יובל העשור לאגודת יורדי ים „זבולון“

האגודה הימית „זבולון“ התחילה את פעולתה עוד בשנת 1928, אולם את שמה הרשמי קיבלה באוקטובר 1940 ותאריך זה יש לחשוב כזמן תחילת עבודתה.

בין מיסדי „זבולון“ יש למנות את המהנדס ע' טובים, את העו"ד פרבשטיין ז"ל, את מר חיים ליבוביץ, את ד"ר גורביץ ועוד ועוד. כעת יש ל„זבולון“ סניפים בארץ־ישראל בנקודות הבאות: תל־אביב, חיפה, הרצליה וחדרה. כן יש ל„זבולון“ סניפים בארצות הגולה השונות.

מספר המתלמדים ב„זבולון“ בתל אביב ובחיפה הוא עכשיו 200 איש. במשך זמן קיומה למדו באגודה 400 איש בערך, 100 מהם הפכו לספנים מקצועיים העובדים הן בנמל והן בדייג והן באניות א"י וזרות. מתוך חניכיה הקימה האגודה 30 מדריכים מקצועיים בערך. חלק מהם קיבל רשות לנהוג ספינות באופן עצמאי. שנים מהם כבר פקדו בהצלחה על ספינת „אפק“ בזמן הפלגותיה למצרים ולרודוס.

בזמן האחרון ערכה האגודה בתל־אביב קורס ראשון למועמדים לגיוס בצי הוד מלכותו. בראש הקורס עמד סגן המדריך הראשי, מר אהרן ישראליתן. הקורס נגמר בהצלחה וחלק ממשתתפי הקורס כבר נתגייסו.

יש ל„זבולון“ תחנות סירות בתל אביב, בחיפה, בהרצליה ובחדרה וצי של סירות מכל הסוגים – חתירה, מפרשים ומוטור.

המספר הכללי של הסירות בחיפה ותל־אביב מגיע עד ל־30.

„זבולון“ הוציאה, מלבד חוברת עם דין וחשבון על פעולותיה – שני ספרים על נושאים ימיים: „אל הים“ מאת איתמר בן אבי, ו„על תולדות הספנות העברית“ מאת מר מאיר גלברט.

מרשימה של ד"ר י. צטלין אנו למדים את הפרטים הבאים על עסקני „זבולון“.

ההנהלה הארגונית של האגודה היא בידי הגב' הנריאטה דיאַמונד שמטפלת בעניני הימאות העברית משנת 1931. היא בצעה עבודה תעמולנית רחבה בכל חלקי אנגליה, יסדה סניפים בערים שונות באנגליה ובקרה גם בארצות אחרות כגון פולניה, שויצריה, אוסטריה וכו'.

הודות לתרומותיה של הגב' דיאמונד הוקמו תחנות־סירות בחופי ארץ־ישראל: תחנת יפה, בת 2 קומות, בתל־אביב ו־2 תחנות בהרצליה ובחדרה. תחנות אלה תאפשרנה את החנוך הימי למאות צעירים.

בין האישים המסייעים לפעולת „זבולון“ יש לציין את מר י. רוקח, מ. גרדינגר, י. טוקטלי.

את העבודה המקצועית ב„זבולון“ מנהלים בתל־אביב המהנדס ע. טובים ובחיפה רב־החובל זאב הים.

הודות לעבודתו הפדגוגית המוצלחת של ע. טובים עלה בידו לחנך עשרות של מדריכים שעוזרים לו בעבודתו בתור ראשי קבוצות. ההרצאות המרובות של מר ע. טובים בכל חלקי הארץ ומאמריו בעתונים שונים הקריבו את הישוב לבעיות הים. ביזמתו של מר ע. טובים ועסקנים אחרים של „זבולון“ נערך לא מזמן קורס מיוחד למגוייסים.

על הרוח המצויינת השוררת בין חניכי „זבולון“ תעידנה כמה עובדות חשובות: אחרי שנודע על הטבעת האניה „הר־ציון“, שבין אנשיה שנספו היו ארבעה חניכי „זבולון“, עלו ארבעה חניכים אחרים של האגודה על אניות בתור ספנים. כמו כן התיצבו 6 מחניכי האגודה כספנים לכוחות הצי האוירי המלכותי בגיוס האחרון.

המרצה של האגודה, המהנדס מאיר גלברט, פירסם ספר על הנושא „היהודים והספנות“, שהנו בעצם הסקירה הראשונה על התפתחות הימאות העברית מימי קדם עד היום. מר מ. גלברט ידוע גם כמומחה למונחים ימיים בשפה העברית. כמו כן משתתפים בעבודה המקצועית של „זבולון“ הקפיטן פודולי וקפיטן מייני.

---

"המשקיף", גליון 429, 3 בנובמבר 1940, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.