החתירה הספורטיבית – 21 במאי 1944

החתירה הספורטיבית

ספורט החתירה לא זכה בעירנו לפומבי גדול, אם כי מבחינת תועלתו השמושית – הריהו מהראשונים במעלה.

החתירה הספורטיבית שייכת בעולם לסוגי הספורט „היקרים“. מבנה הסירות הוא מיוחד וכן החמרים שנבנו מהם. החזקת הסירות, תקונן, החלפת חלקיהן וכו' עולים בדמים מרובים ומצריכים מומחיות רבה. כשמזכירים לנו את בתי האולפן הגבוהים בבריטניה – מיד נזכרים אנו בקבוצות השיט המפורסמות של אוניברסיטות אוקספורד וקמברידג' – על מסורתן המפוארת.

והנה זכינו וניתנה לספורטאים שלנו האפשרות להתאמן בספורט זה בתנאים השוים לכל נפש. ספורט זה שהתחלותיו נעוצות בפעולות הסקציה הימית של „הפועל“ התפתח ביחוד עם בוא קבוצה גדולה של ספורטאים מחברי הקלוב „עבריה“ בברלין לשעבר – לאחר 1933. חברים אלה העלו אתם ארצה מספר ניכר של סירות משוכללות והעמידון לשרות הקלובים לחתירה שהיו קיימים אז בתל אביב, חיפה וטבריה.

בתל־אביב קיימים כיום שני קלובים לחתירה ספורטיבית: הפועל ומועדון השייטים. האחרון כולל בתוכו רבים מהותיקים – חברי „עבריה“ המשמשים כמדריכים לנוער המתאמן בספורט זה. „הפועל“ גדל חבר מדריכים אשר למדו תורה זו מפי חברים מגרמניה וביחוד מאיש החתירה, הד"ר הניג ז"ל, אשר לפני שנתיים מצא את מותו בגלי הירקון תוך כדי חתירה.

המטיילים על גדות הירקון – הרבים בימי שבת ומועד, יראו את הסירות ארוכות וקלות, עושות דרכן במהירות בין המון הסירות „הפשוטות“, בשטח שבין מועדוני הקלובים ושבע הטחנות כראות יצורים אציליים, ומסתכלים בהן בהדרת כבוד אך מרחוק. ולא בצדק, כי ספורט זה זקוק לקרבת ההמונים, כשם שהם זקוקים לקרבתו.

כאמור, אפשר להרחיב את מסגרת הקלובים ולקלט חברים חדשים לרוב; אף נעשו בזמנו נסיונות בכיוון זה ע"י החי"ל, אשר רכז כמה קבוצות מתלמידי הגמנסיות, אך עד כמה שידוע לנו – לא נמשכה פעולה זו והקבוצות התפזרו בעקב תמורות העתים.

למותר להאריך בדבור על ערכו של ספורט החתירה, על הזיקה שלו אל הימאות. יש לנו צורך בנער שידע לאחוז משוט בבטחה, שידע את טעם המים ושיוכשר לתפקידים נכבדים יותר בשטח זה, בבוא השעה. אף מבחינה ספורטיבית גרידה אין עוד סוג אחד של ספורט אשר ימריץ את הספורטאי למאמץ שלם כל כך של הגוף כולו. בחתירה נכונה כל שריר הוא דרוך, בתנועה הרמונית ומתואמת.

כדאי לציין כי ספורט זה – מהצעירים ביותר אצלנו, יש לו כבר מסורת יפה – התחרויות שנתיות (בכל אביב) בין היריבים התל־אביביים. התחרויות כאלה התקיימו בשנים שעברו בהשתתפות שייטי חיפה ואורחים מבחוץ, קבוצות אנגליות ואוסטרליות, אשר הופתעו הפתעה נעימה במצאן אצלנו אף ענף ספורטיבי זה. בין התחרויות היו גם מרתקות, שמשכו קהל צופים רב. מסמר העונה היא הפגישה בין „השמיניות“ של שני הקלובים על גביע החתירה. גם עתה הננו עומדים בסמן התכוננות לתחרויות וחברי הקלובים מרכיבים נבחרות ועוסקים באימון שיטתי.

הנה כי כן – קיימת המסגרת, ישנם הכלים והאנשים; עלינו להמריץ מצד אחד את הנוער ומאידך גיסא את אנשי הקלובים, לעשות למען הרחבת הפעולה.

ק–ץ.


"המשקיף", שנה שישית, מס' 1586, 21 במאי 1944, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.