מלחמה כבדה בין הצי היאפאני והצי הרוסי – 31 במאי 1905

המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפאנים על פני הים.

ביום השבת העבר היתה מלחמה כבדה במֵצר הים של קוריאה בין הצי היאפאני והצי הרוסי. ושלשום ביום הראשון לשבוע, החלו הסוכניות המשפיעות עלינו תלגרמות להריץ לנו ידיעות בערבוביה גדולה, עם הרבה שבושים וחלופי נוסחאות ע"ד תוצאות הקרב העז. אתמול, ביום ב' לשבוע, נמשכה עוד הערבוביה של שמועות, אבל מהצהרים ואילך, אתמול, הלך הדבר הלוך והתברר מה היה קץ הקרב הנורא ההוא. עד לאיזו מדה גדלה התבוסה, ההיו בקרב ההוא כל אניות הרוסים, או רק מקצתן, וכמה אניות מלחמה יאפאניות עמדו ממולן – בנוגע אל השאלות האלה עוד השמועות סותרות ומכחישות זו את זו, ואין שום עתון, אפילו מן המומחים היתרים, יכול לקבוע בנידון זה דבר נכון עתה. כידיעה קרובה ביותר אל האמת נחשבה אתמול זו של הקאָנסול האמריקני בנאגאַסאקי, שעל פיה הטבעו שש אניות רוסיות. את הידיעה הזאת כבר הבאנו בגליון של אתמול, ונביאנה עוד הפעם בזה:

וואשינגטון 28 מאי. [סוכנות רייטר מפי סוכנות וואָלף]. הקאָנסול האמיריקאני בנאגאסאקי הודיע בתלגרף להדיפרטמנט של ממשלתו (באמריקא), שהיאפאנים הטביעו אנית מלחמה רוסית ועוד ארבע אניות מלחמה של הרוסים, ואניה אחת מובילה את כלי התיקון – במיצר הים הקוריאני.

התלגרמא הנ"ל היתה כמו סיוע לזו שבאה מעיר טיענטסין (בחינא) ביום הנ"ל, שעה 5 רגעים 30 בבוקר, אל העתון „טריבונא“ היו"ל ברומי, אשר בה נאמר, כי אסון מלחמה גדול היה במיצר הים טסושימא, וארבע אניות רוסיות צללו והרבה מהן ניזוקו הרבה או מעט. על שמועה זו הוסיף העתון הרומאי את דבריו: אפשר לחשוב את הצי הבלטי כמי שאיננו עוד.

ההחלטה האחרונה הזאת היתה בעינינו כמוגזמת מאד, בהיות כי טרם נודע: א) כמה ניזוקו היאפאנים, ואיזה אניות מאסכדרתם נשברו או טבעו? ב) אם לא הצליחו הרוסים לפרוץ ולחדור עכ"פ במקצת אניותיהם משם והלאה, ואם אין עוד מקצת אניות רוסיות שטות וולאדיבוסטוקה?

לחשוב את הצי הבלטי כאלו כבר איננו – אפשר יהיה רק כשיבורר באופן רשמי, כי כל האניות טבעו, או נפזרו, וכי חלק מהאסכדרא לא אחז דרכו לוולאדיבוסטוק.

אדמירל טוגו על סיפון "מיקאסה". ציור מאת Tojo Shotaro, פברואר 1906. מקור: ויקישיתוף.

אחרי הספקות והמבוכות בשמועות של יום אתמול, הוסיפו, לפנות היום, התלגרמות לבוא בשפע רב – בקירוב, עפ"י הסדר הזה, שאנו עוברים עליו עוד הפעם בסקירה כללית, כדי לשים משטר בערבוביה.

מלונדון המציאה סוכנות ריטר ידיעה שבאה שמה מטסינגטוי, כי שמה באו תלגרמות חיניות, כי אצל אושימא במצר הים הקוראי מתחוללת מלחמה גדולה בים.

מפטרבורג באה תלגרמא שבאה שמה מחוץ מטשיפו ביום 28 מאי 12 שעות 40 רגעים לילה, שעפ"י ידיעות פרטיות שהגיעו אל הקאָנסול היאפאני פגע חלק גדול של האסכדרא הבלטית – אסכדרא יאפאנית במעבר קוריאה, ומלחמה התפרצה.

מטוקיא באה תלגרמא ע"י סוכנות ריטר, כי כל מה שאפשר לע"ע להודיע ע"ד המלחמה שהיתה אצל טסושימא הוא רק זאת: האסכדרא הראשית של רוז'עסטווענסקי הופיעה במצר הים הקוריאני, שטה בשני עמודים, העמוד האחד: אניות מלחמה, העמוד השני: אניות מחנה. כל שאר הידיעות כובשת הממשלה היאפאנית ואינה מוציאה.

אח"כ הודיעו מטשיפו, כי שם מרחוק נראתה הדיביזיה הראשית של הצי הבלטי בכניסתו בין טסושימא ובין גדות הים של יאפאן. ואח"כ באה ידיעה ע"י סוכנות ריטר משאנכיי, כי על בָּמתי ים של טסושימא נראו 5 אניות מגן, 2 אניות מרוץ, שבע אניות מהרסות-טורפידין רוסיות.

לרגל כל הידיעות האלה לא היה עוד ספק, כי קרב נורא התפרץ בכל עוז תקפו על פני הים, והסוכניות והרדקציות השונות החלו להרעיש בשאלות את בתי הפקודות של הצירים היאפאנים באירופא.

אבל הצירים היאפאנים באירופא לא קבלו ידיעות רשמיות ע"ד תוצאת הקרב.

כן הביאה אלינו הסוכנות הפטרבורגית היום את התלגרמא:

לונדון 16/29 מאי. סוכנות ריטר בדקה ומצאה, שהאמבאסאדה היאפאנית עדין לא קבלה עד היום בערב שום ידיעה רשמית בנוגע אל הקרב בין רוז'עסטווענסקי וטוגו.

ןעןד אתמול, כהודעת הברל' טגב"ל, קבל הוא מענה, על שאלה מעין הנ"ל, מאת סופרו מווין, כי גם האמבאסאדה היאפאנית בווין לא קבלה שום אשרתא אופיציאלית ע"ד אחרית הקרב בים.

וכתוספת למאורעות-של-אימה אלה הודיע הטגב"ל הנ"ל בתלגרמא פרטית, כי ביום 21 מאי היה מקרה אסון ע"י התנגשות וטעות, והצי הרוסי הטביע על במתי-ים של פורמוזא אנית קיטור אמריקנית גדולה נושאת משא. שם האניה לא נודע.

מה"ע רוסי הביא שמועה זו, והוסיף: אמנם אין השעה משחקת לרוז'עסטווענסקי רב-התלאות.

ואח"כ באה תלגרמא מטוקיא, שקדמה לתוצאות הקרב, לאמר:

„החלק היותר גדול של הצי הבלטי נוסע צפונה דרך האוקינוס השקט, אך הצי המתנדב נוסע ישר דרך תעלת טסושימא.

וממשלת יאפאן שלחה אל חינא דברים מזכירים את חובתה לפרוק את האניות הרוסיות במאָרזונג“.

עפ"י התלגרמא הזאת, שבאה אתמול, עוד אפשר היה לשער, כי האסון אשר קרה במצר הים הטסושימאי נגע אך אל הצי המתנדב, ואז לא היה נורא מאד בתולדותיו.

הנה כן, במשך כל יום אתמול, עד הערב, היו שתי שאלות, אשר עוד אז לא נפתרו:

א) האם אפשר לסמוך על ידיעות לא-רשמיות, ומדוע אין ידיעות בדרך המלך מיאפאן?

ב) אולי נגע האסון במצר הים הטסושימאי (הוא הוא הקוריאני) אך אל הצי הרוסי המתנדב, ולא אל רוב מנינה של האסקדרא הבלטית תחת פקודת רוז'עסטווענסקי?

אמש נפתרו שתי השאלות האלה, עפ"י תלגרמות שכבר באו בדפוס בגליון „הצפירה“ אתמול, אף ממקור הסוכניות הפטרבורגיות, כלומר: הנקראה „פטרבורגית“ וגם ה„באטבירו“.

הסוכניות הנ"ל הזכירו, כי יש ידיעה רשמית מיאפאן. הידיעה הרשמית מיאפאן הובאה לאירופא ע"י סוכנות רייטר, ובה נאמר שהצי רוז'עסטווענסקי נשמד ברובו, שתים עשר אניות מלחמה נטבעו או נלקחו. שתי אניות משא ושתי אניות צודדות טורפידין נטבעו.

ועוד לפני התלגרמא הזאת באה תלגרמא אל ממשלת אמריקא בוואשינגטון, מטוקיא, לאמר:

„אתמול, אחר הצהרים, (ביום השבת העבר), התנפל הצי היאפאני על האסקדרא הבלטית במצרי-הים הקוריאני, ויחזק מעמד. הד רעם היריה נשמע על שפת הים“.

הצי היאפאני כבר יצא ביום ההוא (ביום השבת) ויפלג על במתי ים של וואוזונג, בשעה תשיעית בבקר, והקרב פרץ בין השעה השניה והשלישית.

אך יחד עם התלגרמות הנ"ל עוד תלגרמות רבות באו מרוסיא, ויש מהן שהראו פנים בכל המאורעות האלה באופן כזה:

– לא כל הצי הרוסי השתתף בקרב, אך חלק מן הצי הרוסי בא הלום בכונה, כדי לטרוד פה את הצי היאפאני, ובין כה וכה יסע רוב הצי הרוסי לוולאדיבוסטוק.

בסגנון זה הודיע התלגרף בשם איזה עתון טסינגטואי. הסוכנות הפטרבורגית הביאה את ההשעה הזאת בשם העתון הזה, הכותב, כי לא כל הצי הרוסי היה באותו קרב.

ויחד עם זה באה ידיעה אל Journ. d. Paris מוואשינגטון. וגם היא הומצאה לידינו באמצעות הסוכניות הפטרבורגיות, והיא נבדלת מעט מן הגרסא של העתון הטסינגטואי הנ"ל. בה נאמר, כי אמנם היתה כמעט כל אסקדרת רוז'עסטווענסקי בקרב, אבל רוז'עסטווענסקי הצליח לעבור דרך מצר הים הקוריאני, בהפקירו ובהקריבו קרבן בכונה את האניות שאינן שווה כלום, ואולם עם יתר האניות נמלט ויפרוץ לאחוז דרכו הלאה לוולאדיבוסטוק.

ובכן עוד הפעם התעוררה שאלה כפולה וחדשה: ההיה רוב האסקדרא של רוז'עסטווענסקי בקרב במצר-הים הקוריאני (או הטסושימאי)? ואם תמצא לומר היה: ההוכה כולו, או נמלט משם צפונה לאחוז דרכו הלאה לוואלדיבוסטוק?

והנה בנוגע אל השאלה הראשונה באה ידיעה אל ה„דילי טלגרף“ מטוקיא, כי כל האסכדרא הבלטית היתה במצר הים של קוריאה. העתון הלונדוני מודיע:

שלש צנות-טורפידין רוסיות נראו היום (ביום 29 מאי) בבקר אצל אושיקאווא בקרבת יעססא. אתמול רבץ ערפל על הים היאפאני, אך בהעלות הערפל, נראה אור השמש בהדרו; רוח עזה היתה מנשבת, והים היה נרעש. האניות הרוסיות נראו בתחלה בשעה 6 בבקר, בקרבן אל האי טסושימא. דומה, שהיו שם אניות מחנה ממדרגה ראשונה, ומספרן שש. הערפל העטה עליהן מעטה כהה, אך בחלוף הערפל נסוגו אניות הרוסים לאחוריהן. עפ"י ידיעות שהגיעו, היו שם, בקרבת המקום הנ"ל עוד 21 אניות רוסיות.

לפי זה נשארו עוד 27 אניות רוסיות, אחרי אשר נפלו 14 אניות מלחמה וגם 2 אניות משא.

וידיעות מדויקות ע"ד אבדות הרוסים נמצאו לע"ע רק בשתי תלגרמות וואשינגטוניות:

„להדפרטאמנט של הממשלה הודיעו, שהאניה הרוסית הגדולה „בורודינו“ טבעה במצר הים של קוריאה. אך הציר הרוסי והציר היאפאני לא קבלו ידיעות רשמיות.

והתלגרמא הטסינגטואית הנ"ל מעריכה את נזקי היאפאנים:

אנית מרוץ אחת ועשר צנות טורפידין.

אדמירל רוז'סטוונסקי. מקור: ויקישיתוף.

עוד כל הגרסאות והנוסחאות האלה נצברים על ידינו זה על גב זה, והסוכנות הפטרבורגית המציאה לידינו בת-קול זו, שבאה אליה מעיר שאנכיי, מיום הראשון לשבוע, בפני מסבירות וברוח אופטימית (בטחון) יתרה:

„מכל העברים תלגרמות באות לשאנכיי ומודיעות פה אחד ע"ד מלחמה שהיתה במקום אשר מעברו האחד נמצא אי טסושימא ומעברו השני גדותיהם של יאפאן. פרטים לא נודעים עדיין, אבל הנעימה („הטון“) של התלגרמות היא רצויה לרוסים. אומרים, כי אסקדרת וולאדיבוסטוק נטלה חלק במלחמה זו. חנות אנגלית דפה קבלה מטוקיא תלגרמא מודיעה ע"ד נצחון היאפאנים, אבל אין אדם מאמין בה. התרגשות הרוחות חזקה במאד מאד פה. כל אניות המלחמה שבנמל התחלצו והתפקדו. התלגרף לוואוזונג נתק, ולא נודעה הסבה. אניות המסחר אינן מפליגות בים, מפני האימה.“

התלגרמא האחרונה הזאת עוררה תקוה קלה אבל רק לשעה חדא.

עד כה ועד דכה, חוץ מהתלגרמא הטוקיאנית הרשמית הקצרה, שהבאנו למעלה, שררה דומיה גמורה בנוגע אל תנועות הצי. הרדקציות האירופיות והאמריקניות הרסו אל טוקיא בשאלותיהן ובהפצרותיהן הטרחניות, הקרספודנטים רצו הנה והנה כחזיזים, ויתפשו כל שר יאפאני, ויצורו על כל בית פקידות יאפאני, להציל ידיעה כל שהיא ע"ד תכסיס מלחמה נוראה זו, שלא היתה דוגמתה בכל קורות מלחמותיהם, ולא יכלו להציל דבר מפיהם. הכֶּבל והתלגרף היו נעולים בפני העתונים.

הבדל. טגב"ל טרח ויזרע תלגרמות הנה והנה, ואחרי הרבה טענות ומענות קבל מאת סופרו מלונדון תשובה זו:

„הידיעה הנכונה האחת היא, כי טוגו פגש בשבת העבר את האסקדרא הרוסית ויכוף אותה למלחמה ויפיצנה, ואח"כ החל לרדוף את האניות הרוסיות. שלטון-האניות בטוקיא איננו יכול להמציא ידיעות, מפני שבידו אין עוד כל הידיעות הדרושות.“

ועל השאלה אשר הוסיף העתון הנ"ל לשאול בלונדון איזה רֹשם עשתה השמועה ע"ד המאורעות בקרב הדיפלומטיא דהתם, השיבו משם באֹפן מתון וממוזג מאד, כנראה מפני דרכי שלום, לאמר:

„התבוסה והפזור של חלק הצי הרוסי, גם אם תתקיים השמועה ששלח הקאָנסול האמריקאני מנאגאסאקי ע"ד טביעת „בורודינו“ ועוד חמש אניות מלחמה – אינם חשובים הרבה מאד. השאלה היא: בכמה עלה לו לטוגו נצחונו, ובאיזה מצב נמצאות האניות שנמלטו מן ההפכה? אם נמלטו אז יוכלו גם הרוסים להתפאר, שהצליחו להבקיע להם דרך“.

ועל הדברים הנוחים האלה שבתלגרמא פרטית מלונדון מוסיף העתון הנ"ל:

„מדת ההתסתפקות הזאת בהערכת הערך המדיני והתכסיסי של הצלחת טוגו היא נכונה בעינינו. עכ"ז כבר נראה לנו ודאי, כי גדולה ההצלחה החיילית של טוגו, בשים לב אל זה, שאניותיו היו מקולקלות מעט מתשמיש מרובה, וגם מספרן מעט, אבל במה דברים אמורים, אם באמת עמד כל הצי הבלטי ממולו. עיקר השאלה הוא עתה בכמה אניות נמלט רוז'עסטווענסקי לוואלדיבוסטוק“.

הננו מְמַצים את חשבון יום אתמול והשאלות והספקות – עד כמה שנשארו עד היום.

היום הוסיפו התלגרמות לבוא ולהפיץ מעט אור על המאורעות הגדולים:

– ע"ד פרטי המלחמה ותוצאותיה

– ה„בטבירו“:

„הקרב במצר הים הקוריאני הוא הגדול והכביר בכל מלחמות הים שהיו מעולם. בקרב הזה נספו משני העברים: 3 אניות מגן; 6 אניות מרוץ (קרייצר); 2 אניות משא; 13 צנות טורפידין ומהרסות טורפידין.

„האירניגיה של הקרב היתה עזה  ומרירית.

„כחותיו של טוגו היו גדולים מכוחות הרוסים. (בודאי הכונה היא: על המקום ההוא).

„גם סבלה האיסקדרא הרוסית חוסר פחמים.

„העייפות של חיל האניות הרוסים היתה גדולה – אחרי מסע ענקי ארוך מאד.

„האניות (הרוסית) טבעו טבוע ועשות פרצים באויב עד הרגע האחרון.

„מצד האויב נטבעו: אניות מרוץ אחת ועשר צינות טורפידון.

„שתי אניות מגן רוסיות של משמר החוף ושתי אניות קטנות נפלו לשלל בידי היאפאנים.

„רוזסטבינסקי ניצל, ויסע הלאה צפונה לוואלדיבוסטוק.

„היאפאנים מודיעים בדרך רשמית, כי 3000 רוסים נפלו בידיהם בשביה, אך פה אין מאמינים בזה“.

אם נשים את התלגרמא הזאת, שבאה היום, אל מול התלגרמות של אתמול, וביחוד אל מול התלגרמא מוואשינגטון, ע"ד מה שהודיע שמה הקאָנסול האמריקאני מנאגאסאקי ע"י התלגרף, אז נראה, שהתלגרמא בפ"ב נתחברה על יסוד הידיעות ההן, אחרי שאי אפשר לפ"ב לקבל עתה תלגרמות מהמקור הראשון, מאת האניות המפוזרות, השטות בבהלה ובחפזון, הרחק מכל בסיס, ובלי חבור תלגרפי, באיזה אֹפן שיהיה.

בתלגרמא הנ"ל נזכרו שלש אניות מגן רוסיות שטבעו, ונאמר, כי שתים נפלו בידי היאפאנים. קרוב לשער, שהשלישית היא „בורודינו“. כן גם נאמר כי 6 אניות מרוץ נספו, ואח"כ נאמר, כי ליאפאנים אבדה אנית מרוץ 1 – לפי זה אבדו לרוסים 6 אניות מרוץ, אבל איזה מהן – לא הודיעה תלגרמא זו, שהיא, כנראה, קוֹמְפִּילצְיָא, כלומר לקוט תלגרמות ממקורים שונים.

באותה שעה המציאה לידינו גם הסוכנות הפטרבורגית את התלגרמא הזאת:

לונדון. הידיעות שבאו ממערכות המלחמה מעוררות את ההשערה, שהמכשלה (“уронъ„) שסבלה האסקדרא הרוסית נולדה לרגל צנות טורפידין ופצצות שמתחת למים.

רוז'דסטווענסקי אנוס היה לבחור את הדרך המסוכנת ביותר לנסוע בה ולא יכול היה להקיף מסביב, מפני חוסר פחמים. אומרים שהקרב היה עז. היאפאנים סבלו נזקים חשובים“.

ואחרי תלגרמא פטרבורגית-לונדונית זו, שלחה ה„סוכנות הפטרבורגית“ עוד תלגרמא אחת:

ברלין. עפ"י הידיעות שבאו ממערכות המלחמה הולכת מקצת האסקדרא הבלטית הרוסית צפונה, ואניות היאפאנים רודפות אחריהן. גם האניות שבאו לשאנחיי הן צפויות לסכנה, כי, לפי שאומרים, התנפלו היאפאנים בים ממול וואוזון על פלוגה רוסית מיוחדת.

התלגרמא חותמת בפרט טֶחְנִי לא חדש לגמרי:

„התלגרף בלי-חוט הביא עוד הפעם תועלת גדולה ליאפאנים, כי מיום הששי לשבוע העבר והלאה הודיעו היאפאנים מעל אי קוועלפארט איש לרעהו אתת כל תנועות האניות הרוסיות“.

הדבר היותר עיקרי בתלגרמות האחרונות הנ"ל הוא, כי רוזסטבנסקי ניצל, ומקצת האסקדרא נוסע לוולאדיבוסטוק.

אם נצרף לזה את הידיעה שה„יאפאנים רודפים את הרוסים“, אז נוכל  סוף סוף, למרות כל שנויי הגרסאות, להוציא מכולם יחד תמונה, אם לא גמורה בפרטיה, עכ"פ קרובה אל מצב הדברים בכלליותו.

הקרב הגדול היה אצל אי טסושימא תוצאותיו ידועות ברב או במעט. טוגו נצח שם את רוז'דסטבינסקי – אך לא עשה אתו כלה. והמלחמה עדיין לא נגמרה.

האסקדרא הרוסית יצא משם קטועה וקטופה, ומקצתה בבהלת חפזון ובמנוסה אל מול וולאדיבוסטוק.

הממשלה הרוסית לא יכלה עד עתה להשיג ידיעה מצדה, ולא לפרסם שום ידיעה רשמית, וכן גם לא יכלה ממשלת יאפאן להודיע דבר (זולתי ע"ד הקרב במצר הים הטסושימאי) – יען כי המלחמה עוד לא כלתה.

לכשיגיע רוז'עסטיוענסקי בשלום לוולאדיבוסטוק יודיע לממשלתו את פרטי הקרב – אבל עד אז הלא תהיינה עוד תגרות רבות, כי היאפאנים הם עשירים באניות מרוץ, והשתמשו ביתרון מהירותם להעביר את האניות הרוסים.

עד כה ועד כה מודיע הבאטיברו ע"ד הרֹשם בפ"ב. עד כמה שהוא מסתמן בעתונות המקומית שם:

„הנאוו' וור' כותבת: האסקדרא של רוז'דסטבנסקי, גרועה בכחה מזו של היאפאנים, אנוסה להלחם בעודנה נמצאת בתנאי מעמד יותר קשה. אעפ"כ החזיקה בקרבנו את תקות הנצחון. כנראה לא כך יצאה גזרה. אסון חדש נשקף לנו“.

„ה„בירג' וויעדומוסטי“ מודיעות: שמועות איומות נפוצו בפ"ד ע"ד מצב הצי. יסודים-להאמין, אבל מה יועיל אם נהפוך פנים אל האמת הנוראה? לעון יחשב לכחד, כי אפסה כל תקוה להשיב את שלטון הרוסים לקדמותו בים היאפאני ובים הצהוב“.

ה„רוס“ וה„סלאווא“ ממאנים להאמין. שאר העתונים מחשים.

זה הוא מצב הענינים כעת.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 102, 31 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קרב טסושימא (התלגרמות האחרונות) – 30 במאי 1905

המלחמה על הים.

(התלגרמות האחרונות).

שאנחיי 16/5. שעה 2 אחר הצהרים. הידיעות מפעקין ומצינטוי מקיימות את השמועה ע"ד אבדן אנית השריון „באראדינא“ ועוד איזה אניות אחרות. מיאפאן אין עוד ידיעות רשמיות או עתוניות. השתיקה הארוכה נותנת מקום לחשב, כי היאפאנים נגפו או סבלו אבדות גדולות.

פאריז. פה אין כל ידיעות על דבר תוצאות מלחמת הים מלבד השמועות הבלתי ברורות והסותרות זו את זו היוצאות ממקור יאפאני והמודיעות ע"ד אבדן אניות רוסיות אחדות. מפאת חסרון ידיעות רשמיות מיאפאן נותנות השמועות האלה יסוד לעתונים לשער, כי רוזעסטווענסקי פרץ דרך מפרץ קוריאה וזה עלה לו במחיר אניות אחדות, אך הסב גם להיאפאנים נזק רב.

ברלין. מפאת שממשלת יאפאן לא תתן לשלוח תלגרמות אל מערכות העתונים לא הגיעו ידיעות מפורטות. הידיעה על דבר מלחמת הים הגיעה בדרכים עקלקלות ועל פי הרוב ממקור חינאי, ולכן שורר ספק גדול ע"ד מהלך המאורעות.

ל„לוקלאיינצייגר“ מודיעים משאנחיי מיום 15/5, כי הרוסים הלכו לצפון. ארבע אניות וביניהן „באראדינא“ נטבעו. מפאריז מודיעים ע"י התלגרף, כי אנית המגן הזאת נאבדה על ידי מוקש מתחת למים שהתפוצץ. ע"ד אבדות היאפאנים אין כל ידיעות ואל נכון היו גדולות מאד.

אנית המערכה הרוסית "בורודינו", קרונשטאט 1904. מקור: ויקישיתוף.

פטרבורג (ב"ב). מהידיעות שהגיעו הלום נראה, כי חלק הצי פרץ צפונה והחלק השני נאלץ לשוב נגבה. לפי הידיעות מחו"ל אבדו להרוסים שתים עשרה אניות מלחמה, שתי אניות להובלה ועבודה ואניות קטנות אחדות. מטוקיא מודיעים בדרך רשמית ע"ד נצחונו של טוגו. חלק מאניות יאפאן הלך דרומה. כל הידיעות הבאות מיאפאן נוטות לצד אחד. נחוץ לחכות עד אשר תבוא אניה רוסית אל איזה נמל רוסי או נייטרלי ותמסור ידיעות ורק אז אפשר יהיה לשפוט ישר ע"ד המקרים.

פאריז (תלגרמה מיוחדת לקור. ווארש.) לעתונים המקומיים הגיעה ידיעה, כי בשעת מלחמת הים הטביעו היאפאנים את אנית המגן „בורודינא“ ועוד שש אניות.

פאריז (הנ"ל). לציר היאפאני פה מודיעים, כי הצי הרוסי נשחת. שתים עשרה אניות נטבעו או נלקחו שבי.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 101, 30 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הקרב אצל פוסאן – 25 באוגוסט 1904

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

פרטי הקרב אצל פוזאן. – פגישה, או רדיפה? –. אי שווי האניות הרוסיות. – מדת מהירות-המסע. – תותחים בלי סוכך. – עזרת ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“. – תכסיס היאפאנים – בלי גבורה. – שיבת הרוסים לוולאדיבוסטוק. – תולדות הקרב.

הַקְּרָב הַפוּזַאנִי. הקרב בים ביום 1 אבגוסט אצל פוזאן היה, לפי פרטי ההודעה הרשמית, כבד הרבה יתר משהיה לפי כלליה. כבר נודע, כי אחרי הקרב סרה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית הרוסית ותסב לאחור צפונה. בה נמנו ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“. גם נודע, כי ה„רוריק“ אחרי מלחמת מגן נפלאה לא יכול למלא את פקודות המצביא הראשי ויעמוד מלכת, כי פגעו בו כדורים אשר פלחוהו, וירד מצולות. בהודעות ממקור יאפאן היו דברים לא מדויקים. נאמר שם שהקרב נמשך עשר שעות ובאמת נמשך חמש שעות. גם נאמר, שהאסקדרא היאפאנית פגעה את הרוסית, ותעמדנה ותתגרינה מלחמה זו בזו, ובאמת אך רדיפה היתה ולא עמידה ותגרה במקום אחד. בעקב הפלוגה הרוסית הלך ה„רוריק“, כי היה חלש ומתון בערך אל שתי האניות האחרות. המומחה במה"ע רוס' וויער' אומר, כי סבת האסון לא היתה הכרעת הכח של קאמימורא (אמנם היה לו צבא רכב יותר כדי 60%), כי אם אי-שווי האניות הרוסיות בבחינת מהירותן. אניות המרוץ השריוניות, היאפאניות, אשר לקחו חבל בקרב, כולן מטבע אחד, מדה אחת, מהירות אחת, זיון אחד, עובד אחד של קירות המגן, מכונות שוות. אין בין „אסאמא“ ו„טוקיבה“, או בין „אידזומא“ ו„איבאטיא“ אלא שאניות המרוץ האחרונות נבנו כשתי שנים אחרי הראשונות ושריוניהן חזקים מלאכת קרופ ויש להן קלחות תבנית צנורי מים ולא תבנית קנה. לעומת זה „רוריק“ נבדל הרבה מ„רוסיא“ ומ„גרומובוי“ גם במדות גדלו גם באיכות מָגִנוֹ גם בצבא רכבו – ובעיקר במדרגת מהירותו. לרגל הדבר הזה לא היו נקודות רפויות באסקדרא היאפאנית, ולעומתה אצל האדמיראל בעזאבראזוב היה ה„רוריק“ נקודה של מיחוש ולקותא. לפיכך התנפל קאמימורא בכל מאמצי חילו על המקום הזה.

אָסוֹן הָ„רְיוּרִיק“. תותח ה„רוריק“ לא היו מסוּככים כל עיקר, בעוד אשר תותחי אניות המרוץ היאפאניות עמדו מאחורי עֲבִי גַבֵּי מגנים יצוקים ואיתנים בעלי שש אצבעות שאין כדורי קלע יכולים לעשות בהם בקיעים ופרצים. על כן לשוא התפארו היאפאנים בהכריעם את האניה לא-עֹז ולא-מגן, כאלו לכדו עיר מבצר גדולה. הרוסים לא כשלו בקרב הזה מחוסר גבורה, כי אם מאשר האניה „רוריק“ היתה בעלת טפוס אר מהאניות „רוסיא“ ו„גרומובוי“ ולא יכלה לשאת אתן בד בבד. תותחי ה„רוריק“ נהרסו בנקל והיריה מהם הלכה הלך ורפה. אז כפי ההודעה הרשמית החלו ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“ לעזור ל„רוריק“ הכושל בפניתם אל המקום ההוא ובמשכם את כל כובד היריה אל עצמם. אך ידם לא מצאה להציל את „רוריק“, כי הוא נפרץ במקומות אחדים מתחת לקו-המים (כנראה במקום לא היו פחי מגנים) ויט על צדו השמאלי. אז נסעו ה„גרומובוי“ וה„רוסיא“ לבדם צפונה, וקאמימורא פנה לרדוף את האניות הרוסיות השבות אחורנית בארבע אניות מרוץ שריוניות, ולמול ה„רוריק“ הציג אך את שתי אניות המרוץ הנושנות „נאניווא“ ו„טאקאטשיהו“ (זו האחרונה עמדה לתחית המתים, כי לפי ההודעות מכבר טבעה בעת הקרב עם הוואריאג אצל טשימולפו, ואולי מן המים משה משוה). אניות המרוץ היאפאניות קרבו אל ה„רוריק“ הנהרס, בעת אשר כלי תותחיו כבר נדמו, ויכוננו אליו פחים מתפוצצים אחדים, ויטביעוהו.

הסיירת הרוסית Rossiya בנמל ולאדיבוסטוק אחרי הקרב ליד פוסאן, אוגוסט 1904. מקור: ויקישיתוף.

נִצָחוֹן בְּלִי גְבוּרָה. אך במסע רדיפתו לא הצליח קאמימורא, ובעזאבראזוב נמלט. קאמימורא נותן נמוק לזה, שהוא היה טרוד בשים-קץ לה„רוריק“. אבל זה הוא רק פתחון פה, כי באמת היה ה„רוריק“ מרוטש ומפולח מראשית הקרב, ולא היה כל צרך לכמה אניות יאפאניות להיות טרודות בו. עם ה„רוריק“ ספו לערך 120 נפש, כי מן 719 הצילו היאפאנים 600. לפי זה גוזמה היתה בהודעותיהם הרשמיות של היאפאנים, שהצילו את כל אנשי האניה באין נגרע אחד. ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“ סבלו, לפי ההודעה הרשמית, נזקים עצומים, אך הלא יכלו להמלט. כנראה, לא חדרו כדורי היאפאנים אל קירות האניה המצופים שריונים ולא אל המכונות, כי אם אל החלקים העליונים. אבל אין להטיל ספק בידיעות רשמיות. הנזקים היו בל"ס כבדים, כי לוא היו קלים, אזי לא עזב האדמיראל בעזאבראזוב את אנשי ה„רוריק“ להיות מוּצלים על ידי היאפאנים ולקוחים בשביה, אך היה חש לעזרם ולפלטם. הוא לא יכול לעשות זאת לבלי המיט שואה על אניותיו שכבר היו ניזוקות, אבל עוד היו מוכשרות לשוט, וחובתו היתה להשתמש בשעת הכושר ולשוב צפונה, היינו להמלט לוולאדיבוסטוק בעוד מועד, ואת חובתו זאת עשה. גם הפעם אנו רואים, שאין היאפאנים גומרים את נצחונם. אחרי נפול ה„רוריק“ היתה להם הכרעה עצומה מאד בים. מול שתי אניות המרוץ של בעזאבראזוב היתה להם אסקדרא גדולה ושלמה נוסעת במדת מהירות אחת, עם כלי תותח רבים מאד, מזה ומזה על שפת הים חופי יאפאן וקוריאה, אחוזות עמם וממשלתם, והרוסים בתוך הים הגדול, והאויב מזה ומזה, ומכל האסקדרא אך שתי אניות בודדות, ובכל אלה לא השלים קאמימורא את תבוסת הרוסים, רק שפטים עשה בהם וכלה לא כלה אותם. זה אות, כי תכסיס היאפאנים בקרב הזה לא היה מצוין כלל. אף את ה„רוריק“ לא לכדו בגבורה, אך תשישות כחו שמה אותו לאחור ולא לפנים, ובגלל אשר היה האחרון באסקדרא הרוסית ולא הספיק למהר מהלכו כהאניות האחרות שנסעו עמו יחד השיגוהו היאפאנים ויפגיעו בו את כדוריהם.

תּוֹצְאוֹת הַמִּקְרִים. התולדה הראשונה של הקרב אצל פוזאן יהיה הפסק נסיעות אניות המרוץ הרוסיות מוולאדיבוסטוק במימי יאפאן להרגיז את הדרך. ההפסקה הזאת אולי תמשך עד בוא צי הים הבאלטי. ואמנם לפי דברי המומחים (רוס' וויעד, נאוו' וור') – אין להצטער הרבה על שביתת ההתנפלות על אניות המשא היאפאניות. תגרות כאלה אינן מביאות נזק רב למסחר הים של אויב חזק, ועל כן אינן מסייעות להחיש את קץ המלחמה. במשך המחצית הראשונה של שנה זו עשתה הפלוגה הוולאדיבוסטוקית הרוסית חמש נסיעות-פרצים כאלה (שתים הקאפיטאן רייצנשטיין; אחת הקונטראדמיראל יעססען ושתים – סגן-האדמיראל בעזאבראזוב). אכן מסחר-הים של יאפאן לא לקה, ולהפך עפ"י הידיעות הסטאטיסטיות הרשמיות – עלה מעט. זה אות, כי השמחה שהיאפאנים מראים לרגל הפסק התנפלות האניות הרוסיות על אניות מסחרם היא אך למען הגדיל את מראה נצחונם.

     נ. ס.


 "הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 186, 25 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Fusan. Rossia, Gromoboi, Rurik, Idzumo, Iwate, Azuma, Tokiwa, Naniwa, Takashiho, Variag.

קרב מצר-הים הקוריאני – 22 באוגוסט 1904

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

ברור המאורעות. – הקשר וסמיכות הפרשיות בין יציאת אניות הרוסים מפורט-ארטור ובין יציאתן מוולאדיבוסטוק. – חשבון הכמות והאיכות. – האם היה לרוסים על מה לסמוך? –. סדר הזמנים וחשבון אפשריות הפגישה. – המאורעות שהפכו את הסדר. – מהירות הנסיעה. – ההרכבה וההפרדה של פלוגות האניות הרוסיות והיאפאניות. – השפעת המקרים על שנוי התכסיס. – סדר  נזיקין ואפשריות הצלה. – שאלת חופי הים הבינונים.

סֵדֶר הַמִּקְרִים. עוד טרם הובררו כל פרטי הקרב האדיר והנערץ שהיה ביום 23 יולי, וקרב חדש התפרץ בכל עוז. הרי אנו מביאים את כל הדברים כסדר ביאתם ע"י התלגרף, ואין הפרק הזה אלא פירוש מספיק לתלגרמות מפני שהתלגרף מקצר ומערב, סותם ונותן מקום להרבה טעיות. כן החליפו רבים את הקרב מיום 28 יולי עם הקרב שהיה ביום 31 יולי, בעוד אשר אין להחליף את המאורעות ההיסטוריים האלה „כעין שמחליפים את היוצרות“ דברים כאלה צריכים הבנה, ויש סדר למשנה, ואך עפ"י הסדר יש לצרף את ה[?] ולהוציא מהם איזו אוקימתא או מסקנא קרובה לאמת. בפרק הקודם חתמנו את דברינו בשאלה: מה יהיה אצל וולאדיבוסטוק – על השאלה הזאת באה התשובה ביום 31 יולי. – ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר (יש גורסין: ביום 1 אוגוסט) נראתה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית הרוסית בתוך מצר-הים הקוריאני. אצל אי טסושימא (ראה על מפתנו) נפגשו שתי האסקדרות: הרוסית והיאפאנית (המכונות: הוולאדיבוסטוקיות על שם חניתן אצל וולאדיבוסטוק, ואין להחליפן עם האסקדראות של וויטהעפט ושל  טוגו הפורט-ארטוריות), ואז התפרץ ביניהן קרב נורא. במצר הים הקוריאני נמצאה האסקדרא היאפאנית של סגן-האדמיראל קאמימורא, בה נמנו ארבע אניות מרוץ מכוסות שריון („איבאטי“, „אידזומא“, „אדזומא“, „אסאמא“), ושתים או שלש אניות מרוץ נושאות-צנה-על-המכסה („ניטאקא“, „טסושימא“, ואולי גם „אוטובא“ החדשה). מול האסקדרא היאפאנית הזאת יכול היה האדמיראל בעזאבראזוב הרוסי להוציא אך שלש אניות מרוץ נושאות שריון ואחת עם צנה על המכסה, ומול 90 כלי התותח הכבדים שקאמימורא (משקל יריה אחת מכלם – 306 פוד) – 78 כל"ת עם משקל יריה אחת 266 פוד. עפ"י האמור, יתרון כח האסקדרא של קאמימורא לא היה כה גדול, עד כי מראש היה הדבר נעלה מעל כל ספק שהיאפאנים ינחלו את הנצחון. אמנם אניות המרוץ היאפאניות הן חזקות מהרוסיות בצפוי שריוניהן, אבל לעומת זה הרוסיות הן מהירות יותר, ויכולות בעת שקט מי הים להשתמט ולהתחמק יותר מהיאפאניות מתגרת ירית האויב, וזו מעלתן מכרעת את מעלת היאפאנים הנ"ל. אמנם, כשהאסקדרא של קאמימורא מתחזקת עוד גם ע"י אניות אשר להיאפאנים מאניות המאסף לכל המחנות, מן הריזירוו, או כשמקצת אניותיו של טוגו באות אל מצר-הים הקוריאני ונוספות עליה – אז משתנה מצב המערכה לחלוטין.

מְזִמַת הַתַּכְסִיס. מוולאדיבוסטוק עד אי טסושימא – 560 מיל אנגלית, ולפי זה כשהאניות שטות 15 חבילות לשעה, יש סיפק ביד אניות המרוץ הרוסיות להגיע עד מצר-הים הקוריאני במשך 37 שעות: אם בא האדמיראל בעזאבראזוב ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר אל אי טסושימא, זאת אומרת, שהפלוגה הרוסית יצאה מוולאדיבוסטוק ביום 29 יולי אחרי הצהרים; וקרוב לאמת, שיציאה זו היתה אחרי בוא תלגרמא מטשיפו מאת האניה הרוסית „ריעשיטעלני“ שבאה אל החוף ההוא כאור ליום 29 יולי.  לפי זה יש לשער, שיציאת האסקדרא הוולאדיבוסטוקית לא היתה קבועת-זמן ומוגבלת בדיוק מראש (לרגל  חוסר התחברות עם פורט-ארטור). למען תצליח האסקדרא הפורט-ארטורית במעשה  הגבורה והעוז להבקיע לה דרך לוולאדיבוסטוק, תנאי מוכרח היה שהאדמיראל בעזאבראזוב יבוא אל מצר הים הקוריאני יום תמים לפני צאת האסקדרא הפורט-ארטורית הרוסית והפלגתה בים; לפי זה צריך היה בעזאבראזוב לנסוע עם פלוגתו מוולאדיבוסטוק ביום 25 יולי. ממצר-הים הקוריאני עד צוק שאנטון – 480 מיל, כלומר 36 שעות של נסיעת 15 חבילות לשעה, ולוא הצליח האדמיראל בעזאבראזוב, שכבר הרה בגדר זה שתי פעמים כשרון ואומנות גדולה, להתחמק לצד קאמימורא ולהתעלם מעינו, כאשר כבר איתמחא גברא, אזי הספיק לבוא ביום 28 יולי בערב אל מקום מערבית הקרב בין האסקדרא הרוסית של וויטהעפט ובין היאפאנית של טוגו, וכחותיו החדשים היו מביאים חזוק להרוסים בשעת הקרב. אחרי שהתכסיס הזה, בל"ס לא לרגל חוסר כשרון וגבורה, כ"א לרגל איזה מקרים מן הצד, לא הצליח, נשאר אפוא הקרב תלוי ועומד אך בין האדמיראל בעזאבראזוב ובין האדמיראל קאמימורא. עוד אפשרות אחת היתה, והיא שהאסקדרא הרוסית (הוולאדיבוסטוקית)  של האדמיראל בעזאבראזוב תפגוש את מקצת האניות הרוסיות שיצאו מפורט-אטור ושתתחבר עמהן, וגם – שתפגוש רק את פלוגת קאמימורא לבדה, בטרם תתחבר פלוגה זו עם אניות יאפאניות אחרות. מקצת אניות הרוסים מפורט-ארטור (אניות הצנה: „פערעסוויעט“, „פולטבה“, „סיבסטופול“, אנית-המרוץ „דיאנא“ ואנית מוקש אחת) שנסעו בלילה אחרי הקרב (עם טוגו) למקום לא-נודע (בל"ס תחת פקודת הנסיך אחאטאָמסקי) ניזקו בל"ס איזה נזקים בקרב העז (ביחוד קשה היה מקרה „סיבסטופול“, אשר זה לא כבר, בליל 11 יוני, בעת התנפלות היאפאנים על האסקדרא הרוסית שיצאה אז אל הים לנסות כחה, הוכתה על ידי מוקש יאפאני). אבל הנזקים האלה, כנראה, לא היו כבדים מאד, ועוד לא עשו את האניות ללא-מוכשרות לקרב, וזה אות, שהאדמיראל החדש אוחטאָמסקי לא נכנס עם אניותיו אל חופי הים החינים לשם תקון. הנה כן יכולים היו האדמיראלים בעזאבראזוב ואוחטאָמסקי יחד להכריע את קאמימורא ולבוא בשלום לוואלדיבוסטוק, ששם יש להרוסים חופים מרווחים ובתי תקון אניות טובים, ושם נקל לגמור בזמן קצר את מלאכת התקון.

הטבעת הסיירת הרוסית „רוריק“, 1904. גלוית תעמולה יפנית. מקור: ויקישיתוף.

הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַתּוֹצָאָה. אך לא כן כשמקצת אניותיו של טוגא מאצל פורט ארטור שטו בעקבות הנסיך אוחטאָמסקי, וכשהקרב ביום 31 יולי התחולל בין טוגו וקאמימורא מצד אחד ובעזאבראזוב מהצד כשנגדו, אז היה המצב שונה ונבדל לגמרי. ואמנם על שאלה זו עוד לא באה תשובה מספקת בימים הראשונים אחרי הקרב. ההשערה שפלוגת הנסיך אוחטאָמסקי שיצאה שלמה מן הקרב שהיה ביום 28 יולי שבה לפורט ארטור לא זכתה לשום אשור וקיום. לפני ימים מספר הובררה רק אחרית ארבע אניות מלחמה ושבע אניות מוקשים של האסקדרא הרוסית הפורט-ארטורית, שבאו אל חופי הים החינים. ה„רעשיטעלני“ נחלף ע"י היאפאנים של כדין אחרי התפרקו בטשיפו. ה„בורני“ ועוד אנית מוקש אחת נאחזו בשרטון ביום המחרת לקרב, ביום 29 יולי, וצבאות הרוסים אנשי ה„בורני“ נפצו בידיהם את האניה לבל תפול בידי האויב.  אין ספק שאניות המוקש האלה ניזקו הרבה בעת הקרב, לפיכך לא יכלו לזוז ממקומן. ה„אסקולד“ ה„נאוויק" ואניות המוקש „בעזשומני“ הגיעו ביום 29 יולי בכבדות לשנחאיי, מקום שמה כבר קדמה  לבוא אנית המוקש „גראָזאָוואָי“. ה„נאוויק“ טען גחלים וילך לו למקום לא נודע. ביום הנ"ל בערב בא גם „הצעסארעוויטש“ לקיאא-טשוא ואחריו – אנית המרוץ „פאלאדא“ ואניות המוקש „בעזפאשטשארני“ ו„בעזסטראשני“. לפי שהוברר עד עתה, אי אפשר לתקן את פרצות ה„צעסארעוויטש“, ה„אסקולד“ וה„פאלאדו“ במשך 24 שעות, ולכן אנוסות תהיינה האניות האלה להתפרק. ראוי לשום לב גם אל מדרגות מהירות המסע של האניות הרוסיות הניזוקות. הנה כן יכול היה ה„צעסארעוויטש“ לשוט ביום 29 יולי אך 1/2 9 חבילות לשעה (את הדרך הארוכה 170 מיל מן צוק שאטון עד טסינטאו עבר בשמנה עשרה שעות); ה„אסקולד“ יצא מקיאא-טשוא ביום 29 יולי בצהרים ויבוא לשאנחיי ביום 31 יולי בבקר, ולפי זה צריך היה למעת לעת ומחצה למען עבור דרך זו של 380 מיל אנגלית, ובכן היתה מהירות נסיעתו 12–11 חבילה לשעה מן הלוח. על פי הידיעות הרשמיות שהדפסנו אתמול צריכה מהירות מסעו להיות 24 חבילה לשעה, אבל, כנראה, פרצות האניות גרמו לגרוע עד החצי את המהירות. מביאים אנו את הפרטים האלה, יען כי בהם תלוים כל גופי תורת התכסיס; יש אשר גבורת הצבא ושים נפשו בכף לא יועילו, כשאין מתכונת הפחמים או חשבון המהירות מסייעים להוציא לפעולות את מזמות מסדר הקרב.

התלגרף הודיע ממקומות שונים שהיאפאנים שלחו אסקדרא של שבע אניות לשאנחיי לשמור את האניות הרוסיות ולכופן למלחמה. עפ"י זה יש לשער, כי עוד פלוגה אחת של אניות היאפאנים משוטטת גם אצל קיאא-טשוא ומחכה שם ל„צעסארעוויטש“ ול„פאלאדא“. לפי זה נשארו בים הצהוב רק מקצת אניות טוגו. אולי יתן הפזור הזה של אניות טוגו את היכולת לאניות הרוסיות יתר הפליטה בפורט-ארטור להפליג עוד בים. בין כה וכה הודיעה האגנטורא של רייטר, שממשלת יאפאן קבלה „הבטחות“ שהאניות הרוסיות שמצאו מנוס בקיאא-טשוא ובשאנחיי, תתפרקנה.

     נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 183, 22 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Kamimura; Bezobrazov; Iwate; Idzumo; Azuma; Niitaka; Tsushima;

פגישת הקיסרים – 1888

טלגרמות.

[…]

פעטערהאף. – בשעה ½1 בצהרים בא כבוד הקיר"ה אל החוף ויצא באניה „אלכסנדריא“ לפגוש את הקיסר ווילהלם השני. יחד עם הקיר"ה נסעו כל הנסיכים הגדולים לבושים בגדי שרד אשר ילבשו פקידי הצבא באשכנז, ציר אשכנז ה' פאָן-שווייניץ, הגראף קוטוזאָב ועוד שרים גדולים ונכבדים.

קראנשטאדט. – כל אניות המסחר העומדות בחוף הים מקושטות בעדי עדיים ובנסי כבוד מתנוססים. בסוף השעה השניה נראתה אנית הקטור „אלכסנדריא“ היורדת מפעטרהאָף ותבוא ותעמוד בחוף הים, באותה שעה נראו גם אניות אשכנז ובראשן האניה „האָהענצאָללערן“, וכאשר נגשו האניות אל החוף הרעישו כלי התותח אשר במבצר ואשר באניות המלחמה. הקיסר ווילהלם, לבוש בגדי שרד כאשר ילבשו פקידי  חיל הים ברוסיא, עמד על ספון האניה והחזיר שלום לפקידי הצבא אשר הריעו בקול גדול: הידד! אניות אשכנז ירו מכלי תותח ועליהן התנוססו דגלי רוסיא. האניה „האָהענצאקללערן“ והאניה „אלכסנדריא“ קרבו אשה אל רעותה בתרועת כלי תותח, וכל אניות הקטור הרימו נס ואח"כ נפגשו שני הקסרים.

הקייזר וילהלם ה-2 והצאר ניקולאי ה-2, 1905. מקור: ויקישיתוף

פעטערהאָף. הקיסר ווילהלם והשרים אשר אתו ישבו באניה „אלכסנדריא“ ויבואו לפעטערהאָף. כבוד הקיסרית יר"ה באה אל החוף בשעה השלישית. בשעה 1/2 5 נגשה האניה „אלכסנדריא“ אל החוף בקול תרועת כלי תותח. להקת המשוררים שרו שיר הלאומי באשכנז, ואח"כ נסעו אל הארמון הגדול אשר בפעטערהאָף: הקיסר יר"ה והקיסר ווילהלם, הנסיך הגדול יורש הכסא והנסיך היינריך מפרוסיא, הקיסרית יר"ה עם הנסיכות הגדולות. הנסיכים הגדולים מיכאיל ניקולאייעוויטש, ניקולי ניקולאייעוויטש, וולאדימיר אלכסנדראָוויטש ואלעקסיי אלכסנדראָוויטש נסעו במרכבות מיוחדות. לפני הארמון הנשקף על פני הים עומד לגיון אנשי צבא משומרי ראש הקיסר ועם להקת משוררים. בשעה 1/2 7 יעשו משתה משפחה בארמון הקיר"ה.


"המֵּלִיץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 149, 22 ביולי 1888, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על פני הים (קרב צושימה) – 29 במאי 1905

תלגרמות של הצפירה.

[…]

על פני הים.

טשיפו. 15. ע"פ ידיעות פרטיות שהגיעו למלאכות יאפאן נפגש אתמול בערב חלק גדול של האסכדרא הבלטית עם האסכדרא היאפאנים [ב]ים קוריאה, ואז התחילה מלחמה. בנמל נשארו שבע אניות קטור יאפאניות לא גדולות, טעונות צידה, הנכונות להפליג לקובי. הידיעה ע"ד בוא האסכדרא הבלטית אל איי הסעדעלים נתפשטה במהירות בין התושבים בפה. שטרות המלחמה היאפניות לא מצאו קונים בשוק הכספים.

טוקיא. סוכנות רייטר מודיעה, כי אסכדרת רוזדסטבנסקי הטביעה ביום 8/5 אנית קיטור אמריקנית בלתי ידועה אצל פורמוזה. האנשים נצלו. מודיעים, כי ביום 12/5 עברו ארבע אניות קטור מלחמה רוסיות דרך לשון-הים הקורילית ופניהן מיועדות מערבה. שמותיהן לא נודעו. משערים, כי הן אניות סובבות קלות של אסכדרת רוזדסטבנסקי. בדבר המאורעות ברצועת הים הצוסימית מורשה להודיע רק אחת והיא: כי החלק הראשי מאסכדרת רוזסטבנסקי המפלגת בשתי מערכות, אניות מגן מימין, ואניות היקף והיתר משמאל, נראה במערב. כל שאר הידיעות לא נתנו להתפרסם.

ושינגטון. נתקבלה ידיעה, כי שש אניות רוסיא נשארות על עמדן בבוזון, למרות מחיות (מחאות) חינא.

לונדון. 15. עפ"י הידיעות מטוקיא עוד לא נתבטל פרסום הידיעות מן המאורעות על הים.

צינגטאו. תלגרמות בחינא מודיעות, וכי במפרץ קוריאה אצל אושימה מתחוללת מלחמת ים גדולה.

טשיפו. עפ"י הידיעות שהגיעו לציר היאפאני מתחוללת עתה מלחמת ים במפרץ קוריאה או בקרבתו. אתמול נראה מספר גדול של אניות צי הבלטי שהפליגו אל מפרץ קוריאה בין טזושימה ובין חוף יאפאן.

פקין. אנית הקיטור האמריקנית „מנדזשוריה“ הביאה ליאפאן מספר רב [של} פליטים ושתי סירות שטות מתחת למים נפרדות לחלקיהן. פריקתן נעשתה ביוקוהומא במשך ארבעה לילות והמלאכה נעשתה בחשק. זה לא כבר הביאו מאמריקא ליאפאן ששה כדורים פורחים באויר, מהם שנים גדולים. אניות הקיטור ההולכות מאמריקא ליאפאן מתעכבות אצל אי מידביי לשלוח משם טלגרמות לטוקיא. שלשה הלילות האחרונים הלכו אניות הקיטור בלי מנורות מאור.

סיזרן. בלילה עבר פה לולדיבוסטוק האדמירל בירילוב.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 100, 29 במאי 1905, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התנפלות חדשה של היפונים על פורט ארטור – 5 מאי 1904

תלגרמות.

(של הסוכניות התלגרפיות הרוסית והמסחרית).

21 אפריל 4 מאי

[…]

פטרבורג. הפלגמן הראשי בדיביזיה השניה של צי המלחמה, סגן האדמירל בעזאבראזוב, נתמנה למפקד האיסכדרה הראשונה של צי ים השקט.

ממלא מקום שר שטב הים הראשי, מבני־לויתו של הוד־מלכותו הקונטר־אדמירל רוזשדעסטזוענסקי נתמנה למפקד האיסכדרה השניה של צי הים השקט וביחד עם זה נשאר במשרתו, שהוא עומד עליה עתה.

בשטב של מפקד הצי בים השקט נתמנו: הקפיטן ממדרגה השניה סטעצענקו לפלג־קפיטן הראשון, הקפיטן ממדרגה השניה קלאדו לראש מחלקת צבא־הים; שר־הגדוד מהשטב הראשי הנסיך וואנדבולסקי נתמנה לראש מחלקת הצבא.

הקונטר־אדמירל רוזשדעסטווענסקי, לרגלי הצרך למהר ולהוציא אל הפועל את תכנית האיסכדרה השניה של צי הים השיט שנמסרה לידו, מתפטר, ברשיון הרוממות, מעבודתו בשטב־הים הראשי. חובות ראש שטב הים הוטלו על הקונטר־אדמירל ווירעניוס.

סבסטופול. המון עם גדול לוה את סקרידלוב בצאתו לדרכו. ראש העיר הגיש לו תמונה קדושה. רב העדה העברית הגיש לו כתבי-הקדש. כל המלוים ברכו בהצלחה את האדמירל סקרידלוב, שבמשך עת קצרה הספיק לרכוש לו אהבה וכבוד מצד כל.

[…]

ההתנפלות על פורט־ארטור.

פורט־ארטור. ביום 20/4 בשעה 1 אחר חצות הלילה נראו 5 אניות־מוקש יפונית, ונגדן התחילו תיכף ומיד להמטיר אש מן המבצרים ומן אניות־המשמר „גיליאק“, „גרעמיאשצו“ ו„אטוואזשני“; אניות־האויב הוכרחו לסוג אחור. בה בעת נראו על האופק מצד דרום אניות יפוניה. לפניהן התנועעה אנית־שרפה, אשר הלכה אל עבר המבוא אל החוף; אחרי אשר נהרסה ע"י ירידות נטבעה האניה הזאת. לפני השעה השניה קרבו עוד שתי אניות־שרפה, שהתפוצצו ע"י יריות וטבעו גם הן. בשעה 2 וחצי התחילו להתקרב עוד 4 אניות־שרפה, 3 מהן נפגעו במוקשינו; מארבע האניות האלה נטבעו תיכף 2; השלישית והרביעית נפגעו מהאש שהמטירו הבטריות והאניות, שבהן השתתפה גם „אסקולד“. בשעה 2 וארבעים מינוט קרבו עוד 3 אניות שרפה, מהן התפוצצה אחת, השניה נטתה ותושלך אל החוף, והשלישית נטבעה ע"י הכדורים שלנו. המלחמה נמשכת.

פורט-ארטור. בשעה 4 נראתה אנית-מוקש אחת, אחריה עוד 4; שתים מהן נטבעו ע"י היריות מהבטריות והאניות, שתים קבלו פרצים; מלחי אניות השרפה נמלטו בסירות, עליהם ירו. רובם הומתו, שאריהם לוקחו בשבי. אצלנו אן כל אבדות.

פורט-ארטור. בשעה 4 וחמשה עשר מינוט נראתה מתחלה אנית-מוקש יפונית אחת, ותכף אחרי זה נראו עוד ארבע אניות-מוקש; מהן נטבעו שתים ע"י היריות מהבטריות והאניות, ושתים נתנזקו ולוקחו על החבל והובלו משם. מאניות-השרפה היפוניות ירו מכלי-תותח ממהרים לירות וממכונות-מורות. מלחי אניות-השרפה שנטבעו נצלו בסירות-הצלה, שמהרו ללכת אל הים. אל סירות ההצלה האלה המטרנו אשר חזקה מקני-רובים וממכונות-מורות. רוב האנשים שנצלו נהרגו, שאריהם לוקחו והזדיינותם הוסרה מעליהם. לאור הבקר ראו, כי על שתי אניות-שרפה יפוניות נמצאים על הגשרים והארובות יפונים, שנשארו בחיים. תכף נשלחו מהחוף ומהאניה „גיליאק“ סירות, שבעזרתם נצלו תשעה אנשים. בעת שהתנפלו אניות-השרפה השתמשו אניות-האויב בפנסי-הים. אבדות היפונים אנשי-הצבא נמוכים נפצעו שבעה, שני אופיצירים נפצעו קשה, שלשה עשר אנשי-צבא מתו מהפצעים, נצלו ולוקחו בשבי תשעה. אנשי-הצבא הנמוכים שלנו החמו, האכילו והלבישו את הנפצעים ואת אלה שלוקחו בשבי. הנפצעים נשלחו אל האניה „מונגוליה“. למרות אשר המלחמה היתה גדולה, בכל זאת אין אצלנו כל אבדות. חלק מהשבוים נחקרו. לפי דבריהם, יצאו אניות-השרפה מאחד החפים בקוריאה. על אניות-השרפה נמצאו רק מלחים.

פורט-ארטור (המשך). עד הבקר עמדו מרחוק יותר מעשר אניות-מוקש של האויב. מרחוק המטירו עליהן אש. בחצי השעה העשירית בבקר נתקבלה ידיעה, כי האיסכדרה היפונית נמצאת בקרבת פורט-ארטור. שתי סירות-הצלה של האויב הושלכו אל החוף.

בבקר באו הנה במסע מס"ב הנסיך הגדול בוריס וולאדימירוביץ. – המון עם גדול עומד ומביט במנוחה על תמונות המלחמה הנוראה.

למרות האש החזקה והתכופה לא פסק בית-הדפוס של העתון „נאוו. קראי“, הנמצא בקרבת החף, את עבודתו התכופה לגמור את הדפסת הגליון, שיצא בזמנו הקבוע – בשעה השמינית בבקר.

פטרבורג. התלגרמה של הנציב על שם הנסיך הגדול אלעקסי אלכסנדרוביץ מיום 20/4:

בהכנעה מודיע אני להוד-רוממותך ע"ד התנפלות חדשה של היפונים על פורט-ארטור, שהוכתה אחור באופן מוצלח בלילה הזה; מטרת היפונים היתה לחסום המבוא לפורט-ארטור. בשעה הראשונה בלילה ראו הבטריות המזרחיות, הנמצאות בקרבת החף, חמש אניות-מוקש יפוניות, אשר לרגלי האש שהמטירו הבטריות ואניות-ההגנה שבו לצד דרום. בשעה הראשונה ו-45 מינוט נראתה אנית-השרפה הראשונה שהתקרבה בלוית אניות-מוקש אחרות; אל אנית-השרפה הזאת המטירו אש הבטריות והאניות. כעבור שלש ארבע שעות ראו לאור פנסי-הים שורה ארוכה של אניות-שרפה, שהלכו למבוא-החף מצד מזרח  ודרומית-מזרחית. האניות „אטוואזשני“, „גיליאק“, „גרעמיאשצי“ והבטריות מהשורה הראשונה על החף המטירו אש בלי-הפסקות ויכו אחור כל אניות-שרפה בפני עצמה ביחוד ע"י אש מצד הארטילריה, ע"י מוקשי אואיטהיד שפזרו אנית-המוקשים ואניות-המורים למוקשים שלנו וכן גם ע"י מפץ מוקשים אחדים, שבהם חסמו את המבוא אל החף. באופן כזה נטבעו במבוא-החף 8 אניות-קיטור יפוניות מלבד זאת, לפי שמודיעים ראשי הצבא, האבידו הבטריות שלנו והסירות של האניה „גיליאק“ שתי אניות-מוקשים יפוניות.

בתחלת השעה החמשית בבקר הפסיקו הבטריות והסירות לירות אש תכופה והן מורות רק לעתים רחוקות אל אניות-המוקש, העומדות על האופק. כל אניות-השרפה היו מזוינות בארטילריה המהירה-לירות ובמכונות-מורות, שמהן ירה האויב בלי הפסקה. מהאנשים שחפצו להנצל בסירות-ההצלה עצרנו עד עתה ולקחנו מאניות-השרפה עד 30 איש, ובזה שני אופיצרים שנפצעו פצעים קשים מאד. לבקר את מבוא-החף ולאסוף את האנשים קשה עתה לרגלי הגלים העזים, המכים בים. אצלנו אין כל אבדות. נפצע פצע קל איש-צבא נמוך אחד מאנית-המוקש „באיעוואי“.

בעת שנראתה אנית-השרפה הראשונה בלוית אניות-המוקשים עברתי אני, בלוית ראש השטב למערכות-המלחמה הגינירל-ליטננט זשולינסקי  והפלג-קפיטן ממדרגה ראשונה אבערהארד, – אל האניה „אטוואזשני“, בשביל לתת בעצמו פקודות בדרך ישרה בדבר התנפלות אניות-השרפה. על המבצרים נמצא הגינירל-ליטננט סטיסיל ועל הסירה „גיליאק“ נמצא הקונטר-אדמירל לושצינסקי, בתור ראש צבא-ההגנה של החף.

טיאן-צזין.  השלטונים הרוסים קבלו ידיעה, כי תשע אניות-מסחר יפוניות הלכו בכל מהירות-מהלכן אל המבוא, המוביל לחוף הפנימי של פורט-ארטור בכוונה לחסום את החף. אניות-המסחר האלה נטבעו ע"י האש, שהמטירו הבטריות של החף. המבוא נשאר נקי ובלתי נחסם.

[…]


"הצֹפה", שנה שנייה, מס' 393, 5 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הטבעת אנית המעבר "קינשוּ מארוּ" – 1 במאי 1904

תלגרמות של הצפירה.

16 (29 אפריל).

[…]

וולאדיוואסטאק. ביום 10 לח"ז בעלות השחר יצאה פלוגת אניות-המרוץ תחת דגל האדמירל יעססען ותבוא ביום 12 בבקר לגענזאן ותעמוד הרחק חמש מיל ממבוא המפרץ. האדמירל שלח אל מפרץ גענזאן שתי אניות-פחים, תחת פקודת הלייטננטים אלכסנדר פעלל ודימיטרי מאקסימאוו. כבוא אניות-הפחים בשעה 11 אל פנים המפרץ מצאו שם אנית-סוחר יאפאנית „הויעמארו“ המכילה 500 טון ויצוו על המלחים לרדת אל החוף במספר 30 איש. אחרי קחת התעודות והדגל הטביע מאקסימאוו בפח את האניה, ואחרי כן שבו אניות-הפחים אל האסקדרא. כל מעשהו בגענזאן ארך כארבע שעות. בגענזאן בחוף לא נראו אנשי צבא, המפרץ היה ריק.

בליל 12 (25) אפריל בשעה 11 נראתה ונעצרה במרחק 12 פרסא מלשון ים פלאקסין אנית מעבר יאפאנית גדולה, מכילה 6000 טון, „קונטשימאר“ שמה, אשר נתעתה לחשוב את האסקדרה שלנו ליאפאנית, ותתן אות כי היא מובילה פחם באניות, ועל הרמז הזה קבלתה מענה ברמז, כי תעמוד על מקומה. ויהי כאשר ראו אנשי האניה כי שגו, וימהרו אל סירות ההצלה מעבר האניה מימין ויתאמצו להמלט מפנינו, ואולם כלם נתפשו ע"י סירותינו. אנשינו אשר נשלחו אל האניה ההיא מצאו שם ארבעה כלי תותח בעלי חלל 47 מילימטר, ואולם אנשים לא נראו בה בתחלה ואך אחרי כן נמצאו טמונים בחדר אחד ששה אפיצירים של חיל רגלי, והם נכנעו תיכף. ויוסיפו אנשינו לחפש וימצאו בירכתי האניה צפונים 130 איש צבא מחיל הרגלי. וכאשר הוצע לפניהם להכנע מאנו לשמוע.

אדמירל פטר בֶּזוֹבְּרָזוֹב, מפקד השייטת הוולאדיבוסטוקית. מקור: ויקישיתוף.

אז הודיעו את הדבר להאדמיראל אשר נמצא ממרחק 8 בבלטים, ויבוא צו אל אנשינו כי יעזבו את האניה. וכאשר נקרבה הסירה ירו אנשי הצבא מן האניה „קונטשימארו“ ויפצעו שני אנשים משלנו. אז נתן צו להשליך מוקש אל תחת האניה ההיא ולירות פעמים אחדות, ואחרי חצי שעה ירדה האניה מצולה. מלבד צרכי היריה ומזון וצידה הובילה האניה ההיא בעד האסקדרה של נאקאמורא כאלפים טון פחם. מספר האנשים אשר נלקחו בשביה מן האניה ההיא 183 איש ובהם 17 אפיצרים בני מדרגות שונות, ואנשים אחדים אשר לא נודע תארם, בס"ה 210 איש. לפי הנשמע הלכה בעת ההיא אסקדרה יאפאנית במספר 10 אניות אל מול וולאדיווסטוק ואך לא הגיעה שמה, כי מפאת העלטה נפגשה באסקדרה שלנו ותתפזר.

בין השבויים יש שר אלף אחד ואפיציר אחד של הגיניראלשטאב היאפאני. בין אנשי הצבא השבויים הכירו יושבי העיר איזה יאפאנים אשר ישבו לפני המלחמה בוולאדיוואסטוק בתוך בעלי מלאכה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 88, 1 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Kinshu Maru, מובלת חיילים (transport ship).

קבלת גיבורי קרב צ'מולפו בעיר הבירה פטרבורג – 1 במאי 1904

גיבורי קרב צ'מולפו ברחובות מוסקבה, 1904. ציור מאת סטפן מוחרסקי. מקור: ויקישיתוף

תלגרמות של הצפירה

16 (29) אפריל.

פטרבורג. היום קבלה עיר הבירה את פני הגבורים ליד טשעמולפא. למרות היום המעונן והקור היה המחזה נאדר. ברחוב נעווסקי נצבו בשורות אנשי צבא לבושי שרד וכל חיל הגווארדיא הרגלים. אל בית הנתיבות נאסף צבא האניות וגם נושאי אות הכבוד ס"ט אנדריי והאדמירלים. יחד עם הגינירל אדיוטנט אַוועלאַן בא כבוד מלכותו הגינירל האדמירל הנסיך הגדול אלקסיי אלכסנדראוויטש.. ברגע בוא המסע נשמעה תרועת „אורא“. פומבי כזה נעשה למפקד „וואריאג“ רודניעוו. שני המפקדים הגישו כתב-מודעה לגינירל-אדיוטנט הנעלה.

אחרי כן קבלו את פני הגבורים ראש האצילים וראש העיר. – הנסיך הגדול עבר בפני הצבא ויברך בואם ויושט יד לאפיצירים.

אז החלה התהלוכה. תרועת „אורא“ נלהבה לא פסקה במשך עת ארוכה. לשמחת העם לא היתה גבול. הארחים הלכו אל ארמון החרף ושם נצבו בשורה.

כבוד הדר מלכותו הקיסר, כבוד מלכותו יורש העצר והנסיכים הגדולים עברו לפני השורה. אדוננו הקיסר ברך את בוא אנשי החיל ויביע למו תודה, ואחר כן עברו אנשי הצבא בסך לקול נגינת המאַרש.

אחרי כן נערכה לעיני כבוד הדר מלכותו ואנשי המעלה תפלה בלשכת ס"ט גיאורג בארמון הקיץ. אחרי כן הלכו אנה"צ אל הלשכה הניקולאיעווית, ששם הוכנה  למו ארחת הצהרים.

הלום בא כבוד הדר מלכותו והנסיכים הגדולים. אדוננו הקיסר הודה על העבודה. לאפיצירים הוגשה ארוחה בלשכת הקונצרטים.

כבוד הדר מלכותו שתה לחיי האפיצירים ואנשי החיל, ואחרי כן  כבד את אופיצירי „וואריאג“ ו„קארעיעץ“ לשוחח עמם.

החגיגה הזאת כלתה בבית-העם, ששם נערך חזיון אשר אליו באו גם מורשי העיר והאצילים.

אובדן "ואריאג" ו"קורייץ" בקרב צ'מולפו. גלויה, 1904. מקור: ויקישיתוף

[…]

פטרבורג. בלשכה הניקולאיעווית נגש אדוננו הקיסר אל השלחן שעליו עמדה מנה לדוגמא ויפן אל צבאות „וואריאג“ ו„קאָרעיעץ“ בדברים האלה:

„הנני מאושר, אחים, לראות אתכם כלכם בריאים ושבים בטוב. רבים מכם כתבו בדמם על ספר קורות צִיֵנוּ מפעל הנאה לגבורות אבותיכם, זקניכם והוריכם, שעשום על „אזוב“ ו„מרקורי“. עתה הוספתם גם אתם בגבורתכם עלה חדש בקורות צינו, בספחכם אליהן גם שמות „וואַריאַג“ ו„קאָרעיעץ“. גם הם יהיו בני בלי תמותה. הנני בטוח, כי כל אחד מכם ישאר עד אחרית ימי עבודתו ראוי והגון למנחה אשר נתתי לכם. כל רוסיא ואנכי קראנו באהבה ובהתרגשות חרדות ע"ד מעשי הגבורות שהראיתם ליד טשעמולפאָ. מקרב לב יישר כחכם על החזיקכם הכן את כבוד הדגל האנדרעיעווי  וחין ערך רום הגדולה והקדושה. הנני שותה לנצחונות צינו המהולל ולבריאותכם, אחים“.

אחרי סוב השלחנות הואיל כבוד הדר מלכותו לאמר:

„עוד הפעם תודה לכם, אנשי חיל, קרובַי, על גבורתכם, ישמרכם האל“.

בעת ארוחת הבקר בלשכת הקונצרטין הואיל אדוננו הקיסר להגיד הדברים האלה:

„הנני פונה אליכם באותם דברי התודה אשר הגדתי זה עתה לאנשי הצבא. את הגבורות המפארות של „וואריאג“ ו„קאריעיעץ“, שנתנו כ"כ גודל ותהלה לנשקנו, עלי ליחס כלן לערך המפקדים וכל האפיצירים. מקרב לב הנני מודה לכם על מלאתכם חובתכם בכבוד, ובחפצי לתת זכרון עולם למעשה הזה צויתי להטביע מטבע-זכרון לשאתו אתם כלכם וגם אנשי הצבא הפשוטים. יהי נא ללקח-טוב לדור יבוא ולמזכרת לגבורה כה מצוינה. בכל נפש הנני שותה לשלומכם, ישמרכם האל“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 88, 1 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על דבר הפחים היאפאנים בפארט ארטור – 27 באפריל 1904

המלחמה.

דעת יאפאני. בשיחה עם עוזר מכ"ע „שטאֶנדאֶרד“ הגיד הקאפיטן קאבודקי ציר צבא-הים היאפאני בלונדון, כי בצי יאפאן אין אף סירה אחת מתחת למים. הסירות האלה עוד לא השתכללו למדי, ועם זה הן מסוכנות. „אנחנו – הוסיף הקאפיטן – הננו נותנים היתרון לפחים אבטומאטיים שלנו, שהמציא פקידנו אָדאַ. בפח אחד או, יותר נכון, בפחים נאחדים ע"פ השטה הזאת נקרעה גם אנית-השריון „פטרופבלובסק“.

להלן הודיע הקאפיטן, כי אם לא תמהר רוסיא לעשות שלום, אז יאביד האדמירל טאָגאָ את כל האסקדרא הפורט-ארטורית; אחרי כן יעלה הצבא אל חצי אי לאַאָדון, לשים מצור על פורט-ארטור מצד היבשה וללכדה בסערת מלחמה מן הים והיבשה כאחד.

באחרית דבריו הודיע הקאפיטן, כי במקומות מבנה האניות ביאפאן נגמר עתה בנין שלש אניות-מרוץ חדשות וכדי 50 אניות טורפידין.

טביעת "פטרופבלובסק" ממוקשים שהטמינה מניחת המוקשים היפנית Koru-Maru. ציור מאת Yasuda Hampō, שנה 1904. מקור: ויקישיתוף.

[…]

– ע"ד הפחים היאפאנים שנטמנו אצל פארט-ארטור ביום 31 מאֶרץ מודיע סופר ה„טיימס“ מטאקיא את הפרטים האלה: אנית-הקטור שטמנה בים את הפחים בליל 31 מאֶרץ היא אניה חדשה להובלת פחים, ותכיל 700 טון מים. הקאפיטן אָדאַ, אשר נהל את כל מעשה הטמנת המוקשים, זכה לא כביר לאות-כבוד על המצאותיו בהכנת פחים.

– „ניססין“ ו„קאססונא“. הידיעות היאפאניות ע"ד המלחמה הראשונה שבה השתתפו שתי אניות המרוץ האלה, מחליטות – בהפך מן הידיעות הרוסיות – כי המלחמה עברה עליהן בטוב, ולא נשאו כל נזק וחבל.

בגלל זה מעיר מכ"ע „נייע פרייע פרעססע“: זאת היא אמנם כל השטה היאפונית. הם מכסים ומעלימים כל מה שנוגע לנזק אניותיהם. הכללים שהתפרסמו זה לא כביר ע"י ממשלת יאפאן לסופרי מכה"ע מכילים עשרה דברים שאסור לכתוב על אדותיהם, ובהם גם על  אדות אבדות יאפאן בעת המלחמה, נזק האניות, משלוח הצבא וכו'. ויען כי רוח האחדות גדולה מאד ביאפאן, יש להחליט כי איש לא יפרסם דבר האסור, ורק אחרי הכרת ברית שלום יודע בכמה עלתה המלחמה ליאפאן, כמה קרבנות אדם וכסף הביאה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 85, 27 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.