בחוף תל-אביב ובנמל חיפה – 4 בנובמבר 1936

מחפר בעבודתו בבניין נמל תל-אביב, 1936. מקור: ויקישיתוף.

בחוף תל-אביב

מכונות

הבא אל שטח הבריכה יתרשם ממראה המדלים המחפרים שהובאו ממצרים או נרכשו ממקור חשוב כאן. מדלה נודד אחד החל אתמול נוסע כבר בכוח קיטורו הוא כדי לעלות אט לאט על חומת הבאֶטון. תפקידו לעזור בהכנות היציקה של קצה החומה הנמצא במים עמוקים שני מטר ומעלה.

וכן מוכן כמעט המחפר על גבי דוברת הברזל וייתכן שעוד היום יתחיל לעבוד. זוקפי מכונה זו קבלו עליהם להרכיבה עד מחר, אך הקדימו במאמצי עבודת יום ולילה (כמו שנעשית כל העבודה בבריכה) וגמרוה להיום. מרכיבים עוד שני מדלים־מחפרים, האחד על גבי דוברה והשני ביבשה. מלאכת החפירה תיעשה, איפוא, מהר.

מר פריד, המהנדס הראשי מטעם ועד ת"א לנמל ותחבורה, שנסיונו הוא מארצות אחרות, מדגיש מדי פעם את טיב עבודתם של הפועלים והאומנים שלנו במלאכות המורכבות בבנין נמל הסירות, שאינן שונות במהותן מהעבודות בבנין נמל גדול.

מספנה

אתמול הוחל ביציקת היסוד לצריף־בית־המלאכה לתיקון סירות ובנייתן (ליד הבריכה) מטעם חברת הפריקה, בהנהלת רב החובל זאב־הים. כאן תיבנינה במהירות סירות משא גדולות בהדרכת בונה־סירות מובהק.

מחסן ההדרים

הכל מוכן לראשית יציקת היסודות של מחסן ההדרים על שפת הבריכה.

בפריקה

פריקת המלט מהאניה היוגוסלאבית מאטקוביטש נגמרה אתמול בשעה אחת אחה"צ. פרקו אתמול כ־300 טון. לפני הפלגת האניה אמר רב החובל היוגוסלאבי בדברי הפרידה, שנוכח כי דיבות טפלו על העבודה בחוף ת"א. אמרו לו כי יוכרח לעגון כאן שבועות, משום שהעבודה מפגרת מאד. עתה יכחיש את הדיבות ויספר בכל מקום בשבחם של ת"א וחופה.

בניית הקירות

חומות הבאֶטון של הבריכה הגיעו לאורך 90 מטר. קיר הברזל של הרציף – ל־30 מטר. מזג האויר הועיל להתקדם. קצב העבודה הולך ומתפתח. אילו הספיק הכסף ב„אוצר מפעלי הים“ היה אפשר לגמור החורף את בנין הבריכה במילואה, ולא במחצית התכנית, כפי שאומרים לעשות זאת כיום. התבוא מהציבור דרישה לעסקני הנמל, שישיגו אמצעים ויגמרו את הבריכה ולא ידחו זאת לשנה? האם לא יתן הצבור ל„אוצר מפעלי ים“ את האמצעים הדרושים בשביל הגמר?

* * *

המצב בנמל חיפה

המצב בנמל חיפה נורמלי בהחלט. ב־12 יום, מ־20 באוקטובר עד 1 בנובמבר, פורקו בנמל חיפה בסך הכל 16.500 טון סחורות. יש גם הוכחות כי המצב בנמל חיפה משתפר והולך. במשך 12 הימים הנ"ל הסיעה הרכבת מנמל חיפה יום יום 160 קרונות טעונים, מהם החצי סחורות חדשות והחצי מהמלאי שבמחסנים. כיום נמצאת בנמל כמות של 12 אלף טון, והמצב הזה הוא נורמלי.

מוזר הדבר, כי את התבואה משאירים תחת כיפת השמים, אף על פי שמחסני המכס ריקים למחצה ויש מקום מספיק להחסנת התבואה.

אשר למשלוח תפו"ז, אין כל ספק, כי דרך נמל חיפה אפשר בעונה לשלוח לפחות 5–6 מיליון תיבה, כי מלבד אפרויות ההטענה על יד הרציף הולך ונגמר בנין המחסן הגדול להטענת תפוחי הזהב לסירות. לפי קצב העבודה ייגמר המחסן בעוד חודש ימים, היינו עוד לפני עונת המשלוח העיקרי.

בין 700 הסבלים, העובדים מטעם הנהלת המכס, רק 22 הם ערבים מא"י, כ־100 ממצרים, והשאר – חורנים. כידוע אין בין סבלי המכס אף יהודי אחד. אין מקבלים יהודים אעפ"י שהעבודה סובלת הרבה, וכל הבאים לנמל יכולים להיוכח, כי הנוסעים נאלצים לשאת בעצמם מטען כבד, מפני שאין רוצים למסרו לידי חורנים המתנפלים עליהם בצורה פראית.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3489, 4 בנובמבר 1936, עמ' 1.  העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להכשרת בעלי מקצוע בנמל חיפה – 6 במרץ 1935

אל הים!

ספנים וסבלים יהודים בנמל חיפה. – דרושה פעולה צבורית רחבה להכשרת בעלי-מקצוע במלאכות-הים

מה חלקנו בעבודות הנמל בחיפה?

אבא חוּשי, מזכיר מועצת פועלי חיפה, מסר לבא-כוחנו:

בין 2500–3000 איש העובדים בחורף זה בנמל חיפה יש 350–400 יהודים, ובין אלה – 200 מעולי סאלוניקי. היהודים עובדים בהובלה, בספנות ממש, בסבלות וסטיבידוריות. אין לפי שעה סטיוידורים (סבלים העובדים באניה) יהודים אלא סאלוניקאים.

עד לפני ארבעה חדשים היו הסטיוידורים שלנו עובדים אצל קבלנים ערבים. תנאי העבודה היו, כנהוג, אצל ערבים: 12 שעות ליום. השכר היה 34–40 גרוש ליום, מהפועלים היו מנכים גרוש ליום – דמי ביטוח ממקרי אסון. עבדו לא יום-יום, אלא בסירוגים, כרצון הקבלן ובסידוריו. והנה בזמן האחרון השתחררו הסטיוידורים היהודים מאפוטרופסות של קבלנים והחלו לקבל עבודה ישר מסוכני הים.

סוכני האניות רוקח ושותפיו היו ראשונים להתקשר עם הסטיוידורים הסאלוניקאים היהודים. יתר הסוכנים היססו תחילה ואח"כ הצטרפו גם הם: דיזנגוף ושותפיו, ארנולד ברנשטין בעלי האניה „תל אביב“ הם גם סוכנים לאניות אחרות) ועוד.

עוד סוכנויות של אניות מלבד הנ"ל יש בידי יהודים: „פרדס“, משולם ושלוש, רוזנפלד, ברקוביץ, בן-נחום (וייט ובנו). ויש לציין כי הסוכנויות האלה נענות לדרישת העבודה העברית.

עתה הוכיח הניסיון כי הקבוצה הסאלוניקאית הצליחה ואינה נופלת בטיב עבודתה ורגש-אחריותה מקבוצות הסטיוידורים הותיקות ביותר. לפי שעה עובדים 53 איש. חסרים לפחות עוד 100 פועלים יהודים למקצוע זה. החברים הסאלוניקאים מגלים רצון טוב לחנך עוד בעלי מקצוע יהודים.

* * *

בספינות ובאניות השייכות ליהודים עובדים („דורה“, קארולה, „עתיד“, „הר ציון“, „הר הכרמל“, „תל־אביב“) עובדים כשלוש מאות איש. בהם רק שליש יהודים.

יש צורך לחנך אנשים במקצוע. מר א. ברנשטין הבטיח לעזור בזה. נחוצה לפחות ספינה אחת הגונה ללימוד, כדי שנוכל להרבות את האפשרויות להתאמן במלאכת־הים.

יש כבר נצני איגוד בין יורדי הים שלנו. נחוץ להצטרף לאינטרנציונל פועלי הים. יש חוקים ומנהגים בין־לאומיים להגנה על יורדי הים. אף המשכורות נקבעות לפי דגל האניה, כלומר שייכותה לארץ מסויימת.

מספר ניכר של ספנים יהודים עובדים בחברת הספנות של רוקח ושותפיו בהנהלתו של רב־החובל זאב־הים. ספנים אלה הם חניכי ענף-הים של התאגדות-„הפועל“. לחברה יש 12 סירות־משא וסירות־מוטור (לנוסעים).

מועצת פועלי חיפה דואגת עתה לישוב עובדי הים. הקה"ק הקצתה למטרה זו 300 דונם בעמק זבולון, ליד קרית חיים. סודרה קבוצה ראשונה להשתכנות. עולי העדה הסאלוניקאית בתל אביב עוזרים בדבר, וביחוד יש לציין את מר דוד פלורנטין.

מלבד החברים מסאלוניקי נכנסו זה לא כבר לעבודת הסבלות חברים שעלו מפולין במיוחד לעבודות הנמל. הם נקלטו יפה בעבודה.

מקצועות הנמל והים דורשים טיפול צבורי מתמיד כדי להחדיר בהם את העבודה העברית וכדי להרים בהן את תנאי העבודה לגובה הוגן.


"דבר", שנה עשירית, מס' 2985, 6 במרץ 1935, (תוספת ערב), עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מהנעשה והנשמע בנמל חיפה – 26 בפברואר 1935

מהנעשה והנשמע בערי הארץ

חיפה והנמל, 1937. צילום: זולטן קלוגר. מקור: ויקישיתוף.

[…]

חיפה

[…]

בנמל

לרגלי סערת הים במשך השבועות האחרונים רוכזה כמעט כל תנועת האניות בנמלה של חיפה, הן אניות מטען הן אניות הנוסעים. מלבד אניות הנוסעים הרגילות החלו באות בזמן האחרון גם אניות מיוחדות עם נוסעים מטרייסט. אף תנועת אניות התירים בעונה זו מרוכזת בנמל חיפה. פקידי אגף העליה הממשלתי, פקידי הסוכנות היהודית ופקידי מחלקת הבריאות עמוסים עבודה למכביר ועובדים בלי ליאות לעתים תכופות למעלה מ־8 שעות ביום על אף מזג האויר הרע, אם כי לעזרתם גויסו גם פקידי המחלקות הנ"ל ממקומות אחרים.

אגב, יש לציין את ההתאמצויות שנעשו מצד פקיד החוף, מר פנקס, שהודות לפעולתו הרבה הוכנס סדר מופתי בהוצאת חפצי הנוסעים מבית־המכס ללא כל עכובים כאשר היה עד כה ובהעלאתם המהירה של הנוסעים אל החוף.

מאות הנוסעים מהאניות „פולניה“ ו„פילזנה“ הורדו השבוע במהירות רבה וקיבלו מיד את חפציהם מבתי המכס הודות לסדרים החדשים שהוכנסו בנמל.

[…]

גדול דגים

„פלשטין“ מודיע כי היהודים הביאו יותר מעשרים קנטר של דגים חיים ממין שאינו בנמצא במימי א"י, על מנת לגדלם בברכות, שיבנו למטרה זו בהדר הכרמל.

[…]

את מי הביאה האניה „תל אביב“?

האניה „תל אביב“ שהגיעה לנמל חיפה אור ליום ששי, הביאה קרוב ל־300 נוסעים. על 2 תרניה התנוססו הדגל הא"י והדגל תכלת לבן. בין הבאים באניה זו: הרב ד"ר ליאו בק – ראש קהלת היהודים בגרמניה, הרב ד"ר קרלבך מהמבורג, הד"ר שלאסברג – בא כח קרן היסוד ופרופ' אוטו וורבורג ורעיתו. הד"ר סנטור מהנהלת הסוכנות עלה על האניה לקדם את הבאים. קהל גדול הצטופף על הרציף לקבל את פני הרב ד"ר בק.

מלבד אלה הגיעו באניה זו העתונאים: דוריס ויטנר מ„המבורג איזראיליטישס פמילינבלאט“ ובא כח העתון הרשמי של הנאצים „פולקישר באובכטר“, הד"ר מרטוני, שבא בפקודת עתונו לבקר את א"י.

ביום ג' תערך חגיגה רשמית בשביל מוזמנים על האניה „תל אביב“ עם סעודת הצהרים.


"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 141, 26 בפברואר 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הצפיפות בנמל חיפה ותוצאותיה – 5 במרץ 1934

הצפיפות בנמל חיפה ותוצאותיה

סופרנו בחיפה מודיע:

הצפיפות בנמל חיפה גדלה בזמן האחרון למעלה ראש.

ביום כ"ו לפברואר עגנו בנמל 28 אניות בהן 22 בתוך אזור הנמל ושש מחוצה לו (בהן האניה הגדולה „קונטה די סבויה“. האניות היו 7 אנגלי[ו]ת, 4 יוניות, 3 שווידיות, 3 דניות, 2 איטלקיות, 2 גרמניות ואחת־אחת אמריקנית, פולנית, בלגית, טורקית, הולאנדית, יוגוסלאבית, מצרית (בס"ה אניות נושאות 13 דגלים שונים).

ומכיון שהסדורים בנמל אינם מאפשרים פריקה וטעינה בזמן אחד של כל כך הרבה אניות נתהוה מצב כזה שהאניות בבואן לנמל נאלצות לחכות גם כאן ימים אחדים עד שיגיע תורן להפרק ובפרט שעונת משלוח תפו"ז בתקפה ועל ידי כך נגרש נזק רב לסוחרים.

אופייני מאד המקרה שקרה לאניה האמריקנית „אקסוקורדה“. היא באה ביום א' ליפו, טעונה 600 טונות בשביל יפו וחיפה (אבטומובילים, פירות ועוד). לאחר בואה ליפו הוברר, שאין האניה יכולה לפרוק שם את סחורותיה מיד, מפני שקדמו לה אניות אחרות המחכות לתורן, ומכיון שהיא גם אנית נוסעים הפליגה לחיפה לאחר שסוכן האניה קבל הבטחה מאת ה' סטיד בעצמו, שמיד להגיעה לחיפה יפרקו ממנה את סחורותיה. והנה כשהגיעה האניה לכאן חכתה לה הפתעה חדשה: אין אפשרות לגשת מיד לעבודת הפריקה, מכיון שהנמל והרציפים תפוסים אניות משא רבות וכל הסירות שברשות הנהלת הנמל תפושות אף הן ומלאות סחורות רבות. במצב זה לא נשארה לאניה דרך אחרת אלא להפליג לבירות. יש עוד להוסיף שבחיפה היתה האניה צריכה לטעון 330 ט. אשלג מתוצרת חברת האשלג ו־1500 תיבות תפוחי זהב וכמות הגונה של תבואה.

במצב כזה פנה סוכן חברת אקספורט ליין ה' רוזנפלד להנהלת עבודות הנמל ולאחר השתדלות מרובה הסכים מנהל העבודות ה' טומסון להשאיל להנהלת בית המכס ארבע סירות גדולות מאלו שהן עדיין ברשותה ובאמצעותן נעשתה פריקת הסחורות מהאניה במשך כל יום ב'. וכך יצא דבר משונה מאד, שבונה הנמל בעצמו איפשר לאניה „אקסוקורדה“ לפרוק את מטענה בחיפה דוקא באמצעות אותם מכשירי ההובלה, שהיו משתמשים בהם לפני היות הנמל. דבר זה מראה על ה„סדורים“ הטובים שבנמל ועל ההכרח בשפורו ושכלולו.

מכל מקום הפסידה האניה בחיפה חצי יום ומלבד זה גם לא היתה לה אפשרות לטעון את כל כמות האשלג, שהיה עליה לקבל כאן, ובמקום 330 טון לקחה רק 70 ט.

מקרה יותר מפליא קרה לאניה האיטלקית „ריזווליו“ מחברת האניות איטלקית־ארץ ישראל שנוסדה בזמן האחרון, להובלת נוסעים ומשאות מא"י לאירופה. אניה זו המהלכת בין יפו־חיפה וקונסטנצה הביאה מרומיניה ליפו בסוף השבוע שעבר 60 קרונות עצים שונים (בהם גם עצים לתיבות תפו"ז). מפני סערת הים הוכרחה ללכת לחיפה, כאן פרקה חלק מן העצים שנועדו לנמל זה, אולם מכיון שסוחרי יפו לא הסכימו לשלם את דמי ההובלה המיותרים מחיפה ליפו במסה"ב, ומכיון שאילו הלכה ליפו היתה צריכה לחכות שבועים ימים עד שיגיע תורה, בחרה האניה בדרך שלישית ולקחה חזרה את 60 הקרונות לקונסטנצה. והיא תפרוק אותם ביפו רק בחזירתה מרומיניה. עם זה טענה האניה בחיפה 7200 תיבות תפו"ז לרומיניה. שני המקרים הנזכרים נותנים מושג מהמצב השורר כיום בשני נמלי של ארץ־ישראל בעונת האימפורט המוגבר והאכספורט הגדול של תפוחי הזהב לחו"ל.


"הארץ", שנה שבע עשרה, מס' 4447, 5 במרץ 1934, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בנמל חיפה – 30 בינואר 1934

חיפה

בנמל

האניה „דיאנה“ הביאה בשבת מקנדה חלקי ארגזים לתפוחי זהב, בס"ה כ-100 אלף תיבה. בפירוק ארגזי תפוחי הזהב הבאים בשביל סוחרים יהודים עסוקה מזה שנים קבוצת הסבלים היהודים בנמל. הפירוק היה נעשה תמיד מהאניות לסירות ומן הסירות לרציף. גם הפעם החלה העבודה בסדר זה, אולם חברת „לויד טריסטינו“ פנתה בבקשה לחברה שאליה נשלח המטען, כי חלק מהמטען יפורק ישר לרציף. החברה הסכימה. בזה השתמשו הקבלנים הערבים שמונופולין בידם לעבודת הפירוק מהאניות לרציף, הביאו כ-100 חורנים והחלו בעבודה. ב"כ החברה התערב, וקיפוח הפועלים היהודים נפסק.

באניה „איטליה“ באו 91 נוסע, רובם עולים. לרגל הסערה לא יכלה האניה לעגון ביפו ופרקה את כל מטענה בחיפה, בתוכו 120 טון בעד יפו.

האניה „ניציאה“ טענה 30 אלף תיבות תפו"ז.

מחמת הסערה ביום א' נותקה האניה „קנה“ משרשרות העוגן ומהחבלים שבהם היתה קשורה לחומת המים. הגלים נשאוה והאניה נתקלה באנית „סוריין פרינץ“ ושברה לה כנף. „סיריין פרינץ“ טעונה 23 תיבות תפוחי זהב.


"דבר", שנה תשיעית, מס' 2647, 30 בינואר 1934, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חוברות נאציות בנמל חיפה – 7 בינואר 1934

לקחה פרי הדר והשאירה באושים

חוברות נאציות בצרפתית לערבי א"י

סופרנו בחיפה מודיע:

ביום ו' עגנה בנמל חיפה האניה הגרמנית „סמירנה“, שלקחה אתה מטען תפו"ז לגרמניה. כחצי שעה לפני הפלגתה לדרכה מסר אחד הקצינים של האניה לערבי אחד חבילת חוברות בצרפתית לשם הפצתה בעיר. החוברות מוקדשות לתעמולה נגד היהודים. שם אחת החוברות „התרבות הגרמנית במזרח“. כשזזה האניה וב"כ סוכנות „דויטש ליואנט ליין“ נפרד מאנשי האניה בברכת נסיעה צלחה, הריע הקצין הראשי „הייל היטלר“ וכל המלחים עמדו דום וחזרו על הברכה.


"דבר", שנה תשיעית, מס' 2627, 7 בינואר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת הנמל בחיפה – 1 בנובמבר 1933

אוניית המשא Lancastrian Prince ניגשת לרציף הנמל החדש, כשעל סיפונה הנציב העליון ומלוויו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת הנמל בחיפה

מיניסטר המושבות מאשר את שתי ההתחייבויות הכלולות במנדט

„על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים, התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא-פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכויותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות“.

ההכנות

ההכנות לחגיגת פתיחת הנמל הורגשו ביתר שאת עוד מאתמול בבוקר. משמרות השוטרים הוגברו בכל העיר ובפרט בעזור המיובש של הנמל. לאורך שטח הנמל סובבו מאז הבוקר משמרות שוטרים בריטיים וא"י, רגלים ורוכבים, חבושי קובעי פלדה. התענינות הקהל בפתיחת  הנמל החלה עם קבלת העתונים בהשכמת הבוקר וכבר בשעה עשר התאסף קהל גדול, יהודים וערבים, במרכז המסחרי ומסביבו, והסתכל בחגיגה מרחוק, ומילא גם את הגגות והגזוזטראות הסמוכים, רבים טיילו בכביש החדש שעל יד הנמל. מעל לכל משרדי סוכנויות האניות, הבנקים, משרדי הממשלה ומחסני „ספיניס“ הונפו דגלים בריטיים. מפאת ביטול כל ההזמנות בשביל הקהל, לרגל קצוץ תכנית החגיגה, הוזמנו אתמול בבוקר באי-כח העתונות העברית בחיפה אל משרדי הממשלה ע"י סגן מושל המחוז הצפון מר פיראון. הוא הודיע לעתונאים, שהם מוזמנים להשתתף בחגיגת פתיחת הנמל, שהיא מאורע חשוב בחיי הארץ ומסר לידם רשיונות כניסה לרציף הנמל במקום הכרטיסים הקודמים שבוטלו.

הנציב בא

בשעה עשר לפני הצהרים הגיע מירושלים באוירון ה. מ. הנציב העליון בלוית 4 אוירונים אחרים וירד במגרש התעופה שבמפרץ חיפה. בשעה 11 לפה"צ החלו לבוא כל המוזמנים דרך השער המערבי של הנמל והתקבלו בכניסה על ידי פקיד המחוז מר בינה. הביקורת ליד הכניסה היתה חמורה מאד. השתתפו בחגיגה קרוב לשמונים אורחים מפקידי הממשלה הגבוהים, באי-כח חברות אניות ואחרים. בין הנוכחים היו הקול' פלמינג, מסוכני הכתר בלונדון, הקול' ווד מהצירות הבריטית בקושטא, ה' הארדינג, מנהל החברה האנגלית „הופ ליין“, הקול' בארון, מנהל מחסני הערובה במצרים, מק-קולן, בא-כח החברות האנגליות המאוחדות, גיוון ב"כ סוכנות „ללויד“, ה' קיבלר, הקונסול השווייצרי בארץ ישראל, קירכנר סוכן חברת אניות גרמנית, רבי החובלים של האניות לנקסטריי-ברינת, קאנה, פלמניאן והללן. קציני אנית המלחמה „הסטינגס“, מנהל עבודות הנמל תומפסון, מנהל המכס סטיד, מנהל הרכבות ווב, מנהל המשרד לעבודות צבוריות הממשלתי ה' פאדסי, מנהל החוף גיב, ואחרים.

חגיגה צנועה

על רציף הנמל, בין שני המחסנים, הוקמה במה מקושטת בדגלים ומשני עבריה אלפי כסאות בשביל הקהל, שנשארו ריקים. המחסן מספר 2, שנועד לאורחים קושט אף הוא בדגלים ובירק, ובו סודר מזנון ע"י מר ספינס, והתקנה תחנת רדיו ע"י פקיד הדאר מר בריישה. גם כל האניות שעגנו בנמל התקשטו בדגלים לכבוד החגיגה.

קבוצת המלחים, בת 20 איש, מאנית המלחמה „הייסטינגס“, הסתדרה על רציף הנמל ומיד נכנסה והסתדרה לעומתה פלוגת הצבא הסקוטי, החונה בחיפה ובראשה שתי תזמורות צבאיות.

ה. מ. עולה על ה„לאנקאסטריאן פרינס“

בשעה 11.30 עלה הנציב העליון בלוית מפקד האויריה, מושל המחוז מר קיטרוטש ושני שלישיו על אנית-המשא „לאנקאסטריאן פרינס“ של החברה האנגלית „פרינס לאין“, שעגנה מחוץ לאזור הנמל. כעבור זמן מה הרימה האניה את עוגנה ונכנסה לתוך אזור הנמל. בהכנסה נשמעו שבע יריות תותח, שהועמד על שובר הגלים הראשי, ואחרי זה נשמעו 21 יריות מאנית המלחמה „הייסטינגס“ לכבוד הנציב. האניה „לאנקאסטריאן פרינס“ החלה להתקרב אל הרציף ובשעה 12.5 ורבע עגנה ליד הרציף. הנציב העליון ומלויו ירדו מעל האניה, כשכל הצבא ופלוגת המלחים עומד דום. הנציב העליון היה לבוש בגדים אזרחים אפורים ולראשו צילינדיר אפור. ברדתו מעל האניה ערך מפקד לצבא ולפלוגת המלחים, וכתום המפקד נגש אל חברי ועדת הנמל הממשלתית ושוחח עמם קצרות. כעבור רגעים מספר עלה הנציב העליון בלוית מר קיתרוטש, מפקד האויריה, מר סטיד ומר תומפסון, פיראון וויב, פאדסי ומפקד הצבא על הבמה.

מר סטיד פתח בברכה קצרה והזמין את מושל המחוז ה' קיתרוטש, להשמיע את נאומו של מר פאלמר אשר מפאת מחלתו הפתאומית לא יכול היה להשתתף בחגיגה.

*   *   *

משמר כבוד על רציף הנמל בחיפה מקדם את הנציב העליון ופמלייתו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

נאומו של סיר פרדריק פאלמר

הוד מעלתך, גבירותי  ואדוני.

הנני מכיר לכם תודה על תתכם לי את הרשות לומר מלים אחדות בקשר עם טכס הפתיחה של הנמל הזה. למותר לי לדבר על המפעל אשר בוצע – הנהו עומד לפניכם, ואתם מוכשרים לא פחות ממני לחוות דעה עליו.

הזכרות האחת, שאני יכול ביושר-לב לתבעה לעצמי היא שהקונצפציה של התכנית היתה שלי, שהרי עבוד התכנית והנהלת העבודות היו מסורים לידיו של שותפי מר בקטון ורבים מכם יודעים אל נכון מה רבו הזמן, המרץ והכשרון אשר השקיעו בעבודות האלה מאז הוחלט שממשלת פלשתינה (א"י) תבצע את המפעל באמצעות מחלקה ממשלתית משלה. זכות רבה היתה לממשלת הוד מלכותה ברכשה לה את חבר העובדים של מחלקת מפעלי הנמל, עלי להזכיר במיוחד את מהנדס הנמל שלכם מר תומסון אשר נצח על המלאכה מהחל ועד כלה. כולכם יודעים כיצד הקדיש את מרצו וכחותיו לבצוע העבודה וכיצד אזרו חיל חבר העובדים שלו במאמץ מרוכז אשר בלעדיו לא יכול ולא יבוצע כל מפעל חשוב במינימום של זמן, ומה שיותר חשוב לממשלת הוד מעלתך, במינימום של הוצאות. המהנדסים ושאר העובדים במשרד הלונדוני של חבר המהנדסים היועצים שלכם עבדו שכם אחד עם מחלקת עבודות הנמל שלכם וסייעו בידה ככל האפשר בסדור תכניות המפעל, בקביעת התכניות וביחוד בשימם עין פקוחה על ההוצאות.

ההוצאה הכוללת, המגיעה במספרים עגולים למליון ורבע פונטים, עלתה רק באלפי לירות אחדות יותר מן ההערכה המאושרת, אעפ"י שלאחר הכנת הערכת התקציב נתעורר הצורך להוציא הוצאות בעבודות הרחבה נוספת שעלו בסך 80.000 פונט.

על תוצאה מצויינת זו יש להודות בראש ובראשונה, למר בקטון, למר טומסון וחבר העובדים שלו.

סבור אני כי עלי להביע גם דברי תודה לממשלת הוד מעלתך על האמון אשר רחשו למהנדסים היועצים במשך כל אותו הזמן שבו נמשכו פעולות הבנין של הנמל. אני שמח מאד על שסוכני-הכתר של המושבות מיוצגים כאן היום ע"י הקולונל פלימינג, השרות אשר שרת הקולנל פלימינג את ממשלת הוד מעלתך בנהלו את המשא והמתן לחוזים חשובים ידוע לכם היטב ובמערכת היחסים בין סוכני הכתר ובין הפירמה שלי הושיט הקולנל פלימינג עזרה רבת-ערך.

כשבאתי הנה בשנת 1923 כדי לערוך דו"ח על שאלת המקום שיבחר לצורך בנין הנמל בפלשתינה (א"י) לא הייתי אופטימי ביותר על גידולו של סחר הארץ, אך מאז ועד עתה באה תמורה רבה בדעותי. ההתפתחות שהחלה בעשר השנים האחרונות היא ממש מפתיעה. הגידול הענקי של סחר תפוחי הזהב וההתפתחות העצומה בשאר ענפי החקלאות וכן במסחר ובתעשיה, ועתה הפתיחה הקרובה של צנורות השמן ממעינות הנפט של עיראק, הכוללים אוצרות נפט, אשר אין להם שיעור כמעט – כל הדברים האלה באו ויאתיו בתקופה קצרה זו, אין אפוא כל ספק, כי הצלחתו של הנמל כבר מובטחה.

לאחר קריאת הנאום של ה' פאלמר נשא הנציב העליון את דבריו:

*   *   *

הנציב העליון ארתור ווקוף בחנוכת נמל חיפה, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

נאום הנציב העליון

אדוני היושב ראש, גבירותי ואדוני.

הנני מאושר מאד על כי יש ביכולתי להכריז על פתיחתו הרשמית של נמל חיפה לספינותיהן של כל האומות.

ראינו, מה חלקה היתה עגינתה של האניה. עד שנבנה הנמל הזה לא היה לחיפה אלא רציף פתוח. האניות אשר התעכבו בחיפה היו אנוסות לעגון במרחק קילומטר אחד מן היבשה ולהוריד נוסעים ומטען אל הרציף ולהעלותה ממנו בעזרת סירות. בימי סערה הופרעה עבודת הפריקה תכופות והנזק וההפסד בסחורות היו רבים ועצומים.

סיר פרידריק פלמר העריך כי הנמל יעלה במליון פונט ורבע. למעשה יעלה הנמל במחצית האחוז יותר מן ההערכה הזאת. עובדא זו משמשת הוכחה מופלאה לכושר עבודתו ולאופן אשר בו ביצעו המהנדסים היועצים וחבר העובדים במפעלי הנמל של הממשלה את המלאכה אשר הוטלה על שכמם.

יש כאן לעינינו נכס נהדר שטח-ים מוגן בן 300 אקרים אשר אליו יוכלו להכנס ספינות גדולות וענקיות. נמל אשר יספיק את כל הנוחיות הדרושות לסחר אכספורט ואימפורט ההולך וגדל; נמל אשר יוכל להתפשט ולהתרחב עם התפשט תנועת המסחר. בבנין הנמל הפך ליבשה שטח של למעלה מ-100 אקרים קרקע והשטח הזה יוקצה להקמת בנינים אשר יהא להם ערך רב לסחר החוף.

מקוים אנו שחיפה לא תטה אליה את סחרם של חופים אחרים באזור המזרחי של ים התיכון. מסחר גורר מסחר וסמוך לבי ובטוח כי המסחר אשר יזרום לחיפה יהא מסחר חדש, שיזרום משוקים חדשים ויתפשט לשוקים חדשים. די לי לנקוט דוגמא אחת: העליה הגדולה שאנו מצפים לה בסחר פירות ההדר, העליה הממושכת בסחר האימפורט שלנו שהנהו כבר גדול למדי, ומשלוחי השמן אשר יתחילו מיד עם כלות עבודת הנחת צנורות השמן. כה בטוח הייתי, כי מסחר חדש יתפתח וכי המסחר הקיים לא יטה לחיפה עד שלפני שני חדשים קבלתי את אשורו של מזכיר הממלכה להוציא סכום כסף גדול לפי הערך לשם שפור החוף של יפו.

מעולם לא פסקתי מהביע את אמונתי, כי שלומה ורוחתה של הארץ הזאת תלויים בהתפתחות סחרה וחקלאותה ותעשיתה. מובטחני כי פתיחת הנמל הנהדר הזה תתן יתר דחיפה להתפתחות הזאת ועל ידי כך תסייע לאשרם ורוחתם של יושבי הארץ הזאת.

*

הנאומים לא תורגמו ונמסרו לבאי-כח העתונות העברית, כשהם מודפסים. כתום הנאומים נכנסו כל האורחים לתוך האולם וסעדו את לבם במזנון. אחרי זה מסר מר פיראון ע"י הרדיו את טקס החגיגה.

בשעה 1.45 התקשר הנציב העליון אלחוטית עם מיניסטר המושבות סיר פיליפ קונליף-ליסטר בלונדון ומיניסטר המושבות השיב על דבריו. השיחה נמשכה כ-20–25 רגעים.

*   *   *

דבר הנציב אל מיניסטר המושבות

זה עכשו גמרתי את טקס הפתיחה של הנמל החדש בחיפה. הנמל מיועד לשמש לא רק את ארץ־ישראל בלבד, כי אם גם, כפי שאני מקוה, הרבה ארצות אחרות, גם במזרח וגם במערב.

חיפה נקראה בשם השער החדש של המזרח, והנני בטוח, שכזה יהיה באמת. הנני מאמין, שדר שער זה תועבר במידה הגדולה והולכת תוצרת המזרח והמערב בתורת חליפין נושאי ברכה, ושהרחיפה החדשה, שיתנו אלה לפתוח המסחר, תגרור אחריה לא רק שפע מוגדל לפלשתינה (א"י), כי אם גם מגע ומשא יותר קרוב בין המזרח והמערב, ואף הבנה הדדית יותר קרובה.

אולם קודם כל נועד כמובן הנמל לשמש את ארץ־ישראל עצמה, שמסחרה מתפתח במהירות רבה, ואין כל צורך לתאר ל, מה גדולה סגולתו הנפלאה של הנמל החדש למלא תפקיד זה.

כאשר בקרת את א"י בחדש אפריל שעבר, נבנה כבר הנמל במדה שהספיקה להראות לך את 300 האקרים של מימיו החסויים, את 140 היארדים של מימיו העמוקים עם מעגנותיו, ואת ההקלות המודרניות שעל חופו בשביל הפרוק והמיחסון; לפי כל אלה יכלת כבר לשפוט על הברכה הרבה, שנמל זה עשוי להביא לפלשתינה (א"י).

אנחנו מכירים בשלמות, שנמל זה לא היה יכול להבנות, אלמלא קבלה עליה ממשלת הוד מלכותו את האחריות לערוב בעד ההלואה, שלותה ממשלת א"י להמציא את ההון הדרוש.

לבסוף הנני מבקשך למסור לנשיא לשכות המסחר (מיניסטר המסחר) את תודותי על מכתב הברכות, שהואיל לשלוח לי בחביבות רבה כל כך.

*   *   *

נמל חיפה ומפרץ חיפה. צילום: American Colony (Jerusalem). מקור: ויקישיתוף.

תשובת מיניסטר המושבות מלונדון

הנני שמח מאד לשמוע, שנשלמה פתיחתו הרשמית של נמל חיפה; והנני מגיש בזה את ברכותיו לפקידי המחלקה של עבודות הנמל, ולמהנדסים היועצים של ממשלת א"י, ה"ה רינדל, פאלמר ומריטון, המיוצגים היום, כפי שאני סבור, בחיפה ע"י סיר פרידריך פאלמר בעצמו.

בקורי בחיפה באפריל האחרון עמד לי להעריך את גודל פעולתם ואת הקושיים, שהיו נאלצים להתגבר עליהם. כעבור שנתיים מזמן התחלת העבודה ניתנה אפשרות לאניות גדולות בעלות טונות רבות לעגון בנמל החדש, אשר שטח עגונו הוא קטן אך במעט משטח הנמל הגדול של מארסייל. להביא עבודה זו למדרגה הנוכחית של שלמותה בסכום של הוצאות, שעלה רק בחצי אחוז על הסכום של מיליון ורבע לי"ש, שנערך מראש – הרי זה מפעל, המדבר בעדו.

כארבע שנים עבדו בבנין נמל זה מאלף עד אלפיים פועלים; וכ־70 אחוזים של הוצאות אלו הוצאו בא"י גופה. העובדות האלו מעידות על הברכה שהביא ענין זה לא"י מן השנה הראשונה של הבנין.

הננו יכולים כבר להעריך את הערך הרב, שיהיה לנמל זה בשביל פלשתינה (א"י). אני בעצמי ראיתי באפריל האחרון אניה שארכה 600 רגל, בעלת 25.000 טונות, בעגנה ליד הסכר שובר הגלים; גם שמעתי שבמשך העונה שעברה נשלחו מחיפה למעלה ממיליון תבות של תפוחי זהב.

אף לנו יש יסוד טוב לקוות, שחשיבותה של חיפה תגדל גם בעתיד. חברת הנפט העיראקית מתקדמת בהתמדה בהנחת צנורותיה. עם קץ השנה 1933, אם הכל ילך בשלום, יטה ענף הצנור הדרומי את הנפט משדות מוסול לשפכם האחרון בחיפה, וכבר התקדמות ההכנות לבנין מעגנת הנפט, שיציין שלב נוסף בהתפתחות הנמל החדש.

מוקדם עדיין לומר בימים אלה דבר מה על סכויי מסלת הברזל, שתקשר את חיפה אל בגדד, אם כי הוצאה כבר לפועל סקירה מדוקדקת של דרך־המסלה. אולם בינתים נעשו כבר צעדים לפתח את הדרך העבר־מדברית לתנועת מכוניות; ויש לנו תקוות טובות, שבמשך הזמן יגדלו עוד השפע של חיפה וחשיבות נמלה ע"י פתוח מסחר הטראנזיט עם עיראק, ואולי גם עם ארצות מזרחיות אחרות.

על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים. התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא־פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכיותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות יתרה.

זאת תהיה שאיפתה המתמידה של המדיניות הבריטית לעזור להבטחת שלומם ואשרם של כל הארצישראלים. ישנן עכשיו תכניות בידינו, שהנציב העליון נטל בהן חלק רב באופן אישי, ושיביאו ברכה חמרית לכל מעמדות הישוב. עבודה זו תתקדם גם להבא. אולם החובה הראשונה היא לשמור על החוק והסדר. גם חובה זו נמלאנה באופן השלם ביותר. ברצוני לחזור כאן על השבח, ששבחתי את כל שורות המשטרה בגלל התקיפות, שמלאו בה את חובתם. החוק והסדר ישמרו בכל רחבי הארץ.

פלשתינה (א"י) הנה מאושרה, שיש לה שבזמן כזה נציב עליון, המסור לאינטריסים שלה, ושכל אדם בפלשתינה (א"י) מכיר בו, שהנו בעל לב ישר ורודף צדק. ממשלת הוד מלכותו מתיחסת אליו באמון גמור, והנני קורא בזה לכל האנשים בעלי הרצון הטוב לתמוך בו תמיכה נאמנה ולהשתתף עמו בעבודתו למען הכלל.

הטכס נגמר בשעה 2.15 אחה"צ.

צלמים רבים מחיפה, באי־כח עתוני חוץ־לארץ ואנא־פילם צלמו את פרשת החגיגה.

בשעה 2.15 בערך יצא הנציב העליון בלוית מפקד המשטרה המחוזית מר פול, במכונית לבקר בעיר ובשעה 3.30 חזרו ירושלימה בליווית 4 אוירונים.

שלושה חילים מהצבא הסקוטי התעלפו באמצע הטקס לרגלי החום הלוהט והוצאו מן השורה.

קונסול עיראק וב"כ העתון המצרי „מוקאטם“ שבאו להשתתף בחגיגת הנמל, חזרו מבלי להשתתף בחגיגה.

ראש עירית תל־אביב מר דיזנגוף שלח ברכה לראש עירית חיפה לרגלי פתיחת הנמל.


"דאר היום", שנה שש עשרה, מס' 32, 1 בנובמבר 1933, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לתולדות נמלה החדש של חיפה – 31 באוקטובר 1933

לתולדות נמלה החדש של חיפה

(רשמית)

התפתחות חיפה.

העיר חיפה משתרעת לרגלי הר הכרמל על חופו הדרומי של מפרץ עכו שהוא המפרץ המוגן היחידי לכל אורך חוף פלשתינה (א"י). בחיפה נמצאים משרדי מושל מחוז הצפון, מחלקת המכס והרכבות. פסי רכבת רחבים נמשכים דרומה עד מצרים עם פסים צדדיים לירושלים וליפו שהיתה עד כה עיר החוף הראשית. במזרח מחברת מסלת הברזל החג'אזית (הרחב בין הפסים 1.05) את חיפה עם סוריה ועבר הירדן. ישנם גם כבישים טובים המחברים את חיפה עם סוריה וירושלים.

העיר התפתחה במהירות במשך עשר השנים האחרונות; מספר התושבים גדל מ־24.000 ב־1922 ל־50.000 כיום. נוסדו כמה בתי חרושת שהחשובים שבהם הם בית חרושת למלט, לסבון, הטחנות לקמח, ובית החרושת לסיגריות. שטח מיוחד הוקצה לאצירת כמויות גדולות של אימפורטים של נפט המועברים לשם על ידי אניה מיוחדת דרך צנורות מתחת למים ונעשים סדורים להסקת אניות בשמן הסקה. בעתיד תתפרסם חיפה בתור עיר של אקספורט הנפט שנבחרה כאחת התחנות האחרונות של צנורות הנפט העיראקי.

חוף האניות בחיפה, שנות ה-20. מקור: ויקישיתוף.

ההחלטה לבנות נמל.

במשך 15 השנים האחרונות הוכנו תכניות שונות לבנין נמל בחיפה ועוד ב־1920 הוצאו לפועל כמה עבודות קדוח לנסיון.

בשנת 1922 הוזמן  פרדיק פלמר, השותף הראשי של חברת המהנדסים היועצים רנדל, פלמר  וטריטון על ידי סוכני הכתר למושבות בשם ממשלת פלשתינה (א"י) לבקר את הארץ ולערך דו"ח על התפתחות נמלי פלשתינה (א"י) בעתיד. לאחר חקירה ודרישה מדוקדקות הציעה פלמר את חיפה בתור המקום המתאים ביותר לבנין נמל.

ב־1926 הושג מלוה בהרשאת בית המחוקקים הבריטי בתוקף החק להלואות דרום אפריקה (1928) הכולל בין השאר הוראות בדבר בנין נמל בחיפה שהוצאותיו נערכו אחר כך ב־1.250.000 לא"י. בשנת 1927 נתקבל הדו"ח של סיר פרדריק פלמר ובאוקטובר 1928 הוכנו כבר התכנית והמדידות המוקדמות.

קצור פרשת הבניה.

בפברואר 1929 הוחלט שבנין הנמל יוצא לפועל באמצעות מחלקה ממשלתית בפקוחם של ה"ה רנדל, פלמר וטריטון כמהנדסים יועצים. באפריל של אותה שנה נוסדה מחלקת עבודות נמל חיפה, נתמנה מהנדס ראשי והוחלו העבודות המוקדמות. צריך היה להשיג מספר גדול של מכונות להוצאת עבודה גדולה כזאת אל הפועל; בינתיים נפתחו מחצבות קרוב לעטלית, 17 ק"מ לדרומה של חיפה, משם העבירו לנמל ברכבות פלשתינה (א"י). העבודות המוקדמות נסתיימו ובנין חומת המים הראשית הוחל באוקטובר 1929.

בדצמבר 1932 התקדמה העבודה במדה כזאת שאפשר היה כבר בעונת 33–1932 להרשות הטענת משלוח תפוחי זהב מעל  לרציף הפירות. למעלה ממיליון תיבות תפוחי זהב נשלחו מהנמל החדש במשך העונה הזאת בשעה שכל האקספורט מהארץ עלה למקסימום של 4 מליון תיבות. בראשון באוגוסט 1933 הועבר חציו המזרחי של שטח הנמל למחלקת המכס וכך הועמד נמל חיפה לשמוש מאותו יום. באוגוסט 1933 עגנה בהצלחה האניה הראשונה לאורך הרציף ונוסעיו וסחורות הורדו לחוף בפעם הראשונה ישר לרציף. כיום מוכרחות כל האניות המבקרות את חיפה (חוץ ממספר יוצאות מן הכלל בלתי חשובות) להכנס לנמל חיפה וכמות גדולה של סחורות כבר הורדה על הרציף החדש. חצי השטח המערבי של הנמל יגמר ויועבר לשמוש באוקטובר 1933 וטכס הפתיחה הרשמית יתקיים בסוף חודש זה.

תאור כללי של הנמל החדש.

חומר מפורט על הנמל ניתן בהוספה לרשימה זו; מענין בכל זאת לתת תאור כללי. נמל חיפה מוגן על ידי חומת המים הראשית וחומת המגן הנמשכות מהחוף בגובה של 11.5 מ' מעל פני המים ומקיפות שטח אדמה של 36 הקטרים או 387 אקרים. שטח אדמה של 36 הקטרים יובש ו־16 הקטרים ממנו גודרו ומהוים את שטח הנמל גופא; זה כולל את הרציף באורך של 400 מטרים עם מים בעומק של 9.4 מטרים ורציף הסירות באורך של 265 מטרים; מאחורי הרציף נמצאים שני בניני טרנזיט ומגרש שלישי לכשידרש; שטחים מיוחדים הוקצו לאצירת ברזל, עצים וסחורות אחרות שאינן מתקלקלות וכל השטח הנהו מסודר באופן יוצא מן הכלל עם דרכים ופסי ברזל. ארבע ספינות בינוניות או שלש ספינות משא גדולות יכולות לעגן לאורך רציף המים העמוקים.

עשרים ותשע קורות כבדות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית מאפשרות ל־24 ספינות לעגן באחוריהן לחומה. אניות תעגונה כאן או כדי להוריד את מטענן לתוך סירות פורקות, או, בתקופה של עבודה מרובה, לחכות בתור כדי לעגן על יד הרציף.

ס"ה של שטח המים שייובש מעתה עולה ל־62 וחצי הקטרים, מהם 37 ייובשו לעמק של 11.3 מטרים (37 רגל) והשאר לעומק של 9.4 מטרים (31 רגל), וכך תוכלנה האניות הגדולות ביותר מאלו הנוסעות בים התיכון להכנס ולהשתמש בנמל החדש, ובאמת כבר עגנה בתוכו אניה של 33.000 טון.

בניית שובר הגלים, 1928-1933. מקור: ויקישיתוף.

חומר מפורט על נמל חיפה.

1. חומת המים:

א. אורך חומת המים הראשית 2.210 מטר – 7250 רגל.

ב. אורך חומת המחסה – 765 מטר, – 2520 רגל.

2. אורות להדרכת האניות:

א. אור ירוק בקצה חומת המים הראשית, הנראה במזג אויר רגיל ממרחק 4 מיל.

ב. אור אדום בקצה חומת המחסה הנראה במזג אויר רגיל במרחק 6 מיל.

הערה:

האורך והרחב הגיאוגרפי של שני האורות ביחד עם פרטים על הנצנוצים והגבה שמעל פני הים נמסרו בהודעה מודפסת לרבי חובלים שנתפרסמה 23 באוקטובר ע"י administration Generale des Phares בתאריך 18 ביולי 1933. [השיבוש במקור]

3. שטחי המים והיבשה:

א. השטח הכללי הנמצא בין שתי חומות המים, בתוך זה שטח המים והשטח המיובש וכמו כן התעלה שפונתה מעבר לקצה חומת המחסה – 1.567.300 מ"ר שהם 387.3 אקרים.

כל השטח הזה מורכב מהשטחים דלקמן:

ב. השטח המיובש הראשי מחוץ לאזור המכס 201300 מ"ר – 49.7 אקרים.

ג. השטח המיובש הראשי בתוך אזור המכס 160.500 מ"ר – 39.7 אקרים.

ד. שטח מיובש נוסף בקצה המערבי 78.100 מ"ר – 19.3 אקרים.

4. שטחים שהועמקו:

השטחים דלקמן משטח המים שבנמל הועמקו:

א. הועמקו עד 11.30 מטר מתחת לפני הים (37 רגל) 368.800 מ"ר, 91.1 אקרים.

ב. הועמקו עד 9.40 מטרים מתחת לפני הים (30.8 רגל) 255.600 מ"ר 63.2 אקרים.

ג. הועמקו עד 10.06 מטר מתחת לפני הים (33 רגל) 102.450 מ"ר – 25.3 אקרים.

5. פרטים על הרציף:

א. אורך הרציף הראשי שעל ידו הועמק קרקע המים עד 9.40 מטר (31 רגל) מתחת לפני המים 400 מטרים 1.312 רגל.

ב. אורך הרציף האמצעי שעל ידו הועמק הקרקע מ־9.40 עד 5.5 מטר (מ־31 רגל – 10 רגל) 110 מטר 361 רגל.

ג. אורך רציף הסירות שעומק המים הממוצע בו הוא 5 מטר תחת לפני הים 175 מטר 574 רגל.

ד. מספר הקורות לקשר אליהן את הספינות 33.

ה. גבה פני הנמל 2 מטרים מעל לגבה הרגיל של פני הים.

6. ההבדלים שבין הגאות והשפל:

א. ההבדל הנורמלי מ30 ס"מ ממעל לשטח פני הים עד ל־30 ס"מ מתחת לו.

ב. ההבדל המקסימלי שנרשם עד עתה, מ־42 ס"מ (16.5 אינטש) למעלה מפני הים עד 49 ס"מ (19 אינטש) מתחת לפני הים.

7. מקומות עגינה:

הקורות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית:

א) לעמד בפני משיכה של 200 טון 10. ב. לעמד בפני משיכה של 150 טון, 19. ג. מקומות עגינה עמוקים לאורך הרציף הראשי בשביל 3 אניות משא גדולות או 4 אניות משא קטנות.

8. מקום הורדת הנוסעים:

סודר מקום קטן להורדת הנוסעים המובאים בסירה מהאניות הגדולות העוגנות על יד חומת המים הראשית.

9. מחסני טרנזיט:

נבנו שני מחסני טרנזיט, כל אחד בן קומה אחת לעת־עתה, אבל אחד מהם נבנה באופן כזה שאפשר יהיה לבנות עליו קומה שניה בעת הצורך.

א. אורך כל מחסן 116 מטר 381 רגל; רחבו 36 מטר, 118 רגל; שטחו 176 מ"ר, 1 אקר.

חומת הרציף הראשי הורחבה למ־ כדי להכיל מקום למחסן טרנזיט שלישי בעת הצורך. [השיבוש במקור]

10. שטחים לפריקת סחורות:

חלקות בשטח כללי של 60.000 מ"ר או קרוב ל־15 אקרים יושרו באבנים ובעפר מהמחצבה כדי לשמש מקומות פריקה פתוחים או שטחים בלתי מגולים לאצירת סחורות.

11. העברת שמנים ואשלג:

בקצה המזרחי של שטח המלוא יושר כמו כן מקום ששטחו 50.000 מ"ר בערך או קרוב ל־12.5 אקרים, להיותו מוכן כדי לספק איזה דרישות שתהיינה בקשר עם העברת שמנים ואשלג.

12. מנופים:

במנופים דלקמן השתמשו בעבודה:

א. מנוף קבוע בקצה המזרחי של הרציף היכול להרים 15 טון ברדיוס של 65 רגל.

ב. מנוף מטלטל ברציף הסירות המערבי.

ג. מנוף מטלטל ברציף הסירות המזרחי.

ד. מנוף צף על סירות בן 15 טון.

ה. הונחו פסים לאורך הרציף הראשי בשביל מנופים מטלטלים אבל לא סופקו מנופים מטלטלים כאלה. לעת עתה יצטרכו להוריד משאות כבדים באמצעות מנופי האניות.

נמל חיפה ומפרץ חיפה. צילום: American Colony (Jerusalem). מקור: ויקישיתוף.

13. דרכים ומסלות ברזל הנכנסות לנמל:

א. מסלת ברזל רחבה מובילה לרציפי הסירות  ועד הרציף הראשי ממול מחסני הטרנזיט; כמו כן ישנן שלש מסלות ברזל העוברות בהקבלה לרציף הראשי, מאחורי מחסני הטרנזיט.

ב. מסלת ברזל צרה (1.05 מטר הרחב שבין הפסים) מובילה עד רציפי הסירות.

ג. דרכים למכוניות המובילות לכל חלקי שטח המכס ובתוך זה רציפי הסירות והרציף הראשי.

14. הקלות לספינות המשתמשות בנמל:

א. פחמים – אין מספקים לגמרי;

ב. שמן הסקה – קרוב לודאי שיספקו שמן הסקה ויתכן שצנור מספק יעבר לאורך הרציף הראשי.

ג. מים לשטיפה – למכביר.

ד. מי שתיה – בכמויות קטנות מאד לעת עתה; כמויות קטנות ניתנות לאניות בשעת הדחק.

[ה.] מים רתוחים – כמות מצומצמת לספינות הנמל.

ו. מנוף חשמלי – כל איזור הנמל יואר יפה ובתוך זה שפת הנמל ומחסני הטרנזיט.

ז. אניות מושכות. – שתי אניות מושכות חזקות הגיעו לחיפה ובקרוב ישתמשו בהן.

15. התרחבות הרציף הראשי בעתיד:

א. שתי חומות המים מקיפות שטח ים כזה המאפשר הרחבת הרציף הראשי בארך 900 מטר או 2.950 רגל.

ב. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום לעוד 5 מחסני טרנזיט נוסף על השטח בשביל שלשת המחסנים או בסך הכל ל־8 מחסנים.

ג. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום עגינה לעוד 6 אניות משא גדולות, נוסף על מקור העגינה הנוכחי.


"דאר היום", שנה ט"ז, מס' 31, 31 באוקטובר 1933, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קורס מלחים מוסמכים בנמל חיפה – 24 בינואר 1933

חיפה

[…]

מלחים מוסמכים

בסוף פברואר יגמרו תלמידי המחזור הראשון של הקורסים הימיים בחיפה את לימודיהם. הם יקבלו תעודות בתור מלחים מוסמכים. הקורסים קיימים זה כעשרה חדשים בהנהלתו של קפיטן זאב־הים. תפקידם לחנך ספנים מנוסים. המרצים בקורסים הם: זאב-הים, ג. קרולי (צולל ראשי בנמל חיפה), באייבסקי (ליטננט ימי), נ. וילבוש (מהנדס מכונאי, מנהל „שמן“), ד"ר צ'רניבסקי, פרופ' אליוב, קלוגאי וסעדיה גולדברג. מספר השומעים – 13. כולם בעלי חינוך ספורטיבי ימי ועובדים זה כשנתים כמלחים בנמל החדש בחיפה.

לעזרת הקורסים באה האגודה להשתלמות במדע והתכניון העברי בחיפה. מצד הצבור מורגשת התענינות רבה בקורסים ויש לקות שעם ריבוי האפשרויות הכלכליות ייהפכו הקורסים לבי"ס ימי קבוע.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2336, 24 בינואר 1933, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שביתת כתפי הים הערביים בנמל חיפה – 24 בינואר, 30 במרץ 1933

חיפה

[…]

שביתה בנמל

18 פועלים העובדים במכונות הפריקה והטעינה באניות (סטיבידורים) מטעם חברת ג'ברא מרשי ואונבאג'י ושותפיו הכריזו בשבת שביתה. סיבת השביתה – תנאי עבודה קשים, יום עבודה בלתי מוגבל, 14–18 שעות בשכר של 200–340 מא"י; יחסים קשים, חוסר הבטחה למקרי אסון ומות בעבודה. הגורם הקרוב להתפרצות השביתה – ההפליה לרעה בין הפועלים החיפאים העובדים זה שנים ובין היפואים, אשר החברה מביאה לעתים לעבודה דחוקה.

באספת הפועלים הראשונה אחרי הכרזת השביתה החליטו לפנות להסתדרות בבקשת עזרה. אמש התקיימה אספת השובתים בבית הפועלים בהשתתפות אבא חושי ואליהו אגסי. השובתים סיפרו על מצבם הקשה וביקשו כי ההסתדרות תתערב בדבר ותיכנס במו"מ עם נותני העבודה. ב"כ ההסתדרות הסבירו להם את דרכי הפעולה והבטיחו להכנס במו"מ עם המעבידים ולעזור להם במידת האפשרות. המו"מ בין המעבידים וב"כ ההסתדרות נקבע למחר.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2336, 24 בינואר 1933, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

חיפה

שביתת פועלי הנמל מסתיימת בתווך מ. פ. ה.

אחרי מו"מ שארך כמה שעות בין אגסי  ואבא חושי עם מנהלי חברת הסטיבדורים, הסכימו אלה לקיים את דרישות הפועלים בהדרגה. לא להפלות עוד ביניהם ובין פועלי יפו ולהחזיר את כל השובתים לעבודה.

בערב התקיימה בבית הפועלים אספת כל השובתים. אגסי וחושי מסרו דו"ח על המו"מ עם נותן העבודה. פה אחד נתקבלה החלטה לאשר את תוצאות המו"מ ולחזור לעבודה. כל הפועלים הביעו שביעת רצון מוחלטת מתוצאות המו"מ והודו לב"כ ההסתדרות על עזרתם. גמר השביתה עשה רושם טוב על פועלי הנמל הערבים.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2338, 26 בינואר 1933, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

הַוַעַד הַפּוֹעֵל

[…]

בקרב הפועלים הערבים

שביתת כתפי הים בחברת „ג'ברה, מרשי ואמברג'י“

ב„דבר“ מיום 24 בינואר ומיום 26 בו נמסרו ידיעות קצרות על שביתת כתפי הים (סטיבדורים) הערבים בחברת „ג'ברה, מרשי ואומברג'י“ ועל תיווכה המוצלח של מ. פ. ה. ועזרתה לשובתים. אנו מביאים בזה סקירה מפורטת על מהלך הפעולה.

ביום 23 בינואר ש"ז פנו למזכירות המועצה 18 כתפי-הים הערבים העובדים בחברת „ג'ברה, מרשי ואומברג'י“ והודיעו לה, כי ביום 21 בו הכריזו שביתה. סיבת השביתה: ההפליה לרעה בשכר של פועלי חיפה הקבועים לגבי פועלי יפו אשר החברה מביאה אותם רק בעונת העבודה הבוערת, שכר עבודה ירוד, שרירות לב נותני העבודה לגבי הפועלים. השובתים ביקשו את עזרת ההסתדרות.

באסיפה שהתקיימה בהשתתפות הח"ה אבא חושי ואגסי הסביר להם הראשון את קשי המצב ואת השגיאות שנעשו על ידם בהכריזם שביתה בלי כל הכנה מוקדמת, בלי התיעצות עם ההסתדרות אשר אליה הם פונים בבקשת עזרה, ומבלי לקחת בחשבון כי אצל החברה עובדים כ-150 פועלים אחרים אשר לא הצטרפו לשביתה וממשיכים לעבוד. כן גם לא בחרו בזמן מתאים, היות ודוקא בימים האלה, הראשונים בשבוע, העבודה מעט יותר חלשה. אולם למרות כל הקשיים האלה ההסתדרות מוכנה להגיש להם עזרה בתנאי שהם יתחייבו בכתב, כי כל החלטה שתתקבל ע"י ההסתדרות אחרי התיעצות אתם, וכל ההוראות והפקודות שתנתנה להם ע"י ההסתדרות או ב"כ המוסמכים יתמלאו בלי כל טענות ומענות.

הפועלים הסכימו לדרישת הסתדרות וחתמו על יפוי כוח מלא ובלתי חוזר לב"כ ההסתדרות, הח"ח אבא חוּשי ואגסי לנהל בשם השובתים מו"מ עם נותני העבודה וכן התחייבו בכתב למלאות כל ההוראות והפקודות שלהם.

אחרי התיעצות עם 15 הכתפים היהודים נכנסו הח"ה חושי ואגסי במו"מ עם נותני העבודה. בראשית המו"מ לא הסכימו מנהלי החברה, ג'ברה וסקנדרני, להיכנס במו"מ על דבר השובתים בטענה, כי הפועלים הערבים העובדים בחברה זה 12 שנה  ויותר אין להם כלל בא-כוח, הם אינם מכירים באירגון של פועלים ערבים והם רשאים לעשות עם כל פועל כרצונם. למרות שהפועלים עובדים אצלם הרבה שנים הם יכולים בכל רגע לפטרם וכו'.

אחרי מו"מ ממושך של שלוש שעות ואחרי הסברה מקיפה ותקיפה מצד ה"ה חוּשי ואגסי נאותו בכ"ז מנהלי החברה לקבל את התנאים שהוצגו להם ע"י הח"ה והוסכם:

א) כל הפועלים השובתים חוזרים לעבודה;

ב) החברה מתחייבת במשך חודש ימים להעלות את השכר ב-15% לערך;

ג) החברת מתחייבת לשלם לשובתים בעד כל שעה נוספת 25% הוספה על השכר הרגיל;

ד) החברה מתחייבת לבטל כל הפלייה בין הפועלים.

תוצאות המו"מ נתקבלו בשביעות רצון ע"י השובתים, ובאספה הכללית שהתקיימה ביום שלישי 22.1 ש. ז. פה אחד נתקבלה החלטה לאשר את ההסכם ולחזור לעבודה. כל השובתים הביעו את תודתם לב"כ ההסתדרות בעד פעולתם. למחרת בוקר 25.1 חזרו כל השובתים לעבודה.

תוצאות השביתה עשו רושם גדול על כל פועלי הנמל הערבים והצלחת ההסת' היתה בימים אלה לנושא השיחה וההתפעלות של כל הפועלים. 15 הכתפים היהודים אשר עד עתה סבלו מיחסים גרועים מצד רוב הפועלים הערבים מספרים על יחס חברי יוצא מהכלל שנוצר עתה אליהם מצד כל הפועלים הערבים.

העורבים השחורים של הפרקציה, האורבים לכל פעולה שלנו בקרב הפועלים הערבים, לא אחרו גם הפעם לבוא. אחרי גמר השביתה, ביום חמישי 26.1, שלחו לעבודה בכתפות חבר אחד שלהם – קופר – שהוציאוהו ממקום עבודה אחר ובעזרת פרוטקציה הכניסו אותו בין הפועלים הערבים, והוא התחיל מיד בעבודת שיסוי והסתה. אולם הפעם נתקל בפועלים שידעו להעריך את פעולת ההסתדרות והם במקום להענות לפיתויו ולהסתתו פנו לח' אבא חוּשי ומסרו  לו את כל הידיעות על פעולת ההסתה שלו. הפרקציונר אמר להם כי ההסתדרות אינה מתכוונת כלל להיטיב את מצבם של הפועלים הערבים ולעזור להם, כי אם להיפך היא רוצה להכניס פועלים יהודים על מנת להוציא את הערבים ממקום עבודתם. הציע להם ליצור הסתדרות מיוחדת וכו'. הפרובוקציה לא הצליחה. הפועלים הערבים עמדו על טיבה ובקושי רב עלה לח' אבא חוּשי להרגיע את הפועלים, אשר איימו לזרוק את הבחור מהאניה הימה. – אחרי שהדבר נודע גם למנהל החברה הוא שלח אותו להסתדרות שיביא מכתב אישור כי אינה מתנגדת שיישאר בעבודה, אשר מכתב כזה כמובן לא ניתן לו, הוא פוטר מעבודתו.

[…]


"דבר", שנה שמינית, מס' 2392, 30 במרץ 1933, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.