אבדות הצי האנגלי – 17 באפריל 1916

מסביב למלחמה.

אבדות הצי האנגלי.

במשך עשרים החדשים של המלחמה היו אבדות הצי האנגלי כאלו: 9 אניות-מערכה, 9 אנית-מרוץ מחופות שריון, 9 אניות-מרוץ קטנות, 16 תותחניות ומחפשות מוקשים, 30 מחבלות-מוקשים, מוקשניות ומוניטורים, 17 תת-מימיות, 13 אניות-מרוץ עוזרות. בס"ה 103 אניות מלחמה.

לגרמנים, לאוסטרים ולטורקים לא אבדה במשך המ[ל]חמה אף אנית-מערכה אחת, בה בשעה שהאנגלים אבדו תשע אניות כאלו. מובן מאליו, שהאנגלים בנו במשך עשרים חדשי המלחמה אניות-מערכה, אבל הגרמנים ובעלי-בריתם עשו גם הם כזאת.

בתי-החרושת לבנין אניות בגרמניה עסוקים יומם ולילה, ואם גם אי אפשר לגלות את מספר האניות שנבנו בינתים, הנה בכל אופן צריך לומר, כי בתי-החרושת האלה עובדים במרץ גדול.

אם מתבוננים על אבדותיו של הצי המסחרי האנגלי רואים, כי לפי המספרים של האנגלים עצמם עלו עד הכ"ג מארץ ש"ז:

אניות-קיטור: 379 עם 1,320,171 טון; אניות-תורן 31 עם 19,119 טון; ספינות דייגים: 237. בס"ה הן 616 ספינות-קיטור ו-31 אניות-תורן.

צריך לשים אל לב, כי המספרים האנגלים חוטאים למציאות והרבה אבדות הם מבליעים, כמו, למשל, על אבדן ה„טיגער“ (אנית-מרוץ מצופה שריון), שאינם מודים בו עד היום, – אז אפשר להניח בבטחה, כי מספר הספינות המסחריות האנגליות שהטבעו מגיע מ-700 עד 800, ואחרי שכל הצי המסחרי האנגלי מונה כארבעת אלפים אניות, נמצאת כבר אפוא חמשיה של הצי הזה על קרקעית הים.

את התפקיד הראשי מלאו בזה התת-מימיות האמיצות, אבל הרבה אניות הטבעו גם ע"י מוקשים שנטמנו על-ידי הגרמנים וע"י – האנגלים עצמם.

הנה באופן כזה שלח דז'ון-בול בעצמו את „מגפת התת-מימיות“, כפי שהוא קורא למלחמה התת-מימית והוא צריך לנקוט בבשרו בשל תכנית-ההרעבה שלו, אשר המציא נגד גרמניה.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 90, 17 באפריל 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.