
„שרה א'“ עוגנת בנמל טוניס
„שרה א'“ היא ספינת־למוד, המשמשת בית ספר ימי לחנוך קציני־ים עבריים. בי"ס זה פתוח לכל יהודי בכל ארצות פזוריו. ובאמת יש ב„שרה א'“ קבוץ גלויות בזעיר אנפין. היא מכילה את באי־כוחה של היהדות משלושת חלקי היבשת.
ביום השבת בבוקר הופיעה באופק ואח"כ נכנסה לנמל טוניס. מה נהדרת היתה „שרה א'“ בהופעתה: ארבעת תרניה הזקופים נושאי־המפרשים נראו מרחוק ועל תרנה הקדמי מתנוסס לתפארת דגלה הלאומי של הספינה.
הסדר הנפלא, ששרר ברגע זה בנמל טוניס והמראה הנאה של אנשי האקיפאז' בתלבשתם הרשמית המסודרת והצבאית, השאיר רושם עז וכביר על כל הנוכחים בשעת הופעתה וברגעי עגינתה של הספינה.
מי זאת הספינה היפה ההיא, המניפה את דגלה של צרפת והמתפארת בדגלה הלאומי התכול־לבן? – מרחוק כבר הבחנו: זוהי „שרה א'“! כתובת זו נראתה מרחוק וראה זה פלא, באותיות עבריות!
„ספינת־הלמודים „שרה א'“ שייכת לברית ידידי הספנות העברית. בה מתחנכים קציני הימיה העברית, מלחים, דייגים ויורדי־ים. בעזרת ידידים מכל קצוי תבל עלה בידי הברית לפתור לע"ע את הנקודות העקריות הללו בשאלת החנוך והלמוד הימי המקצועי: ביה"ס בלאטביה עם ספינת־הלמוד שלו בעלת שלושת התורנים, „תאודור הרצל“, מכין חוג מומחים בשאלות טכניות של נביגציה, מכונאות וכו', ובית הספר בצ'יביטווקיה מכין סוג מומחים לדיוג ולספנות ומתפקידו להוציא בשנים הקרובות קצינים מומחים בכל השאלות הנזכרות, וביחוד כדאי לציין את השתלמותו של חוג מיוחד של תלמידים במקצועות המסחר והאדמיניסטרציה הימית, בעבודות נמל וכו'.
„שרה א'“ מצוידת בכל המכשירים הדרושים לעבודות־הים ונמצאת בחסותה של הממשלה הצרפתית. בגמר הלמודים נבחנים התלמידים ע"י קצינים איטלקים מומחים, שליחי האקדמיה הימית האיטלקית, ומקבלים דיפלומים חתומים ומאושרים. דיפלומה זו שווה בזכויותיה לדיפלומה של ממשלת צרפת, הניתנת לרבי־חובלים צרפתיים והמאפשרת להם את ההפלגה בים והנהלת ספינות. דיפלומה זו נותנת את הזכויות להוציא לפועל כל מיני פונקציות ועבודות מסוג שני על ספון האניה, ואחת היא באיזו אניה ובאיזה ים.
בספינה „שרה א'“ מפליגים עכשיו 60 תלמיחדים, המתעתדים להיות קציני־ים עברים. בראש הספינה עומדת מיפקדה עם מפקדה העליון מר הלפרין, שהוא גם רב חובלה של הספינה. בספינה שוררת משמעת־ברזל וסדרים למופת. תלמידי „שרה א'“ עלו על ספונה לאחר הכשרתם התיאורטית בביה"ס בצ'יביטווקיה לשם השייט המעשי ולימוד הנאביגציה באופן מעשי. התלמידים הסתגלו למשמעת החמורה ולחיי הים הקשים ובגמר למודיהם יהיו שווים בידיעותיהם לכל קציני הים הגומרים בתי־ספר ימיים של כל אומה אחרת.
יש לציין את החינוך היפה ואת ההדר של אנשי „שרה“, ואנו מאחלים לאקיפאז' נאה זה ולקצינים של הספינה, קודם שהיא עוזבת את נמל טוניס, הצלחה רבה, כפי שמאחלים לאחים ולקרובים.
אנו מתגאים במפעל הלאומי והסוציאלי הקונסטרוקטיבי הזה, שהם הקימו לא רק בשבילם אלא גם בשביל הדורות הבאים של עמנו.
הרבה צעירים עבריים, שמוכרחים לרגלי הגזירות של ממשלות שונות להגר, מוצאים מקלט בספינה „שרה א'“, ש„ברית ידידי הספנות העברית“ מאפשר להם לרכוש בה בכבוד מקצוע חדש, המכבד את בעליו ומכשירו לעבודה ולפרנסה.
ועל הכל, הרי אין ספק, שעתידה של ארץ־ישראל הוא על הים התיכון בהתאם למצבה הגיאוגרפי. הפרספקטיבה בשביל העתיד הימי הא"י היא כבירה, כי ארץ ישראל שוכנת על יד דרכי הים והאויר, המקשרות את מדינות־המערב עם אסיה הרחוקה והודו.
אנו שמחים, ש„ברית ידידי הספנות העברית“ שמה לה למטרה לארגן, לנהל ולהכשיר את דור יורדי־הים העבריים, לגייס את הנוער ולהפנות את תשומת לבו לים!
אנו מאחלים לברית הצלחה אין קץ בתפקידה הקשה, שנטלה על עצמה, וצעדיה הראשונים מבטיחים העפלה מרצית לגישום מטרתה. עלו והצליחו!
קבלת פנים ל„שרה א'“ במלון „טוניסה פלס“ בטוניס
תושבי טוניס לא ראו מעולם קבלת פנים נהדרת כל כך, כמו זו שנערכה אמש ע"י העדה היהודית בכל אולמיה הנהדרים של „טוניסה פלס“ לכבוד קציני האקיפאז' והתלמידים של ספינת הלמוד העברית הראשונה „שרה א'“, העוגנת עתה בנמל טוניס.
ע"י שולחן הכבוד באולם הענקי המלא וגדוש יושבים: יו"ר העדה היהודית מר אלי נתף, רב החובל מר י. אלפרין, הקצין הראשון הקפיטן בויבסקי וקצינים אחרים, מר טגרי מנהל ביה"ס של ה„אליאנס“, ה' רימונד־ולנסי, בגני בסיס, פאול גז, אהרן גופלן, גב' רוססי, אהרון ברוך ועוד אישים חשובים.
מר נתף פתח את המסיבה ואיחל כל טוב לאורחי העדה הטוניסית היהודית. הוא שמח לקבל את אחיו מרחוק בצורה משפחתית חגיגית כזו. הוא מסר לאורחים את רשמיו שקבל אחר שעלה בפעם הראשונה על ספונה של „שרה“. ברור הדבר, שא"א שלא להרגיש, שבספינה נמצאים יהודים יוצאי 16 ארצות שונות; זוהי הוכחה לפיזורנו הגדול בעולם וגם מניפסטציה לאיחוד שבטי ישראל הנדחים. אין ספק, שעכשיו קמה לעמנו תקופה חדשה של גאולה וקבוץ נדחי ישראל במולדת העברית.
מר רוססי בירך בהתלהבות גדולה את האורחים בשם הנוער הטוניסי והדגיש, בין שאר דבריו שספינה זו מסמלת את חידושה של המסורת הימית בתוך העם העברי, והיא מחנכת לנו דור של קצינים ויורדי ים עבריים, שיחדש את רוחו של עמנו.
מר פאולי גס, חבר העיריה ויו"ר של ברית החיילים המשוחררים, תיאר במלים יפות את בקורו בספינה ואת המראה הנהדר שלה. הוא שמח לראות על תרנה את הדגל בעל שלושת הצבעים ביחד עם הדגל הימי העברי. עצם יצירה זו מכנסת בלבו אמונה עמוקה. התלמידים הצעירים, שנתחנכו עד עכשיו בגיטו, פתחו ע"י ספינת למוד זו שדה חדש לפעולה וליצירה. הדור הבא לא ירכין עוד את ראשו ולא יתאונן. הוא יהיה חדור גאון וגאווה.
רב החובל, מר י'. הלפרין, השיב בעברית והודה לכולם במלים פשוטות הנוגעות עד הלב על הכנסת־האורחים היפה שסודרה להם, דבר קצרות על מצבו העגום של עמנו, מצוקתו וסבלותיו מפני שהוא מחוסר קרקע ומולדת, והדגיש את הצורך בהקמת המנוף הגדול לשם בנין המדינה שלנו, והוא כבוש הים! הספינות העבריות תשוטטנה שוב בימנו כקדם, תשמשנה קו של הגנה ותענקנה עצמה מדינית, מסחרית ואסטרטגית למדינה העברית ההולכת ונבנית.
בשירת „התקוה“ נגמרה מסיבה יפה זו.
„לה־דפש“, טוניס מיום 28.12.37
"המדינה", הוצאה חד פעמית, תל־אביב, 18 בפברואר 1938, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.