סירת הקיטור של הממשלה נשרפה – 17 ביוני 1921

טבריה

(מאת סופרנו המיוחד)
ז' סיון תרפ"א

[…]

לפני ימים אחדים נשרפה סירת הקיטור של הממשלה. הספינה של חברת האניות יצאה לקראתה והצילה את האנשים. מוזר הדבר שזוהי הסירה השניה ההולכת לאבוד במשך החדש. האחת טבעה בים ונשברה.

[…]


"דאר היום", שנה שנייה, מס' 219, 17 ביוני 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ביקור הנציב העליון באונייה "קיסר הודו" ביפו – 13 באוקטובר 1920

אוניית המערכה הבריטית Emperror of India בחוף יפו, 7 באוקטובר 1920. מקור: ויקישיתוף

הנציב העליון ביפו

בתור תשובה לבקור מפקד האניה „מלך הודו“, העוגנת כעת ביפו, אצל הנציב העליון בירושלים, בא הנציב אתמול ליפו, כדי לעלות על האניה ולהשיב באופן זה לאדמירל את בקורו. תושבי יפו, אשר הראו כבר בהזדמנויות שונות את האהבה והכבוד שהם רוחשים לנציב, השתדלו גם הפעם לסדר לו קבלת פנים נהדרה, אשר כמוה לא נראתה ביפו אפילו ביום בוא הנציב בפעם הראשונה לארצנו. מאז הבוקר קושטה העיר בדגלים אנגלים, ובפעם הראשונה – גם בדגלים עברים במספר גדול. בכל פנות הרחוב הראשי הוכנו סוכות ירק מענפי תמרים וברושים, מצופות שטיחים ויריעות משי בשלל צבעים, גם החלונות והקירות של רוב בתי המסחר הגדולים היו מקושטים באופן יוצא מן הכלל. לרוחב הרחוב נתלו חוטים ועליהם מנפנפים כל מיני דגלים, גדולים וקטנים, אנגלים ועברים וכו'. בשעה 11 וחצי עברו שני גדודי צופים תחת פקודת מנהלים הראשי, מר אורלוב, ומפקדיהם השונים והתזמורת בהנהלת מר קרצבסקי בראשם. התהלוכה של הצופים היתה בסדר מצוין ועשתה רושם טוב על הקהל, אשר קבל אותה במחיאות כפים. הצופים ירדו אל הנמל והסתדרו שם בשתי שורות בתור משמר-כבוד. כעבור רבע שעה עברו פלוגות אחדות של פרשים אנגלים עם התזמורת שלהם והסתדרו לפני ארמון הממשלה; אחריהם בא גדוד רוכבים הודים עם חניתותיהם וסגרו את רבוע המשמר על המגרש אשר לפני ארמון הממשלה. באמצע המגרש חכו המושל המחוזי מר סטירלינג, הגנרל וטסון, המיור קמפבל וראשי-העיריות של יפו וירושלים. בשעה 12 ורבע מודיעים ע"י תקיעת חצוצרה את דבר בוא הנציב. הצבא מסתדר ונותן כבוד צבאי לנציב העליון, שהגיע באוטומוביל שלו יחד עם האדמירל סיר וב ועם שלישיו. התזמורת מנגנת את ההמנון המלכותי.

הנציב וכל מלויו עוברים ברגל אל החוף. לאורך כל הדרך עומדים רואים לאלפים ומקבלים את האורח בקריאות הידד ומחיאות-כפים. בתי-הספר הערבים לילדים עמדו בשתי שורות וקראו: „יחי הנציב“; יותר קרוב אל החוף עומדים הצופים. התזמורת שלהם מנגנת את השיר „ברוכים הבאים“. האחרונים בשורה הם אנשי האניה „קיסר הודו“ בתלבשתם הלבנה. בבית-המכס עצמו, אשר היה גם הוא מקושט יפה, קבלו את הנציב כל הפקידים העליונים עם המיור זון, מפקד הנמל, בראשם. ואחר כך הוא ירד עם מלויו אל סירת הקיטור של האדמירל ויחד נסעו אל האניה. שם אכל הנציב את ארוחת הצהרים ושהה שתי שעות. משם ירד העירה ובקר את מוסדותיה השונים.

ראוי להעיר, כי יפו לבשה היום, לרגלי החג, צורה אחרת לגמרי מאשר יש לה בימים רגילים, והבא אליה בפעם הראשונה לא היה יכול להכיר בעיר מקושטה זו, את יפו שלנו.

א. מ.


"הארץ", שנה שלישית, מס' 383, 13 באוקטובר 1920, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שודדי ים בסירות מתחת למים – 24 ביוני 1921

שעה אחרונה

(שרות מברקית מיוחדת „הסולל“)

[…]

שודדי ים חדשים

עתוני לונדון מוסרים פרטים מוזרים על דבר נסיון חדש של שודדי-ים להטביע אניות ולשד את אשר בהן. כן נעלמו פתאם ובדרך מסתורית, שלש אניות קטור אמריקניות ושלש מפרשיות, ואין איש יודע מה קרה להן. משערים ששודדי-ים אלה משתמשים בסירות מתחת למים.


"דאר היום", שנה שלישית, מס' 225, 24 ביוני 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תנועת האניות בים כנרת – 31 במרץ 1921

בגליל התחתון

[…]

על ים כנרת. התנועה על הים החלה רק לפני שבועות אחדים, מפני רוח השרקיה שנשב במשך כל החורף. עכשיו נמצאת התנועה בים הגליל בין תחנת צמח וטבריה בידי שתי אניות מוטור, האחת שמנהליה יהודים, המעסיקה משפחות אחדות, והשניה שנקנתה זה לא כבר ע"י שני ערבים עשירים מטבריה, בשם „שריעה“. ההתחרות גדולה, כמובן, בין שתי האניות ולרגלי זה הוקטן מחיר הכרטיס לנוסעים מצמח לטבריה מעשרה גר"מ לחמשה. חוץ משתי האניות הללו שהולכות בשעת הצורך גם עד טבחה עוברת גם אנית הממשלה מטבריה לצמח. ברשותה של הנהלת הכביש „טבריה-טבחה“ נמצאת גם סירת מפרש גדולה המתנהלת ע"י „מלחים“ חלוצים, ומשמשת להעברת פועלים וחמרי מזון ובנין מטבריה לטבחה ולמגדל.

[…]


"הארץ", שנה שלישית, מס' 527, 31 במרץ 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספנים הערביים ביפו והממשלה – 22 ביוני 1921

סירות משא ערביות בנמל יפו. צילום: זולטן קלוגר, 1934. מקור: ויקישיתוף.

הספנים היפואים והממשלה

ועוד מודיע העתון  הנ"ל:

מושל המחוז היפואי הזמין את ראשי הספנים לאספה, בנוכחות הגנרל בירון, ה' מילר ושנים מהעיריה והאגודה המושלמית-הנוצרית ולשכת המסחר ביפו. הוא פקד עליהם להוריד את היהודים הבאים באניות מן המדרגה הראשונה לפי תקנות ההגירה החדשות כלומר את התירים.

הורדת הסחורות לחוף יפו והמהגרים

אותו עתון מודיע:

מנהל החוף המיור ג'ון הודיע לבאי-כח האניות המסחריות ביפו, כי הממשלה לא תרשה להוריד שום סחורה מהסחורות המובאות ע"י האניות אלא רק לאחר שיורידו הספנים היפואים את כל המהגרים הבאים באשלות מן המדרגה הראשונה (כלומר תירים). באי כח האניות מתאספים כדי לדון על התשובה שיתנו להודעת הממשלה.


הארץ, שנה שלישית, מס' 591, 22 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חכוכים תדיריים בין הערביים והיהודים בנמל יפו – 8 ביולי 1921

מהומות אנטי-בריטיות ביפו.

לונדון. ה„צייט“ מודיע:

טלגרמה של סוכנות „אקסטשנז'“ מודיעה מיפו, כי המצב הנהו שם רציני מאד וכי הולכים ונמשכים שם חכוכים תדיריים בין הערביים והיהודים.

ספנים ערביים סרבו להעביר עולים יהודים אל החוף. (כפי הנראה, החלוצים שהיו בדרך הגיעו כבר לחופי ארץ-ישראל). מפאת התנהגותם זו של הספנים הערביים עומדות ספינות אחדות חדש ימים בקרבת החוף ואינן יכולות להוריד לא נוסעים ולא סחורות.

השלטונות הבריטיים נסו להעביר את העולים מהספינות אל החוף בעזרת אנשי-צבא, אולם אז פרצה תגרה בין ההמון והחיילים, ואנשים אחדים נהרגו ונפצעו.

ירושלים. נתפרסמה פה הודעה רשמית ע"ד המאורעות האחרונים ביפו, האומרת:

בימים האחרונים קמו ביפו קושיים רבים בהורדת יהודים בודדים אל החוף, הערביים בעלי-הסירות שמו מכשולים ועכובים רבים, כדי שהיהודים לא יוכלו לעלות על החוף. אותם הדברים נמשכו גם אחרי אשר עלה בידי יהודי לעלות על החוף, כי בכל פעם היה המון רב של ערביים נקהלים על יד הנמל ומעמידים בסכנה את חיי היהודים העולים על החוף.

ביום 30 יוני באה ליפו ספינה מביירוט שהובילה 10 יהודים פלשתינאים. הנוסעים ירדו אל החוף בלי כל עכובים. אולם בשעה שהמשמר הצבאי שב אל הקסרקטין, התנפלו עליו הערביים. יריה אחת יצאה מאחת הגגות בקרבת הגן העירוני, אולם במקום לפגוע באנשי-הצבא פגע הכדור בערבי שהיה ברחוב והמיתו. ערבי שני, אשר נסה לחטוף את הרובה מידי חייל, נפצע קשה.

החיילים ירו בערביים ופצעו בהם איש אחד. ערבי שני נפצע בשעה שהתנפל על שומר צבאי.

כעת שקטה יפו.


"הצפירה", שנה שישים, מס' 142, 8 ביולי 1921, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קבלת הנציב העליון בנמל יפו – 2 ביולי 1920

זהו נוסח המברק השני שנשלח לנו מיפו ע"י עורכנו ה' איתמר בן-אב"י, אתמול, יום ו', בשעה אחת-עשרה ורבע, ושמסבות בלתי תלויות בנו לא הגיענו עד לחתימת הגליון.

אה"מ "סֶנְטוֹר" (Centaur) בחוף יפו, 30 ביוני 1920. מקור: ויקישיתוף.

הנציב בארצנו

קבלת הנציב ביפו

השעה עשר ועשרים דק בדיוק, ובאפק – עוגנת ספינת-מלחמה אנגלית, אפורה ומלאה הדר. בנמל התרגשות ותנועה. המפקד סטורס, בלוית פקיד-הים ג'יון וקצין-השוטרים ליום אחד, אברהם שפירא, נכנסו לתוך הסירה שעמדה מוכנה לקראתם. ראש-היממים עלי, הידוע לכלנו, קורא לאנשיו להכות במשוטים. אני נגש אל המפקד סטורס ומבקש ממנו להביט אחורנית, אל פני הרציף, כי שם, מאחורי לסורג-עצים עומד בן-דוב המאושר ומכונת-הראינוע לצדו לקלט את התמונה הנפלאה של מושלי המקום בצאתם לקראת הנציב היהודי. סטורס מצטחק בשמחה והתמונה נקלטת – כשהסירה מתחלקת על פני המים שבנמל השקט.

הרגעים עוברים והכל – עיניהם נטויות לשם – אל הספינה הגדולה אשר מעל לשלשת תרניה מנופפים דגלים אנגלים באויר הצוחק של שמש הבקר החמה. הנה הגיעה סירת המפקד סטורס אליה, אך, המרחק גדול יותר מדי ואי-אפשר לראות היטב מה סדר-הדברים – מי עלה לראשונה, מי קבל את פניהם והיכן הוא – הנציב?

פתאם – יריה באפק. הטקס החל, איפוא, כאשר מסר לי המפקד סטורס עוד לפני שלשה ימים במשרדו שבירושלם, וידעתי מראש ששבע עשרה פעם יקלעו המקלעים – שהרי אחת ועשרים פעם קולעים לקראת נסיכים, ומאה ואחת לקראת מלכים גדולים. אנו מתחילים למנות: אחת, שתים, שלש, ארבע – עד לשבע עשרה. הסירה הקטנה שגחרה לצדה של האניה הגדולה נתקת מעליה וחותרת היא לחזר אל הנמל. אנו נרכנים כלנו לראות את אשר נוכל, אך הסירה בחרה בדרך עקלקלה ותמלט מעינינו לרגעים. לבנו שואל: האם הכל כשורה?

והנה שקשוק משוטים, קריאות היממים, עלי משמיע את קולו: והאנגלים קוראים שלוש פעמים תרועות-גיל (היפ-היפ-הוררה) לקראתו. הסירה עברה בשלום את הסלעים, שקצף רב החל לכסותם, ובעשותה חצי-מעגל התנהלה לארך גדרו של הרציף מאחורי בית-המכס, עד שצצה לקראתנו בכל קלותה – ובן-דוב מראנע בלי הרף.

המצביאים האנגלים, שיי וחבריו, שעמדו על מפתן הרציף, מרכינים את ראשם לקראת הבאים: סטורס יוצא ראשונה, להכין את הדרך להנציב העליון, והנה מופיע הוא בעצמו לבן כלו, בבגדי-שרד של מושל עליון. שרווליו וענקו מקושטים עלי-זהב וסרט רחב, ארגמן-סגול, מסביב לחזהו, תחוב אותות-כבוד מזהירים, ולירכו – חרב הכבוד.

הנציב העליון הרברט סמואל בנמל יפו, 30 ביוני 1920. מקור: ויקישיתוף.

הוא קופץ בתנועה קלה מתוך הסירה אל מפתן-הרציף, כשאברהם שפירא עוזר לידו. המצביאים משתחוים ומציגים לפניו את ראש העיריה, את ראש תל-אביב, את ד"ר אידר, ה' לנדמן וה' ניורוק, באי-כח ועד הצירים ועוד אחרים – ומנהלים אותו מיד אחר-כך לקראת הרחבה הנמלית הנאה שלארך שפת-הים. התזמרת הצבאית עמדה כבר הכן לקראתו ולקול המנצח החל במהלכת המלך ותמשיך במנגינות צבאיות שונות, כיאות לכבודו, ומשמר-הכבוד, כמאה איש בערך, מרים הנשק לאות משמעת.

אז יעבר הנציב העליון בין שתי שורות המשמר לברך את אנשי-הצבא ולפקדם, ומשם – צועד הוא בצעדים מדודים אל פני האהל שנתקע בשבילו ואנחנו כלנו – העתונאים, האורחים, – מרחק-מה ממנו אחריו.

הריהו באהל, עומד במרכז, כשממעל נשמע רעש שני האוירונים העפים לכבודו ובמזרח נשמע רעש מקלעי היבשה הקולעים לתהלתו. שוב מנגנת התזמרת – עד שראש-העיריה מוציא מגלה מתיבה של עץ-זית וקורא בערבית את ברכת ברוך-הבא.

המתרגם מוסר באנגלית, ואחריו פושט ה' דיזנגוף, ראש-עירית תל-אביב, מגלה גדולה וכתובה הדר, וקורא מתוכה ברכה נלהבת בעברית להאיש שזכה להיות המקים הראשון את הבטחתו של בלפור, ללויד-ג'ורג' למלך אנגליה ולעם העברי. והמתרגם היהודי, מר גורדון, מפקידי הממשלה, מוסר את טופס המגלה באנגלית צחה.

הנציב העליון שומע ברצינות רבה ולכשנגמר הכל – פותח הוא במנאם תשובה. מלים לא רבות, בקול קצוב ומובן היטב, מגיד הוא מדוע בא לכאן בשמו של מלכו – מלך בריטניה הגדולה: לפתח את הארץ, לעשותה מה שהיתה לפנים, ולהשליט צדק בין כל תושביה, יהיו מי שיהיו, יהודים, נוצרים, ערבים.

והטקס נגמר, כשנמסרות לו המגלות, ששלישו הצבאי מקבל מידי הנותנים. הרגע היותר גדול בדברי-ימי ישראל נחתם. למן רגע זה סיר הרברט סמואל הוא המושל על הארץ הזאת – בקשר ישר עם בריטניה הגדולה.

אך הנציב העליון לא רצה לעמד בתקף הסדר המקובל, ויבקש משלישיו ומהקצינים העליונים להציג לפניו את כל האורחים כלם, שבאו לבושי-חג לקבל את  פניו. ומאיש לאיש עבר, בבת-צחוק על שפתיו, לברכם בשלום – אותם שהכיר מימי שהותו לפני הפסח ואותם שידעם בפעם הראשונה. לכלם לחיצת-יד, לנוצרים, לערבים, ליהודים, עד שהגיע למכונית שעמדה הכן להסיעהו הלאה מיפו הנמל.

[…]

בוא הנציב העליון הרברט סמואל לנמל יפו,30 ביוני 1920. מקור: ויקישיתוף.

בסירה לקראת הנציב

עד-ראיה מסר לנו את הפרטים הבאים:

בשעה עשר ושלשה רבעים ירדו לקראת הנציב, הקולוניל סטורס, המיור דז'ון, מר אברהם שפירא (שלבש להזדמנות זו בגדי שרד מיוחדים, כי לא הורשה לכל מזרחי להמצא בנמל) ועוד סרדז'נט מיור אחד. בסירה אחרת עלו רופא ההסגר דר' שמי ואנשיו, אליהן נלוו שש סירות ובהן ספנים ערבים שהקיפו את אנית הנציב במשמר כבוד. בכל סירה היו שני שוטרים. האניה עגנה בשעה אחת עשרה בדיוק. אנית המלחמה היתה מקושטה יפה בדגלים אנגלים וחיילים אנגלים מלאוה. רופא ההסגר עלה ראשונה ובקש כנהוג תעודת הבריאות שנמסרה לו מיד ע"י נציב הארץ בטקס הרגיל. אחרי שנבדקה האניה בכל חדריה ותאיה הורשונו לעלות לאניה, עלה ראשונה הקולונל סטורס, ואח"כ יתר בני סירתנו. הקצינים ברכוהו בכבוד צבאי.

לפני רדת הנציב לסירה עמדו באולם האניה כמאה חיילים מצבא הים שבאו באנית המלחמה במשמר כבוד, בחרבות נעוצות והנציב עבר במשמר כבוד. ברכות הפרידה מרב החובל וממלחי האניה היו חמות, הסרז'נט מיור ומר אברהם שפירה הלכו לפני כל ואחריהם ירדו בסירה הנציב והפקידים שעלו על האניה לקבלו. אוירונים עופפו וכשסימנו את שעת רדת הנציב ניתנה פקודה לתותחנים לירות את י"ז היריות. בתוך משמר כבוד של סירות עברה ספינת הנציב. הספנים הערבים הרימו משוטיהם בכבוד צבאי וברכו את האורח הנעלה בתרועות גיל והשוטרים עמדו על רגליהם.

כדרוך רגלי הנציב על הרציף ענו תותחי החוף בשבע עשרה יריות.


"דאר היום", שנה שנייה, מס' 222, 2 ביולי 1920, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תודה עמוקה לחברת האניות קונרד-ליין – 13 באפריל 1921

פריסת שלום מאמריקה.

בגליון 5888 של העתון הניו-יורקי המפורסם „דער מארגען זורנל“ אנו מוצאים רשימה מענינת מאד הבא להלן:

הרב ר' אברהם יצחק שיטקוויץ, שזה לא כבר בא מאירופה, שנסע באנית־הקטור הגדולה והמפורסמת „אימפרטור“ (53,000 טון) בכרטיס־הנסיעה, שקנה בלשכה הורשאית של חברת האניות קונרד-ליין (מרשל-קובסקה 154) מסר לנו מכתר, שבו הוא מביע את תודתו העמוקה לחברת האניות „קונרד־ליין“ בעד ההתנהגות והיחס המצוינים להמהגרים, שנסעו באניה זו.

תודה מיוחדת להחברה בעד המאכלים הכשרים והטובים בטעמים שבם כלכלו את הנוסעים בכל משך ימי הנסיעה. במכתבו מיעץ הרב הנכבד לכל יהודי, המהגר לאמריקה, להפליג רק באניות של החברה קונרד־ליין, המבטיחה למהגריה נסיעה נעימה והמצטיינת בישרה ובהנהגתה הנמוסית ביחס להנוסעים.

אוניית הנוסעים הגרמנית לשעבר Imperator, לימים Berengaria של Cunard White Star. גלויה מתחילת שנות השלושים. מקור: ויקישיתוף.

"הצפירה", שנה שישים, מס' 85, 13 באפריל 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חבורי אניות בין אמריקה ובין א"י – 31 בינואר 1921

חבורי־אניות בין אמריקה ובין ארץ ישראל

לא. ק. ב. מודיעים מניו-יורק מיום 3 לינואר, כי אנית־הקיטור „קדימה“ שנעשתה ע"י „חברת א"י למסחר ולמסע באניות“ בעיר הזאת, תפליג מניו־יורק לארץ ישראל ביום 25 לינואר (ט"ז שבט). על „קדימה“ יתנוסס הדגל העברי והיא תביא צרכי אוכל וחמרים לתושבי א"י.


"הארץ", שנה שלישית, מס' 477, 31 בינואר 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.