שלושה ספנים ארצישראליים ניצלו ואחד נהרג – 9 ביוני 1942

3 ספנים ארצישראליים ניצלו ואחד נהרג

ניו-יורק, 7 (סט"א). שני ספנים ארץ-ישראליים בשם אפרים צוקר ויוסף שפירא, שהאניה שלהם נוקשה באטלאנטיק הדרומי בקרבת בראזיל בחודש שעבר ניצלו ע"י הספינה האמריקאית אטאקיר והועלו ליבשה בניו-יורק אחרי 7 ימי נדודים על פני הימים. עוד אחד בשם גאדהילב (?) ניצל אף הוא והגיע לנמל באהאנס בסירת הצלה. ספן ארץ-ישראלי אחר בשם יעקב רוזנקראנץ נהרג בתאונה אחרת כשאנית-נפט הולנדית נוקשה במימי טרינידאד.


"הארץ", שנה כ"ה, מס' 6922, 9 ביוני 1942, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

יעקב רוזנקראנץ

היה תלמיד בבית הספר הימי ליד הטכניון וחבר מסור לסקציה הימית של "הפועל". עלה לארץ בגיל 13 ובשנת 1938, עם פתיחת בית הספר הימי, נתקבל כתלמיד במחלקת השיט. בבית הספר שקד ביחוד על המקצועות הטכניים וגילה כשרונות מעשיים מובהקים. חיבתו אל הים קרבה אל לבו גם את הלימודים העיוניים. בעל רצון מוסרי חזק היה והרגישות לצדק היתה אחת מתכונותיו הבולטות ביותר.

המלאכה על הים משכה את לבו, ולאחר שלמד שנתיים במחלקת השיט של בית הספר עלה לעבודה מעשית באחת האניות של אומות-הברית. התקדם יפה בעבודתו, והמכתבים, אשר שלח לבני משפחתו בארץ, היו חדורים אמונה ובטחון.

במכתב מינואר השנה, מהאליפאקס, כתב: "אני עובד כעת על אניה הולנדית. מזמן עזבי את אנגליה הייתי בניו-יורק, בטכסאס ובמקומות רבים. אני מרגיש טוב והנני שבע רצון. אולם אני מתגעגע מאד לארץ".

במכתב אחר כתב: "אני נמצא במצב קשה. עלי לבחור באחת משתי הדרכים: לחכות עד שאמצא אניה ההולכת בכיוון לארץ-ישראל – הדבר יכול לקחת הרבה זמן ואני מפסיד זמן הפלגה הדרוש לי כדי לעמוד בבחינות – או לעלות על איזו אניה שהיא – הדבר אינו קשה – אולם אז אין לי סיכויים רבים כי אוכל להגיע לארץ לפני גמר המלחמה".

יעקב רוזנקרנץ היה אמיץ לב. מקומות סכנה יותר משהפחידוהו – משכוהו. היה ידוע כי במקום סכנה עבד, ובכל זאת הפתיעה הידיעה שנקפד פתיל חייו של ספן אמיץ זה, והוא רק בן ½19 …


"דבר", שנה שמונה עשרה, מס' 5162, 28 ביוני 1942, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.