(מאת סופרנו המיוחד)
ז' סיון תרפ"א
[…]
לפני ימים אחדים נשרפה סירת הקיטור של הממשלה. הספינה של חברת האניות יצאה לקראתה והצילה את האנשים. מוזר הדבר שזוהי הסירה השניה ההולכת לאבוד במשך החדש. האחת טבעה בים ונשברה.
[…]
"דאר היום", שנה שנייה, מס' 219, 17 ביוני 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
על ים כנרת. התנועה על הים החלה רק לפני שבועות אחדים, מפני רוח השרקיה שנשב במשך כל החורף. עכשיו נמצאת התנועה בים הגליל בין תחנת צמח וטבריה בידי שתי אניות מוטור, האחת שמנהליה יהודים, המעסיקה משפחות אחדות, והשניה שנקנתה זה לא כבר ע"י שני ערבים עשירים מטבריה, בשם „שריעה“. ההתחרות גדולה, כמובן, בין שתי האניות ולרגלי זה הוקטן מחיר הכרטיס לנוסעים מצמח לטבריה מעשרה גר"מ לחמשה. חוץ משתי האניות הללו שהולכות בשעת הצורך גם עד טבחה עוברת גם אנית הממשלה מטבריה לצמח. ברשותה של הנהלת הכביש „טבריה-טבחה“ נמצאת גם סירת מפרש גדולה המתנהלת ע"י „מלחים“ חלוצים, ומשמשת להעברת פועלים וחמרי מזון ובנין מטבריה לטבחה ולמגדל.
[…]
"הארץ", שנה שלישית, מס' 527, 31 במרץ 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
– חברת „אניות הקטור על הכנרת“, שנתיסדה לפני ששה חדשים בטבריה, מונה עכשו 12 חברים מיהודי המקום. מחיר המניה 60 לש"ט. באספה האחרונה הוחלט להגדיל את המניה עד למאה לש"ט, אם יעלה בידי החברה לקנות אוטומובילים ולהרחיב את פעולת החברה לכל עניני הובלה. רכוש החברה כיום: 2 סירות קיטור, אחת עם מוטור בנזין (של 45 כחות) בשביל 36 נוסעים והשניה עם 2 מוטורים (של 75 כחות) בשביל 80, וסירת משוט אחת. עד שהסירה הגדולה תהיה ערוכה בכל ומוכנה, עובדת סירת הקיטור הקטנה בלוית סירת המשוט בין טבריה וצמח. מלבד שהסירה עומדת לרשות הממשלה בכל מה שדרוש לה, כמו הובלת הפוסטה, נסיעת הפקידים לעניני המשרה וכו', נתנת הנחה של 50 אחוזים משכר הנסיעה לכל אנשי הצבא הנוסעים בה.
"המזרחי", שנה ראשונה, מס' 38, 10 בספטמבר 1919, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
חברת אניות טבריה קבלה מאת מושל טבריה פקודה שלא לקחת נוסעים בסירת הקיטור הגדולה המקולקלה.
"דאר היום", שנה ג', מס' 292, 13 בספטמבר 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מטבריה כותבים ל„הארץ“.
חברה זו נוסדה בשנת תרע"ט, אחרי הכבוש האנגלי, ע"י יהודים וערבים מטבריה בשותפות, לשם חזוק הקשר בין תחנת מסה"ב הגלילית צמח והנקודות השונות הנמצאות על חוף הים: טבריה, כנרת, מגדל וטבחה. ממאת המניות של החברה היו 52 וחצי בידי יהודים מטבריה והשאר בידי ערבים. הנהלת החברה היתה מורכבת משלשה יהודים ומשני ערבים, מבעלי המניות. ברשות החברה נמצאה אנית הקיטור „נורדוי“. במשך שתי השנים וחצי שהתקיימה התפתחה החברה יפה ונתנה ריוח ידוע לבעלי המניות. על-יד החברה התפרנסו משפחות אחדות עבריות, שהיו עובדות באניה ובסירות, המעבירות את הנוסעים והמשאות. בסוף החורף נוסדה בטבריה עוד חב' אניות אחת ע"י ערבים מצמח וטבירה שהתחילה להתחרות עם חברת האניות הראשונה. לחברה זו היתה איבת האניה „שריעה“. אחרי חדשים אחדים נוכחו בעלי החברה הזאת שלא יוכלו להתחרות עם חב' האניות העברית-ערבית, והוכרחו לבקש דרכים אחרות כיצד להוציא את העסק מידי היהודים. והנה כאן קרה דבר מוזר: החברים היהודים מכרו את מניותיהם לחבריהם הערבים ובאופן כזה עברה כל החברה לידי הערבים יושבי טבריה, שבראשה עומד אחד מ„ידידינו“ י. ע. הראשון מן היהודים שעשה את המעשה המחפיר הזה היה אחד מ„פני“ העיר בטבריה מר ט. א. ואחריו החרו החזיקו גם שאר בעלי המניות היהודים, שבהם גם העסקן הגלילי הידוע מר ג–ן. מספרים, שנמצא יהודי אחד ספרדי מטבריה שרצה לקנות את המניות של היהודים, אלא שלא רצו למכור לו משום שהציע מחיר פחות קצת (בלירות אחדות) מן המחיר שהציעו הערבים. ובאופן כזה בעזרת יהודים עברו כל מניות החברה לידי ערבים. מה המריץ את החברים היהודים לעשות את הדבר הזה, ביחוד אחרי שכבר קבלו ע"י הרוחים את כספם שהשקיעו במניות – חידה היא.
למותר להאריך כאן בערך הדבר הזה בשביל כל הישוב העברי שלנו בגליל התחתון, בטבריה והגליל העליון.
כל הסחורות המובאות מן החוץ לטבריה, מכבישים הסמוכים וגם למושבות הגליל העליון וצפת היו עוברים דרך ים כנרת.
עובדה היא, שאמצעי ההובלה על ים הגליל בין חופיו השונים היו כמעט בידינו ולרצוננו הוצאנו אותם מידינו. ירשם הדבר לזכרון.
"הצפירה", שנה שישים, מס' 220, 16 באוקטובר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.
[…]
בעברי בימים האחרונים בטבריה נודע לי ע"ד המעשה הנעשה על ידי מר גליקין בענין חברת הספינות „נורדוי“ שעל ים כנרת.
ידוע לרבים כמה רעש, סנסציה והפרזה הוקמו בעתונות הציונית בכלל בחו"ל בקשר עם חברת סירות הקיטור, שע"י הרקלמה וההשתמשות בשם נורדוי – הפך הדבר בעתונות ל„צי העברי נורדוי“ שעל ים כנרת. והנה בשקט, מבלי שהקהל ידע זאת עברה החברה החדשה ורכושה לידי ערבי טבריה ועוד יותר לידי י.א.ע צוררנו הידוע מאז. לפי הידיעות שיש לי הרי המעשה היה כך:
החברה היתה משותפת ליהודים ולערבים. ליהודים היו ½52 מניות ולערבים ½47. בהנהלה היו 3 יהודים ו 2 ערבים. החברה במשך ½2 שנות קיומה שלמה ריוח על כל מניה 73 לי"מ, ובהיות שמחיר המניה היה 58 לי"מ, יוצא שכל החברים הוציאו כבר את כל כספם ובריוח של 15 לי"מ על כל מניה. והנה קרה מקרה שטדרוס אפשטין, מיהודי טבריה, עשה מעשה־בגידה ומכר את 4 מניותיו בכדי להכריח את החברים היהודים שיהיו אח"כ במיעוט למכור לו את מניותיהם – אחרי מעשה זה הלך גם מר גליקין, חבר הועד הלאומי ועסקן בעל השפעה בטבריה, ומכר את מניותיו לערבים, ולא זו בלבד אלא שהשתתף גם במכירת מניותיהם של שאר היהודים. נמצא אמנם יהודי שני, עבדלה לוי מזרחי, שרצה לקנותן והציע 50 לי"מ בעד מניה, אך הערבים הרי שלמו 58 לי"מ וטעם זה הספיק כנראה למר גליקין וחבריו לבכר את הקונים האחרים ע"פ היהודי!
היתה אמנם יכולת לפעול שבמשך הזמן הקרוב יהיו היהודים שוב רוב בחברה – הם יכלו להשתמש באותו האמצעי עצמו שבו השתמש הערבי י.א.ע. והכריח אותם לקבלו בתור חבר לחברה. אך היהודים לא ככה עשו. והאם יש צורך לבאר את הערך של אמצעי הנסיעה וההובלה על ים כנרת בשביל יהודי טבריה וגם בשביל כל יהודי הגליל התחתון והעליון! וכמה חשוב שלכל הפחות בסביבה זו עם האוכלוסין היהודים המרובים לא נהיה תלויים באחרים על הים. ים כנרת היה המקום היחיד שרכשנו לנו עמדה במקצֹע הספנות ויכולנו לפתחה והנה הלכו מר גליקין וחבריו ולשם לירות אחדות עזרו להריסת העמדה הזאת. ומה תגידו לאלה שהלהבתם אותם ב„צי העברי נורדוי" – תודיעו לכהפ"ח את הדבר ברבים – למען ידעו.
הנני מרשה לעצמי לפנות בשאלה גלויה לועד הלאומי: אם הועה"ל עדיין לא רכש לו די אוטוריטט בכדי להכניע למשמעתו סתם יהודים, אבל על חבריו הוא, באי כח הצבור, בודאי ובודאי שצריכה להיות לו השפעה. ומה יענה הועד הלאומי, אם מר גליקין, חבר הועד הלאומי, ב"כ ועד הצירים כשהשעה צריכה לכך, ועסק וב"כ מושבע בכל מקרה ומקרה, עושה מעשה פשע כזה?
י. אפטר
"הפועל הצעיר", שנה ארבע עשרה, מס' 36, 23 באוגוסט 1921, עמ' 18. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 