מכתבי העתים האנגליים יספרו לנו מן המצאה החדשה שהמציא אמעריקאני אחד Boyton שמו, „בגד השחיה, והוא בגד (נפוח באויר על אופנים נכונים בלי ספק) אשר הלובשו יוכל לעבור במים בימים ובנהרות ולא ישטפוהו, וכבר הראה בו נסיונות שונות לעיני המון העם, כי הלך על פני המים עד מתחת לזרועותיו ובידיו עשה מלאכות שונות, אחז במשוט ופרש מסך תורן ללכת לפאת הרוח.
המלכה וויקטאריע בחפצה לראות הנסיון הנפלא הזה הלכה עם בניה באניה הרחק בתוך הים, וה' בויטאן הנ"ל בא מן החוף לבוש בבגדו וגם משוט, נס ומפרש עשה לו וילך בתוך הים, בדרך הלוכו הפריח יונה עם אגרת צרורה בכנפיה, ועם מקבת וקרדום אשר לקח עמדו עשה מן העצים הצפים שמה כמו רפסודה קטנה, מן השק התלוי לו מאחוריו וצף על המים הוציא לחם ויין ומיני מזון, כף מזלג וקערה, ויעריכם על הרפסודה ויאכל וישת ויעשן ציגארע, ויוציא מכתב עתי לקרות בו, הבעיר וזרק חצי אש (ראקעטען) וכו', והכל בקרת רוח כיושב על היבשה באין מפריע. בבואו אל אנית המלכה כבדה אותו בדברי תודה על המצאתו זאת.
ביום 7 אפריל הודיע בכרוז תוך מ"ע בלאנדאן, כי נכון הוא בערב היום ההוא ללכת ולעבור את זרוע הים המבדיל בין אנגליא וצרפת, והוא מעיר דאווער אשר בחוף הים מעבר מזה, עד בולאניע אשר בקצה ארץ צרפת בחוף השני, אשר המרחק ביניהם הוא 64 קילאמעטער (64 וויערסט לערך). לעת ערב הכינו אנית הקיטור עם מספר חובלים וביניהם גם רופא אחד ללכת מרחוק לראות מה יעשה לו, ולמען יהיו נכונים גם לכל מקרה ופגע אשר יקרנו בדרך. ואלה המה הדברים אשר הודיעו לנו אחרי כן מן המסע הזה: בירדו לתוך הים היתה סכנה גדולה מרחפת עליו כי הגלים הכו בשאון דכים לעבר החוף והוא נאבק בכח למולם; הלילה פרש חושך למסך ואנחנו שמענו רק את קולו מדבר אלינו לפעמים. בשעה 4 עד 5 אחר חצי הלילה כאשר האיר השחר, הבטנו ע"י קנה המצפה ונראה מרחוק את תנועת המשוט שלו, ונורד מעל האניה את סירת הדוגה לבוא לקראתו אולי אפס כחו וחפצו לבוא אלינו, אבל ראינו צהלת רוחו כי אין דבר, ונשב אל האניה. כל היום ההועא הלכנו מרחוק ולא ראינו ממנו שום מורך ופחד, בשעה אחר חצות היום אחרי אשר עשה את דרכו עד 50 פרסאות הים, והחוף עודנו רחוק מאתנו עוד כדי 13 פרסאות, ויצוה רב החובל להביאו לתוך האניה, כי אמר פן יקראנו אסון בדרך ולא נוכל לראות עוד בלילה, ואף כי המשוטט חפץ עוד לבצע את אמרתו ולבוא עד החוף לבדו, חזקה עליו פקודת רב החובל ונקחהו ונבוא לבולאניע בשעה 8 לערב".
הנסיון הנפלא הזה הורנו לדעת כי בכלי בגד שהמציא החכם הנ"ל יכול כל אדם לעבור במים מבלי שיטבע לעולם, וגם אם גלי הים יהדפוהו ויהמו יחמרו מימיו, הנה יתכן רק שיחלש בכחו מרוב הנדנוד ודחיפת הגלים אבל לא ישליכוהו במצולה, והיא המצאה יקרה מאוד לכל יורדי הים להנצל בשעת הסכנה, או לאנשי חיל בשעת מלחמה לעבור בנהרות באין גשר ולהמלט מן האויב, וגם לדורשי חכמה התרים את הארץ בגלילות רחוקות ומדבריות וארצות נשמות יהיה לתועלת גדולה כי יוכלו לעבור נהרות ויאורים באין אניה ומשוט להם בדרך.
"הצפירה", שנה שניה, מס' 17, 5 במאי 1875, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות היסטורית יהודית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 