האסון של התיטניק.
בהעתון דיילי תלגרף נתפרסמו הפרטים האלה מעדי ראייה של האסון הנורא שנשארו בחייהם:
ברגע שהתנגשה הספינה עם הר הקרח היתה במרחק אלף ושבע מאות ותשעה ותשעים פרסה מן סוינסנתין. הים היה בלי משברים. רקיע השמים זרוע ככבים. רוב הנוסעים כבר נכנסו איש לתאו.
בהאולמים הגדולים כבר כבו מאורות החשמל. רק שתים שלש חבורות של משתעים בחדרי העשון וקצת משחקים נשארו עוד.
על הצפה, המלחים והפקידים של האשמורת הראשונה חכו כי בעוד רגעים יחליפם המשמר השני. בשעה אחת עשרה וחצי נשמע קול ונראה פתאם הר הקרח, וכמעט בו ברגע התנגשה בו הספינה, אך לא היתה הזדעזעות עזה. הספורים כי הספינה כלה הזדעזעה, אינם אמתים. מיד עצר סגן רב החובלים את המכונות ויסגור את דפנות הסכר בפני המים. בכל הספינה פשטה השמועה כי קרה מקרה קל, אך אין סכנה ולא צריך להיות בבהלה, והנוסעים האמינו ולא פחדו כלל, ורבים מאנו אפילו לצאת ממטותיהם. המשחקים הוסיפו לשחק. פתאום נשמעה קריאה: הכל על הגשר! כל אחד יחגור חגורת ההצלה! הנשים והילדים ירדו ראשונה אל אניות ההצלה! אבל, גם המלים האלה לא הטילו בהלה על הקהל.קצתם פקפקו ולא האמינו, ואחד מהם בנקיר מעיר מונריאל מנע את אשתו ואת בנותיו לרדת מעל הספינה. אבל באשר הורע המעמד ולא היה יותר שום ספק בהסכנה, התחילה בהלה בפרט בין הנוסעים ממחלקה שלישית. קצת איטלקים רצו לתפוש בכח הזרוע את אניות ההצלה, וימהרו אחדים מפקידי הספינה באקדחים בידיהם ויורו בהם וימיתום. אז שב הסדר והכל עשו על פי פקודת הפקידים. מצות רב החובלים: „הנשים והילדים בתחלה!“ יצאה לפעולה בשקט גמור.
הגברת האיס, שנצלה ונשארה בחיים, ספרה אמץ לבו של אסתור. בתחלה עזר לאשתו הצעירה לרדת אל הסירה,ועוד נשאר מקום אחד ויטילו גורל בין אסתור ובין איש אחר, ואסתור זכה, ויכנס אל הסרה, אך ברגע שהתחילו להוריד הימה באה אשה במרוצה ודרשה מקום. מיד קם אסתור ויצא מהסירה. הרבה פעמים קרו מעשים כאלה. ולהפך, הרבה נשים שבו מהסירות אל הספינה כשראו כי בעליהן או אחיהן אינם אתן.
אומרים, כי אחד מהמבשלים קרב לרב החבלים המפקד שמיט ויביא לו חגורת הצלה ויחפץ לחגרו בו ויען לו רב החובלים: הניחה אותי! וישתמש מידו.
אחרי אשר ירדה הסירה האחרונה מהספינה אל הים, שמעו האנשים אר בקרבה פקודת רב החובלים להמנגנים לפצוח נגינת האביב, וקול נגינה זו לא חדל עד הרגע האחרון.
בשעה שתים אחרי חצות נתברר כי התיתניק לא יצוף עוד הרבה זמן. עם המים שפלשו אל תוך מעמקי הספינה התפוצצו המכונות, ופתאם כבו מאורי החשמל והיה חשך ואפלה, וכאשר התחילו המים לגרוף מעל הגג כל אשר עליו, קפץ רב החובלים אל תוך הים, והרבה מהנוסעים עשו כמעשהו. שש עשרה הסירות היו במרחק כארבע מאות מתר מהספינה ברגע שהיא צללה לגמרה.
בשעה חמש בבקר נראתה על פני האופק הספינה כרפתיה, שחשה לעזרת הנצולים בהסירות.
הנער שהיה ממונה על התלגרף בלי חוטים, שנצל גם הוא, ספר כי רב החובלים בא וצוה לו לשלח תלגרם אוירי לקרא לעזרה.מיד ענתה הספינה פרנקפורט ואחר כך ענתה הספינה כרפתיה ותודיע כי נטתה מדרכה שהיא צריכה ללכת בו וחוש תחוש אל הספינה תיטניק. ואעפ"י שרב החובלים בא ואמר לו ולחברו כי הם עשו חובתם עתה הם יכולים לעזוב את תאם וללכת לראות להציל את עצמם, בכל זאת הוסיף חברו לשלח סימנים של קריאת עזרה באויר ומירכתי הספינה הגיעו קולות המנגנים שהתמידו לנגן בלי הפסקה. כאשר התחילו המים לגרוף מהגג נגרף גם הוא ונפל הימה, ונלכד תחת סירה אחת, אך במקרה צף על פני המים ויכול לעלות לתוך אחת הסירות. מסביב צפו אנשים שנלחמו בהמים. הקולות היו איומים ומתוכם הגיע עוד קולות המנגנים שלא חדלו מנגן. והנער סיים את ספורו לאמר: לעולם לא אשכח שני דברים: קולות העליזים של הנגינה שהתמידו המנגנים לנגן, וקרירת הרוח של חברי שהתמיד לשלח התלגרמים באויר בתוך הסכנה מסביב. לפני ועד החקירה של בית המורשים העליון וושינגטון נגבו עדיות מהמלחים שנצלו.
אחד מהם העיד, כי הוא ראה איש אחד שהאיץ בנשים לרדת אל הסירות, ויגער בו המלח ויצו לו להתרחק ולא להתערב בדבר. והאיש נכנע ויסוג לאחור בדומיה, ואחר כך נודע לו שזה היה איסמאי, שהוא ראש חברת הספינות ואיט שטאר לין. כל הנשים שרצו לרדת אל הסירות נתקבלו, אך נשארו על הספינה נשים רבות שמאנו להפרד מבעליהן. צעקות החללים בתוך המים ארכו כשתי שעות וחצי.
קצת העדים העידו כי רוב המלחים על הספינה טיטניק היו שכורים באותו הערב, יען באותו הערב היתה סעודה גדולה על הספינה, והנוסעים השמחים והמרוצים נתנו גם להמלחים יין לרוב.
אחד הדיילים של התיתניק, איכס שמו, הביא לגברת בנימין גוגנהים את ברכת הפרידה של בעלה, ויספר כי האדון גוגנהים לא חדל כל הזמן מעזור לנשים לרדת אל אניות ההצלה ואמר כי הוא יהיה נבל בעל מרך לב אם יניח לאשה אחת, שעוד אפשר להצילה, שתאבד.
"האור" ("הצבי"), שנה שלושים, מס' 165, 3 במאי 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 