פטרבורג. הוד הקיסר יצא מפטרהוף אל הים הבאלטי להתראות עם הקיסר ווילהלם. בשעה 9 בבקר ישבו הקיסר והקיסרית באנית המלכות „אלכסנדריה“, שהתרומם עליה דגל הקיסר, ונסעו אל הנמל המאלי-קרונשטאדטי, שבאה לשם מפטרבורג אנית מיניסטר הים „ניבה“. הקיסר עבר אל אנית-הקיטור פטרהוף, אשר פנתה אל האניה „שטאנדארט“. כאשר עלה הקיסר אל המכסה הרימו אל האניה דגלו של הקיסר בנמל נשמעו אחרי הפגישה קריאות „עורה“ ושירת ההמנון הלאומיי, ככלות השעה העשתי-עשרה ירדה הקיסרית לצלצלי מקהלת המנגנים אל האניה „פטרהוף“, ותסע בה אל האניה אלכסנדריה. בעלותה על הגשר הקטן נפרדה הקיסרית עוד הפעם בברכה מאת הקיסר והאנשים אשר נסעו אתו, ואחרי כן הורם על „אלכסנדריה“ אות, כי הקיסרית מברכת במסע צולח, ועל „שטאנדארט“ נראה אות: „אני מודה“. „אלכסנדריה“ עם דגל הקיסרית הלכה לפטרהוף. את הקיסר מלווים במסעו על פני הים: מיניסטר החצר ונכסי המלכות – בארון פרידיריקס, מיניסטר החיצון – איזבולסקי, חבר למיניסטריום-הים בויסטרים, ההופמארשאל גראף בינקינדורף, שר לשכת-הסופרים של מיניסטריום החצר, הגינירל-מאיור מוסולוב, ועוד.
"הזמן", שנה חמישית, מס' 158, 4 באוגוסט 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר עדויה פאר והדרת חג לכבוד הצי הרוסי הנכון לבוא היום לפני הצהרים. עשרת אלפי דגלי פאר נחלקו ע"י שלטון בית המועצות לבני העיר. פקידי בית הקאנסול הרוסי מפאריז וגם סופרי מכה"ע הרוסים נסעו באניה צרפתית Dovoust לקדם פני האורחים ויפגשו את הצי הרוסי בשעה 9 בבוקר במרחק 12 פרסא מטולאן. גירס הציג לפני האדמיראל אוועלאן את שרי הצבא הצרפתים. הקאפיטאן מארעשאל הודיע את האדמיראל, כי שר צבא הים בצרפת צוה אותו לברך בשם ממשלתו את האדמיראל ויוסף להגיד, כי הברכה הזאת נשלחה אליו לא רק מאת שלטון צבאות הים בלבד כי אם מאת צרפת כלה. האדמיראל הביע תודה להקאפיטאן.
האדמירל הרוסי תאודור אוולאן, 1900. המקור: ויקישיתוף
טולאן 1 (13) אקטאבר. הצי הרוסי בא אל החוף ויעבור על פני אניות המלחמה הצרפתיות אשר העמדו בארבע שורות. צבא אניות המלחמה הצרפתיות וגם המון אדם רב אשר נהרו לבוא הנה ויעמדו בסירות דוגה אצל החוף קבלו בשמחה ועליצות נפש את פני הצי הרוסי ומפיות אלפי ההמון אשר עמדו על החוף נשמע קול קורא „תחי רוסיא! תחי צרפת!“ ויניפו מצנפות ומטפחות בידיהם לאות כבוד.
טולאן 1 (13) אקטאבר. בשעה 1 בצהרים עלה האדמיראל אוועלאן על החוף בלוית שרי הצבא מראשי המטות אשר לו. ראשי המטות לצבאות אניות צרפת חכו לקראתו על החוף ויחבקו שרי הצבא איש את רעהו בחבה יתרה בעת אשר כלי התותח והפעמונים השמיעו קול רעם. להקת הנוגנים של צבא האניות הצרפתי השמיעה קול מנגינה רוסית ומכל עברים נשמעו קולות אלפי אדם „תחי רוסיא!“ האדמיראל הלך גללוי ראש בלוית שרי הצבא הרוסים והצרפתים ויבוא אל בית פקודות שלטון צבאות הים ויקבל שם את פני שר צבא האניות. בצאת האדמיראל מבית הפקודות הגיד: אינני יכול להפרד מכם בטרם אקרא בקול את האומר אשר ירחש היום לב כל בני רוסיא" „תחי צרפת!“.
טולאן 1 (13 אקטאבר). שר צבא אניות צרפת בקבלו את פני האדמירל אוועלאן ושרי צבאותיו בבית הפקודות לצבא האניות הגיד: „קראנשטאדט וטולאן הם שני המקומות המעידים על החבה והידידות שבין צבאות רוסיא וצרפת. פה יקדמו תמיד את פניכם כרעים אהובים, ובשם נשיא ממשלת העם, הממשלה והעם כלו אגיש לך אדמיראל יקר וברכה לך ולכל החברים אשר אתך, בתור באי כחו של עם גדול ונכבד מאד. האדמיראל השיב, כי קצרה לשונו מהביע כל רגשי תודתו. „הצי הרוסי וכל עם רוסיא – אמר האדמיראל – יהיו לכם אסירי תודה.“
טולאן 1 (13) אקטאבר. שר עיר טולאן בקבלו את פני האדמיראל אוועלאן הגיד: „שליחי כל גלילות צרפת נאספים פה היום להביע לך אדוני את רגשי לב כל בני צרפת אשר ירחש לרוסיא האהובה ולהודיעך כי רוח אחד יחיה כעת את כל הצרפתים. בואך הנה יחזק את קשר האהבה והידידות בין שני העמים ויוכיח את קרבת המשפחה של שני השבטים“.
טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר מלאה תשואות. בתי המלון מלאים אורחים מפה לפה ושכר חדר מלון אחד עולה מאה פראנק ליום.
פאריז 1 (13) אקטאבר. שלטון בתי המועצות הראשים בערים הרבה בצרפת ואגודות שונות של שרי צבאות צרפת אשר בחיל המלואים שלחו תלגרמות של ברכה להאדמיראל אוועלאן בטולאן. בהרבה ערים פארו את בתי פקודות הממשלה ומעונות פרטים בדגלי תפארת ובערב יכבדו את החג באורים. בפאריז יתנוססו הדגלים מן הבוקר.
פטרבורג 1 (13) אקטאבר. בגלל בוא צי רוסיא להשיב כבוד לצי צרפת נדפס במכה"ע „זורנ. דע ס"ט פט"ב“ מאמר המעיר לדעת את רוח השלום על הדבר הזה. גם שאר מכה"ע מעירים לדעת כן.
"הצפירה", שנה עשרים, מס' 213, 15 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
במשך ימי החג קבלנו את התלגרמות האלה על אדות מסע כבוד הדר מלכותם:
העלא 1 (14) ספטמבר. אחרי בוא הבשורה ביום אתמול, כי האניה „שטאנדאר“ עם כבוד הדר מלכותו קיסר רוסיא הולכת וקרובה לבוא ירד הקיסר וילהעלם באניה „הוהינצולירן“ לקדם את פני האורח הנעלה. בשעה 11 בבוקר נראתה האניה „שטאנדאר“ מעל המצפה בראקסהאף. יחד עם האניה הזאת נראתה גם האניה „סוויעטלאנא“ אשר נסע בה מפטרבורג כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש. ויהי כאשר נגשו האניות „שטאנדאר“ ו„הוהינצולירן“ אישה אל מול אחותה ויתיצבו אנשי הצבא בשתי האניות בשורה, להקות הנוגנים נגנו הימנונים לאומים וקול תרועת „הידד!“ נשמע שלש פעמים מפי אנשי הצבא בעת אשר כלי התותח של שתי האניות השמיעו קולות רעמם. ויהי כאשר בא הגראף פלאטען, שלישו של הקיסר וילהעלם אשר נשלח להיות אצל כבוד הדר מלכותו ויעל על מכסה האניה „שטאנדאר“ ירד כבוד הדר מלכותו בסירה הקסרית בלוית הגינרל אדיוט' הבארון פרעדריקס, סגן רב החובל לאמען, הגראף בענקענדארף, הפליגעל-אדיוטנטים ענגאליטשעוו והיידען, ציר צבאות היום אצל ציר רוסיא בברלין, הקאפיטאן פוילי, הנסיך גאליצין, רופא המלך הד"ר הירש, שר החיצון לאמסדארף והשאמבעלאן סאווינסקי ויבאו אל האניה „הוהינצולירן“. הקיסר וילהעלם חכה על שלבי האניה לקראת בוא אורחו הנעלה. הקסרים קבלו איש את פני אחיו בחבה יתרה ואח"כ הציגו איש לפני אחיו את רואי פניהם המלוים אותם והקיסר וילהעלם הציג לפני כבוד הדר מלכותו את פקידי צבא האניה „הוהינצולירן“. הקסרים עברו לפני משמרת הכבוד ויקדמו בחבה את פני כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש אשר בא באניה „סוויעטליאנא“ ואשר לוה אותו הקאפיטאן זוראוו. האניה „הוהינצולירן“ אחריה האניה „שטאנדאר“ והאניה „סוויעטלאנא“ והאניה „יואראג“ עברו לפני האניות אשר התיצבו בשורה ישרה ובעת ההיא נגנו להקות הנוגנים הימנון רוסי וקול תרועת „הידד!“ נשמע מכל עברים. הקיסר וילהעלם לבוש בגדי שרד של רב חובל רוסי התיצב מאחרי כבוד הדר מלכותו אדונינו הקיסר הלבוש בגדי שרד של רב חובל אשכנזי והקיסר וילהעלם הרים ידו אל מצנפתו ויישר קומתו כעבד הנותן כבוד לרבו. סבוב האניות ארך חצי שעה. אניות רוסיא השליכו עוגן ותעמודנה מאחורי הצי הראשון האשכנזי.
הצאר ניקולאי ה-2 והקייזר וילהלם ה-2, 1907. המקור: ויקישיתוף
דאנציג 1 (14) ספטמבר. שני הקסרים וכבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש באו שלשום אל האניה „קיסר וילהעלם II“ בלוית הגראף ראמעדארף ופֿאן טירפיטץ. המסות של הצבא נערכו בין המחנות אשר בראשם עמדו הנסיך היינריך מזה ורב החובל טאמסען מזה. המלחמה בשלום ארכה שתי שעות והנצחון עלה בחלקו של הצי אשר עם הנסיך היינריך. בשעה ½2 התחדשה המלחמה שנית ובפעם הזאת נצח הצי השני אשר בראשונה היה מנוצח.
העלא 1 (14) ספטמבר. כאשר שב קיסר רוסיא מן האניה „הוהינצולירין“ אל האניה „שטאנדאר“ בא הקיסר וילהעלם לבקר את כבוד הדר מלכותו באניה „שטאנדאר“, שני הקסרים בלוית הנסיך היינריך אשר בא גם הוא שמה באו אל חדרי כבוד הדר מלכותו ואחר כך נסעו שנית אל האניה „הוהינצולירין“ ויבקרו את האניות האחרות ובאניה „קיסר וילהעלם הגדול“ אשר שמה בא גם כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש התעכבו זמן יותר ארוך אצל מפקד הצי הנסיך היינריך. אח"כ לוה הקיסר וילהעלם את כבוד הדר מלכותו אל אניתו ויבקר גם את כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש באניה „סוויעטלאנא“. בשעה השמינית בערב נעשה משתה הערבים באניה „שטאנדאר“ ואליו נקראו כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש, רואי פני הקסרים, רבי החובלים ומפקדי הציים הלוקחים חבל במסות. לפני זה נתנו אותות כבוד לרואי פני קיסר אשכנז. אחרי ארוחת הערב היה הקיסר וילהעלם עם כבוד מלכותו אדוננו הקיסר על מכסה האניה ויתענגו על מראה האורים שהועלו על האניות. בשעה 11 בלילה נפרדו הקסרים איש מעל אחיו בברכת שלום והקיסר וילהעלם שב אל אניתו „הוהינצולירן“.
העלא 1 (14) ספטמבר. אחרי כלות מסות הצבא בקש קיסר רוסיא מאת הקיסר וילהעלם להביע בשמו רגשי רצון לצי.
[…]
"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 200, 17 בספטמבר 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המלח איוואן שוטוב, מוותיקי קרב צ'מולפו, 1904. המקור: ויקישיתוף
התלגרמות האחרונות.
סיבסתופול. אתמול בערב נודע, כי האפיצירים, גבורי טשימולפא נכונים לבוא היום באנית קיטור מאדיסא. גדודי צבא האניות התאספו לקדם את פני חבריהם היקרים. את האניה „אלעקסעי“ קדמו בים אניות הטורפידין בהשמעת קול. לכבוד הגבורים הבאים הרימו נשקם אנשי הצבא באנית השריון „רוסטיסלאוו“ אשר יצאה לקדם את פני הגבורים בשם הצי אשר בים השחור. אל האניה עלה רב החובל סקרידלאוו והפקידים. הגבורים התיצבו בשורה, רובם לבושים בגדי אזרחים. רב החובל ברכם ברכת בואם לשלום ויחלף עם כל אחד מהם ברכת החג, ויביע לכל אחד מהם תהלת גבורה, ואח"כ ירדו אל הנמל, אשר שם הגיש ראש העיר לחם ומלח ויברך אותם ברכת בואם לשלום לארץ מולדתם. הגבורים עברו לקול שירי הנוגנים אל מגרש נאחימוב, אשר שם על יד מצבת הזכרון עמדו הכהנים. הכהן הגדול הטיף נאומו מעניני דיומא ואח"כ נערכה תפלת החגיגה, וככלות התפלה נשא רב החובל סקרידלאוו את מדברותיו, ויחלק את כתבי הגרמטיון של הרוממות וישא ברכה בעד הקיר"ה, וכל הנאספים ענו בקול תרועת הידד וקול ההימנון נשמע. ככלות ההימנון נשא רב החובל סקרידלוב עוד הפעם ברכה לגבורי טשימולפא ואח"כ הלכו הספנים הגבורים לקול תרועת הידד וקול מנגינות הצבא ויבואו אל המעונות שנועדו בעבורם.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 72, 12 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
"קוסטרומה" (Kostroma) ב-1905, כאוניית בית חולים. המקור: ויקישיתוף
חוץ לארצנו:
פאָרט-סאַיד (מצרים), ט"ז חשון. – היום בבקר השכם גדלה התנועה בעיר, כי שמענו שהנסיכים הגדולים סערגיי ורעיתו ופאול אחי הוד קיסר רוסיא, באים הנה מנמל יפו אחרי בקרם את ארה"ק ת"ו. כל צירי הממשלות והפחה בראשם הרימו דגלם לכבוד האורחים הנעלים וכל שרי החיל ובראשם השר הנכבד ה' פֿריינקל, עמדו הכן הדורים בלבושיהם, ואחריהם ג' שורות אנשי חיל לנוכח המקום אשר תופיע שמה הספינה אשר בה יסעו הוד כבודם. וכאשר באה האניה הגדולה „קאָסטראָמא“ הנושאת את הנסיכים הגדולים ואתם האניות אשר נס רוסיא מרחף גם עליהן לתוך התעלה היא תעלת הזועץ, הרעימו אניות אשר לארצנו, היא ארץ מצרים, העומדות פה למשמר, אחד ועשרים קולות מכלי התותח; כחצי גורן עגולה היתה התעלה מעוטרת בנסים ודגלים מכל ממלכות הארץ ובתוך חופף דגל רוסיא לכבוד ולתפארת. האניה הרוסית השיבה בקול כלי התותח שלום כנהוג. חברת המנגנים והמנצחים בכלי זמרה עמדו על ספינות קטנות הקשורות להאניה הגדולה ושרו שירי הדר לכבוד האורחים, כראוי לכבוד מלכותם. שרי החיל נתנו אות כבוד; והפחה הנכבד אברהים טעוופֿיק עפֿענדי ואתו שר אניות המלחמה המצריות, באו אל הספינה קאָסטראָמא, וגם הציר הרוסי היושב בעיר המלוכה קאיראָ בא אליהם לקדם פניהם. כשוב הפחה ושר אניות המלחמה לביתם, הכינו תיכף אניות אניות כבוד להוד הנסיכים הגדולים, לשאת אותם לאיזמאיל דרך תעלת הזועץ. האניה היתה מהודרה ומקושטה בכל פאר ודגלים רבים התנוססו עליה; אך מפאת הסער הגדול אשר הרתיח סיר כמצולה, הלכה ובאה האניה לא אחת ושתים בטרם תקרב אל החוף, והנסיכים הגדולים עמדו על ספינתם ובכלי המגדיל הביטו על העיר וסביבותיה. בשעה השנית באה ספינה קטנה נהדרה וישבו בה כל השרים הנכבדים המלוים את הנסיכים הגדולים, ואחרי כן באו גם הם בכבודם ובעצמם וישבו בתוך. אז השמיעו אניות המלחמה המצריות את ברכת הפרידה באחד ועשרים קולות וכל האני[ו]ת אשר עמדו בתוך התעלה ענו אחריהן; והמלחים התיצבו על ראש התורן ויתנו קול גדול: הוררא! וכל העם קרא: ברוכים אתם בבואכם וברוכים אתם בצאתכם. מאיזמאיל יסעו הנסיכים הגדולים וכל הכבודה דרך נהר נילוס לעיר המלוכה קאירא, לבקר את ארץ מצרים ועתיקותיה ופארי עמודיה. הספינה קאָסטראָמא עמדה פה עם אנית המלחמה הרוסית עד תמול לעת ערב ותצאנה מפה לאלכסנדריא, להוחיל עד בא כבוד הנסיכים הגדולים לעיר ההיא לשוב לביתם.
ח"ח שפירא.
"המליץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 228, 2 בנובמבר 1888, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הנסיך היינריך ותאודור רוזוולט, 1902. המקור: ויקישיתוף
דברי הימים
הפרינץ היינריך באמריקה. קבלת הפנים. הברכות והתשובות.
שמחה וששון! הפרינץ היינריך סובב באמריקא. דגלים, נסים-להתנוסס, מאורות החשמל, ההימנון האשכנזי מזֻווג עם האמריקאני, עדיים וקשוטים, דרשות וברכות – ככל אשר נקל היה לראות מראש. אך זאת לא חזה איש מראש, כי הפרינץ לא יבוא ביום השבת, כי אם למחרתו ביום הראשון לשבוע זה. גם דייקנות הצבא האשכנזי (ביבשה ובים), גם המשטר הנפלא של החברה האשכנזית-הצפונית Lloyd, אשר לה הכבוד הזה, כי באנית הקיטור שלה, הנקובה בשם „קראָנפרינץ ווילהעלם“ נסע הפרינץ היינריך, לא הועילו לכוון את היום. גם נאפוליון הראשון לא יכול לאיתני הטבע. נחשול עמד בים, וכל המסע היה קשה מאד. מה"ע האשכנזים מביאים ידיעות, כי אף שהסער המתחולל היה נורא מאד, לב הנסיך לא נפל עליו, כי הוא רגיל במסעות בים ואומנותו אומנות סַפָּן. לא נדע אם אמת הדבר, אך לפי שיחתן של בריות באשכנז, בכל פעם שהקיסר וילהלם שט באניה על פני ים, תתקפהו מחלת הים, אף כי כה מרבה הוא לנסוע.
האמריקאנים חפצו להכניס את אורחם ביום השבת, כי היום ההוא הנהו יום גנוסיא של הנשיא וואשינגטאָן והוא חג עם. גם הוכן הכל, והאניה לא באה. החזיון שהוכן בבית תיאטרון אחד בנויארק בעד הפרינץ הוצג בלעדיו.
ביום הראשון בצהרים קרבה האניה „קראנפרינץ וילהעלם“ הנושאת את הפרינץ היינריך האשכנזי אל חוף נויארק, המטרפולין של המסחר האמריקאני. עוד לפני ביאה זו, כאשר אך עברה האניה הזאת ממול מנורת הים (ומשם לא רב הדרך עד החוף) החליפו הפרינץ והנשיא רוזעוועלט תלגרמות של ברכה. בצהרים נכנסה האניה הנהדרה אל מפרץ הנמל הנויארקי, וכל האניות העומדות על העוגן השמיעו שריקות, ובספינות החיל ובמצודות שעל החוף רעמה היריה לקבלת פנים, בתים רבים בקרבת החוף עטו דגלי אמריקא ואשכנז. שם קדם לבוא לקבל את פני הפרינץ – הקאָנטר-אדמיראל עוואנס המנצח על כל אניות הצבא האמריקאניות החונות שם. הוא קדם את פני הפרינץ בברכה קצרה, וגם הפרינץ השיבהו תודה קצרה. אז יצא הפרינץ עם הכבודה אשר לרגלו מן האניה אשר בה באו ויעברו על פני גשר המִפְשָׂעָה אל אניה אחרת, אל הַסִירָה הקסרית הוהינצוללירן שעמדה שם נכונה. באניה ההיא החל סדר קבלת הפנים הארוך. שמה באו נושאי המשרה האמריקאנים וראש חיל הארץ הגיניראל ברוק. שמה בא גם הציר האשכנזי הד"ר פֿאָן דאָללעבען, ועוד הפעם ברכות ותשובות עפ"י הנוסח הידוע.
ודרכו הראשונה של הפרינץ היינריך ביצאו מן האניה היתה אל בית הועד של חברת האשכנזים בנויארק. שמה באו קרואי מועד מגדולי העם ושם נערך המשתה הראשון עם ברכות ודרשות.
משם נסע הפרינץ לבית הנתיבות ומחנה רוכבים עוטרים אותו. בבית הנתיבות נפרד מעל המכבדים והמברכים אותו, ויסע משם לניו-גזרסיי. מפה יחל את סבובו, וכמובן יהיה מסעו הראשון אל הנשיא רוזעוועלט.
כבר אמרנו: אין ערך מדיני לכל הדברים האלה, לוא גם ירבו האותות על אחת שבע.
נ"ס.
"הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 38, 26 בפברואר 1902, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
סוף סוף, אחרי תוחלת ממושכה, בא הרגע המאושר שבו זכתה עירנו לקבל את פני הוד מלכותו השלטן, מחמד רשאד החמישי.
האניות וספינות-השריון שהלכו אתמול בבקר לקראת אנית השלטן „ברברוס היירידין“ נפגשו בקסנדרה עם הצי העותמני. בקסנדרה עמד השלטן על חוף האניה ויפקד את כל חילות הצי שעמדו בשורה אחת. מכל האניות נשמעו מנגינות ושירים צוהלים וקריאות הנוסעים שהריעו: „יחי השלטן“!
בשעה שתים ארפית התקדמה האניה המלכותית לקרה-בורון, ושם, מעל המבצר קום-קאלי, ירו אחת-ועשרים יריות-תותח. על היריות הללו ענה הצי העותמני גם הוא באחת ועשרים יריה.
אז עברה אנית-השלטן שהלכה בראש הצי – את כל גבעת קרה-בורון, עד מול החוף אולימפוס ובשעה שלש וחמשה עשר רגעים השליכה האניה את העגן. באותו רגע נתן מפקד הצי אות ומארבעה מבצרי העיר נשמעו מאה ואחת יריות.
מיד השמיעו מקהלות התזמורת שעמדו במרכזים שונים על חוף עירנו את המנגינה הלאומית המלכותית ואחר רעשה הארץ ממחיאות הכפים ומקריאות: „פישחימיז ג'וק ייאשה“ (יחי מלכנו לעולם!)…
ועל החוף הצטופפו אלפי ורבבות נפשות כמו אחוזים בקסם חשמלי, ולמרות הגשמים שירדו בלי-הפוגות היה העם עומד כנטוע במסמרים. החדוה היתה שפוכה על פני כל, ונעים היה להביט אל תוך מיליוני העינים הללו שהפיצו קרני אורה ושמחה אין-סופית על כל הסביבה. כלם היו שמחים, עליזים, מוכנים לקבל את מלכם החביב בכבוד הראוי לו.
הבקור הראשון על האניה.
כשהשליכו האניות את עגניהן, עלו חברי העיריה המקומית וביניהם החברים היהודים ה"ה אליהו בן עוזילייו, נדיר אברבנאל, יצחק פלורינטין, יצחק בוטון ודנון אפנדי, על שתי סירות גדולות ומקושטות יפה לברך את בוא הוד מלכותו. בסירה שניה עלו תשעה מורשים של סלוניקו והסביבות. בבואם אל אנית-המושל נתקבלו על המדרגה מצד פקידי-האניה, ואח"כ דרשו האורחים בשלום חאקי פשה הוזיר הגדול, מחמוד מוכתר פשה הוזיר לים, חליד זיאה ביי, המזכיר הראשי של השלטן; לוטפי ביי ראש השלישים, חורשיד פשה ראש רואי פני המלך.
אחרי מנוחה של רגעים אחדים באו מפקדי הצבא ומושל עירנו אברהים ביי, ומיד הלכו הוזיר הגדול וראש השלישים להודיע דבר בואם להשלטן.
הוד מלכותו עלה על גג האניה ועמד לפני כסא מזהב וחכה להאורחים. מצד אחד עמדו ראש העיריה וחבריה עם תשעת המורשים, ומצד שני היו הואלי ומפקדי הצבא.
המושל הכללי עמד איפוא לפני הוד מלכותו ויציג לפניו את האורחים. השלטן נצטחק קצת, ואלה כרעו לפניו ברך ויברכוהו. אחרי זה הגיש המורשה רחמי ביי בשם סלוניקו את ברכותיו להשלטן.
בינתים נתקרב הוזיר הגדול לפני הוד מלכותו ויאמר לו כי אלפי סירות התקרבו אל האניה המלכותית וכי העם משתוקק בחמימות עזה לראות את פניו.
השלטן נעתר מיד לבקשת הוזיר הגדול ויעמד על קצה האניה ושלח ברכתו להעם שהיה שקוע בתוך „דיליריום“ שאי-אפשר לתאר.
אחרי עבור את כל קצות האניה שב השלטן לכסאו ויברך את האורחים.
אחרי הבקור הראשון הזה שלח הוד מלכותו את חדי פשה, מפקד כללי של שלש הפרקות, וחלי זיאה ביי, מזכירו הראשון של השלטן – לארמון אלאטיני, לדרוש בשלום אחיו המודח והאסיר.
עבדול חמיד קבל אותם בו בלילה ויודיע להם כי הנהו בריא ושמח בחלקו…
עדיל ביי לפני השׁלטן.
לפני סעודת הערב בא ח'ג עדיל ביי המזכיר הכללי של ועד האחדות וקדמה בלוית חברי הועד המרכזי אל אנית השלטן „ברברוס“ ויגיש לפני הוד מלכותו את ברכות הועד המרכזי של אהו"ק. השלטן הביע את תודתו הנעלה ויברך את מעשי החברה ברגש חם.
„בשמחה אמתית רואה אני את פרי מפעלכם שיצרתם! – אמר השלטן לחאג' עדיל ולחברי הועד המרכזי – והנני מאושר מאד לברככם ולהודות לכם בעד עבודתכם הגדולה והפטריוטית“.
והשלטן סים: „עבדו נא איפוא במרץ ובהתלהבות!“.
הוד מלכותו הראה אהדה מיוחדה לטלעת ביי, מי שהיה וזיר הפנים; ושריף ביי, שר ההשכלה שהם כלם חברי הועד המרכזי של ועד האחו"ק.
אנית המערכה העותמנית "ברברוס היירדין". המקור: ויקישיתוף
התאורה הגדולה בלילה.
בלילה נעשתה תאורה גדולה ונפלאה שכמוה לא נהיתה מעולם בסלוניקו. במכתבי האחרון כבר הודעתיכם, קוראי „החרות“ החביבים, על כל ההכנות הנשגבות שנעשו פה לתאורה זו. וכל מה שאתאר לפניכם יהיה כאפס לעומת מה שהיה. אבל במלים אחדות אוכל להגיד, כי עירנו היתה בלילה הזה טבולה בים של אורה ושמחה. כל הרחובות הגדולים סברי פשה, בוליבר המידיה, בקצה ה„מולו“ ואצל ארמון-הממשלה נעשה הארץ מהמית אדם רב אין מספר.
בים וביבשה היתה התאורה מצטינת מאד. אלפי הככבים הזרועים בתוך העיר הסלוניקית הפיצו קוי זהרם והאירו את עירנו במאור חשמלי.
ביחוד הקשתות ושערי-הכבוד שהורמו בכל פנות העיר היו נוצצים ומבריקים, ועליהם היה שפוך איזה הוד מיוחד. מצד הים נשקפה העיר בכל יפיה והדרה, בכל המיתה ושאונה, בכל שיריה ונגינותיה, והיא משכה את רואיה כבחזיון מקסים. אניות-המלחמה, אניות-השריון, הספינות והסירות שטפו את העיר בים זהרורי ומבריק באור החשמל.
אחרי סעודת-הערב קם הוד מלכותו לטיל על גב האניה לאור הירח היפה וישבע ענג רב מהתאורה הזאת שהיתה יחידה במינה.
רדת השלטן העירה.
בוקר. שמש נעימה ומלטפת, חמה ובהירה זרחה למחרת היום. הגשמים חדלו עוד מראשית הלילה והיום היה יפה ומצוין. השוקים והרחובות היו הומים וסואנים עוד מלפני זריחת החמה ואלפי ורבבות אדם נהרו אל החוף ועמדו על ה„ג'אדיס“ שעליהם יעבור השלטן, מספרם עלה ליותר ממאה אלף איש.
בשעה התשיעית בבקר, כשעמדו על הנמל כל המלאכים, המשלחות, פקידי הממשלה והצבא, ראשי ונכבדי העדות, הורידה אניה קטנה אל היבשה את הוזיר הגדול, שר הפנים, שר ההשכלה, שר הים, ראש השלישים, ראש המזכירים וג'אויד ביי.
אחרי חמשה רגעים ירו כל האניות יריות רבות ממקלעיהן – סמן כי השלטן יורד אל היבשה. מיד נסתדרו כל העומדים על החוף במעמדם בסך – מצד אחד פקידי הצבא ושריהם, ומצד שני פקידי הממשלה ושריהם. סוף-סוף הגיעה סירה מוזהבת ויפה עד להפליא שנשאה את הוד מלכותו אל הנמל, והוזיר הגדול ושר הים הושיטו את ידיהם להשלטן שהיה בלוית הנסיכים זיאידין אפנדי ונג'ימדין אפנדי.
אך דרכו רגלי השלטן את היבשה ומבצרי העיר ירו אחת ועשרים יריה. אחר כך נשחט כבש אחד ל„קרבן“, וה„אימם“ של ארמון-המלכות התפלל בקול נעים שהקשיבו לו בתשומת-לב מיוחדה.
השלטן היה לבוש בגדי-שרד צבאיים ובגחוך על שפתיו החל ללכת על השטיחים היפים שנפרשו מן החוף עד מקום העגלות. הוא רכב על עגלתו המיוחדה שהיתה פתוחה ורתומה לארבעה סוסים יפים וחזקים בלוית אסקדרון של פרשים קולעים. אחרי עגלת השלטן התהלכו שש עגלות יפות. בראשונה היו הנסיך זיאידין אפנדי והוזיר הגדול, בשניה – הנסיך נגמדין אפנדי ושר הפנים; ויתר העגלות נשאו את בני לויתו של השלטן. כשהחלה התהלוכה הכבודה לשים אל דרך פעמיה החלה התזמרת הצבאית לנגן, הצבא הרים את נשקו והמון העם הריע בהתלהבות גדולה „יחי השלטן!“
לאורך כל הדרך היו החלונות, הגזוזטראות, הגגות מלאים אנשים נשים וטף. ועל פרשת הדרכים עמדו משני העברים שורות ארוכות של אנשי-צבא, שוטרים, זנדרמים, תלמידים ותלמידות בתי-הספר התורקים, היהודים, היונים, הבולגרים, הארמנים, הרומנים, האטלקים והצרפתים וכו' שעמדו בראשות מוריהם ומורותיהם ודגלים בידיהם. תלמידי ה„תלמוד תורה“ ביחוד הצטינו במעמדם, בלבושם ובשיריהם. גם יתר התלמידים שרו שירים לאומיים משמחים. העם היה במצב של התרגשות שקשה לתאר. כל העינים היו צופיות ותלויות בעגלת-השלטן שהיה מברך את העם בצחוק נעים על שפתיו.
הסדר היה נפלא וראויה באמת המשטרה לתהלה רבה שהצליחה לשמר על הסדרים באפן היותר מצוין. הזנדרמים היו חביבים מאד עם המוני-העם ושום דבר עגום לא בא להפריע את השמחה הכללית. התהלוכה עברה על פי התכנית שהוקבעה מראש ברחוב ה„מולו“, בוליבר אוניון, רחוב מחת פשה, עד ארמון הממשלה.
כשהגיע השלטן אל הארמון הזה קול אדיר וחזק פרץ מאלפי פיות: „יחי מלכנו לעולם!“
השלטן נח קצת באולם הגדול, ובחוץ השמיעה התזמורת המלכותית את מנגינותיה הנעימות.
[…]
"החרות", שנה שלישית, גליון ק"ז, 20 ביוני 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
פאָלא, 24 יוני (6 יולי) היום הורידו המימה את אנית המגדל „קראָנפרינץ רודאָלף“ לעיני הקיסר והנסיכים הגדולים קארל-לודוויג ופערדינאנד והנסיכה הגדולה מאריא-טהערעזיא אשר באה למלא מקום הקיסרית ולעמוד על הדוכן בהנתן שֵם לאניה. בענות הקיסר על דברי שר האניות שטערנעק, הוכיח עד כמה גדול ערך החגיגה הזאת לאניות המלחמה אשר לאויסטריה, ויאמר: „מי יתן ואנית המגדל החדשה הזאת תהיה גם היא לנו לברכה, ואם מלחמה תהיה לנו, אם יגזור ה', אז תנחיל אותנו גם היא כבוד ועוז נוסף על הכבוד והעוז אשר הנחילו אותנו אניותינו עד כה“. במכתב התעודה אשר נתן הקיסר על יד שטערנעק יביע את רגלי שמחתו ואת הכבוד אשר ירחש לכל אניות המלחמה אשר לאויסטריה.
"היום"(סנקט פטרבורג), שנה שניה, מס' 138, 7 ביולי 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נסיעתו של השולטן החדש, מוחמד החמשי לחירקיי, היתה אתמול בחגיגות נהדרה. הוד מלכותו יצא מארמונו „דולמה-בגצ'ה“ על גב האניה הקטנה, השולטנית „אירטוגרול“, בלוית כל הנסיכים, הוזיר הגדול ומזכירו הראשי, חאליד זיאה בי.
בשעה אחת-עשרה הגיעה ה„אירטוגרול“ אל המקום אשר עמד הצי התורקי, הכן, להפליג. הספינה השולטנית עברה על פני ספינות המלחמה, ופתאם נשמעו יריות רבות לכבודה. ברגע ההוא הורדה סירה קטנה הימה, ובתוכה האמירל האנגלי גמבל. הסירה התקרבה במהירות הברק אל הספינה השולטנית, וגמבל פשה עלה עליה. השולטן קבלהו בחביבות גדולה, וזה הראשון מסר רגשי תודה להשולטן בשם כל הצי התורקי.
עברו חמשה-עשר דקים וה„אירטוגרול“ עברה הלאה, ותשם את פניה לדרך חירקיי. בשתים וחצי (אחרי הצהרים), הגיעה לחירקיי. במשך הזמן הזה אכל השולטן בחברת הנסיך, יורש העצר, יוסוף עיזת-אלדין והוזיר הגדול, את ארחת הבקר – על ירכתי האניה.
על חוף חירקיי נעשתה להשולטן קבלת-פנים נהדרה מאד. שטיחים יקרי הערך נשטחו על פני כל הרציף. שלט גדול, בתמונת קשת, הוקע על פני כל החוף, על השלט היה כתוב באותיות גדולות מזהבות: ברוך הבא! יחי השולטן!
חיקמיט פשה, נציב קיסמידט וג'ימל בי, פחת איסקוטר, וחאג' אקיף בי, מנהל בית-החרשת הגדול אשר להממשלה – עמדו על החוף ויקבלו את השולטן ואת אורחיו בכבוד גדול. על פני בית-החרשת עמדו כל הפועלות בשורה, ובראשן שתי האמנות: קריסטאלי (יונית) ומורב'יד חאנום (תורקית), שתיהן עלמות יפהפיות, ישבו לפני מכונותיהן ויעבדו את עבודתן היומית.
השולטן הלך בראשונה אל בית-הקיץ אשר נבנה לפני שנים אחדות, לכבודו של קיסר גרמניה, וינוח שם רגעים אחדים. משמה הלך אל בית-החרשת ויבקר את כל האגפים השונים. המנהל לוה את השולטן במשך בקורו את בית-החרשת. השולטן הביע את שמחתו הגדולה על התקדמותו של בית-החרשת ועל מלאכותיו המפליאות, ויקנה חפצים שונים מהדברים אשר הגישו לפניו. משם הלך השולטן אל „חונקייאר קיושק“. שמה כבדוהו במשקאות וגלידות שונות.
במשך כל הזמן הזה השמיעה בחוץ התזמרת הצבאית את מנגינותיה הלאמית וההמון השתגע משמחה. בשעה חמש יצא השולטן יחד עם אנשיו מחירקיי, וישוב לארמונו „דולמה בגצ'ה“ בשעה שמנה וחצי בערב.
"הצבי", שנה עשרים וחמש, מס' 210, 2 ביולי 1909, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית המערכה החופית "אדמירל סֶנְיאַבִין", 1901. המקור: ויקישיתוף
ביום 10 (22) לח"ז הורידו הימה לעיני כבוד הרוממות אנית מגן החוף „אדמיראל סיעניאווין“ אשר נבנתה בבתי המלאכה של האדמיראליציא החדשה. כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה עם כבוד מלכותם יורש העצר יר"ה, הנסיכים הגדולים והנסיכות הגדולות וגם האורחים הנעלים: כבוד מלכותה מלכת יון עם יורש העצר ניקוליי ובת המלך מריא, וגם נסיכת אוהעלס ובנותיה ויקטוריא ומויד, באו מפטרהאף באנית המלכות „אלכסנדריא“ בשעה 12 בצהרים לפטרבורג. אנית המלכות השליכה עוגן בתעלת הים. כבוד הדר מלכותם והאורחים הנעלים עלו מן האניה ויבואו לאניות קיטור קטנות. כאשר באו אל בית המלאכה ברך כבוד הדר מלכותו יר"ה לשלום את אנשי משמרת הכבוד, כבוד הדר מלכותה הקסרית יר"ה קבלה דין וחשבון ממשמרת הכבוד של גדוד השומרים לראש המלך, אח"כ עלו כבוד הדר מלכותם יר"ה וכבוד מלכותם אל אניה אחרת ואחרי בקרם אותה באו אל האוהל אשר שם הוצעה תבנית האניה החדשה. הגיעה השעה 12 ורבע ולקול תרועת הידד וקול רעם כלי התותח מאניות הצבא אשר עמדו על הנעווא, הפליגה לה האניה החדשה נתיב בים. ויהי כאשר השליכה האניה החדשה עוגן הורם עליה דגל הקיסר ולהקת הנוגנים השמיעה מנגינתה.
"הצפירה", שנה עשרים ואחת, מס' 84, 27 באוגוסט 1894, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 
