פרטי הקטסטרופה על ה„טיטאניק“.
ביום החמישי שעבר בערב באה לחוף נויורק האניה „קרפטיה“, שעליה נמצאו הנוסעים שנשארו בחיים אחרי צלילת ה„טיטאניק“. ההתרגשות בנויורק לפני בוא האניה היתה גדולה מאד והפוליציה אחזה בכל האמצעים הנדרשים להחזיק את הסדר על החוף. כל הרחובות והמבואות המפולשים אל החוף נחסמו בעד העוברים והשבים ואת הרשיון לפגוש את האניה והניצולים קבלו רק באי-כח אחדים של העתונות וקרובי הניצולים. כפי שהוברר עתה, נמצאו על ה„טיטאניק“ 330 נוסעים במחלקה הראשונה, 320 במחלקה השניה, 750 במחלקה השלישית. מלבד זה נמצאו באניה 940 מלחים, משרתים, מכונאים ועוד. בס"ה 2340 איש. ניצולו 210 נוסעים של המחלקה הא', 125 של המחלקה הב', 200 של המחלקה הג', 210 מלחים. באופן כזה אבדו כאלף ושש מאות איש.
כל הניצולים מעידים, כי הסירות היו יכולות להכיל נוסעים במספר יותר גדול, אבל הנוסעים לא רצו בעת הראשונה להשתמש בהן. הם לא האמינו, כי הסכנה היא גדולה כל כך. אחדים מהם המשיכו את משחק הקלפים שלהם ורבים הלכו לישון. ואולם כעבור איזה זמן התפוצצה היורה והאניה התחילה לצלול במהירות ואז התחילו הכל למהר אל הסירות, שעוד נשארו. למרות הסכנה לא הופרע הסדר. הגברים נתנו מקודם לנשים ולילדים לשבת בסירות. היו הרבה מחזות קורעי לב. כן, למשל, לא רצתה אשתו של המיליונר שטרויס לשבת בסירה מבלי שישב אתה יחד אישה. היא נשארה על האניה והם אבדו בעמדם חבוקי-יד על מכסה האניה. אומץ-רוח מיוחד הראה ג"כ המיליונר אסטור, שהושיב את אשתו הצעירה בסירה ובעצמו נשאר על האניה ועזר לרב-החובל להחזיק את הסדר. במשך כל העת הזאת, שבה הושיבו את הנשים והילדים בסירות, נגנה מקהלת המנגנים את השיר: „אלהים, אליך תערוג נפשי“.
רבים מהניצולים מתו אח"כ בסירות מן הפצעים שקבלו או מהקור החזק ששרר אז על הים. היו כאלה שתעו שמונה שעות רצופות בסירות האלה עד שהצילה אותם ה„קרפטיה“. האניה הזאת נמצאה בעת האסון במרחק של 70 מילים מה„טיטאניק“. הטלגרפיסטן, ששמש באניה הזאת ליד מכונת-מרקוני, לא הלך בלילה ההוא לישון בשעה הקבועה והודות לזה קבל את הטלגרמה המבקשת-עזרה של ה„טיטאניק“.
"הצפירה", שנה שלושים ושמונה, מס' 77, 21 באפריל 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.