בימים האלה קרה אסון איום לאניה אחת בחוף הים במרחק ב' פרסאות מעיר דונגענעס בענגלאנד. שם האניה הי' נארטהפלעט (Northfleet) ועליה היו ארבע מאות נוסעים, אנשים נשים וטף שנסעו לאמעריקא, מלבד רב החובל, פקידי האניה ומלחיה ארבעים איש. ביום כ"ב לירח זה (יאנואר) עמדה האניה על מקומה במקום הנזכר, יען כי רב החובל אמר כי יפרוץ סער גדול, ולזאת מצא מחויב עצמו לחכות עד יעבור זעם הסער. ויהי בליל יום ההוא וכל הנוסעים שכבו על מטותיהם, רק אחדים מהמלחים עמדו על המצפה כנהוג. בחצות הלילה ראה העומד על המצפה אנית קיטור אחת באה לקראת האניה ההיא בכל עוז מרוצתה. השומר נתן האות הידוע להעיר את רב החובל, ויצעק אל האניה הבאה לשנות את מהלכה. רב החובל של האניה שעמדה על מקומה, מיהר גם הוא אל מקומו. פתאום הגיחה האניה על אותה שעמדה ותקוב חור גדול בצדה, ותעבור הלאה לדרכה. הפגישה היתה בקול רעם נורא כקול קני רובה גדול (קאנאנע) בעת יריתו. מהומת מות שררה בתוך האניה. כל הנוסעים הקיצו ותעל שועם השמים ברותם כי חייהם תלואים מנגד. ילאה כל עט ויקצר כל דמיון לצייר את המבוכה האיומה שהיתה על האניה במשך העשרים הרגעים שעברו מרגע הפגישה עד אשר צללה במים אדירים. רב החובל עשה כל אשר ביכלתו להציל נפשות כל אשר הי' בידו להציל. טרם כל כל דבר השתדל לעצור בעד המבוכה האיומה. בראשונה צוה לשאוב המים אשר חדרו לתוך האניה, וחרשי עץ מיהרו לתקן הפרץ הרחב – אך עד מהרה נוכחו לדעת כי שוא יהיה כל עמלם. אז צוה רב החובל להכין את האניות הקטנות להורידן המימה. חיש נדחקו האומללים להכנס לתוכן בלי סדרים. רב החובל לקח קנה רובה בידו ויקרא: כל מי שירהב בנפשו לקפוץ להאניה בלי פקודתו ימיתהו כרגע. לדבריו אלה נסוגו האומללים אחור בידעם כי אך טובת כלם הוא דורש. אז הכניס רב החובל ראשונה לתוך אניה אחת את הנשים והילדים במספר אשר יכלה האניה לשאת. אח"כ הכניס עוד אנשים להאניה האחרת, ויורדת שתי האניות הימה. שני רגעים אחרי שהורידן המימה צללה האניה כעופרת במים אדירים ויותר משלש מאות נפש אדם אבדו חייהם במשברי הים ובתוכם גם רב החובל בעצמו אשר הי' ביכלתו לרדת לאחת האניות ולמלט את נפשו, אך בחר למות עם יתר האומללים. במשך העשרים הרגעים נתנו אות המורה על הסכנה למען ישמעו יורדי הים ויבואו לעזרתם. אחרי ששקעה האניה באה אניה אחת לעזרה והצילה עוד אחדים שהיו שוחים על פני המים. בס"ה נמלטו רק ס"ח אנשים, והנשארים כלם ירדו מצולה. עד היום לא נועד עוד שם רב החובל של האניה האחרת אשר הביאה האסון האיום על האומללים ויעזבם מבלי כל עזרה. ממשלת ענגלאנד הבטיחה לתת סך גדול לכל מי אשר יוכל להודיע שם רב החובל האכזר הנ"ל. כה"ע בענגלאנד אומרים כי אם יעמוד למשפט בענגלאנד אז אחת דתו תהי' להמית.
"המגיד", שנה שבע עשרה, מס' 6, 5 בפברואר 1873, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 