על החתירה הספורטיבית
א. קורות
„חייב אדם ללמד את בנו תורה מלאכה ושחיה ואף להשיטו במים“
חכמינו, שדאגו כל כך להתפתחותו הרוחנית והגופנית של האדם לא שכחו להטעים את חשיבותו של ספורט המים. מלאכת החתירה בימים קדומים היתה לא רק אומנות שפירנסה את בעליה (סחר הארצות שמעבר לים היה נתון כולו בידי תופסי משוט מומחים) אלא גם אמצעי חשוב להגברת כוחו הגופני של האדם.
אנגליה שהיא מולדת הספורט המודרני, היתה גם ערש החתירה הספורטיבית החדישה. כבר בשנת 1785 ערכו חובבים אנגלים תחרויות חתירה והמנצח, זכה במעיל שעליו היה רקום מגן. ב־1829 נערכה לראשונה תחרות „השמיניה“ בין מכללות אוכספורד וקמבריג'. מאז טופח הספורט הזה בכל שכבות העם האנגלי ולא בכדי מחזיקים האנגלים כיום באליפות העולמית בחתירה.
ב. השפעת החתירה על הגוף
לא אייחד את הדיבור על פרטי החתירה וכלליה. זה הוא פרק לעצמו ועוד נשוב אליו בהזדמנות שניה ובפרוטרוט. כוונתי רק להקדיש כמה שורות להסברת ההשפעה המצויינת של החתירה על אברי גופנו ושריריו.
כמה מעלות טובות לחתירה והמצויינת שבהן: כמות האויר הגדולה הנשאפת אל הריאות בשעת חתירה אינטנסיבית. בשום ענף ספורט אין אדם שואף כמות כה גדולה של אויר כבשעת החתירה. מדידת כמות האויר שאדם מזרים לריאותיו תוך נשימה מאומצת מראה יתרון לחתירה על פני כל שאר ענפי הספורט:
| האתלט הכבד | 3950 סמ"מ של אויר |
| הכדורגלן | 4200 |
| המתעמל במכש. | 4300 |
| האתלט הקל | 4750 |
| האגרופן | 4800 |
| השחיין | 4900 |
| החותר במשוטים | 5450 |
לא פחות חשובה היא השפעת החתירה על השרירים. טכניקת החתירה מצריכה פעילות מוגברת של כל חלקי הגוף ושריריו. כדי לבצע מכת־חתירה אחת המורכבת מדרגות־פעולה שונות, דרושה פעילות רבה של שרירי הרגלים, הבטן, הגוף העליון והזרועות. כך מסייע ענף ספורט זה להפתחותו ההרמונית של הגוף.
עוד מעלה אחת לחתירה. האימונים נעשים תחת כפת השמים באויר מרענן ונקי מאבק (על המים). ובארצנו בעלת האקלים הסובטרופי יש לדבר זה חשיבות מרובה.
ג. חינוך למאמץ משותף
נוסף על הסגולות הגופניות שהזכרתי לעיל, מפתח ספורט החתירה גם תכונות נפשיות חשובות. זהו הספורט הקולקטיבי הטיפוסי ביותר. הוא דורש פעולה הרמונית, קצובה ומלוכדת מן השייטים. חתירתו של כל אחד מקבוצת השייטים שבסירה אפילו אם תהיה משוכללת ביותר, תעלה בתוהו אם לא יילווה לה המאמץ הקצוב והמשותף של שאר החותרים. הישגיה של קבוצת חותרים מתבלטים בתנועה הקצבית שלה. קצב החתירה מועבר מאיש לחברו ומגבהו. אם יניח חותר אחד את משוטו תסטה הסירה מדרכה. הרגשה זו שניטעת בלב כל חותר כי גורל הספינה בידו וכי פיגורו המינימלי ביותר עשוי להטות את הסירה מדרכה מגבירה את רגש האחריות של הפרט לכלל וממריצה אותו לתרום את מיטב כוחותיו ויכלתו למטרה המשותפת.
ד. תנאים מסייעים
גרמו תנאי האקלים של ארצנו ולא כל ענף ספורט המפותח בארצות אחרות אפשר לטפחו אצלנו. ברם, ספורט־החתירה יש לו כל האפשרויות והתנאים להתפתחות נאה. אנו שוכנים לחוף הים התיכון. רבבות צעירים מביטים בכמיהה אל המים הסוערים ומבקשים ללמוד את השליטה עליהם. הבה נטפח בדורנו הצעיר את הכיסופים האלה ונחנכו למשמעת־המים.
שורות של נוער נחוצות לנו עתה לפעולת־ספורט חשובה זו.
ד"ר מ. האֶניג
"אֹמֶר", 18 בפברואר 1939, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 