הסכסוך בין אמריקה ואוסתריה בשל „אנקונה“ – 14 ו-19 בינואר 1916

^{אישטבן בוריאן (István Burián), שר החוץ האוסטרו-הונגרי, 1915. מקור: ויקישיתוף.}

הסכסוך בין אמריקה ואוסתריה בשל „אנקונה“.

קוראינו יודעים, עפ"י הידיעות התלגרפיות שפרסמנו בגליונינו הקודמים, כי נפל סכסוך בין ממשלות אמריקה ואוסתריה-אונגריה בגלל הטבעת האניה האיטלקית „אנקונה“ ע"י הצוללות האוסתריות ושבה נסעו נתינים אמריקנים.

הציר האמריקני בוינה מסר להברון בורין, וזיר החיצון האוסתרי, תזכיר מיוחד מאת ממשלת ארצות-הברית בנוגע לסכסוך הנ"ל.

בתזכיר הזה נאמר בין יתר הדברים כי:

„למרות ידיעת הממשלה האוסתרית מנקודת-מבט הממשלה האמריקנית שבוארה בדיוק לממשלת גרמניה ושזו האחרונה נתנה את הסכמתה לה, – בכ"ז תקף מפקד אחת הצוללות האוסתריות את האניה „אנקונה“, מבלי שים לב להבטיח את חיי המלחים והנוסעים באניה זו, שהוא רצה, כנראה, להחריבה, מפני שלא עלתה בידו לקחתה בתור שלל ולהובילה לאחד החופים האוסתרים. ממשלת אמריקה חושבת שמפקד הצוללת הנ"ל הפר את עיקרי הזכויות הבין-לאומיות ופגע בחוקי האנושיות בהרעישו את „אנקונה“ טרם שהנוסעים בה הספיקו לעזב את האניה ולהציל את חייהם.

התנהגותו של מפקד הצוללת נחשבת כרצח אמתי, ולא כמערכה מתאימה לחקי המלחמה, יען כי לפי מה שהוגד לנו לא הראתה „אנקונה“ שום התנגדות ולא נסתה לברוח. ומכיון שאין שום סבה היכולה בתנאים כאלה לסלוח על התקפה שכזו, מוצאת ממשלת אמריקה חובה לעצמה להחליט שמפקד הצוללת עבר על הפקודות שניתנו לו מגבוה, או שממשלת אוסתריה-אונגריה התרשלה מתת לו פקודות המתאימות לזכיות הבין-לאומיות ולעיקרי האנושיות. הממשלה האמריקנית אינה רוצה לשער כפי ההנחה האחרונה והיא נוטה להאמין שמפקד הצוללת פשע פשע גדול בזה שהפר את הפקודות שנמסרו לו מגבוה.

ממשלת אמריקה מוצאת חובה לעצמה לדרוש מאת הממשלה האוסתרו-אונגרית: כי תתחשב את הטבעת „אנקונה“ כאת מעשה בלתי-חקי וכעון שלא יכופר, כי האופיציר הנזכר יעונש לפי החק וכי ישולם פצוי ודמי-נזיקין בעד האזרחים האמריקנים שנהרגו או שנפצעו באניה זו.

ממשלת אמריקה מקוה כי הממשלה האוסתרית תכיר בחומרות המקרה הזה ותמהר למלא את הדרישה הזאת. ממשלת אמריקה מגישה את הקובלנה הזאת על יסוד אמונתה, שממשלת אוסתריה-אונגריה לא תסכים ולא תגין על מעשה שכזה החשוב בעיני העולם הממודן כעון פלילי, כמעשה בלתי-אנושי וברברי אשר גרם למיתתן של נפשות נקיות של אזרחים אמריקנים“.

תשובת אוסתריה לאמריקה

וזיר החיצון האוסתרי ברון בורין מסר לה' פנפילד, ציר ארצות הברית בוינה, את התזכיר הזה:

„אל התזכיר הנכבד מאד מספר 4167, שנמסר לידי הח"מ ביום 9 דסמבר ע"י ב"כ ממשלת ארצות-הבירת הציר ק. פרדריך פנפילד בנוגע להטבעת האניה האיטלקית „אנקונה“, מתכבד הח"מ להעיר לע"ע, מבלי להכנס בפרטי הטענות, שלפי תוקף ההאשמה שהאשימה ממשלת-הברית את מפקד הצוללת שהטביע את האניה ולפי הודאות הטובעת בדרישתה מאת הממשלה האוסתרו-אונגרית, היתה צריכה ממשלת-הברית להודיע בפרוטרוט את העובדות הברורות ואת הפרטים שעליהם היא תומכת את דרישותיה.

תאור הענין בתזכיר הנ"ל, אם גם נניח שהוא מתאים בכל אל המציאות ואם גם נביט מנקודה משפטית היותר נוחה, מניח מקום לספק גדול ואינו מספיק בשום אפן להיות בסיס של אשמה נגד מפקד הצוללת או נגד הממשלה האוסתרית.

ממשלת ארצות-הברית נמנעה גם מהודיע את שמות האנשים שעל עדותם היא סומכת ואשר היא מאמינה, כנראה, לעדותם יותר מאשר לדברי הנהלת הצי הקיסרי הממלכי.

גם במה שנוגע למספרם, לשמותיהם ולגורלם של הנתינים האמריקנים שנמצאו בשעת האסון על האניה האיטלקית הנ"ל אין התזכיר מודיע מאומה. מכיון שהודיעה הוזרה הושינגטונית בהחלט שבמאורע המדובר נפגעו נתינים אמריקנים נכונה הממשלה האוסתרו-אונגרית בפרינציפ לבוא בדברים בענין זה עם ממשלת ארצות-הברית. אבל היא מחייבת להציע מקודם את השאלה מדוע לא בססה ממשלת ארצות-הברית את דרישותיה בתזכיר הנ"ל על יסודות משפטיים, בשים אל לב אל העובדות והמקרים המיוחדים שהזכירה אותם בעצמה ותחת זה רמזה על חליפת המכתבים שהיו בינה ובין ממשלה אחרת במקרים אחרים? הממשלה האוסתרו-האונגרית אינה יכולה ללכת בעקבות ממשלת-הברית בדרך בלתי-כבושה זו מפני שאין לה ידיעה מספקת מכל חליפות המכתבים של ממשלת ארצות-הברית ואינה חושבת ג"כ שידיעה זו היתה מספיקה לה בנדון דידן.

המאורע הנדון שונה בעקרים רבים, לפי הנודע לממשלה האוסתרו-אונגרית, מהענין או מהענינים שעליהם רומזת כנראה הממשלה האמריקנית.

הממשלה האוסתרו-האונגרית מרשה איפוא לעצמה לבקש את הוזרה הושינגטונית לסמן בפרוש את החוקים שעבר עליהם מפקד הצוללת בהטביעו את ה„אנקונה“.

ממשלת ארצות־הברית חשבה לנחוץ לרמז גם על השקפת הממשלה הברלינית בחליפת המכתבים הנזכרת. הממשלה האוסתרו-אונגרית אינה מוצאת בתזכיר הנכבד מאד שום אפשרות להבין את כונת הרמז הזה.

אם חושבת ממשלת הברית להביע בזה את דעתה שבמאורע זה כבר נפסקה הלכה כמוקדם, מחויבת הממשלה כדי למנע מראש כל סכסוכים, להודיע שהיא משאירה לעצמה כמובן את הרשות הגמורה לדון בענין „אנקונה“ לפי השקפתה המשפטית.

הח"מ מתכבד לבקש את כבוד ציר ארצות הברית בבקשה רבה למסר את הנ"ל לממשלה האמריקנית ולהודיע לה שהממשלה האוסתרו-אונגרית מצטערת לא פחות מהממשלה האמריקנית על הקרבנות הנקיים שנפלו במאורע המדובר, ומשתמש במקרה זה להביע לכבוד מעלתך, הציר, את רחשי הכבוד היותר נעלים.

בורין.“

^{פרדריק קורטלנד פנפילד (Frederic Courtland Penfield), שר החוץ האמריקאי, 1915. מקור: ויקישיתוף.}

התזכיר האמריקני השני.

בתשובה על תזכיר-התשובה ששלחה ממשלת אוסתריה-אונגריה לממשלת ארצות־הברית – שאת תמציתו הבאנו כבר ב„החרות“ – מסר ציר ממשלת אמריקה בוינה, מר פינפילד, לוזיר-החיצון האוסתרו-אונגרי הברון בורין, תזכיר שני בנסח זה:

„למעלת ברון בורין, וזיר החיצון בוינה.

שר נעלה!

אני הח"מ, ציר ארצות־הברית של אמריקה בוינה, מתכבד למסור למעלתך את התשובה הבאה לקמן מאת ממשלת ארצות-הברית להתזכיר הנכבד שנמסר ע"י מעלתך ביום 14 דסמבר בנוגע להטבעת האניה האיטלקית „אנקונה“ ושאת תכנו נשלח בתרגומו ללשכת-הממלכה בושינגטון:

ממשלת ארצות-הברית קבלה את התזכיר של כבוד מעלתך בנוגע להטבעת „אנקונה“, שנמסר ביום 14 לח"ז בוינה ונשלח ע"י התלגרף לושינגטון. התזכיר הזה נמסר תיכף־ומיד לעיון המ־ר. [?]

ביום 15 נובמבר 1915 מסר הברון זוידניק, בא-כח אוסתריה-אונגריה בושינגטון, ללשכת-המדינה, הרצאת הצי האוסתרו-אונגרי בנוגע להטבעת „אנקונה“ ושבה נאמר כי האניה הזאת נתקלה במוקשי הצוללות אחרי שהמכונות עמדו ובשעה שהנוסעים עדיין באניה. ההודאה הזאת כשהיא לעצמה היא, לפי דעת ממשלת ארצות-הברית, מספקת כדי להטיל על מפקד הצוללת שהטביעה את האניה הנ"ל – האחריות על פגעו בחקים הבין-לאומיים ועל התרשלותו הגמורה בעיקרי האנושיות, שכל עם-לוחם צריך לשמור עליהם בעת מהלך המלחמה הימית.

לפי העובדות הברורות האלה חושבת ממשלת ארצות-הברית שהיא צודקת בסברה שכל הפרטים בנוגע להטבעת „אנקונה“, החשיבות ומהות ההוכחה ביחד עם הרצאת הצי האוסתרו-אונגרי המאשרת אותה וגם מספר הנתינים האמריקנים שנהרגו או נפצעו בשעת המקרה הזה, – אינם כלל וכלל עקריים ועלולים לוכוח. האשמתו של מפקד הצוללת כבר נתבררה וזוהי עובדה ברורה שאי-אפשר להכחישנה כי נתיני ארצות-הברית נהרגו או נפצעו או עמדו בפני סכנה עצומה ע"י אפן מעשהו הבלתי-חקי של המפקד הנ"ל. תקנות החקים הבין-לאומיים ועיקרי האנושיות שהופרו בכונה ובמזיד ע"י מפקד הצוללת הם הצהרות ידועות כ"כ מבחינה חקית ומשפטית עד שאין ממשלת ארצות הברית מוצאת לנחוץ להתוכח עליהם ואינה חושבת שגם הממשלה הקיסרית והמלכותית תעמיד אותם על הפרק.

ולפיכך, אין ממשלת ארצות־הברית מוצאת אפשרות אחרת חוץ מהטיל האחריות על הממשלה הקיסרית והמלכותית בעד מעשהו הבלתי-חקי של מפקד אניתה, ומלחדש שוב את תביעותיה הברורות כבר באפן מדויק בתזכירה מיום 6 דסמבר.

ממשלת ארצות־הברית מקוה כי הבאורים הנ"ל יתנו לממשלת אוסתריה-אונגריה את האפשרות להכיר בצדקת דרישותיה ולמלא אחריהן בכוח חפש גמור ובחפץ להמשיך את היחוסים הטובים השוררים מכבר בין שתי הארצות, כאשר עשתה ממשלת ארצות-הברית בפנותה אליה.

ברגשי-כבוד מצוינים: פנפילד“.

"החרות", שנה שמינית, מס' 101, 14 בינואר 1916, עמ' 1; מס' 105, 19 בינואר 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SS Ancona in Wrecksite.eu

Kapitänleutenant Max Valentiner in U-boat.net

פוסטה בצוללות מסחריות – 12 בנובמבר 1916

^{הצוללת המסחרית הגרמנית "דויטשלנד" בנמל ניו-לונדון, קונטיקט, 1916. מקור: ויקישיתוף.}

תלגרמים.

(מאת הסוכנות העותמנית הכללית)
(Agence Générale Ottomane)

ושינגתון. – הציר הגרמני, גרף ברנסטורף הציע לשלח את שקי הפוסטה שבין אמריקה וגרמניה ע"י הצוללות המסחריות. המחלקה של הממשלה לעניני הפוסתה הודיעה, כי הנהלות הפוסתה נכונות לקבל את ההצעה הזאת.

"החרות" שנה תשיעית, מס' 29, 12 בנובמבר 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תחתית אוסתרית הטביעה את "ליאון גמבטה" – 17 במאי 1915

^{הסיירת הצרפתית Leon Gambetta. מקור: ויקישיתוף.}

„ליאון גמבטה“.

זהו שם אנית-המרוץ המשורינת הצרפתית שטבעה לפני ימים אחדים בים היוניני ע"י התחתית האוסתרית U,5.

התחתית הזאת פגעה ב„ליאון גמבטה“ פעמים, אך האניה לא הוזקה כי-אם בפעם השניה. המוקש שנתקלה בו התפוצץ בבית-המכונות והרס את המכונה התלגרפית האלחוטית, ולכן אי-אפשר היה לה לקרא לעזרה. אנית-המרוץ הזאת נסתה להפליג ישר אל החוף, אך כל עמלה עלה בתהו. האניה נטתה הצדה וכהרף-עין נהפכה וצללה בתהומות-ים. העזרה הראשונה באה מצד התרפידים האיטלקים שעמדו קרוב לה.

האמירל סינט וכל פקידי-הצבא של „ליאון גמבטה“ מתו. מספר המלחים הנצולים, הוא 136. עד עתה המישו מן המים 38 חללים שנקברו בכבוד גדול בבית-הקברות שב„כסתריניאנו“.

לפי מה שמתלגרפים מרומא, ההתפוצצות שהיתה ב„ליאון גמבטה“ היתה כה חזקה ומרעישה עד שהקול נשמע בכל ערי-החוף הקרובות.

המלחים שנשארו בחיים נצולו ע"י סירות-דוגה ששוטטו במרחבי הים וע"י אנשי הכנסיה „מריה הקדושה“.

ה„טריבונה“ כותבת שוזרת-הים לא קבלה שום ידיעה אדות טביעת האניה „ליאון גמבטה“; מה שיודעים הוא רק שאניות מיוחדות שבהן נסעו הרבה רופאים הפליגו במהירות גדולה מטרינט להציל את הטבועים. העתון הנז' מאמין שאחרי צאת התחתית האוסתרית U,5 מחוף „קטארו“ נסעה על הים במשך חצי יום, ובערב נכנסה לתוך הים, והודות לערפל הגדול ולמצב האויר הרע, הצליחה התחתית לפגע ב„ליאון גמבטה“.

^{צוות הצוללת האוסטרו-הונגרית U-5 ומפקדה פון טראפּ, 1915. מקור: ויקישיתוף.}

בשעת האסון מהר מיד לעזרת האניה הטובעת אסכדרון של פרשים וחיילים שנמצא אז, עפ"י המקרה, בסביבות הים.

האופיצרים הצרפתים שנשבו ע"י הגרמנים מאמינים שהאניה הנ"ל אבדה, מפני שהמוקש פגע בה באפן נורא והמים חדרו לתוך בקעי האניה ושטפו את כל הבתים.

אנית-המרוץ הצרפתית „ליאון גמבטה“ היתה בעלת 12,600 טון והיתה מזוינת ב-4 תותחים בני 19,4 סנתימטר, 16 תותחים בני 16,4, 24 ו,4,7. בסה"כ 44 תותחים. מהירותה – 23 מיל ומספר אנשי האניה עולה ל704. האניה הזאת נבנתה בשנת 1903 ועלתה במחיר 1,777,607 לי"ש.

השמועה ע"ד טביעת „ליאון גמבטה“ ע"י התחתית האוסתרית U,5 נתקבלה בברלין בשמחה גדולה. העתונים הקדישו מאמרים שלמים, שבהם הרימו על נס את ערכן של התחתיות האוסתריות.

"החרות", שנה שביעית, מס' 186, 17 במאי 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הצוללת העתידה תהיה אנית מסחר ענקית – 4 באפריל 1917

נסיעת הים מתחת למים

סיר יוסף קומפטון-ריקט חבר בית המורשים האנגלי מתאר ב„דיילי ניוס“ את התאור הבא בדבר השנויים העתידים להתרחש בעתיד: אין אנו יודעים, כמובן, מה תהיינה תוצאות המלחמה הנוכחית ופעולותיה אך עפ"י המאורעות האחרונים אנו יכלים להכיר שני דברים: ראשית אנו כלנו מעונינים בשמירת השלום הארופי ושנית רואים אנו כי גם הצי היותר אדיר בעולם אינו יכל להבטיח לנו את מעמדנו הקודם. אנו צריכים, איפוא, להשתדל שציינו יוכל לעמד גם נגד הכחות החדשים: הצי האוירי וצי הצוללות.

בשני הדברים האחרונים האלה אין אנו נמצאים במצב יותר טוב מאויבינו. הציעו לנו לבנות מחסנים ענקיים ולאסוף לתוכם את כל החמרים הראשונים שאנו מקבלים ממושבותינו ואז לא יוכלו עוד הציפלנים והצוללות להרעיבנו. אך גם אם נשים את מעינינו לארצנו, נשתדל לעבדה ולהוציא ממנה את החמרים הנחוצים לנו, לא נוכל לכסות בזה על הסחורות המובאות מארצות חוץ כי הן מגיעות לשלשה רבעים מכל החמרים הנחוצים לנו לקיומנו. המחסנים לא יועילו לנו הרבה כי בעזרתם נוכל לדחות את הקץ ולהרחיק את היום אשר בו תתיצב לפנינו שאלת הספקת צרכינו בכל תקפה. אך לפתר את השאלה הזו באפן רצוי לנו לא נוכל. פתרון השאלה אינו בדרך הזו. ואף כי האויב לא יוכל לסגור את חופינו לכל ארכם בכל אפן סכנה גדולה צפויה לנו בהספקת החבור המסודר והקבוע בינינו ובין הארצות האחרות שלסחורותיהן אנו זקוקים.

^{"דויטשלנד", צוללת המסחר של חברת הספנות הגרמנית Norddeutscher Lloyd} ^{בנמל ניו-לונדון שבארה"ב, 1916. מקור: ויקישיתוף.}

… יבוא יום והאוקינוס האטלנטי יחשך מרב האוירונים הענקיים ואניות האויר הגדולות שתוכלנה לעבר לארכו ולרחבו. תוכו יהיה מלא וגדוש בצוללות גדולות. מסחר הים של אניות המסחר ואניות המלחמה יעשה בתמידות ובקביעות מבלי להתחשב עם מזג האויר. גרמניה כבר מתהללת כי היא יכלה להעביר בצוללות נוסעים ודאר לאמריקה ואין גבולות להתפתחות הצוללות ולרחב בסיס פעולותיהן בעתיד. יבוא יום והצוללת הנוכחית תמצא במוזאום ובתור דוגמא ראשונה של צוללות שנבנו במאה XX. הצוללת העתידה תהיה אנית מסחר ענקית שתוכל לעבר ימים ואוקינוסים באין מפריע.

בהתאם להתפתחות האפשרית הזאת אנו צריכים לסדר את חבורינו הימיים עם העולם. אנו צריכים להיות הראשונים גם במסחר הצוללות. באפן כזה יהיה מסחרנו בטוח, הכנסת הסחורות מן הארצות השונות והוצאת סחורותינו המעובדות אל חלקי העולם השונים תוכלנה להעשות באין מפריע הן מצד האנשים והן מצד הטבע. בימים השקטים נוכל לנסע על פני שטח המים ובימי סערות וסופות נוכל לצלול תהומות ולהמשיך את נסיעתנו בבטחון גמור מבלי לפחד מכל כחות הטבע החזקים המתגברים עלינו לעתים. „חפש הימים“ שהנהו עד עתה רק מלה, שנתרוקנה מתכנה יהיה אמת מעשי, ומציאות כללית. בעמק של ארבעים צעד מתוך לפני המים ישכון שלום עולם, אך לא שלום קבר. תנועה חזקה תהיה שם אך תנועת חיים בשלום. עלינו להודות לגרמניה על ההתפתחות המהירה של השטה החדשה הזו המובילה בדרך הקדמה האנושית.

המתנגדים למסחר הצוללות ולנסיעה מתחת למים אומרים כי חסרון גדול לזה מפני שאין הצוללות יכולות לנסוע באותה המהירות כמו אניות המסחר הנוכחיות בסבת כח ההתנגדות של המים. אך אין, כמובן, לא פעם לדבר המתנגדים האלה בעת מלחמה, כי אז יצא הפסדן של הצוללות בשכרן. הן לא תוכלנה אמנם לעבור במהירות הדרושה מרחקים גדולים אך לעומת זה תהיינה הן הרבה יותר בטוחות מן האניות האחרות, ובעת שלום, בעת שגם הימים שקטים תוכלנה הצוללות לעלות על פני המים ולהמשיך את נסיעתן במהירות גדולה כמו כל יתר האניות המסחריות. בהמשך ההתפתחות יוכלו בטח ליצור טפוס מרכב של אניות שתוכלנה לנסוע גם על פני שטח המים וגם מתחת לו.

^{Sir Joseph Compton-Rickett. מקור: ויקישיתוף.}

ובעתיד הזה ילך מספר אניות המסחר של הטפוס הישן הנוכחי ויתמעט ולעומתו יגדל מספר האניות המסוגלות גם לצלול. הן תוכלנה להנצל ממטר כדורי האויבים והמוקשים, הן תוכלנה להנצל גם מסופות וסערות. לא תגע בהן לרעה, לא יד האדם ולא יד הטבע. אפשר גם שסכנת התנגשות האניות עם אניות אחרות או עם הרי הקרח הגדולים, תשאר גם להבא, אך גרמניה שעשתה את הצעד הראשון בדרך זו תוכל בטח למצוא את האפנים לשמירת האמצעי המצוין הזה.

כאן נגמר נאומו של חבר בית המורשים האנגלי, וערך גדול יש לדבריו, כי מבלי רצונו ובאופן בלתי ישר אולי הראה את יתרונה של התעשיה הגרמנית על פני יתר התעשיות של העמים האחרים וביחד עם זה גם על התעשיה של אנגליה.

"החרות", שנה תשיעית, מס' 148, 4 באפריל 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כוחן של הסירות מתחת למים / 13 בינואר 1915

^{המהנדס והממציא האמריקאי סיימון לֵייק, 1916. מקור: ויקישיתוף.}

כחן של הסירות מתחת למים.

המומחה האמריקני במקצוע הבניה של הסירות מתחת-למים, מר סיימון לייק, הוציא הרצאה על-דבר ערכן של הסירות האלה בעתיד.

לפי דעתו, רואים כבר גם עכשו במלחמה הנוכחית את גדל ערכן של הסירות האלה, כי אימתן מוטלת על האניות הענקיות. בגאוה ובגאון צף לו הדרידנאוט האנגלי „אורציוס“ על המים, בטוח בגבורתו ונשען על עוז בנינו, ופתאום – והנה חדרה מתחתיו סירה קטנה ופעוטה השטה מתחת למים, דוקרת אותו מאחוריו ומשקיעה אותו לתהומות-ים.

עד כמה שלא תהיינה האניות הגדולות חזקות בבנינן, הן אינן בטוחות בקיומן על-ידי הסירות הקטנות האלה, הסמויות מן העין והאורבות להן. הסירות מתחבאות אצל הדרידנאוט שאיננו מרגיש בהן, ופתאום דקירה אחת יכולה לצלל אותו תהומה.

האניות הענקיות מוכרחות או להסתדר צפופות על-יד החופים, או לשוטט במרומי-הים ששם אין המשחיתות הפעוטות האלה מסוכנות, מפני שאי אפשר להן להתקים זמן רב מתחת למים ולהתחבא מעין רואה. אולם במה דברים אמורים בנוגע לסירות תחת-מימיות הגרמניות שלא שוכללו כל צרכן. אבל בנוגע לאלה הנבנות באמריקה כבר אין עצה ותחבולה נגדן, כי התחת-מימיות האמריקניות כבר הגיעו עד למדרגת השתכללות כזו שיכולות לשחות חמשת אלפים פרסאות מתחת למים.

שכלולן של הסירות האלה יביא מהפכה שלמה בבנית הציים האדירים שעל ידי זה לא יסכנו ולא יצלחו לפעולות מלחמה ולהגנה על החופים.

"החרות", שנה שמינית, מס' 88, 13 בינואר 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מלחמת הצוללות – 23 בינואר 1917

^{הצוללות הגרמניות U-35 ו- U-52, בסביבות 1916. תצלום בספר מ-1925. מקור: ויקישיתוף}

קפיטן ל. פרסיוס.

במצולות ים.

העתונות האנגלית מתחילה להתרגז על הטבעת מספר רב של אניות המסחר ע"י הצוללות. היא מראה על הסכנה הצפויה להספקת מזונותיה של אנגליה ע"י הפחתת אניות המסחר. „דיילי כרוניכּל“ כותב: „זה 23 חדשים שמתנהלת מלחמה בין האמיריה האנגלית ובין „שודדי הים“ הגרמנים ואולם עכשיו מתחילה ידם של שודדי הים להיות על העליונה“.

ולא רק באנגליה כך.

בצרפת, למשל, גדול המחסור בפחמים. בית-חרושת בפריז מן הכי מפורסמים מוכרח היה להסגר לזמן ידוע מחוסר פחמים. בתי חרושת אחרים נסגרו לגמרי. „ז'ורנל“ מעיר, כי בוזרה של העבודה אומרים, כי מחסור הפחמים מקורו בהטבעת אניות המסחר. ואותו עתון מוסיף, כי אם הדברים יוסיפו להתפתח בדרך זו יתחדד מצבה של צרפת, כאשר נשקפת סכנה לכל התעשיה שלה.

וכן הדין באיטליה. „אגנציה נסיונל“ מודיעה, כי מחוסר פחמים תגדיל הממשלה את הזמן של מהלך הטרם ושל ההצגות.

באנגליה דואגים ביחוד להספקת התבואה.

עתון חקלאי כותב: „בלי ספק עתיד הצי שלנו להתגבר על הצוללות. ועד אז מוכרחים אנו להשלים עם הרעיון, כי כמות גדולה של תבואה תרד לטמיון, מה שמעורר דאבון לב ביחוד בשביל השנה הנוכחית“.

אמנם בעולם הגדול אין מחסור בתבואה. באוסתרליה, למשל, היתה שנה מבורכת והתבואה שנאצרה שם במחסנים מספיקה להאכיל את בני אוסטרליה במשך שלש שנים. ואך חסרות אנית להביא ברכה זו לאנגליה. משום כך עולה מחיר הלחם באנגליה לגובה שלא היה כמוהו באנגליה. הוא כמעט פי שנים מאשר בגרמניה.

המחירים שמשלמים עכשיו בעד ההובלה – לא יאומנו כי יסופרו. לפרקים הם גבוהים משל הסחורה בעצמה. כך משלמים, למשל, בעד טון תורמוס בארגנטינה 110 מרק. בשעת השלום שלמו בעד הובלת הטון מארגנטינה לאנגליה לכל היותר 14 מרק. כעת משלמים בעת הובלת הטון 150 מרק!

מחסור האניות מקורו בדברים אלו:

1) טביעת אניות מסחר ע"י צוללות ומוקשים.

2) השתמשות באניות מסחר לצרכי מלחמה.

3) התמעטות בבנית אניות חדשות, כאשר בתי מבנה אניות עסוקים באניות המלחמה.

4) בשעת שלום היו אניות המסחר של המרכז ג"כ מובילות סחורה לאנגליה ועכשיו חדלו.

5) התמעטות אניות הנאוטרלים ע"י אבדות של מוקשים וכיו"ב.

החרמת ספינות המרכז באיטליה, פורטוגל ויון לא הועיל הרבה לגבי המחסור הגדול.

וזיר אנגלי אשר בבית המורשים: אנו מתאמצים בכל כחותינו לבנות ספינות חדשות אבל י מעצורים קשים. בימי המלחמה הפסידה אנגליה קרוב לשני מיליון טון של אניות סוחר. זהו יותר מכל צי המסחר של צרפת לפני המלחמה. ע"פ משקל של ברוטו עולה ההיזק קרוב לשלשה מליון טון. אנגליה צריכה להתאמץ כדי שלא לבוא במצב של הסגר. אף ציד דגים אינו מביא ברכה. הדיגים מוציאים ברשתותיהם יותר מוקשים מאשר דגים. הביצים של רוסיה חדלו ואף הובלת חלב סובלת הרבה.

מורשה אחד אמר, כי יבול החטה של אנגליה גופא הביא השנה רק 83% מאשר קודם. שליש של הפועלים החקלאים הוכנס לצבא והנשים אינן עלולות למלא את מקומם כהוגן.

„דיילי ניוס“ כותב: „הגרמנים מקוים כי ארצות ההסכמה תגענה עד מחסור גמור. צריך להודות בגלוי, כי תקוה זו יש לה יסוד. מצב ההסכמה קשה בנוגע למזונות יותר מאשר לצבאות. גרמניה יכולה בדוחק לפרנס את עצמה, לא כן ההסכמה. הם זקוקים למדינות מעבר לים. והאויב זומם וחורש להפחית כ"כ את אניות המסחר עד שלא יספיקו להוביל את הכמות הדרושה.“

צדק בזה העתון האנגלי. ביוני שנה זו 101,000 טון, ביולי 103,000, באגוסטו 202,347, ובחודש ספטמבר 254,600 טון.

הצוללת 35 הטביעה במשך 9 חדשים 270,000 טון והצוללת של הקפיטן פורסטסן הטביעה עד חצי אגוסטו 260,000 טון.

ואנו משכללים את הצוללות! ¹⁾

1) מתוך „ברלינר טגבלט“ גליון 593.

"החרות", שנה תשיעית, מס' 88, 23 בינואר 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האנגלים ומלחמת הצוללות – 1917

^{שר הצי הבריטי אדוארד קרסון. ציור מאת John Lavery, שנה: 1916. המקור: ויקישיתוף}

האנגלים ומלחמת הצוללות

האורגן של בעלי־האניות האנגלים „פיר פלי“ אומר כי האבדות באניות בחדש פברואר היו „כמעט כבדות“ ("fairly heavy").

עורך העתון אומר כי ממשלות ההסכמה צריכות לאחז במדות הכי קשות בכדי להנצל מסכנת הצוללות. „אנו, האנגלים, כותב בעל הממר, סובלים עתה מאד. האניות הנאוטרליות המוכנות לשרתנו אינן מספיקות למדי את צרכינו ואין לנו, איפוא, להתנחם בהן. מלחמת הצוללות משמידה את צי המסחר שלנו, מגרשת את האניות הנאוטרליות מחופינו, מכריחה אותנו להשתמש רק באמצעינו אנו, אשר הגנתם היתה צריכה להיות למעננו חובה קדושה. אניות אנגליות רבות וגדולות ירדו לתהומות הימים, משאות חשובים שאין תמורתם אבדו לנו. מענין הדבר כי כמעט כל פעם טובעות שתי אניות בבת אחת ע"י התרפיד הערום. למה נוסעות האניות שתים שתים? לאיזו מטרה אנו מתקרבים בפעולות המסוכנות האלו? בעלי-האניות מתמרמרים בעיקר על טביעת אניות הנוסעים שמשקלן הוא גדול מאד. אסונות כאלה משאירים רושם נורא על הקהל האנגלי והמוניטין שיצאו לנו בעולם מה יהיה עליהם? מה יאמר העולם אם יראה שאין בכח צינו הגדול להבטיח את מסע האניות נגד אויבים קטנים כאלה? אבדותינו באניות נוסעים מביאות, אם כי באופן בלתי ישר, תועלת רבה לנאוטרלים. הנוסעים לא ירצו עוד לסכן את עצמם באניות אנגליות ויבכרו על פניהן את האניות הנאוטרליות המגינות עליהן בדגלן הנאוטרלי. דוגמה מעציבה לזה היא טביעת האניה „ורצסטר“ בעלת 7000 טון בהמצאה על הקו בומבי-ליברפול שהשאירה רושם חזק על דעת הקהל הכללית“.

ואחר זה עובר בעל המאמר אל השטה הפוליטית של לורד כרסון ומבקר אותה באפן חריף: „מה עשה עד עתה יורש כסאו ותיקו של בלפור? אין אנו רוצים להמצא עוד במצב של אי-ידיעה כמו עד עתה. ידבר אלינו מר כרסון בדברים ברורים ואל יסתיר מעינינו את החשוב לנו לדעת לטובתנו. הפרלמנט והעם האנגלי רוצים לדעת את האמת לאמתה, את המצב כמו שהוא. עול גדול עושה כרסון בהשאירו אותנו במצב כזה. אין אנו יודעים ואין אנו מכירים את המדות שבהן אחז, לפי דבריו, הצי האנגלי נגד הצוללות. היינו שמחים מאד לו בשר לנו לורד כרסון לפחות פעם אחת ע"ד טביעת צוללת גרמנית. לדאבוננו עוד לא שמענו זאת מפיו והוא מנחם אותנו בהבל, עונה לנו בדברים של מה-בכך. מעציב מאד יהיה הדבר אם גם בוזרה של לויד ז'ורז' מצאנה שגיאות שבהן האשימוו את הוזרה הקודמת של אסקוית. עת עתה עוד לא למדנו מן הנסיון…“.

"החרות", שנה תשיעית, מס' 136, 21 במרץ 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הממורנדום של ממשלת גרמניה ע"ד מלחמת הים – 1916

ע"ד מלחמת הים.

הממורנדום של ממשלת גרמניה.

ה„נארדד. אַלג. צט"ג“ מפרסם ממורנדום של הממשלה הקיסרית הגרמנית מיום הח' פֿברואַר בנוגע להתנהגות עם אניות-מסחר מזוינות. הממורנדום נחלק לארבעה חלקים.

בחלק הראשון מוכח, שעוד לפני התפרצות המלחמה הנוכחית נתנה הממשלה האנגלית לבעלי האניות האנגלים את ההזדמנות לזיין את אניותיהם בתותחים. בכ"ו מאֶרץ 1913 נתן הלורד הראשון של האדמירליציה אז, ווינסטון טשרטשיל, בפרלמנט האנגלי ביאורים ע"ד זה והוסיף, שהממשלה תתן לחברות האניות את התותחים, את הכדורים ואבק השריפה וגם את האנשים הנחוצים ללמד את אנשי האניה לירות מן התותחים. חברות האניות האנגליות קבלו ברצון את הצעת הממשלה. תיכף אחרי שפרצה המלחמה עלה להן לאניות-מרוץ גרמניות לגלות, שאניות הקיטור האנגליות הן מזוינות.

בחלק השני נאמר, שהממשלה האנגלית החזיקה בנוגע לאניתיה היא בנקודת ההשקפה, שאניות מזוינות כאלו נושאות אופי של אניות-שלום כל זמן שהן משתמשות בנשקן רק לשם הגנה על עצמן. לעומת זה בנוגע לאניות מזוינות של ציים אחרים קבעה הממשלה האנגלית ליסוד, שהן נחשבות כאניות-מלחמה. הממשלה הגרמנית אינה מפקפקת בזה, שאנית-מסחר מקבלת אופי של צבא, אם רק מזוינת היא, בלי שום נפקא-מינה, אם הנשק שלה משמש רק לצרכי הגנה או אם לשם התנפלות. הממשלות הנייטרליות יש מהן שאחזו בהשקפת הממשלה האנגלית ויש מהן שנטו לנקודת-ההשקפה שכנגד והיו מתנהגות עם אניות-מסחר מזוינות של הצד הלוחם כמו עם אניות-המלחמה שלו.

החלק השלישי אומר:

1) במשך המלחמה הוסיפו באנגליה לזיין את אניות המסחר. מן הדו"חח של כחות-הים הגרמנים נודע ע"ד מקרים רבים, שבהם לא רק התקוממו אניות המסחר האנגליות בנשק נגד אניות המלחמה הגרמניות, אלא גם היו מתחילות להתגרות מלחמה ראשונה, ועם זה עפ"י רוב היו משתמשות בדגלים זרים. אל הממורנדום הזה מצורפת רשימה של מקרים, שאינה מקיפה בכ"ז את כל המקרים שהיו באמת, שבהם התנפלו ראשונה אניות-מסחר אנגליות על אניות-מלחמה גרמניות, אבל מן המקרים הנקובים ברשימה אפשר להוכח, כי לא רק אניות המסחר האנגליות אחזו בשיטה זו, אלא גם האניות של ארצות-בריתה של אנגליה.

2) בתור יסוד להתנהגותן של אניות המסחר האנגליות במקרים שנפרטו צריכים לראות את ההוראות החשאיות, שניתנו להן מאת האדמירליציה האנגלית (הרבה הוראות כאלו נמסרו כאן באופן פֿוטוגרפֿי). ההוראות האלו נמצאו באניות שנתפסו ע"י כחות הים הגרמנים. בהן נאמר בפרוטרוט ע"ד האופן והתכנית של התנפלות אניות המסחר האנגליות על התת-מימיות הגרמניות. בהן יש כללים מדויקים ע"ד פעולתם של החיילים האנגלים הנמצאים על אניות-המסחר האלו ליד התותחים, ואשר בחופים הנייטרליים, למשל, אינם צריכים להיות לבושים בגדי-השרד שלהם. מן ההוראות האלו נראה ראשית-כל, כי האניות המזוינות האלו אינן מחכות לפעולות התת-מימיות הגרמניות, אלא הן נכונות להתנפל עליהן תיכף בראותן אותן. בנידון זה חשובים הם ביחוד הכללים האלה:

א) „התקנות להשתמשות בנשק המשמש למטרת הגנה על אניות המסחר“ אומרות בסעיף הד': „אין צריך להתחיל לירות ממרחק גדול יותר משמונה מאות יארד. כך יכולים לעשות רק במקרה, אם האויב התחיל כבר קודם להריק אש“. מזה נראה, כי בעיקר הדבר צריכה האניה לירות מבלי שים לב להתנהגותה של התת-מימית.

ב) „התקנות בנוגע לתת-מימיות שהותקנו בשביל האניות המזוינות למטרת הגנה“ אומרות בסעיף הג': „אם ביום רודפת תת-מימית אחרי אניה, ואם הקפיטן רואה, שהתת-מימית חפצה להתנפל על האניה, צריך הוא להתחיל לירות, אפילו אם לא התחילה עוד התת-מימית בפעולות-מלחמה, כגון בזריקת כדור או טורפידה“.

לפי זה נראה, כי הופעתה גרידא של תת-מימיצת משמשת כבר יסוד לאנית-מסחר להתנפל עליה.

בכל הפקודות האלו, שאינן נוגעות רק לתחום המלחמה מסביב לאנגליה, אלא בכל רחבי הים, הוטעם ביחוד, שצריך להחזיק אותן בסוד. זה נעשה, כמובן, במטרה להעלים מעיני העולם את העובדה, עד כמה מפירה אנגליה את חוקי העמים.

3) היוצא מכל זה הוא, שלאניות המסחר האנגליות יש פקודה רשמית להתנפל בכל מקום על התת-מימיות הגרמניות, כלומר, לנהל אתן מלחמה. אחרי שבעלות-בריתה של אנגליה מחקות את מעשיה של זו האחרונה, אפשר להוכיח, כי אניות המסחר של יתר הארצות הנמצאות בברית את אנגליה מתנהגות גם הן באופן כזה.

החלק הד' אומר:

1) כל התנאים האלה מבררים, שלאניות המסחר של האויב המזוינות בתותחים אין שום זכות להתחשב באניות-שלום. כחות הים הגרמנים יחשבו אותן אפוא, – אחרי עבור זמן קצר למן התפרסם זה, בכדי שלא להזיק לעניני הארצות הנייטרליות – לאניות-מלחמה ויתנהגו אתן כמו עם אניות המלחמה האחרות של האויב.

2) הממשלה הגרמנית מודיעה ע"ד זה להארצות הנייטרליות, למען שיזהירו בנתיניהן לבל לנסוע בעצמם ולבלי לשלוח סחורות ומשאות באניות-מסחר מזוינות של הארצות הנלחמות עם גרמניה.

הממורנדום הזה נמסר ביום החמשי, י' פברואר, לצירי הארצות הנייטרליות שבברלין.

"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 37, 13 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מאורע "באראלונג" – 1916

^{סיירת הסוחר החמושה HMS Baralong. המקור: ויקישיתוף}

המו"מ הפוליטי בענין „באראלונג“.

על הממורנדום של הממשלה הגרמנית בדבר רצח אנשיה של התת-מימית הגרמנית ע"י מפקד אנית המרוץ האנגלית „באראלונג“, נתנה הממשלה האנגלית באמצעותה של המלאכות האמריקנית בברלין את התשובה הזאת:

מיניסטריון החוץ, י"ד דצמבר 1915.

הוד מעלתך! – היה לי הכבוד לקבל את הודעתך מיום הששי לח"ז, אשר אליה היה רצוף ממורנדום של הממשלה הגרמנית בנוגע למאורעות, שהיו, לפי"ד הממורנדום הזה, בשעת השמדת תת-מימית גרמנית ואנשיה, בי"ט אוגוסט ש"ז ע"י אנית המרוץ של הוד מלכותו „באֵראַלוֹנג“.

על יסוד המאורעות האלה המשוערים מנמקת הממשלה הגרמנית את הדרישה, שהמפקד ויתר אנשי אנית המרוץ „באראלונג“ יהיו נתבעים לדין בעון רצח ויהיו נענשים בהתאם לפשע זה.

ממשלתו של הוד מלכותו שומעת בסיפוק-רוח גדול, אם גם בהפתעה ידועה, ע"ד דרישתה של הממשלה הגרמנית שהובעה עתה, אשר ממנה נראה, כי צריך להחזיק בעיקרים של הנהלה מוסרית של המלחמה וכי אותם המפריעים את העיקרים האלה זקוקים לעונש. בכל אופן הנה במאורע ההוא, שלרגלו נזכרה הממשלה הגרמנית פתאום, שיש עיקרים כאלה, היו האשמים המשוערים בפעם הזאת אנגלים ולא גרמנים. הממשלה האנגלית אינה מאמינה אף רגע, שיכולה להיות הכונה לצמצם את גבולותיה של חקירה משפטית.

ברור הוא, שזו תהיה פסגת אי-היושר, אם יבדילו את מאורע „באראלונג“ לבד וינהלו על אדותיו חקירה בודדת. אם נניח אפילו, שהעדיות ההן, שעליהן נסמכת הממשלה הגרמנית, הן נכונות (והממשלה האנגלית אינה חושבת אותן לנכונות), הנה תהיה בכ"ז האשמת המפקד ואנשי „באראלונג“ משוללת-ערך לעומת מעשי הפשעים שנעשו קודם על ידי האופיצרים הגרמנים בים וביבשה נגד הלוחמים והאנשים שאינם לוחמים.

בלי שום ספק תודיע הממשלה הגרמנית, כי הכמות הגדולה של האשמות כאלו תעמוס הרבה כל-כך על בי"ד, שיעסוק בהן עד שאי אפשר יהיה להשיג את המטרה. אם, למשל, נאשם מחנה שלם ברצח, בבערות, במעשי שוד ואונס, הנה , מובן מאליו, שאי אפשר לעשות חקירה ודרישה על כל אחד ואחד מן המחנה הזה ביחוד. על הטעמים המעשיים האלה אי אפשר לעבור בהעלם-עין, והממשלה הגרמנית מכירה את חשיבותם. היא תהיה אפוא נכונה לצמצם את החקירה המשפטית של הפשעים שמטילים על אופיצרי-הים הגרמנים והאנגלים; ואם אפילו הצמצום הזה לא יהיה מספיק, תסתפק בזה שתפנה את שימת הלב על שלשה מאורעות על הים שקרו במשך אותם מ"ח השעות, בעת שהטביעה „באראלונג“ את התת-מימית והצילה את האניה „ניקוזיאן“.

המאורע הראשון מתיחס לתת-מימית גרמנית, אשר זרקה טורפידה באניה „אראביק“ והטביעה אותה. שום אזהרה לא ניתנה לאנית המסחר; שום התאמצות לא נעשתה, בכדי להציל את אנשי האניה, אשר לא התקוממו נגד המתנפלים; 47 אנשים בלתי־לוחמים הטבעו בלי רחם. אומרים, שהמעשה האכזרי הזה, אם שהוא מתאים להפוליטיקה הקודמת של הממשלה הגרמנית, התנגד לפקודות שהוצאו זמן קצר קודם זה. אם אמת הדבר, הנה גדולה יותר מדת האחריות של מפקד התת-מימית. אבל להממשלה האנגלית אין שום ידיעות בדבר זה, שהשלטונות התנהגו במקרה זה לפי השיטה שהם מציעים במאורע „באראלונג“, כלומר, שהם העמידו את מפקד התת-מימית לדין בעון רצח.

^{אנית הנוסעים Arabic, שהוטבעה ב-19 באוגוסט 1915. המקור: ויקישיתוף}

המאורע השני קרה באותו היום. מוקשנית גרמנית פגעה בתת-מימית אנגלית, אשר נמצאה ליד החוף הדני. התת-מימית לא נרדפה לשם ע"י המוקשנית. היא נמצאה במימי רצועה נייטרלית והיתה בלתי-מסוגלת לא להתנפלות ולא להגנה. המוקשנית ירתה בתת-מימית, וכאשר נסו אנשיה לשחות אל החוף, ירתה המוקשנית עליהם, מבלי שום מטרה אחרת, בלתי אם להמית את האויב, שאינו יכול להגין על עצמו. אי אפשר להתנצל בענין דנן בזה, שהגרמנים עשו מה שעשו בעידנא דריתחא, בשעת קצף והתמרמרות; אנשי התת-מימית האנגלית לא עשו מאום, אשר יכול היה להרגיז את האויב. הם לא המיתו זמן קצר קודם זה 47 אנשים שלוים וחפים, הם לא התנפלו על אניה גרמנית ולא הביאו נזק לעניני גרמניה. עד כמה שידועה העובדה לממשלה האנגלית עשו אנשי המוקשנית הגרמנית מעשה פשע כבר נגד האנושיות וחוקי המלחמה. ומעשה זה דרש חקירה משפטית כזאת, שדורש כל מעשה פשע אחר שקרה במשך מלחמת-הים הנוכחית.

המאורע השלישי קרה כמ"ח שעות אח"כ. על אנית-הקיטור „רועל“ התנפלה תת-מימית גרמנית. האניה, אשר לא התקוממה נגד המתנפלת, התחילה לצלול. אנשי האניה ירדו בסירות ההצלה, ובה בעת שנסו להציל את נפשם, ירו עליהם מקני-רובה ובשרפנילות. איש אחד נהרג, שמונה אחרים, וביניהם הקפיטן, נפצעו קשה. העדות ע"ז, שניתנה בשבועה, אינה נותנת שום יסוד ונימוק לאכזריות הזאת. הממשלה האנגלית חושבת, כי שלשת המאורעות האלה, המאוחדים כמעט לפי זמנם ואשר לפי אפים הם דומים כמעט אחד לרעהו, יהיו נמסרים יחד עם מאורע „באראלונג“ לפני בי"ד נייטרלי, למשל, לפני בי"ד של אופיצרים של צי ארצות הברית [- הדפוס מחוק -]. אם יסכימו לזה, תעשה הממשלה האנגלית כל מה שיש [- הדפוס מחוק -] למען הוציא לפועל את החקירה ולעשות את חובתה, באחזה גם בצעדים אחרים, אשר תהיה מצווה עליהם עפ"י הצדק ועפ"י החלטת ביה"ד.

הממשלה האנגלית של הוד מלכותו מוצאה למותר לתת תשובה על ההאשמה, שהצי האנגלי חייב בגלל חוסר-אנושיות. לפי המספרים המדויקים האחרונים עולה מספרם של אנשי האניות הגרמנים, שניצולו ע"י המלחים האנגלים, – לפעמים קרובות בקושי רב ובסכנה להיות מוטבעים, – ל-1,150. הצי הגרמני אינו יכול להראות מספר כזה של ניצולים, אפשר מחוסר הזדמנות.

ובזה יש לי הכבוד להשאר בכבוד רב, עבדך (במקומו של סיר עדוארד גריי) קרין.

תשובת הממשלה הגרמנית.

הממשלה הגרמנית מסרה ביום הי"ב לח"ז להציר האמריקאני בברלין את התשובה הזאת, בכדי למסור אותה לממשלה האנגלית:

הממשלה האנגלית השיבה על הממורנדום הגרמני ע"ד מאורע „באראלונג“ בזה, שמן הצד האחד היא מטילה ספק באמתת הידיעות שהומצאו לה ע"י הממשלה הגרמנית, ומן הצד השני היא מטילה אשמה על כחות הצבא הגרמנים בים וביבשה, שקודם לזה עשו פשעים רבים נגד חוקי העמים והאנושיות אשר לא קבלו עונש, ולנוכח זה מאורע „באראלונג“ אינו חשוב. ואולם לאשמה זו שהיא מטפלה לא הביאה הממשלה האנגלית שום הוכחות, אלא הסתפקה בזה, שהביאה שלשה מאורעות בודדים שקרו במלחמת הים ושבהם עשו, כביכול, האופיצרים הגרמנים מעשים נגד חוקי העמים. הממשלה האנגלית מציעה למסור את המאורעות האלה לחקירה לבי"ד של אופיצרי-הים של ארצות הברית האמריקניות, ובתנאי זה היא נכונה למסור לאותו ביה"ד את מאורע „באראלונג“.

German_UBoat_U27_Sunk_19_August_1915_with_crew — ^{הצוללת U-27, שהטביעה את אנית הנוסעים "אראביק". המקור: ויקישיתוף}

הממשלה הגרמנית מוחה בכל תוקף נגד האשמות הכבדות ושאינן מיוסדות בראיות, אשר הממשלה האנגלית מטפלה אותן על הצבא והצי הגרמני. כמו כן היא מוחה נגד ההשערה, שהשלטונות הגרמנים לא הענישו את האשמים במעשי פשע. הצבא והצי הגרמני ממלאים גם במלחמה הנוכחית את חוקי העמים והאנושיות, והחוגים השליטים משגיחים באופן נמרץ, שכל העבירות בנידון זה תהיינה נחקרות ונענשות.

גם שלשת המאורעות שהובאו ע"י הממשלה האנגלית נחקרו בשעתם היטב ע"י השלטונות הגרמנים. עם זה הוברר, שבשעת הטבעת אנית הקיטור האנגלית „אראביק“ ע"י תת-מימית גרמנית, נוכח מפקדה של אותה התת-מימית, כי אנית הקיטור אומרת לכונן את שיטה לעומת התת-מימית ולבתקה, ולכן הגין רק על עצמו, בשעה שעבר לידי ההתנפלות. ביחס להמאורע השני שנזכר בדבר מוקשנית גרמנית שהתנפלה על תת-מימית אנגלית במימי דניה, הוברר, שבמימי הרצועה ההיא בא לידי קרב בין שתי האניות האלו ועם זה הגינה על עצמה התת-מימית באש תותחים; הממשלה האנגלית יכולה פחות מכל לדבר על הפרת הנייטרליות הדנית, אחרי שכחות-הצי האנגלים התנפלו פעמים רבות על אניות גרמניות במימי רצועת נייטרליות. בנוגע להשמדת האניה האנגלית „רועל“, הנה בזה הוצאו לפועל אמצעי-הנקם, שעל אדותם הודיעה הממשלה הגרמנית בפברואר 1915; אמצעי הנקם האלה מקבילים לחוקי העמים, מפני שאנגליה מתאמצת לסגור, בניגוד לחוקי העמים, את מסחר הים בין הארצות הנייטרליות וגרמניה, למען הפריע בעד הובלת מכולת וצידה לגרמניה ולמען הרעיב את העם הגרמני, ואשר בעד זה צריכה הממשלה הגרמנית לאחוז באמצעי-נקם מתאימים. בכל שלשת המקרים האלה התכוננו כחות-הצי הגרמנים רק להשמיד את אניית האויב ולא לרצוח את אנשי האניות, שחפצו להציל את נפשם; [השמועות ש]החיילים הגרמנים רצו להשמיד את אנשי האניות, אינן נכונות.

הצעת הממשלה הבריטית למסור את שלשת המאורעות הקודמים לחקירה יחד עם מאורע „באראלונג“ לבי"ד-צי אמריקני, אינה יכולה להתקבל על ידי הממשלה הגרמנית. היא מחזיקה בהשקפה, שהאשמות הנטפלות על אנשים מכחות-המלחמה הגרמנים צריכות להתברר על ידי השלטונות הגרמנים, אשר הם לא יהיו משוחדים בנידון זה וגם יוציאו את הפסק הצודק. הממשלה הגרמנית לא הציעה לפני הממשלה האנגלית גם היא דרישה אחרת, מפני שאינה מפקפקת אף רגע, שבי"ד של אופיצרים אנגלים יעניש כראוי על הרצח הזה, שנעשה במעל ובמורך-לב. הדרישה הזאת היתהת עוד צודקת יותר, באשר העדויות שהוצעו לפני הממשלה האנגלית במאורע זה היו של עדים אמריקנים, כלומר, נייטרליים, המוכיחים את אשמת המפקד והחיילים של ה„באראלונג“.

האופן, שבו השיבה הממשלה הבריטית על הממורנדום הגרמני, אינו מתאים לפי צורתו ותכנו לחשיבותו של המאורע ועושה לאי אפשר בשביל הממשלה הגרמנית לשאת-וליתן עמה עוד בענין זה. הממשלה הגרמנית מאשרת אפוא בתור תוצאות המו"מ, שהממשלה האנגלית השאירה את הדרישה הצודקת לעשות חקירה במאורע „באראלונג“ בלי תוצאות באמתלות תהו, ועשתה בזה את עצמה אחראית בעד הפשע הכבד נגד חוקי העמים והאנושיות. כנראה, היא רוצה ביחס להתת-מימיות לכפור באחד מהסעיפים הראשונים של חוקי-המלחמה האומר, כי על אויבים הנמצאים מחוץ לקרב צריכים לחוס. היא חושבת להפריע באופן זה בעד התת-מימיות הגרמניות מלנהל את פעולות המלחמה שלהן.

אחרי שהממשלה האנגלית דחתה את הדרישה להעניש את הפושעים במאורע זה, רואה עצמה הממשלה הגרמנית נאלצת לקבל על עצמה את הענשת הפשע ולאחוז באמצעי-הנקם המתאימים לו.

ברלין, 10 ינואר, 1916

"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 14, 17 בינואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התת מימיות הגרמניות הטביעו כאלף אניות עד היום – 1916

מסביב למלחמה.

מעשיהן של התת-מימיות.

סופרו של ה„נעווע ראטערדאמ. קוראנט“ כותב, לפי"ד ה„ברל. לאָק. אנצ.“, כי למן היום, שבו הודיעה גרמניה, בט"ו פברואר 1915, ע"ד המלחמה התת-מימית, הטביעו התת מימיות הגרמניות והאוסטריות-אונגריות בס"ה כאלף אניות, עד היום, ובהן 620 אניות אנגליות. מ-620 האניות האלו היו 569 אניות-מסחר ונ"א אניות-מלחמה. מ-569 אניות-המסחר היו 358 ספינות-קיטור, י"ט ספינות-תורן, 127 ספינות-דוגה, 54 סירות-דוגה וסירת-מוטור אחת.

צרפת אבדה 74 אניות, ובהן 43 ספינות-קיטור, 13 ספינות-תורן, 30 ספינות-דוגה, ט"ו אניות של צי-המלחמה.

מאניות רוסיות הוטבעו 41, ובהן 14 ספינות-קיטור, 15 ספינות-תורן, וי"ב אניות של צי-המלחמה.

איטליה אבדה בחדש האחרון אניות רבות, 69 בס"ה, ובהן 34 ספינות-קיטור, 22 אניות-תורן, סירת-מוטור אחת וי"ב אניות של צי המלחמה.

בלגיה אבדה 4 ספינות-קיטור, 2 ספינות-דוגה, סירה קטנה אחת וסירה אחת המשמשת מגדלור.

מן הארצות הנייטרליות נשאה אבדות כבדות ביחוד נורווגיה, אשר אבדה 80 ספינות. 51 ספינות-קיטור, 26 ספינות-תורן, 2 סירות-מוטור ומגדלור אחד; דניה אבדה 22 אניות; י"ז ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. שוודיה אבדה 20 אניות: 15 ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. יון – שבע ספינות-קיטור. ספרד – שלש ספינות-קיטור. פורטוגליה – סירת-מוטור אחת. יאפוניה – חמש ספינות-קיטור. מאניות הולונדיות אבדו עד היום שלש ספינות. אמריקה אבדה ספינת-קיטור אחת. חמש ספינות אמריקניות אחרות אשר נפגעו לא ירדו מצולות. ברזיליה אבדה אף היא ספינת-קיטור אחת.

"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 173, 2 באוגוסט 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שְׂפַת הַיָּם – מילון מונחים ימיים

ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב

צוללות, 1918-1856

הסכסוך בין אמריקה ואוסתריה בשל „אנקונה“ – 14 ו-19 בינואר 1916