סיכומי הימאות העברית
בועידת החבל הימי לישראל
פרק זמן של חמש שנים לפעולה הימית בישוב (אם לחשוב את פתיחת שער הים בחוף תל־אביב ב־19 במאי 1936) – צינה אמש הועידה הראשונה של „החבל הימי לישראל“, עם פתיחתה בתל־אביב. נסקרו מאמצים, הישגים וקרבנות בתקופה זו, תואר מעמדנו בשטח הימאות לפני חמש שנים ולעומת זה – היש הניכר שהיה לנו ערב במלחמה, סופר על הנסיגה שבאה בענפים ימיים בתגרת המלחמה, ולהיפך, מה שהומשך והתקדם גם בשנה וחצי אלה.
הועידה נפתחה באולם הגימנסיה „הרצליה“ במעמד 50 ציר וצירה מכל חלקי הארץ, מהעיר ומהכפר. נכחו גם מספר אורחים. הקהל שמע במעומד מפי היו"ר מר ש. טולקובסקי דברי אזכרה לקרבנות הימאות העברית בשנים האחרונות: חללי ספינת „רחף“ גדעון רוזנטל, גרשון ארליך ושריף ריזה (האחרון – יוני); 17 חללי „הר־ציון“ (של חברת לויד ימי ארצישראלי) שטובעה ע"י האויב בשוטה בשירות הבריטי; את מרטין היינינג, מעסקני ההכשרה לשייט.
היו"ר הביע בשם הועידה ברכה לכל מתנדבינו בכוחות המזוינים הבריטיים וביחוד לשתי פלוגות הסוארים.
אגרות ברכה לועידה נתקבלו מאת הנה"ס, הועד־הלאומי, הקהק"ל, הועה"פ של הסתדרות העובדים, עירית תל־אביב, מועצת ראשון־לציון, המפקח על נמלי ארץ־ישראל קפיטן לידיקר, מרת חוה ראֶדינג והועד הבריטי למען החבל הימי, ועד החי"ל בקיפטון, אוצר מפעלי־ים. המהנדס טובים בירך בשם התאחדות־בעלי־התעשיה, „זבולון“ והלויד הימי הארץ־ישראלי.
מנהל מחלקת־הים של הנה"ס בר־כוכבא מאירוביץ הרצה על פעולות המחלקה שקבעה חמשה סעיפים בתכנית החומש הראשון שלה: א) ביסוס עמדותינו בנמלי הארץ, ב) יצירת מוצא עברי לים, ג) ביסוס הספנוּת העברית והרחבתה, ד) פיתוח הדייג העברי, ה) הדרכת הנוער והכשרתו לימאוּת ולעבודות נמל.
ערב המלחמה היו לנו בנמלי חיפה ותל־אביב 2250 עובד, לעומת 300 בראשית 1936. ערב המלחמה הגיע מספר הספּנים והסוארים העברים ל־700, לעומת 100 בראשית 1936. מעריכים כי קרוב לחצי מיליון לירות שולם לפועלים עברים בנמלי תל־אביב וחיפה בחמש השנים האחרונות. ב־1939 – כ־150,000 לירות.
הנוער היהודי, אמר, סיגל לו מקצועות ים חשובים ובכלל זה גם את האמודאות. בתשע האניות הארצישראליות (של חברות שונות) העובדות עוד כיום עסוקים כמאה יהודים המוסיפים לשוט בעוז ובגבורה על פני הימים.
בימים האחרונים נתפרסמו מספרים על הישגי הדייג העברי. כאן נביא רק שני מספרים: 170 דייג, 180 טון דגים בשנת 1940, 4 ספינות־מכמורת ממונעות. מהספינות – אחת לחברה פרטית בתל־אביב, והשלוש לחברה ההסתדרותית „נחשון“. הדייג במי־מרום כולו בידים עבריות.
מנהל התכניון העברי בחיפה, ש. קפלנסקי, הרצה על ביה"ס הימי, ובציינו את עבודתו של מדריך השייט, הליטננט האנגלי מילר, שנתגייס בראשית המלחמה, סיפר שהאיש הצטיין במאורעות דונקאֶרק וקיבל אות הצטיינות גבוה. מדרגת לויטננט עלה לדרגת קומאנדור. משתתפי הועידה הביעו בסה"כ את הסכמתם, כשהביע הנואם למר מילר ברכות ואיחולים, שישוב בשלום אל ביה"ס.
הישיבה השניה של הועידה – הבוקר באולם חפץ. הישיבה תוקדש לדו"ח של הח"יל ולויכוּחים.
"דבר", שנה שש עשרה, מס' 4765, 10 במרץ 1941, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 