המצאת הקאמפאס – 1909

מהמצאת של ימי הביניים.

ב.

יורדי הים באניות בגלל החסרון לדעת הדרך הנכון, שהי' למו למכשול ולמעצור במהלוך הספינות בפעמים רבות, נתעו לא פעם בדרך תוהו, הלכו בדרך עקלתון, בדרך חושך ואפלה מאור הכרה ברורה לאיזה רוח המה פונים ללכת. בקושו', ובכבד רב עלתה בידי אוחזי תורן הספינה, לכון את מבטם, לנהג הספינה בדרך שהיתה  להם ללכת. קשה מאוד הי' אצלם להכיר את הקו הנכון בשבילי הים הגדול. ולצאת ממצוקה שתקפים לעתים תכופות, לקחו מנהיגי ומלחי הספינה, את השמש ביום והכוכבים בלילה – לעזרה. היתה להם היכולת להכיר על ידי קוי השמש, ונוגה הכוכבים, את קו הנכון, והשביל הרצוי. היכולת שרכשו המנהיגים האלה היתה אמנם כהה, מול ההמצאה שנולד לאחר זמן שאביא להלן. הידועה שהורו להם השמש ונוגה הכוכבים היתה אמנם חלושה מאוד, לעומת הידועה הנכונה שנתן למו הזמן הבא, ע"י ההמצאה. בכל אופן יכולים המה להשתמש בם באין להם טוב מזה. כי לדעת הדרך הנכון השביל הישר המוביל אותם את מנהיגי הספינה למחוז חפצם, לא יכלו השמש והכוכבים להשתמש בכל עת ובכל שעה. את תפקידם לא עשו תמיד כי ביום סגריר ואפלה מנודה. בלילה והכוכבים אספו נגהם חדלו אותות השמים, ולא הכירו החוזים מאומה. וגדול היתה מצוקתם של מנהיגי הספינה. אנוסים הי' לתת מעצור במהלך האני' בלב ים.

לא עלה אז על דעת אנושי, שיש יכולת כביר בידי חתיכת ברזל שחור למלא את החסרון הנכבד הלז. כמוס הי' מעיני האנשים שחי' בימים ההם, שהשתמשו באמצעית השמש והכוכבים – את חן הטבע העצור במחט דקה של ברזל שעוקצו מחודד באבן שואב, הנותן ידיעה ברורה בעת שהוא תולה ומתנועע. לאיש הנושאה לדעת – את רוח צפון, דרום, מזרח ומערב, המחט אם אינו מוצא מעצור בתנועתו, אם עוקצו אינו נוקף בעיכוב מה, נותן את ההבחנה ביד המביטים עליה. לאיזה רוח הוא עומדת. על פי עדות „וולטיר“ רואים אנחנו את תפקיד של המצאת ה„קאמפיס“ במאה הארבעה עשר. ממציא את כלי התשמיש החשוב הזה לא נודע על פי עדותו של ראשון – מי הוא. יש מיחסים את המצאת הקאמפאס אל האיש חוקר בחכמת הטבע „פֿלאָריאַ גיאָיאַ“. יש גם הוכחות וראיות כי מיחסים הופעת ההמצאה בזמן קודם והוא בהמאה השתים עשרה. ואחרים אל „גוריאַ“ ממדינת איטלי' התחתונה, החי בתחילת המאה הארבעה עשרה. המחט הזאת שנקבעה על ידי עושי המלאכה מלאכת חידושי הטבע – על מוט קטנה של ברזל, באופן שתרוץ בתנועה מהירה ותקופה, אשר נקובה בשם קאמפאס, גרשה את המעצור של הידיעה והכרה שנולדו ביום סגריר בלב מנהיגי הספינה. האמצעי החשובה של כלי תשמיש הזה נתן בידי אוחזי התורן, את ההכרה הנכונה הנקיה מכל שגיאה ובלבול. על ידי הקאמפאס ידעו לצמצם את מהלך הספינה, וגם להרחיק. הכירו את שבילי הים. ורוחות המים שהי' מכוסה ונעלם לפני עיניהם.

כגורל כל המצאת שנגלו בידי חכמים אנשי שם, הי' גם גורל ההמצאת הקאמאפסס, התפתחותה, והשתכללותה, התרחבה מזמן לזמן. בכל פעם של תקופה חדשה קבלה ההמצאה הנזכרת צורה יותר נאותה ויותר מהודרה. חכמים אחדים שנולדו לאחר זמן הופעתה, חקרו בהתגלות ההמצאה, ועלתה גם בידם לכוננן את הקאמפאס על בסיס יותר משוכלל ויותר מפותח. עד שבזמן מה נעשית לכלי תשמיש חביב וקל, ורכשה לה חשיבות גדול מצד יורדי הים. החכמים שחקרו בהתגשמותה של ההמצאה, מצאו דרכים ואופנים שונים לתת להקאמפאס הצורה האמתית בתור מורה דרך נכון וישר ונתנו גם לו את היכולת, לעשות תפקידו באופן מועיל מאוד בלי שום עצירה ועכוב כלל. על ידי אותו כלי תשמיש עלתה בידי  יורדי הים לדרוך בעוז בלי מורך לב כבראשונה ולהוליך את הספינה בארצות מרחקים, ולגלות מדינות רבות ונכבדות, שבלתי הקאמפאס אי אפשר הי' לנסוע שמה ולבוא לידי התגלות רבות ונכבדות כאלה. וגדול הי' התועלת שהביאה ההמצאה הזאת לבני אנשים של מדינות שבאו במגע ומשא עם המדינות החדשות. הופעת ההמצאה הזאת הסירה צעיף אחד מהפלאות הרבות המכוסות בצעיפים רבים בחוק הטבע, והתחוללה התענינות נכבדה אצל החכמים שנולדו במצאם מקום להתגדר בו, למצוא אופנים ותחבולות שונות, לתת היופי וההוד להמצאה שנוצרה חסרת גוונים מרהיבים את העין.

עמ"י.


"מחזיקי הדת", שנה שלושים ואחת, מס' 22, 12 במרץ 1909, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המצאת אניה מפוצצת בכח העלעקטרי – 1900

שיחה ע"ד ההמצאות החדשות.

(סוף)

[…]

נכבדה הרבה ממנה היא המצאת החכם טעסלא, המלומד האמריקאני, תלמידו של עדיסאן. הוא עשה לו שם בחקירותיו בגבול הזרמים המתחלפים. […] בעזרת זרמים חזקים כאלה המציא הח' טעסלא חדשות ויגל נפלאות בממשלת האור. על ידם צלחה לו להמציא תחבלה לשלוח את כח העלעקטרי הלאה במרחק רב בלי חוטי ברזל ויוכל אפוא להטות בו אניה על הים או כדור מעופף באויר במרחק רב כמו מחפי אמיריקא עד חפי צרפת, ומה נורא יהיה כח העלעקטרי, בהתהפכו ביד הממציא הנפלא הזה לכלי נשק!

ניקולא טסלה, 1890 לערך. מקור: ויקישיתוף

וההמצאה הזאת לא נפלאת היא ולא רחוקה, כי כבר הודיעו כתבי העתים ע"ד המצאת אניה מפוצצת בכח העלעקטרי ע"י טעסלא. האניה הזאת מזוינה בששת כדורים מפוצצים שכ"א גדלו ארבע עשר רגל והמה יירו דרך קנה חלול, אשר בקצה האניה. על האניה אין כל אנשי צבא ורק מכונות רבות שם, העובדות בכח אויר בלחץ עלעקטרי ורק איש אחד, הנמצא על החוף או באניה אחרת, יטו לכל אשר יחפץ. למען חבר את האניה המפוצצת, השטה במים מתחת, עם האיש הנוהג בה אינם דרושים כל חוטי ברזל, כי טעסלא ישתמש לזה בהארץ והאויר וע"י יוביל את הזרמים העלעקטרים והמגנטים אל כל עבר. נחוץ רק לחבר אל המשוט את המכונה המפוצצת ולהזהר, כי כל אחד מכלי הנשק אשר באניה יהיו מחברים למכונה עלעקטרא־מאגנטית. והמכונה ההיא, הדומה למחט הצפוני (קאמפאס), מונחת בתבה קטנה הנמצאה ביד האדם הנוהג באניה מרחוק . והיה כאשר יניע האיש את מחט העלעקטרי אשר במכונה תחג האניה ותנוע, תעלה שמים ותרד תהומות והכדורים יתפוצצו. לפי דברי טעסלא תוכל האניה לפעול את פעולתה גם במרחק היותר רב. מחיר האניה המפוצצת הנפלאה הזאת עם כל כליה ומכונותיה יעלה לסכום מאַת אלף רו"כ בכסף ארצנו.

מ. מ־קי.


"הצפירה", שנה עשרים ושבע, מס' 201, 14 בספטמבר 1900, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית שריון נתפוצצה ע"י קוי־אור – 1915

המצאה חדשה

החדשה שהגיעה היום משדה המלחמה היא מתמיהה באמת ומראה עד כמה יכולים אנו לקוות לאי אלה הפתעות חדשות במלחמה העולמית הנכחית, הפתעות העתידות להביא מהפכה גדולה בעולם המדע.

די להזכיר את ההמצאה הנפלאה של התלגרף האלחוטי בכדי להיות משוכנעים כי סוד הכחות הטמירים והמפליאים הצפונים בחיק הטבע עוד טרם נגלה כלו וכי מלחמה זו תתן, כנראה, הזדמנות חשובה לאנשי המדע לעסק בחקירותיהם ביתר שאת ולהביא תועלת רבה לאנושיות כלה ע"י גלוי הסודות והרזים שכ"כ עשירה הטבע בהם.

התכסיסנים הימיים הגרמנים עוסקים עוד מלפני רבות בשנים בהמצאת איזה אמצעי שיכול לגרום לידי התפוצצות מרחוק, והם לא יכלו לבוא לידי פתרון.

עכשו מודיעים כי האדם שחננו הטבע בכשרונות יכול סוף סוף למצא פתרון גם לזה. עתון ברליני חשוב מפתיע את העולם בחדשה מענינת מאד האומרת כי התכסיסנים הגרמנים החכמים הצליחו בנסיונם לגרום התפוצצות מרחוק ע"י קוי-האור הידועים בשם „הרץ“. אם למשל עומדת אניה בלב ים, רחוקה מהחופים ובודדה, יכולים ע"י קוי־האור האלה לגרום בה התפוצצות נוראה כאילו הורעשה בתותחים כבדים ולהבעירה כליל. הנסיונות שנעשו עד כה כבר באו לידי תוצאות פחות או יותר שלמות וגמורות. ואין כל ספק שאם יביאו את השטה החדשה הזאת לידי שלמות, עתידה להביא מהפכה בשמוש הנשק במלחמה.

לפני שבועות אחדים נתפרסם תלגרם ב„החרות“ כי אנית-השריון האנגלית „בולברוק“ התפוצצה פתאום והובערה באש ולבסוף נטבעה עם מלחיה ורק מעטים נצולו. סבת ההתפוצצות הזאת לא נודעה עד עתה והימיה האנגלית לא יכלה, למרות כל החקירות שעשתה בנידון זה, לגלות את פתרון החדה של התפוצצות האניה הזאת, שנמצאה רחוקה מאד מהחופים הקרובים לשדה-המלחמה ולא היה לה כמעט כל קשר עם האסכדרות האנגליות הלוחמות.

עכשו, לרגלי תגלית השטה המדעית החשובה הזאת, כמעט הוברר הדבר שאנית-השריון הזאת נתפוצצה ע"י קוי-האור „הרץ“ בעזרת המכשירים החדשים לתכלית זו.

אכן, רוח גדול יש באדם!


"החרות", שנה שביעית, מס' 80, 4 בינואר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מעיל לשחות בו – 1897

ידיעות שונות.

(מעיל לשחות בו) אחד הטכניקים האשכנזים, קוּל שמו, המציא זה לא כבר מעיל לשחות בו במים. ולמען הראות את סופרי מה"ע את התועלת הרבה אשר במעילו, שחה בו על פני מימי הנהר רהיין, בקרבת העיר קאֶלן בהתאסף עם רב, והנסיון עלה על צד הטוב ביותר. אמנם אין כל חלוק בין מעילו אשר המציא לבין המעילים הרגילים; אך מעילו הוא כפול ובצדו אצל צלחת הבגד עשוי קנה של רשונא (Резина), אשר בנפח בו איש רק שני רגעים ימלא המעיל רוח. גם איש גדול בלבשו את המעיל הזה ויתנפל אל המים, יוכל להיות על פני המים ימים אחדים. לפי חשבונו של ה' קול יוכל איש להיות על פני המים גם ט"ז–י"ח יום, אם ילבש מכנסים ונעלים ועוד דברים העשוים כמעשה המעיל. מלבד זאת יצטיין המעיל הזה בקלותו הרבה.


"המליץ", שנה שלושים ושבע, מס' 151, 19 ביולי 1897, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית נייר – 1886

תערובות.

אנית ניר. איש צרפתי ושמו וואגאן המציא צנת ניר אשר משקלה יעלה עד ½ 1 פוד. לפני ימים לא כבירים נסע וואגאן בפעם הראשונה בצנתו על פני הנהר רהיין. האשכנזים כמעט אבדו והשמידו את הצנה וממציאה גם יחד, כי מאד חרה להם הדבר אשר אדון הצנה פאר את אניתו בנסים בעלי שלשת הצבעים, סמל הדרור והחפש לעם צרפת. עתה יסע וואגאן במי הרהיין בפעם השניה; אולם בפעם הזאת לא יעבור עוד בדרך אשר עבר בה לראשונה, אך שם פניו לקעלן ומשם יסע לווינסטארדא ואחרי כן לדודרעכט, פלעססינגען, וואלקענראק, מידעלבורג, ומשם דרך אסטענדא וחפי בעלגיה יעבור עד האווער ודרך הנהר סענא יבא פאריזה. בפעם הזאת לא התיצבו האשכנזים לוואגאן לשטן בדרכו והוא יעבור בטח בצנתו הקטנה המושכת עליה את עיני כל העוברים על פניה.


"היום" (סנקט פטרבורג), שנה ראשונה, מס' 141, 6 באוגוסט 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מכונת ה„הידעספאן“ – 1893

על ארץ רבה.

(האיליקטרון והאלומיניום). ההמצאות החדשות בתורת האיליקטרון הראו אותנו לדעת, כי נוכל להשתמש בו לדברים רבים כבירי ערך מאד; לא תמלא האזן משמוע את המון הפעולות אשר תעשינה בו במסעות הים. בעת אשר עלטה תכסה ארץ וערפל חתולתה יוכלו הנוסעים באניה בלב ים, לראות על ידי האיליקטרון אניה מרחוק ההולכת וקרבה, למען הטות אניתם הצדה לבל תפגע אשה ברעותה ותתפוצץ לרסיסים, ועל ידו תראינה אניות איבה גם כדרך פרסא מרחוק. בצרפת עסוקים כעת בבחינות ונסיונות שונות לתקן מכונה איליקטרית הנקראת „הידעספאן“ אשר תפרד והיתה שני ראשים: האחד שקוע בים בעומק 8–15 סאזשען, והשני בשפת הים במרחק חמש מאות פרסאות מהראשון. תבנית החלק השקוע במים הוא כתבנית הפעמון. משקל הפעמון ההוא 170 ק"ג, וכאשר תשוט האניה ותלך על פני הים במרחק פרסא יחל מכסה הפעמון להתנועע וזרם האיליקטרון יעבור דרך חוט הברזל אל החלק אשר על חוף הים מקצהו השני. למכונת ה„הידעספאן“ ינבאו עתידות גדולות, ולפי דעת מביני דבר תוכל גם להדליק אש ולשרוף לשרפה את אניות הטארפעדים הנותנים מכשול על דרך האניות לבלתי תת להן לגשת אל החוף.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 137, 3 ביולי 1893, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות חשמל – 1895

חדשות שונות.

העגלות „המניעות את עצמן“, לאמר ההולכות בלי סוסים ובלי קיטור, הולכות ומתרבות בערים הגדולות, כפריש. בכל חוץ תפגשנה עגלות קטנות, למושב שלשה ארבעה בני אדם, רצות הנה והנה, מונעים כמו בכח נסתר, רוחני, למעלה מהטבע, – בכח החשמל, ויש לחשב כי לא רחוק היום וכל סוס לא יראה בחוצות הערים הגדולות. ולא בלבד ביבשה עושה בעל כשפים זה החשמל את מעשהו. גם בתעלות, וגם בימים שלח ידו. בנורביגיה הכינה חברה אחת שמנה אניות חשמל, והן עובדות ברצינות סביב לנמל ברגן. אין עשן, אין ריח חֵלב, אין דחיפות חזקות של המכונות. בנחת, בענוה, בחן, שטות האניות האלה על פני המים; על כל אחת מהן שמנה עשר רוכבים, בכל חמשה דקים, יוצאת אניה כזאת מהתחנה, ובמשך היום תעשינה דרך של כשבעים קילומתר ונשאו עליהן כאלף ושמנה מאות רוכבים. במשך הלילה, מכונה דינמית בכח  שלשים סוסים תספיק להאניות את כל החשמל הנצרך לעבודתן במשך יום המחרת.

סירה חשמלית בנהר התמזה, שתוכננה על ידי ויליאם סרג'נט, 1897. מקור: ויקישיתוף

"הצבי", שנה שתים עשרה, מס' 5, 25 באוקטובר 1895, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ארבע אניות מצריות נמצאו תחת חול המדבר – 1903

בעולם המדעים, האמנות והספרות.

[…]

בדאשור במצרים נמצאו זה מקרוב במערה אשר תחת חול המדבר ארבע אניות שנטמנו שם כדי 1/2 4 אלפים שנה לפנים, והן נשארו שלמות באויר יבש.

מהן מצוינה ביותר אניה אחת, שנבנתה מעצי ארז מהוקצע היטב בקרדומות רחבות (עקבות משור לא נראו עליו). הקרשים נהדקו זל"ז ברצועות עור, הנקיקים טוחו בזפת לבל יחדרו דרך בם המים. ארכה 30 רגל, רחבה 8 ועמקה 5. גם נמצא תורן קצר ושיורי משוטים. משוט מישר מהלך האניה – אין. מציאות הספינה הזאת (כי האניה ספונה גם מלמעלה) תוכיח כי המצרים הקדימו את בני צור במבנה האניות.


"הצפירה", שנה שלושים, מס' 49, 11 במרץ 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית גומא על נהר הווייכסיל – 1893

(אניות גומא ע"נ הווייכסיל). בימים האלה נראתה על פני נהר הווייכסיל בעירנו אנית משוט אחת אשר יאמר עליה ראה זה חדש הוא. האניה הובאה אל חוף הנהר בארגז קטן והיא עשויה מגומא (גוטאפערקא) ולה תורן קטן ושני משוטים קטנים. האניה החדשה הזאת הובאה מחו"ל ובעליה קנה אותה במחיר 1700 מארק עם כליה ובגדי השרד העשויים מעצי גפר וילבש את בגדיו ויפרוש את נס התרן וישב באניה וישט לביעלאן וישב. אחרי שובו הוציא את האניה מן המים ויכפלנה כבגד וישם אותה בארגז ואיש אחד נשא אותה בידו אל בית מעונו.


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 166, 7 באוגוסט 1893, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Weichsel

מדידת עומק הים – 1886

ידיעות העולם והטבע

מדידת עומק הים. סיר-העמק אשר בים המלח.

עוד לפני שנים מועטות, בעת אשר האדם ברב תבונתו כבר העפיל לעלות על פסגת החכמה והדעת, ויגל חדשות ונצורות בכל ענפי מדעים שונים, בעת ההיא עוד לא עלה אף ביד אחד החכמים אשר בארץ, למצא עצה איך ובמה למדוד את המקומות העמוקים אשר בים, ולדעת אל נכון את מדת עמקם, כי עד העת ההיא השתמשו המודדים באנך (זענקלאָטה) פשוט, עשוי ככדור ברזל וקשור בקצה חבל עב מאד, ובאופן זה מדדו את עומק הימים והנחלים, אך אח"כ נוכחו החכמים לדעת כי משגה אתם, יען כי החבל העב הזה התנשא כפעם בפעם ע"י זרם ושבולת המים, בעת הורידוהו הימה, לכן התהפכו החכמים והחוקרים בתחבלותיהם, ויחליטו להמיר את החבל העב בתקות משי דקה ממנו, ולתלות את האנך עליו, וידמו בזה להשיג מאוים ולהגיע למטרתם, אך הם שגו ברואה, כי אף אם האנך הגיע באין כל מפריע אל קרקע הים, כי זרם המים לא עצר עוד כח לשאת את החבל הדק ממעל להמים אל כל אשר היה רוחו, בכ"ז אחרי אשר החלו לשוב להוציאו ולהעלותו מעומק הים, והנה הה, תקותם מפח נפש, בתקלה דקה נתקה, והאנך יחד עם חלק גדול מהחבל מצאו בחיק הים קברם, ואך מחלק החבל הנשאר תלוי בירכתי הספינה, יכלו המודדים לדעת את מדת אורך החבל הנפסק, ושערו לפי זה את עומק המים אשר במקום ההוא. אך על דרך זו לא ידעו אל נכון ובצמצום את מדת העומק, כי אחרי אשר כבר הגיע האנך אל קרקע הים, נדחפה ונסחפה תקות המשי הלאה תחת המים ע"י השבולת והזרם. לכן למען דעת בצמצום את עומק הימים לא ע"פ השערה בלבד, המציא החכם האמעריקאני Brooke אנך אחר טוב ממנו.

מד העומק שהמציא John Mercer Brooke, שנה: 1886. המקור: ויקישיתוף

המכונה הזאת היא כדור ברזל גדול שנים שלשים ליטרא משקלו, ובו חור מפולש, ודרך החור הזה תחוב מטיל ברזל אשר קצהו התחתון יעבור גם דרך דף קטן הנקוב באמצעו והמכוון נגד חור הכדור, משני עברי הדף הזה יוצאים שני פתילי ברזל ועליו חונה הכדור. בקצה העליון אשר במטיל נמצאים שני ווים מתנועעים אשר שני קצות פתילי הברזל מחושקים בהם. שני ווים אלה נמשכים למעלה ע"י שני פתילי ברזל קצרים אשר ראשם האחד קשור בהווים וראשם השני קשור בתקות חוט המשי אשר ממעל להם. החלל אשר בקצה התחתון במטיל משוח בחלב ובשומן, למען אשר בהגיע המטיל על קרקע הים, ידובק החמר והטיט אשר על פני התהום בהחלב לדעת ע"י זה מראה קרקע הים במקום ההוא.

בהגיע המכונה על קרקע הים, או יתמוטט הכדור הכבד מן המטיל וימשוך את הווים אחריו למטה, וראשי פתיל הברזל יזיחו מן הווים המחושקים בהם, והכדור הזה יחד עם הדף המנוקב ישארו בחיק הים, כי לוא חפצנו להעלות גם אותם שוב מן המים, כי אז ינתק החבל הדק מהמשא הכבד הזה, ואולם המטיל אשר משקלו מצער יעלה לבדו מעומק הים, ובקצהו התחתון יתלכדו החמר והטיט אשר על פני קרקע הים.

על דרך זו מדדו המודדים את עומק המים והנחלים, אולם בכל אלה היו החכמים מסופקים, כבראשונה אם לא תסחף גם עתה תקות חוט המשי הלאה ע"י זרם המים, גם אחרי אשר ינוח כבר הכדור על קרקע הים, לכן בגלל הדבר הזה מצאו החכמים אשר בימינו אלה לטוב לפניהם, לשנות את האנך הזה, ולהסיר את כל המכשולים הרבים אשר יעמדו לשטן על דרכם מבלי יכולת לדעת ע"י בצמצום את עומק המים אשר בימים, וישימו אל לבם לתקן גם את המעות אשר בהאנך הזה, ויחליטו להמיר את תקות המשי בפתיל ברזל, למען לא יסחפנו עוד הזרם סחוף והשלך אל כל רוח. ותחת המטיל האטום (מאססיף) התקינו קנה חלול עשוי מרקוע פחים, ובעת אשר יגיע הקנה אל קרקע הים נסתם פיו למעלה ע"י כסוי היורד עליו באמצעות כדור עופרת, והחמר והטיט יתלכדו ויתכנסו תוך החלל פנימה במדה מרובה, ולא יכלו עוד לצאת ממנו אחרי אשר הכסוי ממעל לו לא יתן את האויר לבא שמה, ובאופן זה מצאנו ראינו כי קרקע הים מכוסה במקומות רבים בסיד ובקליפות יצורים מיקראשקאפים קטנים מאד, אשר מצאו שם קברם, וקליפתם חזקה מצור.

האנך הזה מצא מסלות בכל אפסי תבל, ובו השתמשו אח"כ למדידת עומק הים אשר בין אירלאנד ונייפינדלאנד, והוא המקום הנבחר למקום תחנות הטעלעגראף אשר מאירופא לאמעריקא מתחת לקרקע הים. עומק הים על הקו הזה הוא בערך אחד עשר אלף רגל, והמקום היותר עמוק שם הוא ארבעה עשר אלף רגל.

ומלבד האנך הזה, אשר על ידו נכיר ונדע בצמצום את עומק הימים והנחלים, עוד הורה אותנו הטבע הנדיבה להכיר ולדעת את עומק הימים בלי כל יגיעה ועמל, גם בלי כל מכונה ואנך, כי המשברים והגלים, בלי כל אמר ודברים, יגידו לנו את עומק המים אשר בימים בכל מקום ומקום, כי ברבות עומק המים, כן ימהרו הגלים לרוץ אורח, תחת אשר בהמקומות שאינם עמוקים יתנהלו הגלים לאט. בים האקינוס ימהרו הגלים רוץ שש מאות קילאמעטער בכל שעה ושעה, ולפי זה נדע כי עומק הים הזה כפי חשבון אמצעי הוא תשע עשר אלף רגל, ועומק ים האטלאנטי הוא ארבע עשר אלף רגל, והמדה הזאת מכוונת למדידת האנך ולשאר אופני המדידה. המקום היותר עמוק בים האקינוס הוא, לפי מדידת Riugos, ע"י האנך אשר לבראָאָקע, ארבעים ושמונה אלף רגל, והוא בעומק שתי פרסאות.

כל המים והימים אשר בארץ אינם עמוקים כעומק ים האקינוס. עומק ים הקדם הוא שתי מאות וארבעים רגל בחשבון האמצעי, אולם בין איי ווינדויא וגאהטלאנד ימצא מקום עמוק בתבנית סיר (קעססעלפֿאָרמיגע באדענפֲערטיעפֿונג) אשר מדת עמקו תעלה לשמונה מאות וארבעים רגל. עומק ים התיכון וים השחור הוא שלשת אלפים רגל בחשבון האמצעי.

מדת עומק ים הכנרת (Genesareth) בתוך היא 165 רגל, מהלך שבע שעות ארכו ושתי שעות רחבו. עומק ים המלח או ים הערבה אשר בעמק הירדן, שארכו מהלך עשרים שעות ורחבו מהלך 1/2 4 שעה, הוא אלף ושלש מאות רגל.

פני המים (וואססערשפיעגעל) אשר בים המלח יתעמק לערך 1231 רגל יותר מעומק פני המים אשר בים התיכוני. אבני ברזל גם אבני סיד יסובבנו ויעטרנו במספר רב מאד, מדת גבהן הוא עד כדי 2500 רגל.

מרדכי טייטעלבוים.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 59, 29 ביוני 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.