המשך המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפאנים על פני הים.
מַצְבִּיאֵי הַנִלְחָמִים. – גִבּוֹרֵי הַיָם. – תוֹלְדוֹת הָאַדּמִירַאלִים.
מִשְׁפָּט הַמוּמְחִים. קֹרוֹת טוּגו. עד שנגמר מצוי החשבון וסך-הכל שורה אחרונה של המהפכה על הים אצל טסושימא, משקיפים מכה"ע השקפה כללית על המלחמה, ומחליטים פה אחד, כי לא היתה עוד כמוה לגודל, לכח ולאימה, וגם המלחמה אצל אדריא והמלחמה המפוארה שהיתה אצל טראפאלגאר לא תדמינה אליה. העתונים האשכנזים אומרים, כי כל האדמיראלים רשאים לאמר על עמם כאשר אמר נעלסאָן בזמנו: תדע אירופא, כי אנגליא עשתה את חובתה! והכבוד הזה נאוה במדה שוה ושכם אחד גם למנצחים גם למנוצחים, אך נקל להבין, כי על המקום הראשון של במת החזיון לקורות תבל מגיחה ועולה כעת דמות דיוקנו של האדמירל טוגו, ויתר עז לו להעסיק ולעורר את סקרנות הצבור. המצביא הזה, חטר מגזע אצילי יאפאן אשר נקראו בשם: סאמוראיים הוא כעת בן חמשים ושש. וכשרון חיל וגבורה מצאו קן בלבו מהורתו ולידו: אבותיו ואבות אבותיו היו עובדים זה שלשלת דורות בצבא, ומשפחתו היתה משפיעה לארץ מולדתו שפעת המון פקידים נלבבים וחרוצים. האדמיראל טוגו הוא בעל גו איתן וקל ונוח-לנוע, ופניו מלאים רוע ומפיקים אופי מצוין. הוא חונך על פי דרכי החנוך האנגלי ויסגל לו השכלה אנגלית, ובהיותו נער צבא, קדט, כבר בא באניות האסכולה שלו לונדונה, וישב שם ימים רבים, ומלונדון נסע גרינוויטשה, שם אסכולה נערצה ומפוארה מכבר לאומנות הספינה, וילמוד שם ויעמוד להבחן ויסמך, והוא אז מושך עליו את עיני חבריו ומוריו במדת הזהירות שהיתה לו לא לפי שנותיו ובאומץ הנפש אשר גבול לא היה לו, ויהי הצעיר המצטיין גם בחזות פניו וברום מצחו לאות, ולא התבולל ולא נבלע בהמון התלמידים. ומשם שב לביתו, וישא עלמה מבנות עמו לאשה, ותלד לו שלשה בנים ושלש בנות.
תְקוּפַת הַתִּקוּנִים בְּצִי יַאפַּאן. ועל יאפאן לשבח לאדמירל טוגו בעבור ריאורגניזציא (תקון וסדור חדש) של הצי אשר לה, כי הוא אִזן יחד עם האדמיראל איטו את תכנית הריאורגניזציא, ויהי מנהל בעצמו את עבודת הבניה והגזרה, ועומד על גבי הבנאים והיוצקים והחוצבים בהבנות אניות המגן ואניות המרוץ הממלאות כעת תפקיד נכבד במדה גדולה כזאת במלחמה הנכחית. בעת המלחמה עם חינא, בהיותו רב החובל של האניה „נאניבה“ עשה לו שם בין מצביאי האניות בתכסיס השתערותו פתאום בהעזה מפליאה על האניה „קובלינג“ (התכסיס הזה נשנה על ידו בעת ההתנפלות על פורט-ארטור) והוא נטל חלק בקרב על שפת היאַלו. וינהל המצור על ויי-הא-ויי, גבורותיו אלה עמדו לו לעלות ממדרגת רב-חובל של אנית מלחמה אחת, כלומר: קאפיטאן, למעלת סגן האדמיראל, והמשרה העליונה נתנה על שכמו בעיר חוף הים מאַיזור. ומעת אשר היה לחבר האדמיראליציא, נפתחה לו הדרך העולה אל כל הכהונות ואל כל הפקודות, וקורות המלחמה האחרונה בשנה הזאת, ומעשי תקפו וגבורתו, ידועים הם למדי, ואין צרך לשוב ולהרצותם.
הַ„קַּרְיֵרָה“ שֶׁל רוֹז'ֶסְטְבֶנְסְקִי. עם אויב ענק כזה נועד האדמיראל רוז'עסטבינסקי להאבק. ורוז'עסטווענסקי הוא מצביא מנוסה, ובש' 1876 השלים חוק למודיו באקאדימיא של ספני צבא, ובש' 1885 נתמנה לקאפיטאן ממדרגה שניה, לרגל איזה דבר כשרון שראו בו הגבוהים עליו, ובשנות 90-91 היה מפקד אניות מלחמה חליפות, ובעת האחרונה היה שליט באנית המרוץ „וולאדימיר מונומאך“ ובאנית המגן „פיערוואָנאס“. בשנת 1898 הצטיין עוד הפעם, ותנתן לו מעלת קאָנטראדמיראל, ובש' 1902 נמנה בין בני לוית הקיר"ה, ואחרי אשר כלה לעשות בהוד ובהדר את המראות הצובאות, לאמר את מסות המלחמה-בשלום על הים הבאלטי היה לממלא מקום ראש השטאב לחיל הים, ו„על משמרתו זאת – כן כותב אחד המומחים האשכנזים – פגע באלפי מכשולים, ובכל זאת הצליח להגיח אותם מעל מסלתו, ותאמר ההיסטוריא לעתיד לבוא מה שתאמר ע"ד מלחמה זו ראשונה שנלחם המצביא הזה בים, אנוסה תהיה לאשר ולקיים את מעלות תכונותיו בתוך מנהל השטאב“.
שנות המצביא רוז'עסטבינסקי כשנות טוגו – 56.
גם ע"ד האדמיראל השני ניעבוגאטוב דעתם של העתונים מחו"ל שבאו לידנו היא רצויה, הוא עשה את שלו: הביא את האסקדרא שלו אל מצב מסודר. האדמיראל ניעבוגאטוב הוא צעיר כדי שנה מן האדמיראלים הקודמים, והוא גמר את למודיו במחנה הקדטים של ים באופן מצוין בשנת 1871. ויעבוד חמש עשרה שנה בהנהגת הצי הבאלטי, ובעת בחינות המלחמה-בשלום וההתגוששות של פלוגות לשם התלמדות והפאר-אדין וכאלה היה מראה כשרון רב, ויהי בשנת 1888 לקאפיטאן מדרגה ראשונה, ובשנת 1901 לקאָנטר-אדמיראל, ומימי הקיץ לשנית 1903 והלאה היה האדמיראל ניעבוגאטוב ראש צי האסכולה על הים השחור עד אשר נתנה עליו המשרה הכבדה לחלץ ולזיין ולצייד אסקדרא שלישית לצאת מלחמה על צי יאפאן.
ולפני הקרב האחרון היה דגלו של האדמיראל ניעבוגאטוב מנפנף על האניה שנקראה בשם „הקיסר ניקולאי הראשון“.
אַיֵּה גִבּוֹרֵי רוּסְיָא כָּעֵת?
הַיְדִיעוֹת הַשׁוֹנוֹת. מה היה לשני האדמיראלים האלה? ע"ד רוז'סטבנסקי כבר יש ידיעה רשמית רוסית, כי הוא נפצע, זה ברור, כי הוא היה בראש הלוחמים, וינהל את הקרב, ושם פגע בו האסון, ובהיותו כבר פצוע, נשאוהו אל אניה אחרת. על הידיעה הזאת יש לנו לסמוך, באשר כי היא אחת מן הידיעות המעטות שבאו ישר אל הקיר"ה באמצעות מצביא חיל היבשה הגינירל ליניענוויטש, מן הידיעות שהביא הפליט, ראש אנית המרוץ „אלמאַז“ שנמלטה מן ההפכה, ותבוא לוולאדיבוסטוק. עד כתבנו את הדברים האלה לא באה האניה אשר בה נוסע רוז'סטבנסקי. לדבר הזה יכולות להיות סבות שונות. יוכל היות, כי „אלמאז“ הספיק לבוא, יען כי הוא מהיר וקל מאד, והאניות האמורות עוד לא הספיקו לבוא; יוכל היות, כי נטו הצדה לבקש מפלט להן בחופי הבינים, וגם יוכל היות, כי היאפאנים השיגו את האניות הרוסיות והם מוסיפים להלחם בהן. אם כה ואם כה, השמועות מאשרות את הדבר שכבר הודיעו מודיעים רבים אתמול, כי המלחמה לא נגמרה.
מַצַב הַשָׁעָה. ונקל להבין גם את כל אמתתה של התלגרמא הרשמית השניה, האומרת בקצור, כי אין ידיעות ע"ד הפקידים והצבא אשר אבדו, וע"ד אלה אשר נצלו. הסבה קרובה: מכל האסקדרא הבאלטית המחוברת, זו של רוז'סטבנסקי וזו של ניעבוגאטוב, באה עד עתה – רצוננו עד שיצאו התלגרמות הרשמיות הנ"ל – אך האניה „אלמאז“ לוולאדיבוסטוק. המקור הרשמי הרוסי האחד הוא – ראש האניה הזאת. החומר שיש לו – הוא רק המראה אשר ראה לפני נוסו. הוא יכול להודיע רק ע"ד אלה אשר אבדו באניתו. הוא ראה גם שרוז'סטבנסקי נפצע, ושהעבירוהו פצוע אל אניה אחרת. מאז והלאה – אין הוא יודע את המעשים אשר נעשו – ונשארות רק הידיעות ממקורים אחרים, וגם הן לא ברורות מאד, כי כבד מאד לשלוח ידיעות מאניות בעת מלחמה.
כֵּיצַד שׁוֹלְחִים הוֹדָעוֹת מִלְחָמָה?
יְדִיעוֹת מִלְחָמָה מֵאַיִן תִּמָצֶאינָה? סופר אנגלי מומחה כותב: עבודת עריכת דין וחשבון ע"ד מלחמת ים, עבודה שנעשית באמצע האוקיאנוס, היא אחת היותר קשות שאדם יכול לתאר לו בדמיונו. בכל מלחמת ים בשנים האחרונות, מימי מלחמת חינא-יאפאן ועד היום, היו מוציאי מכ"ע עסקנים וזריזים מרבים יגיעות לקבל רשות מאת הממשלות שסופריהם המיוחדים יסעו בלוית הצי, אך עד היום השיבו הממשלות את הבקשות האלה ריקם. בעת המלחמה בין ספרד ואמריקא הפצירו הרבה מוציאי עתונים אמריקאנים בשלטון הצי האמריקאני לכופו לקבל סופרי עתונים לאניות המלחמה, וגם הסרבנות האמריקאנית היתה לשוא.
אֳנִיוֹת מְיוּחָדוֹת לְמִכְתְּבֵי עִתִּים. עתה לנכח המלחמה הגדולה בים, שוכרים בעלי העתונים אניות קיטור מיוחדות, והן משוטטות בתחום מי הטיריטורילים, לאמר: לא במרחק גדול מן החוף, וצופיות ושומרות וְתָּרוֹת את תנועת הציים. כשפרצה מלחמת רוסיא ויאפאן במזרח הרחוק זיין ה„טיימס“ אחת מאניות הקיטור המתוקנות והחזקות אשר בכמותה לא השתמש עוד עתון אחר לפניו, והאניה הזאת נועדה לעמוד ולצפות ליד פורט-ארטור, והבסיס הראשי שלה היה וויי-הא-וויי, והיה לו תלגרף-בלי-חוט, והיה כל אשר ראו אנשי אנית מצפה זו בים המה מודיעים אל התחנה התלגרפֿית שערכו להם ביבשה. אבל דבר זה הביא לידי קטטות מצד הקאָנסולים הרוסים, ויצוו לסגור בסָסִית (אינסטאלאציא) של תלגרף בלי חוט, ויעידו בבעלי האניה שיתפשוה והורידוה לטמיון אם לא תרד מעל המצפה שלה.
רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה בָּאֳנִיוֹת כָּאֵלֶה. באניות צופים כאלה משמשים היו העתונים בפעם הראשונה בעת מלחמת האמריקנים והספרדים. אז היתה לכל עתון אמריקני חשוב אנית קיטור שלו, סובבת מסביב לאי קובא ומשגיחה ומפקחת על הליכות הצי האמריקאני. החיים באניה כזאת הם מלאי סכנה כי כל החפץ לראות היטב את הנעשה, או לְצַלֵם את המלחמה, הוא צריך לקרוב מאד אל הצי, ואז יש שאניה עתונית זאת היא למטרה לכדורי קלע משני העברים, כי בכל עבר רואים אניה זו כראות אנית צר. לא אחת, במשך המלחמות הנ"ל היו הכדורים והנפץ והשראפנילים נופלים כברד בקרבת האניות העתוניות, ואניתו של ה„ניו-יארק העראלד“ נפגעה פעם אחת בכדור בארובת עשנה.
כי אין מראה נהדר ואיום גם יחד כמראה מלחמת ים גדולה בין שני ציים מזוינים באניות מגן עשויות בשנים האחרונות עפ"י גרם מעלות ההמצאות והתקון. היריה תחל תדיר על מרחק 9 עד 13 קילומטר, ואח"כ כשהאניות קרבות זו אל זו, יחלו כלי התותח המוכניים וקני הרובה ממהרי יריה הטמונים בקני-חסידה של האניות לירות, והתפרץ והשתובב והתחולל שאון תופת, ואחרי כי משמשים עתה באבק מורה שאיננו מעלה עשן, נקל לסופרים עומדים באנית העתונים לראות את כל הנעשה – כשהם עומדים על המכסה.
הַמֵרוּץ לְקַלִיּם וְסַכָּנַת הַתַּחְרוּת. ועבודת הסופר לא תתם כתום היריה ובהחל הצדדים הנלחמים למנות את נזקיהם, או את נצחונם; אז אך אז יחל מרוץ האניות העתוניות במהירות הבזק אל החוף להתחרות אשה את רעותה למהר לשלוח אל עתוניהן את הידיעות ע"ד המלחמה, ואז – אין עניות במקום עשירות, וכסף נחשב כעפר. בעת המלחמה בין הספרדים והאמריקאנים, היה קיי-וועסט החוף הסמוך ביותר, והיו הסופרים העתונאים רצים אל החוף ההם רוץ והתחרות להעביר איש את רעהו, ומכונות האניות עבדו יותר מן השעור הקצוב להן כדי למהר את הנסיעה, ובאניה אחת של עתונאי פזיזי ביותר היה מקרה, כי לרגל העבודה המרובה והמהירות הנפרזה התפוצצו המכונות, והאניה כמעט הוכתה לרסיסים.
תַּחְבֻּלוֹת תַּחְרוּת. אוחזים גם בתחבלות שונות, כמו תכסיסיות לגנוב את דעת המתחרים הלקוים מעט בפתיות: אחרי הקרב על שפת היאלו בש' 1894, כשנהרס הצי החיני, וכשהראתה יאפאן את כח מעשיה בעולם, החלו שתי אניות של עתונים מתחרים זע"ז לרוץ במהירות שגעונית אל החוף החיני הסמוך רוץ והוביל חדשות ע"ד הקרב, ואניה אחת העבירה את חברתה ותקדם לבוא כדי ג' שעות, וימהרו הסופרים לרוץ משם אל התחנה התלגרפֿית, והנה מצאו שם לחרדת לבם חבר המערכת המתחרה, והוא עומד ואוחז את הכבל (התלגרף של ים) ושולח תלגרמות אל הרדקציא שלו, והם אינם יכולים להזיזו ממקומו, כי אחרי שהתחיל אדם לשלוח תלגרמות אין לפטרו עד שיגמור, והוא שלח פרשיות שלמות של תנ"ך, ועוד פרשיות ועוד פרשיות, עד שבאה האניה עם הקורספונדנטים, ונמצא לחנם מהרו הקורספונדנטים הזריזים לבוא, אחרי שהכבל לא היה פנוי.
ודרכו של חבר מערכת זה היה ללכת יום יום אל החוף ולהסתכל בכלי צופים, והיה כאשר יראה על האופק את אנית העתון שלו – עמד וחכה עד שבאה האניה וסופריו ולוה אותם במנוחה אל תחנת התלגרף, וכשראה אניה של קונקורנט, רץ כמשוגע אל התחנה, והתחיל מתלגרף, והסופרים הקונקורנטים באים ועומדים וכרישם מלאה חדשות ואין הם יכולים לתלגרף מפני שהכבל כבר הוא בידו של זה, וכל הקודם זוכה לעמוד עד שיגמור, והוא איננו גומר.
סִפּוּרִים שׁוֹנִים. ועוד מכשול מגחך אחד אירע לסופר עתוני בעת המלחמה אצל ס"ט יאגו. כאשר התפרצה המלחמה בכל עוז קם שאון באניה אחת של עתון נויארקי. אחד מן המסיקים הובא אל המכסה, כי התעלף מרוב חום למטה אצל התנורים, ויהי מוטל על המכסה כמת במשך איזה שעות, ורק כשהחלה האניה לשוב לקיי-וועסט עם החדשות ע"ד מפלת הצי הספרדי, שבה רוחו אליו וישב אל עבודתו, והאניה הזאת היתה מהירה מאד והקדימה כדי חצי שעה לבוא לקיי-וועסט, והסופר שהיה שם שמח שמחה גדולה בראותו, שהקונקורנטים מאחוריו, והוא כבר סמוך לתחנה תלגרפֿית, ובעוד מעט יסור שמה ושלח את התלגרמא הגדולה והמרעשת עולמות אל עתונו ולא יקדמהו אחר – ולכן סר לרגעים אחדים לבית המשתה לשתות לכבוד נצחון זה לחיי עתונו.
אך מה השתומם בבואו אח"כ אל התחנה ו„המסיק“ עומד שם ושולח את התלגרמא ע"ד מפלת הספרדים אל איזה עתון זערורי, שלא היה בכחו לשלוח אניה מיוחדת, „ושלח את סופרו להתחפש ולהראות כמסיק ולבוא לאניה המהירה ביותר“.
בדברים האנקדוטיים (השיחותיים) האלה מתארים את קושי השגת ידיעות ע"ד מלחמת ים.
לממשלות נקל יותר לקבל ידיעות מאשר לעתונים, אבל יש אשר המלחמה מתחוללת הרחק מן הבסיס, ואין חבור עם התחנה התלגרפית, ואז אין גם הממשלות יכולות לדעת דבר.
הָאֲסוֹנוֹת הַמַּבְהִילִים.
אחרי תערובות השמועות וחלופי הנוסחאות שבאו שלשום, החלו אתמול ידיעות ברורות לבוא, ואין אנו צריכים עוד לסמוך על יאפאנים ועל אנגלים ועל קומפילציות של האגנטורות הפטרבורגיות, כי כבר יש אשרתא רשמית: תלגרמות שלוחות ב„הכנעה רבה“ אל הקיר"ה מאת הגינ' ראש המצביאים ליניעוויטש, והן תהיינה לנו מעתה קנה המדה להשוות עמהן את שאר הידיעות ולבחון את אמתתן.
הנה כן למשל הודיעו אלינו באמצעות הסוכניות מעיר טוקיא כי שלש עשרה אניות רוסיות נטבעו ושש אניות נחטפו. בין הנטבעות נמנו אנית המגן „בורודינו“ ו„הקיסר אלכסנדר השלישי“, ואניות המרוץ המצופות-מגן „אדמירל נאחימוב“, „דימיטרי דונסקוי“, „וולאדימיר מונומאך“, אנית המגן של החוף „אדמיראל אושאקוב“, אניות המרוץ המצופות מקצתן „סוויעטליאנא“ ו„זעמטשוג“ ואניות המשא „קאמטשאטקא“ ו„אירטעססים“, ונפלו ביד היאפאנים אניות המגן: „ארעל“, „ניקולאי השני“, ואניות המגן של חוף „אדמירל סעניאווין“ ו„גינירל-אדמירל אפראקסין“.
זה הוא הנוסח הפרטי. לעומתו כך לשון הנוסח הרשמי של התלגרמא מטוקיא:
„האדמירל טוגו מודיע לממשלה, כי אבדות הצי הרוסי בשבת ובראשון לשבוע הן אלה: שתי אניות מלחמה, אנית מגן אחת של חוף, חמש אניות מרוץ, שתי אניות הצי המתנדב ושלש מהרסות-טורפידין נטבעו, וחוץ מהן נתפשו שני אניות מלחמה, שתי אניות מגן של חוף, אניה אחת של הצי המתנדב ומהרסת-טורפידין אחת. נשבו יותר מאלפים איש. טוגו מוסיף על זה, שהצי היאפאני לא ניזק“.
אחרי כן באה תלגרמא של רייטר מטוקיא, והיא הומצאה אלינו ע"י באטבירא, כי מספר השבוים עולה לשלשת אלפים, וכי ביניהם נמצא נמצא האדמיראל ניעבוגאטוב.
בתלגרמא ההיא נאמר:
– האדמיראל ניעבוגאטוב ושלשת אלפים ספני צבא רוסים נפלו בשביה. האדמיראל רוז'טבנסקי, נראה, שנמלט. המלחמה מוסיפה והולכת.
והנה עפ"י התלגרמות הנ"ל מטוקיא יצא הצי היאפאני בשלום בלי פגע ונזק מהמלחמה עם רוז'סטבנסקי. אבל יש למתוח על הידיעות האלה קו ספק, כי לפי התלגרמא ששלח הצי האמריקאני לממשלתו מטוקיא הודיע טוגו אך שהאניות היאפאניות הגדולות שהשתתפו במלחמה במיצר הים של טסושימא לא ניזקו, מכלל שהקטנות ניזקו, ואמנם רחוק מאד להאמין, כי אף אניה אחת מאניותיו של טוגו לא ניזקו. למען שים לפני הקוראים את כל חומר הידיעות וחליפותיהן נשים בזה גם את הודעת סופר מלונדון (ע"י התלגרף) אל ה„ברלינר טאגעבלאט“.
„תלגרמא פרטית שבאה היום אל הסיטי מאשרת את כל הידיעות ע"ד המאורעות, ומוסיפה, כי מצד היאפאנים טבעו שלש אניות מרוץ, ולערך י"ב סירות-טורפידין קטנות טבעו או נתקלקלו לגמרי“.
ואחרי זה באה מלונדון עוד שמועה שהאדמיראל רוז'סטבנסקי נפץ את אניתו ויעל עמה בסערה. זו היא בלי שום ספק הברה ריקה ושטותית. איך יכול העתון האגלי לאסוף שמועה זו, אם ביאפאן אין יודעים דבר? ואם היה המאורע הזה על פני הים, האיש לא ראה זאת מאנשי טוגו בלתי אם המבשר האנגלי הסובב שם בקרבת הציים (ע"ד אופן חטיפת השמועות ע"י האניות של עתונים ראה לקמן, אבל במקום המלחמה הנכחי קרוב לשער, כי אין אניות עתונים סמוכות לשם).
ידיעה יותר קרובה אל נוסחאותינו באה מלונדון אח"כ, ובה נאמר:
„אנית הנס של רוז'עסטבנסקי ניזקה הרבה, ותלגרמה חצי רשמית מפ"ב מודיעה שהאדמיראל נפצע. השמועה שהאדמיראל ניעבוגאטוב הסגיר א"ע עם שלשת אלפים איש עשתה פה רשם מַדְהִים. טוקיא משתגעת משמחה. עד הצהרים ידוע היה רק שעשר אניות מלחמה רוסיות נהרסו ושמנה רבי חובלים טבעו ואנשי האניות נשבו“.
התלגרמא הנ"ל המובאת בהעתקה גם ע"י הסוכניות שלנו תכיל ידיעות לא מבוררות, ולנו יש רק ידיעה אחת שיש לסמוך עליה, והיא, שהאדמיראל רוז'עסטבנסקי נפצע.
מעין זו היא גם תלגרמת רייטר שבאה אל שלטון הים בוואשינגטון מטוקיא, כי חוץ מהאניות הנ"ל תפשו היאפאנים את אנית המלחמה הרוסית „סיססאָי וויעליקי“, וגם הזיקו את אנית הנס הרוסית.
בדבר כל אלה – עלינו לחכות אך אל הידיעות הרשמיות, אבל בעיקר כבר יש לנו ידיעות רשמיות כל הצורך, הדברים שאנו כותבים לקמן כולם רשמיים, כי כולם נוסדים על הדין והחשבון של שלטון הים שנתפרסם בזמנו ב„ציר הממשלה“.
הָרוּסִים וְהַיַאפַּאנִים לִפְנֵי טְסוּשִׁימַא וְמַעֲמָדָם אַחֲרֵי טְסוּשִׁימַא.
אחרי התחברות שתי הפלוגות, זו של רוז'עסטבנסקי וזו של ניעבוגאטוב להיות לאסקדרא מחוברת אחת היו לרוסים: שמנה אניות קו (או אניות מחנה, ליניענשיפפען), שלש אניות מגן של חוף (משמשות ביחוד בקרבת ערי חוף, ומטרתן יותר שהיא למלחמת תנופה היא למלחמה מגן) שלש אניות מרוץ מצופות מגן, שלא היה להן ערך חשוב ביותר, והיאפאנים מנו אותן בסוג אניות מגן של חוף הנ"ל ושש אניות מרוץ מכוסות (או מצופות במקצתן). על אלה נוספו מן 22 עד 24 סירות טורפידין ואניות מהרסות טורפידין.
והנה מאלה נשארו עוד עפ"י הידיעות הרשמיות שש אניות קו, שתי אניות מרוץ מכוסות מגן, אנית מרוץ מכוסה אחת ומן 18 עד 22 אניות טורפידין ומהרסות טורפידין. והנה לא נמנה כלל את אניות-המגן-של-חוף שטבעו, בהיות חשיבותן התכסיסית לא רבה, אף כי למען הגן על בסיס נחוץ לפחמים ומעמד יש גם לאלה ערך גדול.
לפי זה אם יצליחו שרידי הרוסים פליטי החרב להגיע לוולאדיבוסטוק, ומצאו שם עוד את שתי אניות המרוץ המצופות מגן ואנית מרוץ מכוסה אחת ושמנה סירות טורפידין וחמש סירות שטות מתחת למים, הנמצאות שם מכבר, והיו להם סך-הכל (כשיצליחו באופן הנפלא ביותר ובדרך נס גמור להגיע שמה): שש אניות קו, ארבע אניות מרוץ מצופות מגן, שתי אניות מרוץ מכוסות, 27 עד 31 סירות טורפידין וחמש סירות מתחת למים.
זה יהיה מעמד הרוסים אחרי טסושימא. אנו מדייקים לאמר אחרי טסושימא, בכוונה כדי שלא להכניס לחשבון זה את אפשריות האסונות מאז והלאה, רק נסתפק במה שהתרשם כבר בהרצאות רשמיות אחרי הרב אצל טסושימא.
לעומת הצי הזה עומד הצי היאפאני ובו שש אניות קו, תשע אניות מרוץ מצופות מגן, שש עשרה אניות מרוץ מכוסות, אנית-מגן-של-חוף אחת, שלש אניות כלי תותח, שתים-שלש דיביזיות של סירות שטות מתחת למים, שמנה עשרה אניות טורפידין ממדרגה ראשונה, שלשים ושש – משניה, עשרים ושבע משלישית – לפי זה לערך 101 עד 103 סירות-טורפידין.
והנה נניח שמדויקת היא הידיעה הפרטית שבאה דרך פ"ב שהיאפאנים קפחו שבע אניות, מהן שתי אניות מגן וארבע אניות מרוץ – גם עתה עוד נשאר להם כח מכריע אף בכמות.
ע"כ ראוים מה"ע הפטרבורגים לשבח שאינם פורשים צעיפי דומיה על הפצע ואינם לוחשים על המכה ואינם מתיראים לקרוא את המאורע כמו שהוא – כי באמת אך הצורר לעמו ולארצו ישפיק בערמומיות ובאמתלאות של העלמה.
[…]
"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 103, 1 ביוני 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 