בדבר חברת אסדות וספנות חופית א"י – 1 ו-3 ביוני 1920

על ועדת המים

באספה שהיתה במוצ"ש ב„בית העם“ נתחלקו בין הנאספים פרוספקטים ונמכרו מניות של „חברת-אסדות וספינות וכו'“. המרצה הבטיח שהחברה מיוסדה על בסיס מסחרי על פי הדוגמה של חברות דומות לה באנגליה (המניות הן של לירה אחת בכדי שהשדרות הרחבות של העם יוכלו להשתתף בה) ושבשביל זה כל הקונה מניה יוכל להיות בטוח שלא יפסיד את כספו, כי אם עוד יקבל ריוח הגון וכו'.

כותב הטורים האלה, ששב זה עתה מאירופה, הוא קצת בקי ביסוד חברות של מניות ויש לו להעיר, שבפרוספקט שהפיצה חברת אסדות וכו' חסר דבר אחד קטן, שמבלעדיו אי אפשר באירופה ליסד חברה מסחרית ולמכור מניות, והוא: שמות האנשים שמיסדים את החברה. אם אומרים לקבץ „מהשדרות הרחבות“, שבארצנו אינן כל כך רחבות, מעשרת אלפים עד עשרים אלף לירה, ומבטיחים שאין דורשים נדבות או תרומות כי אם מיסדים חברה מסחרית, שכל המשתתף בה יוכל להיות בטוח שלא יפסיד, אז מחויבים להגיד, מי ומי המיסדים, לידי מי ימסרו אלה עשרות האלפים לירות ומי הם האחראים על החברה ועל הכסף הנאסף. אין בדעתי כלל להטיל חשד בכשרים, ובפרט אחרי שאני באמת אינני מכיר אף אחד מהם. הם בודאי אנשים ישרים, ויש לחשוב שיש ביניהם גם אחדים שיודעים את המקצוע. אולם אם כך הדבר, ואם באמת משתתפים בחברה גם מוסדות צבוריים, מדוע אינם מכנים בשם לא את המיסדים ולא את המוסדות הצבוריים? הלא המיסדים לקחו להם לדוגמה חברות מהמין הזה באנגליה. האם חושבים הם לאפשר, שבאנגליה יפיצו פרוספקטים וימכרו מניות מבלי להודיע מי הם המיסדים והאחראים?

יכולים להשיב לי: אם אתה מקטני אמנה אין איש מכריח אותך להשתתף בחברתנו; מה לך ולנו? ואולם התשובה הזאת לפי דעתי אינה מספיקה. המרצה הראה בנאומו היפה, כי שאלת המים היא באמת שאלה נכבדה מאד בשביל עתידנו הכלכלי בארץ. ומשום כך יש לקהל הזכות לשאול, מי הם האנשים שקבלו על עצמם לפתור אותה על דעתם ואם יכולים להיות בטוחים שלא יקלקלו יותר מאשר תקנו. יגידו נא המיסדים הנכבדים מי הם, ואז אפשר שימצאו תומכים גם בחוגים של אלה העומדים עוד מנגד מפני שאינם רגילים ללכת בעינים עצומת אחרי כל מי, שאולי רק כונתו טובה.

י. אסתרמן


מכתבים אל המערכת

[…]

ב. ועדת המים

בגליון רע"ז של „הארץ“ שואל מר י. אסתרין מדוע לא נדפסו בפרוספקט, שהפיצו באספה שנקראה בבית העם ע"י ועדת המים, שמות המיסדים של „החברה לאסדות וספנות חופית א"י“.

השאלה נכונה וכונתה בלי ספק טובה, אלא טועה מר אסתרמן בחשבו, שהמודעות הקטנות שראה באספה הנ"ל הן הן הפרוספקטים של החברה. המודעות האלה נדפסו עוד לפני שני חדשים, בטרם נתאשרה החברה מטעם הממשלה, ותעודתה היתה לשמש בתור מכתב לאנשים יחידים. מובן, כי פעם בפעם היו המיסדים חותמים עליהם.

עכשו שהחברה קבלה את האשור הרשמי עם חתימת המנהל הראשי של השטח הנכבש – הריהי מדפיסה את התקנות שלה, פרוספקטים מפורטים ומניות. על כל ספר-תקנות ועל כל פרוספקט ועל המניה יבוא בפירוש שמות המיסדים:

הקפטן הימי ז. פרנקפורט,
המהנדס ש. סלושץ
מנהל הדפוס – אשור,
מנהל המשביר ירקוני,
ומזכיר ועדת המים המהנדס ד"ר מ. גורביץ,

המוסדות הצבוריים, המתענינים ותומכים בחברה הנ"ל, הם מוסדות הפועלים. גם ועד הצירים מתיחס לחברה בהתענינות רבה.

מיסדי החברה שתקו כל הזמן. מפעלים שמרעישים עליהם לפני התגשמותם נשארים ברובם על עמודי העתונים. הלואי שילכו גם אחרים בדרך מיסדי החברה הנ"ל.

בשם ועדת המים בא"י

גורביץ


"הארץ", שנה שניה, מס' 277, 1 ביוני 1920, עמ' 2; מס' 279, 3 ביוני 1920, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s