
„דורה האמבורג“
באחד הימים עגנה בנמל חיפה החדש ספינת מטען קטנה – „דורה“ מתנוסס השם באותיות לועז על גבי גלגל הצלה הלבן. ומלמטה, באותן האותיות: המבורג. „דורה המבורג“ – ספק סירת מטען אדירה ומהודרת, ספק אניה קטנטנה למשאות. והספינה באה מארץ הנאצים אל חופי ארץ היהודים, ובבטנה מטען יהודי, – פליטים מאשכנז. ומתברר: זוהי ספינה יהודית, אשר הובאה „משם“ ותשוט מעכשיו ולהבא לאורך חופינו: מחיפה עד יפו ועד לנמלי מצרים. היא שייכת לחברה יהודית (בני א"י ובני גרמניה), אשר זה אך קמה ופותחת בפעולה. מתברר גם, כי „דורה“ איננה הספינה היחידה של החברה, אלא שעוד אחת בתבניתה וכצורתה החלה באלה השבועות לשוט לאורך החוף בשם „קרולה“. מאתים וחמשים טון הם יכולת הקליטה של כל אחת. הקברניט של „דורה“ סובר, כי יש סיכויים לענף: הקליינטורה היא כבר היום למעלה מיכולת הקיבול. החברה עומדת, איפוא, להביא בזמן הקרוב עוד שתי ספינות משא גדולות מאלו – בנות חמש מאות טון כל אחת. יש גם מחשבה על רכישת אניה ממש, אנית נוסעים, לכמה מאות איש עם קיבול של ארבעת אלפים טון. אנשי מקצוע מטפלים בדבר.
העובדים ב„דורה“ הם שמונה איש, כולם יהודים, – שלושה ארץ ישראליים; וחמשה בני גרמניה. הקברניט – „זאב ים“ טיפוסי, בעל סטז' מהצי הגרמני וכל ימיו עברו עליו בים; המקצוע „לא יהודי“ הדמות לא יהודית, והיא כאילו מתקשרת בקושי עם הסמל העברי התקוע בכובע המדים שלו: דגל כחול לבן ועל גבו מגן דוד. גם המכונאי הוא ותיק במקצוע השיט, מהנדס ימי ועבד בימי המלחמה בצוללת. הוא היהודי היחידי, בצי הסובמריני הגרמני. ציוני מלפני הרבה שנים והיתה לו גם זיקה למפעלי הכשרה של „החלוץ“ בגרמניה. בחורים יהודים מגרמניה עובדים בתור מלחים, ועושים את מלאכתם לא מתמול שלשום. הא"יים עובדים אחד כסגן המכונאי ואחד כטבח; והשלישי – מלח מתלמד. גם לו סטז', יבשתי בארץ. הוא עזב כעת את עבודת הבנין בעיר והלך „לכבוש את מקצוע הים“, בתור חבר בסקציה הימית של „הפועל“. המשכורת אמנם זעומה מאד והעבודה קשה ומאומצת, אבל היא עבודת כיבוש!
משהו בלתי צפוי ומפתיע, זה לעומת זה: הבחור החלוץ המצרף את עצמו אל כובשי מסילה חדשה – והנסיון עצמו: לכבוש את המסילה, להרחיב את שטח היצירה וההתערות, לעשות מאמץ בדרך התפקיד הגדול של כיבוש הים. כל כך מרבים לדבר על זה, לחלום על זה, לשחוק על זה – מתוך איזו הרגשה של אין אונים. היו כאילו נסיונות – ואים? היו התחלות ושבקו חיים. ואנו עומדים ריקים לעומת עובדות מהפכניות בהתפתחות ענף הים בארצנו.
ניצן התחלה צנוע וזעיר. ראשית הנירים בקרקע אשר מחרשת יזמתנו לא ידעתו ולא ופקדה אותו כמעט עד כה. התימצא היד, שתכוון ותסייע? שתעודד ותתמוך?
שלום ה.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2662, 16 בפברואר 1934, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.