הליכות עולם.

[…]

הנה כן אירופא הולכת ושוקטת, לא כן ארצות הקדם, משם יחכו יום יום לתרועת מלחמה. כי שתי ממשלות חינא וצרפת הולכות ומתחזקות להעמיד דבר על דעתן. לקאנטאָן בא אחד משרי צבאות חינא, פאַנג שמו, לבצר העיר מעבר הים והיבשה, ויודיע דברו לכל בני הממלכות האחרות הנמצאים שם לרגל מסחרם, כי אם יקרה אסון לאניותיהם במלחמת ארצו עם צרפת, נקיה תהיה חינא מתביעותיהם, כי אך צרפת אשמה בדבר והיא תהי החיבת בתשלומי נזק. למכה"ע „North China Daily News“ מודיעים כי נתן קיסר חינא צו סתר להרים את לין ראש בעלי הדגלים השחורים לשר צבא מלחמה בטאָנקין. ממשלת חינא תעניק לו כלי נשק וכסף ככל אשר ידרוש. חיל יוננאן יסור למשמעת שר הפלך פיאן-שיוענג, הדרוש כראות כתב זה לצאת אל הגבול ולהתחבר אל חיל הדגלים השחורים. מדינת קוואנג-סי וכל יתר המדינות הקרובות תתנינה חיל וצבא להעמידו על הגבול אבל לא לעברו. שר הגליל ליאן-קוואננגא ושרי פלכי  קוואנג-סי ויוננאן דרושים לשום מס על המדינות האלה לכלכלת החיל הנאסף שמה.

מלבד חיל היבשה הנאסף כעת בארץ הרבה הזאת מעם אשר מספרו מגיע עד ארבע מאות מילליאָן איש, הנה הממשלה עושה חיל גם על הים, ומאז החלו הסכסוכים בינה ובין צרפת הספיקה לבנות לה בחופי פרוסיא שלש אניות מזוינות (פאנצערשיפפע) העומדות הכן לעבור ארחות ימים ולהגן על חינא מפני אניות צרפת הנותנות חתיתן עליה. ביום 1 דעצ. הורידו מחוף שטעטטין הימה את האניה השלישית לעיני עם רב אשר נאסף מסביב להתבונן אל המראה. ציר חינא, לי-הונג-פאאָ ורעיתו וכל בני לויתו ורבים משרי אניות חינא נקבצו באו אל המקום ההוא. הציר נסע בראשונה לפריעדריכסרוע לבקש מאת ביסמארק לתת את שר חיל הים אשר באשכנז לקדש את האניה החדשה בשמה אשר יקראו לה כחוק, אבל ביסמארק לא נאות לו, פן ירע הדבר בעיני צרפת, ועל כן נדרש הציר לקדשה בעצמו. במליצתו אשר ערך אל האניה לאזני כל, דבר עמה בלשון „אתה“ כעם בן אדם כמהו, ויהלל את חסן גבורתה וחביון עוזה ויחליק אליה לשונו בנכבדות אשר הרבה לדבר בה, ובתוך כך רמז כי עת מלחמה עתה לארץ אשר אליה תבוא לתת לה מגן ישעה, ועל כן קרא שמה „טשי-יוען“, כלומר: „עוזר בצרה“. אך כל זה היה טוב ויפה בעתו אם יכול לבחור לשלשת מגני ארצו דרך הנשר בשמים ולא דרך אניה בלב ים – כי  ירא הוא להן מפני אניות צרפת האורבות עליהן זה כמה, פן תהיינה להן לשלל וכשל עוזר ונפל עזור, וכן עומדות הנה הכן במימי אשכנז וממקומן לא תמושנה.

---

"המליץ", שנה תשע עשרה, מס' 92, 10 בדצמבר 1883, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הליכות עולם.

בריטניא. – הקיסר מחינא נתן לעשות למענו אניות איבה בבריטניא ושלש מהם כבר יצאו למקום תעודתן ועוד שלש יצאו בקרב מבית חרושת המעשה. מלבד אלה יבנו עוד אמני אמעריקא אניות איבה לקיסר חינא, והיה כאשר יתאספו יחד יהי לחינא צי-אדיר.

מכתב העתי “Times„ ידבר על אודתן לאמר: לראשונה מטרת הצי-אדיר אנגלאָ-חינעזי להשיב להקיסר את כחו ועוצם ידו על נהר יאנג-טזע-קיאנג (Jang-tse-Kiang), מטרה גבוהה ויקרה, בנוגע להליכות עולם וכן בנוגע למסחר.

המורדים אשר התקוממו נגד הקיסר באו על העיר המפוארה נאנקינג ויבוזו אותה ויעשוה חרמה, את מגדל הזכוכית המפואר אשר בקרבה הכו לרסיסים, את בתי עקד הספרים על האי הזהב הנודעים בשם, שרפו ויחרימו, ויטמאו את קברות בית מלכי מינג, אשר אמרו לראשונה כי יוסיפו לכבדם. נאנקינג היתה עיר ואם בנגב הארץ הגדולה ההיא, ולו היה להטאַיפינגים רוח חיים וכישרון לעשות סדרים, כי עתה הנקל היה להם לעשות את העיר נאנקינג קרית מלוכה לממלכה חדשה לבדה. אך לאשר יחסר להם אומץ רוח ודעת, היתה נאנקינג למעון שודדים, משם יצאו לשלול שלל ולבוז בז ועדיה ישובו.

ובכן ראשית פעולת רב החובל (קאפיטאֶן) אָסבאָרן מנהיג את הצי-אדיר, לכבוש את נאנקינג ולעשות את הנחל יאנג-טזע-קיאנג – המסלול הגדול למסחר חינא – חפשי משודדי ים. ועוד מטרה אחרת ליורדי האניות האלה, לדרוש ולחקור היטב את הנהרות והנחלים אשר בפנים הארץ, לפתוח את התעלה הגדולה למסחר וקנין. להכין טעלעגראפען לאַחד את גלילי הארץ בינותם ועם ארצות אירופה, ואניות הקיטור יעמדו על הנחלים לשרת במסחר. עוד יש נחלים רבים וגדולים וגם ערי מסחר עצומים בחינא אשר לא נודעו עוד לבני אירופה. כן נחוץ לבער את שודדי הים בין חופי הארץ. אך כל הדברים האלה נכללים בסעיף אחד והיא המטרה הראשית: להשמיד את קן שודדי טאיפינג, ולהעמיד את ממשלת הקיסר על מכונה כי תהי לאל ידו להגן על עבדיו, ולמלאות חובותיו לממשלות אחרות.

---

"המליץ", שנה שלישית, מס' 15, 30 באפריל 1863, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ידיעות פוליטיות.

הצי החינאי.

זה לא כבר הועידה הממשלה החינאית קומיסיה מיוחדת לעניני הצי תחת הנהגתם של הנסיך טסיי-סין, אחיו הצעיר של הנסיך המושל, והאדמיראל סא. הקומיסיה הזאת נשלחה לארצות שונות, כדי לחקור את מצב הציים המשוכללים. ובתור תוצאה של חקירות הקומיסיה, נעשו אח"כ איזו הזמנות קטנות לבנין אניות באנגליה, גרמניה ויאפוניה.

אולם התחלה קטנה זו של צי-מלחמה משוכלל אינה חשובה עוד כלל. תקון הצי הישן דורש לא פחות מעשרים מיליון טילים, ואוצר הממלכה הוא ריק לגמרי. התקונים החדשים הרבו ביותר את הוצאות הממלכה, וגם כמה בנינים אופיציאליים הוקמו בשנה האחרונה בפקין על חשבון הממשלה. ההכנסה אינה מפרנסת כלל את ההוצאה, ואי אפשר לברוא כעת מפעלים חדשים הדורשים הוצאות מרובות. אולם הצי נחוץ מאד להגנת הממלכה; ועל כן החליט מיניסטר-הפינאנסים להקידש לו את חמשת המיליון טילים, שנתן בהלואה למיניסטר-הדרכים לצורך פדית מסלות-הברזל, אחרי שיקבלם בחזרה.

גם פרובינציות ידועות בחינה הבטיחו להמציא להממשלה 11,340,000 טילים לצורך תקון הצי, וסך 1,680,000 לצורך הוצאותיו התמידיות. אולם הבטחה זו מלאו עד כה רק הגלילות הונאן והאנאן, והגלילות האחרים בקשו שיאריכו להם זמן הפרעון.

לפי התכנית הערוכה כבר מתכוונת הממשלה החינאית לבנות במשך שבע השנים הבאות שלש אניות-שריון, שתי אניות-חנוך, שתי אניות מפוצצות מוקשים ואניה אחת בעלת כלי-תותח. כן יבנו נמלי-מלחמה, בתי-ספר למלחים ובתי-חרשת לספנות. אולם כח-ההגנה של כל האניות הללו כמוהו כאין מול השטח הרב של חופי חינה. וגם אם נצרף להן את האניות הישנות, יהיה צי חינה בלתי חשוב כלל.

משנת 1850 ועד כה הכינה לה חינה 28 אניות-מלחמה גדולות של סוגים שונים, וכמה אניות קטנות לצורך הפוליציה. אולם כל האניות הללו הן מטפוס שכבר נתישן, והן מחולקות בין נציבי-הממלכה, כמו צבא-היבשה. אין להן איפה כל יכולת להגן על חופי הארץ כשיבא אויב בנמליה. וממשלת חינה צריכה להוציא עתה סכומים עצומים, כדי להכין לה צי המתאים במדה ידועה לתעודתו; אולם יש לה כעת צרכים יותר מוכרחים.

ולמרות זאת ישנם בחינה כמה עסקנים פוליטיים, העושים תעמולה נמרצה לטובת בנין צי חדש. הם מראים באצבע על יאפוניה, שעד לפני שנות מספר היתה שפלה ועניה, ועכשיו עמדת בשורת הממשלות הגדולות רק הודות להצבא והצי שלה. אולם רבים בחינה גם הפוליטיקאים המתונים, המוכיחים כי הצבא והצי אוכלים את חלבה של יאפוניה ומוצצים את לשדה. בעשר השנים האחרונות עלו הוצאות הצי ביאפוניה מ-92 מיליון מארק ל-158 מיליון מ. ההוצאה גדלה איפא ב-72 וחצי אחוזים למאה, בעוד שמספר התושבים נתרבה בארץ במשך העת הזאת רק ב[?] אחוזים למאה. המסים לצורך הצי הולכים ומכבידים כמשא כבד על העם, והממשלה מוכרחת לקמץ בשביל זה בכמה מקצועות נחוצים אחרים. ואם תוסיף יאפוניה להגדיל עוד את הצי שלה, כדי להשתוות לאותו של גרמניה וארצות-הברית באמיריקה, או גם לאותו של אנגליה – עתידה היא להביא משבר כלכלי בארץ.

ואם תחפוץ חינה לצאת בעקבות שכנתה ולבנות לה גם היא צי אדיר – יחסר לה, מלבד כסף, גם צבא מסודר של הים, המתרגל בעבודתו רק במשך שנים ארוכות. הצי המשוכלל הוא איפא לעת עתה רק הלכתא-למשיחא בחינה. הגנתה דורשת קודם כל צבא-יבשה מסודר ומזוין כראוי, ומסלות-ברזל להעביר בהן בנקל את המחנות לגבולות הממלכה. וגם סחר-הים של חינה אינו חשוב ביותר, כי האקספורט שלה קטן הוא מול האימפורט – ואין לה צורך בצי מגן על המסחר הזה. טוב תעשה איפא חינה אם תפתח את הצי שלה בהדרגה ובנחת.

---

"הד הזמן", שנה חמישית, מס' 34, 22 בפברואר 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.