כיצד פועלת חברת "קדמה"
אחרי נסיעתה הראשונה לאירופה נכנסה „קדמה“ לתיקונים בנמל חיפה ומחוגים כלכליים שונים נשמעים חששות הן על טיב האניה והן על הנהלתה.
השקעות גדולות
האניה „קדמה“ (בשמה הקודם „קדה“) נבנתה ב-1927. לפי רשימות „ללוידס“ היא בת 2499 טון (גרוס) ולא 3500 כפי שפורסם בעתונות. בעת שנקנתה האניה היה שוויה כ-60,000 לא"י. היא נמכרה לחברת „קדם“ (מיסודה של „צים“ בשותפות עם החברה הבריטית האריס את דיקסון בע"מ) ב-75,000 לא"י ויש אומרים ב-90,000 לא"י (עם הוצאות ההעברה השונות). אחרי כן נמצאה האניה בתיקונים באנטוורפן במשך 10 חדשים. לפי „הארץ“ מיום 22.1.47 עלו התיקונים וההשקעות עד אז ל-150,000 לא"י. הנהלת החברה נמנעת מגלות כמה הושקע באניה עד כה. לפי שמועות שנפוצו בחוגי המסחר בחיפה עלתה האניה עד כה כ-420,000 לא"י. אמנם החשבונות לא נסתיימו עדיין, אבל שתיקת החברה בנידון זה רק מחזקת את השמועות. יודעי דבר מעריכים את ערך האניה „קדמה“ אחרי כל התיקונים ב-150,000–200,000 לא"י.
התיקונים וההשגחה עליהם
עשרה חדשים שהתה „קדמה“ בנמל אנטוורפן. מחוגי הימאות מציינים שזה זמן ארוך מאד. חברה יהודית לתיקון אניות בחיפה, למשל, בנתה מחדש בעת המלחמה אנית נפט במשך פחות משלושה חדשים. אותם החוגים מציינים שמשגיח בריטי היה ממונה על התיקונים באנטוורפן ומטעם „קדם“ התערבו בדבר מפעם לפעם אנשים שונים, שעם כל מעלותיהם וכשרונותיהם, לא היתה להם הכשרה במקצוע הימאות ולא ידיעה מקצועית מספקת בענין.
משלוח העובדים קודם זמנם
חצי שנה לפני תום התיקונים באנטוורפן נשלחו מהארץ כ-70 מלחים ועובדים. אנשים אלה ישבו במשך כל העת בבתי מלון באנטוורפן ונוסף על משכורתם קבלו גם הוצאות לינה ומזונות. אם נחשוב באופן ממוצע כי משכורת מלח היא 30 לא"י לחודש ונוסיף לכך 30 לא"י הוצאות מלון וכו' נגיע למסקנה כי לפחות 25,000 לא"י (ויש אומרים למעלה מ-30,000 לא"י) בוזבזו בגלל שגיאה ארגונית של הנוגעים בדבר. אמנם, לפי טענת החברה, נתעכבו חלקי המכונות שעמדו להגיע מביהח"ר „וויקרס“ באנגליה ובאנטוורפן פרצו שביתות. אך כל זה אינו מצדיק שליחת המלחים קודם זמנם. לא היה נגרם הפסד גדול לו יצאו המלחים מארץ-ישראל לאחר שהיתה מתקבלת הידיעה שהאניה כבר גמורה.
התיקונים שלא נסתימו
וככלות הכל לא הושלמו התיקונים באנטוורפן בכל מה שנוגע למכונות, דוודים ואינסטלציה של המים. כאשר הגיעה „קדמה“ בפעם הראשונה לחיפה, סירבו המלחים להפליג בה. לבסוף נאותו לכך רק בהתערבותו של יו"ר אגודת הימאים. ואמנם, הלקויים נתגלו ב„קדמה“ בנסיעתה השניה למרסיל. האניה נשארה ללא מים מתוקים והוכרחו להשתמש בעבור הדוודים במי-ים. האינסטלציה לא פעלה, צנורות נוזלים גרמו לבזבוז של 60 טון דלק ועשרות טונות מים מתוקים. שיטת האיוורור לא פעלה והחום היה רב. המקרר החשמלי התקלקל והיה צורך לקנות קרח בכל תחנה ולאחרונה להשליך לים כמויות גדולות של מזון מקולקל. התנור במטבח נתקלקל והנוסעים לא קבלו ארוחותיהם בזמן. מפעם לפעם אף נעצרה האניה. מיד עם הגיעה לחיפה נכנסה „קדמה“ לתיקונים חדשים.
מי מבצע את התיקונים?
התיקונים נמסרו לחברת „עוגן“ מיסודו של „סולל בונה“. בחיפה קיימות שתי חברות לתיקון אניות שקנו להן שם טוב אף בחוגי הימיה הבריטית. מחוגי התעשיה בחיפה מתרעמים על שהתיקונים נמסרו דוקא ל„סולל בונה“, שאין לו עדיין הנסיון הדרוש בתיקון אניות.
מהנהלת החברה מנמקים את מסירת התיקונים ל„סולל בונה“ כי חברה זו שותפה ב„צים“.
השותפות עם „האריס את דיקסון בע"מ“
החברה „קדם“ הוקמה בשותפות עם החברה הבריטית „האריס את דיקסון בע"מ“ בהון של רבע מליון לא"י. התנאים של החוזה שנחתם בין שתי החברות אינם ידועים. מחוגי המסחר מוסרים כי חברה לאומית כמו „קדם“ היתה צריכה לפרסם את פרטי החוזה. בינתים פרסמו האריס את דיקסון בלונדון כי החוזה הוא ל-15 שנה.
בעתונות נאמר כי „האריס את דיקסון“ היא חברה ימית ותיקה. לפי רשימות הללוידס יש לחברה זו אניה אחת בת 6.968 טונות וכן שותפים „הארס את דיקסון“ בהנהלת חברה אחרת, „קאסאר סטימשיפ קומפ.“ בעלת אניה אחת בת 4.846 טונות. בעיקר פועלים „האריס את דיקסון“ כסוכנים ומבטחים של „ללוידס“.
מכשולים גדולים עומדים על דרך הספנות העברית החדשה. „מן השמים מעכבים“ טוענים אנשי החברה. אך בחוגים העוסקים זה עשרות שנים במקצוע הימאות מציינים, כי אין להמנע מן הרושם שחלק גדול מהתקלות שאירעו ל„קדמה“ אירע מחמת העדר ידיעה מקצועית מספקת אצל האנשים העוסקים בהנהלת החברה ומשום הסרוב להסתייע בכחות המקצועיים שישנם כיום בארצנו בענף הימאות.
מן הראוי איפוא שהעומדים בראש החברה „קדם“, מנהלי „צים“ ואנשי המחלקות המוסמכות בסוכנות היהודית יאחזו באמצעים נמרצים לתקן את המצב, להצלת שמה הטוב של הימאות העברית ולעמדתה על בסיס משקי וארגוני הראוי לה.
"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8510, 27 באוגוסט 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.