
בראש מחלקת השיט יעמוד רב-חובל אנגלי
תכנית בית הספר עובדה על יסוד הצעותיה של הועדה להכשרה והדרכה ימית ובהתיעצות עם מומחים בריטיים בארץ ובמיניסטריון למסחר בלונדון.
בראשית חורף תרצ"ח נתמנתה מטעם מחלקת הים של הסוכנות היהודית ועדה להכשרה ולהדרכה ימית שחבריה הם ה"ה: אינג' ש. קפלנסקי (יו"ר), ד"ר ברדין, ת. בן-נחום, ד"ר וידרא, רב החובל זאב הים, מ. ז'יליסט, א. חושי, אינג' טובים, י' מיוחס (מ"מ אינג' כרוך) וה' ב.כ. מאירוביץ. הועדה הנ"ל בחרה בועדת-משנה לשם עבוד הצעת תכנית בית-הספר הימי בהרכב ה"ה: ד"ר ברדין, רב החובל זאב הים ואינג' טובים. לאחר התיעצות עם מומחים ימיים של ממשלת ארץ-ישראל ובעלי מקצוע אחרים בארץ עבדה הועדה הצעת תכנית של בית-הספר הימי. הצעת התכנית הועברה לחות דעתה של מחלקת הצי המסחרי שליד המיניסטריון למסחר באנגליה (בורד אוף טרייד) באמצעות שליחו של "חבל ימי לישראל", מר ו. אהרן, ונתקבלה על ידה בקויה הכלליים. אחר זה נשלח ד"ר ברדין, מנהל בית-הספר הימי, ללונדון לשם ברור פרטי התכנית ולשם חקירת דרכי החנוך הימי בבתי-הספר הימיים באנגליה ובסקוטלנד. בהתיעצויות שהיו בינו ובין המומחים של מחלקת הצי המסחרי של המיניסטריון למסחר נתקבלה תכנית הלמודים והעבודה המעשית, לאחר שהותאמה לדרישות הבחינות הממשלתיות לשם קבלת תעודה של קצין ימי שני Second mate לתלמידי מחלקת השיט, ושל מכונאי שני Second eng. לתלמידי המחלקה למכונאות ימית, ולאחר שבהתאם להצעת המומחים של המיניסטריון למסחר הוכנסו בה כמה שנויים. התכנית המתוקנת הזאת הונחה ביסוד בית-הספר.
בית הספר שואף לתת לחניכיו הכשרה מקצועית ימית יחד עם השכלה עברית וכללית. הוא יהיה בן 4 מחלקות: 1) מחלקת השיט, 15 תלמידים. 2) מחלקה למכונאות ימית, 15 תלמידים. 3) מחלקה לבנין סירות, 5 תלמידים. מחלקה להפעלת רדיו, 5 תלמידים.
בראש מחלקת השיט יעמוד רב-חובל אנגלי, בעל נסיון בהדרכה ימית, אשר הוזמן במיוחד לכך בעזרתו של "חבל ימי לישראל" כמבואר לעיל, ויכנס לתפקידו בחורף תרצ"ט. בית-הספר יהיה בן 4 שנות למוד. תקופת 4 שנים כוללת גם את הזמן (3 עד 6 חדשים) אשר חניכי מחלקת השיט יצטרכו לבלות בבית-הספר לאחר שובם מהכשרה באניה, כדי להתכונן לבחינות הממשלתיות.
כדי לעמוד בבחינות הממשלתיות יצטרכו תלמידי מחלקת השיט ככלות ½3 שנים של תקופת הלמודים לעבוד 3 שנים על האניה, ותלמידי המחלקה למכונאות ימית יצטרכו לעבוד 2 שנים באחד מבתי-המלאכה הגדולים בארץ ו-18 חדשים על האניה. אף חניכי המחלקה להפעלת רדיו יצטרכו לעבוד כתום תקופת הלמודים עבודה מעשית במשך תקופה מסוימת, כדי שיוכלו להבחן בחינות ממשלתיות. תלמידי המחלקה לבנית סירות יוכלו להכנס למקצוע עם גמר תקופת הלמודים בבית-הספר.
באמצעות הועד הבריטי של חבל ימי לישראל התנהל משא-ומתן עם מחלקת הצי המסחרי שליד המיניסטריון למסחר באנגליה בדבר הבטחת מקומות הכשרה ואמון לחניכי בית-הספר הימי באניות בריטיות. מטעם מחלקת הצי המסחרי של המיניסטריון למסחר נתקבלה הודעה, כי אין מצדה כל התנגדות פרינציפיונית לסדור הנ"ל והמשא-והמתן נמשך עכשיו עם חברות האניות הבריטיות.
גיל הכניסה לבית הספר הוא מ-14 עד 16 שנה. במחלקות לשיט ולמכונאות ימית תנתן זכות הבכורה לתלמידים בני 14 או 15 שנה. ההשכלה הדרושה לכניסה לבית-הספר היא של בית-ספר עממי בן 8 שנות לימוד, או של 4 כתות של בית-
ספר תיכוני.
תכנית הלמודים כוללת שעורים בעברית, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה, אלגברה, גיאומטריה, טריגונומטריה, פיסיקה, חימיה ולמודים מקצועיים כגון: שיט, ימאות, אסטרונומיה, מיטיאורולוגיה, רשום מפות, מגנטיות וחשמל וכו' לתלמידי מחלקת השיט; ומכניקה, טכנולוגיה, חוזק חמרים, פרקי מכונות, שרטוט טכני, מכונות חום ומוטורים, מגנטיות
וחשמל לתלמידי שאר המחלקות. בתכנית הלמודים כלול גם ספורט. תכנית העבודה המעשית כוללת מ-15 עד 20 שעות לשבוע עבודה בבתי המלאכה ובמעבדות, בסירות ובספינת הלמוד, לפי תכנית מיוחדת המותאמת למחלקות
הראשונות. בוגרי בית-הספר יוכלו להבחן בבחינות הנדרשות מטעם מיניסטריון המסחר, אם באנגליה ואם בארץ.
בהתאם לתכנית בית-הספר הימי נקבע, כאמור, גיל הכניסה לצעירים לגיל 14 עד 16 שנה מתוך הנחה, כי את ההכשרה לעבודות ים יש להתחיל בגיל צעיר ביותר ושנית מתוך רצון להקנות לחניך בית-הספר הימי – אשר עם כניסתו לעבודתו המקצועית ניתק הוא מהסביבה העברית ומאפשרויות של קבלת השכלה כללית – לא רק ידיעות מקצועיות, כי אם גם יסודות השכלה כללית שהיא בבחינת יסוד להשתלמותו המקצועית. יוצא אפוא, כי גומר בית-הספר יוכל לעמוד בבחינות ולהכנס לעבודה מקצועית בהגיעו לגיל של 22-21 שנה (הגיל המינימלי הנדרש לפי החוק כדי לעמוד בבחינות לקבלת תואר של קצין שני הוא 20 שנה, ומכונאי ימי 21 שנה). המוסדות המקיימים את בית הספר הימי מאמינים, כי המוסד החנוכי החדש ידע להכשיר עובדי ים מוסמכים, אשר ימצאו אפשרויות עבודה עם התפתחותם של המפעלים הימיים בארץ ויהוו את חבר המדריכים המקצועיים לעובד הימי היהודי בארץ-ישראל.
ים – גליונות החבל הימי לישראל, מס' 8, 13 בספטמבר 1938.
רוברט סטיבנסון מילר בוויקיפדיה