מלחמה כבדה אצל האי ליסא – 1866

ידיעות ע"י הטעלעגראף.

[…]

פאריז .22 ביום אתמול היתה מלחמה כבדה בין עסטרייך ואיטליען על הים התכון אצל האי ליסא (Lissa). מספר אניות המלחמה של איטליען היה 22 ובתוכן היו שתים עשרה אניות מצופות בברזל עשת (פאנצערפרעגאטען) ומספר אניות המלחמה של עסטרייך היה עשרים. במשך המלחמה הגדולה נטבעה אניה אחת גדולה מאיטליען במצולות ים, ועוד אחת נשרפה ע"י כדורי עסטרייך, ואניות איטליען הוכרחו לעזוב מקום המערכה ולהמלט. המלחמה נמשכה שעות הרבה והאיטלקים הוכו מכה רבה. כזאת מודיע רב החובל של עסטרייך, ומצד איטליען לא נודע עוד דבר אדות המלחמה הזאת.


"המגיד", שנה עשירית, מס' 29, 25 ביולי 1866, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

קרב ליסה, איור ב- Harper's Weekly, September 1, 1866. מקור: ויקישיתוף

הליכות עולם.

[…]

והנה עברו ימים אחדים וכל ידיעה מחו"ל לא הגיעה אלינו. רק מיום 9/21 נודענו מווין בשם הממשלה כי ביום 20 יולי היתה מלחמה כבדה בים האדריאטיקי, אצל האי ליססא (אשר לאוסטריא בדלמציא). רב החובל לצי אדיר אוסטריא טעגעטטהאָף התיצב במערכה נגד כ"ג אניות איבה לאיטלינים, ובתוכם ציי איל (המנגחים כאילים, ווידדער), מפגיעים (אָפֿפֿענדאָרע) וי"ב אניות שריון קשקשים, ותהי המלחמה כבדה מאד, ואניות שריון של אוסטריא „פֿערדינאנד מאקס“ נקבה חור באנית שריון האיטליני עד כי טבעה בתהום. כן לא נמלט איש משתי אניות שריון אחרים לאיטלינים. ואנית אֵיבה „קאיזער“ האוסטריית מוקפה מארבע אניות שריון האיטלינים, החריבה את האחת מהן ותבריח את הנותרות, ובחפזון אבדו את תורנם, כ"ב חללים ופ"ב נפצעים. ואניות אוסטריא נשארו חוצץ כלם וכמעט לא קרם כל אסון. אחר שעות אחדות הבריחו ציי אוסטריא את ציות איטליא לפנות לפניהם עורף והנה דלקו אחריהן. באי ליססא לא נשאר אף פרסה מצבאות האויב.

[…]


"המליץ", שנה שישית, מס' 27, 26 ביולי 1866, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כל חדש תחת השמש

[…]

משתי אניות מלחמה האיטליאנים אשר מצאו להם קבר אצל אי-ליסא ובאו באש ובמים לא נותרה אף נשמה; זולת עשרים איש נמלטו ובאו האי הנ"ל על דרך פלא, והוא אחר אשר פרשו ידיהם לשחות חמש עשרה שעות רצופות. יוסף שליט.


"עברי אנכי", שנה שניה, מס' 28, 10 באוגוסט 1866, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בשודדי הים האדום – 1902

טלגרמות.

יום 24 אקטאבר (6 נאוועמבר) (ו' מרחשון).

[…]

רומא. – ממידי מודיעים, כי בשבוע העבר באו שמה שלש אניות איטלקות תחת פקודת ארנאָן. בהן נמצא פקיד-הרשות מתימן וגם פלוגת צבא טורקית תחת פקודת שר גדוד שנמסר למשמעת ארנאן. תיכף בבואן שמה הוריד ארנאן עפ"י בקשת הפקידים המקומיים פלוגת צבא עם שלשה תותחים בשביל למנוע את השודדים שנקבצו אז יחדו מלברוח. שודדי הים התנפלו על ארבע סירות איטלקיות אבל הוכו אחור. מהשודדים נפל רב. מהאיטלקים נפלו חלל שני מלחים. הרשות המקומית בקשה את ארנאן להאריך את הזמן (5 ימים) שהגביל למסירת השודדים בידו. ארנאן הסכים לזה אבל בתנאי שמלבד הסגר השודדים שהסתתרו במקום שקשה מאד להגיע אליו על שפת הים, ישלמו לו עוד התושבים 15,000 פראנק לטובת משפחות המלחים המומתים וכאשר מאנו לקבל את התנאי הזה צוה ארנאן לירות בהכפר, מבלי לגעת בצבא טורקיה, ורק אחלה היריה מהרו פקידי הרשות להסכים לתנאיו של ארנאן והוא האריך את הזמן למסירת השודדים בידו עד יום 29 אקטאבר.

* * *

יום 30 אקטאבר (12 נאוועמבר) (י"ב מרחשון)

[…]

רומא. – בדבר שאלת שודדי הים בים סוף נעשתה בין ממשלת טורקיא ואיטליא פשרה כזו: כל אניות השודדים אשר על יד האי מידי תהרסנה או תמסרנה למפקד האניה האיטלקית „ארנאנע“. ממשלת טורקיה מתחיבת ליסר קשה את השודדים שהם נתיניה. את השודדים שהראה עליהם מפקד „ארנאנע“ ילידי המושבה האיטלקית עטרירעא תסגיר ממשלת טורקיה במאסאווא במשך שני חדשים. בעתיד ירדפו את השודדים בעזמה יותר רבה. ומשפחותיהם של שני המלחים שנפלו במלחמה על האי מידי תשלם ממשלת תורקיה 15,000 פראנק. לנתיני איטליה שסבלו היזק בהמושבה עריטרעא נקצב סכום של 19,600 טאלער. לאניות התרן, הבאות מעריטרעא תתן ממשלת טורקיה מעתה זכיות כאותן שתשתמשנה בהן האניות של הממלכות הידידות ביותר.

לרגלי הפשרה הזאת צותה ממשלת איטליה למפקד האניה „ארנאנע“ לקנות ביחד עם הרשות המקומית תחבולות להוציא את תנאי הפשרה לפעולות, ובאשר ימלאו אחריהם אז תשובנה האניה „ארנאנע“ ויתר האניות ביחד עם אניות השודדים שתפשו למאססאווא.

* * *

יום 14 (27 נאוועמבר) (כ"ז מרחשון)

[…]

קונסטנטינופול.  – […]  לרגלי העובדא, כי אניות התותח שנשלחו לים סוף להלחם עם שודדי הים לא יכלו לזוז ממקום עמדתן בהדרדנילים והאניה „אידרה מאסהוססע“ נשברה על יד חופי סוריה ולא עצרה כח ללכת הלאה צוה השער העליון על שר הים לתקן חיש את בדקי האניות ולהכשירן לתעודתן ושתהיינה מזוינות היטב ונכונות להפליג הימה, כי ממשלת טורקיה התחיבה לאיטליא לפנות את הים-סוף משודדי-הים כליל.


"המליץ", שנה ארבעים ושתים, מס' 233, 7 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 238, 13 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 251, 28 בנובמבר 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

תלגרמות של הצפירה

קונסטנטינופול 26 אקט (8 נאוועמ'). הצי תוגרי הנמצא בים האדום (ים סוף) הוא קצר אונים משים קץ למעשי השודדים בים. אל המיניסטריום של צבאות הים נשלחה פקודה לזיין ולשלוח אל הים האדום עד ארבע אניות מלחמה.

קונסטנטינופול 29 אקט' (11 נאוועמ'). ציר ממשלת יון ברומי קבל פקודה מאת ממשלת תוגרמה לפשר את הסכסוך עם איטליא בדבר שודדי הים. ממשלת איטליא דורשת, כי יכירו זכות דגל הצי האיטלקי בים תוגרמה.

רומי 4 (17) נאוועמבר. מחודיידא מודיעים, כי לשר הצי האיטלקי ארגון נמסר כסף תשלומי הנזק בעד משפחות המלחים שנרצחו בידי שודדי הים האדום. אניות השודדים נהרסו. גם קבל ארגון דמי תשלומי הנזק אשר הסבו שודדי הים במעשי החמס שעשו באי דאלאק ובעד המסים אשר לקחו בחזקה מן האניות שבאו מעריטרעא. ארגון שב עם הצי למאססוא.

קונסטנטינופול 13 (26) נאוועמבער. ממשלת תוגרמה נתנה צו לשר של ים, להיות אניות מוכנות ועומדות תמיד כנגד שודדי הים האדום, יען כי הממשלת תוגרמא קבלה עליה בפני ממשלת איטליא לנקות את הים האדום מן השודדים.

קונסטנטינופול 28 נאוועמבר (11 דצממבר). עפ"י עצת הממונה על המבצרים בתימן, עבדולא-פחא, מיסדת תוגרמא נמל בין באב-על-מענדעס ובין קונפידק, למען הפריע בעד שודדי הים האדום מעשה חמס ושוד במקומות ההם.


"הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 236, 9 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 239, 12 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 244, 18 בנובמבר 1902, עמ' 4; מס' 252, 27 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 265, 12 בדצמבר, 1902, עמ'  3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בוא הצי האנגלי לויניציא וחנוכת אנית המגן "סיציליא" – 1891

Sicilia_NH_88678
 אנית המערכה האיטלקית "סיציליה", 1896 לערך. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים

בעת אשר הקיסר וילהעלם ישבע שמחות וענג במסבי המלכה באנגליא הננו רואים עוד פגישה אחרת הנוסדה גם כן על אדני הברית המשולשת ועל התחברות אנגליא עם האגודה הזאת. הצי האדיר אשר למלכות אנגליא קרב אל חוף הים בויניציא וישמחו האיטאלקים לקראתו ויפזרו כבוד וירבו להראות אותות אהבה וידידות, רצון וחן לצבאות אנגליא ופקידיהם ואין קצה לתכונה. גם המלך הומבערט והמלכה מרגריתא באו לבקר את הצי, וגם לחוג את חנוכת אנית המלחמה החדשה אשר עשתה איטליא, והיא השניה במעלה בין כל אניותיה ועשויה היא בידי איטאלקים, תחת אשר כל האניות הגדולות אשר לה נעשו בידי עמים אחרים. סוף דבר: חגים ינקופו באירופא ובכל פנותיה ירנן וירועע לכבוד האגודה המשולשת והשלום הנאזר בגבורה ובכלי נשק! הצי האדיר בא לויניציא מאוסטריא, אחרי אשר נתקבל שם בכבוד ובאהבה, וכל איש יראה במסע הצי הזה כבראי מוצק את אֹמץ הקשר ועבותות הברית בין אנגליא ובין ממלכות האגודה, ולא מקרה הוא, כי בעת ובעונה אחת בא הצי האנגלי לאוסטריא ואחרי כן לאיטליא וקיסר אשכנז לאנגליא. האיטאלקים ששים ושמחים על בוא הצי האנגלי אל חופם, וכאשר אך נראו אניות המלחמה האנגליות ממרחק, הריעו יושבי ויניציא לקראתם בגילה, ומעת אשר באו האניות, יתהלכו פקידי אנגליא עם פקידי איטליא כאחים ורעים. יודעי העתים באיטליא רואים את ביאת הצי האנגלי כנצחון האגודה המשולשת (?), ואחד נבחרי איטליא השמיע דעתו כי „האחוה בי הצי האנגלי והצי האיטאלקי היא נחמה ותקוה; מי יתן ולא יעיב הזמן את יפעת התקוה הזאת!“. בויניציא קבל המלך הומברט את הנסיך הבאטענבערגי וידרוש לשלום אחיו החולה, הגראף הארטענוי (הוא אלכסנדר הבאטענבערגי ההיה מושל בולגריא), וכעת באה גם הנסכה בעאטריטשע בת המלכה האנגלית ואשת הנסיך הבאטענבערגי אל אישה בויניציא.

ומרום קץ החגים והשמחות בויניציא יהיה חג חנוכת אנית המגן האיטאלקית החדשה „סיציליא“, ואותו יחוגו גם הפקידים האנגלים. ה„סיציליא“ נבנתה בבית המלאכה לאניות באיטליא. עבודתה ארכה שש שנים והוצאות בנינה עלו לסך 25 מיליונים לירא. האניה הזאת היא סמוכה למעלתה אל האניה „המלך הומברט“ (רֶע אומברט) הגדולה בכל אניות המלחמה בארצות תבל והיא הורדה הימה בניאפול בש' 1888. אחרי האניה החדשה תבוא „סרדגנא“ והיא הורדה הימה בספעצציא בש' 1890. ומלבד שלש אלה עוד שבע אניות מגן גדולות מאד לאיטליא והן: „דוילרו“, „דנדולו“, „איטליא“, „ליפאנטו“, „לוירא“, „דוריא“, „מורוסיני“.

[…]


"הצפירה", שנה שמונה עשרה, מס' 143, 10 ביולי 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.