הצלה בדרך נס – 1888

ידיעות שונות.

(הצלה בדרך נס) מספאָלאטאָ אשר על מבוא הים בדאלמאציה כותבים למה"ע „[?]“ את המקרה הנפלא הזה. לפני ימים אחדים עמדו דיגים בים בשתי סירות דוגה ופרשו מכמרות על פני המים, ופתאם לפתע התחוללה רוח סערה ותגע במפרשי הספינות ותהפכן על פיהן כמו רגע. הדיגים נמלטו מתחת הספינות ההפוכות, ויבקעו את המים ויאחזו בירכתי הספינה ויקראו לעזרה. רק נער אחד בן שתים עשרה שנה לא יצא מתחת הספינה ועקבותיו לא נודעו. לא ארך הזמן ויעברו דיגים אחרים בארבע סירות דוגה ויבאו ויעלו אל סירותיהם את הדיגים הטובעים בים ויצילום, ויחפשו את הנער האובד סביבות הספינות ולא מצאוהו, ולא יכלו עוד להתמהמה מיראם פן ישיגם הסער גם אותם ויעזבו את הספינות ההפוכות ויחישו מפלט למו אל החף על האי סאָלטא. ואניה אחרת אשר עברה לתומה מספאלאַטאָ לליסה ראתה את מהפכה הספינות, ובבואה לליסא הודיעה הדבר לספאלאַטאָ ומשם שלחו ממחרת היום ההוא בבקר השכם אנית קיטור קטנה לסאָלטא להביא את הדיגים המחכים שם אל ביתם. שם מצאו את האמללים מחכים לישועה ובתוכם גם אבי הנער האובד יושב וממרר בבכי על בנו כי איננו. ויעלו את הדיגים על מכסה האניה ומשם הלכה אנית הקיטור לבקש את שתי סירות הדוגה הנהפכות, וימצאו אותן צפות על פני הים וירכסו אותן בחבלים אל האניה וימשכון אחריה ויביאון אל החוף. שלש שעות הלכה האניה על פני המים מושכת את הסירות ההפוכות אחריה עד בואנה אל החף ושם על החף מלח אחד חכם ובעל נסיון ושמו מארינצאוויטש, ויבא וינקש על תחתית הסירות ההפוכות לדעת את אשר בתוכן אם יש בהן דבר או אם ריקות הנה וינקש על האחת ואין קול ואין קשב, ויבא וינקש על השניה וישמע כקול נקישות חלשות עונות לעומתו בקרקע הספינה מעבר השני ביתה. הנער האובד נמצא בתוך הספינה ההפוכה עודנו חי! ויהי כי יראו המלחים לשוב ולהפוך את הספינה פיה למעלה פן יפרצו המים אל הספינה ויטבע הנער, ויועצו ויקבו חור בקרקע הספינה הפונה למעלה ובולט מן המים וימשו את הנער מן המים חי. כעלות הנער אל האויר עזבהו כחו ויתעלף, ויחממוהו ותשב אליו נפשו וישקוהו משקה חם ויחליף כח – שלש ועשרים שעות עשה הנער בתוך הספינה ההפוכה, בין פני המים ובין קרקע הספינה, כי האויר הנלחץ לא נתן למים לעלות ולמלאת את כל חלל הספינה, רק עד לבו באו המים ומשם והלאה לא עלו. בכל הזמן ההוא לא אבד להנער רוח בינתו, אף כי לא ידע איפה הוא ומה נעשה בו ראה כי חושך ישופהו ולא ידע אם עודנו צף על פני המים או כבר שקע וירד לקרקע הים. אבי הנער אשר היליל בתחלה מכאב לב ומשבר רוח הרים עתה קול בוכים משמחה ומטוב לב על כי נצול בנו בדרך נס כזה. לברך על הצלתו חייב הנער להמלח מארינצאָוויטש ולכל אנשי אנית הקיטור הקטנה הנקראת בשם „קאָליברי“.


"המליץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 18, 3 בפברואר 1888, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s