מבית הספר בחיפה אל מים אדירים
תנאי המלחמה אינם מאפשרים לפי שעה לפרוש את מלוא היריעה של השתתפות היהודים בשדות המערכה ובמאמץ המלחמה. אולם כפעם בפעם יש אפשרות לגלות מקצת מהמקצת.
והנה משהו מחלקנו במערכה בים.
10 מתלמידי בית־הספר הימי שלנו עלו לפני חדשיים לעבודה מעשית באניות שונות, מהם גם לאניות זרות (נורואגיות, של צרפת החפשית ואחרות). הבחורים עובדים וממלאים את תפקידם לשביעות רצונם המלאה של הממונים עליהם. בזמן האחרון נתקבלו מאחדים מהם מכתבים. בנימין קריגר ואפרים לרמן עלו בסוף 1941 על אניה נורואגית – הראשון כמכונאי והשני כמלח. במכתב האחרון שלהם הם כותבים, כי בנמל סידניי (אוסטראליה) נפגשו בדרך מקרה עם חברם, שאף הוא תלמיד בית־הספר הימי יוסף אדם, שאניתו הגיעה גם היא באותו הזמן לסידניי. שמחת הפגישה היתה גדולה.
בנימין קריגר ואפרים לרמן נקלעו בדרך מסעיהם לפורט דארוין. במכתבם משם לרב־החובל זאב הים, מורם ומדריכם בבית־הספר הימי, הם כותבים בין היתר: "אנו עונדים בגאווה את סמל החבל הימי לישראל בדשי בגדנו".
תלמיד אחר של בית־הספר אפרים צוקר, שאף הוא עלה לאניה, כותב מלונדון להוריו בחיפה:
"מלאה שנה מהלילה שבאתי הביתה להפרד מכם… השנה המענינת ביותר בחיי. עברתי ארבעה חלקי עולם, למדתי דברים רבים במקצועי, הכרתי אנשים ועמים שונים. הלילה, כבהרבה מהמשמרות הארוכות בים, מחשבותי הן בארץ… בדבר אחד אני בטוח בגמר השנה הראשונה להפלגתי לים: אהבתי אליו לא הופחתה, לא הופחתה על-ידי סערות, עבודה קשה וסכנות רבות וכו'. לא טעיתי כששמתי לי את המקצוע הזה למטרה לחיים ואני מקוה שתבינו לי ותסכימו לבחירתי זו".
מלאכי אפרת, תלמיד בית־הספר הימי, עבד בתור מלח באניה ארצישראלית, אשר טבעה לפני כמה חדשים בחופי לבנון. הוא ניצל וכעבור שבועות מעטים עלה לאניה אחרת.
חניכי בית־הספר הימי ליד התכניון בחיפה (נוסד ע"י החבל הימי לישראל ומוחזק על-ידיו וע"י הסוכנות) הפליגו אפוא אל מרחבי ימים ואוקינוסים, ומקדשים את שם ישראל וארץ־ישראל ברבים.
"דבר", שנה שמונה עשרה, מס' 5141, 3 ביוני 1942, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 