„צים“ החברה הלאומית לספנות

מאות ספינות, רבבות טונות של סחורות ואלפי נוסעים מגיעים לחופי הארץ ויוצאים מהם מדי שנה בשנה. תנועת נוסעים ומשאות גדולה זו, הניזונה בעיקר מהישוב היהודי, מכלכלת צי של ספינות ואלפי עובדים. אולם חלקה של הספנות העברית בתנועה זו אינו עולה על 5–4 אחוזים. כל צי הספינות העברי מנה לפני המלחמה כ-11.000 טון והוא היה שייך לשתי חברות (עתיד ולויד ימי א"י), שעסקו בעיקר בהובלת משאות בין חופי ארצות המזרח התיכון ובקו רומניה–א"י. בתקופת המלחמה הוחרם צי הספינות הנ"ל על עובדיו על ידי שלטונות הצי המלכותי ו-75 אחוז ממנו יחד עם כ-50 ימאים עבריים אבדו במלחמה.

לאחר המלחמה הרחיבו חברות הספנות הנ"ל את פעולותיהן ורכשו ספינות חדשות, אולם הוברר, כי בלי הון לאומי, חלוצי, לא תצא הספנות העברית לדרך המלך ולא תיהפך, כפי שהתנאים האוביקטיביים מאפשרים ואף תובעים זאת – למקום קליטה לאלפי עובדים עבריים ולצנור ישיר המקשר בין המשק העברי – כיצרן וכצרכן – לבין ארצות הקונות והמוכרות לו את תוצרתן.

בשנת 1945 נוסדה, איפוא, ביזמת מחלקת הים של הסוכנות היהודית החברה „צים“, חברת השייט הארצישראלית בע"מ, שהונה הרשום הוא חצי מיליון לא"י. תפקידה של החברה הוא להיות הגורם המרכזי בספנות העברית, להרחיבה ולבססה. הסוכנות היהודית, באמצעות קרן-היסוד, השתתפה בסכום של 100.000 לא"י ביסוד החברה, ב-100.000 לא"י נוספים השתתפה חברת „נחשון“ של הסתדרות העובדים, וב-25.000 לא"י – „החבל הימי לישראל“. פעולתה הראשונה של „צים“ התבטאה ברכישת הספינה „קדמה“ (עיין לעיל) ועתה מתכנת החברה, ע"י הקמת שותפויות נוספות, להרחיב פעולותיה. היא תגייס הון נוסף ותרכוש ספינות חדשות, אשר תשרתנה את תנועת הנוסעים העברית, את סחר היבוא והיצוא העברי ואת משק ההדר במיוחד.

---

"הֶגֶה" – עִתּוֹן יוֹמִי מְנֻקָּד, שנה שמינית, מס' 2124, 23 באפריל 1947, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.