מכתבי סופרינו.
[…]
כריסטיאניא (בירת נארוועגיא). הבשורה הראשונה ע"ד שוב נאנסען התיר לווארדע באנית שיירת דזעקסאן האנגלי „ווינדווארד“ באה בתלגרמה למכה"ע הנארוועגי „אפֿטענפאסטסען“ בעצם יום שוב נאנסען בשעה הרביעית לפנות ערב מאת סופרו של מכה"ע הזה היושב בעיר החוף ההיא. הבשורה הזאת שבאה פתאם עשתה פה רושם גדלו, ותהום כל העיר לקראתה, והמונים רבים נהרו לפני בתי מערכת מכה"ע ויבלעו כל עלה מיוחד שיצא מבית המערכת כבכורה בטרם קיץ, ועגזעמפלארים לאלפים ממכה"ע הזה נמכרו ע"י בית המערכת מבלי הנתן לנושאיהם להתרחק הלאה.
רבים הטילו בספק את אמתת הבשורה ע"ד שוב נאנסען, כי עוד לא נמח מעל זכרונם דבר התלגרמה שבאה לפני חמשת ירחים, ביום 1 (13) אפריל ע"ד שוב נאנסען לסיביר החדשה, אשר לפי השערתנו כעת דבר נמנע הוא. אולם אחרי עבור שתי שעות תתאשר דבר הבשורה, כי בשעה 6 לפנות ערב קבלה אשת נאנסען תלגרמה מאת בעלה המודיע אותה כי שב בשלום מדרכו והוא שבע רצון ממסעו. אז לבשה כל העיר מעטה שמחה ודגלי תפארה התנוססו על כל בתיה. בכל חוצות קריה, בבתי המשתה ובבתי הועד ובכל אספה נשמע אך על דבר שוב נאנסען וארחת מרעיו אשר נסעו עמו. עד חצי הלילה עמדו המונים רבים מסביב לבתי מערכת מכה"ע ויקבלו כל בשורה על אדות נאנסען בתרועת „הידד!“. רבים מן ההמון באו אל בית הורי אשת נאנסען, הפרופיסור הישיש סארס ואשתו, לברך אותם ברכת מז"ט לשוב חתנם הנכבד. שם כבר אספו לאספה כל קרובי נאנסען ואוהביו.
הבית היה עדוי תפארת ירקרק חרוץ ודגלי תפארה התנוססו עליו. לשמחת המשפחה אין קץ. ממחרת היום בבוקר השכם נסעה אשת נאנסען עם בתה היחידה, נערה בת שמונה שנים לקראת האורח החביב. נאנסען נסע מווארדע ביום ב' לשבוע העבר. אנכי לא אכתוב בזה על אדות תוצאות מסע ארחת נאנסען משני טעמים, האחד, כי הידיעות ההן תבואנה בל"ס בתלגרמות למכה"ע הכוללים וגם אל בית מערכתכם עוד בטרם יגיעכם מכתבי זה, והשני, כי הידיעות הכי נכבדות עודן כמוסות עם התיר והוא ממאן לגלות כל דבר בטרם יודיעהו בראשונה את חברת חוקרי גלילות הארץ אשר באנגליא, כי כן הבטיח אותה בטרם יצא לדרכו, ואך למכ"ע אחד באנגליא שלח תלגרמה בת אלפים מלים. אולם זאת אעשה במכתבי זה: אבאר לפני הקוראים את דבר המסע ואזכירם את קורות הרעיון הזה ואת סדר צאתו לפעולות.
כנודע התעורר חפץ המסע הזה בלב נאנסען לרגלי ההשערה, כי יש זרם בים ההולך מים בערינג ועובר בין הציר הצפוני ובין ארץ פֿראנץ-יוסף מצפון והוא הולך ומתרחב אח"כ בין שפיצבערגען וגרענלאנד. עפ"י ההשערה הזאת, שנוסדה על מקרה שבר אניה אמיריקאנית אשר נשברה אצל איי סיביריא החדשה ושבריה נמצאו אחרי שלש שנים על חפי גרענלאנד לפאת דרומית-מזרחית, חשב נאנסען לתת לאניתו מהלכים אלה: מחפי נארוועגיא מצפון תלך האניה ארח ישר לים בעהרינג ושם תחכה עד אשר יטהרו מי הים מן הקרח, ובבוא המועד הנכון תרד האניה אל איי סיביריא החדשה ומשם תלך הלוך וקרוב אל מול הציר הצפוני עד כמה שתוכל לשוט במים עד אשר יקיפוה גלדי קרח מסביב וסגרו בעדה את הדרך. אז תחדל מכונת הקיטור אשר באניה מהניע אותה, ועמדה האניה בתוך רגבי הקרח אשר יקיפוה כחומה מבלי מוש ממקומה, ואולם מעמד האניה יהיה איתן בים הקרח הזה רק למראית עין, ובאמת היא תלך הלוך ועבור את גלילות הציר יחד עם רגבי הקרח בתוך זרם הים הנ"ל ואחרי עבור זמן מה אשר לא יגבל מראש תשוב האניה פתאם לבוא אל ים טהור מרגבי קרח ועברה על יד ארץ פֿראנץ-יוסף מצפון ובאה אל חפי גרענלאנד. והנה יען כי הסבה הראשית לאי-הצלחת התרים שקדמו את נאנסען במסעם בגלילות הציר הצפוני היתה לפי מחשבת נאנסען רוע בנין אניותיהם אשר לא יכלו להחזיק מעמד בקרב רגבי הקרח, ע"כ היתה ראשית מעשי נאנסען להכין למסעו אניה מיוחדת אשר תבנה למטרה זו ובאופן אשר לא תשבר בין הררי הקרח הנורא.
האניה אשר נבנתה בעד נאנסען ואשר הוא בעצמו היה המנצח על עושי המלאכה ויפקח על הגזרה ועל הבניה נקראה בשם „פראם“ ומלאכתה נעשתה עפ"י שלשת הכללים הראשים האלה: 1) תבניתה תהיה עשויה באופן אשר רגבי הקרח לא יוכלו ללחצה מזה ומזה ולהעיק על קירותיה; 2) הבנין יהיה חזק לבל תצטרך האניה לתקון בדקה ימים רבים; 3) כי יהיה כה מחסה טוב מפני הקור החזק. עפ"י שלשת התנאים האלה נעשתה מלאכת האניה פראם וזה מעשיה: ארך האניה הוא אך 125 רגל ואולם רחבה הוא במדתה באופן אשר תבניתה דומה לתבנית מכסה השבלול, זאת אומרת כי קירות האניה מזה ומזה משופעים הם יותר מדי, באופן אשר בבוא רגבי קרח אליהם ולחצו עליהם לא תלחץ האניה בתוכם אבל הרגבים ישמטו מאליהם למטה והרימו את האניה למעלה וישבה לה על פני רגבי הקרח. מלבד מכונת הקיטור נעשו לאניה שלשת תרנים אשר בעזרתם הלכה האניה בכל עת נשוב רוח אל מחוץ חפץ הנוסעים. ואולם עפ"י רוב הלכה האניה בדרכה בעזרת הקיטור. ביתר שאת השגיח נאנסען על מבנה חדרי המושב וחדרי המשכב לנוסעים באניה, כי יהיו מחסה טוב מפני הקור החזק. קירות חדרי האניה נעשו מששה שדרות מיני חומר שונים: 1) שדרה אחת של עצי גופר, עוביה 6 אצבעות, 2) שדרה אחת של גזרי עץ אלון, 3) שדרת שער צבי ואיל עם חומר גוטאפערקא, 4) עוד שדרה אחת של גזרי עצי אלון, 5) חלל ממולא באויר, 6) צפוי עץ יפה מעשי צעצועים. והקיר הפנימי הוא בעל שתי שדרות עצים ובתוכם שדרה אחת גוטאפערקא. רצפת החדרים עשויה משלשה שדרות, האחת של גזרי עצי אלון עבים שלש אצבעות, השנית של עצי גופר עבה שש אצבעות והשלישית של עץ ארן עבה ½1 אצבע. צידה לדרך, צרכי אוכל נפש, פחם להסקה ונפט למאור הכינו בעד האורחה לזמן אלפים יום. באורחה זו נמנו שנים עשר איש והם:
1) הד"ר פֿריטיאף נאנסען, ראש האורחה, יליד כריסטיאניא. בעודנו נער הצטיין בכשרון רב לרוץ בעזרת סנדלים מסומרים על פני רגבי הקרח אשר בים ולהתחרות עם רעיו במרוץ זה ולנצחם. ומאד מאד אהב את הטיול בדרך רחוקה בתור תיר. גם עשה לו שם בגבורי הציד ויצטיין ביריה בקני רובים לקלע אל השערה מבלי החטיא. הוא גמר חק למודים בבית האוניווערזיטאֶט ויצא משם מוכתר בתואר ד"ר לחכמת למודי השפות וידיעות הטבע, ואח"כ נשא משך שנים אחדות על שכמו משרת מנהל בית המוזעאום בבערגען. לפני שמונה שנים קנה לו שם תפארת בעולם המדע בעברו בפעם הראשונה לארך כל ארץ גרענלאנד ממזרח ועד ים. כעת הוא בן שלשים וחמש שנה.
2) אָטטאָ סווערדרופ נושא משרת רב החובל באניה „פראם“ והוא היה העוזר הראשי אשר לנאנסען במסעו בעברו דרך גרענלאנד ויתר אותה לארכה. „בלי אָטטאָ, הגיד נאנסען, לא הרהבתי עוז בנפשי לצאת למסעי בגלילות הציר הצפוני“. אָטטאָ גמר חק למודים בבית ספר בינוני ויעמוד בנסיון בלמודי רב חובל ומשנת השבע עשרה לימי חייו הוא נושא משמרת פקודה באניות.
3) הלייטינאנט פֿרידריך יאהאנסען, בן עשרים ותשע שנים, אחד המומחים הנפלאים במרוץ על גבי הקרח בסנדלים מסומרים בכל ארץ נארוועגיא, נשא משרת פקיד בחיל צבא, גם למד זמן מה במחלקת למודי דת ודין בבית האוניווערזיטאֶט, ולפני צאתו למסעו היה ממונה בבית פקידות השוטרים. בקרב אנשי האורחה נמנה בתור גבור ציד, חובל ומודד.
4) סקאטט האנסען, בן עשרים ושבע שנים, גמר חק למודים בבית הספר למלחי הצבא ובשנת 1889 נשא משרת פקיד בצבא האניות. בקרב הארחה נמנה בתור צופה הליכות הכוכבים ושנוי מזג האויר.
5) אנטון אמונדסען, המנהל הראשי למכונת הקיטור אשר באניה פראם, בן ארבעים ושלש שנה, נושא משרת מנהל מכונות קיטור באניות הצבא זה עשרים וחמש שנה.
6) לארס פעטערסען עוזר למנהל המכונה, יליד שוועדען, בן שלשים וחמש שנה, והוא נודע לגבור אמיץ כח, ראש וראשון בגבורי הנאבקים בכל ארץ נארוועגיא.
7) בערנארד נארדאל בן שלשים ושש שנה, מנהל מכונת האיליקטרון באניה „פראם“, נשא עד כה משרת פקודה בצבא אניות, והוא נודע לאוהבים לצאת בשיירא בתוך תיר.
8) פעטער הענדריקסען, בן ל"ו שנה, בן דיג, ובעודנו נער כבר הראה תשוקתו העזה לעבור ארחות ימים ויעבור את ים הקרח לארכו ולרחבו. בשנת 1888 נשברה אניתו בדרך והוא נמלט על רגבי הקרח ויעבור ברגל אל הארץ החדשה.
9) תיאודור יאקאבסען, ממונה על הכלכלה באניה „פראם“, בן ארבעים ואחת שנה, משנת י"ט לימי חייו הוא נושא משרת פקיד חובלים באניות ויעבור ארחות ימים בכל התבל וגם עבד עבודה בתור פועל בארץ זעלאנד החדשה וגם נשא משמרת פקודה בתור מורה דרך לצידי התנינים הגדולים בים הקרח. בשנת 1891–1892 היה מורה דרך לאנית הנסיך הבורבאני במסעו לארץ החדשה ולשפיצבערגען.
10) יובאר מאנסטאד, בן ארבעים שנה, גבור ציד לדובים, יודע מלאכת חרש וחושב אשר למד בלי עזרת מורים, וגם זכה לקבל פה תעודת מונופולין על המצאה חדשה שהמציא לבנות אניות משוט מקופלות.
11) אדאלף יעל, בן שלשים וחמש שנה, נושא משרת חובל באניות משנת 16 לימי חייו.
12) רופא הארחה הענריך בלעססינג בן שלשים שנה, גמר חק למודים במחלקת הרפואה באוניבווערזיטאֶט פה שני ירחים לפני צאת האניה „פראם“ לדרכה ויספח אל הארחה בתור איש אוהבת את המסע בתור תיר.
הארחה יצא לדרכה מכריסטיאניא ביום 12 (24) יוני שנת 1893. ביום 21 יולי בשעה 5 בבקר עזבה האניה את הקצה האחרון מחוף נארוועגיא ותפלס נתיבה מווארדע להאבאראווא ותבוא שמה ביום 29 לחדש בצהרים, ומשם הרחיקה ללכת ביום 3 לירח אוגוסט בשעה ½11 בלילה. למן העת ההיא היה גורל הארחה כמוס ונעלם מאתנו עד עבור עליה שלש שנים ועשרת ימים, עד שוב נאנסען כיום הזה לווארדע. שאר הפרטים הנודעים כעת על אדות שוב נאנסען הלום הלא כבר באו בתלגרמות, והידיעות הכמוסות עם התיר עוד לא בא עתן להגלות, ובל"ס תבואנה בקרב הימים לפני הקוראים אחרי אשר יגיע מועד הפרסום במכה"ע ללשונותם.
פ. וו.
"הצפירה" שנה עשרים ושלוש, מס' 183, 26 באוגוסט 1896, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[שגיאות הדפוס במקור]
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 