מפעולות החבל הימי לישראל בארצות הגולה – 12 במרץ 1940

השיבה אל הים

מפעולות ה„חי"ל“ בארצות הגולה

ד"ר ש. ברדין, מנהל בית־הספר הימי בחיפה ומעסקני ה„חי"ל“ וה' גריסון פטלי, מזכיר כבוד של ה„חי"ל“ לארצות דוברות אנגלית, שוהים עכשיו בארצות הברית ומטפלים בארגון תנועת החבל הימי לישראל באמריקה וברכוז אמצעים ל ביסוסו של בית־הספר הימי ליד הטכניון בחיפה ולהרחבתו וכמו כן למפעלים אחרים של ה„חי"ל“. בועידה השנתית ה־25 של „הדסה“ אשר התקיימה בניו־יורק בסוף אוקטובר 1939 הרצה ד"ר ברדין על הנושא: „השיבה אל הים“. בעתונות האמריקנית, הכללית והיהודית, הופיעה בזמן האחרון שורה של סקירות המוקדשות לפעולות ה„חי"ל“, לבית־הספר הימי בחיפה ולבעיות הימאות העברית בארץ בכלל. בית הספר הימי קיבל בתורת תרומה ראשונה מארצות הברית 500 לא"י מ„הדסה“.

על פי יזמת מרכז ה„חי"ל“ החלה פעולה למען הימאות העברית גם בדנמארק מטעם הלשכה הראשית של בני ברית בקופאֶנהאגן, אשר מרכז ה„חי"ל“ עומד אתה בקשרים, נוסד ועד מיוחד המטפל בהקנאת המקצועות הימיים למספר צעירים יהודים מפליטי גרמניה. לעת עתה מתמחים מספר צעירים בדיג באחד מנמל דנמארק. עם תום הכשרתם בדגי שתמשך שנתיים ימשיכו את הכשרתם הימית באחד מבתי הספר הימיים בדנמארק. חברי הועד הם ה"ה: סופוס אופנהיים, יוליוס מרגולינסקי, מכס רוטנבור וב. סלור.


"השעה" ("הארץ"), גליון ר"נ, שנה ב', 12 במרץ 1940, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המושב השלישי של מועצת חי"ל – 14 בדצמבר 1938

המושב השלישי של מועצת חי"ל

7500 חברים בחבל הימי בת"א. – מאות צעירים מקבלים הדרכה בשחיה ושיט. – לקראת הקמת בריכת שחיה ותחנת סירות בירקון. – 40 תלמידים לומדים בבית-הספר הימי. – „חי"ל“ בפולין לעזרת הדיג בארץ. – תביעה להקמת קו עברי לאומי. – מתלמדים יהודים לאניות בריטיות.

המושב השלישי של מועצת ה„חי"ל“ בתל־אביב נפתח בנאומו של ד"ר מוסינזון שמסר את רשמיו מישיבת הועד הפועל הציוני בלונדון ועמד ביחוד על שאלות הימאות העברית שבאו לבטוי בנאומיהם של ח. וייצמן, ד. בן־גוריון ומ. שרתוק.

מ. ריבלין הרצה על פעולות מרכז ה„חי"ל“. בית הספר הימי כבר מונה למעלה מ־40 תלמידים. בעוד שלושה שבועות יגיע לבית־הספר לויטננט מילר, מומחה אנגלי, אשר הוזמן באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ וישמש מנהל מחלקת הנאויגאציה. כן תגיע בקרוב ספינת הלימוד – אף היא באמצעות „חי"ל“ בלונדון. מהסכום של 1000 לירה, אשר מרכז „חי"ל“ צריך להכניס במשך השנה הקרובה ע"ח השתתפותו בתקציב בית־הספר, כבר הוכנסו 300 לירה. על הסניפים לסיים את המגבית בחדשים הקרובים ביותר. המרצה הזכיר לטובה את העזרה הניתנת ל„חי"ל“ על ידי עמילי המכס ובעלי משרדי הנוסעים בארץ השוקדים על הפצת תלושי בית־הספר הימי.

תלוש הנוסע למען בית הספר הימי. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988

סניף „חי"ל“ בפולין עוסק עכשיו במפעל מיוחד למען קבוצת דיגים „מעפילים־גורדוניה“, אשר עלו לארץ לפני כחצי שנה לאחר שקבלו את ההכשרה בגדיניה.

החבל הימי לישראל מקיים קשרים אמיצים עם חברות הספנות היהודיות הקיימות ומגיש להן עזרה בשטח התעמולה, הפרסום, המו"מ עם האימפורטרים והאכספורטרים בעניני השמוש באניות עבריות ועם המוסדות הישוביים העליונים; אולם השאלה העיקרית העומדת כיום בפני הישוב היא הקמת קו ספנות עברי שיקשר את הארץ עם ארצות הגולה.

פ. פוגלמן מסר בשם „חי"ל“ בת"א, כי הסניף מונה עכשיו 7500 חברים. למעלה מאלף איש, ביניהם 500 חברים של הקלובים הספורטיביים, עשרות מורים, מאות תלמידים, עובדי העיריה, שוטרים ועובדי מוסדות שונים קבלו את ההכשרה הדרושה בשחיה בהדרכות של „חי"ל“.

אולם למען יוכל ה„חי"ל“ לספק את כל צרכי הנוער בלימודי השחיה, יש צורך דחוף להקים בריכת שחיה ראויה לשמה. בענין זה נעשו כמה התחלות ויש לקוות, כי בשיתוף פעולה עם העיריה אפשרי יהיה להגשים את התפקיד הזה. „חי"ל“ התחיל בהרחבת המסגרת של „צופי הים“, למען יוכל הנוער הלומד לקבל הדרכה בשיט. כן הוקצבו סכומים נכרים ל„מכבי“, „הפועל“ וצופי הים לשם רכישת סירות. „חי"ל“ עומד לעזור לבתי־הספר התיכוניים והעממיים ברכישת סירות ולהקים, בעזרת העיריה תחנה מרכזית לסירות בירקון. מועצת הנוער שליד „החי"ל“ נגשת לארגון תערוכה ימית של עבודות יד בבתי־הספר והתחילה בשורת הרצאות על נושאים ימיים שונים.

פעולה רבת ערך נעשתה ע"י ועדת הנמל והספנות, לכיוון האימפורט של הסוחרים היהודים דרך נמל ת"א.

החבל הימי מטפל כעת במפעל חדש שיש בו ערך חינוכי  וכספי. בקרוב יוצא האלבום עם תויות של תולדות הספינה, נמל תל־אביב, דיג עברי וחיות הים. כל ההכנסה תוקדש לפתוח הספורט הימי בין הנוער.

בויכוח השתתפו כמה חברי המועצה. מר בית־אלי מסר מרשמיו בלונדון ווארשה ותבע תעמולה רחבה בין ההמונים היהודי באנגליה ופולין למען „חי"ל“. מר רוזנברג דרש יחס של חיבה מטעם הנהלת הנמל בת"א לאניות עבריות.

י. ז'יליסט מילא בשם המרכז והסניף אחרי הדין וחשבון וענה למתוכחים. „חי"ל“ היה הגורם המכריע בהקמת בית הספר הימי. באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ עומד המרכז לסדר כמה צעירים כמתלמדים באניות בריטיות. הוא קורא לגיוס אמצעים חדשים למלוי התפקידים המוטלים על ה„חי"ל“.

בסיום הישיבה נתקבלה החלטה לשלוח ברכה להנהלת ביה"ס הימי בחיפה, לתבוע מאת הסוכנות את החשת הקמתו של קו אניות עברי ולארגן פעולת הסברה גדולה לשם רכישת המוני חברים לחבל הימי.


"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4109, 14 בדצמבר 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התפרסם גם ב"הארץ", שנה כ"א, מס' 5902, 23 בדצמבר 1938, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אלבום ימי, הוצאת החבל הימי לישראל, תרצ"ט

מישיבת מרכז החבל הימי לישראל – 26 בינואר 1939

התנועה למען הימאות העברית

ידיעות שנמסרו בישיבת מרכז ה„חי"ל“. – ועדה לחקירת האסון ל„רחף“. – נקבע שמו של ביה"ס הימי ליד הטכניון

בהשתתפות חברי המרכז, ב"כ הסוכנות היהודית מר ב. כ. מאירוביץ ומוזמנים מסניפי ה„חי"ל“ בערים, מושבות ומשקי העובדים נתקיימה ביום 22 לח. ז. ישיבת מרכז החבל הימי לישראל.

בפתיחת הישיבה הזכיר היושב ראש, מר ש. טולקובסקי, את חללי „רחף“. לפי הצעת ד"ר סולובייטשיק החלט לפנות למחלקת הים של הסוכנות בהצעה ליצור ועדה לחקירת האסון של „רחף“.

בהדין והחשבון על פעולות המרכז אשר נמסר על די מ. ריבלין, צוין גידול התנועה (מ־4 סניפים ו־9000 חברים בראשית 1938, עד 23 סניפים, המונים קרוב ל־13 אלף חברים בתחילת שנת 1939); דבר הקמת בית הספר הימי בחיפה, הקשרים והעזרה המוגשת על ידי „חי"ל“ למפעלי הספנות ועובדים באניות בריטיות והתחלת הפעולה לריכוז חומר וידיעות על עובדי הים היהודיים בארצות שונות; העזרה לארגונים הספורטיביים; פעולת ההסברה והתעמולה; יסודם של ועדי ה„חי"ל“ בחוץ־לארץ (אנגליה, פולין, אפריקה, בלגיה) והתחלה לארגון ה„חי"ל“ באמריקה. מלואים לדו"ח על הפעולה במושבות נמסרו על ידי ד"ר ברנדר. בשם הועד הבריטי של ה„חי"ל“ ברך את הישיבה מר גריסון־פטלי, אחד מעסקני הועד הבריטי. מר ז'יליסט מסר דו"ח כספי. בויכוחים שבהם השתתף מספר חברים רב (י. פרישמן, י. גולדברט, צ. ליברמן, י. פלדמן, א. חושי, קבנצל, ד"ר סולובייטשיק, מ. ז'יליסט, ש. קפלנסקי, ד"ר ברדין, ז. הים, נ. ז'וכוביצקי, זיידל, ב. כ. מאירוביץ) באו לידי ביטוי המצב הקשה של הספנות העברית ודלות עמדותיה והתפקידים המוטלים על תנועת החבל הימי לישראל. צוינו הישגי ה„חי"ל“ בתקופת הדוה"ח וביחוד דבר הקמת בית־הספר הימי; הובעה המשאלה להגברת פעולת ה„חי"ל“ בענף הדיוג; נתבעה העמקת הפעולה החנוכית והתעמולתית, נדרשה פעולה מקיפה ושיטתית בין תלמידי בית הספר והנוער והגברת העזרה לארגונים הספורטיביים. מנהל בית הספר הימי, ד"ר ברדין, סקר את מהלך העבודה בבית הספר הימי, אשר נכנסה למסלולה הקבוע עם בואו של מנהל מחלקת הנאוויגאציה רב־החובל מילר. בשם הנשיאות השיב למתוכחים מר ש. טולקובסקי, אשר עמד בדבריו על תפקידי ה„חי"ל“ ועל דרכי פעולתו. הישיבה אישרה את הודעתו של ד"ר סולובייטשיק, שנבחר ליו"ר ועד הנאמנים של בית הספר הימי, כי ועד הנאמנים החליט לקבוע את שם בית הספר כדלקמן: „בית הספר הימי ליד הטכניון העברי, מיסודם של הסוכנות היהודית לא"י וחבל ימי לישראל".

בקבלת החלטות בשאלות אשר עמדו על הפרק, הסתיימה הישיבה.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5931, 26 בינואר 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„חי"ל צופי ים“ – 11 במאי 1938

החינוך הימי בבתי הספר

על יסוד מכתב מרכז ה„חבל ימי לישראל“ למחלקת החינוך של כנסת ישראל, הוצא על ידו מכתב חוזר למנהלי בתי הספר בדבר הקנית ידיעות שונות לתלמידים בשאלות הכרוכות בים. החוזר מדגיש, כי הידיעות על הים צריכות להנתן כחלק בלתי נפרד מתכנית העבודה של בית הספר.

יש לציין באופן מיוחד את ההסכם שסודר בזמן האחרון בין ה„חבל הימי לישראל“ והסתדרות הצופים העברים בארץ שלפיו יפתחו בכוחות משותפים את תנועת צופי־ים בקרב הנוער העברי בארץ. אירגון צופי הים ישא את השם „חבל ימי לישראל – הסתדרות הצופים העברים בארץ ישראל“ ובקיצור „חי"ל צופי ים“. ההסכם סודר על יסוד הסכמה עיקרונית בצד מחלקת החינוך (בישיבת המפקחים בהשתתפותו של ד"ר יוסף לוריה ז"ל).

לפני זמן קצר נתקיימה הישיבה הראשונה של הנהגת „חי"ל צופי ים“ שבה נידונו פרטי הפעולה העתידה והוטל על המזכירות הזמנית המורכבת מה"ה: ד"ר ש. ברדין, והמהנדס ברון להכין תכנית פעולה לתקופה הקרובה. חברי ההנהגה הראשית של „חי"ל צופי ים“ הם ה"ה: ד"ר ש. ברדין, ד"ר גרזון, ד. הוז, מהנדס ברוך, י. מיוחס וד"ר א. רינר.


"הצֹפה", שנה שניה, מס' 124, 11 במאי 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בסניף חבל  ימי לישראל בירושלים – 29 בדצמבר 1937

בסניף „חבל ימי לישראל“

בביתו של ה' סוויט התקיימה, בנשיאותו של מ"מ ראש העיריה ה' אוסטר, ישיבת מועצת „חבל ימי לישראל“ בירושלים.

ה' ריבלין, מזכיר המרכז, מסר ידיעות על פעולות החבל בארץ ובחוץ-לארץ. „חבל ימי לישראל“ מונה עתה ששה סניפים: בתל-אביב, חיפה, ירושלים, פתח-תקוה, ראשון לציון והרצליה. עתה מארגנים שלשה סניפים חדשים ברמת-גן, חדרה ורחובות. החבל מונה בכל הארץ 8500 חברים.

מרכז החבל עומד להקים בית ספר ימי על יד הטכניון בחיפה. מפעל זה שצריך להפתח באוקטובר 1938 יעלה ב־6500 לא"י.

אחרי ויכוח שבו השתתפו ה"ה לולו, טרלו, שורץ, סימון, סוויט ואוסטר החליטה המועצה לארגן בירושלים הרצאות תעמולה על נושאים ימיים ולחזק את פעולת ההתרמה.

לבסוף נבחר ועד חדש: ד. אוסטר (יו"ר), טרלו, לולו, מיוחס, שורץ, מימון, רבינוביץ וסוויט.


"הארץ", שנה כ"א, מס' 5599, 29 בדצמבר 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המוסדות והסוחרים למען הספנות העברית – 11 ביולי 1937

המוסדות והסוחרים למען הספנות העברית

מטעם ועדת הים של הסוכנות היהודית, ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר והחבל הימי לישראל התכנסה ביום 5 ביולי ישיבה בהשתתפות באי כח המוסדות הצבוריים ובאי־כח ענפי המסחר השונים, כדי לדון בשאלת הגברת הספנות העברית. בשם ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר נוכחו ה"ה ש. טולקובסקי, ל. גליקמן, יצחק כץ וא. פירון.

ה" ב. כ. מאירוביץ פתח את הישיבה בסקירה על מצב חברות הספנות העברית והציג את הגב' ל. בורכרד שנוכחה בישיבה כמנהלת הראשית של החברה לספנות „עתיד“.

במשך כשעתיים נדונו אמצעי העזרה, שהצבור העברי יכול לתת להתפתחות הספנות החופית העברית. בוכוח השתתפו ה"ה מ. אוקסהורן, חבר ועד לשכת המסחר, ד"ר זוסמן, מנהל היקבים בראשון־לציון, באי־כח אגודת עמילי המכס בית־אלי וזילברדיק, סימה, ממנהלי המשביר המרכזי, פלורנטין, חבר המרכז של החבל הימי לישראל. הובעה הדעה הכללית על הצורך במאמץ משותף בין המוסדות והסוחרים כדי לבסס ולפתח את פעולת הספנות העברית. הוצעו דרכי הפעולה, שירוכזו בידי ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר והחבל הימי לישראל.


"הארץ", שנה כ', מס' 5456, 11 ביולי 1937 (תוספת ערב), עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

סניפי חי"ל בחוץ לארץ – 5 בפברואר 1939

תנועת חי"ל בחוץ-לארץ

עם גידולה של תנועת „חי"ל“ בארץ ועם ריבוי תפקידיה בענפים השונים של הפעולה הימית, ניגש מרכז החבל הימי לישראל ליצירת סניפים בארצות הגולה.

ראשון לועדי „חי"ל“ בחו"ל היה הועד הבריטי אשר הוקם בחודש מארס 1938 והצליח במשך זמן קיומו הקצר לפעול הרבה לטובת בית הספר הימי, שנוסד על ידי החי"ל ליד הטכניון העברי.

באותה תקופה הונח היסוד גם לתנועתנו בפולין. הצעדים הראשונים נעשו על ידי משלחת חי"ל לקונגרס הציוני האחרון, ובמאי 1938 נוסדה בפולין ה„אגודה לקידום מפעלי אויר וים בארץ ישראל – חבל ימי לישראל“. כיו"ר האגודה משמש ד"ר מ. פקר. חברי הועד המרכזי: נ. שושקס (סגן יושב ראש), מהנדס י. שטינמץ, ד"ר י. נויפלד (מזכיר כללי), המהנדס לנדאו (גזבר כבוד). הסניפים הראשונים של האגודה נוסדו בוארשה, לודז' וגדיניה ובזמן האחרון נגש הועד להקמת סניפים חדשים בבריסק, ברנוביץ, קובל וערים אחרות. התפקידים, אשר הטיל על עצמו החבל הימי בפולין כוללים, – מלבד פיתוח התנועה הימית בקרב הצבור היהודי בפולין, הכשרה ימית ותמיכה במפעלים הימיים בארץ ישראל. – גם פיתוח רעיון התעופה בקרב היהודים. בזמן האחרון ניהל „חי"ל“ בפולין פעולה מיוחדת למען קבוצת „מעפילים – גורדוניה“, אשר עלתה לארץ לפני כחצי שנה לאחר שקיבלה הכשרת דייג בגדיניה ועומדת להתישב בשנה הבאה בעזרת מחלקת הים של הסוכנות באחת מנקודות החוף. „חי"ל“ בפולין מנהל פעולת תעמולה והסברה רחבה בעניני הימאות העברית. לפני זמן קצר יצאה לאור בתרגום פולני החוברת „אל הים“ מאת ב. כ. מאירוביץ, אשר הופיעה בעברית בהוצאת מרכז חי"ל בארץ.

ד"ר מ. סולוביטשיק, חבר הנשיאות של חי"ל, שביקר בקיץ שעבר באפריקה הדרומית בשליחות קרן היסוד, פעל שם גם למען רעיון התחיה הימית העברית. בשורת הימאות העברית, המתעוררת לתחיה, התפתחותו של נמל תל־אביב, דבר ייסודו של בית ספר ימי בארץ, מצאו הד בין יהודי אפריקה הדרומית, ובסוף ספטמבר 1938 נוסד בקיפטון הועד הראשון של חבל ימי לישראל. חברי הועד הם: וינריך (יושב ראש); ב. רוביק; מ. נימרקס (גזבר כבוד), ש. גורדון, נ. תלם, ד"ר מירנבוים; מ. בן־אריה (מזכיר כבוד). הועד כבר החל בפעולתו ובתערוכה הארץ־ישראלית העומדת להתקים בקרוב בקיפטון, יוקם על ידו מדור ימי מיוחד, מוקדש להתפתחותה של הימאות העברית בארץ. ענין מיוחד עורר דבר הקמת בית הספר הימי וועד „חי"ל“ קיבל על עצמו להבטיח כמה סטיפנדיות שנתיות לתלמידי בית הספר הימי.

בזמן האחרון נוסד ועד „חי"ל“ גם בבלגיה. ד. פלורנטין, חבר מרכז „חי"ל“ ביקר בבריסל ובאנטורפן ובשורת הרצאות ואספות עורר את ציוני בלגיה לתת את ידם לפעולה הימית בארץ. נוסד ועד יוזם לארגון סניף חי"ל בבלגיה. חברי הועד הם: טורצ'ינר, יו"ר ההסתדרות הציונית בבלגיה; פודליאשוק (יושב ראש האגודה הציונית בבריסל), יוסף דוניבסקי, חיים פרידמן וז'ול בילינד.


"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4154, 5 בפברואר 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

משרדי אניות למען בית הספר הימי – 18 במרץ 1938

בתל אביב

[…]

משרדי אניות למען הספנות העברית

כ־40 איש, באי כח כל משרדי נסיעות וסוכנויות אניות בת"א נתכנסו על פי הזמנת יו"ר מרכז ה„חי"ל“ מר ש. טולקובסקי למסבה שנתקיימה במלון „תלפיות“.

במסבה נדונה שאלת הקמת בית־הספר הימי והתמיכה למפעלי הספנות העברית.

מר ז'יליסט ספר על תכנית בית־הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המתיסד ע"י מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי לישראל. ה„חי"ל“ קבל על עצמו להשתתף בחלק חשוב של תקציב בית הספר הימי והוא פונה באמצעות משרדי הנוסעים אל הנוסע היהודי להשתתף ביצירת קרן הקמת בית הספר הימי ע"י תשלום הוספה קטנה על מחיר כרטיס הנסיעה לחוץ לארץ.

הספנות העברית, חסרת תמיכה ממשלתית, נאבקת קשה על קיומה תוך מלחמת התחרות עם קוים מתחרים ומחובת בעלי משרדי הנסיעות, שלאל ידם לעשות בכוון זה הרבה, להגביר את עזרתם לקו האניות של חברת „ללויד ימי ארץ־ישראלי“.

בחלופי הדעות בשאלות שהעמדו על הפרק השתתפו ה"ה: בית־אלי, ד"ר קריגר, הלל, תאזיני, איכל, ברנשטין. כולם הביעו את נכונותם להמשיך את הפעולה למען הספנות העברית, שעניניה היו קרובים תמיד ללבם של צבור בעלי המשרדים. כן החליטה המסבה לקבל ברצון את הצעת החבל הימי על הדבקת תלוש מיוחד על כרטיסי הנסיעה לחוץ לארץ.


"הארץ", שנה כ"א, מס' 5669, 18 במרץ 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לקראת בית הספר הימי – 4 בינואר 1938

מיום ליום

תל אביב, ב' שבט תרצ"ח

[…]

לקראת בית הספר הימי

עברה תקופת חדשים מיום הכנוס הראשון שנערך באניה בלב ים ושבו הוכתרה הליגה הימית בשמה המפורש: „חבל ימי לישראל“. תכניות רחבות הותוו לארגון הצעיר, תפקידים רציניים הוצבו לפניו, בעיות חשובות בעלות־ערך מדיני וכלכלי כאחד. „כבוש הים“ – פירושה של סיסמה זו גלוי וברור היום לכל הישוב ולכל התנועה. לצערנו, לא שיחקה העת, העת הטרופה, שבה אנו שרויים מזה שנתים, ולא נתהוו התנאים שיתנו ל„חי"ל“ את האפשרות ללכת מחיל אל חיל בהתאם לרצון ולהכרח. על כל פנים, כאחת הפעולות הראשונות ראו יוזמי הכינוס את חיזוק הבסיס הצבורי של „החבל הימי לישראל“, בהרבצת הרעיון של „כבוש הים“ והעבודה בנמלים שלנו בין ההמונים שלנו בארץ. והערב נערכת האסיפה הראשונה של חברי ה„חי"ל“ בתל־אביב הבאה להפגין את אשר הושג בענין זה של עשית נפשות. „חיל“ מונה כיום אלפי חברים בתל־אביב, ודבר זה בלבד ראוי לברכה. אם עד כאן פעל בשם ה„חיל“ ועד זמני, הרי מכאן ולהבא צריך לקבל הארגון יפוי כח לפעולותיו מידי חבריו – יפוי כח מעודד, אבל גם מחייב. ואין ספק, שבין שאר ההתחייבויות, שמקבל „חיל“ על עצמו, היה הצבור רוצה לראות בראש ובראשונה את המאמצים לאיחודם של כל הכחות החלוציים הקיימים כבר במערכה זו שהיא לנו מערכת־כבוד. לא היה די לנו בשני ארגונים, כי הנה נוצרה גם „הליגה לים ותעופה“. אך אם, לצערנו, אין תקוה גדולה מן הארגון השלישי הזה, מיסודם של החוגים ההוגים חיבה יתירה לפירוד, הרי אין להבין בשום פנים, למה לא בא עד עכשיו האיחוד בין „זבולון“ ל„חיל“. מה הם הניגודים, המצדיקים את הקרע ביניהם? והרי כבר היה משא ומתן לשם איחוד, ומן ההכרח הוא שהמשא ומתן הזה, בכיוון התאמת הפעולה המשותפת, יתחדש ויסתיים בחיוב. ואם תוכל אסיפת הערב ליתן דחיפה לצד זה, הרי תעשה מעשה רב.

ובין השאר ידובר הערב על צעד אחד בין הצעדים הראשונים של „חיל“, שראשיתו צנועה, אך חפץ כולנו הוא שיתחזק: הלא הוא יסוד בית הספר הימי, שתעודתו להכשיר יורדי ים עברים. החבל הימי לישראל נטל על עצמו השתתפות חמרית בתקציב הלמודים של השנה הראשונה. הוועדה לקביעת תכניתו של בית הספר הורכבה באופן אישי מטעם מחלקת הים של הסוכנות. ויש רק להביע את המשאלה, משאלת הצבור כולו, שצעד ממשי זה יוכתר בהצלחה. ברם, הצלחה זו תלויה בהרבה ביחסנו אנו למטרה החשובה.


"הארץ", שנה כ"א, מס' 5602, 4 בינואר 1938, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הליגה הימית בתל־אביב – 11 במרץ 1937

הפעולה למען הים

כאלף חברים בליגה הימית בתל אביב. – „יום הים“ בחול המועד פסח.

אחרי שהתגברה הליגה על כמה קשיים ארגוניים החלה פעולה נמרצת לעורר תנועת־עם גדולה למען הים. המזכירות (משרדה ליד מחלקת הים של הסוכנות) ניגשה במרץ לרכישת חברים. במשך ימים מועטים נרכשו כאלף חבר בעשרות מוסדות צבוריים, מוסדות ההסתדרות, חברות פרטיות, פקידי בנקים, קואופרטיבים, פועלי בתי־חרושת ומקומות עבודה שונים.

להפצת רעיון כיבוש הים בין ההמונים ולארגון חוג נאמנים תהיינה שתי מסיבות להכרזת המפעל. הראשונה הערב באולם „ויצו“ לבאי כוח כל הסתדרויות וארגוני העולים (ראה כרוניקה ת"א). השניה מטעם מ. פ. ת"א והליגה במוצ"ש 13.3 ב„אוהל שם“ לועדי העובדים בכל מקומות העבודה.

בחול המועד פסח ייערך „יום־הים“ בתל אביב. בתכנית – תהלוכה ימית, חגיגה עממית, פתיחת שערי הנמל לקהל, תחרויות ותרגילים, חלוקת פרסים וסמל הליגה וכו'.

בפגישה עם יו"ר סניף המורים בת"א ד"ר לוין נדונו פרטי הפעולה בקרב המורים. גם מרכז הגננות הבטיח את עזרתו. מתארגנת ספריה ימית על יד הליגה וניגשים להוציא את החוברת הראשונה שתשמש חומר אינפורמטיבי לבתי הספר והקהל.

הליגה משתדלת לעמוד לימין קבוצות הדייגים השונות והתקשרה כבר עם אגודות הספורט ליסוד סקציות לספורט ימי.


"דבר", שנה שתים־עשרה, מס' 3598, 11 במרץ 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.