מסתרי אניה אחת. לפני שנים אחדות יצאה אניה מחוף נוי-יארק הנקראה בשם „Marie celeste“ בתוכה היה שלשה עשר נוסעים וביניהם אשת רב החובל וילד קטן, האניה היתה טעונה סחורות יקרות ופניה היו מועדות אל הים התיכון לעיר וויללאפראנקא. במרחק שלש מאות מיל מגיבראלטאר פגעה באניה בריטאניה. האחרונה נתנה אות הפגישה ותור מכלי תותח. אך „Marie celeste“ לא ענתה על האות הזה, ותוסף לירות שנית אך גם בפעם הזאת לא השיגה מענה, אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה. על האניה היה הכל על מקומו בשלום: בגדי הבד אשר למלחים היו תלואים על סלם החבלים להתנגב, הצנות היו אסרו, בלשכת הקאמפאס היה הכל ערוך במשטר וסדר. בתא המלחים עמדו על השלחן שיירי ארוחתם, כזאת מצאו גם בתא השני ובקרן זוית עמדה מכונת התפירה ועליה נמצאו בגדי ילד חדשים, אוצר הכסף היה במלואו וכפי החשבון לא חסר מאומה; מודד העת (כראנאמעטער) היה על מכונו גם מורה שעות קטון נמצא תלוי אצל המשוט אך כל נפש חיה לא נמצאה באניה. אנה הלך רב החובל, אנה פנו המלחים? אחרי הבקרת בספר הזכרון נמצא כי המלים האחרונות נכתבו בו לפני ארבעים ושתי שעות. עקבות הרג ורצח לא נראו בכל ירכתי האניה. רב החובל האנגלי צוה את מלחיו להביא את האניה „Marie Celeste“ ג'בראלטארה ואת פרשת המקרה הזר הזה הודיע בנוי-יארק. אז נשלחו מנוי-יארק מלחים ורב-חבל והמה הובילו את „Marie celeste“ לביללאפרקא ואחרי כן שבו בה אל ארצם. בשעתו הודיעו את המקרה הזר והנפלא הזה בכל הארצות ובכל הממלכות ורבים חתרו להסיר את המסכה הנסוכה עליו אך כל יגיעם היה לשוא. השערות רבות ושונות נאמרו בדבר הזה, אך מכלן היתה קרובה אל האמת השערת צרפתי אחד. על דעתו שמר טבע האניה עברתו לרב החובל ויחפוץ להתנקם בו וישם מות בסיר האכל ובכן מתו כל האנשים אשר היו באניה והוא השליך את פגריהם הימה, אחרי כן החל הנוחם לענותו וכליותיו יסרוהו מוסר אכזרי על עשותו המזמתה ויטל נפשו המימה. אולם אחרי הבקרת נגלה כי בשיירי האכל, שנמצאו בתאי האניה, לא נודעו עקבות מות ורעל ואז מוט התמוטטו עמודי ההשערה הזאת וגם היא נפלה למשאות. כפי הנראה יכוסה המקרה הזה במשאון ואיש לא יבא בסודו עד נצח.
"היום", שנה ראשונה, מס' 13, 26 בפברואר 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 