שיר־הודוי של נוסעי ה„טיטניק“.

את השיר העממי הזה נגנה המקהלה ביחד עם כל הנוסעים שהתעתדו למות עם שקיעת האניה.

אלקי, יותר קרוב אליך!…

אלקי, יותר קרוב אליך, יותר קרוב אליך –

זוהי שועת אמונתי.

יותר קרוב אליך! ביום שהנסיון שוטף כנחל,

ראה נא אותי קרוב אליך, יותר קרוב אליך.

יותר קרוב אליך, אדון,

יותר קרוב אליך! קרבני בשעת צערי,

יותר קרוב אליך!

בשעה שהיסורים

עושי מלאכתם בלחש

תמיד יותר קרוב אליך,

יותר קרוב אליך!

יותר קרוב אליך, תמיד

יותר קרוב אליך;

תן לי עזרתך,

חזק אמונתי,

כשהשטן יוצא מסבכו –

אהבתך תשיבני

תמיד יותר קרוב אליך,

יותר קרוב אליך…

---

"מוריה", שנה שלישית, מס' 189, 21 במאי 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.