טלגרמות.

[…]

פעטערהאף. – בשעה ½1 בצהרים בא כבוד הקיר"ה אל החוף ויצא באניה „אלכסנדריא“ לפגוש את הקיסר ווילהלם השני. יחד עם הקיר"ה נסעו כל הנסיכים הגדולים לבושים בגדי שרד אשר ילבשו פקידי הצבא באשכנז, ציר אשכנז ה' פאָן-שווייניץ, הגראף קוטוזאָב ועוד שרים גדולים ונכבדים.

קראנשטאדט. – כל אניות המסחר העומדות בחוף הים מקושטות בעדי עדיים ובנסי כבוד מתנוססים. בסוף השעה השניה נראתה אנית הקטור „אלכסנדריא“ היורדת מפעטרהאָף ותבוא ותעמוד בחוף הים, באותה שעה נראו גם אניות אשכנז ובראשן האניה „האָהענצאָללערן“, וכאשר נגשו האניות אל החוף הרעישו כלי התותח אשר במבצר ואשר באניות המלחמה. הקיסר ווילהלם, לבוש בגדי שרד כאשר ילבשו פקידי  חיל הים ברוסיא, עמד על ספון האניה והחזיר שלום לפקידי הצבא אשר הריעו בקול גדול: הידד! אניות אשכנז ירו מכלי תותח ועליהן התנוססו דגלי רוסיא. האניה „האָהענצאקללערן“ והאניה „אלכסנדריא“ קרבו אשה אל רעותה בתרועת כלי תותח, וכל אניות הקטור הרימו נס ואח"כ נפגשו שני הקסרים.

פעטערהאָף. הקיסר ווילהלם והשרים אשר אתו ישבו באניה „אלכסנדריא“ ויבואו לפעטערהאָף. כבוד הקיסרית יר"ה באה אל החוף בשעה השלישית. בשעה 1/2 5 נגשה האניה „אלכסנדריא“ אל החוף בקול תרועת כלי תותח. להקת המשוררים שרו שיר הלאומי באשכנז, ואח"כ נסעו אל הארמון הגדול אשר בפעטערהאָף: הקיסר יר"ה והקיסר ווילהלם, הנסיך הגדול יורש הכסא והנסיך היינריך מפרוסיא, הקיסרית יר"ה עם הנסיכות הגדולות. הנסיכים הגדולים מיכאיל ניקולאייעוויטש, ניקולי ניקולאייעוויטש, וולאדימיר אלכסנדראָוויטש ואלעקסיי אלכסנדראָוויטש נסעו במרכבות מיוחדות. לפני הארמון הנשקף על פני הים עומד לגיון אנשי צבא משומרי ראש הקיסר ועם להקת משוררים. בשעה 1/2 7 יעשו משתה משפחה בארמון הקיר"ה.

"המֵּלִיץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 149, 22 ביולי 1888, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חוץ לארצנו:

[…]

הבאראָן ארטהור רוטהשילד עשה לו אנית סוחר חדשה אשר קרא את שמה „עראָס“; ובהיותו זה לא כביר עם אניתו בחוף וויללאפֿראנקע אשר אצל ניצצא קרא את הרב הראשון מצרפת, איזידאָר, אשר ישב בעת ההיא בניצצא להתרפא, ואת הרב מניצצא, לחנוכת האניה. הרב מניצצא קרא מזמור ק"ז שבתהלים מפסוק כ"ג „יורדי הים באניות וכו'“ עד סוף פסוק ל"א בלה"ק ובלשון צרפת והרב איזידור דרש לכבוד היום ומעין המאורע ויברך את בעל האניה ואת ביתו, ואת אנשי האניה החובלים והשטים אותה, ויתפלל בעד שלומם. אז עשה הבאראָן רוטהשילד משתה קטן לכל הבאים אל החנוכה. והנה יש מכותבי העתים הרואים במעשה הבאראָן כעין דבר חדש אשר לא היה עד כה בישראל ואומרים שזה מחוקי האמורי. ואולם האומרים כזה טעות הוא בידם, כי חנוכת בנין חדש היתה ראש ומקדם נהוגה בישראל, והתורוה (דברים כ"א, ה') מזכרת את המנהג הזה כמנהג קדום וידוע. ומי לא ידע את חנוכת הבית לשלמה ובימי החשמונאים? ואם לא נודע בינינו חנוכת אניות זה לפי שלא היה בנין אניות נפרץ בין ב"י והמו"ל מה"ע „צד"י“ מעיד כי לפני ארבעים שנה היתה חנוכת אניה אשר בנה איש ישראלי בהודו והאניה היתה הולכת בים הודו ועליה התנוסס „דגל יהודה“; ומעיר בצדק כי במעשה הבאראָן ראָטהשילד אין שום דבר תמוה זולת זה שקרא לאניתו כשם אחד מאלהי יון (עראָס הוא אלהי האהבה להיונים הקדמונים).

"המליץ" שנה עשרים ושש, מס' 12, 22 בפברואר 1886, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

השבוע

[…]

חג הימיה. – האנגלים אהבים את הים, ויתר מכל את ספינותיהם. ולכן חפצו בני בריטניה, ליום הכתרת מלכם להכין חג ימיה נהדר, שעוד לא ראו כמהו בעולם. באחד הנמלים, היו עתידים להאסף מאה ועשרים ספינות מלחמה, מן היתר גדולות עד היתר קטנות. מלבד זה, כשלש מאות אניות מסחר אנגליות היו גם כן צריכות להשתתף בחגיגה הימית הזאת. כמעט כל אחת ממשלות העולם הגדולות שלחה לאנגליה לפחות ספינת מלחמה אחת. היפנים בתור בעלי ברית האנגלים, יציגו חמש אניות מלחמה נפלאות. כל החגיגה תערך ביום, על מים תכולים, שוקטים, תחת שמים מזהירים ושמש שמח, ובלילה תאורה נשגבה, יריות חזקות, מחרישות אזנים, יתנו למחזה גדלות שאין לתאר.

–  בלונדון באו כבר עשרים נסיכים גדולים ודוכוסים. בן המלך אדוארד, ויתר בני בית המלכות, הלכו לקבל את האורח הנעלים. יורש הכסא הרוסי הגיע להתמיז על אניה קסרית ובדרכו ללונדון לווהו שוטטה רוסית ושוטטה אנגלית. אחי קסר גרמניה, הנסיך הנרי הגיע גם הוא לפורטסמות בספינת שריון גרמנית.

הנסיך חבש, רס מקונן, בא לא[נ]דונה לפני ימים אחדים.

באלפי בתי-תפלה ותאטרונים, ברכבות רחובות, בולורים ודרכים, בשעה שמנה בערב ישירו את המנגינה הלאמית האנגלית באותה שעה, בכל קצות בריטניה הגדולה, מהודו עד לונדון, מבנדה עד אוסתרליה ואפריקה, יורו במקלעות, יצלצלו בפעמונים, לכבוד מלך אנגליה המולך על שלש מאות ושבעים מליון נפש! בכל קצוי העולם האניות האנגליות של מסחר ומלחמה, תהיינה מפארות בדגלים האדומים מדם של ז'ון בול, והממשלות כלן, תרימנה את דגליהן לכבוד מושל בריטניה.

[…]

"השקפה", שנה שלישית, מס' 24, 4 ביולי 1902, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התלגרמות האחרונות.

(של הסוכניות התלגרפיות).

[…]

פטרבורג. תלגרמא מאת מיניסטר חצר הקיסר מביערקע. היום 10 יולי בשעה 10 בלילה באה לביערקע אנית הציד של קיסר אשכנז „האָהענצאָלערן“ ותעמוד על עגנה בקרבת מקום עמדת אנית הציד של הקיסר „כוכב הציר“. הקיסר וילהלם בלוית הפרינץ אלבערט שלעזוויג גאלשטינסקי והנצבים עליו יצאו באניה קטנה ויבאו אל „כוכב הציר“. במעלות האניה פגשו את הוד מלכותו האדון הקיסר והנסיך הגדול מיחאיל אלכסנדרוביץ.

אחרי דרישת שלום באהבה הואילו הוד קסריותם לעבור על פני משמרת הכבוד של אנשי צבא אנית הציד ואחרי כן הציגו את הנצבים עליהם איש לפני רעהו. בשעה 11 בלילה יצאו באניות קטנות אל אנית הציד „האָענצאָלערן“ האדון הקיסר עם הקיסר וילהלם, הנסיך הגדול מיחאיל אלכסנדרוביץ בלוית הנצבים עליהם ובשעה ½1 בלילה הואיל האדון הקיסר לשוב אל אנית הציד „כוכב הציר“.

"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 147, 25 ביולי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טלגרמות

25 יולי (7 אויגוסט) (ד' מנחם אב).

רעוועל. – בשעה 10, 25 רגעים נכנסו אניות  הקיסרים „האָהענצאללערן“ ו„שטאנדרד“ לתוך הנמל.

בשעה ½8 נראו על פני אופק הים אניתו של קיסר אשכנז „האָהענצאָללרן“, השטה תחת פקודת באודיססען. אחריה שטו: אנית המצפה במגן „פרינץ היינריך“, אנית המצפה „נימפהא“, אנית הבשורה „סלייפנער“ ושלש אניות תותחים. על האניה „האָהענצאָללערן“ התנופף דגל הקיסר. ציר צי אשכנז הברון שימעלמאן יצא לקדם את פני הקיסר ווילהעלם להאי נארגען. כאשר ראו מהאניה „האהענצאללרן“ את אנית קיסר רוסיא „שטאנדראד“ ודגל הקיסר מתנופף עליה צוה קיסר אשכנז להרעים לכבודה מתותחי אניתו 31 פעם. האניה „האָהענצאללרן והאניות המלוות אותה התקשטו בדגלים, בתוכם גם דגלי רוסיא, וכאשר קבל הוד קיסר רוסיא את הידיעה כי האניה „האהענצאללרן מתקרבת אל החוף יצא לקראת הקיסר ווילהעלם בלוית האניות למסע הקיסר „סוויעטליאנא“ וכוכב הציר ושש אניות-תותח. גם אניות רוסיא התקשטו בדגלים, בתוכם גם בדגלי אשכנז. אחרי כן צוה הקיסר לברך את קיסר אשכנז ביריה מתותחים שהרעימו לכבודו 33 פעם והאניה „האהענצאללרן“ ענתה ביריה של  33 פעם גם היא. על האניה „האהענצאללרן“ נגנו את השיר הלאומי הרוסי ועל האניה „שטאנדארד“ – את האשכנזי.

אז שלח הקיסר את הקפיטאן ממדרגה השניה צ'אגין שנמנה לעמוד על יד קיסר אשכנז ואת הקפיטאן ממדרגה השניה פאויליס, מי שהיה ציר צי רוסיא בברלין, שנמנה לעמוד על יד הנסיך פרידריך היינריך להאניה „האהענצאללרן“ להזמין את קיסר אשכנז להאניה „שטאנדארד“. הקיסר ווילהעלם יצא בלוית שני פקידי הצבא הרוסים והפמליא שלו להאניה „שטאנדארד“ ואדוננו הקיסר פגש את אורחו הרם והנעל על יד מדרגת האניה.

אחר כך כוננה האניה „שטאנדארד“ שהתנוססו על דגלי שני הקיסרים את דרכה לרעוועל בלוית האניות: „האהענצאללרן“, „פרינץ היינריך“, „נימפהא“, „סלייפנער“ ו„כוכב הציר“, כאשר נקרבה האניה „שטאנדארד“ עם שני הקיסרים אל האסכדרה, הנצבת על יד החוף ירו 14 אניות המלחמה וחמש עשרה אניות התותח מתותחיהן 21 פעם, ואנשיהם קראו בקול עז „עורה“ קיסר אשכנז נתן את ברכתו שלום לכל אניה ואניה. אז השליכו האניה שטאנדארד“ והאניות המלוות אותה עוגן. „שטאנדארד“ לקחה לה מקום על יד „האָהענצאללרן.

הקיסר ווילהעלם היה לבוש בבגדי השרד של האדמירלים הרוסים ופתיל אנדריי על חזהו וקיסר רוסיא – בלבוש אדמירל ואות הכבוד „הנשר השחור“ עליו. כאשר באו האניות אל הנמל שב תיכף קיסר אשכנז להאניה „האָהענצאללרן“ וקיסר רוסיא הלך לבקרו גם הוא. עוד בבוקר השכם הפליגו אניות-קטור רבות מקושטות בכל פאר והדר, עם אלפי נוסעים לקראת הקיסר ווילהעלם. בשעה 1/6 3 באו שני הקיסרים לאנית המצפה „מינין“ לראות בחנוכי אניות העסקדרה, שארכו עד שעה 6.

"המליץ" שנה ארבעים ושתים, מס' 166, 8 באוגוסט 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פגישת האדירים.

בשם האגינטורא הצפונית באו בכל מה"ע הידיעות האלה: בשעה הראשונה ושלשים רגעים ביום 19 (7) לח"ז בא כבוד הקיסר יר"ה לחוף הצבא ובאניה „אלכסנדריא“ נסע על הים לקראת קיסר אשכנז. בלוית כבוד הקיר"ה היו כל הנסיכים-הגדולים לבושים בגדי השרד ועדוים באותות הכבוד הנתונים למו מאת ממשלת אשכנז, גם הציר האשכנזי הגענעראל שווייניטץ, הגענעראל-מאיאָר מבני לוית כבוד הקיר"ה הגראף גאָלענישטשעוו-קוּטוּזוֹב, שר הצבא ווילאָם ואחרים מבני הארחה הכבודה. אחרי אנית הכבוד „אלכסנדריא“ הולכת אנית הקיטור „סטריעלנא“ ובה נוסע כבוד הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדרוביטש.

מיום הנ"ל באו הידיעות למה"ע ע"י האגינטורא הצפונית, לאמר: היום מאז הבקר קֻשטו כל אניות-סוחר העומדות בחופים ובמבואות הים בדגלי תפארה. אניות הקיטור מלאות אדם שטו זו אחר זו אל החוף. אור בהיר בשחקים ורוח צח מנשב מסביב. לערך השעה השניה נראתה מעבר פעטערהאָף האניה „אלכסנדריא“ כלילת פאר ונושאת דגל הקיר"ה ותעמוד אצל החוף הקטן. בעת ההיא נראו ממרחק מעבר הים אניות אשכנז. לערך השעה הרביעית עמד הצי האדיר לממלכת אשכנז ובראשו אנית-הקיסר „הוהנצוללירן“ אצל החוף הקטן. על אניות הרוסים הצובאות בחוף  הגדול הוצבו האנשים הנמצאים בהן במערכות וכאשר אך שמו האניות דגלים עליהן נשמע קול כלי התותח מן המבצרים ומן האניות לקדם את פני הקיסר וילהעלם כחק. והקיסר וילהעלם לבוש בגדי השרד אשר לשרי צבא רוסיא עם „רביד ס"ט אדרזעי“ על זרועו בעמדו על המבערה ברך לשלום את אנשי מצב האניות אשר ענו לקראתו „הידד!“. מאניות אשכנז נשמע ג"כ קול ירית כלי התותח לכבוד רוסיה גם הונף עליהן דגל רוסיא.

בשעה הרביעית ומחצה עברה אנית-הקיסר „הוהינצוללירן“ עם דגל הקיסר ווילהעלם על תרנה ודגל רוסיא על תרנה השני לפני החומה אשר אצל החוף לאניות-סוחר והמונים המונים אשר עמדו שם קדמו בקול רנה ובמצהלות עליצות את כבוד הקיסר האורח. כאשר קרבה האניה אל החוף הקטן, נשמע לעומתה קול יריה לברכת שלום מאניות הצי העומדות שם בסדרים. אנשי מצב האניות האלה וגם האניה המעריקאנית אשר באה אתמול הוצאו לעמוד משם וחוצה במערכותיהם הסדורות להם וכל האניות עדו פאר דגלים ונסי הוד להתנוסס. במקום הזה נפגשו שני הקסרים האדירים.

מיום הנ"ל מודיעים עוד בדרך הנ"ל: האניה אלכסנדריא, אחרי אשר בא בה קיסר אשכנז עם בני לויתו, אחזה דרכה לפעטערהאָף, ומשני עבריה שמע בלי הפוגות קול ירידת כלי התותח מפני הכבוד משתי שורות האניות אשר היו ערוכות לימינה ולשמאלה. אחרי האניה „אלכסנדריא“ שטה אנית הקיטור „סטירעלנא“. כבוד הקסרית יר"ה באה לחוף הצבא בשעה השלישית. בשעה החמישית ומחצה קרבה האניה „אלכסנדריא“ אל חוף הצבא. על שפת הים, באפרן (פאוויללאָן) של החוף, קדמה כבוד הקסרית יר"ה את פני קיסר אשכנז. אחרי קבלו ברכת שלום מאת כבוד הקסרית יר"ה, עבר קיסר אשכנז, והוא לבוש בגדי שר צבא רוסי, אל משמר-הכבוד הערוך בעדו על החוף ויקח מידם את  פקודת המערכה כחק. להקות מנגני הצבא נגנו את השירה הלאומית האשכנזית „הייל דיר אים זיעגעסקראנץ“. אחרי כן נסעו כבוד הקיסר יר"ה עם קיסר אשכנז וכבוד יורש העצר יר"ה עם הנסיך אלכסנדר במרכבות לפעטערהאָף. כבוד הקסרית יר"ה עם הנסיכות הגדולות במרכבה פתוחה, והנסיכים הגדולים מיכאל ניקאליעוויטש, ניקאלאי ניקאלאיעוויטש, וולאדימיר אלכסנדראוויטש, אלעקסעי אלכסנדראוויטש נסעו  לבדם. בפרדס, בעת אשר עברו מרכבות הכבוד המובילות את כבוד הקיסרים והנסיכים אל הארמון, עמד גדוד חיל השומרים לראש, חניכי צעירי הצבא הקאדעטים ואנשי הצבא בני לוית כבוד הקיסר יר"ה. בגן העליון אצל הארמון הגדול עמדו בני משמר הכבוד מאת גדודי הגרינדירים הרוכבים של חיל השומרים לראש הקיסר יר"ה ועמהם להקות מנגנים. בשעה השביעית ומחצה נערך משתה הצהרים לכל בני המשפחה.

"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 152, 20 ביולי 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.