„רחף“ – ספינה ראשונה ל„נחשון“ – 4 ביוני 1937

"רחף", מפרשית משא ממונעת של חברת "נחשון". מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

„רחף“ – ספינה ראשונה ל„נחשון“

חברת הים של ההסתדרות „נחשון“, עשתה בימים אלה צעד ראשון בשטח הספנות ורכשה ספינת משא קטנה לעבודה בחופי ארץ ישראל והארצות הסמוכות.

יכולת ההובלה של הספינה היא 190–200 טון. מהירותה – כששה קשרים לשעה. לה מיפרשים ומניע־דיזל. יעבדו בה 12 איש ובכלל זה 3 מתלמדים. רב החובל – מר רוזנטאל, מי שהיה רב החובל של האניה „תל־אביב“, שאינו בז גם לקטנות, והוא מסוּר לפיתוח הספנות ושאר ענפי הימאות בקרבנו.

שם הספינה רחף (שני פתחין, השורש הפועל רחף).

הספינה נקנתה באחת הארצות השכנות בכספי „נחשון“ ובעזרת הלואה מאת הסוכנות היהודית.

חברת נחשון עומדת לרכוש בימים הקרובים גם ספינת דייג שתיכנס מיד לעבודה.

נקוה שנחשון יקפוץ במשך הזמן גם לתוך בנין ספינות בארץ.


"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3669, 4 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„סנפיר“ – ספינה שנייה ל„נחשון“ – 15 ביוני 1937

"סנפיר". המקור: אלבום בולים של החי"ל, 1938.

„סנפיר“ – ספינה שניה ל„נחשון“

בימים אלה קמה מקנה ל„נחשון“, חברת הים של ההסתדרות, ספינת־דייג איטלקית קטנה, בעלת מפרשים ומניע (בן 20 כוחות סוס). בספינה זו, שייקרא שמה „סנפיר“, יעבדו ששה אנשים כדייגים, בהדרכת מומחים איטלקים. ל„סנפיר“ עוברים חלק מהחברים שקיבלו הכשרה ב„ביכורה“, אשר גם היא תמשיך לעבוד בדייג, בהדרכת מומחים איטלקים. גם רכישת הספינה השניה ע"י „נחשון“, גם עבודתו של מר פרנקל ב„ביכורה“ שלו (פרטית) – נעזרת ע"י מחלקת הים של הנה"ס. עובדי הדייג הם מ„פלוגת הים“ ומ„שבט הים“. ספינת המשא הראשונה של „נחשון“, „רחף“ שמה, מתחילה בשבוע הבא להוביל מלט „נשר“ מחיפה לתל־אביב.


"דבר“, שנה שלוש עשרה, מס' 3678, 15 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הליגה הימית ודרכי עבודתה – 21 בדצמבר 1936

הליגה הימית ודרכי עבודתה

הרעיון ע"ד „כיבוש הים“ עלול להלהיב את לבות כל העם היהודי בכל תפוצותיו, הואיל וברור לכל, שבדרך זו אפשר להגדיל את כוח הקליטה של ארצנו ולשחרר אותנו במידה רבה מן התלות בזרים, העושים חיל על חשבוננו, ועם זה חותרים תחת קיומנו הלאומי. הרבה כבר לקינו בגופנו בממוננו על אשר הזנחנו את עניני הים עד עתה. עלינו לתקן את המעוות ולוּ באחור זמן.

דומה שאפילו אלה, אשר מטעמים שונים התנגדו עד כה לקרנותינו הלאומיות, יסייעו לנו בשטח זה. סביב יצירת כוח־הים שלנו אפשר יהיה כמדומה לאחד את כל המפלגות, השואפות לחיי חרות ועצמאות במולדת.

הליגה הימית צריכה להיות לא מוסד ארצי בלבד. עליה להיעשות מוסד עולמי כלל־ישראלי, שמרכזו בארץ, וצנורות השפעתו לכל פינות הגולה. כי על ידי כבוש הים בשיטה ובהתמדה – אנו מגדילים את שטח ארצנו למען המוני העם הפזורים.

האניות שלנו, שתגענה אל כל חופי העולם ונמליו, עתידות לקשר את יהודי כל הארצות קשר אמיץ, ולהגביר את תשוקתם לעלות לארץ ולהכות בה שרשים. הריני רואה בחזוני פדרציה של החברות לאניות היהודיות, עם מלחים יהודים דוברי עברית, נושאי בשורת־התחיה לכל קצווי־ארץ, ודגל האומה מתנוסס בכל ימי תבל. תחנות רדיו ומכונות קולנוע יקיימו מגע חי תמידי בין הנוסעים באניותינו ובין ארץ־ישראל.

מלאכת הדייג, שתפותח בעזרת הליגה הימית ותחת פיקוחה תפרנס רבבות משפחות, – בדייג, בתעשית שימורים ובשיווק.

אקדמיה ימית תיווסד להקים אנשי־ים מומחים לצי, לדיוג, ולפיתוח התעשיה הימית המעונפת.

מספר חברים של הליגה הימית יכולים להגיע לרבבות רבות, אם נשכיל להחדיר את הרעיון בכל חוצות הגולה. עתונות, רדיו, סרטי קולנוע וכו' – כאלה אלה יעמדו לרשות תעמולתנו, אם רק נדע להשתמש בהם. עלינו לחנך את הנוער להדריכו במקצועות הים. בוּל שמחירו פעוט – אם יודבק על כרטיס־נסיעה באניה, או על מכתבים וכרטיסים לבתי־שעשועים – עלול להגדיל את הכנסות הליגה ולהפיץ את רעיון כיבוש הים.

לוּ רק נמצאו העושים והמעשים!

י. קרניאלי


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3529, 21 בדצמבר 1936, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לאופייה של הליגה הימית – 9 בדצמבר 1936

לאופיה של הליגה הימית

מרבים אצלנו לדבר על פעולות בהיקף מדיני רחב, על הצורך לצאת למרחב, בפעולותינו הלאומיות. לכלל מעשה כביר שיקלוט בתוכו את כל המרץ הטמון בקרבנו – לא הגענו עדיין.

הקרנות הלאומיות לא התאימו עדיין את פעולותיהן לרוח הזמן. יש אמנם עליה בהכנסותיהן אך הן לא השתחררו עדיין מהשיגרה המגובשת של המגביות.

והנה, אם במוסדות הקיימים קשה לשנות את השיטה המקובלת בגלל ההתנגדות הטבעית לכל צעד מהפכני, אסור להכניס מוסד חדש שהצבור תולה בו תקוות גדולות, לתוך המעגל של כלל החברות והאגודות הקיימות.

באספת היסוד לליגה הימית בתל־אביב הרגשתי את החרדה בלבות הנוכחים, פן תיהפך גם הליגה למוסד, שבו משמש תשלום מס חבר סימן יחידי לקיומו. ואמנם, הויכוח על גובה המס הראה שבדעת היוזמים ללכת בדרך הסלולה של רוב החברות, דבר העלול להפוך את השם של הליגה הימית לאות מתה כבר מראשית יצירתה.

אין זו שאלה של רצון טוב גרידא. ולא יועילו גם כל הכוונות הרצויות לפתח את הספנות העברית, באם הצעדים הראשונים של הליגה הימית לא יותאמו מן הרגע הראשון לגודל תפקידיה.

אם גם יגיע מספר חבריה לעשרות אלפים ומס החבר יכניס חמשת אלפים לירות לשנה, גם אז תשאר הליגה הימית חברת חובבי הים גרידא.

כל המוסדות הצבוריים והקומונליים, בתי החרושת, הסוכנויות, בתי־מסחר, אנשי עסק וכו', צריכים להכניס בתקציביהם השנתיים תשלם שנתי הגון בשביל הצי המסחרי שלנו.

מובן שאין כאן המקום לעמוד על כל הפרטים הטאֶכניים. אבל אלה שיעמדו בראש הפעולה צריכים לבחור את האמצעים המשובחים ביותר שנהגו בהם אומות העולם כשיצרו ליגות ימיות כאלו. והרבה מאוד יש ללמוד מהם וגם להוסיף מנסיוננו אנו.

לפני עינינו צריך לעמוד כעמוד אש החזיון הגדול של צי לאומי שבאמצעותו נוכל לקבל את חלקנו בתחבורה הימית ולקשר את העם המפוזר בכל העולם עם ארצנו קשר בל ינותק. עלינו להקים מוסד לאומי גדול, שיצמיח מקרבו את ה„באלין“ הלאומי שלנו שיבנה צי לא בשביל נוגשינו, אלא בשביל עמנו הקם לתחיה על חוף ים התכלת שלו.

כל פעולתנו הקרובה (רכישת ספינת לימוד, יצירת חברה לדיוג וארגון חברת אניות עברית מאוחדת) צריכה להיות מכוּונה למטרה הגדולה הזאת.

ועל הליגה הימית העברית שומה להגשים את התפקיד הגדול הזה ולפתוח לשם זה את כל הסכרים של המרץ הלאומי המתפרץ לפעולה.

פנחס פוגלמן


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3519, 9 בדצמבר 1936, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נוסדה ליגה ימית בתל־אביב – 30 בנובמבר 1936

נוסדה ליגה ימית בתל-אביב

פועלים ובעלי תעשיה, סוחרים ועסקנים, סופרים ובעלי אומנויות חפשיות, זקנים וצעירים השתתפו אמש במסיבת היסוד של הליגה הימית העברית בתל־אביב שהתקיימה בסניף המסעדה השיתופית, רחוב נחלת בנימין קרן שפר. מר ש. רפפורט, מנהל בנק קופת־עם, ישב ראש. נאמו בן־אהרן, רמז, ד"ר סובול, טובים, דוד פלוראֶנטין, זאב־הים, ד"ר ירדני, ד"ר מ. גוראֶויץ, יש"י אדלר, ד"ר ליבמאן, י. שראיאֶר.

היו"ר הכריז על יסוד סניף הליגה ונבחרה מועצה בת 50 איש, מורכבת מב"כ כל חוגי העיר. המועצה תבחר בועד פועל וועדת בקורת.

הורגש והוטעם בתקנות לפי דברי ההסברה של רמז, כי הליגה מקבלת עליה מעיקרה מרות לאומית ומשמעת ההסתדרות הציונית.

היחיד במסיבה שהתנגד לראשונה ליסוד הליגה מיד, היה מר טובים. הוא אמר שאגודת „זבולון“ העוסקת בהכשרת נוער לספנות ויש לה חברים בארץ ובגולה, לא הסכימה עדיין לענין ויש חשש של כפילות ושל נזק.

לבסוף הצטרף אל הליגה וגם נבחר למועצה.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3511 (תוספת ערב), 30 בנובמבר 1936, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מה עושה הליגה הימית – 28 באוקטובר 1936

מה עושה הליגה הימית?

הליגה הימית נוסדה בחודש תשרי בחיפה. רכשה 300 חבר ומשתדלת לרכוש עוד. עוסקת ביסוד סניפים בתל־אביב ובירושלים.

היו לליגה כמה ישיבות עם מנהלי חברות האניות העבריות: „עתיד“, לויד ימי ארצישראלי ו„חברה ארצישראלית לספנות“. נקבעו קוי פעולה לחזוק עבודתן של האניות האלה.

בכרוזים ומכתבים חוזרים נעשתה תעמולה למען הספנות העברית.

בתכנית הקרובה – בין השאר: בירור עניני הדייג בארץ.

מזכירי סניף חיפה: בן־נחום, אבא חושי, י. פלדמן, א. פרידלנדר, י. סלומון. מזכיר־רכּז – א. דגני.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3483, (תוספת ערב), 28 באוקטובר 1936, עמ' 41. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תעשיית הסירות בתל-אביב – 28 באוקטובר 1936

תעשית הסירות בתל-אביב

תעשית הסירות בתל אביב מתקדמת לאט. הדרכה מטעם הצבור עדיין איננה. בינתים הולך ונבנה המעגן, ועוד מעט ומחסה בטוח יהא מוכן בשביל 40–50 סירות, והסירות נחוצות מאד.

מאז החילונו לתבוע מאת „אוצר מפעלי ים“ שידאג לבנית סירות עברו חדשים ולא היתה סיבה מוצדקת להתעלם מענין זה. היה זמן מספיק לצייד כהוגן בית מלאכה שעשרות אנשים היו עובדים בו ומכינים סירות בהדרכת מומחים, אנשי הארץ ואנשי חוץ.

בינתים בנו בעלי מלאכה פרטיים על חשבונם סירות מטיפוסים שאינם נהוגים בים בזה וביחוד בחורף. בוני הסירות הוכיחו יכולת רבה ובהדרכה הגונה היו יכולים לבנות גם לפי הטיפוסים הדרושים.

עבר זמן יקר, וסירות טובות לא הוכנו במספר מספיק. ועתה תהא התרוצצות וחפזון, ואלפי לירות תצאנה לארצות השונות לקניית סירות מוכנות.

אפשר עוד להציל משהו. גם מהיום ואילך אפשר עוד להספיק לבנות אצלנו סירות רבות, ואם אולי לא במספר המלא. בינתים נוסף לנו עוד גוף צבורי שוחרי־ים, הלא היא „הליגה הימית“. תוצג התביעה ל„אוצר מפעלי ים“ לכלול בתחום פעולותיו גם את השטח הזה. הנסיונות שנעשו עד עכשיו בזה על הירקון וגם בשטח החוף הם מעודדים למדי. מדוע לא תפותח מלאכה נחוצה זו, ששכרה מובטח, וגם ההפסד המשוע בהעדרה בטוח למדי?

י. חופי


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3483, 28 באוקטובר 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שלחו את הפרי באניות עבריות! – 20 באוקטובר 1936

שלחו את הפרי באניות עבריות!

הליגה הימית העברית פונה למשלחי הפרי העברים בקריאה להשתמש במשלוח הפרי לחו"ל באניותיהן של שלוש החברות היהודיות:

חברת ללויד ימי א"י – בעלת האניות „הר־ציון“ ו„הר הכרמל“, המפליגות באופן קבוע ומדויק מחיפה לנמלי רומניה.

האניה תל־אביב – המפליגה מחיפה לטריאֶסט. – המהירות והשירות שלה מתאימים בהחלט לתפקיד זה.

חברת עתיד בע"מ – אניותיה מקשרות את ארצנו עם סוריה, מצרים, רומניה וארצות הדונאי. האניות משוכללות ומתאימות להובלת הפרי לחופים שהיא עוברת דרכה.

כל האניות האלה עומדות בהתחרות קשה עם אניות אחרות, המקבלות תמיכה חמרית ומוסרית מאת ממשלותיהן והן נלחמות קשה על קיומן המתבסס אך ורק על שכר הובלת הסחורות והנוסעים.

הדרך היחידה שבה יוכל הציבור העברי לעזור לחברות האניות העבריות היא – עבודה!


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3476, 20 באוקטובר 1936, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ספני יפו ניסו לעכב אניה – 19 באוקטובר 1936

בחוף תל־אביב

ספני יפו ניסו לעכב אניה

אניה של חברת „אמריקן אכספורט ליין“ (סוכנות דיזנגוף ושותפ') באה הבוקר ליפו לפרוק כמות סחורות בשביל סוחרים ערבים.

כאשר גמרה וצריכה היתה להפליג לתל-אביב הודיעו הספנים והסוחרים הערבים שלא ירדו מהאניה ולא יתנוה ללכת לתל-אביב. שעות אחדות נתאחרה הפלגת האניה תל-אביבה, עד שהודיע רב-החובל, כי יקח אתו את כל הנמצא באניה.

מחמת איחור זה לא יכלה האניה לעגון בתל־אביב אלא שעה קצרה, אף על פי כן הספיקו עוד בחוף תל־אביב לפרוק מאניה זו למעלה ממאה טון.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3475, 19 באוקטובר 1936, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יציקת קיר המגן בנמל תל-אביב – 20 באוקטובר 1936

הגשר הזמני ליציקת קיר המגן המערבי של בריכת המעגן בנמל תל אביב, 1936. מקור: ויקישיתוף.

בחוף תל-אביב

היום – יציקת קיר המגן

לפי התקדמותן של עבודות ההכנה בבנין בריכת המעגן תתחיל היום אחר־הצהרים יציקת קיר המגן לבריכה מצד מערב. אתמול כבר הועמדה תבנית העץ הראשונה לשם כך. רוחב קיר התבנית, כרוחב הקיר, ששה מטרים, ויסודו – שטח הסלעים שבמים. אגב, הסלע חזק מאוד, ולפי הניפוץ (לשם פתיחת התעלה) נראה שהוא חזק מאד לא רק בשכבתו העליונה אלא גם בשתות, בעומק רב.

הבטון יובל אל התבנית במריצות על פני גשר זמני, שהקמתו נגמרה הבוקר. הוא בנוי יסודות בטון (שינופצו אחר כך), עליהם פסי ברזל; לרחבם אדני עץ ועל גבי אלה קרשי עץ.

בנין הרציף של הבריכה מתקדם לאט. לפי שעה נתקעו רק לוחות פלדה אחדים.

בפריקה

הפריקה מתנהלת כסדרה. עובדים כל שלושת המדלים (מנופים). עתה ברור שקל להכפיל את כמות המשאות הנפרקים, אילו הותאם לכך עוד שטח, שמדלים נוספים יוכלו לעמוד בו. לשון החול המוקפת קיר עץ היתה יכולה להיות מוכנה לכך בתוספת־הוצאות לא גדולה.

באניה הגרמנית „בוכום“ נשאר משא לא רב. מקוים שעוד היום תיגמר פריקתו.

על המקרה באניה האמריקאית אכס־קאליבור (ראה „דבר“ מאתמול) נודע לנו, שספני יפו נהגו סאבוטאג' ושיחקו בפריקת 35 טון משא בארבע שעות, בעוד שבחוף תל־אביב נפרקו 120 טון בשעה וחצי–שעתיים.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3476, 20 באוקטובר 1936, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.