מלונדון לעזרת „זבולון“ – 8 בנובמבר 1932

מלונדון לעזרת "זבולון"

ימ"א מודיע מלונדון, כי נוסד שם ועד לשם יצירת בית ספר ימי גבוה בת"א בשם „זבולון“. נשיא הועד – הליידי ארלי, היו"ר מרת הנרייטה דיאמונד והסגן – מר ליאון סימון.

במועצה שנקראה לבחירת הועדה הראתה מרת ארלי על תכנית ביה"ס „זבולון“: ילמדו שם כל מקצועות ידיעת הים ויכשירו ספנים מכל המדרגות. ילמדו בין השאר: ספנות, עבודת נמלים, בנין אניות ודייג. היום, כאשר נסגרו מחמת סיבות פוליטיות וכלכליות לפני היהודים בעולם מקצועות כל כך רבים, מן ההכרח לפתוח לפני הנוער היהודי אפשרויות בא"י ולהכשיר חלק ממנו לאנשי ים. האימפורט והאכספורט מתפתחים בא"י יותר ויותר והנמל בחיפה ייפתח באביב הבא. לכן הגיע הזמן ליצור מעמד של ספנים יהודים. אנו מקוים שבמשך חמש שנים ניצור בסיס הגון להכשרת נוער יהודי במקצועות האלה“.

מרת ארלי סיפרה שבין האישים התומכים במפעל הזה אוסישקין, ה' והגב' זיף, סיר מונטאַגו, לידי בורטון ועוד.


"דבר", שנה שמינית, מס' מס' 2270, 8 בנובמבר 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

איתמר בן־אב"י / בית הספר הימי „זבולון“ – 6 במאי 1932

פלפלאות

„זבולון“

ובדברי בשבים הקדמונים גם המחודשים, חושבני לטוב להעלות על נס כאן את אותה הפינה, בתערוכה, שבה הבליטו מסדרי בית הספר הימי שלנו – הראשון בקורות עמנו מאז החרבן – את תוצאות פעולותיהם לתחית הים העברי בשתי השנים האחרונות. מה שהיה רק חלום, רק חזיון לעתונאי נועז לפני כעשרים שנה רק, הפך ויהי בפתאומיות מפליאה לתנועה חיה ומרנינה, שלא יבושו בכמותה תנועות כבירות ממנה בימים גם בכספים אף בקרב עמים יותר עשירים ויותר מנוסים מעמנו אנו. לא הייתי בארץ בשעת פתיחת הבנין הימי על שפת ים תל-אביב, אך במחלקת הביתן אשר ל„זבולון“ הופיעו לפני עיני המורחבות עובדות וסגולות שלא שערתין גם במיטב חלומותי. אכן, עוד רחוקה הדרך ועוד מרובים המכשולים, ביחוד קטנה עדין התענינות הקהל – אף אותו של תל-אביב „השוכן לחוף ימים“ לכל המתחבר בים ובנושאיו, וצריך להתפלא על המרץ וההתמדה אשר נתגלו מצד זה במנהלי התנועה הימית העברית. להם ולא לאחרים, חיבים אנו היום את ישותנו הימית – ישות דלה אמנם, זעירה למאד, אך ישות ימית תכולה ומבטיחה בכל זאת.

הנה בשרונו יהודי מצרים, כי שולחים הם אלינו מפרשית גדולה אשר תיהפך לספינת-מלמדה ליממינו הצעירים – להיותם לומדים בה את מלאכת החובלות, המלחות והדיוג גם יחד. ותבורך נא מצרים הציונית על כך באלפי ברכות ימיות עבריות.

היעמד רק עמנו מנגד?

האם לא הגיעה השעה לדרישת הכותב את הדברים האלה עוד לפני ארבע שנים – הדרישת ליצירת אגודת-ים עבריה, Ligue Navale בכל משמעות המלה.

לא אגודה ימית מלחמתית.

ולא ספינות שריון ופצצות בעקבותיה.

לא לשם כך בונים אנו את ציונו של ישעיהו הנביא.

בלתי-אם אגודה ימית שלומית, כאותה של בלגיה, למשל, או של שויציה וצ'כוסלובקיה אפילו, עם נהרותיהן להן כשערים פתוחים לקראת מרחבי הימים.

אגודה, שתאסף אל תחת דגלה שוקלי־ים לאלפים ולרבבות.

שקל לכל בית-אב ופרוטה לילד.

וחזר אז ים-תיכוננו זה לימי דן, אשר וזבולון עם „ירכתם על צדון“.

איתמר בן-אב"י


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 198, 6 במאי 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מ. גורביץ / בית הספר הימי לא דוחק את הספורט הימי – 4 באוקטובר 1932

מסביב לתחיתנו הימית

א.

ביה"ס „זבולון“ אינו דוחק את רגלי הספורט הימי

כב" המערכת „דאר היום“.

א. נ. בעתונכם הנכבד גליון שי"ח הופיע מכתב למערכת מאת ה" ע. טובים מהנדס לתעשית לבני סיליקט בתל-אביב. במאמר זה מתרגז מר טובים על ה" איתמר בן-אב"י בעד מאמרו הנעלה בקשר עם בית הספר הימי „זבולון“. לו היתה לה" טובים כונה ישרה הרי לא היה מופיע בתור „מומחה לבתי ספר“ ולו קרא את התכנית – היה נוכח כי אין שום קשר בין אגודת ספורט ובין גמנסיה ימית „זבולון“.

כבוד הספורט הימי במקומו מונח ומי כמוני, מיסד האגודה הימית יודע להעריך את ה" זאב הים ואת קבוצות הספורט השונות בארץ.

אולם, ה' טובים לא על הספורט לבדו נחיה! ארץ ישראל העברית התקדמה ככה שיכולים אנו למלא את רשת החנוך התכוני – התכני בארץ ע"י בית הספר הימי התיכוני „זבולון“ אשר יד ביד עם הלמודים המקצועיים מקנה לתלמידיו השכלה כללית בגבולות תעודת בגרות.

מדוע השכלה כללית?

א) מפני שבלי השכלה כללית אין יסוד למקצוע.

ב) מפני שאצלנו, כמו בכל העולם, ההורים מעונינים שבניהם ירכשו גם תעודת בגרות כללית.

מערכת „דאר היום“ הדפיסה את כל התכנית במלואה וכל אחד יכול להוכח כי בנוגע להשכלה עיונית ומעשית אין „זבולון“ מטפל רק במלאכת ספנות, שהיא העבודה הימית היחידה של קבוצות ספורט.

התכנית של ביה"ס הימי התיכוני מטפלת בכל הענף הימי המכיל מלבד הספנות עשרות עבודות במסחר, בתעשיה ובטכניקה ימית.

מדוע אין „זבולון“ מסתפק בספנות רק?

מפני שאנו חסרים צי מסחרי כל שהוא ומה יעשו הספנים כשיתבגרו? בה בשעה מתפרנסים מיליונים אנשים בחוץ לארץ בתעשיות ימיות, אשר אנחנו הזנחנו לגמרי ואשר יכולות גם אצלנו לשמש מקור פרנסה כמעט בלתי מגבל לרבבות יהודים גם בשביל השוק הפנימי וגם החיצוני.

העבודות האלה הוכחו גם ע"י בני הארץ במדה פעוטה, גם ע"י חקירות ממשלת א"י, גם ע"י מומחי „זבולון“, גם ע"י חכמי ברסלוי ולונדון ועוד.

האב שדואג לעתיד בנו צריך להתחשב כי המקצועות היבשתיים כבר „תפוסים“ עד אפס מקום וההתחרות היא קשה בכל הפרופיסיות בזמן אשר את אוצרות ימנו הזנחנו לגמרי.

ע"י השכלה והכשרה ב„זבולון“ אנו נקים דור מבוגרים אשר יפתחו מקצועות פרנסה חדשים בעשרות תעשיות הים וגם הספנות תתפוס מקום בהן).

ה" טובים המכין לבנים לבתים על היבשה צריך לדעת כי אין בית הספר הימי התיכוני גוזל משום קבוצות ספורט את ערכן. ועשרות הבקשות מיהודים בארץ ובחוץ לארץ מוכיחות את הנחיצות של „זבולון“.

ת"א, כ"ז אלול תרצ"ב.

מהנדס ד"ר גורביץ

מוסד „זבולון“.

*  *  *

ב.

א. נ.

בקשר עם המודעות בעתונים על „בית-הספר הימי התיכוני זבולון“ וההכחשות שבאו מצד „האגודה הימית הארץ ישראלית“ על שיכותה למוסד זה, יורשה לי אולי, לשאל כמה שאלות שאלות – שאני בטוח – ששאלו את עצמם כל אלה שהרעיון הימי העברי קרוב ללבם:

א. איך יכולה האגודה הימית שמטרתה לפעול ולעזור לאינציאטיבה בשטח הימי, לעמוד מרחוק בשעה שנסיון של בית-ספר ימי נעשה לעיניה; ולא עוד אלא להכחיש פעמים אחדות באפן רשמי ע"י עסקניה הידועים את שיכותם למפעל זה?

ב. איך מתבאר – אחרי האמור לעיל – שבית-הספר הימי הזה הנקרא „זבולון“ – שם שהאגודה הימית פרסמה וחבבה בקהל?

ג. מדוע בכלל אין האגודה הימית מבארת את עמדתה בקשר עם הענין החשוב הזה? הרי מעצמה עולה השאלה: אם המפעל הוא מועיל ורצוי, מדוע אין האגודה לוקחת את בית הספר הזה תחת חסותה ועוזרת לו. אם המפעל אינו רצוי ומזיק הרי נטרליותה של האגודה ג"כ אינה מובנה, והכחשותיה אינן דיות. אז מחובתה של האגודה היה לבאר מפני מה היא מתנגדת להשתתף במפעל זה שדעת מיסדיו היא שהגיע כבר זמנו.

בתור אדם המתענין בים ומכיר בערך הרב שהוא יתפוש בחיינו ובחיי הארץ לעתיד, הנני מבקש תשובה מהנהלת האגודה הימית הא"י.

בכבוד רב

בן-ימי


"דאר היום", שנה ט"ו, מס' 2, 4 באוקטובר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עמנואל טובים / על „הצעד הראשון“ לתחיה הימית העברית – 26 בספטמבר 1932

מכתב למערכת

על „הצעד הראשון“ לתחיה הימית העברית

מערכת נכבדה,

את התכנית של בית הספר הימי „הראשון בארץ“, הדפסתם בכתרת שהיא – לפי ידיעתי – עלולה להטעות את הקורא. אין ברצוני, ברגע זה, להכנס בבקרת התכנית הזו. את זאת אעשה בהזדמנות אחרת; אולם בפרוש לא נכון הוא לכנות את בית הספר הזה, ולו גם אם יתקים – בתור „צעד ראשון לתחיה הימית העברית“.

חוץ מהתכנית הצעקנית, אין לעת עתה לבית הספר הזה כל אקטיב, בו בזמן שזה כמה שנים, נעשית עבודה שקטה יום יומית במטרה להחיות את הימיה העברית, בארגונים שונים.

אזכיר כאן את פתוח הספורט הימי באגודות „ביתר“, הצופים למיניהם, האגודה הימית „זבולון“, „הפועל בתל אביב, „דולפין“, „הפועל“ בחיפה. באגודות האלה סודרו בהזדמנויות שונות גם קורסים למקצועות ימיים – לאו דוקא במסגרת ספורטיבית גרידה – כמו למשל: נביגציה, מערכת מפרשים, פרקטיקה ימית וכו'.

לרגלי עבודת הכנה זו, התקרבו חוגים רבים מבין הנוער שלנו לים והוכן כבר חמר אנושי שנכנס לעבודה ימית מעשית בבנין הנמל החיפואי ועומד נכון לעלות על אניות בתור מלחים בכל מקרה שיזדמן.

אין גם לשכח את הקורסים למלחים מוסמכים שמר זאב־הים וחבריו, נהלו בהצלחה כה גדולה, בחיפה בין הנער העובד כבר עבודה ימית מעשית.

כל הדברים האלה נאמרו, כדי שישמשו חמר להיסטוריונים בבואם לכתב על צעדיה הראשונים של הימיה העברית.

אינג' ע. טובים


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 318, 26 בספטמבר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תכנית לבית הספר הימי הראשון בארץ – 19 בספטמבר 1932

הצעד הראשון לתחיה ימית עברית

תכנית מלאה לבית הספר הימי הראשון בארץ

לפני כמה ימים הודיע עתוננו על דבר יסוד בי"ס ימי ראשון מטעם חברת „זבולון“, שמטרתו לחנך את הנוער שלנו בכוון הימי ומפאת חשיבות המעשה הזה לעתידות ביתנו הלאומי מוצאים אנו לנחוץ לתת בזה את התכנית המלאה שלא נתפרסמה עדין בשום מקום.

זהו לדעתנו מסמך בעל חשיבות דוריית.

מבוא

התכנית סודרה בהתחשב עם תכניות דומות בחוץ לארץ, עם נסיוננו בחנוך הכללי אשר בבתי הספר התיכוניים בארץ ובשעורי הערב המקצועיים „זבולון“, עם דעות בעלי המקצוע הימי, עם דרישות ארצנו המיוחדות הטכניות והמסחריות, ולבסוף בהתחשב עם נטית תלמידינו ודרישות ההורים.

המטרה

הבוגר יקבל תעודת בגרות כללית ומקצועית בטכניקה ימית, תעשיה ימית, מסחר ימי ומדעים ימיים.

תעודה זו תאפשר לו כניסה לכל בית ספר עליון, כמו תעודת בית ספר תיכוני אחר, אגב יתרת האפשרות של כניסה לאקדימיות ימיות. ובעקר תאפשר התעודה לבוגר להסתדר בארץ גופא בתור פקיד, סוחר או שותף בתעשיה הימית, הממשלתית והפרטית.

תכנית

התכנית מכוונת – ל-3 שנים יהודיות ומתאמת ברמת למחלקות ה", ו", ז" של בית ספר תיכונית.

לכן מספיקה תעודת בית ספר עממי לשם כניסה לכתה הראשונה של „זבולון“.

הפרוגרמה של המחלקה ה-8 הנוספת תוכר די צרכה במשך הזמן.

תנאי קבלה לתלמיד

ההורים (או ממלאי מקומם) צריכים להמציא להנהלת „זבולון“ – תעודת בית ספר עממי, תעודת [?] עיניים, בקשר עם בחינת צבעים ממרחק, תעודת רופא (ביופטלוג) של „זבולון“. תעודת לידה. והתחיבות לשלם 12 לא"י לשנה שכר למוד. לספק את התלמיד בתלבשות אלה. בגד עבודה, תלבושת רשמית חרפית, קיצית וגשם, ספר למוד ומכשירים.

רשימת השעות

כתה א – מחלקה ה תיכונית.

א. שעורים כלליים 21 שעות לשבוע (לפני הצהרים), 6 שעות עברית (תנ"ך, תלמוד, ספרות) 4 שעות מתימטיקה (גיאומטריה, אלגברה) 4 שעות טבע (זואולוגיה, בוטניקה), 2 שעות דברי הימים. 2 שעות גיאוגרפיה. 3 שעות אנגלית. שעה אחת ערבית שמושית. 2 שעות שפה זרה (צרפתית או איטלקית).

ב. שעורים מקצועיים (עיונים ומעשיים) [?] שעות לשבוע אחרי הצהרים. 3 שעות נגרות (בעקר סירה), 3 שעות צופיות (תרגילי סדר, קוד קשר), 5 שעות שחיה, ספורט ימי, חתירה, מפרש. 2 שעות שרטוט ביולוגי (קולקציה, מיקרוסקופ, שמור), 2 שעות תעשיה קלה (טויה, הכנת מכשיר ותקונו, ציור).

כתה ב – מחלקה ו" תיכונית.

א. שעורים כלליים ½2 שעות לשבוע (לפני הצהרים).

6 שעות עברית, (תנ"ך, תלמוד, ספרות), 3 שעות מתימטיקה (אלגברה וגיאומטריה, יסודות הטריגונומטריה) 2 שעות טבע ומבוא לבקטריולוגיה ולאיכטיולוגיה), 2 שעות דברי הימים 2 שעות גיאוגרפיה מסחרית, 2 שעות פיסיקה. שעה אחת חימיה, 3 שעות אנגלית. 2 שעות שפה זרה (צרפתית או איטלקית).

ב. שעורים מקצועיים (בלבורטוריה או בסירה) עיוניים ומעשיים 18 שעות.

2 שעות מיטריולוגיה, 2 שעות נוטיקה ולו־ציה [?]. 3 שעות אמנות-יד, 3 שעות תעשיה ימית ו[?], 2 שעות אוקיאנוגרפיה, חצי שעה עזרה ראשונה, 3 שעות ביולוגיה מעשית. 1 שחיה סיסטמטית, הצלה, ספורט.

3 בקורים באנות גדולות, 15 נסיעות מפרש תמרונים וכו". 10 דיוג (ערבי, איטלקי ועוד) 3 פעילות קיץ, נסיעות ארוכות.


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 212, 19 בספטמבר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.