מהמצאת של ימי הביניים.
ב.
יורדי הים באניות בגלל החסרון לדעת הדרך הנכון, שהי' למו למכשול ולמעצור במהלוך הספינות בפעמים רבות, נתעו לא פעם בדרך תוהו, הלכו בדרך עקלתון, בדרך חושך ואפלה מאור הכרה ברורה לאיזה רוח המה פונים ללכת. בקושו', ובכבד רב עלתה בידי אוחזי תורן הספינה, לכון את מבטם, לנהג הספינה בדרך שהיתה להם ללכת. קשה מאוד הי' אצלם להכיר את הקו הנכון בשבילי הים הגדול. ולצאת ממצוקה שתקפים לעתים תכופות, לקחו מנהיגי ומלחי הספינה, את השמש ביום והכוכבים בלילה – לעזרה. היתה להם היכולת להכיר על ידי קוי השמש, ונוגה הכוכבים, את קו הנכון, והשביל הרצוי. היכולת שרכשו המנהיגים האלה היתה אמנם כהה, מול ההמצאה שנולד לאחר זמן שאביא להלן. הידועה שהורו להם השמש ונוגה הכוכבים היתה אמנם חלושה מאוד, לעומת הידועה הנכונה שנתן למו הזמן הבא, ע"י ההמצאה. בכל אופן יכולים המה להשתמש בם באין להם טוב מזה. כי לדעת הדרך הנכון השביל הישר המוביל אותם את מנהיגי הספינה למחוז חפצם, לא יכלו השמש והכוכבים להשתמש בכל עת ובכל שעה. את תפקידם לא עשו תמיד כי ביום סגריר ואפלה מנודה. בלילה והכוכבים אספו נגהם חדלו אותות השמים, ולא הכירו החוזים מאומה. וגדול היתה מצוקתם של מנהיגי הספינה. אנוסים הי' לתת מעצור במהלך האני' בלב ים.
לא עלה אז על דעת אנושי, שיש יכולת כביר בידי חתיכת ברזל שחור למלא את החסרון הנכבד הלז. כמוס הי' מעיני האנשים שחי' בימים ההם, שהשתמשו באמצעית השמש והכוכבים – את חן הטבע העצור במחט דקה של ברזל שעוקצו מחודד באבן שואב, הנותן ידיעה ברורה בעת שהוא תולה ומתנועע. לאיש הנושאה לדעת – את רוח צפון, דרום, מזרח ומערב, המחט אם אינו מוצא מעצור בתנועתו, אם עוקצו אינו נוקף בעיכוב מה, נותן את ההבחנה ביד המביטים עליה. לאיזה רוח הוא עומדת. על פי עדות „וולטיר“ רואים אנחנו את תפקיד של המצאת ה„קאמפיס“ במאה הארבעה עשר. ממציא את כלי התשמיש החשוב הזה לא נודע על פי עדותו של ראשון – מי הוא. יש מיחסים את המצאת הקאמפאס אל האיש חוקר בחכמת הטבע „פֿלאָריאַ גיאָיאַ“. יש גם הוכחות וראיות כי מיחסים הופעת ההמצאה בזמן קודם והוא בהמאה השתים עשרה. ואחרים אל „גוריאַ“ ממדינת איטלי' התחתונה, החי בתחילת המאה הארבעה עשרה. המחט הזאת שנקבעה על ידי עושי המלאכה מלאכת חידושי הטבע – על מוט קטנה של ברזל, באופן שתרוץ בתנועה מהירה ותקופה, אשר נקובה בשם קאמפאס, גרשה את המעצור של הידיעה והכרה שנולדו ביום סגריר בלב מנהיגי הספינה. האמצעי החשובה של כלי תשמיש הזה נתן בידי אוחזי התורן, את ההכרה הנכונה הנקיה מכל שגיאה ובלבול. על ידי הקאמפאס ידעו לצמצם את מהלך הספינה, וגם להרחיק. הכירו את שבילי הים. ורוחות המים שהי' מכוסה ונעלם לפני עיניהם.
כגורל כל המצאת שנגלו בידי חכמים אנשי שם, הי' גם גורל ההמצאת הקאמאפסס, התפתחותה, והשתכללותה, התרחבה מזמן לזמן. בכל פעם של תקופה חדשה קבלה ההמצאה הנזכרת צורה יותר נאותה ויותר מהודרה. חכמים אחדים שנולדו לאחר זמן הופעתה, חקרו בהתגלות ההמצאה, ועלתה גם בידם לכוננן את הקאמפאס על בסיס יותר משוכלל ויותר מפותח. עד שבזמן מה נעשית לכלי תשמיש חביב וקל, ורכשה לה חשיבות גדול מצד יורדי הים. החכמים שחקרו בהתגשמותה של ההמצאה, מצאו דרכים ואופנים שונים לתת להקאמפאס הצורה האמתית בתור מורה דרך נכון וישר ונתנו גם לו את היכולת, לעשות תפקידו באופן מועיל מאוד בלי שום עצירה ועכוב כלל. על ידי אותו כלי תשמיש עלתה בידי יורדי הים לדרוך בעוז בלי מורך לב כבראשונה ולהוליך את הספינה בארצות מרחקים, ולגלות מדינות רבות ונכבדות, שבלתי הקאמפאס אי אפשר הי' לנסוע שמה ולבוא לידי התגלות רבות ונכבדות כאלה. וגדול הי' התועלת שהביאה ההמצאה הזאת לבני אנשים של מדינות שבאו במגע ומשא עם המדינות החדשות. הופעת ההמצאה הזאת הסירה צעיף אחד מהפלאות הרבות המכוסות בצעיפים רבים בחוק הטבע, והתחוללה התענינות נכבדה אצל החכמים שנולדו במצאם מקום להתגדר בו, למצוא אופנים ותחבולות שונות, לתת היופי וההוד להמצאה שנוצרה חסרת גוונים מרהיבים את העין.
עמ"י.
"מחזיקי הדת", שנה שלושים ואחת, מס' 22, 12 במרץ 1909, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 