לונדון 23 אפריל (5 מאי). זה תוכן הפקודה אשר נתן הנשיא מאק-קינליי לרב החובל דעוויי לפני צאתו עם הצי מהונגקונג: „רד למאנילה ושמרת את צעדי הצי הספרדי מרחוק, וכאשר ירחק הצי מן החוף כמטחוי כלי תותח אז תהרסהו“. הממשלה בוואשינגטון מתיעצת לשלוח גדודי צבא מתנדבים במספר עשרים אלף איש מכנסיות המערב, לתקוע יתדם באיי הפיליפינים.
לונדון 23 אפריל (5 במאי). במכ"ע „נויארק היראלד“ נדפסה התלגרמא המיוחדת הראשונה אשר הגיעה אליו באורח ישר ממאנילא ע"ד המלחמה האחרונה, ואלה דבריה: ביום הראשון בערב נסע הציר האנגלי במאנילא, בהסכמת חבריו, אל אנית-התרן האמריקאנית „אלימפיא“ להתראות פנים עם האדמיראל דעוויי. האדמיראל מסר לו מודעה, כי יכונן מחי קבלו אל העיר מאנילא אם לא תכנע לפניו במשך עשרים וארבע שעות. הציר מהר להודיע הדבר בתלגרמא לפקידות הכבל בלונדון, והיא הודיע זאת לציר האמריקאני האי וגם הציעה לתת זמן לממשלת ספרד להתיעץ בדבר התראתו של דעוויי, אולי יצלח להציל את העיר משואה. התלגרמות מהרו לרוץ אורח, מעבר מזה בין וואשינגטון ולונדון ומעבר מזה בין לונדון ומדריד. אולם המשא ומתן לא הביא כל פרי, ואז החל צי האדיר האמריקאני לירות אל העיר ומאנילא נלכדה. אכן עוד לא נודע מה יעשה דעווי אחרי לכדו את העיר, כי להביא צבאות חיל אל תוך האי פנימה יֵחָשב כצעד מסוכן, אחרי אשר חיל המצב של הספרדים רב הוא באיי הפיליפינים מחיל אניות אמריקא.
מדריד 23 אפריל (5 מאי). פה מקוים כי לא יצלח להאמריקאנים לרשת את איי הפיליפינים, אשר ארבעים אלף אנשי צבא מסודרים ומתנדבים יגינו עליהם. המלכה שרויה בצער גדול על שבר בת עמה, ואתמול בעת התפלה התמוגגה בדמעות. רב החובל של האניה „ריינא כריסטינא“ אשר נהרג במלחמה, לא חדל לפקד צבא אניתו גם בהיותו פצוע כלו ומתבוסס בדמו, עד צאת נפשו. לבו נבא לו מראש כי זאת תהי אחריתו. זמן מעט לפני המלחמה פנה בבקשתו אל הממשלה לקבל את אחד מבניו חנם אל ביה"ס של צבא הים, ויקבל מענה כי אות-רצון כזה נכון רק לבני הפקידים אשר נהרגו במלחמה. על זה העיר רב החובל: „מובטח אני כי במהרה בקרוב יהיה גם בני ראוי לחסד הזה“.
תמורת השרים בספרד.
מדריד 23 אפריל (5 מאי). מצב השרים רופף מאד ובעוד מעט נכונות להתחולל תמורות במיניסטריום. בבית הנאמנים דרשו הנבחרים ממפלגות מתנגדי הממשלה להעמיד למשפט את שר אניות המלחמה, על מפלת הצי הספרדי אצל מאנילא.
מדריד 23 אפריל (5 מאי). כשנכנסו הנבחרים לישיבה זכר עשו ראשונה לחיל האניות אשר הערו נפשם למות על יד קאוויטא ויפלו חללים על מרומי הים. אחרי כן נועצו הנאמנים על אדות האגרת אשר יכינו להמלכה. מפלגת הקארליסטים הודיעה, כי היא לא תקח חלק במועצות האלה. תכן האגרת התקבל ברוב דעות.
מדריד 23 אפריל (5 מאי). מלבד המצור אשר נקבע במדריד גזרה הממשלה לבלתי הפיץ ברבים כל ידיעות ממקום מערכות הקרב, אם לא תהיינה הידיעות ההן מאושרות מאת הממשלה.
מאי קובא.
נויארק 23 אפריל (5 מאי). אנית המלחמה האמיריקאנית „נאשווילל“ חטפה את אנית הקטור הספרדית „ארגאנויטא“ אשר הובילה עשרים פקידי צבא ואנשיהם והרבה כלי נשק, בגדים ויתר צרכי מלחמה. האניה „ארגאנויטא“ היתה נכונה ללכת לציענפועגוס בעת הוליכוה האמריקאנים שבי.
נויארק 23 אפריל (5 מאי). ע"ד שבי האניה הספרדית „ארגאנויטא“ מודיעים עוד פרטים אלה: שלש אניות-מלחמה אמריקאניות הקריבו לבוא אל מרומי ציענפועגוס, ותראינה מרחוק את אנית הקטור הספרדית הולכת לקראתן. אז החלה האניה „נאשווילל“ לירות אל האניה הספרדית ותשחת את ראשה עד כי לא כלה למוש עוד ממקומה, ואז לקחוה האמריקאנים שבי. אנשי הצבא הספרדים ופקידיהם הובאו אל האניה „נאשווילל“, ויתר הנוסעים הוצאו אל היבשה בחוף ציענפועגאס. בין כה וכה מהרו מחוף ציענפועגוס אניות מלחמה ספרדיות, ותפרוץ בין שני האויבים מלחמה אשר ארכה עשרים רגעים.
[…]
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 91, 6 במאי 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
(ספרד בים). בגלל המלחמה המתחוללת כעת בין אמריקא וספרד בים נערכה במכה"ע רשימה למקרי האסונות אשר קרו לספרד בים לאמר: משנות המאה השש עשרה ועד היום הזה טבעו אניות ספרד במספר שש מאות ובהן אבן נפשות לאלפים.
בשנת 1518 בתקופת הגבורה והנצחונות הגדולים אשר לספרד בים יצא ציר אדיר תחת פקידות רב החובל דאָן הוגאָן מאָנקאדא לכבוש את אלג'יר, ותקם סערה גדולה ושלשים אניות הצי טבעו במצולות ועמהן אבדו ארבעת אלפי נפש. עברו עשרים ושלש שנים ותשלח ספרד צי שני להלחם על אלג'יר וללכדה, והמלך קארל החמישי ישב אז על כסא מלכות ספרד, ויגדל אסון הצי כפלים מאשר בראשונה, כי טבעו מאה וארבעים אניות עם שמונת אלפי נפש.
בשנת 1562 נשלח צי ספרד להושיע את אָראן ובפעם הזאת טבעו עשרים אניות; בשנה השנית טבעו בים אצל קאדיקס 15 אניות לרגלי סופה. בשנת 1588 אבדו לספרד 81 אניות טובות וארבע עשר אלף איש, ועוד מכסת אניות מלחמה כזאת אבדה לספרד במקרי אסון אשר קרו במאה ההיא. המאה השבע עשרה וחצי המאה השמונה עשרה עברו על ספרד בשלום בלי פגע ואסון לאניותיה, ואך בשנת 1741 טבעו חמש אניות מן הצי שיצא להלחם כנגד אנגליא.
במשך מאה ועשרים וחמש השנים האחרונות אבדו לספרד: 12 אניות קיטור, 21 אניות תרן עם 1570 כלי תותח, 23 אניות קטנות עם 800 כלי תותח ויותר ממאה אניות מלחמה. עפ"י הרשימה הזאת תחשב ספרד לאמללה בממלכות השולחות ציים בים.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 98, 15 במאי 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אבל לא על זה אני דן. חפצי היה רק להביע בזה את יחס אחינו הטובים להמלחמה הזאת ולהציב יד ושם לגדולי עמנו פה, אשר בכבודם נוכל להתימר ולהתפאר נגדה נא כל העולם כלו […].
באסכדרת שר הים הגבור דיו, זה האיש דיו, אשר הפליא את מכת ספרד עד כה, עד כי לא בוש הנציב הספרדי, הגנראל אויגוסטו, אשר במאנילא, להודיע גלוי לכל העמים, כי נכון הוא לקצוב פרס גדול בתור שכר לאיש, אשר יביא אליו את ראש היענקי „עז-הפנים“ הזה, אשר העיז להוריד תהומות את ספינותיו של „ההוא-דל-גאה“ הספרדי, באסכדרה העצומה הזאת נמצאים יהודים במספר רב מאד, יתר מאשר יכלנו לקוות וגם לא עלתה על לבנו כזאת. בין פקידי הצבא של האסכדרא הזאת נמצאים שמונה פקידי צבא גבורים ונאורים ובין מספר מפקד אנשי הצבא והמלחים העולה באסכדרה הזאת לסך 2042 איש נמצאים מאתים וחמשים עברים, אשר נלחמו כאריות בעד ארץ מולדתם החדשה, והמספר הזה גדול הוא מאד בערך מספר היהודים באמריקא לעמת מספר יתר התושבים.
ורב החובל של אנית-התותחים העצומה „מאריעטטא“ ומפקדה, הוא… הוא ג"כ יהודי, יהודי ממש. – האניה „מאריעטטא“ היא היא האניה אשר קנתה לה שם עולם יחד עם אנית המגן העצומה והיותר חדשה שאין דוגמתה כמעט בעולם ומלואו הלא היא האניה „אָרעגאָן“ הנוראה והאיומה, אשר עליה אמרו המושלים: „באי, באי והחריבי את מבצרי שונאינו!“ ואשר הרעישה את כל העולם כלו בדרכה הנפלאה והרחוקה, אשר צלחה ימים נוראים ורחבים מראשית ימי המלחמה ותבא בשלום אל מחוז חפצה ותשב אל ארצה ומולדתה וכל כלי יוצר עליה לא צלח וכל מעשי הצי הספרדי להרסה ולהשחיתה עלו בתהו, ובשובה הלום חלקו לה כבוד ותהלה וכמעט על כפים נשואה ותהי לנס. והנה את האניה הזאת לותה בדרכה אנית-התותחים „מאריעטטא“ וכל התלאה אשר מצאה את „אָרעגאָן“ מצאה גם אותה וכל הגבורות והנוראות והנפלאות הגדולות אשר הראתה האניה „אָראעגאָן“ הראתה גם אחותה הזאת, ועל כן אינני רואה אף צל חרפה לעמנו בדבר הזה שמפקד האניה „מאריעטטא“ הוא איש יהודי, הוא משלנו.
סקונר התותחים האמריקאי "מארייטה". המקור: wikipedia
ואמנם אמרתי למעלה: „יהודי ממש“ – בכונה מיוחדת אמרתי כזאת. לא אדע שלמה ולא אוכל להביא בחשבון את מערכות לבי למה זה אני חושב כזאת וכזאת. אבל הן לא אוכל לכחד, כי רגיל אני, חביבי הקורא, לכנות את כל יהודי ארץ מולדתי רוסיא בשם „יהודים ממש“, או יותר נכון: „יהודים-יהודים“. וברצותי להגיד, כי הקאפיטאן של האניה „מעריעטטא“, העברי ל. סיימאן, הוא יהודי רוסי, שכחתי לרגע, כי אין על הקורא לדעת את סתרי לבבי וע"כ יש אשר סתומים יהיו דברי אלה לפניו ולא יבין לרעם, ולזאת הנני מתקן את המעות הזה. הקאפיטאן הנערץ היהודי הזה הוא יהודי יליד ארץ רוסיא. לפני עשרים ושמונה שנים בא הלום והוא אז בן שמונה שנים. הוא נכנס אל בית ספר למודי הים ויגמור חק למודיו ביתרון הכשר דעת ויחל לעבוד את עבודת צבא הים, ועתה נושא עליו אחינו סיימאן הזה משרת מפקד אנית מלחמה ולוקח חלק נכבד בתהלוכות המלחמה הנוכחית.
(המשך יבוא)
* * *
(המשך מנו' 134)
אבל הנה עוד לפנינו גביר ישראל שלישי… ותמונתו העברית, אשר מראה לה והדר לה ונחמדהו, עולה נגד עיני מעל עמודי-העתונים ולוחשת באזני סוד שיח גבורי עמנו, אשר חיו לפני אלפי שנה וממרצת את רוחי להציב לה יד ולתארה בזה בששר אמרים וקוים אחדים לפני אחי ובני עמי.
בתוך רשימת-הכבוד של המלחים, אשר הצטיינו בגבורתם במלחמת מאנילה, אשר הריץ אל הממשלה בוואשינגטאָן האדמירל דיו, יזכר שמו של העברי הצעיר העברי גאטטליעב, מי שהיה משרתו של אחד „הקעפטנים“ בהאנטיגטאָן, ובינגהאם שמו. – ויען כי נפלאה היא במעט תולדתו של גבורנו הצעיר הזה אתאמץ לספרה כמו בקצר מלים לפניך, חביבי הקורא!
בהיות גאָטטליעב בן עשר שנים הובא הלום ע"י זקן אחד מחזר על הפתחים, אשר הגיד, כי הוא דודו של הנער ואשר הרבה לענותו ולהמריצו לבקש נדבות ולחם חסד בעדו. הנוצרי בינגהאם, בעל אניות קטנות, חמל על הנער המעונה בראותו את צרות נפשו ויאיים על השנורר הזקן, כי ישבר את עצמותיו ויכהו נפש אם יוסיף להפוך ידו בנער. מרוב פחד נעלם הזקן ואיננו והנער גאָטטליעב נשאר בבית הנוצרי „הקעפטען“.
מבלי הביט על זאת, כי עליו היה נטל לחיות בבית נוצרי נשאר היהודי הצעיר הזה נאמן לעמו ודתו ובכל יום כפורים ויום כפורים יבא הנער אל בית מקדש מעט ושפך שם צקון לחשו עם אחיו היהודים כל היום כלו. יחד עם זאת עבד באמונה רבה את אדונו הנוצרי, נותן לחמו ומימיו, אשר את כל אשר לו נתן בידו וכל אשר הוא עושה הצליח ה' בידו. בעבדו ימים רבים באניותיו הקטנות של אדוניו החל גאָטטליעב לאהבה את הים הגדול ורחב הידים ותשוקה גדולה השתוקק להיות למלח באניות המלחמה של ארצות כנסיות הברית.
בהיות הנער בן חמש עשרה שנה הרים פעמיו לברוקלין ויכנס לעבוד את עבודת צבא הים באנית המלחמה „ראלייה“, אשר הפליגה אז בים ללכת אל „האסכדרה האזית“, שתחת פקודת השר דיו. ובמלחמת מאנילה לקחה האניה „ראלייה“ חבל והגבור העברי גאָטטליעב, בן עשרים שנה כיום, הצטיין עד להפליא בגבורתו ובאמץ רוחו בהראותו נפלאות וגדולות ובכל אשר יפנה יצליח. –
מאז נפרד הנער מאת אדוניו הנוצרי בינגהאם, אשר גדלו ואשר טפחו, קשתה על הזקן הזה הפרידה מאד וגעגועיו אל הנער העברי גדלו למעלה ראש. אמלל! הוא לא ידע שלו בנפשו ובכל יום ויום היה מתהלך לפני בתי המערכת הגדולים לדעת את שלום נערו הנאמן ומה יעשה בו שם, שם, רחוק מאד מביתו ומארצו. ויהי בהגיע הדין והחשבון של דיו אל הממשלה, אשר מלא פיו תהלות „הבאָי העברי“ גאָטטליעב, – ויהי בהודע הדבר אל הזקן בינגהאם כי „הבאי העברי“ שלו עושה חיל ומראה גדולות ונוראות וכל אסון לא קרהו והנהו בריא אולם (כאשר הודיע כל זאת למק-קינלי השר דיואי גבור-מנילא), מה עשה הזקן? כל אותו היום כלו, יום הבשורה, אחז הקעפטען הזקן הנוצרי קנה-רובה בידו וילך הלוך וירה, הלוך וירה, ויצעק בקול גדול הלוך וצעוק: הוררא! הוררא! וכל הרואים את הזקן הזה ושומעים את יריותיו וזעקותיו רגשי גיל נמלאו עד שפך דמעה! – זאת היא תולדת גבורנו הנפלאה במעט והמפליאה הרבה את כל יהודי אוהב עמו ומוקיר ערכו אשר לב רגש יקנן בקרבו.
הסיירת המשוריינת "ניו-יורק", אוגוסט 1898. המקור: ויקישיתוף
המלחמה.
תרועת מלחמה אנחנו שומעים, מלחמה בשלום, בלי פרסום רשמי. הלוחמים שלחו יד לא בנפש, כי אם ברכוש האויב ותחת שפיכת דם נראה בזת „דמים“, היא בזת הים. ע"פ הברית הכרותה בפאריז בשנת 1856 בין שבע ממלכות, אסרו ממשלות הממלכות האל[ה] על נפשן לתת הרשיון לבעלי אניות פרטים לכבוש אניות סוחר ההולכות בים תחת דגל האויב. רק ארצות הברית באמריקא וספרד לא נתנו יד להברית הכרותה הזאת ואיסור בזת הים איננו חל עליהן. ואולם אין דעת הממשלות האלה נוחה, כי עמן ישתמש בהיתר מגונה כזה לבלתי עורר על נפשן בזיון וקצף בעיני ארצות איראָפא, לכן כפי שמודיעים לא תתן ממשלת ארצות הברית לאיש תעודות רשיון לבזת הים, אם רק ספרד תואיל להתנהג בחסידות ותקדים גם היא רחמים לדין, אבל ממשלת ספרד לא כן תדמה וכפי הנראה היא מוחלת על כבודה להחשב לבת נימוס ולשמור דרך ארץ ואין דעתה לותר על זכותה. הזכות הזאת תתן לספרד עז ותעצומות, ואולי גם היתרון במלחמתה עם אמריקא, יען כי צי המסחר האמריקני גדול יותר מן הספרדי ולכן נחוץ יהיה לאמריקא להרבות צבאותיה להגן על צי מסחרה ועל ידי זה תמשוך את חילה ממערכות המלחמה. ואם אמריקא החלה את המלחמה בכבישת אנית מסחר ספרדית „בואינאווינטורא“ החישה גם ספרד להשיב גמולה אל חיקה וכפי שמודיעים בעתון „ברלינר טאגענבלאטט“ כבשה אנית צבא ספרדית אנית מסחר אמריקנית טעונה חטים שהלכה באוקינוס האטלנטי ופניה לליווערפול וגם מבריסל מודיעים להעתון הנזכר, כי שלש אניות-צבא ספרדיות כבשו בלשון ים לאמאנש את האניה האמריקנית „ס"ט לואי“ הנושאת סחורה במחיר חמשת מילליונים דאלרים.
על דבר כבישת האניה הספרדית „בואינאווינטורא“ הנחשבת להתחלת המלחמה מספרים את הפרטים האלה. הצי האמריקני שעמד אצל קיוועסט הרים את עגנו ויעזב את מקומות ויהי בהרחיקו דרך שעה אחת והנה אנית מסחר ספרדית נראה מרחוק. בראות האניה הספרדית את אניות האויב לא נסתה בכ"ז להמלט. אנית-המגן „נויארק“ בלוית שתי אניות קטנות מימינה ומשמאלה קרבו שלשתן אל האניה הספרדית ותערכנה למולה מאה כלי תותח, ואחרי אשר האמריקנים ירו פעמים אחדות מכלי התותח נכנעה „בואינאווינטורא“ לפניהן ותעש את מצותן לשום דרכה ולסור אל מבוא הים. אז קרבה אליה אחת האניות האמריקניות והשר המפקד עליה בא בלוית אחדים מאנשי צבאו אל האניה הספרדית וראש חובלה ומשרתיו נכנעו מפניהם וישובו יחדו אל מבוא-הים אצל קיוועסט. ויושבי קיוועסט נקהלו קהל גדול לראות את השלל ישישו עליו מאד.
[…]
"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 82, 28 באפריל 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
השר מאֶריקס העברי, אשר על אדותיו כבר דברתי במאמרי הקודמים, האיש אשר עליו סמכה ממשלת ארצות כנסיות הברית את ידיה ותפקדהו לראש הועד לחקר סבת ההרס של האניה „מאֶין“ והוא היה האיש אשר בידיו נצפנו עתידות ספרד, אחינו זה עושה גדולות ונפלאות בהליכות המלחמה הנוכחית וכל העתונים האנגלים חולקים לו כבוד ומלוא חפנים תהלה. ומאֶריקס זה, כאמור, הוא עברי נאמן מלדה ומבטן, עברי לכל חקותיו ודקדוקיו ותור מעלתו בעבודת צבא הים הוא מעלת לייטנאנט-קאמאנדאנט. הוא נולד בארץ הזאת ויגמור חק למודיו פה בהאקדעמיה של צבא הים באותות הצטינות וכבוד רבים.
על אדותיו מודיעים מוואשינגטאָן כדברים האלה: „הלייטנאנט-מאֶריקס העברי הוא חבר נכבד בסוד מועצות שרי המלחמה וטכסיסי צבא הים. אם כי איננו עוד לא אדמיראל ולא גם קאמאדאר, בכל זאת הכיר מ-קינלי עד מהרה את תבונתו החדה וידיעתו העמוקה והרחבה בטכסיסי מלחמת היבשה והים ויגמר אמר להשען בתהלוכות המלחמה הנוכחית אל בינתו ואל מועצותיו והצעותיו של השר העברי הזה. מר מאֶריקס הוא היועץ הראשי בסוד מועצות הועד למלחמת הים, ועצתו העמוקה, לבלי השתער בסערת מלחמה על מבצרי האוואנה ועל כל חופי קובא הבצורים הנותרים טרם יושם לאל והורד תהומות הצי הספרדי שבמימי אמריקא; העצה הזאת הוכרה להיותר טובה ונאמנת ועל פיה תתנהג כל המלחמה הנוכחית“.
וביום 21 מאי הודיעו, כי השר מאָריקס נעשה למפקד אנית המלחמה „סקארפיאן“ ועד מהרה יצא בראש אניתו זאת למלחמה על צי ספרד שתחת פקודת סערווערה. האניה סקארפיאן נושאת קבוצת תותחים היותר חדשים וטובים, ורבים מקוים, כי תעלה בידי השר העברי החרוץ הזה להכות את הספרדים מכות יורדות חדרי בטן. ומיום 25 מאי הודיעו העתונים: „הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי בא באנית מלחמתו הנוראה והעצומה „סקארפיאן“ אל חוף „סאנט-יאגא-די-קובא“, מקום שם נאחז במצודה, כעכבר במלכדת, הצי הספרדי ומפקדו סערווערה, ותחת פקודת הקאמאדאר שלנו וציו האדיר והעצום מחכה מאֶריקס להוריד תהומות את סערווערה עם כל המונו ושאונו. אין כל ספק בדבר, כי עתיד הוא מאֶריקס העברי להצטין עד להפליא במלחמת הים הזאת. לה„סקארפיאן“ ישנם ארבעה משחיתים ומהרסים (טארפעדא טיובס) נוראים, ובצאת העכבר מחורו, לאמר, סערווערה ממלכדתו, והיה לאל יד מאֶריקס לכבד אניות ספרד אחדות במיטב טרפדותיו המהרסות ולשלחן לעזאזל הרובץ בנבכי תהומות.
אפס לא רק מאֶריקס בעצמו ובכבודו הוא נאה דורש ונאה מקיים ולא רק הוא בלבדו מקדש שם עמו בעמים, כי גם אחותנו הגבירה מאֶריקס, אשת נעוריו ובחירת נפשו, מי שהיתה משחקת עברית מצוינת בנעוריה בבתי המשחק האנגלים באמריקה, תענוד עטרת תפארת לבעלה ולעם מחצבתה בימי המלחמה הזאת. על אחינו מאֶריקס יתכן מאד לדרוש את המקרא „עזר כנגדו“: „זכה נעשה לו עזר“… ואמנם הוא זכה, – ואשתו העדינה התחננה לפניו, כי ירשה לה להיות שומרת-חולים (נוירס) ומחבשת לפצועי אנית מלחמתו „סקארפיאן“. השר מאֶריקס נאות לה עד ארגיעה והיא מבלי הביט על הסכנה הכרוכה בדבר המשרה הזאת מכהנת עתה פאר יחד עם בעלה בעבודת הצבא של ארץ מולדתה לתהלה ולתפארת לעמנו יושב הארץ הזאת.
ועליך, חביבי הקורא, לדעת כי לא רק השר מאֶריקס העברי הוא העברי האחד הלוקח חלק נכבד בעבודת ממשלת ארצות כנסיות הברית, כי גם מבלעדיו רבו כמו רבו שרי מעלה רבים וגדולים מקרב אחינו העובדים בידים אמונות את עבודת הארץ הזאת ופעולתם הגדולה תכתב באותיות זהב לדור אחרון על ספר דברי ימי אמריקא הצפונית, ועוד מעט ואתה תשוב תתפלא בשמעך מפי עטי דברים כהויתם דברים נפלאים ממפעלות ישראל באמריקא, – וזאת חובתי ואעשנה, כאשר מראשית כזאת הגדתי כי עיקר מטרתי תהיה בדברי על אדות המלחמה הנפלאה הזאת, שאין דוגמתה כמעט בדברי ימי האדם עלי אדמות, לירות אבני פנת מאמרי ביחוד על יסודות היחס של בני עמנו אל המלחמה הזאת.
[…]
עקיבא פליישמאנן.
"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 131, 28 ביוני 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לאנדאן. – בוואשינגטאָן מבטיחים, כי מעשי פלוגת אניות אמריקה אצל סאנט-יאגה הם רק מעשה רגול ומלחמה ראשית עוד לא היתה. במדריד שוחקים לבאור הזה ושמחים מאד על אשר נסוגה פלוגת אניות אמריקה אחור. – האדמירל סאמפסאָן מהר לבוא לעזרת האדמירל שליי. – ספרד מכינה פלוגת אניות חדשה מחיל העתידים. – מכחישים את השמועה על דבר הנגף סערווערה. עתוני אמריקה דוחים את הברית עם אנגליא אוהבת הבצע. – לייטר, בעל מליונים אמריקני, הרויח על ידי עלית מחיר התבואה חמש מיליונים דאָלר.
[…]
נויארק. – מהאוואנה מודיעים בטלגרמה מרביעי בשבת לאמר: „פה נתפרסם חשבון רשמי על דבר המלחמה אצל סאנט-יאגה לאמר: צי אמריקה, אשר בו האניות, New-Orleans, Texas, Brooklyn, Massacusetts, Jowa, Minneapolis, Marblehead ועוד אניות מצפה אחרות ושש אניות לא גדולות, לקח ביום 31 מאי עמדתו במערב המוצא מסאנט-יאגה. חמש האניות הראשונות החלו לירות בראשונה, אנית המצפה הספרדית “Colon„ השליכה את עגנה אצל פונטעגאנדה ותוכל להיות נראה מן הים. סוללות המצודה מאָרה, לאזעקאפה ופונטאגאנדה ואנית המצפה “Colon„ ענו על יריות צי אמריקה. אניות אמריקה הוציאו שבעים יריות, רובן בכדורים גדולים, אבל לא גרמו כל נזק. היריה ארכה תשעים רגע. האמריקנים נסוגו אחור. אחת מאניות המצפה העוזרות, אשר לאמריקנים, נזקה. היו רואים בהתפוצץ שני רמוני-קלע על ספון האניה „איוב“. באנית מלחמה אחרת היתה תבערה. כדורים אחדים נפלו אל פנים החוף, בקרבת אניות המלחמה הספרדיות. בסאנט-יאגה התפעלות עצומה“.
טלגרמה אחרת מפאָרט-אָ-פראנס מודיעה, כי סוללות ספרד ירו עשרים רגע יריות חזקות, אשר רפו אחרי כן. האמריקנים כוננו אחרי כן יריות חזקות אל המצודה מאָרה ויעוררוה עד היסוד בה. ירית התותחים מצד האמריקנים חדלה בשעה הרביעית אחרי הצהרים. האניות המבשרות האמריקניות לא הביאו עד כה כל חשבון רשמי.
לעתון “Ewening Journal„ מודיעים מקאפהאיטי, כי לפי דברי אניות מפץ אמריקנית, אשר בה שמה, נזקה מאד אנית מצפה עוזרת של אמריקה.
בקיוועסט אומרים, כי אנית המצפה העוזרת האמריקנית “Saint-Paul„ תפשה אנית העברה ספרדית “Alfonso XIII„ ובה אלף ושלש מאות איש צבא ופקדונות גדולים.
"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 112, 5 ביוני 1898, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בגלל הסכסוך המתחולל כעת בין ספרד ואמריקא, אשר ממנו נשקפת סכנת מלחמה קרובה על פני הים, ישיחו ידברו עתה מה"ע על אדות ציי הממלכות ותקפם וגבורתם וההוצאות הגדולות אשר הוצאו עליהם ובכלל על אדות כשרון חיל צבא הציים לעשות מלחמה. אחד מכה"ע מעיר לדעת, כי לפי דעת חכמי התכסיס אין התועלת אשר יביאו הציים שוה בנזק ההוצאות המרובות. חכמי התכסיס תומכים החלטתם זאת על מעשים נודעים בדברי הימים האחרונים. ציי ממלכות הברית בימי מלחמת קרים, ציי צרפת במלחמת שנות 70/71, צי תוגרמא במלחמת שנת 77 בעת אשר לא היה עוד לרוסיא צי בים השחור ובאחרונה צי יון במלחמה האחרונה עם תוגרמא, כל אלה לא הביאו לבעליהם מאומה. גם נצחון אנגליא על הצרפתים בימי נפוליון הראשון בא לא בידי הציים האדירים אשר לה כי אם בידי צבא היבשה בספרד ואצל וואטערלאָא. לעשות עתה מלחמה בעזרת הציים הוא דבר אשר לא יתכן, יען כי באבוד לאחת הממלכות אנית מגן אחת בעת המלחמה יחשב הדבר לאבדה גדול והפסד מרובה אשר לא על נקלה ולא במהרה ימנה החסרון. בימי קדם בעת אשר רק אניות תרן היו להממלכות היה נקל להן לעשות מלחמה בים יותר מאשר כעת, כי אז רק בדבר אחד היו תלוים הציים – במזג הרוח אשר הוביל את האניות, ואולם עתה נתונים הציים בידי מקרים קשים מזה – אוצרות הפחם אשר להם, והאוצרות האלה לא בכל מקום ימצאון להם, ולכן לא יוכל צי ממלכה להרהיב עז בנפשו לצאת למלחמה בגליל אשר אין לו שם אוצר פחם מוכן מאתמול. היוצא מזה הוא, כי גם אם תרבינה הממלכות הוצאה לצרכי הציים והוסיפו עוד מיליונים רבים לשכלול הציים, גם אז תחשב זאת להוצאה יתרה, כי לעולם לא תבאנה לידי מלחמה גדולה בים למען הוציא את התועלת הרצויה מהוצאה עצומה כזאת.
בראש הממלכות אשר להן ציים אדירים בים עומדת אנגליה, לה 731 אניות קיטור שונות במדת גדלן וגם 83 אניות מגן ואנשי צבא האניות הם 93,694 במספר; אחריה תחשב צרפת, לה 487 אניות, 58 אניות מגן ומספר חיל צבא הים אשר לה הוא 65,000; לרוסיא יש 374 אנית קיטור, 52 אניות מגן ומספר חיל צבאה בים שלשים אלף איש; לאיטליא 340 אניות קיטור, 27 אניות מגן, וחיל צבאה בים 25,000 איש; לאשכנז 190 אניות קיטור, 22 אניות מגן וחיל צבא 22,000 איש; לאוסטריא-אונגריא 139 אניות קיטור, 14 אניות מגן וחיל צבאה 10,000 איש; לתוגרמא 103 אניות קיטור, 19 אניות מגן וחיל צבאה 31,000 איש; לנידערלאנד 129 אניות קיטור, 29 אניות מגן וחיל צבאה 13,000 איש. מחיר אנית המגן עולה לכל ממלכה משמונה עד שמונה עשר מיליון קאָראָנים. יריה אחת של אניה טארפעדית טובה העולה רק לערך שלשת אלפי קאראנים, אם היא קולעת אל המטרה תעלה בסערה ותטביע במצולות ים כרגע אחד גם אנית המגן הגדולה והעצומה אשר מחירה עלה למיליונים.
עפ"י הדברים האלה יביעו רבים ממכה"ע בחו"ל השערתם כי רחוק להאמין אשר מלחמת ספרד וארצות הברית באמריקא הצפונית נכונה לפרוץ בקרוב, אחרי אשר מלחמה זו תהיה רק מלחמת ציים בים ולא מלחמת צבא היבשה.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 63, 28 במרץ 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קומודור דיואי על סיפון אוניית הדגל "אולימפיה" בקרב מנילה, 1 במאי 1898. המקור: ויקישיתוף
דברי הימים.
על אשדות מנילא.
בבוא האניה Hugh Mc Culloch להונגקונג שָׂמָה קץ אל התוחלת הממושכה אשר יחלו כל יושבי תבל לשמועות מאיי הפֿיליפינים. במשך שבוע תמים לא נודע דבר על אדות האַדמיראַל (עתה נוכל לקראו כן, כי ממשלת אמריקא העלתהו לתור המעלה הזאת) דיווי, והאמריקאנים היו נדהמים ונבוכים על אדותיו, כהאנגלים בשעתם על אדות הלורד ראָבערטס בהעלמו מן העין עם מחנהו במסעו קאנדאהאָרה, אך קץ התוחלת היה גם פה כמו בתוחלת ההיא – מרנין לב. כל דבר אשר יכלו האמריקאנים, וגם בעלי הדמיון והמעפילים אשר ביניהם לקוות – יצא לפעולות דבר לא נעדר. הצי הספרדי נהרס ונחרב בכליון חרוץ, אשר דיו היה להפיק רצון גם מאת מנצח-מהרס כנלסון גבור הים; על קַוִיטֶי מרחף דגל אמריקא, ורב החובל דיויי הוא שליט בתעלת מאנילא, וכביר תמצא ידו ללכוד את העיר בכל רגע אשר ימצא לנכון לפניו ללכדה, או כאשר תכנס רוח שטות בספרדים להרעימו ולהיות לשכים ולצנינים בצדו. הוא לא עשה זאת מהר לרגלי הסבה הראשית, כנראה, כי אין לו אנשי צבא די צרכו לשים מצב איתן במאנילא, אבל כל ים אוקינוס הגדול או השקט הוא לפניו, ואין לו כל מכשול על דרכו להביא חיל מארצו. לא היה עוד נצחון יתר גמור ויתר שלם מהנצחון הזה, וגם לא יהיה נצחון מסֻפר ביתר פרטים ומתאר בשרד יתר נאמן במכה"ע כהנצחון הזה. סופר מכה"ע New York Herald עמד בכל עת המלחמה על גשר האניה ועיניו ראו כל מראה, עד כי מצאה ידו לתת דין וחשבון ערוך בכל ולתאר תמונה כלולה בהדרה בשלל צבעים, בלי צרך להגיש מנחת אמרי שפר בשפת יתר ולשון מדברת גדולות כאשר עשו עד כה מכה"ע בחפצם לצוד את לב העם בשמועות גדולות ומתובלות ע"ד מלחמות קטנות. הדברים כהויתם, גם בלי כחל ושרק ופרכוס, הם מרגיזים לב. גבורה נשגבה נוססה במחנה הספרדים, על יד התרן והנס מקום שם עמד האדמיראל מאָנטאָחא הפצוע ויפקד את צבא מלחיו וימלט כמעט בארח פלא, ועל האניה Don Antonio de Ultra אשר ירדה תהומות עם כל מוקדי מנורותיה וכלי תותחה עת געשו קלעו כדורים. אמנם אף כי לא כבדה מאד המלחמה אל פני האמריקאנים, גבורתם עלתה עד מרום קצה. תחת מטרות עוז והמון כדורים יורדים בזעף ולשונות אש שלוחות אליהם מאת הספרדים ומפיות כלי משחֵתָם אחזו דרכם הלוך ועלה אל הוד הנצחון. תרועת עוז נשמעה מסביב, כקריאה הגדולה שנשמעה במלחמת האנגלים על יד אַטבאַרא בסודאן: זכור את גאָרדאָן, קול גדול ולא יסף: זכור את מֶאין! והקול הזה העיר זיקי גבורה נפלאה בלבות האמריקאנים. האדמיראל דיויי קנה עולמו בשעות מספר. אמנם דרכו דרך גבורים, והלך מערכותיו הוא כראי מוצק וכחותם תכנית לרוח עמו ומולדתו: רוח גבורה עם חשבון, אֹמץ נפש עם זריזות מדויקת כחוט השערה. הוא מצא את הצי הספרדי באותה שעה ובמקום אשר כון בחשבונו, וירא מראש כל תנועה וכל פניה שעתיד הצי ההוא לפנות, וילחם את מלחמתו בקור לב וברוח כביר הלוך ועלה קדימה, הלוך וצעד בצעדי און, בעוז ובחיל, בקלות של נשר, בחפזון בלי בהלה, בתכיפות שיש בה גם מתינות, כאמריקאני מהיר במלאכתו והולך וקרב אל מטרתו ברוח נכון, קוממיות וביד רמה, בבטחו כי הצנים והפחים והמוקשים הטמונים לא יכשילוהו. הצי הספרדי לא היה מבֻצר די צרכו, אך הפחים והטורפידין יכול יכלו להוסיף לו אמץ ולהגן עליו גנון והציל אותו מיד האויב, לוא נמצאו מתחת למים כאשר הם כתובים על הגליון בחשבון ממשלת ספרד. האדמיראל דיויי, כנראה, נסה לעבור בין צנים פחים, ונסיונו עלה בידו, אף כי נשקף לו אסון גדול. הוא נסה ויצליח, כהגבור האמריקאני במלחמת הים פֿאראגוט, אשר היה לו למופת בדבר הזה.אולי בטח ברפיון יד הספרדים, בקלקלת מלאכתם ובהעזובה השוררת בכל הכנותיהם. הוא חרף נפשו לצאת לקראת האסון הצופה אליו – ויצליח. גם רוב נצחונותיו של נלסון בא לו מבטחונו, כי שפלות יד אויביו תהיה לו למעוז.
נצחון גדול כזה גם הוצאותיו – שפיכות דמים ואבדן הון בגללו – גדולות, אך הנצחון הזה בכל גדלו, כמעט בא לאמריקאנים בלי הוצאות, בלי אבדן נפש וכליון רכוש, ועתה מה אחריתו ופעולתו? הוא לא יביא קץ למלחמה. ספרד תחיל תזעק בחבליה, אך לא תוכל עוד להשיב את החרב לנדנה, כי את כבודה טרם הצילה, ולהפך, כי אחרי המפלה הזאת היה כבודה לקלון עוד יתר מאז. אנו מאמינים, כי ממשלת ספרד בסתר לבה מבקשת שלום, אך מה תוכל עשות? התוכל להמיט עליה את החרפה הגדולה לעיני העמים מן החוץ ולעיני בניה המתמרמרים והמתאוננים להכנע ולהתרפס עתה אל אמריקא? ומה יקרה באיי הפֿיליפינים? לא נוכל לדעת מה יקרה שם מהר. הגאוה והאולת הקשורות בלב הספרדים תוכלנה להתעותם להטיל קוצים בעיני אמריקא ולאלץ את דיויי לעשות אתם כלה, וגם יוכל היות כי ישקטו במכוניהם, ודיויי יחכה עד שיבואו אנשי הצבא השלוחים אליו. אם כה ואם כה אין כח בידם לשים לו מעצור בים, ונדמה, כי קץ ממשלת הספרדים באיי הפֿיליפינים בא בא. השמועה ממדריד ע"ד נצחון הספרדים על המורדים באי אחר הוא חשודה ומוטלת בספק כהשמועה ע"ד נצחון על המורדים בעת היריה על מאטאנזאס. לא דע מאין באו שמה מורדים, כי חדל המרד באיי הפיליפינים ואין זכר לו, ועתה עלו פתאום כאוב מארץ שש מאות מורדים. אלה הם תנחומות שוא ורפואות-אליל להרגיע את רוח העם ההולך וסוער.
נ"ס.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 98, 15 במאי 1898, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים, אשר אליה נכספה גם כלתה נפש הספרדים, קמה גם נהיתה; הציים האדירים אשר לשתי הממשלות הצוררות התנגשו אצל קאוויטא ביום הראשון לשבוע זה ויתמרמרו איש אל אחיו בחמה שפוכה – אך „אוי ליום ההוא!“ יקראו עתה הספרדים, כי היה למו יום תוכחה ונאצה, שבר ומחתה, בו נגדעה זרועם, נשתה גבורתם, גבוריהם הוצעו חללים או ירדו תהומות, והצי האדיר עוזם ומשגבם וקרן ישעם היה עדי אובד! כרעם ביום בהיר בשחקים הלמה הבשורה הזאת את לב כל יושבי ארץ ספרד, שממו כל שומעיה, נמס כל לב ותהי אך זועה הבין שמועה!
אנית המלחמה הספרדית „כריסטינא“ נלחמת בשייטת האמריקאית במפרץ מנילה. ציור מאת W. G. Wood. המקור: ויקישיתוף
ואלה התלגרמות אשר באו ממדריד ביום האתמול:
„לפי ידיעות ממאנילא פרצו כדורי האויב פרצים רבים במבצרי העיר ויחבלום חבל נמרץ. אני השיט כריסטינא נשחת ולא יצלח לכל מלאכה. רב החובל של אחת האניות נהרג. הנזק רב ועצום“.
– „הצי האמריקאני נתנזק מאד, ולצי הספרדי אבדו שתי אניות, בהן אנית השיט „כריסטינא“ המחזקת 3400 טאָנן“.
ותלגרמא אשר באה בדרך המלך ממאנילא הודיעה: „ביום השבת, בשעה 11 וחצי בלילה, בשרו רעמי כלי התותח על החוף, כי צי האויב חותר לגשת בחזקה אל החוף. ביום הראשון בבקר הופיע הצי האמריקאני לפני קאַוויטא. מן המצודה ומאניות המלחמה אשר לספרדים החלו לירות על צי האויב, ואחרי מלחמה כבדה אֻלץ האויב לשוב בשעה 9 לפני הצהרים ויסוב מערבה ויסתתר מאחורי אניות סוחר מחו"ל. כח האמיריקאנים היה רב ועצום מכחנו, לכן נשאנו נזק כביר. ה„כריסטינא“ היתה למאכלת אש, ואניה אחרת עלתה בסערה ותתפוצץ. מן הצבא נהרג רב, וביניהם גם האדמיראל של האניה כריסטינא“.
עוד זה מדבר והקונטר-אדמיראל מאָנטשאַשזאָ מודיע ממאנילא: „בחצות לילה הצליח ביד צי האויב ללכוד את מבוא החוף. לפנות בקר נצבו חוצץ בשורה אחת תשע אניות-קְרָב אמריקא לפני קאַוויטא. בחצי השעה השמינית דבקה האש בקצה האניה „המלכה כריסטינא“ מקדם, ועד מהרה פרצה האש גם בקצֶהָ השני. בשעה השמינית באתי אני וראשי המטות אל מכסה האניה „איסלאַ די קובא“. „כריסטינא“ ואני-השיט „קשטיליה“ נשרפו עד היסוד. יתר האניות אשר נתנזקו שבו אל מפרץ-הים. ברבות מהן אֻלצנו לנקוב חור בקרקעיתן, למען לא תפולנה בידי האויב. נִזְקֵנו גדול ורב. בין המתים נמצא גם קאפיטאן וכהן“.
בתלגרמא הזאת אין כל זכר עוד כי האמריקאנים שבו אחור.
בצי הספרדי אצל איי הפיליפינים נמנו האניות האלה: אָני השיט קשטליה בנוי מעץ, מחזיק 3500 טאָנן ובו ששה עשר כלי תותח שונים. האניה ריינא מערצעדעס, 3400 טאָנן, עם כלי תותח מהירי היריה. האניה ריינא כריסטינא, והיא שוה אל הקודמת בגודל ובנשק. האניה „איסלא די קובא“, 1050 טאָנן, ובה י"ט כלי תותח עשוים בתמונות ושיטות שונות. אני-השיט „איסלאַ די לוּצאָן“ דומה להקודם. האניות „דון אנטוניו די אוּללואַ“, „דון יואן די אוסטריא“,„וילאַדיאוֹ“ בנות 1150 טאָנן, מחומשות ומזוינות בכלי תותח שונים, ועוד אניות-מלחמה רבות אך קטנות מאלה. לאשה אשה 3 כלי תותח.
אנית הקטור „מעמנאן“ אשר באה אתמול ממאנילא להונגקונג, מתארת את מצב הענינים במאנילא בטרם פרצה המלחמה בים. האניה ההיא ראתה את קבוצת אניות הצי הספרדי הרחק מהחוף, ואולם בתוך לשון-הים לפני מאנילא. כחמשים או ששים כלי תותח הוצבו במערכה לשמור את מבוא לשון הים, וכל מאמינים כי האמריקאנים לא יוכלו לחדור אל לשון-הים בלי אניות-תחרא ממדרגה ראשונה או חיל וצבא רב ביבשה. הפקידות במאנילא פרסמה ברבים במודעות גדולות אשר נדבקו בראשי הומיות, למען עשות רשם על ילידי הארץ, כי אניה ספרדית התנפלה ביום השני על שתי אניות-מלחמה אמריקאניות ותטביען במצולות ים. ואולם לא נמצאו מאמינים לספור-בדים זה. המכתבים אשר הגיעו אל ראשי המתקוממים בהונגקונג מבשרים ואומים, כי הנקל יהיה להקושרים במאנילא ללכוד את העיר ברעב במשך שבועים ימים, בפשטם על כל הגבעות הנשאות אשר מסביב לעיר בשטח פרסאות רבות, ובהיות להם האמריקאנים לעזר מצד הים. הדבר הזה מתאשר גם עפ"י מכתבי אנשים אנגליים תושבי המקום. המתקוממים נכונים לערוך למראית-עין מלחמה על העיר מעבר היבשה, בעוד אשר צי אמריקא יגיח אל המבצר מעבר הים. – ברור הוא בעיני הכל, כי האמריקאנים ישיתו ידם עם הקושרים, ויחדו יהיו על העיר ללכדה. הציר האנגלי במאנילא דרש מאת ממשלתו לשלוח את האניה המזוינת „עדגאר“ מיראה מדבר פן תפרצנה בעיר.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 89, 4 במאי 1898, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית המגן "מיין" בנמל האוונה, זמן קצר לפני טביעתה. המקור: ויקישיתוף
משדה צופים. (ו)
„הדוד סעם“ מתאבל. – אבדן אנית המגן „מאֶין“ ועלותה בסערה אצל חופי האוואנא. – אבל כבד. – סערת הרוחות. – העתונים „בעלי המעשה“ מאזרי זיקות. – פרס של 50,000 דולאר. – מבוכת הנשיא מק-קינליי. – האניה הספרדית „וויזקיא“. – 10,000,000 יאנקים נכונים לקרב. – פחד מלחמה. – הבירזא סגורה. – בין קרבנות ההרס גם יהודים רבים ממלחי האניה „מאֶין“.
„הדוד סעם“ (אָנקעל סעם“), זה העם האמריקאני הגדול, בן 75,000,000 נפש אדם, מתאבל עתה אבל כבד, על אסונות הגדול אשר קרה לו ביום השלישי שבוע בעבר בערב 15 פעברואר. ביום המר הזה עלתה בסערה ונקרעה לקרעים רבים וגם ירדה תהומות אנית-המגן הגדולה האמעריקאנית „מאֶין“, עם כלי תותחיה, מלחיה, אבק-שרפתה וחומר-מפצה הרב ותהי כלא היתה. ההרס היה נורא מאד עד אשר חרדה העיר האוואנא כולה עד היסוד בה וחלונות בתיה, תשעים אחוזים למאה, נשברו לרסיסים מרעש. אנית המגן „מאֶין“ היתה עשויה ברזל-עשת, ארכה 318 רגל ורחבה 57 רגל, משאה 6,682 טאן עם שני תרני-מלחמה חזקים ועם מכונות אדירות בנות כוח של 9293 סוסים, – „אדירת האיומה“ הזאת נהרסה ברגעים אחדים ותתפוצץ לרסיסים מפאת איזה „כח נעלם וטמיר“, ותרד מצולות כעופרת במים אדירים ועמה מאתים וששים נפש אדם מבחורי האזרחים האמריקאנים אשר עבדו בה עבודת מלחים ועבודת אנשי הצבא. כל נפש המלחים וצבא האניה „מאֶין“, אשר השליכה עוגן זה ימים לא רבים אצל חוף העיר האוואנא שעל האי קובא, בתתה בזה „בקור של כבוד וידידות“ לאות אהבה ושלום מטעם הרפובליק האמריקאנית לממלכת ספרד, היו 355 נפש אדם, ומאלה טבעו במצולות אחרי אשר נשרפו חיים בלהבות ההרס ויקרעו לגזרים גזרים, אברים אברים ממפץ-ההרס, 260 נפש אדם ויתרם נפצעו פצעים אנושים או התמלטו בעור שניהם באורח פלא. בין האודים המוצלים מאש ההרס ימנה רב-החובל של האניה, מיסטער סיגסבי, ועוד שרי צבא אחדים העוזרים על ידו. להמיסטער סיגסבי נאוה תהלה בעד אמץ רוחו וחרף נפשו להלחם עם איתני הטבע. עד הרגע האחרון נצב סיגסבי כגבר עשוי לבלי חת ויתן צו להנותרים ולהמוצלים מיד ההרס על גבי נתחי האניה הנהרסת אשר ירדו ירוד וטבוע, להציל ממות את אשר יוצל ורק כאשר הגיע הרגע היותר מסוכן קפץ סיגסבי אל אנית-ההצלה להציל את נפשו הוא. ועוד יותר נאוה תהלה לאחד המלחים וביל אנטאני שמו, אשר היה לגבור-היום ושמו יחרת בספר דברי הימים למזכרת עולם על דבר אמץ לבו ורוחו אשר אין על עפר משלו. מספרים, כי בהשמע קול המפץ הנורא הראשון על האניה, בעת אשר כל אנשי האניה כבר נמו שנתם והראשון אשר התפרץ החוצה היה ה' סיגסבי, והנה האיש ביל אנטאני עמד אז על משמרתו מלובש ומזוין כאיש מלחמה ולא נע ולא זע ויעמוד הכן על מקומו. סיגסבי הנרתע והנרעש מקול המפץ רץ אה ואנה כגבר אשר בינתו הסתתרה לדעת מה זאת, והנה מבין ערפלי הענן והעשן הרב המוארים בלהבות אש בוערה מסביב נשקפה לעיניו תמונת איש עומד על עמדתו בלי נוע וקנה הרובה בידו. סיגסבי מהר להתקרב אל התמונה הזאת – והתמונה החלה לגשת אליו ובכל כבוד המשמעת של איש צבא קרא אליו, לאמר: „יתבשר נא כבוד מעלתו כי האניה מאֶין“ נהרסה ונקרעה לקרעים והיא יורדת תהומות! …“ הוא עוד לא כלה את דבריו וקול הרס ומפץ נורא נשמע שנית כקול רעם בגלגל ויהי חשך וענן ואש מתלקחת מסביב, ולא ראו עוד איש את אחיו. „אז נפלתי לארץ באין אונים ואתעלף – יספר עתה מר ביל אנטאני – ואך עתה, אחרי יום תמים, נודע לי כל דבר האסון בפרוטרוט“. הוא היה מן המוצלים…
דבר אבדן האניה „מאֶין“ ואסונה הנורא אך הובא על חוטי-החשמל נויארקה וכל העיר כולה לבשה מעטה אבל ויגון קודר ונמרץ. דגל שחור ומעציב מבשר תמרורים הורם על אולם-העיר ורק קנים הגה והי ויגון תמרורים נשמע מכל עברים. אבל כבד הוא לכל הארץ וקוננו ואבלו היאנקים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר, וספדו משפחות משפחות על הפרץ אשר פרץ בהם משחית לחבל נעלם וטמיר.
ואולם האבל לא ארך הרבה ועד מהרה נהפך לסערה גדולה וכבירה, לסאון סואן ברעש. הסערה הזאת סוערת זה ימים אחדים ובכל פעם תגבר ותפרוץ וצררה בכנפיה שנאה ומשטמה ומות ואבדון לעם השפנים, אשר עליהם נמתח החשד כי ידם היתה במעל הנורא הזה להעלות בסערה את האניה „מאֶין“, תפארת היאנקים וכבוד עזוזם, ולהטביע במים אדירים את כל אנשיה.
והעתונים הגדולים אשר בנויארק עוזרים להרתיח את דמי היאנקים ולאזר זיקות נאה ומות לספרד. אין חקר לתחבולות העתונים „בעלי המעשה“ האלה להבעיר אש קודחת בדעת הקהל. מהדורות למאות נדפסות והולכות בכל יום ו„עקסטראות“לאלפים עפו כמראה הבזק ובכל עקסטרא ועקסטרא חץ שנון חדש, לשון אש חדשה, ומופת חותך חדש כי ידי ספרד הרסו את „מאֶין“, למען היות לה יתר את ויתר עז בכח אניותיה על הים. „עד כה היו לאמיריקא כמו לספרד שבע אניות-מגן גדולות ושויון הכחות היה כאן; אבל עכשו מעברת ספרד את אמריקא באנית מגן אחת יתרה…“ יצעקו העתונים והדעת הקהל גועשת וסוערת…
(סוף יבוא)
עקיבא פליישמאנן.
* * *
שרטוט בחתך של אניית המלחמה "מיין", 1898. המקור: ויקישיתוף
משדה צופים. (ו)
(סוף מגליון 57)
למחרת ליל ההרס הנורא הזה נפל ה„זשורנאל“ על המציאה הזאת ועד ארגיעה הודיע באותיות גדולות המדה במדת עוג מלך הבשן, כי הוא הניח באוצר העם האמיריקאני סך של 50,000 דולאר כסף בתור פרס להאיש אשר ימצא את סבת ההרס והוכיח אותה בעליל לעיני דעת הקהל… ההודעה הענקית הזאת היתה כאבק שרפה מתפרץ מחובו, ויצת אש זרה נוראה בלבות ההמונים ותעל את חמתם עד להשחית על הספרדים הארורים עוכרי אנית תפארתם והורגי אזרחיהם ובניהם היקרים.
ולמן הרגע הראשון לא יחדלו בעלי המעשה האלה אף רגע מעורר חמה ושנאה ומשטמה, הרג ומות ואבדון להספרדים בלבות העם האמריקאני הנוח להתפעל.
ועד כה גברה סערת הרוחות; עד כה התגברה המשטמה וההתמרמרות ועד כה סערת דעת הקהל חמה יצאה להשחית ולחבל, עד כי הנשיא מק-קינליי בא במבוכה רבה גדר מזה וגדר מזה ובינתו תסתתר ואובד עצות הוא מבלי דעת מה עליו לעשות. אמלל! אומרים אמור, כי עיניו אדומות כדם ופנים לבנים כשיד מרוב עקת נפש ומנדודי שנה אשר לא ישן זה כארבעה לילות, מפאת מבוכתו הרבה ואבדן כל עצה מלבו מה לעשות: להלחם או לחדול? להלחם לא תתן אותו מפלגת המיליונירים, יען כי מלחמה עם ספרד תאַבד את הונם הרב השקוע בידי הממלכה הזאת בתור מלוה! הלחדול ממלחמה? ירא הוא את חמת הקהל האמריקאני הדורש במפגיע חמת חרב נוקמת את נקמת הנהרגים והנטבעים הרבים באניה „מאֶין“ מידי הממשלה הספרדית האכזריה, אשר העיזה לשחק, לפ"ד, שחוק נורא כזה עם „הדוד סעם“ האדיר שבאדירים! וגם הנה קול דמי האובדים הנקיים האלה צועקים אליו מתהום רבה ומכל ארבע כנפות ארץ ממשלתו להשיב נקם לידי אלה אשר שפכו את דמם על לא חמס עשו.
אלה מזה, אדירי ההון ובעלי התריסין, עוצרים אותו בכל כחם מהלחם, וציד בפיהם כי עליו להיות מתון מאד במעשיו לבלי הביא את עמו וארצו אל תוך קשרי מלחמה כבדה, ואלה מזה, המונים של שבעים וחמשה מיליון אדם, מושכים אותו בחזקה לאסור את המלחמה חיש קל מהרה – והוא נבוך ונדהם ולא ידע אל מי מקדושים יפנה. גם בבי המחוקקים והנאמנים נשמעו דברים כמתלהמים נגד ספרד וגם שם רבו הנלהבים והסוערים על המתונים.
ולהגדיל את המבוכה באה האניה הספרדית, הלא היא אנית-המגן הגדולה „וויזקיא“ הספרדית, אשר השליכה עוגן ביום אתמול אצל חוף נויארק. אנית-המגן הזאת נשלחה מטעם מלכות ספרד להשיב אהבה וכבוד וגדולה „בבקור הידידות“ שלה אשר תכבד את ארצות כנסיות הברית חלף „בקור הידידות“ של האחרונה אשר כבדה בו את ספרד בשלחה אל חוף האוואנא את האניה מאֶין אשר נהרסה עתה. בוא האניה וויזקיא הספרדית, „סמיכות הפרשיות“ הזאת הבלתי נעימה, עוררה עוד ביתר שאת את דעת הקהל ותאזר זיקות חמה עד להשחית. עד מהרה הופיעו „עקסטראות“ רבות על עמודי העתונים „בעלי המעשה“, אשר תארו בששר את האניה וויזקיא, את גדלה, את שיא-עזוזה ואת כל כבודה בצרוף הערה אחת קטנה: כי אנית המגן וויזקיא יכולה היא, לפי מצב עמדתה, לעשות כלה ולהעלות בסערה את העיר נויארק כולה במשך שתי שעות ולא יותר, אף כי באמת נצבת היא האמללה „וויזקיא“ על רשת נוראה של צנים-מחבלים ופחי-משחית נוראים, אשר און להם להרסה ולקרעה לקרעים במשך רגע אחד מלבד כל פיות כלי התותח הפתוחים נכחה מכל עבר…
יהיה איך שיהיה, הועילה האניה „ויזקיא“ להות הספרדים פה ולגורלם המר כי ימר ויורע עוד יותר, ובארצות כנסיות הברית העירה עוד ביתר שאת את סערת הלבבות. אניות הממשלה האמיריקאניות שטות מסביב לאנית המגן „וויזקיא“ לשמור עליה מפני חמת ההמונים, ומלחי הספינה כלואים במאורותיהם והיציאה נאסרה עליהם מיראה מדבר פן יקרעו כדג בידי ההמון הסוער להפיצם („לינטשען“ בלע"ז).
סוף דבר, המהומה גדולה מאד ואין להציל דבר אמת בעת „חירום“ כזאת, מה היתה באמת סבת ההרס הנורא של האניה „מאֶין“. דעות שונות נשמעות על דבר הסבה הנעלמה של ההרס האיום, אבל קרוב אל האמת, כי ההרס בא מחוץ, ולא מבית פנימה. אותות רבים יש לדבר הזה. ביניהם ימנו האותות האלה: א) כי סבה פנימית לא יכלה לסבב הרס נורא כזה בעת קצרה כזו; ב) כי הכלים הממולאים כדורי מפץ ואבק שרפה לא נהרסו אך ירדו תהומות סגורים כשהיו; ג) כי ימים אחדים לפני ההרס נראתה אניה קטנה אחת צפה בקרבת האניה „מאֶין“, מאין יודע מטרת בואה עד היום; ד) כי סירת-דוגה אחת אמיריקאנית נאחזה לפני ההרס בסבך חוט-ברזל אשר היה מתוח מתחת למים לנכח האניה „מאֶין“ ועוד אותות כאלה.
עקיבא פליישמאנן.
* * *
שרידי אניית המלחמה "מיין", 16 ביוני 1911. המקור: ויקישיתוף
מכתבי סופרינו.
נויארק 11 מאֶרץ.
היום בבקר הודיעו העתונים פה אחד ויהי הדבר לקלא דלא פסק, כי עשרת מיליונים אזרחים חמושים ומיוזנים בכל כלי נשק וקרב עומדים הכן למלחמה לקול האות הראשון אשר ינתן להם מעיר הבירה וואשינגטאן, וקמו והתנפלו על ספרד לעשות אתה כלה ולמחות את שמה מתחת שמי ה' תחת רשעתה וזדון מעלליה להכין מטבח רב למאתים וששים איש מטובי האזרחים האמיריקאנים…
ובכן אין הדבר מוטל בספק כי עננים כבדים ושחורים עלו ויכסו את שמי השלום-המזוין של אמיריקא וספרד ופחד מלחמה קרובה ואיומה בא, בא ולא ירחק חק. – מלחמת אמיריקא וספרד תהיה קצרה – אך נוראה. ספרד הרשעה עתידה לכדור. אמיריקא היא אדירה דיה כדי לעשות אותה כלה! פחד המלחמה הזה נתן גם אותותיו אותות בבית הבירזא הנויארקית ביום אתמול כי עבר. שער השטרות ירד פלאים ורעדה אחזה את בעלי ההון וימנעו מעשות עסק בקנית שטרות. זאת ראו אדירי הבירזא ומנהליה, ומיראה מדבר מפני „מהפכה-רבה“ (קריזיס) התחכמו ויסגרו מהרה בטרם בא מועד את שערי הבירזא למען השמיט את מצב הענינים עד יום השני בשבוע, ואז יראו איך יפול דבר.
כמו בכל צרת מדינה לעמנו תמיד צר ובכל מכת ארץ מולדתם ואסונה לא יפקד מקומם, גם באסון האניה „מאֶין“ לא נפקד מקום יעקב הדל וגם לו חלק האסון הזה מנה אחת אפים. בין גבורי הצבא של אנית המגן „מאֶין“ אשר ירדו חיים שאולה בליל הפקודה וההרס ימנו אחד-עשר איש מאחינו בני בריתנו אשר תמו לגוע עם יתר אחיהם האזרחים בעד ארץ מולדתם החדשה, ואלה שמותם: הענרי בוים, טשאלי בערגמאן, לעאן באננער, יוסף גארדאן, וויליאם ראבינסאן, יעקב בעקער,פרעד בלומבערג, לואים פֿליישמאנן, הענרי גראסס, דניאל פרייז וגיאורג שווארץ. אלה גבורי ישראל אשר הקריבו חייהם עולה כליל על מזבח ארץ מולדתם החדשה – תנצב"ה וימתקו למו רגבי עפרם!
הידיעות האחרונות מבשרות כי סכנת מלחמה איננה מוטלת בספק וכי ממשלת ארץ החדשה ממהרת להכין את הכל לקרב. היום בבקר הפקדו גדודי המורים בכלי התותח היותר נבחרים על המבצרים והחופים לעמוד הכן לכל פקודה אשר תבוא ולכל אות אשר ינתן להם להגן על העיר.
הננו רואים הפעם כי כל אשר עמלו רבים וגדולים משני הצדדים, מאמיריקא ומספרד, לעצור בכל מאמצי הכח בעד מלחמה לבל תפרוץ עד הנה בין שתי הממשלות האלה, באים מקרים כבירים ובידם הגדולה יעקרו משרש את כל העמל הזה ומעלים אותו בתהו. עתה יתמהו רבים מיודעי העתים על המקרים הכבירים האלה הבאים מבלי משים תכופים זה אחרי זה לסכל עצת אוהבי ספרד בארץ הזאת ולהביא על מושלת קובא שואה לא תוכל כפרה – ובחרדת לב ונפש נפעמה שאול ישאלו מדי שכבם ובקומם: שומר מה מיום? שומר מה מליל?
ואולם כל הדברים האלה המכים בתמהון את יודעי העתים, החושבים אותם ל„מקרים רעים“ – לא מקרים המה באמת, אך דברים מחויבים. פס היד אשר רשמה מקדמת דנא את המלות: „מנא מנא תקל ופרסין“ לעיני מושל אשר חי לפני אלפי שנים, אותה פס היד בעצמה רשמה זה כבר על מצח „ממשלת האינקויזיציא“ את המלים הנוראות האלה, – ועתה, כנראה, בא יום הפקודה, הגיע עת השִׁלום. ספר דברי הימים ודברי קורות אמריקא, אשר הוקמה עָל מאת ההשגחה העליונה, מוכיחים למדי, כי הקים אותה האלהים למשחית לספרד ולשבט אפו לכלות בה את חצי חמתו. – וכבר אדמתו עמו ודמי עבדיו יקום.
עקיבא פליישמאנן.
* * *
תלגרמות של הצפירה.
ספרד ואמריקא.
פאריז 8 (20) מארץ. מוואשינגטון מודיעים בתלגרמה, כי הועד האמריקאני שנקבע לחקר סבת אסון האניה „מאֶין“ נתן דין וחשבון מתוצאות חקירותיו ויחליט, כי האסון אמנם לא בא מפאת ספרד ביחוד, ואולם הוא מעיד לדעת, כי ספרד מחויבת לתת ערובה נכונה לבטחון שמירת אניות אמריקא הבאות אל מימי קובא.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 