
המלחמה.
[…]
– אנית המרוץ „באָגאטיר“. השמועה שסבבה זה כבר ע"ד מקרה אסון שקרה לאנית-המרוץ „באגאטיר“ התאמתה והובררה עתה במכתב ל„רוס. סלאווא“ מוולאדיבוסטוק:
בבקר יום 2 מאי, בהיות ערפל כבד, יצאה מוולאדיבוסטוק אנית-המרוץ „באגאַטיר“ עם הקונטר-אדמירל יעססען. לעתים כה התעבה הערפל עד כי נאלצו להפסיק המהלך. קרוב לצהרים, בלכת האניה במהירות 10 קשרים לשעה, ראה האפיציר העומד על המצפה והנה לפניו חוף, ויעמיד את המכונה ויט את האניה לשוב אחור. ואולם כבר היה לאחר זמן. האניה נתקעה בחרטומה עמוק בצור סלע החוף; במחלקת החרטום (הוא אחת ממחלקות האניה) נוקבה התחתית. מ„באגאטיר“ נשלחה אנית-קטור לוולאדיבטוסטוק. השמועה ע"ד האסון התפשטה במהירות כברק בכל העיר. רבים לא נתנו אמון ויחשבו את השמועה כקלוטה מן האויר. ורק ביום השני, כאשר יצאה אחת אנית המרוץ ו„נאַדעזשני“ שובר הקרח, לעזרת „באגאטיר“, נוכחו הכל לכי נאמנה השמועה, אבל לא יכלו הבין סבת האסון.
הרוח שהחל בבקר 3 מאי היה לפנות ערב לסערה; „באגאטיר“ התנועעה ותטולטל יתר ויתר; וסכנה נשקפה לה להטבע. למלחים נתנה פקודה לעלות על החוף. ביום המחרת, 4 מאי, שבה אנית-המרוץ שנשלחה לעזרה ושוברת הקרח וולאדיבוסטוקה. מיום 5 מאי החלה העבודה לפרק מעל „באגאטיר“ את זיונה: הסירו את כלי התותח, מכונות הפחים והכדורים.
כבוא מפקד הצי האדמירל סקרידלוב שבה התעוררה בלב הכל התקוה להציל את „באָגאטיר“. עתה אחזו בכל התחבלות, לבל יטלטלו הגלים את האניה היושבת על הסלע, וישתמשו בכל אמצעיי הנמל לפרק ראשונה מהאניה כל משאה ולהורידה אחרי כן מן הסלע. חלקה התיכון והמשוטי לא נחבלו במאומה והם נמצאים על פני מים עמוקים.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.