מסתרי ים אוקינוס – 1873

800px-Mary_Celeste_as_Amazon_in_1861
"מרי סלסט". המקור: ויקישיתוף.

מסתרי ים אקינוס.

אניה א' מנויארק נמצאה תועה בלב ימים באין כל נפש חי עליה.

ביום הרביעי לחדש נאוומבר העבר, שלח ווינטשיסטיר את אניתו אנית תורן והיא היתה טעונה יין שרף, ומיועדה ללכת לעיר גינוא אשר בארץ איטליא צפונה, רב החובל אשר תחת פקודתו הלכה האניה ההיא ושמו בריגס הוא איש נודע לעושה מלאכה במים רבים מנעוריו ולו יתרון הכשר ודעת למצוא במים עזים נתיבותיו, וידיו רב לו לפלס לו  נתיב במשברי גלים ירד ביום ההוא אל ירכתי האניה ואת אשתו ובנו יחידו לקח עמו, בטרם עזבה האניה את החוף נבדקה ממבינים לדבר אשר חזקו את בדקיה, וימצאוה כשרה לעשות דרכה בלבב ימים.

ביום השלשה עשר לחדש דיצימבר שנת 1872 שעברה נמצאה האניה הנזכרה בלבב ימים מתחת 38 מעלות לרוחב צפונה ושבע עשרה מעלות לאורך מזרחה, רב החובל מאחרחוס מצאה במקום הזה על דרכו אשר הלך באניתו דיי גרטיס ללכת מנויארק לבא על עיר גברלטר אשר בקצה ארץ שפניא, רב החבל הזה יצא מעיר נויארק בשבעה עשר לחדש נווימבר, האניה היתה תמה ושלמה כאשר פגש בה רב החובל מהאניה דיי גרטיס, אבל כאשר קרא לאנשי האניה לא הושב אליו כל מענה, ולכן שלח אחת מסירותיו על האניה הנאלמה והדומיה בדומית מות הזאת לראות מה זה ועל מה זה חדלה ממנה כל מענה.

ויהי כאשר בדקו המלחים מאנית דיי גרטיס את האניה הנ"ל, וימצאו כי לא נפקד מאומה מכל המשא אשר טענו עליה בנויארק כביום צאתם משם, אבל אדם וכל נפש חיה לא היה בהאניה ההיא, אף כי כל סבה נראת לא ראו לדעת מה ראו על ככה אנשיה לעזוב את אניתם, ספר זכרונות דברי הימים נמצא פתוח בתא רב החובל, אבל מעשי היום האחרון אשר נרשמו בו לזכרון היו מיום העשרים ושנים לחדש נאוומבער, ולפי זה עזבוה אנשיה כשלשה שבועות ימים בטרם פגעה אנית רב החובל מרחוס.

בהתא נמצאו בגדי אשה ובגדי ילד קטן, גם כלים וחפצים רבים היו נפוצים על רצפת התא ועל ספון האניה ממעל, השערה היא כי המלחים ומשרתי האניה התפרצו מפני אדוניהם ויפשעו ברב החובל, ואותו ואת אשתו ובנו הרגו או הוליכו שבי, והפושעים עזבו את האניה כאשר היא להמלט על נפשם אל מקום שאין מכירים אותם, חרב אחת מגואלה בדם נמצאה על ספון האניה, גם אותות רבים המוכיחים כי דם נשפך על ספון האניה ההיא, עד היום לא נודע אף שמץ דבר לא מרב החובל, בריגס ומאשתו ובנו, ואף לא מהמלחים אשר הלכו עמו על אניתו יחד.

רב החובל מרהויס הפקיד אחדים מאנשיו על האניה הדומיה, ויוליכוה עמו אל עיר גברלטיר, והאניה תשאר בעיר ההיא תחת ידו, עד אשר כופר תהיה לה מידי בעליה יען מרהויס זכה בה בדין המציל מן הים שכל הקודם זכה.

הצופה.


"חבצלת", שנה שלישית, מס' 29, 23 במאי 1873, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שגיאות הדפוס במקור.

כתיבת תגובה