הצי הרוסי – 11 בפברואר 1916

מסביב למלחמה.

הצי הרוסי.

הצי הרוסי התחזק עתה במדה ידועה ע"י ארבע אניות-מערכה מטיפוס „גאנגוט“, שנוספו עליו. האניות האלו נגמרו בשנת 1911, כל אחת מהן מכילה 23,400 טון ומזוינה בי"ב תותחים בעלי ל' וחצי סנטימטר וגם בט"ו תותחים בעלי י"ב סנטימטר. לפי הפרוגרמה צריכות היו להיות מוכנות בהחלט בסתו של שנת 1914, אבל דבר זה לא הושג. רק בשנת 1915 הוכנו כל צרכן לקרב.

אלו הן אניות-המערכה הגדולות הראשונות של הצי הרוסי, אשר גם לו, כמובן, כשהוא לעצמו, יש ערך מסוים. ביחוד יחזק הצי ע"י אניות-המרוץ החדשות. אלו הן אניות-מרוץ ענקיות מטיפוס „בורודינה“, אשר התחילו לבנות אותן בשנת 1912 ואשר נועדו להגמר בראשית שנת 1916. אחרי שעבודת הבניה נעשתה במהירות גדולה, צריך לשער, שבקרוב תהיינה האניות נכונות. ארבע אניות-המרוץ האלו המחופות שריון מכילות כל אחת 32,500 טון ומזוינות כ"א בי"ב תותחים בני ל"ח וחצי סנטימטר ובכ"ד תותחים בני י"ג סנטימטר. עביו המקסימלי של השריון מגיע ל-305 מילימטר. ארכה של כל אחת מהאניות הענקיות האלו הוא 228 מטר וחצי ורחבה – שלשים מטר וחצי.

ארבע אניות-המערכה האחרות של הצי הבלטי שמהן האחת היא בעלת 17,000 טון והאחרות מכילות יותר מי"ג אלף טון, מזוינות בארבעה תותחים בעלי שלשים סנטימטר ובארטילריה בינונית. מלבדן יש חמש אניות-שריון, אשר ביניהן אין אמנם אנית-מרוץ למלחמה, אבל אין להתיחס אליהן בבטול.

אניות-מרוץ קטנות יש רק ארבע, שמהירות מהלכן היא גדולה מאד. מסוים הוא מספרן של האניות מחבלות המוקשניות, שמהן „נאוויק“ מכיל 12,800 טון והיא אחת מהאניות היותר מהירות שבתבל, באשר היא עוברת 27 מיל-ים בשעה. בס"ה היו כאלו בראשית שנת 1915 לא פחות משבעים ושבע, ואפשר להניח, כי מספרן גדל. לזה צריך להוסיף עוד סירות תת-מימיות, אשר גם מספרן גדל בודאי. מלבדן יש עוד כ"ה תותחניות ממאתים עד 1400 טון. אבל בחלקן הגדול העברו אל הצי הסיבירי ואל נהר אמור.

אבדות הצי הרוסי בים הבלטי היו, מלבד ה„פאלאדה“, אנית-השריון „זשעמטשוג“, אנית-המרוץ המוקשנית „יעניסיי“ והתת-מימית „אקולא“.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 36, 11 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ביקור הצי הרוסי בטולון – 1893

תלגרמות

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר עדויה פאר והדרת חג לכבוד הצי הרוסי הנכון לבוא היום לפני הצהרים. עשרת אלפי דגלי פאר נחלקו ע"י שלטון בית המועצות לבני העיר. פקידי בית הקאנסול הרוסי מפאריז וגם סופרי מכה"ע הרוסים נסעו באניה צרפתית Dovoust לקדם פני האורחים ויפגשו את הצי הרוסי בשעה 9 בבוקר במרחק 12 פרסא מטולאן. גירס הציג לפני האדמיראל אוועלאן את שרי הצבא הצרפתים. הקאפיטאן מארעשאל הודיע את האדמיראל, כי שר צבא הים בצרפת צוה אותו לברך בשם ממשלתו את האדמיראל ויוסף להגיד, כי הברכה הזאת נשלחה אליו לא רק מאת שלטון צבאות הים בלבד כי אם מאת צרפת כלה. האדמיראל הביע תודה להקאפיטאן.

fyodor_avelan_(1900)
האדמירל הרוסי תאודור אוולאן, 1900. המקור: ויקישיתוף

טולאן 1 (13) אקטאבר. הצי הרוסי בא אל החוף ויעבור על פני אניות המלחמה הצרפתיות אשר העמדו בארבע שורות. צבא אניות המלחמה הצרפתיות וגם המון אדם רב אשר נהרו לבוא הנה ויעמדו בסירות דוגה אצל החוף קבלו בשמחה ועליצות נפש את פני הצי הרוסי ומפיות אלפי ההמון אשר עמדו על החוף נשמע קול קורא „תחי רוסיא! תחי צרפת!“ ויניפו מצנפות ומטפחות בידיהם לאות כבוד.

טולאן 1 (13) אקטאבר. בשעה 1 בצהרים עלה האדמיראל אוועלאן על החוף בלוית שרי הצבא מראשי המטות אשר  לו. ראשי המטות לצבאות אניות צרפת חכו לקראתו על החוף ויחבקו שרי הצבא איש את רעהו בחבה יתרה בעת אשר כלי התותח והפעמונים השמיעו קול רעם. להקת הנוגנים של צבא האניות הצרפתי השמיעה קול מנגינה רוסית ומכל עברים נשמעו קולות אלפי אדם „תחי רוסיא!“ האדמיראל הלך גללוי ראש בלוית שרי הצבא הרוסים והצרפתים ויבוא אל בית פקודות שלטון צבאות הים ויקבל שם את פני שר צבא האניות. בצאת האדמיראל מבית הפקודות הגיד: אינני יכול להפרד מכם בטרם אקרא בקול את האומר אשר ירחש היום לב כל בני רוסיא" „תחי צרפת!“.

טולאן 1 (13 אקטאבר). שר צבא אניות צרפת בקבלו את פני האדמירל אוועלאן ושרי צבאותיו בבית הפקודות לצבא האניות הגיד: „קראנשטאדט וטולאן הם שני המקומות המעידים על החבה והידידות שבין צבאות רוסיא וצרפת. פה יקדמו תמיד את פניכם כרעים אהובים, ובשם נשיא ממשלת העם, הממשלה והעם כלו אגיש לך אדמיראל יקר וברכה לך ולכל החברים אשר אתך, בתור באי כחו של עם גדול ונכבד מאד. האדמיראל השיב, כי קצרה לשונו מהביע כל רגשי תודתו. „הצי הרוסי וכל עם רוסיא – אמר האדמיראל – יהיו לכם אסירי תודה.“

טולאן 1 (13) אקטאבר. שר עיר טולאן בקבלו את פני האדמיראל אוועלאן הגיד: „שליחי כל גלילות צרפת נאספים פה היום להביע לך אדוני את רגשי לב כל בני צרפת אשר ירחש לרוסיא האהובה ולהודיעך כי רוח אחד יחיה כעת את כל הצרפתים. בואך הנה יחזק את קשר האהבה והידידות בין שני העמים ויוכיח את קרבת המשפחה של שני השבטים“.

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר מלאה תשואות. בתי המלון מלאים אורחים מפה לפה ושכר חדר מלון אחד עולה מאה פראנק ליום.

פאריז 1 (13) אקטאבר. שלטון בתי המועצות הראשים בערים הרבה בצרפת ואגודות שונות של שרי צבאות צרפת אשר בחיל המלואים שלחו תלגרמות של ברכה להאדמיראל אוועלאן בטולאן. בהרבה ערים פארו את בתי פקודות הממשלה ומעונות פרטים בדגלי תפארת ובערב יכבדו את החג באורים. בפאריז יתנוססו  הדגלים מן הבוקר.

פטרבורג 1 (13) אקטאבר. בגלל בוא צי רוסיא להשיב כבוד לצי צרפת נדפס במכה"ע „זורנ. דע ס"ט פט"ב“ מאמר המעיר לדעת את רוח השלום על הדבר הזה. גם שאר מכה"ע מעירים לדעת כן.


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 213, 15 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לאן הולכים כספי העם – 1907

ברוסיה.

בעיר המלוכה.

[…]

ה„רוס“ מביא מספרים מענינים, המוכיחים לאן הולכים כספי העם: מי שהיה מנהל מיניסטריום הים טשיחאטשוב, העשיר היותר גדול ברוסיה, מוסיף לקבל את משכורתו השנתית י"ח אלף רובלים, מלבד השכר שהוא מקבל בתור חבר למועצת הממלכה. מי שהיה מיניסטר הים אווילאן מוסיף לקבל עשרים אלף רובלים מדי שנה בשנה, מי שהיה מיניסטר הים בירילוב – 18540 רובלים, מי שהיה נציב המזרח הרחוק אליקסואוב מקבל עד היום בכל שנה 140,000 רובלים, רובאסוב מקבל 75 אלף רובלים, אלמנת מיניסטר הים שיסטאקוב, שנישאה לאיש אחר עשיר, מקבלת י"ח אלף, הבת העשירה של מי שהיה מיניסטר הים שיסטאקוב, שנישאה לאיש אחד עשיר, מקבלת י"ח אלף, הבת העשירה של מי שהיה מיניסטר הים מקבלת גם היא את שכר אביה, הקונטראדמיראל אבאוה, מי שגרם למלחמת רוסיה ויפוניה, גם הוא, העשיר הגדול, מקבל בכל שנה קרוב לט"ו אלפים רובלים. ונמצאו כי משרת מיניסטריום הים עולה לרוסיה בעד העבר 95,000 רובלים ובעד ההוה עשרים אלף, בס"כ 115,000 רובלים בכל שנה.


"הזמן", שנה חמישית, מס' 80, 25 באפריל 1907, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המיניסטריון דרדנוֹט – 1911

HMS_Dreadnought_1906_H63596
אה"מ דרדנוט, 1906. המקור: ויקישיתוף

המיניסטריון דרדנוֹט.

בשם „דְרֶדְנוֹט“ קוראים את האניות הגדולות והנוראות, אשר החלו האנגלים לבנות במשך השנים האחרונות. בנין זה היה לבנין-אב של הפוליטיקה האירופית. יש שאתה שומע קול בהלה מאשכנז: הנה בונה אנגליה עוד שני „דְרֶדְנוֹטִים“, עוד שלשה „דרדנוֹטים“, ואז „אנוסה“ אשכנז לבנות גם היא עוד שנים-שלשה „דרדנוטים“ – וזו הוצאה קטנה של עשרים – חמשה ועשרים מליון. כל סכסוכי אנגליה ואשכנז במשך עשר שנים האחרונות השתרגו ויסתבכו במקצוע ה„דרדנוטים“. מתחיל הדבר בין אשכנז ואנגליה, והולך ונמשך גם לצרפת, גם לאיטליה וכו', ובשעה שאנו כותבים, יצא הקול בפ"ב, שהאדמיראל סקרידלוב הידוע מעורר גם את דעת הקהל ברוסיה ע"ד צורך בנין אניות חדשות, מפני שיש סכנה מצד אוסטריה המרבה לבנות אניות, ועוד יותר מצד תוגרמה, שהתחילה לעסוק בקבוץ קדמוניות, לקנות אניות ישנות שיצאו מכלל תשמיש באשכנז. האדון סקרידלוב איננו אומר בפירוש, איזו אניות הוא מוצא לנחוץ לבנות; אבל אין ספק, כי גם הוא שואף ל„דרדנוטים“. שתי תאוות שולטות כעת בממשלות אירופה: האחת היא תאות ה„דרדנוטים“, והשנית – תאות אַוִירופְּלַנִים טובים לתכסיסי צבא, הים והאויר.

[…]

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 48, 10 במרץ 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[נחום סוקולוב] [HMS Dreadnought]

האסון באנית המגן "סיסוי וליקי" – 1897

Sisoy_Veliky_explosion_damage_1897_turrets
שרידי צריח התותח האחורי לאחר ההתפוצצות. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

מיום 3 (15) מארץ (י"א אדר שבי).

קאניא. – על אנית המגן “Сисой Великий„ הנמצאה אצל חוף האי קריטא בעת היריה להתלמד מכלי תותח-המגדל, כפי הנראה, מפני שלא היה סגור כראוי, התפרצו אדי אבק שרפה ויקלקלו במדה מרובה את מכסה המגדל ואת המגדל עצמו, ואז נהרגו דיריאגין עוזר האינג'ינייר הראש וארבעה עשר מלחים. הלייטיננט אלקסיי פישצורוב וארבעה עשר מלחים נפצעו פצעים אנושים. מהם מתו שנים והלייטיננט, שלשה מלחים נפצעו פצעים קלים.


"המליץ", שנה שלושים ושבע, מס' 55, 18 במרץ 1897, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Sisoy Veliky

השקת אנית מגן החוף "סניאבין" – 1894

RUS_Admiral_Senyavin_in_1901
אנית המערכה החופית "אדמירל סֶנְיאַבִין", 1901. המקור: ויקישיתוף

ביום 10 (22) לח"ז הורידו הימה לעיני כבוד הרוממות אנית מגן החוף „אדמיראל סיעניאווין“ אשר נבנתה בבתי המלאכה של האדמיראליציא החדשה. כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה עם כבוד מלכותם יורש העצר יר"ה, הנסיכים הגדולים והנסיכות הגדולות וגם האורחים הנעלים: כבוד מלכותה מלכת יון עם יורש העצר ניקוליי ובת המלך מריא, וגם נסיכת אוהעלס ובנותיה ויקטוריא ומויד, באו מפטרהאף באנית המלכות „אלכסנדריא“ בשעה 12 בצהרים לפטרבורג. אנית המלכות השליכה עוגן בתעלת הים. כבוד הדר מלכותם והאורחים הנעלים עלו מן האניה ויבואו לאניות קיטור קטנות. כאשר באו אל בית המלאכה ברך כבוד הדר מלכותו יר"ה לשלום את אנשי משמרת הכבוד, כבוד הדר מלכותה הקסרית יר"ה קבלה דין וחשבון ממשמרת הכבוד של גדוד השומרים לראש המלך, אח"כ עלו כבוד הדר מלכותם יר"ה וכבוד מלכותם אל אניה אחרת ואחרי בקרם אותה באו אל האוהל אשר שם הוצעה תבנית האניה החדשה. הגיעה השעה 12 ורבע ולקול תרועת הידד וקול רעם כלי התותח מאניות הצבא אשר עמדו על הנעווא, הפליגה לה האניה החדשה נתיב בים. ויהי כאשר השליכה האניה החדשה עוגן הורם עליה דגל הקיסר ולהקת הנוגנים השמיעה מנגינתה.


"הצפירה", שנה עשרים ואחת, מס' 84, 27 באוגוסט 1894, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה הנפלאה "פופוב" – 1875

 אוניית השריון העגולה "אדמירל פופוב" במספנת הצי בניקולאייב, 1878. איור ב-The Graphic. המקור: ויקישיתוף

רוסלאנד

סעוואסטאפאל בחצי-האי-קרים ד' שבט התרל"ה. האניה הנפלאה והחדשה במתכונתה „פאפאווקע“ אשר נבנתה בשנה העברה בניקאליעוו והובאה הנה למבחן לעיני אדונינו הקיסר יר"ה וכל משפחתו הרמה בשנה העברה, עזבה זה לא כביר את חוף עירנו אחרי אשר נסוה במסה, ותמצא חן מאד בעיני הקיסר ומשפחתו עד אשר נכבד הבונה הגענעראל „פאפאוו“ במתנת כסף חמשים אלף רו"כ. ואחרי אשר עזבה את החוף בפעם הראשונה נוכחו לדעת כי לא תוכל לעמוד לפני רוח סערה, וכמעט נטבעה בים. וישובו וימשכוה על היבשה בהאדמיראליטעט בעירנו לתקנה. וסך ר"ס רו"כ נתנה הממשלה משכורת עמדתה בכל יום בעד המקום. האניה הנפלאה הזאת נעשתה למען תוכל עמוד להגן על מבצר בעת מלחמה, והנה כלה מברזל ועליה עומדים שני תותחים גדולים ומשקלם ע"ב פונט או י"ח מאות צענטנער. בה שתי ארובות עשן. והיא עגולה כקערה, לפניה שש כנפים ותוכל ללכת לכל צד שתרצה מבלי להפוך אותה. וכאשר תשים בים דרך תשוט עמוק מאד במים עד אשר גובה מכסה האניה מן המים הוא רק כחצי אמה. מחיר בנינה עלה עד איזה מילליאנען רו"כ.


"העברי", שנה אחת עשרה, מס' 18, 22 בינואר 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המרידה בין האניות הרוסיות – 1905

"פוטיומקין" בקונסטנצה, מניפה את דגל רומניה. המקור: ויקישיתוף

מכתב מרומניא.

חשכה ועלטה גדולה פרושה כעת על רומניא. המבוכה גדולה עד מאד, אין עצה ואין תבונה. וזה הדבר: מחוף גאלאטץ, סולינא, ומחוף קונסטנצי הודיעו לשר-המלחמה כי הצי הרעוואליצאנרי „ק. פאטעמקין“ שברח מאדעססי עבר דרך שם. מחוף סולינא הודיעו כדברים האלה: אתמול בבוקר אנית-מלחמה אחת גדולה רוסית אשר יש לה שני טורפילים החלה להתקרב אל החוף ורצתה להשליך עגן. אחר איזה מינוטים הסבה מזה, ותשם פניה קונסטנצה. מגאלאטץ הודיעו ג"כ כן. אח"כ באה טעליגראמה מקוסטנצי לשר-מלחמה כדברים האלה: בשעה 6 השליכה הספינה מים השחור „ק. פוטמקין“ עגנה 2 קל"מ רחוק מהחוף, בתוך הספינה נמצאים 700 אנשים.

בערב קבל שר-המלחמה ידיעה מהקאפיטאן של חוף קונסטנצי כי הספינה הרוסית קיפוטמקין עגנה שם. המארינארים הרוסים שלחו לו מכתב אשר בו בקשו בתחלה סליחתם על פשיעתם לבוא לחוף זר שלא ברשות, ואח"כ ישפכו שיחם לפניו כי לא אכלו זה שלשה ימים כו' וע"כ הציעו בקשתם שהממשלה תתמוך אותם בכל הנחוץ להם היינו: 40 טאנני (טאנני הוא חבית בת 2000 פֿונד) גחלים, 60 טאנני מים לשתיה, 8 שורים, 200 קולא שומן, 40 קולא בורית, 15 קולא טאבאק לעשן, 600 טאני מים לצרך המכונות, ואם רומניא תמלא בקשתם זאת ועזבו את קונסטנצי ויסעו לקונסטנטינופול.

בשעה שקבל שר-המלחמה את הידיעות האלה קרא לאספה את כל המיניסטרים להועץ על הענין הגדול הזה איך להתנהג. אח"כ שלח שר-המלחמה את החלטת האספה למצביא הצי הרומני בקונסטנצי לאמר: אל תתן להם שום תמיכה הן מזון, הן גחלים, והן שאר הדברים הנחוצים להם, רק באופן זה תאות להם למלאות מבוקשם אם יסגירו את הספינה עם הטורפולים בידך, אז תתמוך אותם הממשלה בכל הנחוץ להם לכלכלת גופם, והם יהיו חפשים לנפשם ליסע באשר יבחרו והממשלה הרומנית לא תמסור אותם ביד מבקשי נפשם. אם לא יקבלו את האופנים האלו שהצעתי לפניהם, – יסיים שר-המלחמה בסוף ההחלטה – אז יתגר צי שלנו מלחמה עמהם אם לא ילכו להם לדרכם לעזוב את החוף. הספינה הרוסית לא השגיחה על הפקודה ההוא, ונסו את עצמם לכנוס הלאה ולהתקרב אל החוף, אבל אנית הסובב המחופית „עליעאבעטא“ התחילה לירות לנגדם ואז הוכרחו לחזור.

אח"כ שלחו עוד הפעם מכתב ובו דברו קשות נגד רומניא, הם כתבו כך: אם הממשלה הרומנית לא תתמוך אותנו ברצונה הטוב, אז ולקחנו בחזקה, כי נתחיל להשליך כדורים על העיר. עוד הודיעו בהמכתב כי בין המתקוממים נמצאים 200 רומנים מבאסאראביע והשאר הם פולנים ופינלנדים. את המכתב הזה טלגרפו מיד לשר-המלחמה, ושר-המלחמה השיב עוד הפעם כי לא יתן להם תמיכה בשום אופן, אך ורק אם יקבלו את התנאים שהציע לפניהם בתחלה, ועבור שיפחידו אותו איננו ירא כי גם לרומניא יש אניות מלחמה. המינסטר נתן פקודה להצי „אליסאבעטא“ שיעמוד הכן ליום קרב, וגם שלח אלפי אנשי צבא מבוקרשט לקונסטנצי.

לע"ע ארצינו היא כמרקחה, להעתונים יש כעת חומר למלאות את גליונותיהם הגדולות, בהקונפרנץ שהיה בין השרים והגנרלים הגדולים אמרו כך: רומניא עומדת כעת בין המצרים, מצד אחד מוכרחה היא להראות את רגש ההומני שבה לאנשים זרים שעשו חטאים פוליטיים בארצם ונסו לארצה, כאשר כן עושים כל העמים המקולטרים, ומצד אחר לא תוכל לבוא בריב עם רוסיא, וע"כ לא יכלו לחלוט החלטה אחרת. בקונסטנצי שורר פחד גדול, הם יראים לבל יחל „ק. פוטמקין“ להשליך בומבות על העיר.

אין ספק – יאמרו העתונים הרומנים – כי פוטמקין לבדו עצום הוא לא רק מהצי „אליסאבעטא“ רק מכל הצי הרומני שעל הים ועל הדונוי, וע"כ אם יפרוץ מלחמה תהיה המלחמה קשה עד מאד. נוסף לזה יפחדו מאד מביאת הצי הסעוואסטאפלי לקונסטנצי להתאחד עם פוטמקין.

פאלטישען.  משה ברקאוויטש.

* * *

אנית המערכה "גאורגי פובידונוסץ" שהצטרפה למורדים ב"פוטיומקין". המקור: ויקישיתוף

מרידת האניות בים השׁחר.

על רוסיא נאמר: אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו. כאשר נפילתה בהמלחמה נפלאה למאד, כן מרידותיה הפנימיות זרות ויחידות במינן. על כל המרידות שהיו עד עתה, שׁתה גם אָדעססא קציר להן, ולא האזרחים והפועלים היו המתקוממים כי אם החיל, לגיונו של המלך. שהוקם על לשמור את הסדר גם הוא לא יכול לשאת טורח הדעספוטיזמוס האכזרי הרובץ על הארץ מידי מלכו, שריו ופקידיו.

אחר אבדו הצי הבלטי נשאר לרוסיא עוד צי אחד, היא האיסכדרה בים השחור. מאיסכדרה הזאת לא יכלה אמנם רוסיא להרויח הרבה, כי אסורה היא בחופה מבלי שתוכל לצאת ממנו דרך הדאַרדאַנעללום, שמלכי אירופה חסמו עליה הדרך הזה, אבל קצת תנחומין יכלה רוסיה להתנחם שנשאר לה האיסכדרה הזאת שתוכל להבנות על ידה לעת מצוא. והנה הה; גם האיסכדרה הזאת נהרסה, אבל לא מאויביה החצונים, כי אם ממתקוממים הפנימים הקשים לאדם ביותר. אנשי החיל שעל האניה „פוטעמקין“ התאוננו ביום 28 יוני לפני שר צבאם על מאכילתם הנתן להם כי סר ממנו טעם. האדון הזה לא מצא לנחוץ לענות להמתאוננים אף דבר קל, אבל ביריה אחת המית את האיש המתאונן לפניו כשם כל החיל. חבריו יקמו נקמת רעם שמת בלא עון וכלה עתו, ויהרגו את שר הצבא ואת מפקד האניה ואת כל השרים שנודעו באכזריותם מכבר וישליכום הימה. רק את השרים שהצדיקו מעשי החיל החיו ונספחו אל הקושרים. גם האניה „ונעכא“ למדה אל מעשה רעותה „פוטעמקין“ ואנשי החיל אשר עליה אסרו את מפקדה והעמידו דגל אדום על התורן, לאות כי גם „וועכא“ בקושרים. עדי ראיה מספרים, כי באותה שעה נטפלו אניות רבות שהעמידו דגלים אדומים ולא רק החיל הפשוט כי אם גם שרים רבים אמרו למרוד, רק אחר הפצרת האדמירלים והקומנדנטים שבו מדעתם ונסעו לסעבאסטיפול.

כאשר התקרבה האניה „פוטעמקין“ לאָדעססא הודיעו כי לא יהינו שרי הפקידות לצאת להחוף נגדם, כי יהרגו כל איש הקרב אליהם. תכף התפרצה שביתה כללית של הפועלים באָדעססא והדימונסטרציות בחוצות היו כארבה לרב. הצבא החל עבודתו וקרבנות נפשות נפלו לרב, מסביבות אָדעססא נתוספו צבא, ומספר הצבא העומד עתה שם עולה לשלשים אלף, אָדעססא דומת לעיר נצורה בכל פרטותיה: הצבא מתהלך ברחובות ובשוקים, משפט מלחמה הנהג בעיר, המסחר נשבת והמלאכה בטלה, בכל מקום השלוך הס, יושבי העיר נחבאו מפחד הצבא כבר נהרגו ששה אלפים איש וסוף הדבר מי ישורנה.

האדמירל קריעגער יצא ביום 29 יוני מסיבאטיפול עם אניות מגן טורפדיות אחר אנית „פוטעמקין“ לאָדעססא. ויהי אך קרוב קרב קריעגער להחוף, ויצא הקול כי „פוטעמקין“ סגר עצמו בידי האיסכרה בלי שום עמידה על נפשו, אף ירייה אחת לא נתן „פוטעמקין“ להגנת עצמו. השמועה הזאת פרשה לה כנפים בכל קצות הארץ, והוסיפו לבשר כי קריעגער שב תכף לסיבסטיפול עם פטעמקין וחילו המונח אסיר בזיקי ברזל בירכתי הספינה, כבר חשבו זאת לאמת גמורה, ומכ"שׁ שרוסיא קימה זאת בדרךְ רשמי. בתוך כדי דבור באה השמועה מבוקרעסט, כי לחוף קונסטנאנצא באה האניה

פוטעמקין“ עם חיל 800 במספר נתברר עתה הדבר, כי האדמירל קריעגער קצר כחו נגד המורד „פוטעמקין“ וע"כ שב מהרה לסיבסטיפול, ועוד אחת מאניותיו „פובידונוסעק“ נשארה באדעסע כי נוספה גם על המורדים והתחברה „לפוטעמקין אשר יצא מאָדעססא לבוא לחופי רומניא. כאשר בא לקונסטאנצא דרש מאת פקידות רומניא לתת לו צידה ופחמים. פקידות רומניה לא מלאה שאלת פוטעמקין ואחר ואחר עשותו שם מעל"ע הפליג הימה. מטרת נסיעתו עתה לא נודעה אל נכון. שמועה אומרת, כי ראה „פוטעמקין“ שחסר לחמו ואבק שרפה מכליו, וגם פחמים אין לו רק כעשרה טון, בחר לשוב לסיבסטיפול, אם אמת בפי השמועה לא נודע עוד כשעה זו. כי בכלל נעלמו עקבות „פֿוטעמקין“ עתה ואין יודעים אי' מקומו, שמועה אחרת אומרת, כי עומד „פוטמקין“ בלב ים ומלעטים את ספינות המסחר העוברות ולוקח מהם צידה ופחמים.

על אניות הרבה מתעוררת המרידה, כן מודיעים כי „אלכסנדר השני“ „מינין“ „פרוט“ ועוד התקוממו אבל נשתקו בחוזקת יד. עוד מדיעים, כי כל שרי הצבא אשר באיסכדרת ים-השחור הגישו כבי בקשה לפטרם מעבודתם. יש לשער מה עזובה האיסכדרה ההיא שמעשים כאלה נגלו לעין היום, פרטי הידיעות אי אפשר עוד לדעת אל נכון יש ממקום המעשה, כי הגובנר מאדעססא שלח אחר עורכי העתונים והזהירם שבל יגלו מכל הנעשה בעיר וכל העובר ע"ז יאָסר עתונו. הגינ. איגנטיעוו בא לאדעססא ובידו כח הרשאה מהצאר לעשות כל מה שיראה בעיניו טוב ונחוץ להשתיק המרידה.

* * *

Sinop
אנית המערכה הרוסית "סינופ", שהשתתפה במצוד אחר "פוטיומקין". המקור: ויקישיתוף

המרידה בין האניות הרוסיות

אנית השריון „קניאז פוטעמקין“ שמטרת נסיעתה מחוף קונסטנצא לא היתה ברורה מקודם, נכנסה ביום 6 דנא לפעאָדוזיאָ, הוא חוף הדרומי של חצי-האי קרים שעמד מקודם תחת ממשלת הטרטרים ומשנת 1771 שייך החוף פעאָדוזיא לרוסיא. בהשליכה עוגן בפעאָדוזיא העמידו מנהיגי „הפוטעמקין“ לאנשי העיר אותן השאלות ששאלו בקונסטנצא לתת להם פחמים, בשר, חלב, בקר, שומן, טאבאק ועצרי גפרית ועוד. אם לא תתמלאינה השאלות הללו, ידרשו מאת האנשים לעזוב את העיר ומהאניה יחלו לירות על העיר לעשותה תל עולם. מועצות העיר השיבה דרישת „פוטעמקין“ ריקם וצבא הרגלי העומד בפעאדוזיא התקרב להחוף וקבל פני המורדים על האניה ביריות. שני אנשים על האניה הומתו ושבעה נטבעו. אנית הטורפדית המסומנת במספר 267. שנטפלה באָדעססא „לפוטעמקין“ השיבה יריה אחת על העיר. אמנם החצים עפו ממעל לעיר והלאה לא ולא הסבו כל נזק.

המולה גדולה קמה בעיר ויושביה חשו מפלט להם באשר מצאו ויצאו את העיר כל האנשים והנשים והטף, וכל אשר נשמה באפו נס מפני הפחד כי „הפוטעמקין“ יחרב את העיר רגע אחד. סופרו של „הדיילע מאיל“ הודיע מאָדעססא כי הבומברדציא כבר החלה ופעאודוזיא כלה היא כמדורת אש. כמובן הלכה השמועה הזאת מפי עתון לעתון עד שנתמלא חללו של עולם מהבומברדצא הפיאודוזית. אמנם עד מהרה נוכחו כי כל השמועה לא רק שהיא מגוזמת, אלא שמתחלתה שקר היא, כי אף ריח של בומברדציא לא הי'. „הפוטעמקין“ ראה כי שאלתו לא נתן לו אף אחר שאיים בהשתערות על העיר, ויצא מחוף פעאודוזיא וילך לו בלב ים. לפני יציאתו מהחוף שלחו האנשים כרוז לפיאודוזיא לחלקו בעולם. הכרוז נושא עליו שם „מניפסט אל העולם ההשכלי“ ומדבר רמות וגבות על התנשאות נפשם של המתקוממים הלוחמים בעד החרות נגד הביורקרטיא השפלה. „אין אנו יודעים רק את המלות האלה: מות או דרור להעם הרוסי – נאמר בהכרוז – אחרת זרה לנו. אנו רוצים שלום ואושר לרוסיא. הפסקת שפיכת הדם האי-אנושית על שדמות מנזשוריא וקריאת בלי-אחור לכנסי' קונסטיטוצינית על יסוד בחירה כללית. בעד מלואת השאלות האלה, החלטנו בדעה אחת, להלחם על אניתנו עד הנצחון או עד האבדן. נוכחים אנחנו לדעת בטח, כי כל האזרחים החפשים והפועלים של העולם כלו מרכינים ראש בסימפטיא עזה למלחמתנו בעד השלום והחרות. – תחי הקונסטיטוציא הרוסית.!

המבטאים והמלות מצלצלים יפים כשהם לעצמם, אבל בפיהם של המתקוממים שעל ה„פוטעמקין“ היו רק מושאָלים. לא "בדעה אחת" עשו מה שעשו, כי פלטים אחדים שנמלטו מהאניה דרך החוף שהשליכה שם עוגן, ספרו כי רובם של האנשים שעל האניה קצה נפשם בנדידתו התדירה של ה„פוטעמקין“ משך שבוע אחד מחוף לחוף ורצו להשלים, רק אחדים מהמורדים שהם הנהיגו את האניה בתור ועד הריבולוציוני שבתוכו היו גם שני ציביליסטים שהם היו רוח החיה באופני המרידה, רק האחדים האלה הכבידו אכפם על רוב מנין אנשי האניה. גם כי לא המיתו עצמם המתקוממים על השלום והחרות, וחוץ מהמלות „מות או דרור“ ידעו גם מלה שלישית: השלמה, נראה מסוף הדבר, כדבעינן למימר קמן.

ביום 8 בחצות הלילה שב „פוטעמקין“ לחוף קונסטנצא. הידיעה כי האניה נראתה עוד הפעם בקונסטצא, משכה אליה את כל יושבי העיר שהיו בהולים על נפשם, אף שידעו שלא שב „פוטעמקין“ אדעתא דהכי לעשות בומברדציא כמו שאיים בפעם הראשונה. שמונה מלחים מפוטעמקין באו בספינה קטנה למפקד הנמל ויביע לו דעתם, כי רוצים להסגיר עצמם בידי רומניא באו, ויחל המו"מ בדבר האופנים. שרי החוף הבטיחו להם, מה שאמרו להם עוד בפעם הראשונה, כי אם יסגירו עצמם בידי רומניא לא תאונה להם כל רע. כי רומניא אינה מסגרת לרוסיא חוטאים פוליטיים ויוכלו לשהות בארץ כאשר ייטב להם. מריש לא האמינו המתקוממים בהבטחה זו, ולבם היה נוקף, כי הבטחת שוא היא ורומניא מוציאה לרוסיא אף בעד חטא פוליטי. אבל אחר שהוסיפו שר החוף להבטיחם ע"י כי לא יסגרום כי בכלל לא נעשה חוזה כזה בין רוסיא ורומניא, החלו המתקוממים להאמין בבטחון חייהם בארץ רומניא. המתקוממים העמידו עוד שני תנאים: שהאניה תשאר בחוף רומניא ולא תסגירה לרוסיא ושהמתקוממים יקחו אתם את האוצר של האניה. לשני התנאים האלו לא הסכימו שרי החוף כי המלך קארל צוה להשיב את האניה ואת הכסף הנמצא בה לרוסיא. שמונת המלחים שנשאו ונתנו ע"ד אופני ההשלמה שבו לחבריהם שעל „פוטמקין“ והודיעום מכל המדובר ביניהם ובין שרי החוף. אז החל וכוח בין האנשים, קצתם אמרו מי יתן מותנו פה במים בעד החרות, וקצתם אמרו אחרי שאי אפשר לגמור את דבר המרידה ואין תקוה שיוכל „פוטמקין“ לבצע זממו אשר החל, אז טוב לחוש מפלט לחייהם בארצות נכריות. אחרי דעות שונות שהיו ביניהם החלטו להסגיר עצמם בחוף קונסטנצא. האניה התקרבה לחוף בשעה 12 בצהרים, שרי החוף קבלו את האניה תחת השגחתם והרימו עליה נס של דגל רומניא. קשה היה דבר זה בעיני אנשי האניה שרצו למחות נגד זה, כי דגל רוסיא חביב להם, אבל שרי החוף הוכיחום לדעת כי זהו אחד מנמוסי העמים האינטרנצינליים. האנשים ירדו מעל האניה וכל העם שנאסף מסביב להנמל קבל אותם בתרועת ששון ובקריאת הידד. התופים וחלילים רקדו וחגגו המתקוממים ושמחתם ערבה להם.

המתקוממים קבלו רשות ללכת כטוב בעיניהם, קצתם כבר נסעו למקומות שונים ברומניא וקצתם יצאו לכפרים להיות בקוצרים ולהשתכר לצורך חיי שעה. חמשים אנשים התיצבו לפני ציר רוסיא ויאמרו כי הם נשארו אמונים להצאר ורוצים לשוב לאדעססא.חושבים כי ה"אמונים האלו ישולחו לאחד מחופי רוסיא ונשפטו שם משפט מות.

ביום 9 נראו בקונסטנצא שלש טורפדות רוסיות. אחריהם באו אנית השריון „טשעסמא“ והסובב „סיניפע“. הקונטריאדמירל פיסאריעווסק והמפקד בערגער בקרו את שרי החוף והודיעום, כי יצאו לבקש את „פוטעמקין“ ובבואם הנה ראו כי פוטמקין שוהה בחוף קונסטנצא, ע"כ דורשים הם בשם ממשלת רוסיא מאת ממשלת רומניא להשיב להם את האניה ואת כל חילה ואנשיה, האניה הושבה להם אבל לא הנפשות. כומר רוסיא טהר את ה„פוטמקין“ מטמאת המרידה וכל השרים והאנשים שבאו עם האנויות הרוסיות הנזכרות נשבעו שבועת אומן להצאַר. אח"כ יצאה אנית השריון „פוטמקין“ יחד את יתר אניות הרוסיות ללכת סיבסטיפולה.


"מחזיקי הדת", שנה עשרים ושבע, מס' 40, 7 ביולי 1905, עמ' 4; מס' 41, 14 ביולי 1905, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[שגיאות הדפוס במקור]

הורדת האניה החדשה "אצאקאוו" – 1902

אנית המערכה "אוֹצָ'אקוֹב" בסבסטופול, 1907-1902. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות:

יום 22 ספטמבער (5 אקט.) (ד' תשרי).

סעוואסטאפאל. – אנית הקיסר „טאמארא“, שדגל הקיסר מתנוסס עליה, עם הוד מלכותם, עברה למפרץ הים הדרומי. נסיעת-הטיול של הוד מלכותם ארכה 25 רגעים. בשעה 5, 34 רגעים שבו הוד מלכותם לאנית הקיסר „שטאנדרארד“ שהורם עליה שוב דגל הקיסר. העם אשר בהנמל ועל החוף ברך את הוד מלכותם בקריאות „עורה“ ברגש.

בבקר הוד מלכותם את אנית המגן „ראסטיסלאוו“ התענין הקיסר בהגשת כדורי היריה לראש המגדל ויתבונן היטב בהמכונה והדודים שמסיקים אותם בנפט. „ראסטיסלאוו“ היא אנית המגן היחידה בתבל שמסיקין אותה בנפט. באולם האספה של פקידי הצבא הואיל הוד מלכותו לשוחח עם הפקידים ויכתוב את שמו בספר הזכרון בעד המבקרים את האניה. בחדר מפקד האניה בלו המבקרים הרמים והנשאים כחמש עשר רגע וישמעו את מנגינות המחללים בחלילים.

תושבי העיר מלאו מאז הבקר את כל הגבעות הסובבות את המפרץ הדרומי. הקרואים יצאו ממקומות העמדה בעד האניות הגרפי והמינני בסירות קטור של שלטון הים להאדמירלטייסטווא, ששם בין מעקות העצים לצורך הבנין עמדה האניה הגדול החדשה של צי הים השחור „אצאקאוו“, רבבות עינים היו נשואות לאנית הקיסר „שטאנדארד“. בשעה 11 בבקר הואילו הוד מלכותם לצאת בסירה ערוכה לנסיעת משפחת המלוכה להאדמירלטייסטווא , ששם נבנה אהל-אפריון מפואר מאד. כאשר נגלו הוד מלכותם לעיני הצבא ולעיני ההמון הרב בעלותם במעלות האניה „אצאקאוו“ גברה התרועה מאד. שם התיצבו לפניהם צירי העיר והמבצר. אחרי רדתם אל אהל האפריון צוה אדוננו הקיסר להחל את סדר הורדת  האניה. ברגע הורדה האניה הופיעו עליה דגל הוד אדוננו הקיסר, דגל הוד רוממותו של הגנרל-האדמירל ודגלי הצבא ושלטון הים. אנשי האניה קראו „עורה“ ואחריהם הריע ההמון הגדול במספר רבבות אחדות העומד על החוף. המנגנים נגנו את שיר הפגישה ואחריו את שיר הלאום. בשעה 11, 50 רגעים שבו הוד מלכותם לקול תרועת ההמון ונגון המנגנים להאניה „שטאנדארד“, ששם אכלו הוד מלכותם את ארוחת הבקר, שזכו להקרא אליו ראשי פקידי הצבא.


"המליץ", שנה ארבעים ושתים, מס' 212, 6 באוקטובר 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צי המתנדבים – 1886

Moskva_steam_ship
אנית צי המתנדבים "מוסקבה". המקור: ויקישיתוף

מכתבי סופרים.

אדעסא 11 מאי. אם כי לא זכינו אנחנו יושבי אדעסא לראות בעינינו את הוד מלכותו עם משפחתו הרמה, אשר נאספו כולם יחד לחוג את חג החנוכה לצי המלחמה במי ים השחור, בכל זאת הביטו רבים ויחזו ביום 9 במאי בשעה 4 בבקר מנמל אדעסא את האניות, אשר נשאו את האורחים הנכבדים ואת אנשי לויתם, מדי עברן בקרבת חוף עירנו. ובשעה 8 בבקר באותו היום שמענו כולנו באזנינו קול רעם כלי תותח אשר נתנו כבוד לבאים בחוף עיר המבצר אטשקוב. העיר הזאת רחוק אמנם מאדעסא מהלך 42 פרסאות, אבל רוח חרישית נושבת מקרן צפונית מזרחית (N o) הביאה את הקולות עד הלום. פרטי הדברים והכבוד אשר נעשה להוד מלכותו בכל מקום בואו כבר הודיע לכם התלגרף אשר לא יחמיץ בימינו כל ענין נכבד אשר ראוי לשום עליו עין, ובפרט ענין רם ונשגב כמו זה אשר כבוד ממלכת רוסיה צרור בכנפיו. עוד באו לאדעסא ידיעות מפי נבחרי העיר אשר קדמו את כבוד מלכותו בלחם ומלח בבואו ניקולייעווה. הקיסר קבל את הנבחרים בסבר פנים יפות וידבר להם כדברים האלה: „למרות רוחי לא צלחה לי בפעם הזאת לבקר את עירכם בדרכי; אך היו נא בטוחים כי בקרוב נתראה גם באדעסא“. – מכה"ע ירבו לספר גדולות ונפלאות על אודות אניות המגן „טשעסמא“, „סינאפ“, ו„יעקטרינא“ אשר בגדלן ובתקפן תעלינה על האניות אשר הורדו לתהום רבה במלחמת קרים. אחד מלוחמי מלחמת קרים הקאנטר-אדמיראל איגנאטיעוו יעתיק היום במכה"ע „אד. וויעס.“ את תוכן הפקודה אשר נתן אז הגענעראל קארנילאוו בשם שר המצביא את האניות. בהפקודה הזאת יקרא השר: היו ימים ברוסיה ומאסקוי היתה למאכולת אש ובכל זאת ארצנו קמה ותוסיף אונים; גם היום נטביע את כבוד סבסטופול בתהום רבה, אך ימים יבואו והחסרון הזה ימלא, צי רוסיה ישוב לתחיה ויחדש כנשר נעוריו. – נבואת הגענעראל קארנילאוו נתקיימה אמנם אחרי עבור שלשים שנה לעיני הוד מלכותו אלכסנדר III אשר הואיל לגמור את הענין הגדול הזה ברוב פאר והדר ולחדש צי המלחמה לרוסיה במי ים השחור. אבל מדי דברנו בזה נזכיר את כל התלאה אשר מצאה את הענין טרם יצא לפעלו, ותולדות „צי המתנדבים“, אשר יעבוד את עבודתו זה שנים אחדות באמונה והשכל.

אחשבה למשפט שרבים מקוראינו בערי היבשה לא ילינו עלי אם ארשה לי לדבר פה דברים אחדים על אדות שרש דבר הכנוי הבא כפעם בפעם במכה"ע בשם „צי המתנדבים“, הוראתו ותולדתו. – אחרי מפלת סבסטופול בשנת 1856 ואבדן חמש אניות המלחמה, אשר הרוסים הטביעו אותן בידיהם בקרבת הנמל ההוא למען תת מכשול על דרך אניות האויב ולסגור בפניהן הדרך לבל תוכלנה לגשת אל המבצר, כרתו הלוחמים ברית שלום בפאריז. לפי תנאי ברית השלום הפאריזית אשר כרתו אז בהשתדלות נאפאלעאן השלישי נאסר אסר על ממלכת רוסיה לבנות אניות מלחמה במי ים השחור, והנה אחרי מפלת זעדאן בשנת 1870 שבה הוסר הכתר מעל ראש נאפאלעאן מלך צרפת, הודיע מלכנו המנוח אלכסנדר השני ז"ל כי לרגלי השנוי העיקרי שנעשה ברשימת החתומים על הברית הפאריזית, ממשלת רוסיה לא תחשוב לה עוד לחובה לשמור את כל תנאי הברית לכל פרטיה. מלכי אירופא נענו לממשלתנו. באופן כזה נשבר עולה מעל צואריה, והזכות נתנה לה לחדש את ציה כקדם. אפס כי הממשלה היתה אז טרודה בענינים אחרים על היבשה ולא הספיקה לעשות גדולות גם בים. צי קטן (פלאטטיליע) אמנם הוקם על מי ים השחור אך כל תעודתו היתה רק לשמור את החופים משודדי ים ומהמועלים במכס הרבים בחופי קוי-קז, ולא לצאת לקרב לקראת אויב. בין כה וכה פרצה המלחמה על אי הבלקנים ורוסיה יצאה מנצחת מהמלחמה עם תוגרמה אויבתה מאז ומקדם ואז הושבה לה עוד אבדה אחת אשר אבדה לה בשנת 1856: אשד הדנוי, עם הערים איזמאיל, רעני וכו'. ומצד השני עיר הנמל באטום, קארס וכו'. אז באה לארצנו שעת הכושר להשיב את כל כבודה ותקפה על ים השחור ולבצע את מחשבתה בדבר צי המלחמה כפי זכותה המוסכמה מפי כל מלכי אירופא, אבל הארץ היתה אז קצרת ידים וחובותיה רבו למעלה ראש לרגלי הוצאות המלחמות הרבות, ותפן אז הממשלה אל העם ותקרא לכל אזרחי רוסיה אשר כבוד ארץ מולדתם ואשרם יקרו בעיניהם, ותעירם ותעוררם לבוא לעזרתה בנדבת לבם ולתמכה בחפצה לחדש את צי המלחמה בים השחור. ועוד יתרה עשתה הממשלה, כי השתתפה בענין הזה עם כנעני הארץ באופן שהממשלה תקח על שכמה את פקודת האניות ותתן להם חובלים ומלחים העושים מלאכה במים רבים בכל אניות המלחמה, והם יפיקו תועלת מהאניות בעניני מסחר וקנין, יען כי האניות תעבודנה את הסוחרים בכל צרכיהם השונים. העם לא אחר לענות על הקריאה אשר קראה הממשלה, לא רק בדברים ובהבטחות כי אם גם בנדבת לבו ורוחו. אצילי רוסיה וכנעניה מכל פנות העם החישו להריק מלא חפנים כסף למטרה הנכבדה הזאת; בזמן מצער נאספו מילליאנים רבים; אניות רבות נקנו ונבנו מחדש במהרה, ובמשך איזה שנים יצא הרעיון אל הפועל והצי קם ויהי. כל האניות האלה גדולות בערכן ובמדתן ומיועדות לפלס להן דרך בלב מים רבים, והנה בנויות כתבנית כל אניות המלחמה, מלבד השריון אשר לכל אניה לא מבחוץ כי אם מבפנים, ולעת הצורך תוכל כל אניה להכין את כלי נשקה עליה במשך ארבע ועשרים שעות. ובכל זאת עיקר תעודתן של האניות האלה הוא לשלום ולא למלחמה. – הוא הוא אשר נקרא בלשון מכה"ע בשם „צי-המתנדבים“.

תועלת צי המתנדבים לכלכלת המדינה בארצנו רבה וגדולה מאד. ארץ רוסיה היתה מאז מעולם מסוגלת לעבודת האדמה ולמרעה בהמות, לא רק בשביל עצמה כי אם גם בשביל ארצות אחרות אשר העניקה להן מטובה. חרשת המעשה לא עשתה לה קן בארצנו כיאות לה עד אשר ישב על כסאו הקיסר אלכסנדר II ז"ל. שחרור העבדים, התרבות מסלות הברזל, פתיחת בתי מלוה וחברות סוחרים רבים ובתי ספר לעם, כל אלה הביאו שנוים גדולים בחיי העם: צרכיו העקונומים והרוחנים נשתנו וירבו, האכרים החפשים בקשו להם עבודה כאות רוחם, ובעלי הכסף מצאו חפץ בידים חרוצות, וכה נוסדו בתי חרושת רבים בכל קצות ארצנו, ורבים מהם גדלו והצליחו עד אשר יכלו להתחרות עם גם רבים מבתי החרשת באירופא. בעצם העת הזאת גדלה והצליחה עוד ארץ אחרת, היא אמעריקא, אשר החלה גם כן להתחרות עם כל שוקי אירופא על שדה החרשת, ומארצנו גזלה אמעריקא את משפט הבכורה גם בכתר תבואות הארץ. מצד השני הרחיבה ארצנו את גבוליה במשך עשרים שנים האחרונות בארצות המזרח, ומקומות ציה רבים באזיה המזרחית והתיכונית היו לארצות נושבות, ונוסף על זה נפתחו בגליל אמור גם ערי נמל מוכשרים למעמד אניות גדולות כוולאדיוואסטוק וכו'. אפס כי הככר הוא רחוק מאוד מרוסיה האירופית ומסלות עוד אין לאחדם, עד כי אניות אירופא ואמעריקא הסובבת את כל הארץ מלאו עד כה מחסורי הככר הנזכר בכל מקצועי החיים וצרכיהם הרבים. והנה בהפתח דרך הדרדנלים והזועץ לפני אניות רוסיה החל צי המתנדבים לשוט על כל מים ויחבר את חופי ים השחור עם ערי הנמל במזרח אזיה. לסוחרים היתה רוחה. עד הנה נחוץ היה לכל סוחר אשר בקש להביא מרכלתו מזרחה לשכור לו אניה בפני עצמו או להטעין סחורתו באניות חו"ל ולשלם שכר ההובלה פי שנים מכפי אשר יושת על הסחורות עתה וגם לחכות חדשים שלמים עד אשר יקרה המקרה לאיזה אניה לסוב בדרכה אל מזרח אזיה. אבל כעת האניות של צי-המתנדבים הולכות ושבות לעתים מזומנות בין חופי נגב ומזרח ארצנו מבלי כל מפריע, שכר ההובלה ירד עד החצי, את המשאות יקבלו בכל עת, והסוחר בטוח כי סחורתו תגיע למחוז חפצה. – תוצאות בתי החרושת ברוסיה, אשר עוד לא השתלמו למדי עד כי תוכלנה להפיק רצון מבני אירופא המפונקים באירופא, תשפיקנה אמנם צרכי בני אזיה הרחוקים עוד ממדרגת השכלתה של אירופא. ואלמלא זאת רבים מבתי החרשת בארצנו כבר באו עדי משבר. גם לאכרים הגולים מפלכי רוסיה התיכונים, מאפס אחוזה, היתה רוחה, וכל אניה ואניה ההולכת לוולאדיוואסטאק תוביל אותם במחיר מצער לחופי המזרח, למאות ואלפים מדי שנה בשנה.

אלה וכאלה סגולות „צי המתנדבים“ אשר ברכה צרורה בכנפיו לארצנו כולה. ומה ישגו ברואה רבים מסוחרי רוסיה, אשר מבלי הבין את הענין על בוריו ובראותם את המלחים ולהקות החובלים על האניות לבושי שרד וערוכים בכל כדת וכדין אניות מלחמה, ימוגו מפחד שוא כבשמעם תרועת מלחמה. ומהסבה הזאת יבכרו עד היום אניות חו"ל על אניות צי המתנדבים. – יש אמנם איזה מחסורים ואי-סדרים בהובלת המשאות על אניות צי-המתנדבים, אך כל החסרונות האלה עתידים להמנות בקרב הימים. האניה „מאסקווא“ אשר הביאה את הוד מלכותו מסבסטפול לאטשקוב כבר שבה לאודיסא ובעוד ימים אחדים תסע מפה לוולאדיוואסטאק. על האניה הזאת יסע גם ראש המיניסטריום הממונה על עניני הימים בארצנו, האדמיראל שעסטאקאוו, לארצות המזרח, תיכף אחרי שובו הנה מניקולייעוו, אשר נסע שמה לחג את חג חנוכת צי המלחמה. עיני כל הסוחרים עתה אל השר ישברו כי הוא יעשה תקנות נכבדות בכל עניני צי המתנדבים ויסתום פי כל המתלוננים עליו, המבכרים בעד קשיטת כסף אניות חו"ל על אניות רוסיה, ומוכרים כבוד ארץ מולדתם בעד נזיד עדשים.

גם ידי חברת האניות הרוסית מלאות עבודה. כעת תשתדל החברה לסדר מסע אניות תמידי בין הערים חאטין ופאראקי. למטרה זאת כבר הכינה החברה אניות קיטור חדשה ושמה „קוריער“, ובקרב הימים יחלו מסעות למבחן בין שתי הערים הנזכרות. – חברת מסלות הברזל בקרן דרומית מערבית השיגה זה לא כביר את הרשיון מהממשלה להוציא כסף המלואים אשר לקרן הקיימת שלה, בסכום 00[?],[?]1,7 רו"כ, לצרכי תקוני המסילות להיותן מוכשרות ונכונות לעת מלחמה.

מצב האויר כעת באודיסא חם ו[?]. ביום 10 מאי בצהרים הגיע החום עד 37° מעלות ומי הים – 15°-16°. – בתי הרפואה על הלימאנים כבר החלו את עבודתם, וחולים מארבע כנפות ארצנו יבואו הנה מדי יום ביומו למצוא מרפא לעצביהם ושקוי לעצמותיהם. – בימים האחרונים באו הנה ידיעות על דבר רבוי הגשמים בפלכי פודולויה קיוב ובסרביה. במקומות רבים הוטב מצב התבואות עד למאוד. – סוחרי הדגן ינבאו להם שנה טובה לפי האמונה השולטת באודיסא, כי כל השנים אשר מספרן יסגר בהאות 6 שנות שובע הן לנגב רוסיה וברוכות לסוחרי הדגן. ולראיה יביאו רשומות הסטטיסטיק למכביר. – אחריות הנבואה על המאמינים בה. אבל כעת עניני המסחר יגעים וגם הגשם יחסר בסביבות אודיסא.

קול עברי.


"היום" (סנקט פטרבורג) , שנה ראשונה, מס' 85, 30 במאי 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[Доброфлот, דּוֹבְּרוֹפְלוֹט]