ד"ר ג. אהרוני, מנהל
בית הספר הימי בחיפה
(עם ראשית שנת הלמודים תש"ו)
שנתיים, לערך, אחרי מאורעות תרצ"ו והנחת היסוד לנמל תל־אביב; אחרי ארגון החבל הימי לישראל ומחלקת הים של הסוכנות היהודית – נוספה חולית־יסוד חדשה ונכבדה במעשנו הימי בארץ: ביה"ס העברי הראשון והיחידי בארץ וביהדות. יוזמיו ומקימיו הם: הסוכנות היהודית, החבל הימי לישראל והתכניון העברי בחיפה; האחריות להחזקתו ולהנהלתו – בידי ועד נאמנים מורכב מבאי כוח שלשת המוסדות האלה. מטרת היסוד שלו: חינוכם והכשרתם של קציני־ים עבריים – חלוצים לימאות העברית.
ביה"ס קם באוירה ישובית, שגברה בה הכרת ההכרח החיוני בחיזוק מעמדנו בים. באוקטובר 1938 נפתחה הכתה הראשונה. תכנית הלמודים וההכשרה המעשית עובדה לפי הצעותיהם של בעלי־מקצוע יהודים ואנגלים בארץ ובחו"ל ובהתיעצות עם המומחים של המיניסטריון למסחר בלונדון. תקופת הלמודים נקבעה ל־4 שנים. הוחלט לקבל תלמידים בעלי השכלה עממית מלאה בגיל 14–15, לאחר בדיקה רפואית. יום הלמודים כולל: 4–5 שעות לפני הצהרים – ללמודים כלליים ומקצועיים; 3–4 שעות אחרי הצהרים – לעבודה מעשית: לשייטים – בנמל ובים, לחניכי המחלקה למכונאות – בבתי המלאכה המתאימים שליד בית הספר. התכניון העברי בחיפה הסכים לשכן את המוסד בבנין בית־הספר המקצועי התיכוני שלו, והעמיד לרשותו את בתי־המלאכה על ציודם הרב ואת מעבדותיו. מראשית צעדיו יכול היה איפוא המוסד ליהנות מנסיון חבר המורים והמדריכים המרוכז מסביב לתכניון וביה"ס המקצועי שלידו.
בארץ ובחוץ לארץ נמצאו לו, לבית הספר, תודות לפעולתו של החבל הימי, ידידים ותומכים. במיוחד ראוי לציון הועד הבריטי למען בית הספר, שנוסד בלונדון ובראשו – אישים ידועי שם. עזרתו נתנה תנופה רבה לעבודתנו מראשיתה. באמצעותו – הוזמן כראש מחלקת־השיט של בית הספר הלויטננט מילר , קצין הצי המלכותי; קבלנו במתנה מאת הד"ר ר. זליגמן את הספינה "כף פילר", ברקנטינה בת 290 טון, כספינת־אימונים לביה"ס; כן קבלנו ציוד נאה לחדר־השיט וגם ספריה ימית הראויה לשמה.
כך התחיל בית הספר הימי את פעולתו. ואמנם השנה הראשונה לקיומו עודדה ובשרה התפתחות רצויה. והנה פרצה המלחמה והעמידה אותנו בפני בעיות קשות. ראש מחלקת השיט, מילר, שהפליג לאנגליה בקיץ 1939 כדי להכין את "כף פילר" להפלגה, גויס לצי המלכותי ושוב לא היתה אפשרות, מחמת סכנת הצוללות בימים, להביאה לארץ־ישראל. אולם המוסדות האחראיים לבית הספר המשיכו מאמציהם לשכלולו – על אף כל הקשיים. עם כניסת איטליה למלחמה ואיסור היציאה לים הפתוח, הקימונו מחנות ימיים על שפת הכנרת, בהם המשיכו תלמידינו באימוני־השיט. תלמידי המחלקות האחרות המשיכו בעבודתם ללא הפרעות. עם הקלת מצב המלחמה חדשנו את תרגילי־השיט בים. שלטונות הנמל והצי שראו בבית הספר מכשיר לחנוך כחות צעירים העתידים לקחת חלק במאמץ המלחמתי, תמכו בנו במדה ניכרת. תלמידינו השתתפו בתרגילים ובתמרונים של שולות־המוקשים של הצי, שהיו מפליגות הרחק מן החוף למשך שעות רבות.
עם התרחקות סכנת המלחמה מהים הגברנו את השתלמותנו הימית. בסירת המפרשים של "הפועל" – "ארלוזורוב" ערכנו הפלגות לנמלי מצרים וקפריסין שנמשכו מ־14–10 יום. הפלגות אלו שימשו לתלמידינו הזדמנות לאימוני־שיט ולביסוס ידיעותיהם העיוניות שרכשו בכתה.
עם ראשית שנת הלמודים תש"ו נכנס בית־הספר לשנה השמינית לקיומו. מספר התלמידים מגיע ל־90: במחלקת השיט (40) ובמחלקה למכונאות ימית (50).
מאז הוסדו ועד היום נרשמו לבית הספר 250 תלמידים, כלומר למעלה מ־30 תלמידים בממוצע לשנה, משהו פחות מהמקסימום שבית הספר יכול היה לקלוט, מאחר שהוא פותח מדי שנה רק כתה אחת. החניכים שגמרו את בית־הספר הימי, או עזבוהו לפני הגמר, פנו רובם אל הים ונקלטו: בצי המלכותי, באניות־מסחר, בסירות־דיג ועוד.
בשבע שנות פעולתו קיים בית הספר בהשתתפות מחלקת החנוך של הממשלה, שלטונות הנמל והצי – שלש בחינות־גמר. דעתם של הבוחנים מן החוץ היא, שרמת בית־הספר, הן בלמודים המקצועיים והן בשדה ההשכלה הכללית, ראויה לשבח. ביחוד ראויה להדגשה ההתקדמות הניכרת בתוצאות הבחינות של המחזור השלישי בקיץ 1945, לעומת אלו מהמחזור הראשון. רב החובל אברמסקי, שנתמנה כבוחן למקצועות־השיט מטעם שלטונות הנמל, כותב: "אני שמח לציין שהתרשמתי יפה מרמת הידיעות הגבוהה של הנבחנים בימאות"; בוחן־החוץ למתימטיקה, פרופ' זכאי מחיפה, מציין: "תוצאות מצוינות שבית הספר יכול להתגאות בהן"; ובוחן־החוץ לעברית ד"ר ניגר מחיפה, כותב: "בשמחה רבה מציין אני, שההישגים הם הפעם יפים מאד, הן מבחינת ידיעת החומר הספרותי והן מבחינת הלשון".
אולם לא רק בשדה הלמודים וההכשרה המעשית זכו חניכינו לדברי־שבח, אלא גם בעבודתם המעשית באניות.
מנסיוננו למדנו, שהנוער שלנו הוגה שאיפה לים. שאיפה זו גוברת בחניכי בית הספר בתקופת למודיהם. על אף קשיי שנות המלחמה, הצליח בית הספר לעצב תכנית למודים והכשרה מעשית שבעלי־מקצוע סומכים עליה ידם.
כל זה הושג, כאמור, בתנאים קשים: ללא כלי־שיט מתאימים; ללא אמצעים מספיקים; ללא פנימיה לחניכי בית־הספר, ובמיוחד לבאים מהחוץ; ללא אניות יהודיות לקליטת החניכים ולהמשך הכשרה מעשית. נסיון זה נוטע בנו את הודאות, שבית ספרנו, שהוא מפעל חלוצי מובהק בתחית הימאות העברית, עתיד למלא בהצלחה את שליחותו הלאומית: חנוך קציני־ים עבריים, בעלי רמה מקצועית גבוהה והשכלה יהודית וכללית מקיפה, דרוכי־רצון ולהט חלוצי להקדיש יכלתם ועמלם למען תחית הימאות העברית, קידומה וביסוסה.
"ים" – גליונות החבל הימי לישראל, שנה א', ספטמבר 1945, עמ' 4-3.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 