מדי מהאניה הבוערת. אנו נמצאים במרחק של 100 מ' בערך ממנה, ומסתכלים באש האוחזת בכל פעם בחלק נוסף ממנה. הנה המחלקה הראשונה כבר בוערת, – חבל על אותם האולמות היפים שכ"כ נהנינו אתמול למראיהם.
מכבי האש העירוניים עובדים: זרמי מים מעכבים בעד התפשטות השריפה על החלק האחורי של האניה, המלחים מטפסים לשם, וכעבור רגע פורצים גם משם זרמי מים בכיוון אל האש, אל אותו המקום שבו ישנו רק הלילה.
ועוברת בך ההרגשה: לו קרתה ההתפוצצות לפני מספר שעות, בחושך, בלב־הים, האם הייתי עומד עתה באותו שקט על גב הסירה ומצלם את האניה הבוערת? האם היו מספיקים אנשי האניה להוריד את הסירות לפני שהאש היתה אוחזת במכסה? והאם בכלל אפשר היה להשתלט על המצב בחשכת הלילה בלי חשמל (הקשר ניתק רגעים מספר אחר ההתפוצצות), ובתוך הפאניקה? ועכשיו אנו עומדים על הסירה ומסתכלים. שליח תנועת העבודה עומד על ידי וכל גופו הארוך אומר התרגשות והוא מוכיח לי שעלי לצלם ולשוב ולצלם את האניה הבוערת מכל צד, ובכל אפשרות. אני נכנע ומצלם. הבחורה ההונגרית הבלונדית שקציני ה. מ. נשאוה על ידים לסירה, אינה שוכחת תוך ההתרגשות גם להתפדר ולצבוע את שפתיה, ויש לך רגע הרושם שאך טיול הוא, טיול „שמח“, שיצאת מהעיר לחזות במראה מרהיב של אניה בוערת – ולא קבוצת ניצולים שהיו עלולים אולי להיצלות.
סוף סוף, כעבור כשעה אולי, ניתנו הוראות, והסירה שלנו, לאחר שסובבה את האניה מכל צד, פנתה לחוף. כאן הוכנסנו תחת משמר לתוך משרד הלויד־טריסטינו.
כעבור זמן קצר העבירונו לאניה „פילזנה“ שעמדה ע"י הרציף, ונתעכבה למעננו, כעבור שעות מספר הגיעו גם חפצינו. הפלגנו לניאפול.
וכשנכנסנו לאכול לאולם הקטן של המחלקה הטוריסטית של „פילזנה“ – ואנו מקורבים יותר בגלל המאורע המשותף – נושא אחד היה לשיחה מרובת הלשונות – יפיה של „אוזוניה“ ותיאור המאורע.
אספנו כסף בשביל זר על קברם של המלחים שנספו (שמספרם הגיע בינתיים ל־7) ושלחנו 3 טלגרמות: השתתפות בצער ללויד טריסטינו, תודה לצי הבריטי באלכסנדריה ותודה למלחי ה„אוזוניה“ (עם השתתפות בצער על מות חבריהם).
לניאפולי הגענו באיחור של 8 שעות.
"דבר" שנה אחת עשרה, מס' 3183, 30 באוקטובר 1935, עמ' 7 (תוספת ערב). העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ניו-יורק 25 (ר). האניה האמריקאית „מוהאווק“, בעלת 5000 טונות, שהיו בה 46 נוסעים ו-100 מלחים, התנגשה באניה הנורוויגית „טאליסמן“, בעלת 4765 טונות, במרחק 4 מילין מניו-ג'רסיי. שתי האניות שלחו אותות הקוראים לעזרה והאניות שבסביבה מהרו אל מקום ההתנגשות להושיט את עזרתן. „מוהאווק“ הוריד את סירות ההצלה ואחרי זאת טבע. החלק הקדמי של „טאליסמן“ נפרץ, והאניה שטה אל הנמל. סירת הצלה אחת של „מוהאווק“ שבה נמצא רב החובלים נעדרת.
ניו-יורק 25 (ר). חברת ווארד ליין הודיעה הבוקר בשעה מוקדמת שטרם נודע גורלם של 15 מן הנוסעים ושל 42 מחבר המלחים של האניה „מוהאווק“. מודיעים כעת שהאניה לא טבעה, כי אם התהפכה על צדה במרחק 6 מילין מן החוף.
גופות מתות צפות על המים
ניו-יורק 25 (רמ"צ). ספינה שומרת חופים גלתה את הגופות של תשעה מטבועי „מוהאווק“. 6 גופות נגלו עוד לפני כן.
התקוה למצוא בחיים את 32 הנעדרים עדין נראית כתקות-שוא. האוירונים וספינות האויר של הימיה, שטסו מעל למקום האסון, גילו, שהסירות היו ריקות.
ה„טאליסמן“ חוזר לנמל
ניו-יורק, 25 (רמ"צ). אנית המטען הנורוויגית „טאליסמן“ שהטביעה את „מוהאווק“, שבה לנמל פגומה במדה רבה ובלא כל נוסע מנוסעי „מוהאווק“.
ניו-יורק 25 (ר). המצב הנוכחי עד כמה שהתברר עד כה לאחר אסונה של „מוהאווק“ הוא כלהבא: 47 מלחים ונוסעים מתו או נעלמו ו-116 ניצולו.
בין הנעדרים נמנה ג'ון טלפר, סגן הקונסול האנגלי באוריזאבה (מכסיקו) ואשתו, בעוד אשר שני ילדיהם, נער בן 5 ותינוקת, וכן גם אמו של טלפר – ניצולו. שני מלחים נתרסקו בשעת ההתנגשות ונוסע אחד נהרג.
התקוה, שהנוסעים והמלחים שנעלמו נסחבו עם הזרם בסירות ההצלה – בוטלה ע"י הידיעה, שספינה אחת לקטה 9 גופות ושני אוירוני ים גילו עוד 5 גופות צפות על פני הים, וארבע ספינות הצלה ריקות.
"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 116, 28 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
מרעין בישין בידי אדם?
מה גרם לאסונה של האניה „מוהאווק“?
ניו-יורק 26 (רמ"צ}. בעוד אשר המשטרה והקהל ממשיכים לזהות את 34 הגופות מטבועי „מוהאווק“ – ממשיכים אוירוני החופים לחפש את 12 הנעדרים.
השלטונות פתחו בחקירה.
אסונה של „מוהאווק“ שאירע כעבור ששה חדשים לאסונה של „מורו קאסטל“ הטיל סערת התרגשות בקרב האוכלוסים. כל מלחי האניה, שהיו ספרדים – נצלו.
ניו-יורק 26 (רמ"צ). בתחילת החקירה של דבר אנית „מוהאווק“ שגרם למותם של 46 אנשים, נגבתה עדותו של מפקד אנית המטען הנורוויגית. המפקד ספר, ש„מוהאווק“ ו„טאליסמן“ שטו בכיוון מקביל לצד דרום, כשפתאום שנתה „מוהאווק“ את כיוונה, באופן שחסמה את הדרך בפני „טאליסמן“, וזו הבקיעה את צדה של „מוהאווק“. המפקד משער, שההגה של „מוהאווק“ נתקלקל פתאום ופסק להשמע למכווניו.
"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 117, 29 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית הנוסעים Ascania, כאן בשרות הצי המלכותי, 1945-1939. מקור: ויקישיתוף.
בעולם
[…]
62 קרבנות של סופות-ים
ניו יורק, 14 (ר'). אנית המטען האנגלית „אוסווארת“ בעלת 3535 טונות, נטרפה בלב האוקינוס האטלנטי, וההגה שלה נשבר. האניה „אסקאניה“ של חברת „קונראד“ והאניה הבלגית „ז'אן ז'אדו“ נמצאות כבר במקום האסון, אולם אינן יכולות להושיע לאניה הנטרפת, משום שהים נסער מאד. האניה „אוסווארת“ שולחת בלי הרף את הקריאה „הצילו את נפשותינו“.
ניו-יורק, 51 (רמ"צ). הסופה האיומה המתחוללת מיום א' והגוברת מיום ליום גרמה היום למותם של ארבעים ואחד מלחים. מודיעים על כמה פעולות של גבורה והקרבה עצמית, שאחדות מהן ראויות להרשם לזכר עולם.
מספרים שעל אף סופת הים העצומה הצליחו המלחים של אנית „אסקאניה“ לחברת קונראד ושל האניה הבלגית „ז'אן ז'אדו“ להציל כ-20 איש מאנית ה מטען האנגלית „אוסווארת“.
משברי הים שעלו לגובה עצום כסו לעתים את כל „אסווארת“.
סירת הצלה של „ז'אן ז'אדו“ היתה הראשונה שהצליחה לגשת אל „אוסווארת“ ובחזרה הביאה עמה 5 מלחים אנגלים. אחרי כך נסעה שוב סירת ההצלה, הטעינה עוד מלחים, אולם בחזרה – נהפכה בפגיעת משבר ים. 12 איש, ובתוכם 2 מהאניה „ז'אן ז'אדו“ – נעלמו במצולות. בו בזמן הורדו הימה גם סירות ההצלה של „אסקאניה“. על אנית המטען נשארו עוד 18 איש, האניה התחילה טובעת לאטה, ובינתים ניצולו כל 18 המלחים.
שבר אניה בין מארסייל ואלג'יר
מארסייל, 14 (ה'). חוששים, שאנית המסחר „שיאפינו“ מהקו אלג'יר מארסייל טבעה עם כל אשר בה. מספר מלחיה עלה ל-21.
"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 81, 18 בדצמבר 1934, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית הנוסעים "דרזדן", בוקנפיורד, נורבגיה. מקור: ויקישיתוף.
אנית־טיול גרמנית טבעה
טיול־שמחה הושבת
טבועים ופצועים
מאוסלו (נורבגיה) מטלגרפים:
21 ביוני. – אלף גרמנים חוגגים, שישבו אמש עליזים על סיפון אנית הטיול „דריזדן“, בעלת 14000 טון, ואכלו ארוחת־הצהרים, נרעשו ונבהלו כשהאניה נתקפה בנחשול חזק והתנגשה בערפל בסלע ה„פיורד“ (רצועת־ים צרה בין סלעים גבוהים) בוקן. האניה נטתה הצדה והחלה לשקוע במהירות. רב החובל ביקש עזרה באלחוט והשתדל למשוך את האניה לעבר החוף. חמשים יארד מאי קארמוי הורדו סירות ההצלה. שתי הסירות הראשונות נהפכו. ארבע נשים טבעו ושנים עשר איש נפצעו. מאה איש קפצו אל הים ואחדים מהם הגיעו אל החוף בשחיה. אחרים הוצאו מהמים. את שאר הנוסעים אספו אניות הצלה שהגיעו למקום.
רוב הנוסעים באניה הם חברי „חזית העבודה“ הגרמנית.
כנראה, זהו אחד הטיולים שממשלת הנאצים מסדרת לפועלים, הנאמנים לה.
"דבר", מס' 2769, 21 ביוני 1934 (תוספת ערב), עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ניו-יורק, 8. פרצה אש באניה האמריקנית „מורוקאסטל“, שהפליגה מניו-יורק לססאוואנה (נמל בג'יאורג'יה – בארצות הברית) עם 318 נוסעים, 240 עובדים. לפי ידיעה אלחוטית „ס.או.ס“ (קריאת עזרה אלחוטית באנגלית שפירושה: „הצילו את נפשותינו“) נדחפת האניה לאחור נגד הזרם. כל האניות של שומרי החופים הסמוכים ממהרות לעזרה. גם אניות אחרות הפליגו במהירות אל מקום האסון.
ניו-יורק, 8. החלו להגיע ידיעות על אניות האוספות את שרידי האניה הבוערת.
ניו-יורק, 8. חוששים לאבדות קשות באניה „מורוקאסטל“. הניצלים מספרים שרבם נהרגו בהכות ברק באניה במרחק שמונה מיל מחוף ניו-ג'רסי. אחד מעובדי האניה סיפר כי בהישמע צפירת האזעקה כבר אי-אפשר היה לחדור אל המסדרונים מאמצע האניה, כדי להזהיר את הנוסעים, אולם הספנים מהרו מסביב למכסה, ניפצו את שמשות התאים כדי להעיר את הישנים. שתי אניות הביאו מאה איש אל החוף.
ניו-יורק, 8. מודיעים מאלינדהארסט (ניו-ג'רסי) שעל פני המים צפו כמה גופות מ„מורוקאסטל“.
ניו-יורק 8. עד כה ניצלו 182איש מאנית „מורוקאסטל“. חוששים, כי רשימת המתים תהיה בין 200 – 300, כי חלק גדול של הנוסעים ישנו מתחת למכסה האניה, וכנראה נותקו על ידי הלהבות גם אם הקיצו משנתם. חושבים עכשיו כי האש פרצה בספריה ולא על ידי ברק.
האניה „מורוקאסטל“ נמצאה בדרך שיבתה לניו-יורק אחרי שייט-טיול של שבוע.
רב החובל, רוברט אודלמוט, מת מהתקפת לב, סמוך להתפרצות האש.
(ר-סטא)
"דבר", שנה עשירית, 9 בספטמבר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
מה קרה באניה השרופה?
ניו-יורק, 9. לפי ספירה בלתי רשמית מגיע מספר הקרבנות של האניה „מורוקאסטל“ שנשרפה, ל-128. מספר השרופים 114, והשאר אבדו, כנראה, בגלים. ניצלו 430.
בעלי האניה אומרים, כי ניצלו 228 נוסעים ו-180 ספנים. נשרפו רק 17 נוסעים. 73 אבדו וגורלם לא ידוע. (ד)
ניו-יורק, 10. מחר תתחיל חקירה מוקדמת של אסון „מורוקאסטל“. מקוים לקבוע, אם יש אמת בשמועות על האסון הזה. בין השמועות – כי נוסעים אחדים קובלים מרה על הספנים, שלא נענו לקריאות הנוסעים שנאבקו במים או נלכדו באניה. אומרים גם, כי סיבת האש – הצתה שגעונית עם השלכת פצצות בבת אחת בכמה מקומות, ועוד אומרים, כי 45 דקות עברו לאחר גילוי הלהבות עד שקראו לעזרה (ס.או.ס). (ר-סטא)
ניו-יורק, 11. בעקבות העדות הסנסציונית בענין האסון ב„מורוקאסטל“ הוזמנו לבית הדין העליון ממלאי מקום הקצין הראשון והשני. ביה"ד חוקר, אם היתה כאן אפשרות של הצתה. הקצין השני העיד בחקירה המוקדמת, כי המשמעת בקרב השרות היתה לקויה. הקצין הראשון חיוה דעה, כי האש פרצה כאילו במזיד.
"דבר", שנה עשירית, מס' 2838, 11 בספטמבר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
עוד מאימות האניה השרופה
ניו-יורק, 13. הקצין הראשון של האניה „פרזידנט קליוולאנד“, הנדרסון, הודיע בעדותו בחקירת האסון של „מורו קאסטל“: „אם רב החובל קאריי לא יפוטר, אתפטר אני“. הנדרסון אמר, כי אניתם עמדה כחמשים דקה מבלי להוריד את סירות ההצלה. רב החובל קאריי לא תפס את רצינות המצב.
הקצין הראשי והשלישי של „פרזידנט קליוולאנד“ תמכו בעדותו של הנדרסון בדבר דחיית ההורדה של הסירות. לדעתם אפשר היה להציל עוד אנשים לו הקדימו להוריד את הסירות. שניהם אינם רוצים לשרת עוד תחת יד רב החובל קאריי.
ספן של „פרזידנט קליוולאנד“, שנשלח עם אחרים בסירת הצלה אל האניה „מורו קאסטל“, העיד שאם כי על המכסה נמצאו אנשים אחדים שצעקו לסירת הצלה, לא ניסו לאספם.
ויליאם פרייס, שוטר מניו-יורק, שהיה בין הנוסעים ב„מורו קאסטל“, הודיע, כי לאחר שאשתו הורדה אל המים, סרבה סירת ההצלה לאספה והיא מתה. (ה)
ניו-יורק, 14. האניה „פרזידנט קליוולאנד“ הפליגה לסאן-פראנציסקו תחת פיקודו של רב-החובל קאריי והקצינים שהעידו נגדו על פעולת ההצלה באסון „מורו קאסטל“.
החברה שאליה שייכת האניה „פ. קליוולאנד“ הודיעה, כי משרדי החברה בסאן-פראנציסקו יחקרו את ההאשמות נגד רב החובל. בינתיים פרסמה החברה הודעה, המשבחת את פעולתו של קאריי במשך שלושים שנה, ומזכירה את הצטיינותו באסון „פומונה“ ב-1904 ובאסון „קונגרס“ ב-1916. בשני המקרים לא היו אבדות בנפש.
קונבוי אמר לשופט הפידיראלי, כי חברת „וארד ליין“ ועורכי הדין שלה עשו כל אשר ביכלתם, כדי להפריע בעד התביעה הכללית ללמוד את העובדות. קונבוי דרש שהחברה תמציא את כל ההודעות בכתב שנשלחו לחברה או נכתבו על ידי הפקידים לרגל האסון. השופט לא הוציא עדיין את החלטתו. (ר)
"דבר", שנה עשירית, מס' 2842, 17 בספטמבר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
„הזול“ עולה ביוקר רב
האמת על האשמים באסון „מורו קאסטל“
בעלי האניה „מורו קאסטל“ שעלתה באש בלב ים מאשימים את הקומוניסטים באסון שעלה בכל כך הרבה נפשות, והקומוניסטים מאשימים נוסעים ששתו לשכרה.
הסיבה האמתית מתגלית ע"י אנדרו פורוסית, יו"ר „אגודת עובדי הים של אמריקה“.
תאוות הבצע של בעלי הספינה – היא האשמה. בעלי החברה לא שילמו משכורת הגונה, ולא שכרו ספנים מנוסים, ולשכיריהם לא ניתנה הזדמנות לקנות ידיעה ונסיון מה לעשות בשעת סכנה.
כדי לחסוך כסף, היה מנהגם של בעלי „מורו קאסטל“ לפטר את רוב פועליהם כל פעם שעגנה הספינה בניו-יורק. אלה שנתקבלו לעבודה לא היו על פי רוב ספנים כלל. הם היו מבריחי מכס, שלא איכפת להם מה יהיה שכרם הואיל והם מתפרנסים מן ההברחה, והנסיעה ב„מורו קאסטל“ היתה להם דרך זולה להגיע לדרכם. לפעמים שילמו משהו לבעליהם בעסק ההברחה, בעד „הזכות“ לנסוע בספינה ההדורה הזאת.
בעלי הספינות הגדולות של אמריקה מבכרים לסכן את נפשות נוסעיהם מאשר להעביד ספנים מאורגנים באגודה, מנוסים במקצועם, ומקבלים שכר לפי הדרגה המקצועית.
"דבר", שנה עשירית, מס' 2882, 6 בנובמבר 1934 (תוספת ערב), עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 
