אנגליה בים התיכון – 16 באוגוסט 1912

מפת הים התיכון, 1899. מקור: ויקישיתוף

אנגליה בים התיכון

כידוע, החליטה ממשלת אנגליה, בשיחה שהיתה לראש הוזרה אסקית ולשר הימיה צ'רצ'יל עם בא-כח בריטניה במצרים קיצנר באי מלטה, לחזק את מעמדה של אנגליה בים התיכון. לא בלבד שמבצרי גיברלטר יתחזקו עוד יותר והנמל שמה יתרחב בכפלים; לא בלבד שמלטה עצמה תהיה בעתיד עוד יותר אדירה וצי אנגלי גדול יחנה שמה בתמידות, אלא שעוד חדשה הוסיפו הפעם: גם את אלכסנדריה הכניסו בחוג הבסיסים הבצורים של אנגליה בים התיכון.

כל זמן שאנגליה היתה, בכח מספר אניותיה, השלטת מאליה בים התיכון הסתפקה אנגליה בגיברלטר ובמלטה: שני השמות האלה הספיקו כדי להטיל חרדה על כל סביביהן. אך בשנים האחרונות שונה המצב בהרבה, ומלחמת איטליה ותורקיה גדשה עוד את הסאה. כשהוחלה מלחמה זו האמינו באנגליה, שגם בטריפוליטניה ינחלו האיטלקים רק מפלות, והחלטתה של מדינה ים-תיכונית כאיטליה היתה נעימה לאנגליה. לצערה השתלשלו הדברים באופן אחר לגמרי. איטליה כבשה לה את כל שפת טריפוליטניה, וטריפולי ובנגאזי וטוברוק היו לקוצים בבשרה של אנגליה.

והנה, לו היתה איטליה מתחזקת מאליה לא היו האנגלים נבהלים כל כך. אך איטליה היא בעלת בריתה של גרמניה, ומעל גבה של איטליה רואים האנגלים את הגרמנים.

מי יודע, שואלים האנגלים ברצינות גמורה אם לא ירצו הגרמנים בעזרת האיטלקים ידידיהם לכבש את מצרים?

ושאלת כבישת מצרים היא היא שעוררה את אנגליה למעשים כבירים!

ראשית כל, כמו שכבר אמרנו, החלט לחזק את שני הבסיסים הקודמים גיברלטר ומלטה. שנית, וזהו העיקר – החלט לעשות מאלכסנדריה נמל אנגלי של מלחמה ממדרגה ראשונה.

הן אמנם, על ידי זה כמו מודה אנגליה כי כלה ונחרצה מאתה להפך את מצרים למושבה אנגלית פשוטה, ובמצרים עצמה עוררה החלטתה של אנגליה סערה עצומה בים העתונים הערבים הלאמיים. אך הלזה ישגיחו אנשים כקיצ'נר? ועוד בימים האלה נכנסו אל אלכסנדריה הספינות הראשונות, שתהיינה בעתיד הקרוב חלק מהצי האנגלי של מצרים.

הנמל האלכסנדרוני, מצדו המסחרי, עומד היום על מדרגה שלישית בכל ים התיכון. בראשונה מרסיליה, אחריה ג'ינואה ואחריהן אלכסנדריה. קיצ'נר החליט, שגם מהצד המלחמתי תהיה אלכסנדריה עומדת על מדרגה שלישית, אם לא בשלשת הנמלים המלחמתיים בכלל, על כל פנים בשלשת הנמלים האנגלים שבים התיכון.

בראשונה גיברלטר, אחריה מלטה, ואחריה אלכסנדריה.

ועוד יותר גם סולון, על יד טריפוליטניה, שהתורקים עצמם מסרוה לידי המצריים – לאמר האנגלים – כמעט מיד לאחר הכרזת המלחמה הנוכחית וגם נמל-סעיד על יד ארץ ישראל, יהיו לתחנות ימיות, ממדרגה שניה אמנם. על ידי זה תהיה אלכסנדריה עוד יותר חזקה, ואולי גם החזקה שבתחנות אנגליה בים התיכון.

נמל אלכסנדריה, 1885. מקור:  Egypt : handbook for travellers. ויקישיתוף

אכן, עתונים אנגלים אחדים העירו כי לרגל היותה אדמת שפלה לא תוכל אלכסנדריה להגן על עצמה בפני ציי האויב, ולכן הציעו – כמה גדולה חצפתם! – לבוא במשא ובמתן עם תורקיה כדי שתמסר לה זו את עכו. באשר אמנם עכו, הן מפאת מצבה הימי והן מפאת מרכזיות הים-תיכונית (באמצע הדרך ממש בין מצרים ואי קפריסין) היא אולי הנקודה הטבעית היותר מוצלחת של כל ים התיכון. וכל ממשלה אשר תתפס בה ותדע להתקינה כראוי למטרתה העקרית תהיה השלטת בכל מזרחו של ים התיכון ותרחיף סכנה על מצרים, על יון ועל כל אנטוליה בבת אחת.

והעתונים האלה מציעים למסור לתורקיה תמורת עכו את אי קפריסין בחזרה. כי באי קפריסין סבלו האנגלים עד כה רק צרות. אין באי זה אף נמל טבעי אחד, ובכלל עומד האי בהרחק מקום ממצרים. לכל אלה יש להוסיף, כי תושביו היונים החלו בזמן האחרון לדבר על ספוח האי על יון, ואנגליה תשמח יותר אם דאגה זו תפל לחבל לתורקיה.

מצד אחר מקוים האנגלים, שבכריתת ברית המלחמה עלה יעלה בידם להשיג מתורקיה בתור פרס עבור עזרתם לה את אחד מאיי הארכיפלגוס, או מה שיותר מושך את לבם את מפרץ סודה בכרית, כי אמנם, אנגליה רוצה לספח את אי כרית ליון בתנאי שיון תמסר לידי אנגליה את מפרץ סודה, על יד כניה, שהוא המפרץ היותר עמוק והיותר חשוב בכל ים האיים, וכדי לפייס את תורקיה אומרת אנגליה להלוות ליון סכום של חמשה עשרים מליון פרנק, בכדי שיון תמסרם לתורקיה.

מחשבות יפות אמנם, מחשבות גאוניות אם תרצו. אלא שעד כה אין שום מקום לחשב כי תורקיה תרצה להיות שנית הקרבן על מזבח האנגליות העולמית. די היה לה לתורקיה בהפסד בוסניה הרצגובינה, בהפסד רומליה וכרית, בהפסד מצרים וטריפוליטניה כדי שתסכים להפסדים חדשים. מסירת עכו לאנגליה תהיה לא פחות ולא יותר משליחת יד בנפשה. ותורקיה, השבה לתחיה, אם על ידי התורקים הצעירים או על ידי הסיעה המושלת כיום רוצה לחיות ולחיות.

לא, עכו לא צריכה להיות אנגליה.

אמת, כי גם מאלכסנדריה, בתור נמל מלחמה ומסולון ומנמל-סעיד תמשל אנגליה כמעט ממשלה בלתי מוגבלת גם במימי תורקיה.

אך תקותנו חזקה, כי הימיה התורקית, שהיא כיום שוא, ושתהיה מחר לממשות יפה תבלבל קצת את חשבונותיה של אנגליה…


"האור" (לפנים "הצבי", "השקפה"), שנה שלושים, מס' 253, 16 באוגוסט 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות איבה בריטאניות לקיסר מחינא – 1863

הליכות עולם.

בריטניא. – הקיסר מחינא נתן לעשות למענו אניות איבה בבריטניא ושלש מהם כבר יצאו למקום תעודתן ועוד שלש יצאו בקרב מבית חרושת המעשה. מלבד אלה יבנו עוד אמני אמעריקא אניות איבה לקיסר חינא, והיה כאשר יתאספו יחד יהי לחינא צי-אדיר.

מכתב העתי “Times„ ידבר על אודתן לאמר: לראשונה מטרת הצי-אדיר אנגלאָ-חינעזי להשיב להקיסר את כחו ועוצם ידו על נהר יאנג-טזע-קיאנג (Jang-tse-Kiang), מטרה גבוהה ויקרה, בנוגע להליכות עולם וכן בנוגע למסחר.

המורדים אשר התקוממו נגד הקיסר באו על העיר המפוארה נאנקינג ויבוזו אותה ויעשוה חרמה, את מגדל הזכוכית המפואר אשר בקרבה הכו לרסיסים, את בתי עקד הספרים על האי הזהב הנודעים בשם, שרפו ויחרימו, ויטמאו את קברות בית מלכי מינג, אשר אמרו לראשונה כי יוסיפו לכבדם. נאנקינג היתה עיר ואם בנגב הארץ הגדולה ההיא, ולו היה להטאַיפינגים רוח חיים וכישרון לעשות סדרים, כי עתה הנקל היה להם לעשות את העיר נאנקינג קרית מלוכה לממלכה חדשה לבדה. אך לאשר יחסר להם אומץ רוח ודעת, היתה נאנקינג למעון שודדים, משם יצאו לשלול שלל ולבוז בז ועדיה ישובו.

קפטן שררד אוסבורן, מפקד שייטת Lay-Osborn. ציור מאת Stephen Pearce, 1847. מקור: ויקישיתוף

ובכן ראשית פעולת רב החובל (קאפיטאֶן) אָסבאָרן מנהיג את הצי-אדיר, לכבוש את נאנקינג ולעשות את הנחל יאנג-טזע-קיאנג – המסלול הגדול למסחר חינא – חפשי משודדי ים. ועוד מטרה אחרת ליורדי האניות האלה, לדרוש ולחקור היטב את הנהרות והנחלים אשר בפנים הארץ, לפתוח את התעלה הגדולה למסחר וקנין. להכין טעלעגראפען לאַחד את גלילי הארץ בינותם ועם ארצות אירופה, ואניות הקיטור יעמדו על הנחלים לשרת במסחר. עוד יש נחלים רבים וגדולים וגם ערי מסחר עצומים בחינא אשר לא נודעו עוד לבני אירופה. כן נחוץ לבער את שודדי הים בין חופי הארץ. אך כל הדברים האלה נכללים בסעיף אחד והיא המטרה הראשית: להשמיד את קן שודדי טאיפינג, ולהעמיד את ממשלת הקיסר על מכונה כי תהי לאל ידו להגן על עבדיו, ולמלאות חובותיו לממשלות אחרות.


"המליץ", שנה שלישית, מס' 15, 30 באפריל 1863, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית קיטור היותר גדולה עד כה – 1887

חדשות שונות.

בעשרים לירח הזה תכלה מלאכת בנין אניות קטור היותר גדולה מכל האניות אשר נבנו עד כה, על הוצאות ממשלת בריטניא נבנתה האניה הזאת בפארטסמיטה היא אנית מגן (פאנצער שיף) מכוסה בברזל עשת בעובי ששה עשר עד עשרים צאלל, ותעצר כח לשאת משא אחד עשר אלף תשע מאות וארבעים טאן. למכונותיה כח שנים עשר אלף סוסים, ולכן תוכל לרוץ ששה עשר קנאטען וחצי לשעה. עליה יובאו ארבעה כלי תותח היותר גדולים אשר משקל כל כדור אשר ישליכו מפיהם עולה לחצי טאן. למען הצית אש בכלי תותח האלה דרוש מאתים וחמשים פפונד אבק שריפה לכל פעם.


"חבצלת", שנה שבע עשרה, מס' 41, 16 בספטמבר 1887, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסירי מלכות ברחו מהאניה "תמר" – 1885

Troopshiptamar
מובלת הגייסות אה"מ "תמר" בנמל מלטה, 1882. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

[…]

בעשירי לירח החולף עברה אנית המלחמה הבריטית תמר על חוף מאלטא. היא באה מאוסטרליא ועליה רבים מאסירי המלוכה אשר שולחו משם לבריטניא לבתי האסור השונים. ויהי בהשליך רב החובל את עגון האניה, ומאנשי העיר עלו עליה למכור מזון ומשקה, קנו האסירים יין וישתו לשכרה, ויקפצו הימה לשוט ולהמלט היבשה, מהם אחזו סכינים בידם ויפחידו בהם את חובלי האניה אשר שטו ורדפו אחריהם, בכל זאת נתפשו אחדים מהם עוד בהיותם בים, ויתרם בעלות היבשה ויובאו אל האניה, שמה הקימו שאון גדול וישברו דלתות וחלוני החדרים, ובעמל רב מאד הצליח לחובלי האניה לאסרם בכבלי ברזל ולהביאם אל אחד החדרים.


"חבצלת", שנה חמש עשרה, מס' 26, 16 באפריל 1885, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "ראפידאן" – 1899

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגינטורא הרוסית וממקורים שונים).

לונדון 28 אקטאבר (9 נאוועמבר). ע"ד אסון האניה „ראפידאן“ מודיעים כעת את פרטי המקרה. אנית-הצבא הזאת יצאה מהחוף מירסיי בלילה מיום ד'  ליום ה' לשבוע העבר. וביום ו', בשוטה על פני התעלה, עמד עליה נחשול איום שבים ויאנסה לשוב ליורפולה. בקרבת הוליהאד הוכתה האניה ע"י גל כביר מאד וְעֶבְרָה האחד הורם עד לגובה גדול ועברה השני שקע מאד, ואז נדחפו הסוסים אשר על המכסה מצד אל צד והרבה מהם הומתו ע"י המדחפה ויתרם נפצעו פצעים אנושים ויהיו המלחים אנוסים להמיתם ולהשליכם הימה. אסון בנפש אדם לא היה, אך אחד מעברי האניה נרצץ, וע"כ הושבה האניה אל בית מלאכת האניות (דאָק) אשר בבירקנהיד לתקן את בדקה.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 237, 10 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טביעת אנית המגן "ויקטוריא" – 1893

HMS_Victoria_(1887)_William_Frederick_Mitchell
אנית המערכה אה"מ "ויקטוריה", ציור מאת William Frederick Mitchell, בין 1885 ל-1893. המקור: ויקישיתוף

תלגרמות

לונדון 16 (28) יוני. מבירות מודיעים על אדות טביעת אנית המגן „ויקטוריא“ לאמר: אחרי התנגש האניה „ויקטוריא“ בהאניה „קאמפערדאון“ הסב האדמיראל טריאן את האניה „ויקטוריא“ אל החוף בתקותו כי תשקע ותנח על קרקע הים במקום בלתי עמוק. כל החולים והאסורים הועלו על מכסה האניה. ויהי אחרי עבור רגעי מספר החלה האניה להשקע במים, ואז קרא האדמיראל לכל האנשים הנמצאים באניה: „ימלט כל איש את נפשו בכל אופן יכלתו!“ ויקפצו כל האנשים המימה ואך האדמיראל בלבדו נשאר על מכסה האניה. עברו רגעים אחדים והאניה נהפכה על פניה ושני קולות מפרץ נורא נשמעו, והאניה ירדה במצולות.


"הצפירה", שנה עשרים, מס', 134, 29 ביוני 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המיניסטריון דרדנוֹט – 1911

HMS_Dreadnought_1906_H63596
אה"מ דרדנוט, 1906. המקור: ויקישיתוף

המיניסטריון דרדנוֹט.

בשם „דְרֶדְנוֹט“ קוראים את האניות הגדולות והנוראות, אשר החלו האנגלים לבנות במשך השנים האחרונות. בנין זה היה לבנין-אב של הפוליטיקה האירופית. יש שאתה שומע קול בהלה מאשכנז: הנה בונה אנגליה עוד שני „דְרֶדְנוֹטִים“, עוד שלשה „דרדנוֹטים“, ואז „אנוסה“ אשכנז לבנות גם היא עוד שנים-שלשה „דרדנוטים“ – וזו הוצאה קטנה של עשרים – חמשה ועשרים מליון. כל סכסוכי אנגליה ואשכנז במשך עשר שנים האחרונות השתרגו ויסתבכו במקצוע ה„דרדנוטים“. מתחיל הדבר בין אשכנז ואנגליה, והולך ונמשך גם לצרפת, גם לאיטליה וכו', ובשעה שאנו כותבים, יצא הקול בפ"ב, שהאדמיראל סקרידלוב הידוע מעורר גם את דעת הקהל ברוסיה ע"ד צורך בנין אניות חדשות, מפני שיש סכנה מצד אוסטריה המרבה לבנות אניות, ועוד יותר מצד תוגרמה, שהתחילה לעסוק בקבוץ קדמוניות, לקנות אניות ישנות שיצאו מכלל תשמיש באשכנז. האדון סקרידלוב איננו אומר בפירוש, איזו אניות הוא מוצא לנחוץ לבנות; אבל אין ספק, כי גם הוא שואף ל„דרדנוטים“. שתי תאוות שולטות כעת בממשלות אירופה: האחת היא תאות ה„דרדנוטים“, והשנית – תאות אַוִירופְּלַנִים טובים לתכסיסי צבא, הים והאויר.

[…]

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 48, 10 במרץ 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות חדשות באנגליא – 1901

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגנטורא הרוסית וממקורים שונים).

[…]

אניות חדשות באנגליא.

לונדון 1 (14) מארץ. על פי הבודזעט לשנת 1901-2 תבנינה עוד האניות האלה: שלש אניות מגן, שש אניות סובבות עם מגנים, שתי אניות סובבות מן המחלקה השלישית, חמש אניות טורפידיות, עשר אניות קונטרטורפידיות, שתי אניות קטנות וחמש אניות צפות תחת המים עשויות לפי שטת ההולאנדים. מלבד אלה תוסיפנה להתהלך בים עוד ארבעים ושמונה אניות של חברות ובהן תשמש הממשלה לצרכה כמו באניות סובבות עם מגנים. ההצעה ע"ד ההלואה לצרכי בנין האניות החדשות תבוא לפני בית הנאמנים שליחי הקהלות בפעם אחרת.


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 52, 15 במרץ 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נאום צ'רצ'יל על עניני הצי האנגלי – 22 במרץ 1912

Winston_Churchill_verl_sst_das_Geb_ude_der_Admiralt_t_(1912)
 וינסטון צ'רצ'יל, הלורד הראשון של האדמירליות, 1912. המקור: ויקישיתוף

עניני המדינות.

נאומו של שירשיל.

כשהוכנסה בי"ח לח"ז הרשימה החדשה של הצי להבית-התחתון בלונדון נשא מיניסטר-הים, שירשיל, נאום חשוב על עניני הצי האנגלי. הצי הזה נועד לדברי המיניסטר, רק למלחמת-הגנה ולא למלחמת תגרה, כי מחנה הצבא האנגלי איננו גדול ואינו מוכשר להשתער על ממלכות אחרות. בתור ממלכה הנמצאת על איי הים יחשב לה הצי לא כעודף של תקיפות מדינית, אלא כתנאי הכרחי לקיום חופשה הפוליטי. האניות מטפוס „הדרידנויט“ שיש לאנגליה יכולות לעמוד בפני אניות-המלחמה של כל שתי ממשלות ביחד, אם תתאגדנה להלחם בה; ואנגליה מוכרחת להשאר על הגובה הזה של הגנת-הים. ואחרי שממשלות ידועות פתחו ביותר בהזמן האחרון את הצי שלהן, נאלצה גם אנגליה מצדה לעשות תקונים גדולים בהצי שלה. הוא יחלק לשלש פלוגות, אותה המגינה על הגיבראלטאר תפליג לחופי אנגליה, בזו השוחה בהים האטלאנטי, והפלוגה השלישית, השוחה בהים-התיכון, תסתדר מחדש ותקבל כחות חדשים.

וככה תוכל אנגליה לזיין בסך-הכל 65 אניות מול 38 האניות של גרמניה במקרה מלחמה עם ממלכה זו. אולם היחס שביניהן הולך ומשתנה. עוד לפני זמן מה נחשבו ציי רוסיה ופראנציה להיותר כבירים באירופה, ועכשו היה הצי הגרמני להיותר תקיף, ואנגליה צריכה להתחשב עם התפתחותו המתקדמת יותר ויותר. האניות החדשות מהטפוס היותר משוכלל, שגרמניה מוסיפה לבנות בכל שנה, מפחיתות את ערכן של כמה אניות אנגליות מהטפוס הישן; ועל כן מוכרחת אנגליה לבנות במשך חמש-שש השנים הבאות שתי אניות חדשות לשנה כנגד כל אניה חדשה שגרמניה בונה לה בכל שנה. ואם גרמניה תוסיף על המספר, תוכרח אנגליה לכפלו שוב, וכן הלאה בלי שעור. גרמניה מתכוננת, למשל, לבנות בשנת 1913 שלש אניות חדשות, ואנגליה תבנה כנגדן חמש. וכמובן, יגדל סוף סוף משא ההוצאות של הצי אצל שתי הממשלות הללו במדה שלא תוכלנה לכלכל אותו. לעת-עתה לא כבדה עוד המעמסה מנשוא להתקציב הגרמני, אבל אין ספק, כי הממשלה הברלינית מקמצת מצרכים אחרים, חמריים ורוחניים, של העם והיא משליכה את ההכנסות להים הגדול. כן מיגעים מנהיגיה של ממשלה זו את מוחם, כיצד למצוא מקורות חדשים להכנסה, בעוד שדי היה להם להפסיק בשנה אחת את מבנה האניות החדשות כדי לקמץ בבת-אחת ששה-שבעה מיליון ל"ש.

את כל החשבונות הללו באר שירשיל בנאומו מפורש ובהתגלות-לב, גם הבטיח להפסיק את מבנה האניות החדשות באותו הרגע, שבו תחדל גם גרמניה מלבנות אניות-מלחמה חדשות. כנגד ממשלות אחרות באירופה אין גרמניה צריכה להוסיף כלל על הזדיינותה בים, כי הצי שלה כבר גדול הוא משלהן; ובפני אנגליה, צרתה הראשית, לא יועיל לה כל חיזוק, כי תרוץ אחריה ולא תגיע אותה לעולם. אנגליה אינה מרבה להוציא כסף על הצבא כממשלות אחרות, ועל כן היא יכולה לבזבז הרבה על הצי ושום ממשלה אירופאית אינה יכולה להתחרות עמה בזה.

בירור-דברים פשוט ומפורש כזה לא נשמע זה כמה מפי דיפלומאטים, אולם אם יצלח לתעודתו ויפעול באמת על גרמניה – זוהי שאלה אחרת שהעתיד יפתור אותה.


"הזמן", שנה שניה, מס' 58, 22 במרץ 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תגברת ההזדיינות באנגליה – 1904

עניני המדינות.

תִּגְבֹּרֶת הַהִזְדַיינוּת בְּאַנְגְלִיה

קנאת ממלכות תרבה צבא. השרים העליונים בממלכות אירופה מודיעים בבתי הפרלמנטים גלוי לכל, כי אין כל סכנה נשקפה לשלום העולם, ותוך כדי דבור הם מנקשים על כיסי האזרחים ודורשים כסף לחזוק הגנת המדינה. לא, ח"ו מפני פחד מלחמה קרובה או רחוקה, אלא פשוט, מחמת קנאה. שהרי אי אפשר לממלכה פלונית לשבת בחבוק ידים בעת אשר ממלכה אלמונית מגברת חילים ביבשה או בים. השבע של שכנותיה איננו מניח לה לישון. כן היא המדה בכל הממלכות החיות על חרבן, וכן נוהגים גם באנגליה, אעפ"י שהיא אינה לכאורה ממלכה מליטרית במובן הרגיל, שהרי אין חובת עבודת הצבא נהוגה בה. אלא שגם היא „קרוצה מחמר“, גם היא „בשר ודם“, והקנאה מוצאת מסלות גם בלבה היא. וקנאתה קשה עוד יותר כשהיא רואה כי כל מה שיש לה בים, יש גם לממלכות אחרות. עד עתה היתה אנגליה נחשבת כגברת-הים, וצי אנגליה היה האדיר בעולם, אבל בשנים האחרונות החלו גם שאר הממלכות להגביר ולהאדיר את אניות המלחמה שלהן, ולכן מובן מאליו הוא, כי אנגליה מחויבת לשמור על כבודה ועל שמה הטוב ולהרבות מספר אניותיה יותר ויותר.

וכך הוה. לפני ימים אחדים התפרסם בעתונים תכן ההצעה של הלורד סלבורן (שר צבא הים באנגליה) אשר בה הוא דורש תקונים ושנויים נכבדים בהצי האנגלי. ואלה הם בקצור הטעמים והנמוקים שבהם הוא מצדיק את הצעתו ואשר בהם הוא נותן השקפה מלבבת על ערך הפלוטות של הממלכות התקיפות. בשלשים השנים האחרונות קבל הצי האנגלי צורה חדשה לגמרה, עקב התפתחותן של אניות המלחמה של שאר הארצות. הצי של אמריקה הולך ומתגבר ואחריתו מי ישורנו; אין כל גבול להתפתחותו, בלתי אם הגבול אשר יציב העם האמריקני לרבוי ההוצאות.

„ליפוניה יש צי קטן, אבל מודרני עד מאד, וכחו וגבורתו גדול מאד, כאשר הוכיחה המלחמה דהאידנא.

„הצי של רוסיה התרבה בשעור חשוב, כמעט כלו (מלבד האסכדרה של הים השחור) עבר או נכון לעבור, מהים הבלטי אל האקינוס השוקט.

„אניות המלחמה של אוסטריה ושל איטליה, מחזיקות מעמדן בים התיכון, אבל אין להן צרך להרבות בהוצאות כשאר הממלכות.

„הצי הצרפתי עומד תמיד בשורה הראשונה (כמובן אחרי הצי של אנגליא).

„הצי החדש של אשכנז נעשה על צד היותר טוב, וממלכת אשכנז מאושרת בזה, כי תנאי המקום נותנים לה היכלת לרכז כמעט את כל אניותיה בחופי אשכנז גפא.

„בצי האנגלי נבנו אניות עפ"י התכנית היותר מודרנית, והאניות הישנות הוצאו מחיל הים. ביחוד רב ערכה של העובדה, כי בקרוב יתעשר הצי שלה במספר גדול של קרוסירים בעלי שריון עפ"י התכנית היתר חדשה. בעוד שנה תהיינה בצי האנגלי עשרים ושש אניות ממין זה“.

עפ"י כל הדברים האלה מוצאת ממשלת אנגליה לנכון להרבות עוד את צבא אניותיה, וביחוד להעתיק את מרכז הצי שלה מהים התיכון אל הים הצפוני. פירוש הדברים האלה כך הוא: עד העת האחרונה חשבו האנגלים את האסכדרה שלהם השטה בים התיכון לחלק הכי נכבד של הצי שלהם, יען כי בים התיכון התרכזו אז האינטרסים הראשיים של בריטניה. בעת ההיא לא היתה עדיין הפלוטה האשכנזית מה שהיא עתה. ואולם מעת אשר יחס הידידות בין אנגליה לבין צרפת ואנגליה התחזקה יותר, והסכסוכים שנקרא לפנים „שאלות הים התיכון“ חלפו ובטלו, ומעת אשר אשכנז החלה להתחרות עם אנגליה בסחר-הים, באופן מעורר דאגה לימים הבאים, והצי האשכנזי נעשה עצום ואיום מאד, – מהעת ההיא נוכחה ממשלת אנגליה, כי המרכז הסטרטגי שלה אינו עוד בים התיכון, כי אם בקרבת חופי אנגליה שבים הצפוני המפריד בינה ובין אשכנז.

זו היא הכונה האמתית של השנויים הכבירים, אשר ממשלת אנגליה עושה עתה בהצי שלה. – ולצרך התרכזות הצי הציעה ממשלת אנגליה לפני הפרלמנט לקצוב הסך של עשרים מיליון רובל, לכונן מקום מבנה אניות חדש וגדול מאד.

אבל לא רק בים, כי אם גם בחיל היבשה מתעתדת אנגליה לעשות תקונים ושנוים רבי הערך. […]


"הזמן", שנה שניה, מס' 3, 16 בדצמבר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומיית.