שביתת כתפי הים הערביים בנמל חיפה – 24 בינואר, 30 במרץ 1933

חיפה

[…]

שביתה בנמל

18 פועלים העובדים במכונות הפריקה והטעינה באניות (סטיבידורים) מטעם חברת ג'ברא מרשי ואונבאג'י ושותפיו הכריזו בשבת שביתה. סיבת השביתה – תנאי עבודה קשים, יום עבודה בלתי מוגבל, 14–18 שעות בשכר של 200–340 מא"י; יחסים קשים, חוסר הבטחה למקרי אסון ומות בעבודה. הגורם הקרוב להתפרצות השביתה – ההפליה לרעה בין הפועלים החיפאים העובדים זה שנים ובין היפואים, אשר החברה מביאה לעתים לעבודה דחוקה.

באספת הפועלים הראשונה אחרי הכרזת השביתה החליטו לפנות להסתדרות בבקשת עזרה. אמש התקיימה אספת השובתים בבית הפועלים בהשתתפות אבא חושי ואליהו אגסי. השובתים סיפרו על מצבם הקשה וביקשו כי ההסתדרות תתערב בדבר ותיכנס במו"מ עם נותני העבודה. ב"כ ההסתדרות הסבירו להם את דרכי הפעולה והבטיחו להכנס במו"מ עם המעבידים ולעזור להם במידת האפשרות. המו"מ בין המעבידים וב"כ ההסתדרות נקבע למחר.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2336, 24 בינואר 1933, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

חיפה

שביתת פועלי הנמל מסתיימת בתווך מ. פ. ה.

אחרי מו"מ שארך כמה שעות בין אגסי  ואבא חושי עם מנהלי חברת הסטיבדורים, הסכימו אלה לקיים את דרישות הפועלים בהדרגה. לא להפלות עוד ביניהם ובין פועלי יפו ולהחזיר את כל השובתים לעבודה.

בערב התקיימה בבית הפועלים אספת כל השובתים. אגסי וחושי מסרו דו"ח על המו"מ עם נותן העבודה. פה אחד נתקבלה החלטה לאשר את תוצאות המו"מ ולחזור לעבודה. כל הפועלים הביעו שביעת רצון מוחלטת מתוצאות המו"מ והודו לב"כ ההסתדרות על עזרתם. גמר השביתה עשה רושם טוב על פועלי הנמל הערבים.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2338, 26 בינואר 1933, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

הַוַעַד הַפּוֹעֵל

[…]

בקרב הפועלים הערבים

שביתת כתפי הים בחברת „ג'ברה, מרשי ואמברג'י“

ב„דבר“ מיום 24 בינואר ומיום 26 בו נמסרו ידיעות קצרות על שביתת כתפי הים (סטיבדורים) הערבים בחברת „ג'ברה, מרשי ואומברג'י“ ועל תיווכה המוצלח של מ. פ. ה. ועזרתה לשובתים. אנו מביאים בזה סקירה מפורטת על מהלך הפעולה.

ביום 23 בינואר ש"ז פנו למזכירות המועצה 18 כתפי-הים הערבים העובדים בחברת „ג'ברה, מרשי ואומברג'י“ והודיעו לה, כי ביום 21 בו הכריזו שביתה. סיבת השביתה: ההפליה לרעה בשכר של פועלי חיפה הקבועים לגבי פועלי יפו אשר החברה מביאה אותם רק בעונת העבודה הבוערת, שכר עבודה ירוד, שרירות לב נותני העבודה לגבי הפועלים. השובתים ביקשו את עזרת ההסתדרות.

באסיפה שהתקיימה בהשתתפות הח"ה אבא חושי ואגסי הסביר להם הראשון את קשי המצב ואת השגיאות שנעשו על ידם בהכריזם שביתה בלי כל הכנה מוקדמת, בלי התיעצות עם ההסתדרות אשר אליה הם פונים בבקשת עזרה, ומבלי לקחת בחשבון כי אצל החברה עובדים כ-150 פועלים אחרים אשר לא הצטרפו לשביתה וממשיכים לעבוד. כן גם לא בחרו בזמן מתאים, היות ודוקא בימים האלה, הראשונים בשבוע, העבודה מעט יותר חלשה. אולם למרות כל הקשיים האלה ההסתדרות מוכנה להגיש להם עזרה בתנאי שהם יתחייבו בכתב, כי כל החלטה שתתקבל ע"י ההסתדרות אחרי התיעצות אתם, וכל ההוראות והפקודות שתנתנה להם ע"י ההסתדרות או ב"כ המוסמכים יתמלאו בלי כל טענות ומענות.

הפועלים הסכימו לדרישת הסתדרות וחתמו על יפוי כוח מלא ובלתי חוזר לב"כ ההסתדרות, הח"ח אבא חוּשי ואגסי לנהל בשם השובתים מו"מ עם נותני העבודה וכן התחייבו בכתב למלאות כל ההוראות והפקודות שלהם.

אחרי התיעצות עם 15 הכתפים היהודים נכנסו הח"ה חושי ואגסי במו"מ עם נותני העבודה. בראשית המו"מ לא הסכימו מנהלי החברה, ג'ברה וסקנדרני, להיכנס במו"מ על דבר השובתים בטענה, כי הפועלים הערבים העובדים בחברה זה 12 שנה  ויותר אין להם כלל בא-כוח, הם אינם מכירים באירגון של פועלים ערבים והם רשאים לעשות עם כל פועל כרצונם. למרות שהפועלים עובדים אצלם הרבה שנים הם יכולים בכל רגע לפטרם וכו'.

אחרי מו"מ ממושך של שלוש שעות ואחרי הסברה מקיפה ותקיפה מצד ה"ה חוּשי ואגסי נאותו בכ"ז מנהלי החברה לקבל את התנאים שהוצגו להם ע"י הח"ה והוסכם:

א) כל הפועלים השובתים חוזרים לעבודה;

ב) החברה מתחייבת במשך חודש ימים להעלות את השכר ב-15% לערך;

ג) החברת מתחייבת לשלם לשובתים בעד כל שעה נוספת 25% הוספה על השכר הרגיל;

ד) החברה מתחייבת לבטל כל הפלייה בין הפועלים.

תוצאות המו"מ נתקבלו בשביעות רצון ע"י השובתים, ובאספה הכללית שהתקיימה ביום שלישי 22.1 ש. ז. פה אחד נתקבלה החלטה לאשר את ההסכם ולחזור לעבודה. כל השובתים הביעו את תודתם לב"כ ההסתדרות בעד פעולתם. למחרת בוקר 25.1 חזרו כל השובתים לעבודה.

תוצאות השביתה עשו רושם גדול על כל פועלי הנמל הערבים והצלחת ההסת' היתה בימים אלה לנושא השיחה וההתפעלות של כל הפועלים. 15 הכתפים היהודים אשר עד עתה סבלו מיחסים גרועים מצד רוב הפועלים הערבים מספרים על יחס חברי יוצא מהכלל שנוצר עתה אליהם מצד כל הפועלים הערבים.

העורבים השחורים של הפרקציה, האורבים לכל פעולה שלנו בקרב הפועלים הערבים, לא אחרו גם הפעם לבוא. אחרי גמר השביתה, ביום חמישי 26.1, שלחו לעבודה בכתפות חבר אחד שלהם – קופר – שהוציאוהו ממקום עבודה אחר ובעזרת פרוטקציה הכניסו אותו בין הפועלים הערבים, והוא התחיל מיד בעבודת שיסוי והסתה. אולם הפעם נתקל בפועלים שידעו להעריך את פעולת ההסתדרות והם במקום להענות לפיתויו ולהסתתו פנו לח' אבא חוּשי ומסרו  לו את כל הידיעות על פעולת ההסתה שלו. הפרקציונר אמר להם כי ההסתדרות אינה מתכוונת כלל להיטיב את מצבם של הפועלים הערבים ולעזור להם, כי אם להיפך היא רוצה להכניס פועלים יהודים על מנת להוציא את הערבים ממקום עבודתם. הציע להם ליצור הסתדרות מיוחדת וכו'. הפרובוקציה לא הצליחה. הפועלים הערבים עמדו על טיבה ובקושי רב עלה לח' אבא חוּשי להרגיע את הפועלים, אשר איימו לזרוק את הבחור מהאניה הימה. – אחרי שהדבר נודע גם למנהל החברה הוא שלח אותו להסתדרות שיביא מכתב אישור כי אינה מתנגדת שיישאר בעבודה, אשר מכתב כזה כמובן לא ניתן לו, הוא פוטר מעבודתו.

[…]


"דבר", שנה שמינית, מס' 2392, 30 במרץ 1933, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s