להופעת הספר
היהודים והספנות
כידוע הוזנח אצלנו רעיון תחית הים במשך שנים רבות. אין להתפלא, איפוא, שבמשך תקופה ארוכה מאד לא הופיע בספרותנו מאומה על עניני הים ונושאים ימיים. והנה זכינו לשנת 1936, שנת התעוררותה הפתאומית של דעת הצבור, אשר עשה מאמץ נפלא בהקמת נמל תל-אביב, ראשית התגלמותו של רעיון כבוש הים.
פתאום נתמלאו עמודי העתונות היומית מאמרים על שאלות הים; נואמים מכל החוגים החלו נואמים על נושא זה באספות פומביות; אבל בשוק הספרים עברה ההתעוררות הזאת ללא הד כמעט. חוברות אחדות של החבל הימי לישראל, ספר אחד של ד"ר ר. פטאי וחסל. היכן הספרים שיספרו לקורא העברי את תולדות ההעפלה הימית של אומות העולם ושל עמנו? היכן הספורים בעלי תוכן ימי? ואם טרם חוננו סופרינו העברים בחוש הימי, כדי כתיבת ספרי-ים מקוריים (ואין להתפלא על כך, כי הרי לעת עתה „עכברי יבשה“ הננו), למה תורגם עד כה רק מעט מאד מהספרות הימית העצומה של אומות העולם? דומני, כי מכל האוצר הבלום של ספורי-ים תורגמו לעברית רק „זאב הים“ לג'יק לונדון (אגב, בשפה המקשה מאד את הקריאה), „הקפיטן התרז“ של ז'ול ורן ו„הנער ויליאם“ של מאין ריד.
לאור המצב הזה יש לברך את הופעתו של כל ספר עברי בעל תוכן ימי, בפרט אם אין הוא מכוון אך ורק לשאלות השעה, אלא עלול גם לשמש חומר קריאה ולמוד. כזה הוא ספרו של אינג' מ. גלברט: „היהודים והספנות“ (הופיע לפני שנים אחדות, בחלקו הגדול, בהמשכים ב„הבוקר“).
ספר זה הנהו הנסיון הראשון לאסוף את הידיעות המפוזרות בספרות העתיקה, במחקרי ההיסטוריונים ובמסמכים שונים ולצרפם למגילה אחת של תולדות ישראל על הים, מראשיתו ועד ימינו אנו.
כבר בפרק הדן בימי שפוט השופטים מתגלה לעינינו הקשר האמיץ עם הים של שבטי אשר, זבולון ודן, מתחריהם ושותפיהם של הצידונים אדוני הים בימים ההם. ואם מהתקופה הקדומה ביותר חסרים אנו עובדות מפורטות, הרי מימי הבית הראשון נשארו לנו ידיעות על מפעלים שהם לגאון לנו עד היום: מסעות אופיר (כנראה חופה המערבי של הודו) ותרשיש. והלאה: כבוש הים של החשמונאים, ספנות ודיג באגמינו הפנימיים; צי לוחמי-החרות היהודים בימה של יפו, שרוח-סערה צפונית בלתי רגילה טרפה אותו.
גם במאות השנים שאחרי החרבן לא חדלו היהודים מפעולה במקצועות הספנות. עדים לכך המונחים המקצועיים המרובים שבתלמוד, הפרטים בדבר מקח וממכר של ספינות, ידיעות על בטוח הדדי של קבוצות ספנים, המובאים בספרו של ה' גלברט. וכן מביא הוא ידיעות על נמל עברי בחיפה שהתקיים עד שהחריבוהו נוסעי הצלב.
בתקופת התגליות הגדולות עשו חכמי ישראל שרותים בעלי ערך כביר למען הספנות על ידי המצאותיהם המרובות והחשובות בשדה מכשירי התצפית הימיים, הלוחות האסטרונומיים והמפות הימיות. חלקם של היהודים במסעי-התגלית עצמם של הספרדים (קולומבוס), הפורטוגלים, ההולנדים והאנגלים מוצא גם הוא את בטויו בתיאורו של המחבר. גם מתקופות מאוחרות יותר מביא הוא עובדות על פעולות יהודים בכל ענפי הימאות, הן בעבודה בפועל בציי מסחר ומלחמה של העמים והן כמיסדים ומנהלים של מפעלי-ים כבירים. למשל: אלברט באלין, יוצר „קו המבורג–אמריקה“, הברון מורפורגו, יוצר ה„ללויד טריאסטינו“ והאחים פראיר, מיסדי הקומפני ג'נרל טרנסאטלנטיק.
מובן מאליו, שגם הנסיונות הצנועים שנעשו לתחית הימאות העברית בדורנו ובארצנו לא נעדר זכר מהספר הזה.
נצטרף לדברי המחבר המסיים את ספרו במלים הבאות: „ארוכה וקשה היא הדרך לתחיה הימית. לא על נקלה תחודש המסורת שנותקה. כי הים איננו נקנה בכסף ואף לא בעבודה והכשרה גופנית בלבד – אלא באהבה שאינה תלויה בדבר. הוא תובע מעובדיו לא רק פירוך-הגוף, אלא מטיל עליהם גם חובת לבבות. אבל לבו של עם נכבש רק במאמצים של שנים ודורות“.
הספר כתוב שפה קלה, הוצא בצורה נאה וכולל תמונות מענינות רבות. בתור חומר קריאה, הן בשביל הנוער והן בשביל מבוגרים, יש להמליץ עליו בהחלט וראויים לברכה המחבר והמוציאה לאור, „אגודת יורדי-ים „זבולון“, על מפעלם זה.
אינג' עמנואל טובים
"הבֹּקֶר", שנה ו', מס' 1404, 13 ביוני 1940, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 