„ברברות“ האיטלקים

– כתבה מיוחדת –

קושטא כ"ח פברואר

בודאי הודיעוכם התלגרמים קצור-דברים על אדות הספינות האיטלקיות שהתנפלו פתאום על בירות. אולם בהיות שקושטא היא המרכז לכל הידיעות של הממלכה ובהיות שעתוני הבירה קבלו המון תלגרמים מפורטים ישר מבירות או על ידי וזרת הפנים, חושב אני לטוב לתת את כל הפרטים אשר נתפרסמו פה על דבר המאורעות בבירות.

הדבר נודע בראשונה בדרך לא ישרה. כתבים אחדים, שהלכו אל המשערה (הבורסה) המקומית ל„הריח“ חדשות ראו כי בהלה גדולה תקפה את כל אנשי-העסק. איש לאיש זרק מלה, והמלים היו לקריאות, והקריאות לחרדות. בפני כלם היה ניכר, כי דבר-מה קרה. ולא דבר טוב כנראה, כי כל הפנים היו חורים, כל העינים תוהות וכל הידים רועדות.

– מה קרה? –שאלו הכתבים.

והתשובות היו רבות ומוזרות כלן:

– האוסתרים תפסו חזרה את נוביבזר, בין סרביה והר שחור!

– האיטלקים ירו על הדרדנלים וספינותיהם מנסות לעבר לקושטא.

– האוסתרים הולכים לסלוניקי!

– האיטלקים החריבו את בירות, וימיתו את כל יושביה!

ועוד כאלה וכאלה.

לשוא נסו הכתבים להשביח את הבהלה המשגעת הזאת ולהבטיח, כי שום דבר שכזה לא קרה, היות ותלגרמים נוראים כאלה לא הגיעו כלל לקושטא. אנשי המשערה באחת: המצב רע! המצב רע!

מובן מאליו, כי הניירות התורקים נפלו וכי סכנה רחפה על עולם העסקים.

והנה יצאה הוספה מיוחדת. כל הידים פשטו לקראת המוכרים, ובין-רגע היו כל העינים נטויות על ההוספות הללו. אמנם: דבר-מה קרה באמת, אלא שהענין לא היה מסוכן ביותר.

האיטלקים ירו על בירות. החרב לא החריבוה, המת לא המיתו את כל יושביה. הדרדנלים שלמים, לקושטא לא יעיזו האיטלקים לבוא לעולם ואוסתריה עודנה מבכה את אהרנתל שלה. המנוחה שבה קצת לשלט במשערה. הבהלה חלפה, ערך הניירות עלה, ולכשקראו היטב את אשר היה נדפס בהוספות נוכחו כלם כי הזבוב גדל ויהי לפיל במוחם של הפחדנים הרבים.

*   *

ואולם, אם אמת הדבר, כי להמאורעות בבירות אין ליחס חשיבות מיוחדת, הנה טעות תהיה זאת מצדנו לבלתי שים אליה את לבנו כלל. שעל-כן חושב אני לטוב לתת כאן תאור שלם ממהלך הענין, לפי שהגיעו כאן התלגרמים. בראשונה תלגרמים יבשים, שלא אמרו כמעט כלום, אחר-כך תלגרמים יותר מפורטים ויותר ברורים ולסוף הרשם שעשו פה התלגרמים, החלטות הממשלה והצעדים שאחזו בהם לעתיד.

התלגרם הראשון אמר:

הבקר (שבת), בשעה תשע ירו פתאם שתי-ספינות מלחמה איטלקיות על הספינה התורקית „אבנולה“, ויחריבוה. המון עם רב התקבץ אל חוף הים. עשרים איש מהעם נהרגו חמשים מהם נפצעו. התושבים הזדינו בהמונים. בית-הנשק היה לשלל להעם. הממשלה אחזה באמצעים הנחוצים להגן על הסדרים. הספינות האיטלקיות מטילות במרחק.

והנה תלגרם שני:

הספינות האיטלקיות זרקו פצצות לתוך העיר. שני בנקים נהרסו חצים.

ותלגרם שלישי אומר:

הדבר קרה כך: שתי ספינות-מלחמה באו למימי בירות, בלוית שתי אניות מסע. האיטלקים דרשו מיד ממפקדי האניות התורקיות „אבנולה“ ו„אנגורה“ למסר את עצמם עם אניותיהם בידי האיטלקים. ואולם, עוד לא הספיקו התורקים להשיב וכבר החלו האיטלקים להריק גפרית ואש. ספינותינו השיבו גם הן ותלחמנה באמץ לב. אבל, פצצה איטלקית נפלה פתאם על הספינה „אבנולה“, ותחריב את הדוד, והספינה החלה לטבע. בו בזמן צללה גם האניה השניה. המלחים הצליחו לרדת אל החוף.

ספינות האיטלקים נעלמו, אך לאחרי שתי שעות שבו, ושנית הריקו אש על החלקים של הספינות שנשארו עוד על פני המים. פצצה אחת פגעה בבנק העותומני ותסב לו נזק רב. אחרי זמן מה נתרחקו האיטלקים. בהלה גדולה תקפה את יושבי העיר, אך הולי סובב ברחובות ובמנשר אל העם הבטיח לעשות כל הדרוש להגנת התושבים. חמשה עשר איש נהרגו ומאה נפצעו. אנשי-צבא הגיעו מדמשק (עד כאן מתאימים הפרטים שמוסר לנו כתבנו מקושטא לאותם שמסר לנו כתבנו מבירות). מכאן ואילך שונים הדברים בהרבה. – המערכת).

והתלרמים התעקבו בזה אחר זה. תלגרם רביעי אומר: מספר המתים שלשים ומספר הנפצעים מאה ועשרה. התושבים דורשים בכל תקף לגרש את כל האיטלקים מתוך העיר.

תלגרם חמשי אומר: הספינה התורקית „אנגורה“ לא צללה מבלי הגן על עצמה. אדרבה, מיד לאחרי שהודיעו האיטלקים כי אם לא תמסר את עצמה בידיהם יחריבוה, יצאה הספינה מהנמל לקראת האויב ותזרק פצצות על האיטלקים. ספינה איטלקית אחת ניזוקה. לצערה של הספינה התורקית נבקע הדוד שלה, אז הורדו המלחים אל בית-החולים, והמפקד צוה להקפיץ את ספינתו. הספינה צללה, כשהמפקד עומד על משמרתו בגבורה נפלאה.

והרי עוד תלגרם: האיטלקים ירו רע מאד ולא החריבו כמעט כלום. ובכל-זאת היה מספר המתים גדול מאד. מתו יותר ממאתים וחמשים וכמאה וחמשים נפצעו, שהם ביחד ארבע מאות איש. הואלי ניצל ממות בדרך נס. הוא סובב ברחובות ופצצה איטלקית את התפוצצה בקרבתו ותמית כמעט את כל גדוד השומרים שהלכו אחריו. רק הוא ושלישו, וכמו-כן עוד שנים-שלשה אנשי-צבא נצלו. הקונסולים הגו לואלי חן־חן רב על גבורתו ועל זריזותו.

*   *

אלה הם בקצור התלגרמים.

והרשם?

רע מאד. איש לא האמין פה, כי הדבר יגיע עד לידי כך. הכל חשבו, כי צרפת לא תרשה לעולם לאיטליה לגעת בבירות. המעשה האחרון הזה הראה, כי צרפת ואיטליה הולכות יד ביד. הוזרה נכנסה מיד לישיבה מיוחדת, ופה אחד החליטו כלם לבלתי האמין יותר להבטחות הממשלות. מחאה נמרצת נשלחה אליהן, ויחד עם זה החלט לגרש את כל האיטלקים מתורקיה. הכל מסכימים כי „ברברות“ האיטלקים עברה הפעם כל גבול!

אחד הוזירים קרא אחרי המועצה:

– האיטלקים חשבו, כי במעשה בירות יבהילונו. לא ולא! אם עד כה נלחמנו נגד איטליה בגבורה, מעתה נלחם בגבורה כפולה ולעולם לא נסכים לתת להם את טריפוליטניה שלנו!

אומרים, כי הימיה התורקית תנסה לצאת מהדרדנלים לקראת האויב. כי אל־ישכחו הקוראים, שיש לה, לתורקיה, עוד צי גדול של שלשים ספינות גדולות וקטנות. זה עתה נודע פה, כי אניות איטלקיות עברו על פני איזמיר וסלוניקי, וכי ספינה אחת נסתה לתפס את האי למנוס. מיד הלך שר-החיצון, אסים-בי, אל ציר אוסתריה ויחד החליטו למצא הדרך למנוע את האיטלקים מהחל בפעולותיהם הרעות בים הארכיפלגוס. צי תורקיה מתמרן בתוך ים המרמרה, הסגור מכל צד, ואי-אפשר לשום אניה איטלקית לחדור אל הים הזה.

האיטלקים היושבים בקושטא אינם מעיזים לצאת החוצה. מצבם רע מאד.

אתמול שב לפה ניאזי-בי, אחד מגבורי החשמה. הוא היה כבר על גבולות סירנייקה, והנה הגיעהו תלגרם משר הפנים טלעת-בי שבקש ממנו לחזר מיד. אין איש יודע מדוע, אך משערים כי המאורעות באלבניה דרשו כי ישוב לקושטא.

---

י. אדמוני

"האור", שנת השלושים (3), מס' 122, 6 במרץ 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פרטים חדשים ע"ד המלחמה.

[…]

במימי הארכיפלגוס.

ואם המצב בטריפולי עודנו כמו שהיה, בלי שום שנוי חשוב, הרי אטליה הולכת, כפי הנראה, ומרחיבה את חוג פעולתה עד הארכיפלגוס.

לפי התלגרמים האחרונים אחדות מאניות-המלחמה האטלקיות עזבו את מימי טריפולי והפליגו לים איז'י, בהארכיפלגוס. וכפי הנראה, עומדים האיים וביחוד האי רודיס בסכנה פחות או יותר גדולה. ואם אטליה תחל פה בפעולתה צריך להודות על האמת כי זו תהיה לנו אחת המכות היותר צוללות ומוחשיות; כי בהתנפל אטליה על רודיס מפסיקה היא את החיים שבתנועה המסחרית של הממלכה העותמנית דרך הים. ומבלי ספק כי חרב יחרב מעמדה המסחרי של סלוניקי מבלי שיהיה לאטלקים צורך ל„במבם“ או לצור על החופים התורקים אשר בהארכיפלגוס.

כן, אם חלילה תנגח אטליה את רודיס ואיי הארכיפלגוס, עמדנו יהיה קשה מאד. כי אין לנו באמת ימיה תורקית ראויה לשמה. האניות והספינות שיש לנו אינן מוכשרות להרים ראש בפני האסכדרות האטלקיות, והתורקים גם הם אינם מלחים טובים כמו שהעיד ע"ז מחמוד שבקת פשה בכבודו ובעצמו. ולכן, אם תופיע האסכדרה האטלקית על ים איז'י, המסחר התורקי יסבול לא מעט, ומי יודע מה יהיה הסוף.

ומפני הסכנה הזאת הנשקפת להמסחר אומרים כי הממשלות תתערבנה ולא תרשינה לאטליה להרחיב את חוג פעולתה גם על רודיס. וכפי הנשמע אנגליה משתדלת כבר להניא את אטליה ממחשבתה זו ולצמצם את חוג המלחמה אך בטרבלוס גופא.

התשמע לה אטליה?

ומה תעשה תורקיה?

אלו הן באמת שאלות נכבדות שאי-אפשר לנו לפותרן אלא אחרי השתלשלות המקרים בעתיד.

ועד אז אנו מאחלים כי הסכסוך הזה יוּתר בנקל וממשלתנו תצליח לצאת ממערכות המלחמה בשלום!

---

"החרות", שנה רביעית, מס' 24, 13 בנובמבר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מערי סוריה.

(מסופרנו המיוחד בחיפה).

[..]

איטליה בסוריה. – ואניות המלחמה האיטלקיות עודן משוטטות במימי סוריה. בשבוע שעבר טילה אנית-מלחמה אחת לרחב-הים, קרוב לראש הכרמל, ואחרי שהתקרבה לחופנו מילים אחדים שבה לה לברכה.

אומרים כי אניות-המלחמה הללו מפיצות בלילה, אורות חשמליים על ירכתי הכרמל ששם עומדים אנשים שעונים להן בפנסים בעלי זכוכיות שונות. הממשלה המקומית שומרת עד מאד על הדבר הזה. ובשבוע שעבר קרה מקרה כי אחד היהודים שהיה לו לתקן בלילה את גג ביתו הגבוה לקח אתו הגגה את המנורה למען שתאיר לו בעת העבודה. ויהי בראות אנשי-הצבא את האור ויאמרו כי היהודי בא בדברים עם האניות האיטלקיות ויעלו הגגה ויכבו מיד את מנורתו…

---

"החרות", שנה רביעית, מס' 18, 2 בנובמבר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מכתב מקושטא.

קושטא, כ"ז אוקטוברו

העתונים מלאים היום פרטים מפרטים שוני ע"ד לקיחת טרבלוס ובנאי ע"י האיטלקים, כפי שספרו עדי-ראיה מצד התורקים. כי כידוע, גרשה הממשלה האיטלקית את פקידי עותומניה מכל ערי טרבלוס, והפקידים האלה, שהגיעו השבוע לקושטא, מסרו לאחדים מהעתונים רשמים מענינים, שמהם היותר מענינים הם מה שפרסם ה„איקדאם“.

הפקיד התורקי מספר: בשנים לחדש אוקטוברו נכנסה אל הנמל שלנו (בטריפולי) אניה איטלקית עם דגל לבן. שר-צבא ירד היבשה והלך אל ארמון הואלי. בסים-בי, שממלא אתת מקום הואלי, קבל מידו התראה למסר לידי האיטלקים את העיר וכמו-כן את הספינות הנמצאות בנמל. בסים-בי השיב בשלילה, ויצו מיד להוליך את האניות אל הסלעים כדי להטביען, מפני שרק באופן זה לא תשיגינה אותן ידי האיטלקים. ביום שלמחרתו באו אל הנמל שתי ספינות איטלקיות אחדות עם הדגל הלבן וסגן-נגיד האניות ירד היבשה. הוא היה לבוש בגדי שרד, ויבקש מבסים-בי וממפקד הגדודים נשאת-בי למסר לידו את העיר בסים-בי השיב: „איך אוכל לעשות כדבר הה מבלי פקודה מקושטא? אתם נתקתם את כבל התלגרף, ואין לנו כל יכולת לפנות מיד לקושטא בשאלה מה עלינו לעשות. לכן מציע אני שתמתינו לתשובה על מכתב אשר נכתב מיד סטמבולה“.

על זה השיב הסגן האיטלקי: בואו אל ספינתנו ונדבר הלאה:

באי-כח התורקים עלו על ספינות איטליה, ושם הצהיר להם נגיד האניות:

— אם תחריבו את מקלעיכם, אם תפתחו את הנמל לספינותינו ואם יצאו אנשי-צבא שלכם מתוך העיר נחבר שנית את הכבל התלגרפי בין טריפולי וקושטא.

התורקים השיבו, כי אי-אפשר להם למלא אחרי דרישות הנגיד, ולמחרתו נמסר ה„לא“ התורקי בדרך רשמי להנגיד. חצי שעה אחרי זה ירו האיטלקים יריה אחת על המבצרים, ובמשך שתי שעות  נשמעו יריות על יריות. ביחוד רכזו האיטלקים את חמתם על המבצר היותר חזק של טריפולי „קירק קריש“. המבצרים ירו גם הם, אך הפצצות לא השיגו את הספינות. אז עזבו הגדודים את המבצרים ורק פקידי הצבא נשארו שמה, במספר ארבעה עשר. הם מתו שבעה, שנים נפצעו ושאריתם, כשראו כי לא נשארה כל תקוה להחזיק את העיר, יצאו גם הם מהמבצרים. בערב נשתתקו יריות האיטלקים.

למחרתו שבו האיטלקים לירות. רק במבצר „סייד שואיים“ נשארו שר-צבא ושני חיילים, אך במהרה נחרבו המקלעים שלהם על ידי פצצות האיטלקים. משאר המבצרים לא קלעו התורקים, בהיות שהמקלעים היו עתיקים, – – אשר מצאו אותם לפנים בנהר הדנובוס.

למחרת היום הזה באו אל בסים-בי אנשים שונים מבני העיר ויתרו בו למסר מיד את העיר לידי האיטלקים. גם חסן קרמנלי דרש מבסים-בי למסר את העיר וקונסול גרמניה אף הוא יעץ לעשות זאת. אך בסים-בי סרב בכל כח. אז ירים אחד מהסוחרים הידועים את הדגל הלבן לאות הכנעה. שם האיש ההוא – חליפא.

בארבעה אוקטוברו ירדו האיטלקים, ומיד גרשו מהעיר מאתים ושמנה וארבעים פקידים.

– – –

יותר מענין הוא מה שמספר עד-ראיה אחר בדבר לקיחת בנגאזי.

הוא אומר:

סירותינו, שיצאו לדוג, הודיעו לנו כי ספינות איטליה נתגלו באפק. במנוחה ובשלוה חכינו להתקרבותם. בינתים עסקו הגדודים בבצור העיר והחוף. על הגבעות מסביב חנו המתנדבים שעמדו תחת פקודתו של המורשה שבחאן-בי וגדודיו של אחד מראשי הסנוסים. הים היה סוער מאד. הנשים והילדים יצאו מהעיר, ובלילה רחף שקט של דממה על פני העיר.

דגל עותומניה נפנף על המגדל, על בית-המכס ועל בתים אחדים אחרים, וברחובות נשמע הד קול הצעדים של החיילים בלכתם לשמר על הסדרים.

זה היה בארבעה לחדש אוקטוברו. בבקר השכם נתגלו באפק האניות של האויב. גשם עז ירד. חכינו למה שיבוא. והנה הורדה סירה קטנה הימה, ושני פקידי-צבא באו אלינו, עם הדגל הלבן, ויתנו לנו ארבע עשרה שעה כדי להתמלך אם למסר את העיר בידיהם או לא. מפקד המבצר השיב בשלילה.

למחרתו, בבקר השכם, כשכלו ארבע עשרה השעות הנתונות, החלו האיטלקים לרדת, למרות הים הגאה ולמרות היריות מצדנו. שלשת אלפים איש ירדו לאט לאט, ובינתים ירו האיטלקים על ארמון העיר. אך אנחנו לא השיבונו כלום, כי הכינונו להאיטלקים הפתעה.

פתאם פקד סובחי-בי: אש!

וכל חיילינו ירו על האיטלקים. ומיד ראינו איך נפלו רבים מאד מהם הימה, כי מתו או נפצעו קשה. אז ישובו האיטלקים לאניותיהם והספינות ירו עלינו בי הרף. שש שעות ירו האיטלקים, והחלק היותר גדול של בנגאזי נחרב כליל.

למחרת בבקר הודיעונו ערבים, כי האיטלקים ירדו לא רחוק מהעיר. הדבר הזה הפתיענו, ונצא לקראתם. אך מספרם היה גדול מאד, והם תפסו את העיר. ואולם כדורינו הפילו בצבא האיטלקים חללים רבים רבים מאד.

י. אדמוני

---

"האור", שנה שלישית, מס' 19, 3 בנובמבר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה.

הידיעות הבאות משדה המלחמה שבין איטליה וטורקיה הולכות ומתבררות לאט לאט. עכשו כבר נודע בבירור, שכל הידיעות על דבר עליתו של צבא איטליה לחוף אלבניה במקומות שונים, על אדות האיטלקים, אשר הרעישו על פרעוועזא וכבשו אותה – היו בדויות, את הידיעות האלה בדו הטורקים, כדי להודע מה תאמר אירופה ואיך היא אומרת להתנהג עם האיטלקים אם יעלו על אלבניה.

פעולותיה של האסכדרה האיטלקית בים האדריאטי היו עד עכשו רק בזה, שהשחיתה ספינה טורפידית אחת ליד פרעוועזא ולפי דברי ממשלת טורקיה, התנפל צבא איטליה על הספינות הטורפידיות של טורקיה עוד שעות אחדות לפני הודעת המלחמה, בשעה שבאותן הספינות הטורקיות לא ידעו עוד שהאיטלקים אומרים להלחם בטורקיה.

אחרי המלחמה הראשונה עם הספינות הטורפידיות, שטה האסכדרה האיטלקית בים האדריאטי ושומרת על פרעוועזא ועל ספינות המלחמה האחרות של טורקיה, השוהות בנמל שבפרעוועזא.

האסכדרה האיטלקית השנית, הפועלת בים מצרים, לא יכלה עוד, כפי שיש לשער, להתנגש עם הצי הטורקי, השוהה ליד הדרדנלים. העתונים האשכנזים קבלו שלשום בערב ידיעה טלגרפית, שבקונסטנטינופול שמעו קול רעש תותחים מצד מערב וששמועות עוברות, שמלחמה היתה בים. ואולם הידיעה הזאת עוד לא נתאשרה.

מטריפוליס באות כל הידיעות באורח עקלתון, מפני שהטלגרף שמתחת למים בים, הנמשך מטריפוליס, הוא של איטליה, ולכן כל הידיעות הבאות משם הן אך ממקורות רשמיים של איטליה ואפשר שלא כולן הן מדויקות. לטורקיה אין שום חבור טלגרפי עם טריפוליס, מפני שהתחנה של הטלגרף בלי חוטים בדערנא נשחתה והידיעות הבאת משם דר קונסטנטינופול מוטלות בספק גדול.

החשובה והברורה בידיעות אשר באו משדה המלחמה היא ההודעה של ראש האסכדרה האיטלקית על דבר ההרעשה של טריפוליס. ואולם הידיעה הזאת היא סתמית ואין בה כלום על דבר גורלה של העיר וחיל המצב שבה.

באה גם כן ידיעה טלגרפית, שהאיטלקים כבשו את המקום פארנא שבאלבניה, ואולם הידיעה הזאת לא נתאשרה עד כה וספק גדול יש בדבר, אם האיטלקים ירצו להקניט את אוסטריה, אשר הזהירה אותה מראש, שלא תגע באלבניה.

[…]

---

"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 218, 5 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה.

הידיעות שבאו במשך היום משדה המלחמה מועטות. זה שני ימים מתחוללת סופה נוראה בים התיכון, זה שני ימים והטלגרף בלי חוטים אינו משמש. חבור הטלגרף שמתחת למים בין מאלטה ובין איטליה נפסק גם הוא, ולכן גם לממשלת איטליה אין ידיעות ברורות לא מטריפוליס ולא מן האסכדרה שלה הפועלת בים מצרים. כל הטלגרמות על דבר המלחמה המתקבלות באירופה, באות ממקורות טורקיים וכפי שמבטיחה ממשלת איטליה, כל הידיעות הבאות מטורקיה אינן נכונות.

נראות כנכונות הידיעות אשר באו בטלגרמות, שהאסכדרה האיטלקית, אשר הרעישה על חופי טריפוליס וקירינייקה, לא הרעישה עד עכשו על שום עיר מן הערים שעל יד החופים. אומרים, שהאיטלקים נמנעים מהרעיש על אותן הערים, מפני שהם חסים על בני אירופה, אשר לא הספיקו עוד לצאת מהן. בכלל פועלת איטליה את פעולותיה בטריפוליס בעצלתים. על הערים לא הרעישו עוד האיטלקים, המבצרים הנושנים והרעועים של טורקיה עוד מחזיקים מעמד. למרות הידיעות הקודמות, מתקוממים הטורקים כנגד האיטלקים בגבורה ובאומץ לב ולא בנקל יוכלו אלה לעלות מספינותיהם אל היבשה.

הידיעות הקודמות בדבר המלחמה הגדולה שבים בקרבת האי לעסבאס לא נתאשרו עד כה. קרוב לשער, שאותן הידיעות היו נפרזות, כי ממקורות נאמנים מודיעים, שרובו של הצי הטורקי נאסף ליד הדרדנלים.

ואלה הן הטלגרמות אשר הגיעו לידנו ממקורות שונים על דבר המלחמה.

קונסטנטינופול. ציר אנגליה התיעץ זמן רב עם הוויזיר הגדול. ממשלת טורקיה מתאמצת לפעל על אנגליה, שתתערב בדבר הסכסוך שבינה ובין איטליה.

קאלקוטא. אספת המושלמנים פנתה בטלגרף בבקשה אל שר החיצון בלונדון, כי על אנגליה בתור ממלכה, שמספר נתיניה המושלמנים הוא היותר גדול שבעולם, מוטלת החובה להניא את האיטלקים מהתנפל על טורקיה. האספה שלחה גם כן טלגרמה אל הוויזיר הגדול בבקשה להגן על כבוד האיסלם.

פאריז. לעתון „מאטען“ מודיעים מרומא, שהשתדלותו של ציר אשכנז בקונסטנטינופול, לעשות שלום בין טורקיה ואיטליה, לא הצליחה, כפי שהיה צפוי מראש. אמנם איטליה רוצה בהשבת השלום, ואולם אינה חפצה לבוא במשא ומתן על דבר השלום, עד אשר צבאותיה ייכבשו את הנמלים שבטריפוליס.

קונסטנטינופול. למרות הכחשתה של איטליה עובדה היא, שמלחי איטליה עלו מספינותיהם לפרעוועזע ושמספינות איטלקיות ירו אל העיר הזאת זמן לא רב.

ווינא. ציר איטליה מסר למיניסטר החוץ באוסטריה-אונגריה הבטחה בכתב מאת הממשלה שלו, שהאיטלקים לא יוסיפו עוד לפעול פעולות של מלחמה בים האדריאטי, אך בשעת הצורך יגינו על עצמם.

רומא. הממשלה הוציאה פקודה נמרצה לאסכדרה של ים יון, שלא תרעיש על חופי אלבניה.

רומא. הגיוס של קורפוס הכבוש כבר נגמר.

ווינא. העתון „פאליטישע קארעספאנדענץ“ מודיע, שממשלת איטליה הגדילה את קורפוס הכבוש בכדי 80,000 חיילים.

קונסטנטינופול. נתקבלה פה הידיעה, שאנשי המלחמה של שני שבטי הבדואים ממהרים לבוא ולעזור לטריפוליס.

רומא. אך היום יתחילו האיטלקים להרעיש על טריפוליס, מפני שהאסכדרה האיטלקית רצתה להמתין עד שיצאו מן העיר בני אירופה וכל מי שאינו משתתף במלחמה.

רומא. הצי האיטלקי הטביע בים את הספינה הטורקית „דערנא“, אשר החרימה ליד טריפוליס.

סויטהאמפטון. השלטונות החרימו 4 סירות התותחים, אשר נבנו על פי הזמנתה של איטליה.

רומא. סופרה של ה„טריבונא“, שעזב את טריפוליס ביום 17 ספטמבר מספר, כי התושבים האיטלקים עזבו את העיר, מפני כי מצביא האיטלקים הודיע, כי יתחילו לירות מהתותחים על המבצר. ובאמת החל המצור והיריה תיכף אחרי צאת התושבים את העיר.

קונסטנטינופול. על פי פקודת הממשלה נסגרה המחלקה של הבנק „די רומא“. הסוכנות העותומנית מודיעה, כי האיטלקים נסו לשוא פעמים אחדות לעלות על החוף אצל פרעוועזא. מיניסטר הצי התפטר ממשמרתו, בהראותו על אי-הצלחתו של הצי הטורקי, שהוא אות נאמן שהוא אינו בר סמכא בענין הצי.

קונסטנטינופול. הצירים של אנגליה וצרפת מסרו לממשלת טורקיה את המענה על הגזטה האחרונה, כי אין הממשלות יכולות להתערב בינה ובין איטליה. ואולם אם טורקיה תשנה את השקפתה על שאלת טריפוליס, תוכלנה הממשלות האלה למסור את החלטותיה לאיטליה.

קונסטנטינופול. במועצת המיניסטריון דנו על דבר התנאים, שיש להציע לפני איטליה, שתחדל מהלחם. השאלה עוד לא נפתרה.

קונסטנטינופול. המליץ של הציר האשכנזי הודיע באורח רשמי לממשלת טורקיה, כי ציר אשכנז קבל את האיטלקים תושבי טורקיה תחת חסותו. ממשלת טורקיה הודיעה, כי היא מכירה אך את זכויותיהם הכלליים של האיטלקים, אבל לא את הזכויות שיש להם על פי הברית שבינה ובין איטליה, מפני שהברית הזאת הופרה.

קונסטנטינופול. בעתונות הערב נתפרסמה הפקודה לגייס את חיל המלואים של שבע המדרגות הראשונות לפי ערך שנותיהם ולערוך את רשימותיהן של עשר המדרגות האחרות. ממלכת מונטוניגרו מגייסת את צבאותיה.

קונסטנטינופול. בצי הטורקי שבא אל הדרדנלים יש שתי אניות מגן, שלש אניות מרוץ, 5 אניות נושאות פחים ואנית מעבר. כל האניות במצב טוב.

קונסטנטינופול. העתון „טאנין“ מודיע, כי לפי דברי ציר איטליה, די מארטיני, התחילה איטליה במלחמה על פי עצתה של אשכנז, כדי לעצור בעד התחזקותה של טורקיה, שהיא למורת רוח לאשכנז.

קונסטנטינופול. מצב המיניסטריון של סעיד־פחה רע מאד. אומרים כי סעיד פחה יתפטר ממשמרתו.

קונסטנטינופול. מודיעים, כי האופיצירים מתלוננים על מיניסטר הצבא, שלא השכיל להכין בעוד מועד את ההגנה על טריפוליס.

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אנית-מגן של האיטלקים הרסה את התחנה של הטלגרף בלי חוטים בדירמא. נפסק החבור הטלגרפי בין הגלילות טריפוליס וטוניס. בין טריפוליס והאי מאלטה נתקלקל החבור הטלגרפי, ולכן אין לתת אמון לידיעות הבאות מקונסטנטינופול על דבר המצב שם.

ברלין. ממקור נאמן מודיעים, כי לא נכונות הן הידיעות, כי אשכנז שלחה את אניות המלחמה שלה למערכות המלחמה.

אתונא. הסוכנות הטלגרפית מאתונא מודיעה, כי ציר טורקיה הודיע לשר החיצון, כי אין לממשלת יון להביט בעין חשד על הצבא הטורקי, המתגייס ליד גבולות יון, מפני כי אין מגמת הגיוס אלא כלפי ממשלת איטליה.

אוגוסטא (סיציליה). האניה האיטלקית „קואטין“, שבאה אנה עם אורחת נוסעים, מודיעה, כי עד השעה השמינית באור ליום 17 ספטמבר לא החלו האיטלקים לירות מהתותחים על מבצרי טריפוליס, כדי לתת היכולת להאירופים, הגרים בטריפוליס, לעזוב את העיר.[

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אין כל יסוד לידיעה, שהאיטלקים הרעישו על החופים האלבניים רעזאדיא ומזרטא.

רומא. מקאנעא מודיעים, כי הממשלה הטורקית צותה לכבות את כל מגדלי-המאור שעל האי קריטא. הקונסולים של הממשלות האפוטרופסות על האי, רוסיה, צרפת, אנגליה ואיטליה, אחזו באמצעם לבטל את הפקודה הזאת והודיעו את הדבר לממשלותיהם.

פיריי. הפוליציה החרימה את אנית התורן „סליקירין“ מפני שחשדו אותה, כי מטרתה להוביל כלי זיין בשביל טריפוליס.

ווינא. ציר איטליה בקר את מיניסטר החוץ וזה הודיעהו, שאם תוסיף איטליה לפעל את פעולותיה בחופי אלבניה, תהיה אוסטריה מוכרחת לשלוח את הצי שלה למימי אלבניה.

ווינא. לפי הידיעות אשר באו לחוגי הממשלה, מסכמת איטליה לבוא בדברים על אדות הפסק המלחמה, אך אחרי שתכבוש לה את טריפוליס.

---

"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 217, 4 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה

טורקיה עזובה לנפשה ואין לה שום תקוה, שאחת הממשלות האדירות תבוא לעזרתה. הוברר, שכבוש טריפוליס על ידי איטליה הוכן מראש בדעת ממשלות אירופה. בפאריז ידעו, שאחרי התרת שאלת מארוקו תגש איטליה לכבוש טריפוליס. צרפת הבטיחה, שתתן לממשלת איטליה לעשות בטריפוליס כרצונה, כדי שבשכר זה תתן איטליה לצרפת לעשות במארוקו כרצונה. בלונדון אמנם מזהירים את איטליה מפני תוצאותיו של כבוש זה, אך ממשלת אנגליה אינה מוצאת שום צורך להפריע את איטליה מפעולותיה בטריפוליס. בפטרבורג אין דעת הספירות הגבוהות נוחה מפעולותיה של איטליה, אך גם ממשלת רוסיה לא תתערב בענין הסכסוך. ממשלת אשכנז היא נייטרלית במדה שכמותה לא היתה עוד בעולם. היא היתה לאפטרופסית על נתיני איטליה, הדרים בטורקיה, ועל נתיני טורקיה, הדרים באיטליה.

על דבר המלחמה כבר נודע, שהיתה מלחמה בים ליד פרעוועזא ואחר כך הרעישו האיטלקים על העיר הזאת וכבשו אותה.

על אדות המלחמה הזאת מודיע ראש האסכדרה של איטליה, הנסיך אברוזוב, את הפרטים האלה:

ביום ה' שעבר לפני הצהרים באתי ליד פרעוועזא וצויתי על ספינות המלחמה לתור את סביבות העיר. בשעה 3 אחרי הצהרים הודיעוני ראשי הספינות בטלגרף בלי חוטי ברזל, ששתי ספינות טורפידיות של טורקיה שוהות ליד פרעוועזא. האסכדרה התחילה לרדוף אחרי הספינות הטורפידיות. אחת מהן התאמצה לברוח לצד צפון, אך ירו אליה ובקרוב נשקעה בחול. בספינה הטורפידית הזאת אחזה אש ונשחתה עד שאי אפשר להשתמש בה יותר. הספינה הטורפידית השניה שבה בלי נזק לפרעוועזא.

אחרי ההתנגשות הזאת בים, הרעישו על מבצר פרעוועזא וצבא איטליה כבש אותה והציג שם חיל משמר של 1,600 איש. צבא איטליה לכד אז בודאי גם את הספינה הטורפידית השניה.

פעולותיה של איטליה בפרעוועזא בודאי שאינן מכוונות לכבוש את אלבניה; היא יודעת מראש, ששם תכבד עליה המלחמה מצד המחמדים היושבים שם והמדינה מלאה הרי והיא אפוא קשה מאד למלחמה. ואולם איטליה בודאי רוצה להסיר מן הים האנדראטי את ספינות המלחמה של טורקיה, ולכן כבש את פרעוועזא, היושבת ליד המבוא ללשון הים ארטא. אפשר שצבא איטליה יכבוש לו עוד מקומות שכאלה, כדי שהספינות הטורקיות לא תוכלנה להסתתר בלשונות הים ובפנותיהן שבאלבניה.

על דבר המלחמה שבים בקרבת האי לעסבאָס, אין עוד עכשו ידיעות מפורטות. האי לעסבאסס יושב יושב בדרך שבין סמירנא והדרדנלים, ויש לשער, שהספינות הטורקיות, אשר עליהן הרעישו האיטלקים, היו שייכות לאסכדרה החונה לפני סמירנא.

תיכף אחרי שפרצה המלחמה נשלחה מהר האסכדרה הזאת לקונסטנטינופול, אך לא הגיע למחוז חפצה. אלמלי נשחתה האסכדרה הזאת, אז היו האיטלקים סוגרים את הדרדנלים ומשלו בכל ים מצרים ויושבי האיים הרבים שבמקום הזה, שרובם הם יונים, בודאי היו משתמשים במקרה זה להפרד מטורקיה. מסלות הברזל בטורקיה הן מעטות, כידוע, וים מצרים הוא הדרך הראשית לחופי המזרח שבאזיה הקטנה ושבסוריה ואלמלי משלו האיטלקים בים הזה, היו כמה וכמה מדינות של טורקיה נפרדות ממנה.

ואלה הן הידיעות הטלגרפיות על דבר המלחמה אשר הגיעו לידינו במשך שני הימים:

ברלין. בקרבת העיר מיטילן, אשר על האי לעסבאָס, היתה מלחמה בים בין האסכדרה האיטלקית והאסכדרה הטורקית. – האסכדרה הטורקית נשחתה.

פאריז. האסכדרה האיטלקית השחיתה שלש ספינות מהירות של טורקיה, אשר שטו מביירוט לקונסטנטינופול.

פאריז. שמועה עוברת, שבמלחמה אשר בים בקרבת הדרדנלים אבדה ספינה מהירות לאיטלקים.

קונסטנטינופול. מפני הצנזורה החמורה אין ידיעות מפורטות על דבר המלחמה שבקרבת מיטילן (העיר מיטילן יושבת בחוף המזרחי של האי לעסבאס, מול חופי אזיה הקטנה ומספר יושביה 15,000. בנמל שבעיר תנועת המסחר גדולה מאד. – המערכת).

רומא. מקונסטנטינופול מודיעים לעתון „טריבונא“:

כל הקונסולים מודיעים בטלגרמות על דבר מלחמה גדולה שבים, אשר היתה בין צי איטליה וצי טורקיה בלשון הים הדרדנלית. קול יריות התותחים נשמעו בבוספור. ממשלת טורקיה פקדה על ראשי הספינות שבבוספור להצית אש ביורות של הספינות ושתהיינה נכונות לצאת אל ים השיש.

פאריז. נתאשרה השמועה, שבשעה שהאיטלקים עלו לפרעוועזא, הטביעו הטורקים בים שתי ספינות איטלקיות.

קונסטנטינופול. ראש מלאכות הצבא הטורקי שבפאריז, עלי-פוטהי-ביי, הצליח לחדור בסתר לטריפוליס ולהיות שם לראש לצבא טורקיה. בטלגרמה אשר שלח בדרך עקלתון הוא מאשר את השמועה, שהטורקים הטביעו שתי ספינות איטלקיות קטנות ובהן 160 מלחים.

רומא. העתונים מאשרים את השמועה, שהאסכדרה האיטלקית החרימה ליד טריפוליס ספינת קיטור גדולה של טורקיה. – חיל המצב של הספינה נכנע בעצמו.

רומא. האסכדרה האיטלקית החרימה ספינה יונית, אשר הובילה 170 חיילים טורקיים, אופיצירים, נשק ותבואה לטריפוליס.

קונסטנטינופול. שלטונות טורקיה החרימו שלש ספינות מסחר של איטליה.

קונסטנטינופול. ליד סמירנא נראתה האסכדרא האיטלקית.

רומא. האסכדה האיטלקית של ים יון מרעישה על הנמל האלבני פרעוועזא.

אתונה. האסכדרה האיטלקית הרעישה על הנמלים פרעוועזא וגומניצא, שבהם הסתתרו הספינות הטורפידיות של טורקיה. – כל הלילה נשמע קול יריות תותחים.

רומא. באורח אופיציאלי מכחישים את השמועה, שהמלחים האיטלקים עלו מן הספינות לפרעוועזא.

ווינא. השמועות על דבר עליתם של המלחים האיטלקים לנמל של אלבניה, פרעוועזא, והמלחמה שבים לי דוראזא, הקימו פה מהומות גדולות. אוסטריה-אונגרן בודאי לא תניחנה לאיטליה להרחיב את פעולות המלחמה שלה באופן כזה. – הקיסר קרא אליו את מיניסטר החוץ, הבארון ערנטל, ואת ראש השטב הגנרלי.

ווינא. העתון של יורש העצר, „רייכספאסט“, מודיע שפעולותיה של איטליה באלבניה מן ההכרח שתגרומנה לידי התערבותה של אוסטריה.

ניאפול. בספינה האיטלקית, אשר יצאה מקונסטנטינופול לפני המלחמה ושבאה הנה, הובאו 40 אופיצירים טורקים שבויים. האופיצירים שוהים בתור שבויים בבתי המלון שבניאפול.

אתונא. ממשלת יוון הכריזה מוביליזציה.

טריפוליס. החבור עם טריפוליס נפסק לגמרי, מפני שהאסכדרה האיטלקית מרעישה את הנמל. – – השלטונות מתאמצים לעצור בעד הערביים מהתנפל על בני חו"ל. – נתיני אשכנז הם בסכנה. אומרים שמקונסטנטינופול מיעצים, שלא להתיצב כנגד האיטלקים. – הקונסול האיטלקי עם כל פקידיו עודנו בעיר, אף על פי ששר הספינה „נאפולי“ שלח אליו פעמים אדות, שיצא משם באניה, אשר הכין לו. – שלטונות טורקיה הציגו לפני בית הקונסולאט האיטלקי גדוד צבא גדול, כדי לשמור עליו מהתנפלות ההמון. – גדולי טריפוליס מקבלים על עצמם ליסד מאה בטליוני רגלים מילידי הארץ, אשר יצאו לקראת האיטלקים.

ברלין. נתקבלה הידיעה, שצבא טורקיה יצא מן העיר טריפוליס לפנים המדינה, כדי להתאחד עם ילידי הארץ ולצאת מחנות מחנות כנגד האיטלקים.

רומא. סוכנות „האווא“ מודיעה: ממשלת איטליה מודיעה שנית, שלמרות המלחמה עם טורקיה, היא נכונה עתה עוד יותר מאשר לפנים לעזור לחפצים להחזיק בסדרי הגבולות הקודמים של ארצות הבלקנים. פעולות המלחמה, אשר צי איטליה מוכרח לפעל במימי אירופה, אינן מתנגדות לאותו הרצון הכביר של איטליה, מפני שאותן הפעולות מכוונות אך להבטיח את חופי איטליה, אך עריה שעל יד החופים ואת המסחר האיטלקי וגם להגן על הספינות אשר שלחה איטליה לאיטלקים שהיו בסכנה.

קונסטנטינופול. הסוכנות האותמנית מודיעה, שכל האמצעים, אשר בה אחזה ממשלת טורקיה, הם מכוונים אך להגנה מפני האיטלקים ואין להם שום מטרה של שנאה כנגד שכניה.

פאריז. לסוכנות „האוואס“ מודיעים מטריפוליס, שבשבת בשעה 10 בבוקר התחילה האסכדרה האיטלקית לירות על המבצרים שבטריפוליס, אך תיכף פסקו לירות. הטורקים יוצאים מן העיר, בודאי אך כדי להתאחד עם ילידי המדינה.

מאלטא. מהומה גדולה בין בני אירופה. הם עוזבים את בתיהם ומטלטליהם ובורחים באניות אנגליות.

קונסטנטינופול. האיטלקים הטביעו ספינות קונטרטורפידיות טורקיות. הספינה „קוראזיער“ שטה לטאראנט עם הספינה הטורקית, אשר לבדה.

רומא. הספינה הקונטרטורפידית  „אלפונאׅ“ לכדה ספינה יונית, אשר הובילה לפרעוועזא 5 אופיצירים, 162 חיילים טורקים, נשק ולחם.

רומא. העתון „מאסאגערא“ מודיע, שהספינה להובלה הטורקית „דערנא“ הוחרמה בנמל טריפוליס, תיכף אחרי שבאה הידיעה על דבר התחלת המלחמה. אנשי המצב של האניה לא התקוממו כלל בפני האיטלקים.

קונסטנטינופול. לא נודע איפה הוא הצי הטורקי. משערים שהוא שוהה במימי רודוס. שרי הפלך של האיים נצטוו להודיע תיכף את הצי על דבר המלחמה.

קונסטנטינופול. הספינה המהירה „מעמודיע“ הפליגה לים השיש והיא מובילה פקודות.

בארי. אומרים, שספינות טורפידיות וספינות מהירות טורקיות שוהות בים האדריאטי ומחפשות ספינות איטלקיות, השטות לאורך דלמציה, מונטוניגרו ועפיר.

קונסטנטינופול. הוואלי שביאנינא מודיע בטלגרף לממשלת טורקיה, שהספינות האיטלקיות, אשר הטביעו אתמול את הספינות הטורפידיות בקרבת פרעוועזא, הפליגו אל האי מויד. אתמול שבו אותן הספינות ומהן עלה גדוד צבא בקרבת פרעוועזא מחוץ לתחום היריות. באותה שעה הרעישה האסכדרה האיטלקית על פרעוועזא. הוואלי הכריז מוביליזציה ושלח שני בטליונים ללורס.

לפי הידיעות הפרטיות כבר נכבשה פרעוועזא על ידי האיטלקים.

(יתר הידיעות ע"ד המלחמה ראה בפרק „טלגרמות“).

---

"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 216, 3 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טלגרמות.

[26 בפברואר]

המצור על ביירוט.

קונסטנטינופול. נתפרסמה הודעה רשמית על דבר היריות על ביירוט. נטבעו האניות „אוונוללא“ ו„אנגורא“. על התושבים נפל בראשונה פחד והמהומה גדלה, אך במהרה שבו למנוחתם. שר העיר בקר את כל העיר ופרסם לתושבים כרוז, שבו הרגיע את רוחם. נהרגו 15 ונפצעו 100 איש.

דמשק. נשלחו לביירוט שלשה אסקדרונים.

לונדון. לסוכנות רייטר מודיעים מקושטא, כי בין הנהרגים בביירוט יש שני נתיני רוסיה.

רומא. בדבר סבות המלחמה על ביירוט מודיעים, כי להאיטלקים נודע, שבחוף זה עומדות אניות צבא טורקיות ומעבירות קונטרבנדה והןן אומרות להתנפל על אניות המשא של האיטלקים. אז קבלו אניות האיטלקים פקודה ללכת לביירוט ולהטביע את אניות הטורקים.

פאריז. לסוכנות האוואס מודיעים, כי שתי אניות צבא איטלקיות הופיעו לפני הנמל בביירוט ודרשו מאת הגוברנטור, שיסגיר להם את שתי האניות. הגוברנטור דחה את הדרישה. אז התחילו האיטלקים לירות על העיר והטביעו את אחת האניות והלכו להם. בעיר התחילו דימונסטרציות נגד בני הנכר.

* * *

טלגרמות.

[27 בפברואר]

המלחמה בין טורקיה ובין איטליה.

ביירוט. המצב בעיר טוב. התושבים שבו למנוחתם. הוכרז מצב של מלחמה.

[…]

קונסטנטינופול. מועצת המיניסטרים החליטה: לשלח את נתיני איטליה מסוריה ופלשתינה מלבד האיטלקים השייכים להכהונה והנמצאים בחסותה של צרפת. גירוש זה יצא לפועל במשך שבועים ימים.

קונסטנטינופול. שר החבל מודיע, כי על ידי היריה על העיר נתקלקלו הבנינים של הבנקים: העותומני, הסלוניקי, הבנק האשכנזי, הביזרה המסחרית ובית הנהגת הפוליציה. על העיר נחתו 21 כדורי יריות. מספר הנהרגים והפצועים לא הוברר עדיין. אך בטוח הוא, כי המספר עולה על המספר שהודיעו תחלה, כי באניה „אוונולא“ בלבד אבדו חמשים אנשים.

קונסטנטינופול. מביירוט מודיעים, כי בשעת הרעשת החוף על ידי האיטלקים הזדיינו הערביים, הטורקים והדרוזים והתנפלו על נתיני חוץ לארץ. יש הרבה הרוגים ופצועים וביניהם נתין רוסי. בערב, כאשר התרחקו אניות האיטלקים נמשכו הפרעות. על הקונסולים הרוסי והאוסטרי שנסעו במרכבה התנפל ההמון, והם ניצולו רק במקרה ע"י ערבי אחד, היודע את הקונסול הרוסי. הוואלי השתמש בכל האמצעים לפזר את ההמון, והשיג את זה רק בלילה בעזרת הצבא.

* * *

טלגרמות.

[28 בפברואר]

המלחמה בין איטליה וטורקיה.

ברלין (טלגרמה פרטית). בחוגי הדפלומטים עוברת השמועה, כי הממשלות ולא הגישו ולא תגשנה מחאות כנגד מעשיה של איטליה, אשר הרעישה על ביירוט, באשר צי איטליה לא הרעיש על עיר שאין לה מגינים, אך השחית את ספינות המלחמה של אויבה בשעת מלחמה ומעשה שכזה הוא מותר על פי חקי העמים, ואם כדורים אחדים נפלו אל בתים אחדים מבתי העיר, אין בכך כלום.

ווינא (טלגרמה פרטית). העתונים באוסטריה דנים לחובה את מעשיה של איטליה בביירוט. חושבים, שאיטליה התכוונה להקים מהומה בחופי הים, כדי לאכוף בזה על הממשלות הגדולות, שתפעלנה על טורקיה, כי תוותר על תנאיה. העתונים האלה מזהירים את אירופה מפני הסכנה הצפויה למסחר ממעשיה של איטליה.

ווינא (טלגרמה פרטית). לסופרו של העתון הווינאי „נייע פייע פרעססע“ אשר ברומא, הודיעו ממקור נאמן, כי לפי דעת ממשלת איטליה, היתה לה הרשות לירות על ביירוט, מפני שהיא מבצר הים של אויבה; איטליה מחויבת אך לשמור את האמנה שבינה ובין אוסטריה על דבר הגבלת פעולות המלחמה בים האדריאטי ובים יון.

פאריז (טלגרמה פרטית). אפילו העתונים המצדדים תמיד בזכותה של איטליה, מתרגזים עתה על מעשיה, שהם רעים מאד לעסקי אירופה.

לונדון (טלגרמה פרטית). העתונים מתרגזים על מעשיה של איטליה ולפי דעתם יגרמו המעשים האלה לאיטליה, שלא על נקלה תוכל לפעל את פעולותיה בים האגאי, מפני אשר הממשלות התחילו לחשוד אותה, כי למטרות שונות ונסתרות היא שואפת.

קונסטנטינופול (טלגרמה פרטית). מביירוט מודיעים באופן רשמי, כי הכדורים של צי איטליה לא הזיקו כלום בתוך העיר ושום איש מהתושבים לא ניזוק מהם. אך חיילי המשמר של ספינות טורקיה נפלו. נפצעו 98 איש.

קונסטנטינופול (טלגרמה פרטית). אתמול בערב יצאה הפקודה מאת הסולטן לגרש מטורקיה את כל נתיני איטליה.

קונסטנטינופול (טלגרמה פרטית). לפי הידיעות האחרונות נהרגו בביירוט עד כדי 300 איש ומתוכם 52 מחיל המשמר של ספינות טורקיה.

קונסטנטינופול (טלגרמה פרטית). מסלוניקי מודיעים, כי הידיעה על דבר האיטלקים אשר הרעישו על ביירוט, עוררה שם מהומה גדולה, מפני שחוששים, כי הצי האיטלקי ירעיש גם על סלוניקי. הממשלה הוציאה פקודות מיוחדות בדבר ההגנה.

[…]

קונסטנטינופול (טלגרמה פרטית). הוברר, כי בביירוט נהרגו 58 איש ובתוכם 36 תושבים. נפצעו פצעים שיש בהם סכנה 68 איש ובתוכם רוסי אחד.

[…]

פאריז. ציר טורקיה מסר לראש המיניסטרים את האגרת של ממשלת טורקיה, שבה הם מוחים נגד ההרעשה על ביירוט.

רומא. אחד העתונים, המביע את ההשקפות של החוגים הפוליטיים, מעורר שאלה בדבר הצורך שישלח הצי להדרדנלים. מכיון שאין כל אפשרות לכלות את המלחמה בטריפוליס, יש רק עצה אחת למען הכריח את טורקיה לבוא במו"מ של שלום: להחל את המלחמה בים בעזרת הצי. התוצאות הטובות של המלחמה על-יד ביירוט הוכיחו, כי הצי מביא תועלת רבה. על ידי זה תחפוצנה הממשלות להתערב בדבר ולהביא לידי גמר את המלחמה.

לונדון. סוכנות רייטר מודיעה, כי ממשלת טורקיה החליטה, שאם יתחילו מעשי מלחמה בים התיכון ובים האגיאי – תאחז באמצעים נמרצים למען הגנת הדרדנלים.

ביירוט. בעת היריה נתקלקלו בניני הבנקים העותמני והסלוניקי. נהרגו ונפצעו 30 חיילים טורקים.

* * *

חדשות היום.

[29 בפברואר]

הודעה מאת איטליה לרוסיה. ממשלת איטליה שלחה טלגרמה למיניסטר החיצון הרוסי, כי האניות האיטלקיות לא ירו על העיר ביירוט ולא הפירו אפוא את תנאי המלחמה המקובלים באירופה. היריות היו מכונות לשתי אניות חפשיות שנמצאו בחוף ביירוט. הקבינט ברומי אינו חושב להרחיב את חוג פעולתו במלחמה, אך רצונו להשאיר לעצמו את הזכות לשמור לבל יעבירו הטורקים כלי זיין לטריפוליס בדרך גנבה.

הבאורים הללו הרגיעו את המיניסטריון שלנו והוא ישפיע מצדו על המיניסטריונים בצרפת וביתר הארצות, שיתנו הפעם סליחה לאיטליה וישכחו את עון היריה על ביירוט.

---

"הצפירה", שנה שלושים ושמונה, מס' 38, 26 בפברואר 1912, עמ' 3; מס' 39, 27 בפברואר 1912, עמ' 3; מס' 40, 28 בפברואר 1912, עמ' 3; 2מס' 41, 29 בפברואר 1912, עמ' 2. העתקים דיגיטליים באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בסוריה.

איטליה מתחילה להוציא אל הפועל את החלטתה להעביר את פעולת המלחמה לחופי טורקיה האזיית. בכ"ד לח"ז בבקר באו שתי אניות-מגן איטלקיות, „בולטורנה“ ו„גאריבאלדי“, להנמל היותר חשוב בסוריה, ביירוט, וירו אשר על האניות הטורקיות ועל בניני החוף. את משתי האניות –המוקשים הטורקיות השומרות על החוף טבעה במצולה, והשניה הוכרחה להכנע. המפקד הטורקי מחה נגד מעשי האיטלקים, באמרו, כי ביירוט היא עיר פרזות, משום שהתותחים המגינים על החוף כבר נתישנו ולא יצלחו עוד ליריה, ואין רשות איפוא להאויב לירות עליה; אולם האיטלקים לא נשמעו לו. הם נתנו לו שהות במשך של שתי שעות כדי שיכנע, ובתוך כך הספיקו רוב מלחי האניות הטורקיות לעלות על החוף ולהמלט. האיטלקים פתחו אז ביריה על האניות ועל החוף וגרמו נזק רב לבתי-המכס, לארמון הקונאק של ראש-העיר ולבנינים אחרים. כדורי כלי-התותח פגעו גם בההמון הנאסף על החוף, והרגו מהם כששים איש, ויותר ממאה נפצעו. המעשים הללו עוררו התמרמרות רבה בין תושבי העיר על האירופאים, ובשעת המלחמה ירו מן ההמון על הנוצרים העוברים ברחוב והמיתו מהם איזו אנשים. כן עזבו רבים את העיר ונמלטו להרי הלבנון הקרובים.

היריה על ביירוט לא הפתיעה ביותר את העם. זה שלשה ימים שהצי האיטלקי הפליג מדרומה של יון לחופי סוריה, ועוד בכ"ג לח"ז נראה הצי לפני העיר. האניות של הממשלות האחרות, העומדות על העוגן בנמל, הניפו את דגליהן, וגם בתי הקונסולים והאירופאים שבעיר הניפו דגלים כאלה לשם הגנה. הגרמנים והאוסטריים לא הוזקו, וכנראה לא סבלו נזק גם הענינים הפראנציים שבביירוט. איזו מסלות-ברזל המובילות לעיר זו שייכות לחברות פראנציות, ובכלל רבים עניניה החברתיים והקולטוריים של פראנציה בביירוט, כי רבה שם השפעתה מיום שניתנה האוטונומיה להלבנון.

בקונסטאנטינופול עשה המאורע רושם מדכא. כשהגיעה השמועה ע"ד ההשתערות על ביירוט, נועדו מיד המיניסטערים למועצה, והוחלט לשלוח מחאה נגד המאורע להממשלות ולגרש את כל האיטלקים היושבים בממלכה. כן צוה מיד הקאביניט עפ"י הטלגרף על כל פקידי הנמלים בהים התיכון, שימהרו לאחוז באמצעי-הגנה ולהיות נכונים למלחמה. ובתוך כך קמה מהומה בהבירזה ושער הניירות של טורקיה ירד כדי שבעים אחוזים למאה. ביחוד לא שבה עוד המנוחה לביירוט עצמה. העשירים מוסיפים לעזוב את העיר, וקנאי המושלמים מסיתים את העם בהאיטלקים העשירים ובהנוצרים בכלל. אולם מוסדי החנוך והחסד של פראנציה, אנגליה, גרמניה ויון שבעיר אינם נמצאים בסכנה. האניות האיטלקיות הפליגו שוב בים, ובכל זאת חנו החילים הטורקים על חוף הים.

מצד איטליה מצדיקים את המאורע בזה, ששתי האניות הטורקיות שעמדו בנמל ביירוט הספיקו מכשירי-מלחמה להצבא הטורקי ושם התכוננו לפגוע בהצי האיטלקי. אולם קרוב לשער, שזהו הצעד הראשון להעברת המלחמה לאזיה.

---

"הזמן", שנה ראשונה, מס' 39, 28 בפברואר 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כתבה מבירות

בירות יום ה'.

בעלות השחר ביום ד' שבוע זה הגיעו למימי בירות שש ספינות שריון איטלקיות, שבאו מחיפו ומיפו, והרשות המקומית לא ידעה כלום קודם כי עתידות הן לבוא והן לא הודיעו כלום להרשות אדות ביאתן. אחרי זמן קצר שלחו הספינות האלה אניות קטנות אחדות וסבבו בתוך הנמל וחוצה לו עד שבאה אנית תרן טעונה אדמה ועליה היה דגל עותומני ותגשנה אליה האניות האיטלקיות וימשכוה אחריהן אל אחת מספינות השריון. אומרים שבעל אנית התרן הוא מאנשי צאקז.

ובשעה שלש אחרי הצהרים הגיעה הספינה האוסתרית הרגילה לבוא ביום זה מארפה, וקודם הכנסה להנמל ירתה אליה אחת מספינות השריון ותעצר הספינה האוסתרית במהלכה ותט אל צד הימין של מבוא הנמל ושם בדקוה הספינות האיטלקיות. אחר כך ירדו שתי אניות איטלקיות מזוינות במקלע תבדקנה ספינה אנגלית ועוד ספינות שעמדו בהנמל וכשבאה הספינה הרוסית עצרוה הספינות האיטלקיות ותבדקנה אותה.

והמון רב מבני העיר עמדו על חומת הרציף והתבוננו לכל המעשים האלה ופני רבים מהם הפיקו יגון רב.

ובתוך העיר היו כל החנויות סגורות וכל השוקים שוממים, כי נפל פחד הספינות האיטלקיות על המון העם ורבים עזבו את העיר והשתדלו לברוח לעומת הלבנון. ביום שלשם הגיע אמנם להרשות המקומית תלגרם מחיפה על דבר ביאת הספינות האיטלקיות לחיפה ויפו ומה שעשו בשני המקומות האלה, אך התלגרם הזה נשאר בה„קלס“ (משרד הכתבים) ולא נמסר להואלי, כי חשבו פקידי הרשות שאין זה תלגרם חשוב, ולכן הלך לו הואלי כדרכו כל יום למשכן הקיץ שלו בעליה.

מפקד חיל בירות נורי ביק הודה בדרך רשמי בעיר את ביאת הספינות ומטרת בואן לבדוק ספינות אחרות, וישקיט אתרוח העם כי אין כל מקום לפחד מפני הספינות האלה, ושוטרים מזוינים סבבו בחוצות ושמרו על הסדרים, ושני כרוזים עברו והכריזו בחוצות ובשוקים שלא יסגור איש את חנותו ולא יברח מהעיר, כי הספינות באו רק לשם בדיקת קצת ספינות הבאות לנמל בירות, ואחר שעות מספר תפלגנה מחוף בירות כמו שהפליגו מחוף חיפה ויפו.

---

"האור" (לפנים "הצבי"-"השקפה"), שנה שלושים, מס' 267, 2 בספטמבר 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.