קבלת פני נשיא צרפת בקרוינשטאדט -1902

הסיירת הצרפתית Montcalm. מקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

טלגרמות:

יום 8 (21) מאי (י"ד אייר).

קבלת פני נשיא צרפת בקרוינשטאדט.

קרוינשטאדט. – האניה המנפצת את הקרח „יערמאק“ יצאה לקראת האסכדרה הצרפתית במרחק 120 פרסא מקרוינשטאדט ותלוה עד מאחרי האי „גאגלאנד“. בעבדה שני ימים רצופים הרחיקה האניה „יערמאק“ את כל הקרח ממסיבי גאגלאנד. בשעה 9 בבוקר שבה האניה לקרוינשטאדט.

תמול בשעה 1/2 7 בבוקר נראתה האסכדרה הצרפתית בקצה האופק.

בשעה 1/2 9 עברו אניות האסכדרה הצרפתית על פני מגדל המאיר טאלבוכין ותכנסנה לתוך הנמל אחת אחר אחת. לקראתן יצאה מפעטערהאף אנית הקיסר „אלכסנדריה“ ומפטרבורג אניות-קטור רבות מלאות נוסעים. אניות המלחמה התיצבו במערכה בשתי שדרות לארך הנמל.

בשעה 3/4 10 בא הנשיא צרפת לובה באניות המגן „מאָנטקאלם“ שנכנסה להנמל הקטן. בבואה אל הנמל הרעימה מתותחיה 21 פעם לאות ברכת שלום כנהוג. מהמבצר ענו לה ביריה של ברכה ראשונה ואחר כן הרעימו כל אניות המלחמה מתותחיה לכבוד הנשיא והתתקשטנה בדגלים. בבוא האניה מאנטקאלם אל הנמל הקטן הרעימה מתותחיה לכבוד דגל הקיסר המתנופף על האניה „אלכסנדריה“ ואנית משפחת המלוכה „שטאנדארט“ ענתה לה בקול רעם של ברכה גם היא.

בשעה 1/4 11 הרימה אנית הקיסר „אלכסנדריה“ שעל תרנה הגדול התנוססו דגלי קיסר רוסיא ונשיא צרפת, את עוגנה ותפליג לפעטערהאף בלוית אניות משפחת המלוכה ואניות הקטור. אניות צרפת נשארו בתוך הנמל.

בשעה 12 בצהרים באה האניה אלכסנדרה לפעטערהאף, אנית המצפה הצרפתית „קאססיני“ ואנית-מפץ אחת הפליגו לפ"ב.

בשעה 4 אחרי הצהרים עשה בית מועצות העיר משתה גדול בעד פקידי הצי הצרפתי באולם בית ועד הסוחרים. המאכלים הוכנו בטעם צרפת ויין שאמפניה שטף כנחל. על כוסות של ברכה נשאו נאומים מלאים רגש וחבה. המשתה ארך שלש שעות. אחר המשתה הובילו פקידי הצבא הרוסים את חבריהם הצרפתים להנמל הפעטרובי ויחליפו אלה עם אלה את כובעיהם. על יד החוף נגנה מקהלת מנגנים בכלי שיט ולקולם יצאו במחול משחקים. בבית פקידות צבא הים ערכו הספנים והמלחים הרוסים סעודה בעד 500 צרפתים חבריהם בעבודת הים. בעת הסעודה נגנה מקהלת מחוללים בחלילים מהאניה „שטאנדארד“.


"המליץ", שנה ארבעים ושתיים, מס' 103, 22 במאי 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית מלחמה על שרטון בחוף יפו – 1891

דברי ימי השבוע

[…]

יפו. עוד הפעם קרה אסון לאניה אחת פה, היא אנית המלחמה הצרפתית סיניילאי, אשר עמדה במבוא יפו בלכתה מאלכסנדריה צפונה. הסערה החזקה אשר היתה פה בימי הפסח שברה את שלשלאות הברזל, והעגנים נפלו לקרקע הים, והגלים החזקים הרימו את הספינה, וירמוה בכח נורא בתוך גבעת חול על שפת הים, ותשקע הספינה בתוכה ולא יכלה לזוז ממקומה. ושמועה פשטה בעיר כי הספינה נשברה, ואנשיה, מצבא הים בסכנה. ומראה האניה „ציחאצוף“ עליה השלום, קם לנגד עינינו בכל מוראיו. אך בגלל חשכת הלילה לא יכלו לעשות דבר, ולמחרתו הורידו בחבל את הנשים אשר היו שם באניה, כאשר עשו באנית ציחאצוף. וישלחו תלגרמים לקרא לאנית מלחמה האנגלית והתורקית העומדות בפורט סעיד, אלכסנדריה, בירות, ואניות ללויד וצרפת המתינו גם הן לאחד כחותיהן יחד למשך הספינה השקועה בחול. ואחד הלצים בדח מלתא דבדיחותא לאמר: כל כך חזקה החבה בין צרפת ורוסיה, עד כי בעצם המקום שטבעה האניה הרוסית, מהרה לטבוע גם אניה צרפתית.


"האור" (הוספה ל"הצבי"), שנה שביעית, גליון 28, 8 במאי 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[הסיירת הצרפתית "סיניילֶה", Seignelay]

המהפכה במארוקו – 1903

הַמַּהפֵּכָה בְּמַארוֹקוֹ.

פאריז 23 דצמ. (5 יאנ.) הידיעות ע"ד תקנות ממשלת צרפת, מפני הזהירות, מתקיימות כולן. אסקדרה עומדת מוכנת בנמל טולאן, להפליג בים, לקול האות הראשון. ראש האסקדרה הוא סגן-רב-החובל פוטיע. הוא שהה בעיר ראָשפֿאר, בראש השנה למספרם, להנפש שם, ושם קבל תלגרמא, מודיעה לו, כי הוא מצווה לשוב תומ"י אל משמרתו. רב החובל עזב חיש קל את מקום מנוחתו, ויסע במסה"ב לטולאן, מקום שמה בא שלשום. תכף לביאתו, לקח בידו את רסן הנהגת כל ההכנות. פוטיע הוא עתה ראש אניות הצבא הצרפתיות בים התיכון, מלומד בתכסיס האניות, חביב מאד בצבא הספנים,  וגם נודע לשם כדיפלומאטי חרוץ. הוא כבר מלא שליחיות נכבדות מאד, שצריכות פקחות יתרה ודקות ההרגשה, כמו בקריטא, ובשנה העברה במזרח הרחוק, מקום שם הצביא את כל אניות המלחמה הצרפתיות, אצל חינא. הדיויזיה, היעודה לשוט למארוקו, היא מצוינת בטיב הרכבתה. שלש אניות הענק Gaulois, Saint Louis, Charlemagne הן מערכה עצומה בעצומים. על שלש אלה נוספו גם ספינות-רצות Chanzy, Linois. גבורה-מקובצת זו מכילה 2,752 אנ"צ עם 150 כלי תותח.

פאריז 23 צמבר (5 יאנואר). כל העובדים בחיל אניות הים התיכון קבלו פקודות תלגרפיות לשוב מהר לעבודתם, ורובם כבר באו, ויחלו להצטיד ולהזדין. האסקדרה מחכה אך לפקודה – לשוט.


"הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 286, 6 בינואר 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.