הצלת האניה הרוסית "אלכסנדר השני" – 1886

קאנסטנטינאפיל.

[…]

אנית הקטור הרוססית אלכסנדר השני נגעה ביבשה בליל הי"א לירח החולף, בלכתה מאדעססא לקאנסטנטינ' במרחק שנים עשר מיל מתעלת הבאספהארוס. סכנה רחפה מעל לראש כל האנשים אשר נמצאו בה, אך הודות לה' כי הצליח לחברת המצילים בעיר הבירה להציל את כל חובליה ומלחיה והאורחים יחד כולם במספר שמנה וששים נפשות וביניהן ל"א נשים. הוד מלכותו השולטאן בשמעו הדבר הזה צוה על סגן חיל הים וימהר וישלח שתי אניות קטור ואנשים רבים אל מקום האסון, להציל את האניה הרוססית, ולא נודע עוד אם הצליח בידם לעשות הדבר הזה. הוד מלכותו השולטאן הואל גם לתת מאוצרו הפרטי מאה וחמשים לירא לעוברי האניה העניים אשר נצולו ממנה בערום וחוסר כל.


"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 29, 9 באפריל 1886, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה קטנה של חברת המצילים נשברה וטבעה 1883

סירת הצלה מתחנת ההצלה קרומר בנורפולק, גלויה מ-1884. המקור: ויקישיתוף.

אנית הקטור האשכנזית „אדמיראל פרינץ אדאלבערט“  בקרבה לתעלת בריסטאל נשברה ותתן אות העירה כי סכנה מרחפת עליה, ותצא אניה קטנה מלאה אנשים מחברת המצילים לעזור לנוסעי האניה. אך הים סער מאד ובקרוב האניה הקטנה אל אנית הקטור הוכתה ותשבר לרסיסים וכל המצילים נטבעו. הנוסעים וחובלי אנית הקטור הצליחו כולם לבא אל היבשה לבד אחד מהחובלים אשר נטבע וימת.


"חבצלת", שנה שלוש עשרה, מס' 9, 16 בפברואר 1883, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נפל הימה וניצל מרדת שחת – 1890

על ארץ רבה.

[…]

(על הים). באטייע, חכם הבניה של אנית הקיטור Gulf of Trinidad בעת נסעו מאיקוויק (Iquique) לאיירופא נפל בלילה ממכסה האניה הימה. אנשי האניה הרגישו מיד את הדבר וישליכו אחריו „רצועת הצלה“ אשר הטובע תפשה בידו. אם גם עלתה בידם לעצור מיד את מרוצת האניה, אבל בין כך וכך צפה מהלך רב, עד כי קשה היה להם לחפש את האיש וגם חשכת הלילה היתה להם למעצור להשיגו. במשך שלשה ימים ושלשה לילות, שהיו בעיני האומלל כימי עולם (עוויגקייט), רעב גם צמא, צף האי ההוא בעזרת „הרצועה“ על פני הים, ולבו פחד תמיד ויהגה אימה פן יהיה לברות למלתעות החיות הטורפות שבמים, עד כי באחרונה באה תשועתו, כי פגשה אותו אנית הקיטור מנארוועגען ותצילהו מרדת שחת!

י. צ. באָרנשטיין.


"הצפירה", שנה שבע עשרה, מס' 37, 24 בפברואר 1890, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

וישלח ה' עזרתו ויצילני מרדת דומה – 1885

חדשות שונות.

[…]

אנית הקטור פיי חא אשר יצאה ממרסיי בירח יוני ללכת לכינא, עברה על עדן בראש ירח יולי ובהרחיקה ללכת הלך שמנה שעות מהעיר הזאת בדרך קאלאמבא ראו אחדים מהעוברים בה כתמונת איש הרחק מהם עולה ויורד בין גלי הים. ויודיעו לרב החובל והוא התבונן בכלי מבטו ויוכח לדעת כי אמנם איש טובע במצולות, ויחוש להצילו. האניה קרבה אל המקום ההוא וירדו אחדים מחובלי האניה באניה קטנה, וימצאו איש רוכב על שתי קורות עץ קשורים יחד, וכל עוד נפשו בו. המה הביאוהו אל אנית הקטור, הרופא קרב אליו וירא כי חלש הוא מאד, בהיותו רעב וצמא וכחותיו עזבוהו. ויאכילוהו באניה וישקוהו ויחזקו גויו בסמי מרפא, ויישן כעשר שעות. וביום השני שב לאיתנו וספר לאמר: שמי קייזער יליד בריטניא; בן ל"ה שנים אני, פקיד אנית הקטור ספעק האלל מליפערפאהל, אשר הלכה לבאמביי טעונת גחלי אבן. בה נמצא שבעה עשר אייראפים חובליה ומלחיה, ושנים וארבעים הודים ילידי באמביי. לפני שלשה ימים נסדקה האניה בסלע, עמל החובלים לחזק הבדק נשאר מעל ותרד האניה במצולות. האנשים אשר נמצאו בה נסו להציל את נפשם עלי לוחות וקורות עץ, אך חפצם לא הצליח בידם, ואני אם כי אמרתי נואש לחיי נסיתי גם אני לקשור שתי קורות וארכב עליהם, שלשה ימים ושתי לילות לחם לא אכלתי מים לא שתיתי. ארבע אניות קטור עברו עלי אנשיהן לא ראוני וקולי לא שמעו, ובעבור אנית הקטור הזאת לא היה בי עוד כח לקרוא לעזרה, ודמתי כי כבר בא קצי וישלח ה' עזרתו לי ויצילני מרדת דומה“.


"חבצלת", שנה חמש עשרה, מס' 43, 13 באוגוסט 1885, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית סוחר יהודי מנייארק הצילה כשש מאות איש – 1861

חדשות

[…]

אמעריקא

זה מקרוב נשברה אניה אחת הנקראת קאננוגטהי (Connaught) בלב ימים מרוח סועה וסער. לזעקת האומללים אשר ירדו באניה הזאת, מהרה אנית אחד הסוחרים הגדולים לבני ישראל בעיר נייארק, להחיש להם עזרה, וה' היתה את הקאפיטאן יאמעס ווילסאן ואת אנשיו להציל כשש מאות איש. – ושם אניות הסוחר היהודי מינניע שיפֿפֿער Minnie Schiffer.

(L'univers Jsraelite Decembre.)


"הכרמל", שנה ראשונה, מס' 34, 1 במרץ 1861, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית תורן רוסית במצב נורא נמצאה בלב ים – 1887

חדשות שונות.

[…]

מורסו. אנית קטור דעננעמארקית בשובה בימים האלה לקאפענהאגען הביאה משוכה אחריה אנית תורן קטנה רוססית אשר מצאה בלב ים במצב נורא. רב החובל אשר לאניות הקטור שלח אנשים לראות את אשר קרה להאניה, וישובו ויאמרו כי לא מצאו בה איש. וישב רב החובל וישלח אנשים אחרים ויחפשו בחדרים התחתונים וימצא שני אנשים, אחד מפקידי האניה פצוע ושוכב על ערש, והשני אחד המלחים אסור בכבלי ברזל. הפקיד ספר כי המלח הזה הרג את רב החובלים וחמשת המלחים, וגם אותו פצע פצעים אנושים, אך כחו עמד לו להתנפל עליו ולאסרו בכבלים. אבל מאז עזבו כחו ולא יוכל לעזוב ערשו ויעזב את האניה ללכת באשר תתהלך כי אמר נואש לחייו. הפקיד והמלח הובאו אל אנית הקטור, ויובאו לקאפענהאגען, והמלח נמסר להממשלה.


"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 6, 18 בנובמבר 1887, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הושב ממצולות ים – 1888

חדשות

(הושב ממצולות ים) למ"ע נפ"פ מודיעים מספאַלאטאָ כדברים האלה: מקרה נפלא וזר נפל פה לפני ימים לא כבירים וזה הדבר: דיגים אחדים שטו בשתי סירות דוגה על פני הים לפרוש מכמורת על פני המים, והנה פתאום רוח סער נסע מים ויגע במפרשי הצנות ויהפכן על פניהן. הדיגים האלה לומדי מנעוריהם לשחות במים עזים, ולכן פרשו ארבות ידיהם ויחצו את משברי המים האדירים וימלטו מתחת להספינה, וירימו קולם לצעק לישועה. והנה מרחוק עמדו דיגים אחרים פורשי מכמורת גם הם, ויראו את האמללים האלה מפרפרים בין החיים והמות, לוחמים מלחמת תנופה עם גלי הים הפותחים לועם לבלעם כשאול חיים, וימהרו לגשת אליהם בסירות הדוגה אשר להם ולהעלותם מתהום רבה.

שם ראו לדאבונם כי עלם בן שתים עשרה שנה בן לאחד הדיגים הנמלטים נעלם, ולא נודע מקומו איה? האב האומלל מרר בבכי ויקונן בנפש נשברה על בנו ההיה לברות למלתעות ים זועף וכבר נואש מתקותו לראות עוד את בנו. הדיגים חתרו לבוא אל חוף האי סאָלטא מיראת הסער המתחולל לבל יגע בהם לרעה. אחרי כן עברה אנית קיטור אחת על פני הים לעשות דרכה, ותרא והנה סירות דוגה הפוכות צפות על פני הים, ואחרי בואה ליסאה, מהרה להודיע את הדבר הזה לספאלאטא ועד מהרה שולחו משם מלאכים קלים באנית קיטור לבקש את הספינות האובדות והנהפכות, האני' באה עד חוף אי סאלאטא והדיגים באו אל תוכה, ומשם שטה הלוך ושוט עד אשר מצאה את הספינות ההפוכות. ובחבלים עבים נקשרו אל אנית הקיטור למשכן אחריה אל החוף, נגש מלח אחד מהיר וחרוץ אל הספינות ההפוכות וידפוק בחזקה על רצפת הספינה האחת, וישמע קול דפיקה חלושה לעומתו מעבר השני להספינה. ויבן המלח כי הנער עודנו חי שם יען כי האויר הנלחץ בין המים להספינה לא נתן את המים לעלות אל גובה החלל ולהטביעו. אך המלח החכם הזה פחד לנפש הנער פן בהפכו את הספינה יפרצו המים בחזקה אל תוכה, וישיתו קציר לחיי הנער האומלל אשר כל עוד רוחו בו; ולכן חבל תחבולה לנקוב חור ברצפת הספינה ממעל ולהעלותו משם.

הנער אמנם הועלה בחיים חיתו, אך אחרי ירדו היבשה התעלף שעות אחדות, ואחרי אשר השיבו רוחו אל קרבו, ספר לפני הקהל כי בכל משך יום תמים אשר שהה תחת הספינה הנהפכה, לא הסתתרה בינתו, ודעתו לא עזבתהו, חשכת עיפתה היתה על כל סביביו ולכן לא ידע בנפשו אם בתחתית התהום הוא והארץ כבר סגרה בריחיה בעדו לעולם, או עודנו צף על פני המים ותקות חוט תקותו טרם קופדה. האב נפל על צוארי בנו זה ויבך משמחת לבבו, וישב תודה להמלח ולבעלי אנית הקיטור אשר בעזרתם בן חדש נתן לו. –


"קול מחזיקי הדת", שנה רביעית, מס' 10, 24 בפברואר 1888, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שבר אנית הקיטור התוגרמית „ג'אניק“ – 1898

קאנסטאנטינפיל.

[…]

אנית הקטור ג'אַניק אשר להחברה התוגרמית מאחסוסי, נשברה לא רחוק מחוף היריקלי, האנשים וגם חלק מהסחורה אשר נמצאו בתוכה נצולו, בהודע דבר האסון להוד מלכותו השולטאן הואל ויתנדב מאוצרו הפרטי מאתים לירא טורקי לחלקם בין האנשים הנצולים אשר אך נפשם היתה להם לשלל, וחפציהם נשארו על האניה הנשברה, כן צוה לתת מתנות מאוצרו הפרטי להמצילים אשר השליכו נפשם מנגד ויחישו לעזרת נוסעי האניה.


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 16, 9 בפברואר 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ניצולים מאנית הקיטור הנשברה „מארסיליא“ – 1893

חדשות שונות.

[…]

אנית הקיטור הבריטית פאלמאס אשר שבה מניוא ארלעאנס לליפערפאל הצליחה להציל תשע ושמנים נפשות אדם. אנית הקיטור הצרפתית מארסיליא אשר נסעה מצרפת לניוא ארלעאנס ועליה ארבע ותשעים נפשות אדם, בהן י"ט נשים וג' ילדים, נשברה בלב ים אוקייאנוס, בעת סערה גדולה, ונשברה, ומכל העוברים בה לא הי' נשאר אף אחד, לולא חסדי ה' אשר גברו על האומללים האלה והאניה פאלמאס עברה ברגע ההיא על מקום האסון, ומלחיה וחובליה מסרו נפשם להצילם. הים סער למאד, ושלשה ועשרים אנשים אשר ירדו ראשונה באניה קטנה לגשת אל האניה פאלמאס נפלו כולם אל הים, כי נהפכה האניה הקטנה וגלי הים שברוה לרסיסים, ויצליחו המלחים להציל שמנה עשר מהם, וחמשה נטבעו, ואת האנשים הנותרים על האניה הנשברה הורידו בחבלים ויעלום אל האניה פאלמאס אשר הביאתם להעיר ליפערפאל.


"חבצלת", שנה עשרים וארבע, מס' 14, 5 בינואר 1894, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה האשכנזית „שפרעע“ ניצולה מרדת במצולות ים – 1893

מכתבי סופרים

[…]

נויארק 7 דעצעמבר. […]

הספינה הגדולה „שפרעע“ האשכנזית שיצאה ביום 20 נאוועמבר העבר מברעמען לנויארק עם 500 נוסעים ועם 387 שקים עם מכתבים שונים. כאשר היתה ביום 26 על הים הגדול ערך אלף פרסאות נתקלקלה בה מכונה אחת ותעש חור גדול בהספינה, והמים החלו לבוא אל הספינה עד שהחלה לטבוע וכל האנשים ונשים וטף צעקו בקול מר ויצאו כלמו על מכסה האניה, ואחד מהנוסעים ששמו „פויל קעלסאהן“ אשר לא רצה להמתין עד הקץ קפץ אל הים ונטבע, והמלחים הכינו הכל לעזוב את הספינה על כי קומתה היו 36 רגל ובגובה 30 רגל כבר היו מים בתוך הספינה, ורחוקה היתה מקווינסטאהן מרחק אלף פרסא, ולשמחת הנוסעים באה אניה אנגלית הנקראת בשם „ליי היוראָן“ ותצל את כל האנשים, וגם את הספינה לקחה אתה לקווינסטאהן וככה הצילה את האנשים ואת הספינה „שפרעע“, כי מחיר „השפרעע“ הוא מילליון ומאתים אל דאללאר. רב החובל מהספינה „לייק היוראָן“ יקבל שכר גדול על כי הציל את „השפרעע“ מרדת במצולות ים.

ה. סיראָטאַ.

* * *

סיפון הטיילת של אוניית הנוסעים "קייזרין מריה תרזיה", מקודם "שְׁפְּרֶאֵה". גלויה, בין 1890 ל־1905. מקור: ויקישיתוף

חדשות בישראל

[…]

מנויארק מודיעים מיום 16 דעצעמבער: באה הלום האניה האנגלית „עטרוריא“ ותביא 131 חבילות מן האניה הנשברה בלב ים „שפרעע“. רוב הדברים שבדפוס נשחתו ע"י המים והיו טעונים כליה, אולם המכתבים שעוד ניכרה עליהם צורת אדריסותיהם נמסרו אל האנשים שאליהם נשלחו. – בין הנוסעים באניה „עטרוריא“ נמצא גם האדוק הנוצרי הנודע מודי, המתאמר כי בתפלתו הציל את ה„שפרעע“ מרדת שחת עם אנשיה.


"הצפירה", שנה תשע עשרה, מס' 270, 20 בדצמבר 1892, עמ' 3; מס' 281, 3 בינואר 1893, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.