יהודי אנגליה לעזרת הימאות העברית

הכנות לפתיחת בית הספר הימי

ההכנות לפתיחת בית הספר הימי בחיפה מתקדמות והולכות בתוצאת פעולתו של ה' ארון בזמן בקורו בלונדון. לפי בקשת נשיאות החבל הימי לישראל בא ה' ארון בדברים עם ה„בוארד אוך טרייד“ בכמה שאלות הקשורות עם ההכשרה הימית של צעירים מארץ ישראל לפי השיטות הנהוגות באנגליה. בהתאם לסדורים עליהם הוסכם עם המוסדות המוסמכים תקבע תכנית הלמודים בבית הספר הימי בחיפה באופן כזה שתאפשר לתלמידים להתכונן לבחינות הנדרשות ע"י ה„בוארד אוף טרייד“ ולעמוד בבחינות אלו בארץ גופא. כן הובטח להתחשב עם תקופת הלמודים בבית הספר לגבי הפחתת תקופת ההכשרה המעשית.

ד"ר ברדין, מנהל בית הספר המקצועי הטכני, השוהה באנגליה בשליחות ה„חי"ל“, בקר בכמה בתי ספר ימיים ונהל מו"מ עם מוסדות מוסמכים בנוגע לשאלות הטכניות הקשורות עם יסוד בית הספר הימי בחיפה.

בשתוף עם קומנדור בישופ מזכיר הליגה הימית באנגליה, אשר הודות לעזרתו רבת הערך הובטחה במדה גדולה מאד הצלחת פעולתו של ה' ארון, התקיימו פגישות עם הלורד אסנדן, יושב ראש הנהלת „פרינס־ליין“ ועם מנהלי חברות־אניות בריטיות אחרות. בתוצאה מפגישות אלו יש לקוות, כי מספר צעירים מארץ ישראל יוכלו להתקבל באניות בריטיות המהלכות בים התיכון בתור מתלמדים.

במו"מ עם השלטונות ועם ב"כ חוגי הספנות הבריטית הורגש מצדם יחס אוהד, אשר מצא את ביטויו גם בהבטחה, אשר נתנה ע"י המיניסטר למושבות לשאלה שנשאלה בבית הנבחרים, כי האדמיניסטרציה בארץ ישראל תעודד את חנוכם הימי של תושבי הארץ.

בלונדון נוצר ועד מיוחד של חבל ימי לישראל עם ה' אדוארד ברון בראש. הלידי רידינג, המשמשת בתפקיד של יו"ר „זבולון“ ואשר פעלה כבר הרבה, כדי לקרב את יהודי אנגליה לפעולה הימית בארץ ישראל סייעה במדה רבה מאד ליצירת הועד, והסכימה לשמש יחד עם לורד טיינהם בתור סגני יו"ר. חברי הועד הם: ליטננט־קומנדר קננט־כהן וליטננט גולדריך (יועצי כבוד טכניים), מיג'ור פרנק בוסטרד, ה' ברידג'־וב, קומנדר בישופ – ב"כ Navy League, ה' מקסוול מוריס – גזבר כבוד, ה' ברנרד מאירס וה' רקס א. ל. כהן.

ה' ארון נתבקש ע"י הועד בלונדון לפעול בתור מקשר עם מרכז החבל הימי לישראל בארץ. הועד מטפל עכשיו בארגון המגבית להבטחת התקציב של בית הספר הימי הכולל בין היתר העסקת מורים מומחים מאנגליה ורכישת ספינת למוד בשביל תלמידי בית הספר הימי.

בקשר עם התפתחות הימאות העברית בארץ־ישראל קיימת בחוגים רחבים של יהודים ולא יהודים באנגליה התענינות רבה בפעולות החבל הימי לישראל ויש לקוות, כי יהודי אנגליה יתנו לפעולה זו את עזרתם המלאה.

---

"הבֹּקר", שנה ג', מס' 781, 26 במאי 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אהרן וולסלי (Aron Wellesley), Frank Bustard

פתיחת בית הספר הימי בחיפה

בנוכחות מאות אורחים, תלמידי בית הספר הימי ומוריו, נפתחו ביום ג' הלמודים בבית הספר הימי שליד התכניון בחיפה. בגלל המצב נערכה רק חגיגה צנועה.

מר ש. קפלנסקי אמר בדברי הפתיחה, כי פתיחת בית הספר הוא מאורע ישובי כללי. הימים האלה אינם ימי תרועה. כנסת ישראל משולה לאניה טרופה בין גלי הים. לא עת חגיגות עכשיו ומשום כך נערכה רק חגיגה צנועה. אחר כך סיפר על המו"מ שהתנהל בין התכניון וב"כ הסוכנות היהודית והחבל הימי לישראל על יסוד בית הספר, והביע את תודה של הנהלת בית הספר לשני המוסדות על השתתפותם בהקמת בית־הספר הימי, שהוא יחיד בארץ ויחיד לעם ישראל. התכניון זכה בבית הספר הזה בכלל חיפה, וחיפה זכתה לו בגלל התכניון. נדע כולנו להעריך זאת. התלמידים שזכו להיות הראשונים במוסד חשוב זה ידאג לכך שפרי־בכורים זה יהיה גם פרי הלולים. בית ספר זה מסמל את המפנה שלנו אל הים. ברכתנו לתלמידים: שפע ימים תינקו!

ד"ר ברדין (מנהל בית הספר) אמר: יום חג לנו היום. לולא המצב הקשה בארץ היינו חוגגים יום זה ברוב פאר וברוב עם. בן נולד לנו, אשר כמוהו לא נולדו תכופות בעמנו ובישוב. נזכור לטובה את אלה שקדמו לנו בעבודה בנמל, בסבלות, בסווארות וברכישת אניות עבריות. התלמידים באו מכל הארץ, צעירים שעיניהם נשואות אל הים. זכות מיוחדת לתלמידים אלה להיות הראשונים, אולם זכות זו מטילה עליהם גם חובות מיוחדים.

ד"ר וידרו מסר את ברכתה של מחלקת הים שליד הסוכנות היהודית וד"ר סולוביצ'יק בירך בשם החבל הימי לישראל.

בשם הנהלת החבל נמסרו לכל התלמידים סמלים והם ענדו אותם מיד. בדברי תודה של ש. קפלנסקי למשתתפים ולמברכים ובשירת „התקוה“ נסתיימה החגיגה הצנועה.

---

"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4064, 21 באוקטובר 1938, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בבית הספר הימי

קפטן סטיפן מילר ראש מחלקת הספנות

בימים האחרונים נעשה צעד חשוב להתפתחות בית הספר הימי של התכניון העברי בחיפה. נמצא מנהל מתאים למחלקת הספנות: הקפיטן מילר, שעבד בחברת הספנות של זילנד החדשה ויש לו נסיון של עשרים שנות עבודה במקצוע הימאות.

מלבד אלף הלירה שהסוכנות הקציבה לתכניון הוקצבו עוד אלף לירה לבית הספר הימי של התכניון.

---

"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4127, 4 בינואר 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בית הספר הימי נפתח

חגיגה צנועה במסגרת "משפחתית" ציינה את הפתיחה שהיתה ביום כ"ג תשרי תרצ"ט (1938.10.18) באולם התכניון העברי בחיפה. גם הקשוט היה צנוע ונעים: על הבמה דגלי ציון ואנגליה, סמלי ים שונים, פרחים וירק. באולם התאספו באי־כוח העתונות היומית, המורים והתלמידים של בתי־הספר הימי והמקצועי. על הבמה – חברי ועד הנאמנים של בית־הספר ובאי־כוח הסוכנות היהודית והחבל ימי לישראל.

מר ש. קפלנסקי פתח ואמר:– "פתיחת בית־הספר הוא מאורע ישובי כללי. ימים אלה אינם ימי תרועה. כנסת ישראל משולה לאניה טרופה בין גלי הים. לא עת חגיגות עכשיו ומשום כך נערכה רק חגיגה צנועה". ה' ש. קפלנסקי סיפר על המו"מ שהתנהל בין התכניון וב"כ הסוכנות היהודית והחבל הימי לישראל על יסוד בית־הספר והביע את תודתה של הנהלת בית־הספר לשני המוסדות על השתתפותם בהקמת בית־הספר הימי שהוא יחיד בארץ ויחיד לעם ישראל. "התכניון זכה בבית־הספר הזה בגלל חיפה וחיפה זכתה לו בגלל התכניון. נדע כולנו להעריך זאת. התלמידים שזכו להיות הראשונים במוסד חשוב זה ידאגו לכך שפרי בכורים זה יהיה גם פרי הלולים. בית־הספר הזה מסמל את המפנה שלנו אל הים. ברכתנו לתלמידים: שפע ימים תינקו!"

ד"ר בארדין:– "לולא המצב הקשה בארץ היינו חוגגים יום זה ברוב עם. בית־הספר בא להמשיך את המאמצים של העובדים בנמל, בסבלות, בסווארות ובאניות עבריות. תכנית הלמודים אושרה מטעם המיניסטריון הבריטי לעניני מסחר. התלמידים באו מכל הארץ. זכות מיוחדת לתלמידים אלה להיות ראשונים, אולם זכות זו מטילה עליהם גם חובות מיוחדים".

ד"ר וידרה:– "בשם מחלקת הים של הסוכנות היהודית אני מתכבד בזה לברך את התכניון העברי לפתיחת בית־הספר הימי. העבודה בנמלים, בפתחי הים, היתה לנו צעד ראשון בדרכנו אל הים. תוך כדי עבודה זו הוכשרו מאות רבות מצעירינו לעבודות יבשתיות־ימיות וכבר היום יש לנו כוח עברי בעל ערך בשטח זה. עם התקדמותנו הורגש הצורך במוסד מקצועי עברי, שיתן ליורדי־ים שלנו חנוך עיוני ומעשי גם יחד ויניח יסוד ליצירת מסורת ימית".

ד"ר סולוביטשיק:– "בכנוס היסוד של חי"ל, בלב הים, ביוני 1937 ,נתקבלה החלטה בענין הקמת בי"ס ימי וכיום, כעבור שנה ורבע, אנו מניחים – ביחד עם הסוכנות והתכניון – יסוד לבית אולפנה זה. עובדה זו משמשת ראיה לכוחות המרובים הגנוזים בישוב. בינתים גדל גם החבל ויהי לתנועה, אשר אלפים דוגלים בדגלה בארץ וענפים לה בחוץ־לארץ, מלונדון ועד קיפטאון. ואתם, תלמידי המחזור הראשון, קבלו את סמל החבל הימי לישראל כזכרון לתפקיד הכבוד שהוטל עליכם. כולנו אמונה, כי תגשימו את התקוות אשר מחוללי בית־הספר הימי וכל האומה תולים בכם."

רגע של שמחה והתרוממות הרוח היה כשד"ר סולוביטשיק מסר את סמלי החי"ל לכל התלמידים של ביה"ס הימי. ד"ר סולוביטשיק אמר שזהו הסמל הראשון שהם מקבלים והוא יציין את הקשר בין התלמידים וחי"ל. אחד התלמידים קבל את הסמלים בשם חבריו וחלקם באותו מעמד.

בשירת "התקווה" נסתימה החגיגה של פתיחת בית הספר הימי.

---

"ים" – גליונות החבל הימי לישראל, מס' 8, אוקטובר-נובמבר 1938, עמ' 1.

פתיחת בית הספר הימי בחיפה

בעצם ימות החירום – שלב נוסף בהתפתחות הישוב. – „המפנה אל הים“

ארבעים התלמידים הראשונים – במחלקות לשייטות, מכונאות ימית, הפעלת ראדיו ובנין סירות. – תכנית ביה"ס אושרה ע"י מיניסטריון המסחר הבריטי

ביום ג' אחה"צ התקיימה באולם הטכניון העברי בחיפה חגיגה צנועה לרגל פתיחת ביה"ס הימי שעל יד המוסד הזה. על בנין הטכניון הונפו דגלי בריטניה ותכלת־לבן. האולם קושט בדגלי כל העמים, הבימה – בשני הדגלים ועל חזית האולם התנוססה כתובת גדולה: „אין גאולה לעם בלי גאולת הים“.

נוכחו תלמידי המוסד החדש, ארבעים במספר, מורים ותלמידים מהטכניון, ובאי כח העתונות. על הבימה ישבו מנהל הטכניון אינג' ש. קפלנסקי, מנהל ביה"ס הימי ד"ר ברדין, חברי ועד החי"ל בחיפה וב"כ מחלקת הים של הסוכנות הד"ר ווידרא.

מנאומו של ש. קפלנסקי

החגיגה נפתחה בנאומו של ה' ש. קפלנסקי שציין את המאורע כחגו של כל הישוב. גרם לו מזלו של המוסד – אמר ה' ק. – שנפתח בשעה שאין הלב פנוי לחגיגות ומשום כך יש להסתפק רק במסבה צנועה. הנואם עומד על ערך העובדא שביה"ס הימי העברי הראשון במינו לעם ישראל וארץ ישראל נפתח דווקא בעיר הנמל הגדולה של הארץ ועל ידי ביה"ס הטכני העברי. זכות גדולה היא לטכניון, שהמוסד החדש יהנה מנסיונו ורכושו אשר בה כרוכה גם אחריות מרובה, והוא מקוה כי פרי הביכורים של בית־הספר יהיה פרי הלולים לסוכנות היהודית ולטכניון, השותפים – יחד עם חי"ל – ביצירתו. להלן עומד ה' ק. על העובדה, שעל אף הזמנים הקשים העוברים על הארץ הוחלט לפתוח את המוסד במועדו; הוה אומר: על אף מצב המלחמה בו נתון הישוב, נמשכת העבודה כרגיל.

לאחר שהוא מציין את המאורע, המבשר את „המפנה לים“, שחל בדברי ימי הישוב בשנתים האחרונות, סיים באחולי הצלחה למוסד החדש.

מנאומו של מנהל המוסד

מנהל המוסד ד"ר ברדין עומד אף הוא בדבריו על ערך המאורע ומוסר כי ארבעים תלמידי ביה"ס הימי, שהלמודים כבר החלו בו, נחלקים לארבע מחלקות: שייטים, מכונאים ימיים, מפעילי ראדיו, בוני־סירות. התלמידים באו מכל קצוות הארץ. תכנית הלמודים של ביה"ס אושרה ע"י המיניסטריון הבריטי לעניני מסחר. הוא מסיים בברכה לתלמידים הראשונים ומאחל להם שבגמרם את חוק למודם יוכיחו לכל כי אמנם שב עם ישראל אל העם.

ד"ר ווידרא מברך בשם מחלקת הים של הסוכנות ומציין את הפעולות שכבר נעשו ע"י מחלקת הים במשך שתי שנות קיומה.

מדברי הד"ר מ. סולובייצ'יק

אחרון לנואמים היה ד"ר מ. סולובייצ'יק, בשם החי"ל. הוא מזכיר כי בכינוס הראשון של החי"ל באניה „הר ציון“ ביוני 1937 הוחלט להקים בית ספר ימי בחיפה ועתה נתגשמה ההחלטה, ודווקא בימים קשים אלה. דבר זה הוא סימן לכחות הגנוזים בישוב ובעם. הנואם מסיים בברכה לתלמידים הראשונים שיהיו חלוצי־הים של העם העברי ויכבשו את הים. בתום נאומו הוא מוסר, לתשואות הקהל, לתלמידים הראשונים של ביה"ס הימי את סמלי חי"ל – שי מאת החבל הימי לישראל.

בשירת „התקוה“ ע"י כל הקהל ננעלה החגיגה.

---

"הארץ", שנה כ"א, מס' 5847, 20 באוקטובר 1938, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בית הספר הימי ליד התכניון העברי בחיפה

ארגונו, החזקתו, תכנית-הלימודים בו, העבודה המעשית

פתיחת ביה"ס הימי ליד התכניון בחיפה, עם ראשית שנת הלימודים, היא פרי פעולה משותפת של הנהלת הסוכנות היהודית, החבל הימי לישראל והועד המנהל של התכניון העברי. הוסכם כי בית-הספר צריך להיווסד ליד התכניון העברי בחיפה, המוסד העליון והמרכזי לחינוך טכני בארץ. התכניון מקיים זה קרוב ל-10 שנים מוסדות לחינוך מקצועי, את ביה"ס למלאכה בעבר ואת בית הספר המקצועי תיכוני כיום, שיש לו נקודות מגע ושיתוף מרובות, בלימודים ובעבודה מעשית, עם ביה"ס הימי. הרכוש בבנינים, בתי המלאכה, מעבדות ואמצעי לימוד אחרים אשר התכניון מעמיד לרשות ביה"ס הימי משחררים אותו מהשקעות יסוד והוצאות ציוד רבות אשר היו מעיקות מאוד על המוסד החדש בראשיתו לולא הקשר הארגוני הזה עם התכניון ועם בית ספרו המקצועי.

את החזקת בית הספר הימי נטלו על עצמם הנהלת הסוכנות היהודית והחבל הימי לישראל, שהתחייבו כל אחד לשאת במחצית תקציבו, עד 1000 לירות לשנה.

החבל הימי לישראל הבטיח מלבד זאת לעזור לביה"ס בהשגת הציוד הנוסף הדרוש בעיקר ללימודי השיט. יש תקוות להגשמת המטרה הזאת בעיקר עקב סיועו החשוב של הועד הבריטי של "חבל ימי לישראל", שנוסד בלונדון באביב האחרון בראשותם של מר אדוארד ברון, ליידי ראדינג ולורד טיינהם ובהשתתפותם של אישים אנגלים ויהודים חשובים. על יסוד מאמציו של הועד הבריטי מקוה החבל הימי לישראל לספק לבית הספר הימי בין שאר צרכי הציוד ספינת לימוד וכן להבטיח את ההוצאות הקשורות בהזמנת קצין-שיט בריטי אשר יעמוד בראש המחלקה לשיט של בית הספר.

האחריות להחזקת בית הספר הימי תהיה בידי ועד נאמנים שיורכב מבאי-כוח שלושת המוסדות האחראים ליסודו.

תכנית בית הספר עובדה על יסוד הצעותיה של הועדה להכשרה והדרכה ימית ובהתייעצות עם מומחים בריטיים בארץ ובמיניסטריון למסחר בלונדון.

בראשית חורף תרצ"ח נתמנתה מטעם מחלקת הים של הסוכנות ועדה להכשרה ולהדרכה ימית: אינג' ש. קפלנסקי, (יושב ראש), ד"ר ברדין, ח. בן-נחום, ד"ר וידרא, רב החובל זאב-הים, מ. ז'יליסט, א. חושי, אינג' טובים, י. מיוחס (מ"מ אינג' כרוך) וב.כ. מאירוביץ. הועדה הנ"ל בחרה בועדת משנה לשם עיבוד הצעת תכנית בית הספר הימי (ד"ר ברדין, זאב-הים והאינג' טובים). לאחר התיעצות עם מומחים ימיים של ממשלת ארץ-ישראל ובעלי מקצוע אחרים בארץ עבדה הועדה הצעת תכנית של בית הספר הימי. הצעת התכנית הועברה לחוות דעתה של מחלקת הצי המסחרי ליד המיניסטריון למסחר באנגליה באמצעות שליחו של חי"ל, מר ו. אהרן, והתקבלה על ידה בקויה הכלליים. אחר זה נשלח ד"ר ברדין, מנהל בית הספר הימי, ללונדון לשם בירור פרטי התכנית ולשם חקירת דרכי החינוך הימי בבתי הספר הימיים באנגליה ובסקוטלנד. בהתיעצויות שהיו בינו ובין המומחים של מחלקת הצי המסחרי של המיניסטריון למסחר נתקבלה תכנית הלימודים והעבודה המעשית, לאחר שהותאמה לדרישות הבחינות הממשלתיות לשם קבלת תעודה של קצין ימי שני לתלמידי מחלקת השיט, ושל מכונאי שני לתלמידי המחלקה למכונאות ימית.

 בית-הספר הימי שואף לתת לחניכיו הכשרה מקצועית ימית יחד עם השכלה עברית וכללית. הוא יהיה בן 4 מחלקות: 1) מחלקת השיט, 15 תלמידים. 2) מחלקה למכונאות ימית, 15 תלמידים. 3) מחלקה לבנין סירות, 5 תלמידים. 4) מחלקה להפעלת רדיו, 5 תלמידים.

בראש מחלקת השיט יעמוד רב-חובל אנגלי, בעל נסיון בהדרכה ימית.

 בית הספר יהיה בן 4 שנות למוד. תקופת 4 שנים כוללת גם את הזמן (3 עד 6 חדשים) אשר חניכי מחלקת השיט יצטרכו לבלות בבית הספר לאחר שובם מההכשרה באניה, כדי להתכונן לבחינות הממשלתיות.

 כדי לעמוד בבחינות הממשלתיות יצטרכו תלמידי מחלקת השיט ככלות 3 וחצי שנים של תקופת הלימודים לעבוד 3 שנים באניה, ותלמידי המחלקה למכונאות ימית יצטרכו לעבוד 2 שנים באחד מבתי המלאכה הגדולים בארץ ו-18 חדשים באניה. אף חניכי המחלקה להפעלת רדיו יצטרכו לעבור כתום תקופת הלמודים עבודה מעשית במשך תקופה מסוימת, כדי שיוכלו להבחן בחינות ממשלתיות. תלמידי המחלקה לבנית סירות יוכלו להכנס למקצוע עם גמר תקופת הלמודים בבית-הספר.

התנהל מו"מ עם מחלקת הצי המסחרי ליד המיניסטריון למסחר באנגליה בדבר הבטחת מקומות הכשרה ואמון לחניכי בית הספר באניות בריטיות. נתקבלה הודעה, כי אין כל התנגדות פרינציפיונית לסידור המבוקש והמו"מ נמשך עכשיו עם חברות האניות הבריטיות.

גיל הכניסה לבית הספר הוא מ-14 עד 16 שנה. במחלקות לשיט ולמכונאות ימית תנתן זכות הבכורה לתלמידים בני 14 או 15 שנה. ההשכלה הדרושה לכניסה לבית הספר היא של בית ספר עממי בן 8 שנות לימוד, או 4 כיתות של בית-ספר תיכוני.

---

"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4036, 13 בספטמבר 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית.

התפרסם גם ב„הבֹּקר“, 21 בספטמבר 1938, עמ' 4.

עזרה מאנגליה לאימון יורדי-ים יהודים

ועד של החבל הימי בלונדון. – ההכנות לפתיחת ביה"ס הימי בחיפה

ההכנות לפתיחת בית הספר הימי בחיפה צעדו צעד הגון קדימה בעקב בפעולתו של מר אהרן בשעת ביקורו בלונדון. לפי בקשת החבל הימי לישראל דן מר אהרן עם ה"בורד אוף טרייד" (מועצת המסחר בלונדון) בכמה שאלות הקשורות בהכשרה הימית של צעירים מארץ ישראל לפי השיטות הנהוגות באנגליה. בהתאם לסידורים שעליהם הוסכם עם המוסדות המוסמכים תיקבע תכנית הלמודים בבית הספר הימי בחיפה באופן שתאפשר לתלמידים להתכונן לבחינות הנדרשות ע"י ה"בורד אוף טרייד" ולעמוד בבחינות אלו בארץ. כן הובטח להתחשב בתקופת הלמודים בבית הספר לגבי הפחתת תקופת ההכשרה המקצועית.

 ד"ר ברדין, מנהל בית הספר המקצועי הטכני, השוהה באנגליה בשליחות החבל הימי לישראל בקר בכמה בתי ספר ימיים ונהל מו"מ עם מוסדות מוסמכים בשאלות הטכניות הכרוכות ביסוד בית הספר הימי בחיפה.

 בשיתוף עם המפקד בישופ, מזכיר הליגה הימית ("ניו ליג") באנגליה, שבעזרתו רבת הערך הובטחה הצלחת פעולתו של מר אהרן, נערכו פגישות עם הלורד אסנדן, יושב ראש הנהלת "פרינס ליין" ועם מנהלי חברות אניות בריטיות אחרות. כתוצאה מפגישות אלו יש לקוות, כי כמה צעירים מארץ ישראל יוכלו להתקבל כמתלמדים באניות בריטיות המהלכות בים התיכון.

 במו"מ עם השלטונות ועם ב"כ חוגי הספנות הבריטית הורגש יחס אוהד, שבוטא גם בהבטחת המיניסטר למושבות בתשובה לשאלה בבית הנבחרים, כי האדמיניסטרציה בארץ ישראל תעודד את חינוכם הימי של תושבי הארץ.

 בלונדון נוצר ועד מיוחד של חבל ימי לישראל בראשותו של אדוארד בארון. ליידי ראדינג, המשמשת בתפקיד של יו"ר "זבולון" ושכבר עשתה הרבה לקרב את יהודי אנגליה לפעולה הימית בארץ ישראל, סייעה במדה רבה מאוד ליצירת הועד. היא תשמש עם לורד טיינהם סגן יו"ר. חברי הועד הם: ליטננט קומנדר קאנאט-כהן וליטננט גולדריך (יועצי כבוד טכניים), המיור פרנק בוסטרד, ברידג'-ואב, קומנדר בישופ – מהליגה הימית, ה' מאכסואל מוריס, – גזבר כבוד, ברנרד מצירס ורקס א. ל. כהן.

 מר אהרון נתבקש ע"י הועד בלונדון להיות המקשר בינו ובין מרכז החבל הימי לישראל בארץ. הועד מטפל עכשיו בארגון המגבית להבטחת התקציב של בית הספר הימי הכולל בין השאר העסקת מורים מומחים מאנגליה ורכישת ספינת לימוד בשביל תלמידי בית הספר הימי.

 חוגים רחבים של יהודים ולא יהודים באנגליה מגלים התענינות רבה בהתפתחות הימאות העברית בכלל,  ובפעולות החבל הימי לישראל בפרט, ויש לקוות, כי היהדות האנגלית כולה תתמוך בפעולה זו במלוא אפשרויותיה.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3953, 24 במאי 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בתל אביב

[…]

משרדי אניות למען הספנות העברית

כ־40 איש, באי כח כל משרדי נסיעות וסוכנויות אניות בת"א נתכנסו על פי הזמנת יו"ר מרכז ה„חי"ל“ מר ש. טולקובסקי למסבה שנתקיימה במלון „תלפיות“.

במסבה נדונה שאלת הקמת בית־הספר הימי והתמיכה למפעלי הספנות העברית.

מר ז'יליסט ספר על תכנית בית־הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המתיסד ע"י מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי לישראל. ה„חי"ל“ קבל על עצמו להשתתף בחלק חשוב של תקציב בית הספר הימי והוא פונה באמצעות משרדי הנוסעים אל הנוסע היהודי להשתתף ביצירת קרן הקמת בית הספר הימי ע"י תשלום הוספה קטנה על מחיר כרטיס הנסיעה לחוץ לארץ.

הספנות העברית, חסרת תמיכה ממשלתית, נאבקת קשה על קיומה תוך מלחמת התחרות עם קוים מתחרים ומחובת בעלי משרדי הנסיעות, שלאל ידם לעשות בכוון זה הרבה, להגביר את עזרתם לקו האניות של חברת „ללויד ימי ארץ־ישראלי“.

בחלופי הדעות בשאלות שהעמדו על הפרק השתתפו ה"ה: בית־אלי, ד"ר קריגר, הלל, תאזיני, איכל, ברנשטין. כולם הביעו את נכונותם להמשיך את הפעולה למען הספנות העברית, שעניניה היו קרובים תמיד ללבם של צבור בעלי המשרדים. כן החליטה המסבה לקבל ברצון את הצעת החבל הימי על הדבקת תלוש מיוחד על כרטיסי הנסיעה לחוץ לארץ.

---

"הארץ", שנה כ"א, מס' 5669, 18 במרץ 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מיום ליום

תל אביב, ב' שבט תרצ"ח

[…]

לקראת בית הספר הימי

עברה תקופת חדשים מיום הכנוס הראשון שנערך באניה בלב ים ושבו הוכתרה הליגה הימית בשמה המפורש: „חבל ימי לישראל“. תכניות רחבות הותוו לארגון הצעיר, תפקידים רציניים הוצבו לפניו, בעיות חשובות בעלות־ערך מדיני וכלכלי כאחד. „כבוש הים“ – פירושה של סיסמה זו גלוי וברור היום לכל הישוב ולכל התנועה. לצערנו, לא שיחקה העת, העת הטרופה, שבה אנו שרויים מזה שנתים, ולא נתהוו התנאים שיתנו ל„חי"ל“ את האפשרות ללכת מחיל אל חיל בהתאם לרצון ולהכרח. על כל פנים, כאחת הפעולות הראשונות ראו יוזמי הכינוס את חיזוק הבסיס הצבורי של „החבל הימי לישראל“, בהרבצת הרעיון של „כבוש הים“ והעבודה בנמלים שלנו בין ההמונים שלנו בארץ. והערב נערכת האסיפה הראשונה של חברי ה„חי"ל“ בתל־אביב הבאה להפגין את אשר הושג בענין זה של עשית נפשות. „חיל“ מונה כיום אלפי חברים בתל־אביב, ודבר זה בלבד ראוי לברכה. אם עד כאן פעל בשם ה„חיל“ ועד זמני, הרי מכאן ולהבא צריך לקבל הארגון יפוי כח לפעולותיו מידי חבריו – יפוי כח מעודד, אבל גם מחייב. ואין ספק, שבין שאר ההתחייבויות, שמקבל „חיל“ על עצמו, היה הצבור רוצה לראות בראש ובראשונה את המאמצים לאיחודם של כל הכחות החלוציים הקיימים כבר במערכה זו שהיא לנו מערכת־כבוד. לא היה די לנו בשני ארגונים, כי הנה נוצרה גם „הליגה לים ותעופה“. אך אם, לצערנו, אין תקוה גדולה מן הארגון השלישי הזה, מיסודם של החוגים ההוגים חיבה יתירה לפירוד, הרי אין להבין בשום פנים, למה לא בא עד עכשיו האיחוד בין „זבולון“ ל„חיל“. מה הם הניגודים, המצדיקים את הקרע ביניהם? והרי כבר היה משא ומתן לשם איחוד, ומן ההכרח הוא שהמשא ומתן הזה, בכיוון התאמת הפעולה המשותפת, יתחדש ויסתיים בחיוב. ואם תוכל אסיפת הערב ליתן דחיפה לצד זה, הרי תעשה מעשה רב.

ובין השאר ידובר הערב על צעד אחד בין הצעדים הראשונים של „חיל“, שראשיתו צנועה, אך חפץ כולנו הוא שיתחזק: הלא הוא יסוד בית הספר הימי, שתעודתו להכשיר יורדי ים עברים. החבל הימי לישראל נטל על עצמו השתתפות חמרית בתקציב הלמודים של השנה הראשונה. הוועדה לקביעת תכניתו של בית הספר הורכבה באופן אישי מטעם מחלקת הים של הסוכנות. ויש רק להביע את המשאלה, משאלת הצבור כולו, שצעד ממשי זה יוכתר בהצלחה. ברם, הצלחה זו תלויה בהרבה ביחסנו אנו למטרה החשובה.

---

"הארץ", שנה כ"א, מס' 5602, 4 בינואר 1938, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להקמת בית-ספר ימי

 מרכז „החבל הימי לישראל“ מבקש לפרסם:

 כפי הידיעה שנתפרסמה לפני ימים אחדים בעתונות הוחלט על פתיחת בית ספר ימי ליד התכניון בחיפה, בהשתתפותו הכספית של החבל הימי לישראל.

 ביסוד בית ספר ימי הננו רואים צעד ממשי, אם כי צנוע בראשיתו, לקראת הגשמת אחת המטרות העיקריות של ה„חי"ל“, שעליה הוכרז בכינוס הימי הראשון – הכשרת יורדי ים עבריים.

 החבל הימי לישראל כאחד היוזמים לרעיון בית הספר הטיל על עצמו השתתפות בסך 1000 לירות בתקציב הלימודים של השנה הראשונה. הועדה לקביעת תכנית בית הספר הורכבה אישית מטעם מחלקת הים של הסוכנות ובה משתתפים גם מעסקני ה„חי"ל“.

 בטוחים אנו, כי אלפי חברינו וידידינו ידעו להעריך את ההתחלה החשובה הזאת והיא תשמש גורם נוסף לריכוז אלפי חברים חדשים מסביב לחבל הימים לישראל. הננו מקוים, כי בקרוב נוכל להודיע על פעולות נוספות בשטח ההכשרה הימית לנוער.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3825 (תוספת ערב), 23 בדצמבר 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.