קורס למדריכים בהכשרה ימית בת"א

קורס למדריכים בהכשרה ימית נפתח בתל אביב ע"י הועדה להדרכה ימית שהורכבה מטעם הסוכנות היהודית. 28 בחורים, בגיל 16–20, רובם עובדי נמל תל אביב, ישמעו תורה ימית מפי מרצים מוסמכים. חלק מהשומעים – חברי „הפועל“ ו„זבולון“ – השתתפו כבר בקורסים של ארגוניהם, וחשיבות מיוחדת נודעת להקנית יסודות אחידים להדרכה הימית בארגונים הנפרדים.

פתיחת הקורס היתה אמש ב־8 בדירת „ביצור“. ב.כ. מאירוביץ בשם מחלקת הים של הסוכנות פתח ודיבר על זכותם של ארגוני הספורט הימי בארץ, אשר שימשו יסוד לכל פעולתנו בכיבוש הים. השגנו מה שהשגנו במידה רבה הודות לחברי „הפועל“, „זבולון“ וצופי הים. אולם הישגינו קטנים לעומת התפקידים שלפנינו. ערך רב לריכוז הכוחות.

בסוף דבריו הודה מאירוביץ לחברי ועדת המשנה, אשר הכינה תכנית אחידה להדרכה (חברי הועדה: המהנדס ע. טובים, ז'יליסט, זאב הים).

ז'יליסט דיבר על המחסור בבעלי מקצוע בפעולתנו הימית. עתה נעשים צעדים חשובים לחינוך אנשי ים יהודים. באוקטובר ייפתח בית ספר ימי ליד הטכניון בחיפה. 40 צעירים ילמדו במשך ½3–4 שנים הכשרה מקצועית יסודית. עתה נפתח קורס זה למדריכים מבין חברי הארגונים הספורטיביים.

ז'יליסט ברך את „מכבי“ על פתיחת הסקציה הימית שלו, ששלחה כבר מחבריה לקורס הזה. בין המשתתפים בקורס: 12 חברי „הפועל“, 10 מ„זבולון“, 6 מ„מכבי“. ההרצאות – בששה נושאים: מכונאות – המרצה המהנדס המבורג, אסטרונומיה – ד. זכאי, נאַויגאַציה – מהנדס ע. טובים, חוקי דרך – זאב־הים, אוקנוגרפיה – ד"ר ליבמן ומאֶטאֶוֹרולוגיה (המרצה טרם נקבע). ההרצאות תהיינה לסירוגין בקלוב „הפועל“ וב„זבולון“.

לאחר שישלם מועד קורס זה וגם בקורס שבחיפה – יסודר קורס ארצי ל־14 יום והפלגה לים ל־8 ימים לשם סיכום הלימודים. ייתכן שתהיינה גם בחינות. ז'יליסט סיים בברכה לועדת־ההדרכה, למרצים ולשומעים.

ברכו עוד: מ. ריבלין („חי"ל“), גלאי („הפועל“), לפין („מכבי“), ד"ר הניג (ממועדון השייטים).

זאב הים הזכיר גם הוא את זכויות ארגוני הספורט הימי בהתחלת פעולתנו. סיפר, כי בבואו ב־17 במאי 1936 להתחיל בהכנות לקראת בוא האניה הראשונה לחוף תל־אביב – הלך לראשונה לקלוּבים שעל הירקון והזמין כל צעיר, המושך במשוט. באו והתחילו בחשבון ראשון: באיזו סירה מסירותיהם אפשר להוביל מטען ובאיזו כמויות.

זאב־הים רואה בפתיחת הקורסים ובית הספר הימי (בו יפליגו בכל שבוע ליום וחצי לים) ראשית הגשמת חלומו: ספינת לימוד יהודית – ובה תערוכה של תוצרת הארץ, שטה בימים, מנמל לנמל, בכל ארצות הגולה היהודית.

אחר דברי הברכה של זאב הים ושיחתו עם התלמידים, הרצה ע. טובים את ההרצאה הראשונה.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3895, 15 במרץ 1938 (תוספת ערב), עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תפקידי הימאות העברית ואפשרויות התפתחותה

תכנית להקמת בית־ספר ימי. – המשא-ומתן עם „עתיד“. – העדפת ספינות זרות על יהודיות

הסניף התל אביבי של החבל הימי הארצישראלי נתכנס אמש באולם „אהל שם“ לאספה הכללית הראשונה. מספר המשתתפים באספה לא היה גדול בעקר משום שרבים הסתדרו באותו הזמן ליד משדרי רדיו פרטיים וצבוריים בקשר עם פרסום ההודעה הרשמית על הועדה המלכותית.

אמנם גם באולם האספה שֻדרה על ידי חברת „ויקטור“ ההודעה, אולם אך מעטים מן הצבור הרחב ידעו על כך.

בנשיאות האספה ישבו ה"ה: ד. רמז, פרופסור סלושץ, ד"ר מוסנזון, ש. טולקובסקי, בר כוכבא מאירוביץ, ש. גורוכובסקי, מ. ז'יליסט, דוד פלורנטין, זאב הים, דיזנהויז, גב' פליקס וה' שרירא.

פתח הד"ר מוסנזון שקדם בברכה את הבאים וקרא ברכות לאספה מאת החבל הימי בחיפה, חדרה, פתח תקוה, ראשון לציון והרצליה.

דין וחשבון מסר ה' ז'יליסט, שעמד על סבות שונות שגרמו לדחית האספה הכללית, ציֵן את פרשת ההתחלות הקשות בכבוש הים וארגון הכֹחות הצבוריים המוכנים לעסוק בשטח הימאות העברית נוסף על „זבולון“ ומעֻנינים אחרים.

בדברו על קוי האניות ציֵן הנואם ביחוד את עמדתו החיובית של הלויד הימי הארצישראלי („הר ציון“ ו„הר הכרמל“), ספר על המשא ומתן בין הסוכנות וחברת עתיד לשפור השרות בהדגישו שמצד הסוכנות נעשה המכסימום להמשכת פעֻלת הקו הימי „עתיד“ והמשא ומתן נמשך. בימים הקרובים תהיה פגישה משֻתפת בין שני הגופים הנ"ל ואולי הפעם יֻשגו תוצאות חיוביות.

להלן דבר הנואם על ספריה ימית מקצועית וגם על מוזיאון להמחשת הנעשה בשטח הים בארצות שונות.

תפקיד הועדה הזמנית ליד הסוכנות הוא איחוד שיטות העבודה של ארגוני הנוער הספורטיביים בהכנת הכוחות הדרושים לים. יש תכנית לטיפוס אחיד של הסירות, יוזמן מומחה לפעולות המעשיות וכו'.

„זבולון“

במשך כל הזמן בא החבל הימי בדברים עם „זבולון“ להשגת הסכם ואם אמנם באופן רשמי לא בא עדיין, בכל זאת יש בשטחים קונקרטיים שותפות פעולה ואפשר שבקרוב יהיה האיחוד שלם.

בית ספר ימי

הנואם מדבר אחר כך על תכנית להקים בית ספר ימי. התכנית עובדה על ידי  ועדת הסוכנות בהשתתפות הגורמים המתאימים. תפקיד בית הספר הימי הוא להקים את הדור הראשון בהכשרה מקצועית יסודית במשך ארבע שנים. בני 15–16 יוכלו להכנס לבית ספר זה. כ־40 בני נוער יוכלו לשמש יסוד במקצועות שונים הקשורים בימיות. כצד ראציונאלי מצאו את יסוד בית הספר ליד הטכניון בחיפה מכמה בחינות. החבל הימי יחד עם מחלקת הים של הסוכנות צריכים להיות שני הגופים העיקריים להחזקת בית הספר. המרכז של החבל הימי החליט להקציב לשנת הלימודים הראשונה 1000 לא"י.

בענין „שרה“

בענין הספינה „שרה“ סיפר הנואם על פרשת המו"מ לקבלת פני הספינה בעגנה בארץ, שעורר בשעתו פולמוס רב. ה„חבל“ דרש להיות הגוף הצבורי היחידי בקבלת פני הספינה ועל כך גם הוסכם, אולם בגלל הופעת „הליגה העברית למפעל ים ותעופה“ (הקרובה לרביזיוניסטים) כגוף „מתחרה“ בקבלת פני הספינה נסתלק החבל הימי מן התפקיד המוסכם שהופר על ידי הצד השני.

לירחון „מדע וטכניקה“ תהיה גם תוספת לעניני ים מטעם החבל.

המצב הכספי

בנוגע למצב הכספי הרי מ־1200 לא"י של ההכנסות עד היום הוקדשו למרכז החבל רק כ־400 לא"י והשאר הוקצב למטרות אחרות. סיבות רבות לדבר. בעיקר: תעמולה, פרסום, רכישת חברים וכו' וכו'. הנואם מקוה שפרצוף המאזן ישתנה לטובה בעתיד הקרוב באופן שהחבל יקציב מחודש ינואר למרכז כבר 70–80 לא"י לחודש. פרק מיוחד הוא פרק הבריכה העומדת להבנות במקום הכשרה ימית (לימוד שחיה – בעיקר) בקנה מדה רחב. החבל יעמוד גם בקשרים עם חו"ל.

ששת אלפים חבר

הסניף מונה כיום קרוב ל־6000 חבר שהתחייבות שלהם היא כ־2000 לא"י לשנה. יחד יש בארץ כ־10.000 חבר בחבל הימי.

אחרי שסניף החבל הימי בתל־אביב הוקם והתפתח לגוף צבורי רב־חברים, ופעיל, רואה הועד הזמני את תפקידו לנגמר ועומד למסור לידי החברים את הנהלת הסניף להבא.

אחרי הדין וחשבון שודרה ההודעה הרשמית ואחריה הרצה ה' בר־כוכבא מאירוביץ על „הימאות העברית והאפשרויות להתפתחותה“ (ראה להלן).

הויכוח

הויכוח היה קצר ובו הובעה בין השאר מחאה חריפה כנגד העדפת ספינות זרות על ספינות יהודיות על ידי קצת מסוחרים יהודים. ציינו גם את הסיבות המעשיות והטכניות, שלא איפשרו רכישת האניה „תל אביב“ על ידי יהודים. בא־כח הנוער הציוני, המיפל אף הוא בעבודה ימית, בירך את האסיפה.

אחר כך נבחרה מועצה של בערך 80 איש מארגונים, מפלגות, הסתדרויות, גושים, חברות ומוסדות שונים.

* * *

מהרצאת ה' בר־כוכבא מאירוביץ

ספנות

זה הסעיף הקשה ביותר. ענף זה, פיתוחו כרוך בתנאים בינלאומיים ומצריך השקעות־כסף גדולות, שהקרנות הלאומיות והצבוריות שלנו אינן יכולות עוד לספק אותן, והון פרטי יהודי עוד נמנע מלראות את הענף הזה כמקום להשקעה בטוחה. שנת 1937 היתה איפוא לספנות העברית שנה בלי שינויים חיוביים ניכרים. ובכל זאת יש לציין את התבססותה היחסית של חברת ה„לויד הימי הארצישראלי“ בעלת האניות „הר כרמל“ ו„הר ציון“, המהלכות בקו חיפה–קונסטנצה. במשך שנת 1937 העבירה החברה בשתי אניותיה כ־5200 נוסעים לעומת 3950 נוסעים ב־1936. במקום 32.000 תיבות פרי־הדרים בעונת 1935–1936 העבירה החברה בעונת 1936–37 133.000 תיבות! והוא הדין לאימפורט. ב־1937 הביאה 3000 קרונות עצים, כ־8000 גולגלות בהמות־גסות, 500.000 עופות ו־3600 טונות סחורה. המחזור הכללי של החברה היה ב־1937 סך 60.000 לא"י. החברה מעסיקה כ־70 עובדים יהודים, שהם 70% ממספר העובדים הכללי. בקו זה התחילה בשנת 1937 להוביל משאות האניה „חנה“, השייכת לשותפים יהודים. היא נושאת דגל בריטי ומעסיקה כ־15 עובדים יהודים.

לצי העברי נוספה גם אנית המפרשים „רחף“, שנקנתה על ידי חברת „נחשון“, בעזרת הסוכנות היהודית, בית קיבולה 170 טונות, בעלת מניע של 120 כח סוס ומובילה משאות ממצרים־סוריה־קפריסין לחיפה. רוב העבודה שלה היא מקבלת מסוחרים ובתי מסחר ערבים בסוריה. „רחף“ עשתה כבר כ־50 נסיעות, העבירה כ־5000 ט. ומעסיקה 8 מלחים יהודים בהנהלתו של רב החובל היהודי רוזנטל. זה הנסיון היהודי הראשון לעבוד בחופי הארץ בספינת מפרשים. ב„רחף“ מקבלים, בעזרת הסוכנות, הכשרה בספנות טירונים, מן הנוער העובד.

אולם יש לציין בצער את הצללים בספנות העברית: האניה „תל אביב“, שהיתה בטלה בנמל חיפה, במשך חדשים רבים, נקנהתה על ידי היאפּאנים, והישוב לא מצא את הסכום שהיה דרוש לפדות את האניה ולקיים את קו הנוסעים העברי הראשון.

מכה נוספת הוכתה הספנות העברית בהקטנת שירותיה של חברת „עתיד“, שנוסדה בשנת 1935. בשנת 1937 העבירה החברה בשלש אניותיה למעלה מ־150 אלף טונות סחורה והעסיקה 40 עובדים יהודים. בחדשים האחרונים הוצאה גם האניה „עתיד“ ונותרה רק „עמל“, הממשיכה בשרות דו־שבועי. כדי לקיים את השרות הזה במלואו ולהבטיח את קיומה של חברת „עתיד“ נענתה הסוכנות היהודית להצע החברה לברר את האפשרויות להקמת חברה חדשה, שבה ישותפו, מלבד מיסדי „עתיד“ ובעליה, חברה לספנות הולאנדית וקבוצה שתייצג את המוסדות הלאומיים והצבוריים בארץ.

באספה זו אין לבשר עוד על השגת ההסכם, אבל אני עוד מקוה, שנתגבר על המכשולים וחברה עברית חזקה ואיתנה תקום בשרות החוף.

ארץ ישראל העברית יכולה לקיים צי אניות משלה בקוים מסוימים, אילו היתה מביטה בעין טובה יותר על מפעל יהודי. הרי אילו היו למשלחי הפרי 2–3 אניות משלהם, לא היו מגיעים למצב שבשנה קשה ורעה זו דוקא הועלו המחירים להובלת הפרי ב־30%; והעלאה זו גורמת להוצאה נוספת בסך 100.000 לא"י! וכי לא שלם הצבור העברי בתל־אביב במשך 15 החדשים האחרונים 20.000 לא"י יתרות על חשבון המס המיוחד, שחברות האניות גובות בתורת הוספה על דמי ההובלה על שהסכימו לעגן בנמל תל־אביב?

דיג

בארצנו יכול ענף הדיג לשמש מקום התישבות להרבה מאות ש משפחות עובדים כענף חשוב בחקלאות. חוף ארצנו, ים כנרת ומי מרום הם מקורות דגים גדולים; כבר היום, מתפרנסים למעלה מ־2000 דייגים ערבים מן הדיג בחופי הארץ והכנרת, ובכל שנה מובאים לארץ דגים ותוצרתם בסך 150 אלף לא"י לשנה.

הנסיונות בדיג יהודי, שנעשו בעשר השנים האחרונות, נכשלו מסיבות שונות. מאז נכנסו לדיג בחופי הארץ דיגים איטלקיים שהלכו וכבשו את השוק המקומי. הם הכניסו את שיטת הדיג המיכני, שיטה המתאימה לעובד העברי יותר מן השיטה הפרימיטיבית של הערבים. הדיגים האיטלקים עובדים ב־10 ספינות דיג והם מספקים 42% מציד דגי הים בחופי ארצנו. במשך תשעת החדשים הראשונים של 1937 סיפקו הדייגים האיטלקים 574 ט. דגים, ודמי פדיונם למעלה מעשרת אלפים לא"י.

בראשית השנה נעשה נסיון מצדנו לחדור לענף הדיג, לפי שיטת הדיג המיכני. 10 בחורים יהודים נכנסו לספינת הדיג „בכורה“, השייכת למר פרנקל. במשך ששת החדשים הראשונים עבדו ולמדו את המקצוע; בינתים למדו, בעזרת שרידי הדייגים הסלוניקאים, תיקון רשתות. בעזרת הסוכנות היהודית נערכו בפלוגת הים במפרץ חיפה שעורים, בהדרכת מומחה מעולי גרמניה, לטוית רשתות דיג, 10 פועלות למדו את מלאכת הטויה והמקצוע הזה. הדייגים הצעירים, שקבלו את הכשרתם ב„בכורה“, עברו לספינה „סנפיר“, שנרכשה בשבילם על ידי „נחשון“ ובעזרת הסוכנות היהודית. במשך המחצית השניה של שנת 1937 יצאו עם הספינה הימה ועבדו 90 ימי עבודה, שהכניסו כ־190 לא"י מכירת הדגים. באופן ממוצע נשאר לדייגים הצעירים למעלה מ־300 מא"י ליום עבודה.

בחדשים האחרונים הובאה מגרמניה ספינת מוטור לדיג מיכני על־ידי ד"ר סקלובר – ביאולוג מעולי גרמניה, שיסד את החברה הא"י לדיג, והתחיל בעבודה אחרי שעשה נסיונות אחדים.

אני מקוה, שבהתחלת הקיץ תובא ספינת דיג נוספת, משוכללת יתר, שתרכש על ידי „נחשון“ והסוכנות היהודית.

גם בכנרת נתחדש השנה הדיג העברי. עם כיבוש עין־גב בקדמת כנרת, הוכנסה קבוצת עובדים מקבוץ „בתלם“ לדיג בכנרת, בהדרכת אחד מותיקי הדיגים הספרדים בטבריה. בימים אלה נוספה בכנרת ספינה שניה ומספר המתאמנים בדיג יוכפל. אחד מבוגרי „בכורה“ בא לעזור לחבריו בכנרת ובחורות מפלוגת הים בחיפה החלו בהדרכת חברותיהן בטוית הרשתות ובתקונן. דייגי „כנרת“ מעלים כבר בסירתם הקטנה עד 5 רוטל דגים ללילה.

נסיון נוסף נעה עכשיו על־ידי הסוכנות היהודית בגידול דגים באדמת בית־שאן. במעינות סחנה, בהתישבות החדשה על יד ניר־דוד, נעשה נסיון לגידול שיבוטות. על ה„חבל להימי לישראל“ יוטל התפקיד הקשה והאחראי לקרב את הצרכן שמשתמש כיום בדגים לא־לנו.

הכשרה ימית

הורגלנו בארץ להכשיר את עצמנו תוך כדי עבודה; כך למדנו, למשל, את החקלאות תוך כדי עדירה, שתילה ונטיעה; למדנו את הבנין וסלילת כבישים – תוך יציקת ביטון, ניפוץ סלעים וכפיפת הברזל. הפכנו מאות בחורים לספנים מחזיקי משוט וסווארים מומחים. ונזכר אני אותו יום, ששאלני מנהל הנמל האנגלי, מהיכן נקח יהודים שיעיזו לחתור במשוט אל האניה; לא פקפקתי אז רגע והשיבותי: הם ישנם. ואכן: מתריסר ספנים חובבים ו„מנין“ סווארים מיוצאי סלוניקי שבאו מחיפה, עלה מספרנו בנמל ת"א זה ל־200 ספנים ו־150 סווארים החותרים בסירות ופורקים וטוענים אניות כספני יפו.

אולם בכל הנוגע להכשרת ספנינו וקצינינו הימיים, חייבים אנו ללכת בדרך המקובלת בספנות העולמית. אנו חייבים לדאוג להקנית המקצוע הזה לחבורה ראשונה של מלחים עברים ארצישראלים. בכוון זה החילונו. ועדת ההדרכה והכשרה ימית שעל־יד הסוכנות היהודית, שבה מיוצגים מפעילי אנשי הים שלנו, ערכה תכנית לפתיחת בית ספר ימי ליד הטכניון בחיפה. ועדת משנה מיוחדת ריכזה חומר מענין בשאלה זו, ובעזרת באי כח „זבולון“, „הפועל“ ו„המכבי“ היא עורכת תכנית אחידה לפעולה משותפת.

הנמלים והעבודה בהם

מתחילה על העבודה בנמל חיפה.

היסוד, שהונח עם התחלת מאורעות 1936, לכבוש עמדות עבודה בנמל חיפה, הלך וגדל. מספר העובדים היהודים בנמל חיפה, שבשנים הראשונות היה לכל היותר 20%, הוא כיום 900 איש, שהם 50% מן המספר הכללי. יד הפועל העברי מורגשת בכל סוגי עבודות הנמל: סווארות, סבלות, ספנות וכו' ואף בסבלות המכס הממשלתית, שנכבשה בעקב טיפולם העקשני של הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים. נוכח ההיסוסים של השלטונות גדל חלקנו והולך והגיע היום עד שליש מהיקף הסבלות בנמל חיפה.

בחיפה הולך ומתרכז צבור שכל קיומו על עבודות הנמל והים. רוב מנינו של הצבור הזה הוא מן הקיבוצים, שהעתיקו את מושבם על אדמת הקרן הקיימת במפרץ חיפה ובעזרת הסוכנות היהודי הוקמו להם דירות מיוחדות ונתנו להם הלואות למשקי עזר חקלאיים בשביל הספקה עצמית ועל ידי כך יוקלו הוצאותיהם בימים של רפיון עבודה. מלבד זאת מתכננת הסוכנות יחד עם מוסדות הסתדרות העובדים תכנית שיכון, שיאפשר לפועלי נמל תל־אביב, הפועלים הבודדים בנמל חיפה להשיג דירות זולות ובתנאים נוחים.

ובנמל תל־אביב – נסתיים החלק הראשון מן התכנית הראשונה של נמל הסירות. ויש לשאול למה כבר כל כך במוקדם, הולך המפעל הלאומי הזה ונהפך לנחלת העבר? האם במקום לחטט בקטנות אין חובת הישוב לעשות שנית את המאמץ הגדול ולבצע את התכנית הגדולה של הקמת הנמל העברי הראשון?

---

"הארץ" שנה כ"א, מס' 5603,  5 בינואר 1938 (תוספת ערב), עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.